יומן האליפות של הג'איינטס – תכירו זהו איליי

איליי בלבל הרבה אנשים במשך הרבה שנים. הקווטרבק שזרק את שלושת האינטרספשנס ברבע השני במשחק אתמול הוא אותו אחד שהשלים 8-13 ל243 יארד ושני טאץ'דאון ברבע הרביעי. הוא גם אותו אחד שהשלים בתוך השתי דקות האחרונות מסירה ל22 יארד לראמסס בארדן ואחר כך ל50 יארד לניקס, וזאת לאחר שטמפה הצליחו להשוות ל34:34. הסיבה שהוא זורק הרבה חטיפות היא הסיבה שהוא משלים את מה שקולינסוורת' הגדיר בשלמות : "הוא פשוט משלים את המסירות הכי לא הגיוניות בזמנים הכי מכריעים במשחקים".

*

התכונה שמייחדת את איליי מכל האחרים היא לא ההצטיינות ברבע הרביעי, אלא היכולת לחזור משלוש חטיפות שכמעט ועלו לקבוצה שלו במשחק, לרבע רביעי היסטורי, ולהשלמת 510 יארד, כי הקבוצה היתה צריכה את זה. איליי לא רודף סטטיסטיקות, לא מחפש שלמות, הוא מחפש את הנצחון. הוא לוקח החלטות רעות שאף אחד אחר לא היה לוקח, אבל גם מוסר את המסירה המושלמת למאנינגהאם בסופרבול, זריקה שנגדה כל הגיון של קווטרבק בפוטבול. למעשה זה מדהים שפייטון והוא אחים, הם הכי שונים שאפשר כאשר משווים בינהם כקווטרבקס.

איליי כמו האחים הקטנים, פשוט תופס את הנישות שפייטון לא גזל לו. ובכך הוא נהיה הקווטרבק שכל שחקן רוצה לצידו ברבע הרביעי במשחק חשוב. כיום איליי הוא הניו יורק ג'איינטס, אם חס וחלילה יאבד מספר משחקים, הסיכוי שהג'איינטס ינצחו הוא אפסי. אם זו ההגדרה של MVP, פשוט אין אף מועמד אחר בליגה. האמונה של השחקנים בו מושלמת. הקהל אתמול שכח מהר את האיש שהביא את הטבעות, ושרק בוז מוצדק ברבע השני והשלישי. השחקנים לעומת זאת, לא שכחו לרגע. גם ההגנה וגם ההתקפה יודעים שאין מצב גרוע מדי. הכל הפיך, ובזה הג'איינטס מאוד מיוחדים.

*

כרגע נראה שהניינרס הם הקבוצה הדומיננטית בליגה, אבל אין להם את האיש שעושה את ההבדל כאשר הכל מונח על השולחן. צריך להודות שוב ושוב לאקורסי, הוא היה הראשון לראות את היהלום בתוך כל האבק הזה, הוא היה זה שידע מהרגע הראשון, מדובר באבן נדירה באופן מיוחד.

יומן אליפות של הניינרס (2). השידור הדחוס
בונדסליגה רולז - שנת היובל. מחזור שלישי

16 Comments

גיל 17 בספטמבר 2012

איליי חי על הקצה. אתמול זה עבד אבל מול קבוצה קצת יותר טובה מטמפה זה היה יכול להגמר בתבוסה. מה שכן, הוא באמת לא מוותר ולא נותן לאינטרספשנס להכנס לו לראש (מספיק לראות איך כניסה אחת בסאנצ'ז הוציאה אותו מכל המשחק). אבל יותר מהכל הג'יאנטס צריכים לדאוג להגנה. איליי או לא איליי, עם הגנה כזו הם לא יגיעו רחוק.

אריאל גרייזס 17 בספטמבר 2012

בקיצור, אתה אומר שאיליי חי על המזל. יש לי חדשות בשבילך, בסוף המזל נגמר. תשאל את בריידי

גיל שלי 17 בספטמבר 2012

ההגנה של הג'ינטס נראתה יותר רע בשנה שעברה באותו שלב.
איליי לא חי על מזל, הוא פשוט קווטרבק אחר לחלוטין גם מבריידי וגם מפייטון, בריידי ופייטון דומים אחד לשני ולרוגרס ולבריז.
מה שכן, אשמח מאוד לראות את הכחולים מפתחים עוד תחומים, ריצה, הגנה, בלי זה זה לא יילך השנה

גיל 17 בספטמבר 2012

אני ממש לא חושב שהוא קווטרבק אחר לחלוטין מבריידי או מאנינג, אלא אם כן אתה מתכוון לזה שהוא לא יציב בהשוואה אליהם. נכון, הוא חזר הרבה פעמים מפיגור ברבע הרביעי בשנה האחרונה אבל הוא לא תמיד הצליח לחזור ובעוד שהצד המנטלי שלו חזק ללא ספק, יש בזה גם הרבה מזל. אני כבר צופה שיהיה איזה משחק קובע שהוא לא.

גיל שלי 17 בספטמבר 2012

איליי יותר דומה לפארב מאשר לבריידי ופייטון, זה הסוג השונה, לאו דווקא יותר טוב

קסיוס קליי 18 בספטמבר 2012

לא חייבים להיות גאוני פוטבול כדי להבין דבר פשוט.

איליי הוא שחקן שעושה הרבה. מי שעושה הרבה נכשל מדי פעם ומצליח מדי פעם.

הפרס על הצלחה (וגם ניתן לומר שהמשמעות של הצלחה) הוא הרבה יותר גדול מאשר עונש על כשלון. ככה זה בספורט.

כלומר אם לא ביצעת טעות קריטית אבל לא גרמת להצלחה קריטית ובסך הכל היית טוב ב 90 אחוז מהזמן זו עדיין רמה מתחת מלבצע טעויות קריטיות אך לגרום להצלחות קריטיות ולזכות באליפויות.

בסופו של דבר סופרים כמה הצלחת ולא כמה נכשלת.

וזה מבלי להזכיר שטעויות זה חלק מהמשחק. כמו שאיליי טועה גם הצד השני טועה אז דברים מתאזנים. וחוץ מזה לפעמים לא לקחת סיכון זו הטעות שנעלמת מעינינו, כי אפשר לעשות "הכול נכון" ולהפסיד ואת זה אנו רואים הרבה.

ואיליי לא מזליסט הוא פשוט רותם את המזל אליו ולא מתרגש מכשלונות.
הוא מנסה הרבה מצבים של 50-50 ומן הסתם חלק מהמצבים הולכים לכיוון שלו וכשהמשמעות של הצלחה יותר גדולה מכשלון זה מה שאנו מקבלים.

ובינינו, לא זוכים ב 2 טבעות רק עם מזל. פייטון היה חותם על המזל הזה..

גיל 18 בספטמבר 2012

למה לנסות מצבים של 50-50 זה משהו שצריך לעשות? לפעמים כדאי לזרוק את הכדור החוצה או לחטוף סאק מאשר לתת לקבוצה השנייה pick six או פאמבל. יש סיכונים שלא צריך לקחת ויש הרבה קוורטבקים שעדיין לא למדו את זה. אני לא אומר שאיליי בהכרח כזה, אבל האי יציבות שלו תעלה בסופו של דבר ביוקר לקבוצה (אם הוא ימשיך ככה).

קסיוס קליי 18 בספטמבר 2012

הוא לקח עם הגישה הזו 2 טבעות. זה משהו ש 99 אחוז מהשחקנים לעולם לא ישיגו . אז זה לא יעלה ביוקר זה בטוח. הם הרוויחו ביוקר. אנשים אוהבים לנתח יותר מדי חלקים במשחק . בסופו של דבר המטרה היא לנצח. זה שהוא לא מתנהג המצופה כבר נותן לו יתרון על אחרים. כולם יודעים מה המהלך ״הנכון״ השאלה לאן זה מוביל בסופו של דבר. הג׳איינטס היא קבוצה משוגעת וככה היא מנצחת. היא לא תנצח יותר אם היא תהפוך לנורמלית. היא פשוט תהיה עוד קבוצה. זה באמת כ״כ פשוט

גיל 18 בספטמבר 2012

זה לא נכון מה שאתה אומר ופשוט זה בטח לא. האליפות הראשונה, עם כל הכבוד לאיליי, רשומה בעיקר על ההגנה של הג'יאנטס. שנה שעברה הוא בקושי עלה לפלייאוף במחזור האחרון אז איך אפשר לומר שזה עובד לו? הוא והקבוצה חיים על הקצה, והיה להם שילוב של יכולת ומזל בשתי הריצות שלהם. זה שהוא זכה בשתי טבעות לא אומר שהשיטה עובדת אלא שהנסיבות היו כך שהם הצליחו. אני גם לא יודע מהי אותה שיטה שאתה מדבר עליה. הם בטח לא מתכננים לקחת מהלכים מסוכנים בכוונה אלא ככה זה יוצא.

קסיוס קליי 18 בספטמבר 2012

אז אתה מחזק את הטענה שמי שחי על הקצה בסופו של דבר עלול יותר להרוויח מאשר להפסיד. כמובן שחייבים להתקיים כמה תנאים מקדימים ולא כל קבוצה יכולה לשחק ולהצליח ככה. אבל כל הניתוח שלנו הוא בדיעבד. אני בטוח שאם היית מאמן את הקבוצה הם היו מבצעים מהלכים יותר נכונים אבל לא בטוח שהיית מגיע יותר רחוק. כל אליפות תהיה רשומה על שמה של ההגנה. למעט מקרים בודדים. בוא נגיד זאת כך, אם במקום איליי היית שם את רוג׳רס שאני מניח שאין ויכוח עליו שהוא השחקן והקוטר בק הכי טוב בליגה אני מוכן להתערב שלא היו 2 אליפויות לקבוצה. אז יכול להיות שאותה שיטה לא תביא פליי אוף כל שנה אבל היא הצליחה וזה מה שחשוב.

גיל 18 בספטמבר 2012

לא, ממש לא. אתה בחרת דוגמא אחת ספציפית של קבוצה שהלכה על הקצה והצליח לה, אבל מה עם עוד הרבה קבוצות וק"ב אחרים שהולכים או הלכו על הקצה ונכשלו? הרי פארב בעצמו הלך על הקצה רוב הזמן ורוב הזמן זה לא עבד עבורו. אתה אומר בצדק שאנחנו מנתחים דברים בדיעבד. לתפיסה של טיירי אין שום קשר לאיזו תוכנית על או הליכה על הקצה אלא מזל נטו. להשמטה של השחקן של הניינרס בגמר אין קשר למה שהג'יאנטס עשו.

אני מוכן להתערב שעם רוג'רס הם היו לא רק זוכים באליפויות הללו אלא לא צריכים את כל הניסים שקרו להם. ברצינות, איך אפשר לדעת מה היה קורה? הכל חכמה בדיעבד.

ושוב, אני לא הבנתי מהי בדיוק אותה שיטה של הג'יאנטס. בנית תאוריה שלמה על משחק אחד כאילו יש כוונה מאחורי הדברים כשבסך הכל מדובר בניתוח בדיעבד.

yaron 18 בספטמבר 2012

איליי הוא דוגמא קיצונית לבן אדם שמתפקד הרבה יותר טוב כשהמצב "על הקצה". לא מספיק להיות בן אדם שהולך על הקצה (כאלה יש לא מעט), העיניין הוא איך אתה מתפקד שם.
זה אולי פרדוקסלי, אבל הסיכוי שהג'איינטס יעלו לפלייאוף ממקום ראשון עם שבוע מנוחה נמוך מהסיכוי שהם ייקחו עוד סופרבול…

yaron 18 בספטמבר 2012

הנה מה שהיה לו להגיד אחרי המשחק:
It’s not the situation you always want to be in, but it can be fun.

גיל שלי 18 בספטמבר 2012

אני אהבתי את הציטוט הבא: אם היו סופרים לי את היארדים של החטיפות זה בטוח היה שיא חדש. דרך אגב הוא צודק, למה להיות קטנוניים לגבי צבע החולצה של התופסים. עם החטיפות הוא מסר ל610 יארדים ןארבעה טד

קסיוס קליי 18 בספטמבר 2012

לגיל ( לא שלי), אמרתי עוד קודם שהכול סו חוכמה בדיעבד. אני ממש לא לקחתי משחק אחד וניתחתי אותו כי לא ראיתי אותו והמשחקים שלהם לא ממש מעניינים אותי . בסופו של דבר בדיעבד הדרך שלו הייתה הדרך הנכונה היא זו קבוצה שאף אחד לא נתן לה סיכוי לקחת 2 טבעות ובודקים את הדרך לאורך תקופה ולא משחק או עונה אחת. זה נכון במיוחד בפוטבול. רוב׳רס לא היה לוקח אליפויות בקבוצה הזו כי הוא שחקן עלית מעל הקבוצה. איליי הוא חלק ממנה. והחיסרון שלו זה גם היתרון על פני אחרים.

גיל 18 בספטמבר 2012

מאיפה אתה יודע שהוא לא היה לוקח? לא יכול להיות שעם הגנה כמו של הג'יאנטס והיד של רוג'רס הם היו מנצחים כל משחק ב30 הפרש? יש הרבה אלמנט שרירותי בפוטבול, במיוחד בפלייאוף. קשה לבנות תאוריות על זה.

Comments closed