ליגת שוקי ההון: לשקרנים לא תהי תקווה

ישנם אנשי עסקים רבים שחושבים שהדרך להצלחה רצופה נצחונות קטנים. אנשים אלה משקיעים הרבה אנרגיה וזמן בשקרים קטנים. שקרים אלה נראים לגיטימיים בעיניהם מאחר והם משרתים מטרה חשובה יותר, המטרה היא הצלחתם כמנהלים בחברות שלהם. מנהלים אלה חושבים שהשכל שלהם עוזר להם להשיג יתרונות באמצעות שקרים קטנים אלה. העיניין הוא ששקרים אלה הם בדרך כלל משרתים את הפחד של המנהלים מעימותים, ומשרתים פחות את המטרות העסקיות שלהם.

*

העובדים הם בדרך כלל גלאי השקר הטובים ביותר. רק לשם ההשוואה ננתח את ההבדלים בגישה בין שני זוגות, מסי-כריסטיאנו רונאלדו, ג'ורדן – בראיינט. השחקנים בקבוצה כמו העובדים בחברה יודעים לזהות לפני כולם, מה באמת חשוב לשחקן המוביל/מנהל בחברה. האם משהו מכם מתפלא שעניין שחקן השנה של פיפ"א הוא נושא בעל חשיבות עליונה בריאל מדריד ואילו בברצלונה אין קמפיין לבחירתו של מסי. השחקנים בלבן יודעים שכריסטיאנו רוצה לקחת אליפות, אך יותר מכך, הוא רוצה להיות מוכר כשחקן הטוב ביותר בעולם, זה שהביא את האליפות לריאל מדריד.

נדמה לי שאצל מסי העניין מורכב פחות. הוא צובר סטטיסטיקות ובטוח שכשחקן תחרותי במיוחד הוא מודע לאיום מצד כריסטיאנו על מעמדו כשחקן הטוב בעולם. אולם, השחקנים בברצלונה יודעים שמה שמעניין את מסי הוא לנצח את המשחק, כל משחק, ולא כיצד יזכרו אותו אחרי שיפרוש. הבטחון העצמי שלו גדול מספיק כדי להיות רגוע ולדעת שהוא בכל מקרה ייזכר כאחר הגדולים. אצל כריסטיאנו אין רוגע דומה. הוא משוכנע שבכל רגע ורגע הוא צריך להוכיח שהוא הגדול ביותר, בעל המשכורת הגדולה ביותר, ולקבל סימנים חיצוניים שגם אחרים מכירים בגדולתו. כאשר זה המצב יכולת ההנהגה שלו נפגעת. השחקנים יודעים מה באמת חשוב לו, ולהוכחות שלו אין שום השפעה על ההישגים שלהם.

אותם דברים נכונים בהשוואה בין מייקל וקובי. מייקל היה אגומניאק לא קטן. אך אצל מייקל לא היתה שאלה כלל, הוא "ידע" שהוא הגדול מכולם. הוא רק רצה לנצח כל משחק, ולא דאג ל"מורשת" שלו, וזאת ממקום של בטחון אדיר. מייקל ידע שכאשר ינצח את כולם עובדת היותו הגדול מכולם תחשף לעיני כל. לכן, השחקנים ששיחקו עמו שסביר להניח שאף אחד מהם לא אהב אותו במיוחד, היו מוכנים לעשות הכל כדי לנצח. הם ידעו שזה הדבר היחיד שמעניין את מייקל.

אצל קובי השחקני מזהים את השקר. קובי יודע שהוא טוב, אך הוא צריך להוכיח כלפי כולם שהוא שחקן קלאץ' שהוא מהגדולים. דווקא מאחר ואצל קובי הצורך בהוכחה קיים תמיד, הרצון לנצח מותנה בכל שהנצחון יירשם על שמו. כלומר דווקא מחוסר הבטחון בהכרה בגדולתו מגיע השקר הקטן. השקר הוא שאליפויות זה חשוב, אך חשובה יותר העובדה שאליפויות אלה יירשמו על שמו. שחקן כזה לעולם לא יוביל שחקנים אחרים בזמנים קשים מאחר ואלה מריחים את השקר הקטן הזה.

*

בעולם העסקים שקרים אלה פשוטים הרבה יותר. המנהלים העסוקים בשקרים הקטנים מזניחים את הצלחת החברה ומתייחסים יותר להוכחת היכולת שלהם כמנהלי ענק. העובדים כמו השחקנים הם הראשונים להריח זאת. כך העובדים יודעים שאין שום סיבה להאמין במנהל מסוג זה. מנהל זה שומר את המידע לעצמו, משתף אחרים רק במשורה, ודואג כל הזמן לבצר את מעמדו מפני איומים של אחרים על מקומו. האנרגיה המוקדשת לשקרים הקטנים היום יומיים, חסרה במקום החשוב יותר. האנרגיה הזאת חסרה בניהול החברה. מנהלים אלה משוכנעים שאחרים לא יודעים לזהות את השקרים הקטנים. הם חושבים שהשכל שלהם מוביל לנצחונות הקטנים למרות שהשקרים שלהם חשופים לעיני כל.

*

ובנושא קשור אך שונה במקצת. אם הייתי צריך לסווג את הפוליטקאים שלנו למחנות, נדמה לי שאפשר לשייך את ראש הממשלה נתניהו למחנה של כריסטיאנו וקובי. הוא מבזבז את זמנו וכוחו בנצחנות של "עורמה" על פוליטקאים אחרים מתוך פחד מתמיד על מקומו.

הנקודה הבאה חשובה יותר. לאלדד יניב יש סדרה מעניינת באינטרנט שקרויה בשם ארץ חדשה. בסדרה זו חושף אלדד יניב את השקרים הקטנים והשיטה. יצא לי לצערי להתוודע לגוף הקרוי הסתדרות בשנה האחרונה. גוף זה מנוהל בדיוק מתוך השקרים הללו. גופים ומנהלים המנוהלים ללא אינטגריטי לעולם לא יובילו לתוצאות טובות. הנקודה השחורה הגדולה ביותר על גברת שלי יחימוביץ היא שיתוף הפעולה והכניעה לגופים מסוג זה. מכאן אפשר להבין מה באמת מניע אותה. זאת הסיבה שכיום העבודה לא באמת שייכת לגופים שאמורים לדאוג למעמד הביניים.

מר אלגנטיות
צ'לסי. הטעות החמורה האחת והיחידה של השופט.

20 Comments

MG 28 באוקטובר 2012

גיל, כהרגלך יפה, למרות שאני חושב שגם מסי רוצה מאד להוכיח את עצמו וניתן לראות זאת במשחקי הנבחרת, כאשר לעיתים הוא לוקח על עצמו הרבה יותר ממה שצריך ובכך גורם נזק במקום תועלת (למרות שבמשחקים האחרונים הוא נהדר).
ולפוליטיקה – יכולים לספר לי עד מחר שהאיחוד (הליכוד ביתנו) הוא מקרי ומתנהלים מגעים כבר הרבה זמן – לא קונה.
שבוע שעבר פורסם סקר שאם לבני, אולמרט ולפיד רצים ביחד מפלגתם זוכה ליותר מנדטים מהליכוד (למרות שגוש הימין עדיין הגדול ביותר).
אמנם תרחיש כזה (לבני-אולמרט-לפיד) אינו סביר, אבך ביבי לא יכל להרשות לעצמו לקחת את הסיכון להיות ראש ממשלה של המפלגה שאינה הגדולה ביותר בפעם השלישית. הוא בדיוק מתאים לרוח הפוסט. האגו כל כך גדול, שהוא מעדיף להיות ראש המפלגה הגדולה, כאשר ברור שגם ללא האיחוד הוא היה נבחר לראשות הממשלה, גם במחיר של הקרבה אידיאולוגית (טרם נמצא הוכחה לאידיאולוגיה אצלו, אבל יש שמועות שהיא קיימת).

חיימון 28 באוקטובר 2012

גיל, התעניינתי מאוד בחלק השני של הפוסט. אתה חושב שאולי תוכל לשתף בקצת מקורות מידע או מאמרים בנושא? בין אם כאן או במייל hpt1963@gmail.com
תודה!

גיל שלי 28 באוקטובר 2012

חיימון – זה לא מבוסס על מאמרים אלא על ידע אישי

אריאל גרייזס 28 באוקטובר 2012

הסיפור לגבי ביבי לדעתי זה שהוא התמכר לקטע הזה של הטריקים הפוליטיים. הוא עושה אותם מאותה סיבה שכלב מוצץ לעצמו – כי הוא יכול.
הוא בכלל לא חושב על הרווח או ההפסד, הוא פשוט רואה שהוא יכול להפתיע ולהדהים את כולם איזה שועל פוליטי הוא – אז הוא עושה את זה. הסיפור עם קדימה היה כזה, עם ברק ועכשיו עם איווט. שיהיה לו לבריאות.
לגבי שלי יחימוביץ' – אני פשוט לא קונה את הפוזה שלה. היא לא סוציאליסטית אמיתית והעובדה שהיא מתקרנפת לגבי נושאי שמאל מדיניים בכלל מטרידה. מצד שני, למי נצביע, ליאיר לפיד שיילך עם מי שייתן לו משהו?

גיל שלי 28 באוקטובר 2012

שאלה מצויינת חסרת תשובה. יש בעיה ענקית למי להצביע

פיני 28 באוקטובר 2012

"מי שלא סוציאליסט בגיל 20 הוא חסר לב, מי שסוציאליסט בגיל 40 הוא חסר ראש".

יריב 28 באוקטובר 2012

אם אתה רוצה מפלגה עם עמדת שמאל ברורה בנושאי שמאל ואוריינטציה סוציאליסטית, לא ברור לי למה קשה לך למצוא למי להצביע. אני לא מת על זהבה גלאון, אבל מרצ היא נראית כמתאימה בדיוק לקריטריונים האלו.

יריב 28 באוקטובר 2012

"עמדת שמאל ברורה בנושאי שמאל"…

עמדת שמאל ברורה בנושאים מדיניים.

אריאל גרייזס 28 באוקטובר 2012

זה כנראה מה שיהיה, רק מבאס להצביע למפלגה שתשב באופוזיציה 4 שנים (או, כמו שהמערכת הפוליטית בארץ בנויה – שנתיים)

גיל שלי 28 באוקטובר 2012

הבעיה היחידה היא זהבה גלאון.

ניינר 28 באוקטובר 2012

אכן בעייה למי להצביע ובכלל בעייה לחיות במדינה הזו והעתיד הצפוי לה. מתחיל לארוז כי אין ברירה אחרת

ניתאי 28 באוקטובר 2012

 אלכס סמית לראשות הממשלה. תקבל שתי ציפורים במכה אחת.
אין מי אין מי, שלי הכי פחות גרועה.

גיל שלי 28 באוקטובר 2012

חס וחלילה. מאוד טוב לי שאלכס סמית בניינרס. נראה לי שעוד נפגש איתם בפליאוף, רצוי שיישאר כמה שיותר

ירון 28 באוקטובר 2012

יש לי בוס שטוען שלא חייבים לאהוב אותך אבל חייבים לכבד אותך כדי להיות מנהל מוצלח.

לגבי הספורט – חלק מהדוגמאות שציינת הם לאו דווקא נכונות. למסי יש תדמית של איש צנוע ואחד שמפרגן אבל יש גם שמועות על סכסוכים וקרבות אגו (רק לא מזמן היו שמועות שהוא לא רוצה את וייה בקבוצה וזו לא הפעם הראשונה – גם איברהימוביץ לא חסך ביקורת וכמדומני גם אטו).

בסופו של דבר, בעידן של תקשורת בנוסף לשחקן/פוליטיקאי נמכרת לנו גם תדמית. רונאלדו, על אף היותו, כנראה, חרא של בן אדם, עדיין מוכר חולצות. כי יש כנראה בנו משהו שרוצה להשתייך לזה. להצלחה בכל מחיר. וכנ"ל גם לגבי קובי. בסופו של דבר שניהם הם תוצר של מכונת יחסי ציבור שגם גרמה להם להיות מאוהבים בעצמם. גם, בניגוד לפוליטיקאים, אנחנו יודעים שהם מתאמנים מאד קשה. הרצון של קובי שיזכרו את המורשת שלו מעולם לא בא בסתירה לעובדה שיש לו רצון מתמיד להשתפר.

הרבה אנשים לא אוהבים את ברצלונה דווקא בגלל התדמית של HOLLIER THAN THOU. יש הרגשה אצל ברצלונה שגם התרומות שלהם לצדקה הם בסך הכל ספין כדי לצייר את עצמם ככאלה. מי שהיה במוזאון שלהם בברצלונה יודע שהם משקיעים די הרבה בלטפח את התדמית הזו.

בתור הצופה הפשוט אין לי מושג. זו הסיבה שהפסקתי לקרוא את עמודי הפוליטיקה – ברגע שלעיתונות יש אג'נדה אני כבר לא מאמין לכלום.

אביאל 29 באוקטובר 2012

גיל שלי – יש בפוסט קצת יותר מדי מה שהתקשורת גורמת לנו לחשוב ולתפוס. לא אני ולא אתה יודעים איך רונאלדו או מסי מתנהגים בחיי היום יום ובטח שאנחנו לא יכולים להשליך את ההתנהגות על המגרש על האישיות של האדם.
אתה יכול לדבר עד אינסוף על הרצון של רונאלדו להוכיח, אני דווקא מעדיף אחד שתמיד רוצה עוד ועוד ולהיות הכי טוב והכי מהיר ועם הכי הרבה שערים. אני גם לא מבין איך מסי נתפס, ברור שברצלונה נותנת חמישיה הוא מחויך והכל טוב ויפה אבל תראה משחק שהוא מקבל קצת מכות ושלא הולך לקבוצה ואז הוא לא מתנהג כמו המלאך שהתקשורת אוהבת לצייר, הוא רב, דוחף, מקלל וגם עושה הצגות (וגם כובש שער עם היד ומכחיש את זה בראיון של סוף המשחק).

בקשר לברייאנט-ג'ורדן, אני לא יודע אם ג'ורדן לא היה מתנהג ההפך במידה וקובי היה משחק לפניו. הצל של ג'ורדן רודף את ברייאנט, לברון ובטח עוד מעט את דוראנט, שוב זה יצירה של התקשורת, פה התחרויות בין השחקנים על הבמה ההיסטורית וביריבות – מסי מול רונאלדו כטוב מול הרע, אנשים עם קצת דעה יודעים שהחיים לא כאלה.

יוני 29 באוקטובר 2012

זה מאוד בולט לגבי חוכמה והרצון להראות כמה אתה חכם. הרבה פעמים זה משעשע, על גבול הפתטי. ראה מועדון ה-IQ מעל 150 או דומה לזה.

לגבי אלדד יניב, אני לא מאמין לו למילה. כלומר, אני מאמין שכולם מושחתים, אבל אלדד יניב מושחת ומניפולטיבי לא פחות מביבי. אז למה שאתן לו קרדיט ואצפה בוידאו שלו?

לגבי שלי, וההסתדרות, ובכלל לגבי פילת – אם כבר נכנסת לזה ברמז – הייתי שמח לשמוע את שני הסנט שלך, לגבי מה שמותר לדבר עליו.

גיל שלי 29 באוקטובר 2012

אחפש את ההזדמנות המתאימה לשתף את כולם בחרא הזה. אם זה מעניין אותך באופן אישי, אשמח שתיצור איתי קשר

MOBY 29 באוקטובר 2012

חבל שהפוסט מתחבא.
אני אצביע בעד מי שאחרי יותר מ60 שנה התחיל לסלול כבישים דו נתיביים לקרית שמונה (והצליח…). למי שבנה מחלפים ועוקף קריות ובונה רכבת בין חיפה לבית שאן ועפולה(וברכות למלחמת לבנון השניה).
אני אצביע בעד מי שלמרות הקשקשת הרבה הצליח להפחית את הגירת העובדים הזרים הלא לגאלית (יש עוד מה לעשות).
אני אצביע בעד האנשים שהורידו את העושק של הסלולאר.
ולאלה שעמדו מול ההון ולקחו קצת (כן לא מספיק אבל הרבה יותר מאחרים) לכיס של כולנו.
אני אצביע בעד אלו שנמאס להם מהועד המושחת ברכבת ישראל שתופס את אזרחי המדינה והפריפריה באיפה שכואב. והם נכנסו בהם ובהסתדרות.
אני אצביע בעד זה ששחרר את הפרשן הספורטיבי של ידיעות (בניגוד לדעתי).
אני לא אוהב את ביבי והוא פגע ופוגע בי אפילו באופן אישי בי ובמשפחתי. אבל נמאס לי לשמוע את הנהי שזה שלא הצלחנו לקשור שרוכים בבוקר זה בגלל ביבי ולא בגלל חוסר קורדינציה מספק.
הרשימת הליכוד (ונראה מי ייכנס בפריימריס) היא רשימה איכותית יותר מכל המקבילות לה.

יוני 29 באוקטובר 2012

וואו, MOBY, כתבת משהו בעד הליכוד בדה-באזר? אתה אמיץ :)

אני הייתי מצביע עבור הליכוד בלי להסס לולא האיחוד עם ליברמן. מאוד קשה לי הנושא, בעיקר כשאני מבין שבדרך הזו ביבי ממליך אותו.

עומרי 31 באוקטובר 2012

התחלת את המניפסט שלך בתחבורה, כאשר כץ הוא שר התחבורה הגרוע ביותר בעשורים האחרונים. מבדר.
אתה גם תצביע בעד הממשלה הכי עויינת לזכויות האזרח שהייתה כאן ב-40 שנים האחרונות.
אתה תצביע לממשלה שנתנה עשרות מיליארדי שקלים במתנה לקומץ חברות.
אתה תצביע לממשלה שהרפלקס המותנה שלה בנושאים כלכליים היה להתעמר בך, האזרח הקטן (מי אמר הכפלת המס על הבירה?)

Comments closed