ליגת שוקי ההון: בחירות, טאבלטים, כדורגל

יום שלישי אזרחי ארצות הברית בוחרים נשיא. רבים נוטים לייחס חשיבות כלכלית לשאלת זהותו של הנשיא, אך לצערי החשיבות האמיתית מוגבלת ביותר. נכון, ניתן לשער שבמידה ורומני היה הנשיא לפני ארבע שנים, תעשיית המכוניות במישיגן היתה קורסת, ולא היה ביטוח בריאות ממלכתי בארצות הברית. אך בשאלה הקרדינלית, שליטת הבנקים בכלכלה האמריקאית, למרות השוני במלל, הגישה דומה. שני המועמדים מפחדים פחד מוות מהבנקים להשקעות. למרות ירידת קרנם בעקבות המשבר, עדין הבנקים שולטים באינטרסים האמריקאיים.

*

למי שלא מבין את החשיבות של הפסקה הקודמת, אתן דוגמה ממשברים מקומיים אותם עברנו בישראל. בשנת 2000 חווינו את התנפצות בועת ההייטק. למי שזכרונו לא מגיע 12 שנים אחורה, אתאר כיצד חברות ההייטק המקומיות התמודדו עם משבר שהיה בעיקרו משבר מניות גרידא, ובתוכו מיתון רגיל לחלוטין. באותו זמן המניע העיקרי של מנהלי החברות היה מחיר המנייה של החברה. לכן, מי שהכריע כיצד החברות יתמודדו עם המשבר היו האנליסטים של הבנקים להשקעות.

התוצאה היתה חדה. האמבולנסים בקומברס היו רק דוגמה. החברות הישראליות חתכו עובדים ללא רחם, לפי ההקצאות שהקצו האנליסטים של הבנקים. התגובה הראשונית לכל מסע פיטורים היתה קפיצה במחיר המניה של החברה המפטרת. מאחר והבכירים התעשרו בעיקר ממימוש אופציות, זה היה הדבר החשוב, ניהול הצרכים האמיתיים של החברות היה חשוב הרבה פחות.

ב2008 חווינו משבר כלכלי אמיתי שנמשך למעשה עד היום. אך ההבדל בהתמודדות חברות ההייטק עם המשבר היה מהותי. החברות לא מהרו לחתוך עובדים. החברות חיפשו דרכים להשאיר את העובדים הטובים בחברה. לכן ההתמודדות כללה הורדת משכורות, שינוי תנאים, ופיטורים רק כמוצא אחרון. החברות למדו את הלקח משנת 2000. חברות שפיטרו ללא רחם לא רק שלא שיפרו את מצבם, רובם הרעו אותו. החברות אבדו עובדים טובים, ולאחר מכן התקשו לגייס עובדים טובים אחרים. זה ההבדל בין התמודדות המוכתבת על ידי הבנקים, ובין התמודדות עם המשבר שמוכתבת מתוך צרכי החברה. ב2008 הבכירים פנטזו על האופציות הרבה פחות, ובכל מקרה מאחר והמשבר היה גלובלי, לא היתה משמעות לצעדי "התייעלות" מבחינת מחירי המניה.

ככל שכוחם של הבנקים להשקעות יורד בארצות הברית, כך יעלה כוחם של החברות אשר באמת מועילות לכלכלה האמריקאית. הנשיא אובמה הפגין עד כה רפיסות אדירה בהתמודדות עם הבנקים. ברננקי וגייטנר הנם נציגים של הסדר הישן. ייתכן שבהתאם לאינטרס הפוליטי שלו, כאשר יבטיח כהונה שנייה ואחרונה, הנשיא אובמה ייקח את המלחמה בבנקים לשלב חדש. נותר רק לחכות ולראות.

*

ההתמודדות בין אפל, גוגל ומיקרוסופט הגיעה בשעה טובה לעולם הטאבלטים. תקציר האירועים הקודמים. אפל המציאו את המחשב הביתי. מיקרוסופט לקחו את ההמצאה של אפל ובעזרת העקשות של סטיב ג'ובס על מערכת סגורה, השתלטו לחלוטין על עולם מערכות ההפעלה של המחשבים. אפל היו על סף קריסה כאשר המציאו את האיפוד. גוגל נכנסו לעולם של מיקרוסופט. בעקבות  התגברות כוחם של המכשירים הניידים, והוצאת האיפד, מיקרוסופט עומדת בפני איום ירידת ליגה.

אפל בתחילת דרכה היתה דומה לאתלטיקו בילבאו, וכיום דומה יותר בגישתה לברצלונה. לאחר שגישת בילבאו איבדה מכוחה, ואפל עמדו על סף קריסה, אפל שינתה את הגישה לעולם בו הכל עדין נמצא במערכת סגורה אחת, עם קודים אסטתיים חזקים, אך תוך מתן אפשרות לחיזוק חיצוני (יצרני האפליקציות) שיתאים לקוד הסגור של החברה. גוגל מזכירה יותר את צ'לסי של ימינו. קבוצה המתבססת על מועדון חזק, המנצל את כוחו הכלכלי כדי להשאר רלוונטי כל הזמן.

השאלה הגדולה היא מי היא מיקרוסופט. האם מיקרוסופט היא ליברפול? האם הווינדוס שמונה בצירוף הטאבלט החדש מבשרת את שובה של ליבפול של עולם המחשוב לעולם החדש?

*

מיקרוסופט לקחו הימור אדיר. בעוד שהטאבלטים המוצלחים של אפל ולאחר מכן של אמזון שימשו כחיבור לעולם מדיה בלבד, ולצריכת תכנים, הטאבלט החדש של מיקרוסופט אמור להחליף את הלפטופ הישן והטוב. מיקרוסופט מנסה להתמודד עם הטאבלטים של אפל, אמזון וגוגל במגרש הביתי של מיקרוסופט. השאלה הגדולה היא האם מדובר בתפסת מרובה, לא תפסת.

אני בהחלט מסופק מהקינדל פייר בבעלותי. הFT יורד כל בוקר לטאבלט, העדכוני השוטפים בבלוגים השונים העוקבים אחרי הג'איינטס, וכן דהבאזר וESPN נקראים היטב בטאבלט. אני שואל את עצמי האם אחליף בקרוב את הלפטופ שלי בטאבלט החדש של מיקרוסופט. מחד בהחלט תהיה הנוחות של לפטופ קל, ואפשרות להמרתו בערב לטאבלט אשר יתחבר בקלות עם המסך בסלון או במרתף. מאידך, האם באמת מכשיר זה עדיף על פני לפטופ קל, טלפון סלולרי, וטאבלט צורך תכנים. נראה לי התשובה תהיה נעוצה בעיקר בחיבור הקל של המכשיר החדש למסכים אחרים ולכלים נוספים. בכל מקרה זה סוג ההתמודדות שחסרה באירופה. מתמודדים עם המשבר ולא עם הסימפטומים שלו.

*

אני שמח לבשר על המרת דת שבצעתי אתמול. בני האמצעי יואב, הוסב בשעה טובה לדת הצהובה. לאחר שלקחתי אותו השנה למשחק של מכבי מול נתניה באיכסטדיון רמת גן, אתמול הלכנו למשחק באצטדיון המושבה. המרת הדת בזכות המשחק של אתמול היתה קלה במיוחד. קודם כל, אפשר היה לראות את המשחק ממקום מושבנו. הקהל הורגש, בהחלט הורגש. אומנם הייתי צריך להסביר שהשיר שאוהדי מכבי שרים הוא אלירן זייף אתכם, למען האמת הבן שלי לא קנה את המלל המשופץ, אך המשחק בהחלט סחף אותו. בסוף קניתי לו חלוצה וצעיף, והיום הוא כבר רץ לצחוק על חבר שלו אוהד הפועל רמת גן. מסתבר שיש עתיד.