נצחון השוויון

מי שניצח את הבחירות בארצות הברית הוא הסיכוי השווה לכולם

ארצות הברית בחרה את השוויון בכח. רבים טועים לחשוב ששוויון הנו מונח סוציאליסטי. ליגת הNFL מוכיחה ששוויון הוא מונח ליבראלי. ההבדל הוא גדול. הסוציאליסטים אינם מאמינים בשוויון בכח. טענתם היא שהשוויון צריך להיות בהישגים. השוויון הליברלי הוא שוויון באפשרות להשיג הישגים הטובים ביותר שניתן. זהו השוויון שניצח את הבחירות בארצות הברית, וזה השוויון שימשיך להתחזק כתוצאה מהמשבר הכלכלי בשנת 2008.

*

אותו שוויון מוביל היום בצ'מפיון ליג. מנצ'סטר סיטי כנראה תודח בשלב הבתים בזמן שדורטמונד כנראה תעלה ראשונה. דורטמונד מגיעה מהליגה האירופית הדומה ביותר לליגת הNFL. התחזקות מעמדה של הליגה הגרמנית היא דוגמה נוספת לנצחון הממשמש ובא בשוויון. העובדה שהיאנקיס נופלים שנה אחר שנה לקבוצות עם תקציבים נמוכים בהרבה היא דוגמה נוספת.

רומני הוא נציג הסדר הישן. מי שכבר הצליח להגיע להישגים כלכליים מנסה להנציח את הישגיו באמצעות הכח הנלווה אליהם. בוחרי רומני מפחדים להמשיך להתמודד במגרש עם כללים שמאפשרים לכולם לנצח. כאשר הם מבקשים לבטל את הכח של הממשלה, הם מנסים לקבוע שרק העשירים ישרדו. הם מנסים באמצעות מיסוי מופחת על העשירים, להטות את הכללים לטובתם. הטענה של רומני שהחלום האמריקאי הוא להגיע להישגים היא נכונה. הטענה שאובמה ואנשי כיבוש וול סטריט מנסים ללעוג להישגים אלה היא השגויה. מי שמעוניין שהחלום להגיע להישגים כלכליים צריך להיות שייך לכולם, צריך לדאוג למגרש משחקים עם אפשרויות שוות.

*

הדוגמה הטובה ביותר יכולה לבוא מהליגה הספרדית. במידה וריאל תמשיך להתפורר מבפנים, הכח והשררה יסוגו בפני הכוחות החדשים. כך בצ'מפיונס ליג, וכך גם בליגה הספרדית. הכוונה היא לא לתבוסה מול ברצלונה, קבוצה שהיא נציגת הכח, אל דווקא קבוצה כמו אתלטיקו, קבוצה שמנצחת למרות המגרש העקום.

*

זהו התהליך שהחל ב2008. המינופים האדירים שהנציחו את החזקים במקומם, מאחר ורק להם היתה נגישות למינופים אלה, הם שהובילו למשבר. הכלכלה העולמית שהיתה בנויה של שימור הכח בידים מצומצמות ככל שאפשר, היא כלכלת האתמול. דילמה רודולף נשיאת ברזיל היא הדוגמה לכוחות העולים. לשלי יחימוביץ יש כל כך הרבה מה ללמוד ממנה. היא באמת נאבקת במרכזי הכח, וגם בשחיתות שפשתה בקרב אנשי מפלגתה שלה. ברזיל היא המדינה היחידה שבה הפערים צומצמו בעשור הראשון באלף השלישי. סין לעומתה מנציחה את הפערים של האפרטהייד בין יושבי הערים, ובין תושבי הכפרים. התהליך מורה שגם בסין השוויון יכפה עצמו.

התהליך העולמי הוא תהליך של פיזור הכח הכלכלי בין המדינות בעולם. גרמניה תצטרך לוותר על הגמוניה כלכלית כדי לשמר את אירופה. ארצות הברית תחוייב לצור צרכנים חזקים נוספים בעולם, צרכנים שיחליפו את הצרכנים האמריקאים. בסופו של יום הדרך של הNFL תנצח. הדרך היא לא סוציאליסטית. פחדני הכח השמרו.

אירופה וסיטי
תיקו וניצחון

36 Comments

MG 7 בנובמבר 2012

גיל, אתה קצת מכליל לגבי הסוציאליזם
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D
אתה מדובר על חלק מהזרמים. כדאי לציין שישנם זרמים שדי תומכים בנקודה אותה אתה מנסה להעביר.

גיל שלי 7 בנובמבר 2012

זה פוסט לא דוקטורט. ברור שחטאתי בהכללות

אריאל גרייזס 7 בנובמבר 2012

לצערי, אני לא חולק את האופטימיות שלך. למי שיש כוח, בדרך כלל גם יש יכולת לדאוג שהוא יישאר עם הכוח – ולראיה, היכולת המאוד נמוכה של אובמה לעשות את השינויים שהוא רוצה

נתי 7 בנובמבר 2012

גיל, אני קורא אותך מהפוסט הראשון שלך פה.
בעצם לפני שהרי אני הייתי תמיד קורא גם את התגובות פה…
שריטה מסויימת בכל מה שקשור לאיליי, אבל חוצמזה הכל סבבה.
ולכן הפוסט הזה כל כך מאכזב.
להציג כאילו חוקי הספורט על הגבלות השכר, בחירות דראפט ועוד, הם המודל הכלכלי האמריקני?
להציג תפיסות מודל של שוק חופשי באמירות שהן אפילו לא פשטניות דוגמת
"כאשר הם מבקשים לבטל את הכח של הממשלה, הם מנסים לקבוע שרק העשירים ישרדו"?
אתמהה.
אני אייחס זאת לחוסר התאוששות מהפאשלות של הענקים בליל ראשון. למרות שזה לא ברור לי: אתם כבר מלומדים בהפסדים כאלה.
הם אפילו הפכו לאבני דרך בדרך לתואר, בעיניכם :)

ניר 7 בנובמבר 2012

1. לפחות בקדנציה הראשונה שלו, אובמה היה שפוט של וול סטריט בדיוק כמו כל נשיא אחר. היתה לו הזדמנות לעשות שנויים דרסטיים שבאה פעם בכמה עשורים והוא לא עשה עם זה כלום.

2. השיטה של ה NFL נהדרת, לקבוצות שנמצאות בליגה. אין שם אפשרות לרדת לליגה נמוכה יותר או לעלות לליגה גבוהה יותר. במובן הזה היא יותר מזכירה מדינות כמו ליכטנשטיין או שווייץ – דואגים יפה אחד לשני ושמים שלט אין כניסה – מאשר את ארה"ב. (אני מבין שאתה מתכוון לקפיטליזם אמיתי שמנוטרל מלוביסטים, וקשרי הון-שלטון, אבל אני לא חושב שה NFL, שהיא בעצם סוג של קרטל, היא דוגמה לזה)

3. בסין יש אפרטהייד בין יושבי הערים והכפרים? וואלה? מזכיר לי מגיב בפוסט אחר שטען שביבי גזען כלפי העניים.

גיל שלי 7 בנובמבר 2012

כשאוסרים על תושבי הכפרים לעבור לערים ושוללים מהם זכויות זה אפרטהייד

שי 7 בנובמבר 2012

קראתי פעם בהקשר אחר, על הפגיעה שמרגישים בדרום אפריקה מול זילות המונח "אפרטהייד".
הגבלות על חופש התנועה, הן מהמאפיינים המרכזיים של משטרים טוטאליטריים עוד מימי האריסים של ימי הביניים. הן דבר נורא שראוי שיעבור מן העולם, אבל אין בהן את המוטיב הגזעני של שלטון האפרטהייד.
ההגבלות בסין חלות אגב, גם על תושבי ערים ולא רק על כפריים

איציק 7 בנובמבר 2012

איזה שיוויון יש בליגה האנגלית? סוינסי ויוניטד באותו מעמד ואותם יכולות כלכליות ולכן הולכות ראש בראש? ב-NBA לכולם אותה נקודת מוצא? אוקלהומה מצליחה למרות אי-השיוויון (כן, הדראפט יכול לתקן פה ושם, ותקרת סכר היא תיקרת זכוכית שנשברת כל הזמן על-ידי העשירות).
אני גם ממש רואה את יוון ופורטוגל מתחזקות כך שלוקחות את ההגמוניה מגרמניה. אבל זה יקרה לא ב-2012 כי אם ברבעון השני של 2013.
כאשר החזק מותר על כוחו, הסיבה הכמעט יחידה היא כיוון שכך הוא מאמין שבטווח הרחוק הוא יוכל לשמר או אף לחזק את כוחו.
משלי יחימוביץ' אפשר ללמוד שעם פה גדול ודורסנות אפשר להיות מנהיגת האופטזיציה. מעבר לכך היא עוד לא עשתה דבר ולא הצליחה בכלום!!! חובת ההוכחה עדיין עליה, ואני מאוד מפחד מרגע זה, ולא בגלל שאני מבסוט ממה שיש עכשיו.

MG 7 בנובמבר 2012

איציק, אני לא מביע עמדה בעדה או נגדה, אבל לכתוב שהיא לא עשתה דבר זה לא מחוייב המציאות.
היא אחת מח"כ הפעילים ביותר פרלמנטרית, אם לא הפעילה שבהם.
היא שותפה לעשרות, אם לא מאות, הצעות חוק ולחוקים, שעל חלק יש קונצנזיוס לגבי הנחיצות.
בקיצור, אתה יכול לחשוב שהיא טועה, אבל בטח לא שהיא לא עושה.
ולעניין ההצחלה – קשה מאד להגדיר מהי, אבל אני חושב שבתור עיתונאית היא די הצליחה.

איציק 7 בנובמבר 2012

מוכן לקחת את הניסוח בחזרה, אך היא עדיין לא הוכיח שום דבר, פרט לשולים פה ושם וזה לא מספיק. מה שהיא כן הוכיחה גם בעבודה וגם כשהיתה עיתונאית שהיא אדם דורסני שידרוך על כל אחד שאינו מסכים איתו. האם זה מספיק כדי להנהיג עם, אני מפחד מזה. אני לא הסכמתי עם רבין, אך לא פחדתי ממנו. מהתנהגותה אני פוחד.

ירוק 7 בנובמבר 2012

אני חושב שאתה מגזים. אני לא מסכים עם חלק מהדברים שהיא עושה/אומרת, אבל דורסנית? היא פשוט פוליטיקאית. כמו כל השאר. לטוב וגם לרע.

לגבי הטיעון של ה"לא עשתה" – טוב שלקחת בחזרה, מסכים לחלוטין עם אמ.ג'י. לגבי ה"לא הוכיחה שום דבר" – אני חושב שזה טיעון בעייתי. מה ז"א לא הוכיחה? היא היתה ח"כית (נדמה לי שיש קונצנזוס שהיא היתה ח"כית מעולה, אפילו) תקופה לא קצרה. מתישהו צריכים להתמנות לתפקידים בכירים יותר, גם אם אין "נסיון" קודם. אחרת אתה חוסם את הדרך של כולם. היא לא היתה שרה (לא שרה של ביבי, הנקבה של "שר"…) כי היא לא רצתה להצטרף לממשלה הקיימת, מתוך אידיאולוגיה. אני חושב שזה ראוי להערכה (בלי קשר למיקום הפוליטי). אז להגיד בגלל זה ש"היא לא הוכיחה"? מה עדיף – שהיא היתה מתפשרת על עקרונות כדי לצבור נסיון כשרה? לא נראה לי.

איציק 7 בנובמבר 2012

ירוק,
אני מעריך אותה שהיא לא הצטרפה. זה היה מעשה ראוי, אך זה עוד לא הוכחה ליכולות (אולי כן ליושרה, וגם את זה אני מכבד). היא אכן לא היתה שרה (בשני המובנים של המילה :-)). לגבי להתחיל ממשהו אני מסכים, ויש לכך כמה אופציות שתפקיד ראש הממשלה לא נמנה עליהם (ראינו ראשי ממשלה בלי ניסיון קודם ולא רוצה לראות יותר כאלו ללא קשר לשלי יחימוביץ'). אופציות נוספות, הם לקבל תפקיד של שר/ה, ומזה אני פחות נלהב, או להמשיך כראש האופוזיציה שזה יכול להתאים (אל תסיק מכך שאני רוצה שביבי ימשיך, אך מבחינתי עדיף משלי).
לצערי לא זכור לי יותר מידי דברים טובים שהיא עשתה בכנסת (אולי כי אני לא עוקב מספיק ואולי בגלל הגיל שלי) אבל אני זוכר המון רעיונות מיתלהמים עם מעט מאוד הגיון ברשת ב'. היא ממש לא יוצרת אמפטיה אליה, ולא למעשיה. אני לא אומר זאת כיוון שהיא אישה (שלא יאשימו אותי בשוביניזם), אני לא אוהב את הקטגוריות שלה של האמת המוחלטת שאני שומע מפוליטיקאים רבים מכול צידי המתרס, מכול המינים ומשתי דתות. מבחינה זו היא ממש לא היחידה, אבל היא עומדת בראש ולכן אותה אני שופט.
לגבי דורסנית, זה לא קשור לפוליטיקאית, כי אם גם בהיותה עיתונאית. הכוחניות שלה אף פעם לא מצאה חן בעיני. עכשיו כשמתקרבים הפרימריס בעבודה במצב מחמיר. לא מספיק שהיא מזיזה את כל מי שלדעתה מאיים עליה (וזה אולי לגיטימי), היא מכשירה כל מיני טרמפיסטים שקרובים לליבה להתמודד לכנסת כגון דפני ליף ושמולי. הבעייה שלי לא איתם. אני מכבד את בחירתם להתפקד לעבודה ולנסות להיבחר דרכה לכנסת, רק הם לא עשו זאת בזמן (לפי התכנון של העבודה) ושלי מקצרת להם תהליכים. באותו הזמן, מירב מיכאלי גם רצתה להתפקד ולהיבחר וקיבלה תריקת דלת. זו איפה ואיפה שמריחה כפרוטקציה במקרה הטוב, ותרגיל מסריח וכוחני במקרה הרע. זו רק דוגמא קטנה. אם יתנו לה, היא תדרוס כל מה שזז. מבחינה זו ליברמן עדיף. הוא מודה, אני המחליט, לא טוב לכם, אל תבואו אלי. היא מספרת על דמוקרטיה במפלגה, אבל בפועל מחסלת סידרתית בשיטות שאין להן קשר לדמוקרטיה. אני מעדיף לדעת זאת מראש.

משה 7 בנובמבר 2012

גם אובאמה "לא עשה" כלום לפני כן לפי ההגדרה שלך. גם להיות סמנכ"ל מכירות של רים זה לא לעשות כלום. לעומת זאת אני מוותר בשמחה על אנשים כמו אהוד ברק, בוגי יעלון, אבי דיכטר ושאול מופז שלפי ההגדרה שלך "עשו" משהו אבל בעיני עדיף שילכו לעשות לביתם ויפסיקו לבזבז את זמני היקר בברבורים מיותרים.

איציק 7 בנובמבר 2012

לפי הגדרה שלי מבחינה פוליטית הם בודאי עשו משהו. הם הזיקו!!!
ברק זו דוגמא של משהו שללא שום ניסיון פוליטי רץ להיות ראש ממשלה וקיבלנו כישלון מהדהד. רמטכ"ל מכשיר אותך להיות רמטכ"ל (אין לאן להתקדם בצבא) אדל פוליטיקאי זה מקצוע אחר הדורש הכשרה אחרת. כנ"ל עיתונאי זה לא פוליטיקאי וגם עו"ד זה לא פוליטיקאי. פוליטיקאי זה מיקצוע נרכש ולא ניתן משום מקום לקפוץ להיות ראש-ממשלה. צריך כמה שלבי בינים.
ואובמה היה במערכת פוליטית לפני מ-1997 בסנט של אילינוי והתקדם. כך שנאוהב או לא הוא נבחר בתוך המערכת הפוליטית כ-10 שנים לפני שנבחר לנשיא.

גיל שלי 7 בנובמבר 2012

נתי – ברוכים השבים התגעגעתי לתגובותיך. אתה צריך לזכור שמדובר בפוסט לא ספר, כך אני רואה קפיטליזם אמיתי. הכוונה היא ממשלה לפי חזון הרפובליקני הנוכחי.
ניר – אין ספק שאובמה לא מימש את הכל בקדנציה הראשונה שלו. אני חושב שהnfl מיצג מה קורה כשרוצים להרוויח כסף ולא מתמקדים בכח( אליפות).

אביאל 7 בנובמבר 2012

גיל שלי – יש הבדל בין צמצום הממשלה בתחומים מסוימים (ואני בטוח שאתה גם תסכים לחלק גדול מהם בעצמך) ובין להכליל שהרפובליקנים רוצים לסגור אותה כמו שאתה הצגת. נוח מאוד להיתפס באמירות של הקיצוניים ולשייך אותם למחנה כולו.

אביאל 7 בנובמבר 2012

MG – גם אדם סמית בספרו המפורסם מדבר על הצורך בשיווין כנקודת התחלה, הסוציאליזם בגדול כופה שיווין ביעד הסופי, הקפיטליזם כמו שגיל אמר דורש שיווין בנקודת ההתחלה.

גיל שלי – אתה לא יכול להתנער מהטענה שהיום הולכת וגוברת השנאה כלפי עשירים בארה"ב (בארץ זה עוד נהוג לפחות מאז שאני זוכר את עצמי), זו בעיה מהותית ואובמה גם לא טורח להתמודד מולה. אחרי הכל המערכת תקרוס בלי היוזמה של בעלי ההון.
בנוסף, בתחום הכלכלי אובמה הוא נשיא בינוני מינוס, הצמיחה לא זזה, אין באמת שינוי משמעותי נגד וול סטרייט, האבטלה עדיין גבוהה מדי.
אני גם לא כל כך מסכים איתך לגבי המשפט – "הכלכלה העולמית שהיתה בנויה של שימור הכח בידים מצומצמות ככל שאפשר", זה משפט שדיי לקוח מכתביו של מרקס, יש שינויים בצמרת, האנשים העשירים באמריקה הם לא אותם עשירים של לפני חמישים שנה, יש מוביליות חברתית ואני חושב שבארה"ב היא החזקה ביותר הזאת, הן מבחינת ההון והן מבחינת האליטה בכלל (החל משופטים, אנשי מדע, רוח וכו').

גיל שלי 7 בנובמבר 2012

אנחנו בהסכמה לגבי זה שעדין אמריקה מציגה דרך להתקדמות חברתית. הטענה שלי היא שרייגן ובוש שבשו את הדרך הזאת, וקלינטון ואני מקווה שגם אובמה יעצימו אותה

אביאל 7 בנובמבר 2012

אני לא כל כך בטוח שדווקא רייגן וקלינטון הם דוגמאות טובות, לגבי בוש ואובמה אני מסכים. קלינטון היה די רחוק מהתפיסות של אובמה בענייני כלכלה, בטח ביחסי החוץ.
דווקא את רייגן רוב האנשים זוכרים כנשיא מצוין, ששינס את מותניה של ארה"ב אחרי משברים גדולים ודווקא החל מתקופתו אנחנו עדים להתעצמות של המוביליות החברתית, בעיקר אצל השחורים כתוצאה מהמשנה הניאו ליברלית שצבע העור לא עניין אותה.
הבעיה המרכזית של אובמה לדעתי היא הנרפות בהנהגה שלו, מנהיג אמריקאי צריך להיות החלטי תמיד (גם על חשבון טעויות), לא להתכופף מול מלכים ולא לנסות ולהתייחס לכולם בנחמדות מאולצת. המגרש הוא עקום וזה ברור אבל אסור לעולם החופשי לאבד את ההנהגה האמריקאית כי החלופות הרבה יותר גרועות.

yaron 7 בנובמבר 2012

כרגע העברת ההון היחידה היא מהציבור לבנקאים.
את החובות העצומים של ארה"ב ישלמו האזרחים הן במיסים והן באינפלציה.

נתי 7 בנובמבר 2012

גיל שלי,
כמו שאמרת זה אמנם פוסט ולא ספר. אבל איך שלא תהפוך את זה אני חושב שבשיח המתיימר להיות סמי-אינטלקטואלי באתר הזה, אסור למשפטים כאלה להתקיים. אתה בוודאי יודע טוב ממני שכשמילטון פרידמן הטיף לצמצום התערבות ממשלתית זה לא היה כדי לחזק את העשירים.
ובצורה דומה לגבי המשבר של 2008: אכן בוש לא חשוד שהוא לא חפץ ביקר בעלי ההון. אבל בעלי הון אמיתיים, מהתעשייה וכד'. האם הוא ניחן באהבה יתירה למגזר הפיננסי -שהוא הוא זה שחולל את המשבר האמור? מסופקני.
אם כבר הגורם מספר אחת למשבר הם שינויים רגולטוריים במגזר הפיננסי בענייני משכנתאות בתקופתו של קלינטון יקירך.
גם בפוסט אני רוצה מורכבות ולא קלישאות.
אתה הרגלת אותנו לכך…

גיל שלי 7 בנובמבר 2012

כשמילטון פרידמן רצה את זה, זה היה מתוך המניעים הנכונים. כשרומני רוצה לבטל את הסיוע הממשלתי בגלל שזה בזבוז של כסף, וזה אחרי ה"הצלחה" האדירה בטיפול בקטרינה, ובכלל הגישה הרפובליקאית היום שגורסת ששווה לקצץ מיסים לעשירים, להמשיך להוציא על בטחון אבל לקצץ בכל הקצבאות ובטוח בריאות לעניים, נדמה לי שברור מה רצון המשורר.
רייגן הוא זה שביטל את גלאס סיגל, ופתח למעשה את האפשרות לבנקים לעשות מה שהם רוצים, לא קלינטון. בוש אולי לא אהב במיוחד את הבנקים אבל תזכיר לי מי היה שר האוצר בזמן המשבר (הנק פולסון, האיש שעשה את האקזיט המטורף ביותר בהיסטוריה. מנכ"ל גולמן לשעבר, מימש את כל מניות גולדמן לפני ההתמוטטות ובפטור ממס בגלל שאולץ למכור את אחזקותיו בגלל מנויו לשר אוצר). למעשה ברור שהבנקים עדין הם הגוף החזק ביותר בהשפעתו על הממשלה, ראה אובמה שנכנע בפניהם בדיוק כמו בוש לפניו.
אני מאוד משתדל לא להשתמש בקלישאות, אתה צריך לזכור שבגלל שאני רואה ספורט כל החיים, אין לי זמן לקרוא את כתבי, מרקס, פרידמן, וכל האחרים, אולי בגלל זה לפעמים אני חוזר על משפטים שהם קלישאות ובשבילי הם פרי מוחי הקודח :-)

yaron 7 בנובמבר 2012

בוש לא חולל ת המשבר. את המשבר חולל גרינספאן שניפח ופוצץ בועות להנאתו.

מננחם לס 7 בנובמבר 2012

אובמה ניצח בגלל הנשים: 55% עבורו לעומת 45% לרומני. כנראה שהרפובליקאים עם ה-RIGHT FOR LIFE המפגר שלהם הפסידו את הבחירות בגלל הפלות יותר מאשר בגלל אבטלה או כלכלה.

גיל שלי 7 בנובמבר 2012

מסכים לגמרי שההגררות של הרפובליקאים לקיצוניות הדתית המטורפת, כמו גם לקיצוניות שלהם כמעט בכל נושא, עלתה להם בבחירות האלה, ויעלו להם עוד הרבה יותר בשנים הבאות

ברק 7 בנובמבר 2012

לפני כ-7-8 שנים זכורות לי נהמות של אוהדי הפועל נגד טוטו תמוז בעצמו, כאשר זה היה שחקן בית"ר. העניין צויין רק בעיתון "כל הזמן"-מקומון ירושלמי וע"י מאיה חסון ב"רדיו ירושלים". אמנם אין לי תיעוד, אבל הייתי במשחק וכך היה. לא מאמינים שזה אפשרי? אולי עכשיו תאמינו:

https://www.youtube.com/watch?v=ZqQbsGogb58&feature=youtube_gdata_player

מה היה אומר אובמה על אוהדי הפועל????

גיל שלי 7 בנובמבר 2012

אני יודע מה רלף קליין אמר על הפועל – הפועל חולירע

אביאל 7 בנובמבר 2012

גיל שלי – המהלך הראשון לביטול גלס-סיגל התרחש בשנת 1980 (קרטר היה הנשיא), את החוק קברו מעשית ב99 עם חקיקה של חוק חדש, קלינטון היה הנשיא, שניהם דמוקרטים.

גם אני לא מבין את העיוות בתפיסה שנוצר בתקשורת הישראלית, אם אובמה מתמודד בבחירות בישראל הוא מתויג ימינה מנתניהו בצד הכלכלי (או לפחות כמוהו), אין פה סוציאל-דמוקרטיה מול קפיטליזם, ארה"ב היא ימנית מבחינה כלכלית באופן כללי.

גיל שלי 7 בנובמבר 2012

בא נגיד שרובין הוא לא בדיוק המודל הקלאסי לשר אוצר אמריקאי נטול אינטרסים, קלינטון היה יכול לבחור טוב יותר

ניר 7 בנובמבר 2012

הוא היה מתויג ימינה מנתניהו גם בצד הבטחוני, אם מסתכלים על כמות החיסולים הממוקדים שהוא מאשר.

אביאל 8 בנובמבר 2012

ניר – אני מניח שהאמירה שלך נאמרה בציניות, אני גם לא כל כך בטוח בכך שרה"מ מהשמאל מאשר פחות חיסולים מאשר רה"מ מהימין (בארץ כמובן), אני חושב שיש קונצנזוס בנושא שמדובר בטרוריסטים.

ניר 8 בנובמבר 2012

כשמדובר בטרוריסטים יש קונצנזוס, השאלה איך מגדירים טרוריסט. האמריקנים מגדירים כל זכר מעל גיל 16 שנהרג בחיסולים האלו, שבתקופת אובמה הוכפלו ושולשו, כטרוריסט.

זוכר את ספור סאלח שחאדה? "מכה קלה בכנף" ומכתב הטייסים והמטכ"ליסטים והתביעות בלונדון וארה"ב? ב 2010 האמריקנים בצעו 122 חסולים כאלו בפקיסטן לבדה.

אביאל 8 בנובמבר 2012

במקרה, עבודת הסמינר שלי עסקה בטרור. ההגדרה האמריקאית (של מחלקת החוץ) היא ההגדרה העולמית. שוב, ארה"ב נמצאת במלחמה באפגניסטן (שמתפשטת לעיתים לתוך פקיסטן), ברור שבמלחמה לא הכל נקי ומושלם ואני לא חושב שיש חשיבות לאם אובמה או רפובליקני בשלטון. זה לא שאובמה מאשר כל חיסול באופן אישי.

ניר 8 בנובמבר 2012

בודאי שיש חשיבות לנשיא, הוא מאשר מדיניות של חיסולים ומכסות, אם לא כל חיסול ספציפי. הטענה הבסיסית שלי היא שאובמה היה נחשב ראש ממשלה ניצי לו היה בישראל.

אלכס 11 בנובמבר 2012

זה רק אומר שכשמדובר בנו, כולם מצקצקים בלשונם, ואילו במקרה של האמריקאים, גם נשיא "דמוקרטי" ו"ליברלי" כאובמה, מנהיג את אותה מדיניות של חיסולים.
בשתי המקרים זה לגיטימי לחלוטין, רק שהעולם צבוע לגבינו, זה הכל.

צור שפי 9 בנובמבר 2012

לנשיאת ברזיל קוראים דילמה רוסף.

Comments closed