ליגת שוקי ההון: העולם משתנה ואנחנו לא מרגישים 2

העולם ממשיך להיות קטן יותר, בין אם נאהב זאת ובין אם לא

נהניתם ביום שישי השחור? לאלה שלא מכירים, לאמריקאים יש מנהג. ביום שישי שלאחר חג ההודיה, האמריקאים פוצחים בעונת הקניות שלהם. תורים ארוכים משתרכים כבר מ -1 בלילה, בכניסה לחנויות. וול מארט. טרגט, בסט-ביי והאחרות, מציעות דילים מטורפים. למרות הקור העז השורר באמריקה בתקופה זו של השנה, אלפי אנשים מוכנים לחכות כל הלילה עד פתיחת החנות ב 5-6 בבוקר, כדי לקבל מוצרים בהנחות חד פעמיות. בשנים האחרונות גם אמזון, והחנויות האינטרנטיות מתחברות ליום מיוחד זה.

*

במסגרת היותו של העולם מקום קטן יותר, גם בישראל החלו להצטרף לחגיגה, במיוחד בחנויות המחשבים. הסיבה היא פשוטה, מאחר וכולנו יכולים לקנות מחשב באמזון, החנויות הישראליות נאלצות להתמודד גם מול אמזון ודומיה, ולכן מנהג שלא קשור בכלום לעונת הקניות הישראלית, מוצא עצמו מיושם בישראל. הנה דוגמה נוספת להשפעת הגלובליזציה על הקטנת העולם, מי יודע, שנה הבאה התורים יהיו בעזה.

*

בשנת 2000 פועל ייצור סיני "עלה" 0.32$ לשעה. שנה שעברה אותו פועל (לא בדיוק אותו אחד, הם מזדקנים שם יותר מהר בגלל תנאי העבדות), "עולה" למעסיקו 1.63$ לשעה. בשנת 2000 שער הדולר בישראל היה ברמה ממוצעת של 4.4 ש"ח לדולר אמריקאי. כיום אנחנו קונים דולר בפחות מארבעה שקלים, בעוד שמשכורות עובדי ההי-טק עלו ביותר מ70% בשקלים. פועל ייצור מקסיקני עלה למעסיקו בשנת 2000, 1.61$ לשעה ולפני שנה, 2.10$ לשעה. תוסיפו לכך את עלויות הנפט להובלת המוצרים שעלו פי עשרה, ותקבלו את ההתכנסות העולמית.

*

המטבע הסיני התחזק מול הדולר, כמו השקל, כמו הריאל הברזילאי, כמו הדולר האוסטרלי והקנדי ועוד ועוד. היורו לעומת זאת אמנם התחזק מול הדולר אך הרבה פחות. השינויים במטבעות גורמים לחלק מהכלכלות להיות תחרותיות יותר, ולחלק פחות. כיום חברות רבות מעדיפות לייצר במקסיקו ולייצא לארצות הברית, במקום בסין. מקסיקו מאוד מזכירה את ישראל בכמה מובנים. גם שם טייקונים שולטים בתקשורת ובתעשיות המיועדות לצריכה פנימית. שם בניגוד אלינו עוד לא התחיל השינוי , ולכן המקסיקני עדין משלם יותר על טלפון, מוצרי צריכה ועוד. לכן, ההתקדמות המקסיקנית מסתמכת על יצוא לאחות הגדולה מצפון.

גם מהגרי העבודה המקסיקנים חוזרים הביתה. בארצות הברית כבר לא צריכים את כל פועלי הבנין המקסיקנים, בעיקר מאחר ולא ממהרים לבנות שם כמו בעשור הקודם. במקביל נפתחות הזדמנויות עבודה חדשות במקסיקו.

*

בסין בגלל התחזקות המטבע ביחס לדולר, ועליית עלות העסקתם של הפועלים הסינים, הדרך להתחזקות הכלכלה תעבור דרך הגדלת כושר הרכישה של הסינים הגרים בסין. כך יקרה גם בגרמניה, מאחר וספרד, אירלנד, פורטוגל, כולן נהיות תחרותיות יותר בגלל הצנע הנכפה עליהן. פתאום יותר זול לייצר בספרד ולמכור לאירופה, אל מול לייצר בגרמניה. זהו האיזון העולמי שמתרחש על אפם וחמתם של כל הפוליטיקאים. הבעיה היא שהתחרותיות אינה מזור להכל. הספרדים לא יוכלו לעמוד בנטל החובות של הבנקים המקומיים, ושל הממשלה, מאחר והכלכלה מצטמקת, וכמות החוב מצטמקת פחות. לכן, בסופו של יום, הגרמנים יצטרכו לשלם את החשבון.

*

המשכורות של עובדי ההיטק הישראליים התקרבו מאוד לאלו הנהוגים בארצות הברית בגלל התחזקות השקל. מאחר ותעשיית ההיטק הינה תעשייה עולמית, מנהלי החברות היו חייבים לשתף את עובדיהם ברווחים היפים שנפלו על בעלי המניות. לכן, בעוד שבתעשיות המקומיות, השכר לא עלה בצורה ריאלית, שכר עובדי ההיטק התחזק ריאלית גם בעשור האחרון. שוב אנו רואים כיצד העולם נהיה מקום אחד.

*

בקטלוניה יש בחירות היום. כמו בסקוטלנד, גם בקטלוניה, השאיפות לפרידה מהפדרציה צוברות תאוצה לאור המצב הכלכלי הקשה. בעוד הגוש האירופי אמור לעודד איחוד, בלגיה, בריטניה, ספרד, כולם חוות קשיים בשמירה על אחדות פנימית. אלו הכוחות המנוגדים הפועלים גם באירופה וגם בעולם. התנגשות של התהליך של הקטנת העולם, אל מול השאיפות הלאומיות המתחזקות. אני יודע שרבים לא אוהבים את ההשוואה, אך שוב הכדורגל מנבא את התהליכים.

בעוד שבעבר היה ברור שקבוצות יעדיפו לקחת את האליפות המקומית על פני אליפות יבשתית, כיום התשובה לשאלה תהיה מורכבת הרבה יותר. במידה וריאל מדריד תאבד את האליפות לברצלונה, האם זה ייחשב לכשלון במידה והלבנים יניפו את גביע הצ'מפיונס? ישנה התנגשות חזקה, האם הקבוצות הגדולות מתמודדות באירופה או במדינות שלהן. אלו בדיוק השאלות העולמיות כיום.

*

אולי כל האיזון הזה יכול ללמד אותנו משהו. אולי במקום להמשיך ולהסתכל על התוצאה הסופית, נתחיל להתבונן בתהליך. אולי במקום לוותר על אפשרות לשלום, נתחיל להתרכז בשיפור חייהם של תושבי עזה ויהודה ושומרון, בתמורה לשקט. רבים שוכחים שרק לפני 70 שנה אנשים מתו ברעב באירופה לאחר המלחמה ההיא. השנאה של כולם לגרמנים נראתה נצחית. תראו איפה אנחנו באירופה שבעים שנה אחר כך. שם, אף אחד לא דיבר על הסכמי שלום. התהליך הוביל את כולם לאחדות אינטרסים. אולי הגיע הזמן שהתהליך יוביל גם במזרח התיכון?

זה מתחיל גם בלי שנרגיש. התהליך מתרחש אל מול עיננו הדואבות במצרים ובסוריה, כמו גם בתוניסיה וירדן. אולי כדאי לנו לאמץ את התהליך הזה לפחות בגלל שאין לנו שום סיכוי לשנות אותו?

"שינצחו אותנו מבחוץ"
יומן אליפות של הניינרס (11). הניצחון הראשון העונה בניו אורלינס

23 Comments

ניינר 25 בנובמבר 2012

אני כל כך מקווה שאתה צודק בפסקה האחרונה שלך, אך בהכירנו את הנפשות הפועלות לא הייתי בונה על זה

איציק 25 בנובמבר 2012

משפט מבית מידשו של האוירון "פתאום יותר זול לייצר בספרד ולמכור לאירופה" :-)

איציק 25 בנובמבר 2012

מידשו ==> מדרשו

גיל שלי 25 בנובמבר 2012

הכוונה היתה בהשוואה לגרמניה. שוק היצוא העיקרי של גרמניה הוא הגוש. כיום ספרד מייצאת הרבה יותר באופן יחסי למה שהיא מייבאת. זה השינוי הגדול, והיא כמובן מייצאת בעיקר לאירופה

איציק 25 בנובמבר 2012

זו היתה בדיחה, לא לקחת קשה, הבנתי :-)

גיל שלי 25 בנובמבר 2012

דרך אגב יש מצב שקטלוניה לא תהיה באירופה…

איציק 25 בנובמבר 2012

אין מצב!!!
אירופאה יא תהיה בטוח, אולי לא באיחוד באירופאי.
גם כדורגל אולי ישלחו אותה לאוקיאניה, אבל אירופה היא תישאר :-)

MG 25 בנובמבר 2012

גיל, יפה מעניין.
2 היואן שלי:
1. קבוצות עוברות להעדיף את המפעל האירופאי על פני המקומי לא משיקולי גלובאליות, אלא משיקולים כלכליים. תבדוק מי הכניסה יותר עונה קודמת – צ'לסי או סיטי.
2. לגבי הסיפא של הפוסט. אתה מניח שחזקה על כל אדם שהוא שואף לאושר. אין כך הדבר. יש אנשים שצו אלוהי/אידיאולוגיה הם נר לרגלם ולחם חוקם. אתה לא יכול לקנות אותם עם ג'ינס יפה יותר, ארכיטקטורה מודרנית או אפילו מנוח לקיבה. הדבר היחיד האפשרי הוא צעדים (ואני מניח לכך כיוונת) שיחלישו את כוחם ואת ההתפשטות של רעיונותיהם.
3. קיטון ביצוא של גרמניה הוא אובדן הסיבה הגדולה ביותר להישארותם בגוש. האינטרס המובהק של כל המדינות שרוצות עזרה הוא שגרמניה תמשיך ליצא באחוז גבוה מהתוצר, כיוון שביום שזה יגמר הן יצטרכו לשלם את החשבון בעצמן.
4. איציק, אם כבר נכנסו לחפירות (ד"ש לירון) בנושא, אז אירופה היא יבשת מלאכותית. היבשת היא אירו-אסיה ובה קטלוניה תמשיך להיות, כל עוד לא היו שינויים מרחיקי לכת במבנה היבשות. את הגדרתה של אירופה, לעומת זאת, ניתן לשנות, ולכן אין הכרח שהיא מתשיך להיות חלק מיבשת זו.

גיל שלי 25 בנובמבר 2012

שיקולים כלכליים הם השיקולים שמובילים את הגלובאליזם לכן הם זהים.
לא תצליח לשכנע אותי שיש הבדל בין אנשים. בסוף כולנו מורכבים מאותם חומרים, גם אלה שמתפללים לאללה.
גרמניה יכולה לייצא פחות ולהמשיך לשגשג אם הצריכה הפנימית שלה תגדל כתוצאה מאשראי צרכני, נדמה לי שארצות הברית היא דוגמה טובה לכך

MG 25 בנובמבר 2012

חשוב לי לציין שלא התכוונתי לציבור מסויים או אל ספציפי, אלא משהו שקיים כמעט הכל מדינה בעולם.
אתן לך דוגמא:
בצבא היה איתי בחור דתי. הוא טען שאינו מאושר (בלי קשר לצבא), אך שאינו חי בשביל האושר. יש לו תכלית מסויית "בתוכנית הכללית" והיא הדבר העליון ביותר. אם הוא יוכל גם להגשים את עצמו, מה טוב, אך אם לאו, זה לא כל כך חשוב לו. אם מבחינתו כל מה שבין ב"ש לביירות ודמשק ובין עזה לרבת עמון שלנו, אז טובים כאלה ואחרים לא ישכנעו אותו אחרת.

להבא, נא לא להאשים אותי בגזענות שלא לצורך – תודה.

גיל שלי 25 בנובמבר 2012

חס וחלילה ממש לא התכוונתי להאשים אותך כגזען. נדמה לי שגם אותו בחור דתי רוצה בתוך תוכו את מה שכולנו רוצים. החינוך שונה, האינסטינקטים זהים.
ממש מתנצל אם הבנת את תגובתי כהאשמה

איציק 25 בנובמבר 2012

אני לא זוכר גאוגרפיה מספיק, אך מהזכור לי, אירופה ואסיה מבחינה גאולוגית הן שתי יבשות שונות הדבוקות אחת לשניה. כיוון שהזיכרון שלי לעובדה זו הוא בערך מכיתה ה', יתכן מאוד ואני טועה.

MG 25 בנובמבר 2012

יכול להיות. גם אני לא זוכר.
לי זה נראה כמו קו המשווה. קשה לי להתייחס ברצינות ליבשות נפרדות שאשפר לחקן ביניהם "ים-יבשה, (או יבשה-יבשה).

אופיר 25 בנובמבר 2012

מתן, כפי שאני רואה את זה זה עובד רק בכיוון אחד: שיפור בתנאים החומריים לעתים רחוקות בלבד יוציא מישהו שכבר מסתופף בחיקה החם (והמטופש) של הדת, אבל ימנע מהרבה אחרים להגיע לשם מלכתחילה.

MG 25 בנובמבר 2012

מסכים. זה בעצם מה שכתבתי.
צריך רק לזכור שקיימים 2 מניעים עיקריים לשוליים – חולשה/נחיתות כלכלית/חברתית/מעמדית והצורך להיות שייך למשהו גדול ממך.
הפתרון המוצא טוב לראשון. מדינה דמוקרטית מתפקדת לעיתים טוב לשני. משניהם הם (בתוספת עזרה של גורמים חיצוניים) עדין רחוקים מאד.

יניר 25 בנובמבר 2012

פוסט כזה אופטימי ממך כבר מזמן לא קראתי….

גיל שלי 25 בנובמבר 2012

לקחתי את הכדור בבוקר בהמלצת אחד המגיבים (יצחק) זה מסביר הכל כנראה

אריק 25 בנובמבר 2012

מצויין. הפיסקה האחרונה מדכאת יותר מהכל…

צור שפי 25 בנובמבר 2012

גיל, הסכמתי עד הפיסקה האחרונה. "נתחיל בשיפור חייהם של תושבי עזה, יהודה ושומרון בתמורה לשקט"? זה בדיוק "השלום הכלכלי" שהציע נתניהו וזה לא הולך, אנחנו לא חיים בעולם אוטופי חסר גבולות (למרות הגלובליזציה), לעמים עדיין יש שאיפות לאומיות, במיוחד העמים שעדיין לא זכו להגשים אותן. הפלסטינים מעוניינים במדינת לאום משלהם ולא יסתפקו "בשיפור חייהם תמורת שקט" – זה בטוח. מה שהרבה פחות בטוח הוא האם הם מוכנים לאפשר לנו את חיינו במדינת הלאום שלנו אבל לא על זה הדיון.

גיל שלי 25 בנובמבר 2012

ההבדל הוא שאני מציע את זה במקביל לתהליך שלום ולא במקומו. אני מניח שאחרי שיפור ברמת החיים שלהם, הם גם יהיו יותר נוחים לקבל את עובדת קיומנו פה. הטענה היא שאם היו מבקשים מהפולנים להסכים לאירופה מאוחדת עם הגרמנים בשנת 46, נדמה לי שלא היו מוצאים הרבה שהיו מסכימים לכך אז.

גל 25 בנובמבר 2012

ישנו ספר מעניין "אחרי המלחמה" מאת טוני ג'אדט. אחד הטיעונים שלו ( והוא מציג דוגמאות מכל היבשת ) שהאיחוד מחזק דווקא בדלנות אזורית על חשבון המדינות המרכיבות אותו. במקרים לא ספורים הוא בפועל ממן את התנועות הבדלניות, ומבטיח להם הגנה אל מול הממשלה המרכזית.
למעשה האיחוד מספק מסגרת על, שמאפשרת לתנועות מקומיות שבעידן המדינות היו קטנות מדי או חלשות מדי אל מול הממשל המקומי, להרים ראשן.
בשונה ממה שאתה טוען לא מדובר בגלובליזציה, זה יותר דומה למסגרות המקומיות שהתקימו לדוגמא בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית.

או בקיצור, הייהו כבר שם :-(

D! בארץ הקודש 26 בנובמבר 2012

יכול מאד להיות שעל מנת שהאיחוד יהפוך לאיחוד אמיתי מדינות הלאום יצטרכו לאבד מכוחן (מה שקורא כמעט בכל מקום בלאו וכי). ייתכן כי יותר קל להחזיק איחוד כזה של קבוצות קטנות יותר מאשר של המדינות הקיימות.

גיל 25 בנובמבר 2012

הבלאק פריידי השנה התחיל כבר ביום חמישי ב8 בלילה..

Comments closed