ליגת שוקי ההון: ישנן דרכים רבות

אומנם יש דרכים רבות להצלחה, אך זה לא אומר שכל דרך מוצעת היא דרך מוצלחת

אני מרבה לחטוא בעוורון. פעמים רבות אני בטוח כי קיימת דרך אחת בלבד לפתור בעיה, או להגיע למטרה. בעוד שבחשבון בכיתה ג' זה היה די נכון, למדתי שבחיים כמעט תמיד ישנן מספר דרכים להגיע לאותה מטרה, ואין בהכרח דרך טובה יותר. מה שעוד למדתי, שהרבה יותר קל לזהות איזו דרך בוודאות לא טובה.

בטור מעניין של ביל סימונס בסוף השבוע טופלה נקודה זו בהקשר של הנהגת קבוצת כדורסל. בעוד ביל ראסל כתב על הדרך בה היה עושה סקאוטינג לחברי קבוצתו, לומד את יתרונותיהם ואת חסרונתיהם, ולוקח על עצמו להשלים את החולשות של חבריו, מייקל ומג'יק הנהיגו בדרכים אחרות לחלוטין. מייקל הנהיג באמצעות הפחדה ודוגמה, מג'יק הנהיג באמצעות תקשורת ודוגמה אישית. מהתוצאות של שלושת המנהיגים הללו, ניתן לראות שבהחלט ישנן דרכים שונות להנהיג קבוצה, דרכים מוצלחות באותה מידה. כל אחד מהשלושה בחר את הדרך המתאימה לאישיותו, ואחת הסיבות להצלחה של שלושתם היא שאכן הדרך שנבחרה לא היתה העתק של דרך אחרת, אלא הדרך בה הם בחרו מתוך שאיפה להצלחה.

*

גם צורת ההנהגה של קובי בראיינט נדונה בהקשר זה. קובי מצטייר כאדם שמרבה לקרוא, ללמוד, ושוקל רבות את האופציות הקיימות. גם קובי בחר בדרך של הפחדה ודוגמה אישית, אך ניתן לראות שדרכו של קובי למרות הדמיון הרב לדרכו של מייקל, מניבה תוצאות טובות הרבה פחות. כמובן אחת הסיבות הפשוטות לכך היא העובדה שקובי פשוט שחקן נהדר, אבל הרבה פחות טוב ממה שמייקל היה. אך כנראה קיימות סיבות נוספות לכך ששחקנים ששחקו ליד מייקל הוציאו מעצמם את המיטב, בעוד שקשה מאוד להגיד שליד קובי השחקנים מוציאים מעצמם את מלוא יכולתם. ייתכן וסיבה נוספת לכך היא שאמנם קובי בחר בדרך שמתאימה לאישיות שלו, אך ייתכן שקובי פשוט בחר לדרך שלא הוא יצר בעצמו, אלא העתיק ממייקל. כנראה אחת הדרישות העיקריות ממנהיג היא האותנטיות, דבר שקובי מאוד לוקה בו.

*

גם ביצירות קבוצת כדורגל ישנן דרכים רבות להצלחה. ברצלונה מראה דרך אחת, יצירת שחקנים באקדמיה המקומית, השלמת הנקודות החלשות ברכש נקודתי, והתווית דרך ברורה של משחק. אנו כאוהדים לעלם נתווכח האם דרך זו עדיפה על פני דרכה של ריאל מדריד להצלחה, או דרכה של מנצ'סטר יונייטד שזוכה להצלחה לא פחותה למרות דרך גמישה הרבה יותר. כמובן שוויכוחים עקרים אלה לא יובילו לתשובה ברורה של דרך אחת עדיפה על פני אחותה, בעיקר משום שאין דרך אחת טובה ודרך אחת פחות, על עוד שתי הדרכים אותנטיות וזוכות להצלחה מתמשכת.

גם בפוטבול האמריקאי אנו רואים דרכים שונות להגיע למועדונים מוצלחים. דרך אחת היא לשכור את שירותיו הטובים של ביל ביליצ'ק. דרך אחרת היא גיבוש זהות קבוצתית ברורה כמו הזהות של הפיטסבורג סטילרס. בקיצור, אין פתרון בית ספר.

*

שלי יחימוביץ פרסמה את התכנית הכלכלית של מפלגת העבודה. תכנית זו ראויה לשבח בעצם קיומה, שכן לפחות שלי יחימוביץ החליטה שראוי לשתף את בוחריה הפוטנציאליים בתכניותיה, גם גם הסבירות שתהיה בעמדה שתכתיב את קיום התכניות הללו הינה סבירות נמוכה ביותר. מקריאת התכנית ניתן גם להתרשם שתכנית זו אכן נתפרה בהתאם להשקפות הפרטיות של גברת יחימוביץ. האמונה בשלטון מרכזי חזק ועתיר אמצעים אשר הדרך למימונו מגיעה מהגדלת נטל המס על "העשירים", לא מפתיעה את כל מי שעוקב אחר הגיגיה של שלי מאז היתה שדרית ברדיו.

אך השאלה העולה היא, האם אכן מדובר בתכנית אותנטית אשר נתפרה כדי להוביל את המדינה לדרך טובה יותר. אני מאוד מסופק. שלי יחימוביץ מציעה תכנית אשר לא ניתן להכיר בפתרונות שנתנו בה לנקודות החלשות כפתרונות אותנטיים. נחמד לאמר שהעמקת הגבייה מחברות ומעשירים תעשיר את קופת המדינה. אך אין שום הנחה הגיונית שניתן להניח אותה, ותצדיק את המספרים שהצמידו להעמקת הגבייה בתכנית זו. מניסיוני רבים נוטים להשלים את הדרך באמצעות מספרים באקסל, ונראה כי זו אחת מני פעמים רבות.

*

כאשר יש נקודת מטרה, ונקודת התחלה, הרבה פעמים אנשים מעדיפים למלא מספרים באקסל, במקום לחשוב על הדרך הנכונה להגיע למטרה. כך ניתן למצוא חברת סטרט-אפ שהצליחה בפרויקט מסויים, ויודעת שכדי לגייס את הסיבוב הבא, היא צריכה להראות איך היא מגיעה לרווחים מהירים. הדרך הפשוטה היא "להוכיח" באמצעות האקסל שכל מה שצריך הוא לשכפל את הפרויקט המוצלח עשרות פעמים בשנה, ואז החברה תהיה רווחית מיומה הראשון. דרך זו מקובלת על יזמים רבים, אך האם באמת ניתן לקרוא לכך תכנית עסקית, רק בגלל שלאקסל הדמיוני מלווה גם מצגת פאוור פוינט מרשימה?

זה החטא ששלי יחימוביץ חטאה בו. מנהיגת מפלגת העבודה צריכה לגבור על הגבנת המרכזית שמפריעה לה להבחר. מאחר והיא בחרה בעופר עיני כספק הכח הפוליטי שלה, אסור בתכלית האיסור לקבוע שיש צרוך בהתייעלות אצל עובדי המדינה או בוועדים החזקים הגורמים לעלויות גבוהות יותר. כמובן גם אסור להודיע על העלאת מיסים על כולם, מאחר והעלאה כזאת לא תביא ליותר בוחרים. מכאן עדיף למלא מספרים באקסל, גם אם אין בהם כל הגיון. האקסל הרי לא בודק את הסבירות של קיום המספרים, אלא יודע לחבר את המספרים בנוסחאות בלבד.

שלי יחימוביץ יכולה היתה ללמוד ממנהיגות מוצלחות בעולם, מנהיגות שאכן בחרו לא להכנע לתיזה השמרנית השלטת, ואכן האמינו שהגברת השוויון בהזדמנויות תוביל לשיפור כלכלי. אך עדיף הרבה יותר כנראה להשלים מספרים באקסל ובלבד שהמציאות לא תבלבל אותנו עם העובדות. קל הרבה יותר לראות שהדרך המוצעת בתכנית של העבודה הינה דרך לא אותנטית ולכן לא מוצלחת. אך לזכותה של מפלגת העבודה, היא היחידה המעמידה את דרכה לבחינה. מישהו יכול להגיד לי מה היא דרכה של התנועה? יש עתיד? הליכוד ביתנו? יש דרכים רבות להצלחה, אולי כדאי להתחיל להציע אותן?

הכדורגל היפה בעולם בעיר היפה בעולם. רומא
הימורי פוטבול שבוע 14

15 Comments

אזי 9 בדצמבר 2012

יש דמיון גדול מאוד שיסביר למה קובי לא הצליח (להתעלות על ג'ורדן) ושלי לא מצליחה היום.
היום אסור להיות האיש הרע.

קובי באופי שלו (כספורטאי) הוא כנראה האיש הרע. הוא רוצה את כל הכדורים אליו. הוא רוצה שהשחקנים שמסביבו יהיה משלימים לתכונות שלו ויהיה בהכרח פחות טובים ממנו (דרישה שהתגמשה השנה, לקראת סוף הקריירה שלו). אבל אסור לו להודות בכך.
אם הוא יודע במה שהוא באמת רוצה ועושה. אם הוא יודע שהוא זה שממנה מאמנים ומחליפים עוזרים – ישחטו אותו בתקשורת.
אז הוא הולך רק חצי דרך.

אותו דבר שלי.
יש נקודת מוצא, ויש נקודות סוף בה היא רוצה להיות. אבל אסור לה לבחור בדרך הקשה, או לפחות אסור לה להודות בקיום הדרך הזאת.
היום מספרים רק דברים טובים בתקשורת.

כשהולכים רק חצי דרך, אנשים נוטים להאמין לך פחות…

גיל שלי 9 בדצמבר 2012

מסכים לחלוטין עם כל מילה, נדמה לי שגם אגו מנופח מאוד משותף להם. אגו שלא סובל כל איום מצד אחרים

אלעד 9 בדצמבר 2012

הנקודה הנכונה מאוד שהעלית, שלפחות שלי חשפה אותנו בפני תוכניותיה. זאת כמובן גם טעות פוליטית ממעלה ראשונה. שים לב שחוץ ממפלגות קצה (נניח, מרצ והמפלגה של מיכאל בן-ארי) ומפלגות סקטוריאליות (כגון ש"ס), אף מפלגה לא חושפת יותר מדי מה היא חושבת. כולם, כולל הליכוד, שואפים לקולות המרכז, שזה בעצם מה שהיה פעם קולות צפים וכיום זה רוב האוכלוסייה, וברור שככל שאתה חושף את מחשבותיך, יותר משזה יגייס עבורך מצביעים, זה יבריח כמות כפולה של מצביעים פוטנציאליים. מר ישראל ישראלי רוצה שלום, אבל גם להראות לערבים ; רוצה צדק חברתי אבל בלי שיקצצו בחצר האחורית שלו, וחס וחלילה שלא תהיה סכנה של בריחת משקיעים ; רוצה שהחרדים והערבים ישתלבו בחברה, אבל שלא יתקרבו יותר מדי, או יאיימו לו על מקום העבודה. על הרקע הזה, עדיף למפלגות לא לומר כלום. כל מילה שתיאמר יהיה מי שימצא כיצד זה פוגע בו ובסקטור שלו.

אזי 9 בדצמבר 2012

חבל שכשאחד לא מפרסם את המצע שלו זה לא גורם לאנשים לחשוב "רגע, ומה עם השני?"
למרות שבמקרה הכלכלי, אני מרגיש שאני יותר יודע מה המשנה הכלכלית של ביבי, על יתרונותיה וחסרונותיה, לעומת של שלי למרות המצע שפורסם.
את ביבי עברנו.
הוא בעד לתת לעשירים כדי שזה יחלחל לעניים.
במקרה הטוב, זה מחלחל וכולם מרוויחים יותר.
במקרה הרע, פער המעמדות יגדל.
בכל מקרה, המדינה מחזקת את הכלכלה שלה.

אצל שלי, עדיין יש יותר שאלות מתשובות.
היא בעד להטיל מס על העשירים ולחלק את זה בצורה כזאת או אחרת בין הפחות עשירים.
היא בעד לחזק את הועדים השונים.
במקרה הטוב, הפער יצטמצם, הטייקונים יקטנו, עסקים בינוניים יפרחו.
במקרה הרע, עסקים גדולים יעזבו, למדינה לא יהיה מקור הכנסה, הועדים יתחזקו, ומעמד הביניים שלא מחזיק בועד ישא על גבו את הבלאגן.

בעין השביעית העלו היום נקודה יפה (בעקבות כותרת בגלובס), שאף אחד לא מדבר על הגרעון התקציבי ועל איך הולכים לסגור אותו. זאת נקודה ממש מעניינת כי בדיוק על הגרעון הזה בסוף הלכנו לבחירות.

ניתאי 9 בדצמבר 2012

דרור פויר כתב על זה פה : http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000794466

גיל שלי 9 בדצמבר 2012

אני לא בטוח שאתה צודק שהעשרת העשירים מחזקת את הכלכלה בכל מקרה. אני לא ממש סבור שהגדלת הפערים מחזקת את הכלכלה, היא מעודדת מינופים מיותרים אצל העשירים ומסכנת את הכלכלה לדעתי.
אני כן מסכים שאצל ביבי אנחנו כבר די יודעים מה נקבל, אצל שלי לא כל כך, למרות שאני ממש לא אופטימי

אזי 9 בדצמבר 2012

אוקי… אז אחרי שביטלת את הקונסטנט היחיד שהיה לי בראש, נשארתי בלי כלום…

לביבי יש שיטה אחת
לשלי אחרת
ושניהם יכולים או להצליח או להכשל עם השיטה שלהם

אחלה הדמוקרטיה הזה…

MG 9 בדצמבר 2012

סטטיסטית, יש רק מצב אחד בו העמקת אי השוויון בהכנסה לנפש מגביר את הצמיחה והוא משק בתחילת דרכו עם תוצר לנפש נמוך מאד.
מדובר על מצבים שאין עדיין ממסד שמסוגל לבצע השקעות נרחבות ואם לא העשירים, אזי שלא תהיה השקעה כלל.
למשק במצב של ישראל עדיף חד משמעית לצמצם את הפערים, אבל צריך לזכור שדרך בה כולם נפגעים אולם הפערים קטנים היא ממש לא הדרך הנכונה ולא תוביל לתוצאה הרצויה.

קורא 9 בדצמבר 2012

הבעיה העיקרית שאף פוליטיקאי לא התמודד איתה היא תקציב הביטחון ששליש ממנו בכלל הולך לפנסיה המופקרת של חיילי צה"ל, ולא לביטחון אמיתי.

צריך מנהיג אמיתי שיגיד לחברים היקרים שהם מתחילים בג'ובים עורפיים לפרוש בגי ל65, כמו כל האוכלוסיה, ושאם זה לא נראה להם הם מוזמנים לצאת עכשיו לפרישה מוקדמת עם כל הזכויות שנצברו להם עד עכשיו.

רק שאין מנהיג שיעשה את זה לצערי.

עופר 9 בדצמבר 2012

לא ברור לי מדד האותנטיות.
לפי מה אתה קובע שפתרון אחד אותנטי והשני לא? האם הפתרונות הניאו-ליברלים יותר אותנטיים? מה זו בכלל אותנטיות בכלכלה?
לי זו נשמעת כמו ססמא יותר מאשר מילה בעלת תוכן אמיתי.

לגבי העלאת מיסים לכולם – מאחר וביבי בוחר באופן סיסתמטי להוריד מיסים רק לקבוצות מסויימות (למשל דרך מס חברות), למה אסור להגיד שמעלים בחזרה את המיסים שביבי הוריד? למה זו רמאות או חוסר אותנטיות לטעון שמעלים את מס החברות, את המיסים על רווחי הון, ניצול משאבי טבע או מוסיפים עוד מדרגת מס למס ההכנסה?

לנקודת הביקורת המרכזית שלך על התוכנית – טענת כי שלי יחימוביץ' לא קוראת לרפורמה בשירות המדינה, וזה, מה לעשות, פשוט לא נכון. אחת הנקודות בתוכנית הכלכלית היא לבצע שינוי במודל ההעסקה בשירות המדינה כך שיהיה אפשר לפטר עובדים ולתגמל עובדים מצטיינים.

MG 9 בדצמבר 2012

אין קשר בין מה שכתבת לבין המציאות.
מס החברות ירד בתקופתו (מהלך שהחל בתקופת אולמרט) רק ביחד עם מדרגות המס השולי, ע"מ לשמר את אדישות מס בין הקמת חברה לעסק עצמאי.

עופר 10 בדצמבר 2012

אין קשר בין מה שכתבת לבין מה שכתבתי. אבל העיקר שאפשר לטעון שאני לא קשור למציאות.

MG 10 בדצמבר 2012

"מאחר וביבי בוחר באופן סיסתמטי להוריד מיסים רק לקבוצות מסויימות (למשל דרך מס חברות)."
אני מבין שזה לא ציטוט שלך…
כנראה שלי יש בעיה עם המציאות…
תרצה או לא – הורדת מס חברות הולכת יד ביד עם הורדה של מדרגות המס השולי ליחיד!

עופר 13 בדצמבר 2012

אם כ ל התגובה שלי היתה "מאחר וביבי…" אז היה קשר בין התגובה שלך לשלי. בחרת לקחת את הדבר הכי שולי בתגובה שלי (כי הוא היה דוגמא בלבד) שמת לזה כותרת יפה ומאוד מזלזלת שמבטלת את כל מה שכתכתי ("אין קשר בין מה שכתבת ובין המציאות"), והגבת בשורה. הוצא מהקשרו קלאסי. אז לא, אין קשר בין התגובה שלך לשלי.

אגב לא נעים לי לספר לך, גם הורדת המס השולי משרתת את אותה אידיאולוגיה כלכלית כי ככל שמרוויחים יותר גם מרוויחים יותר מהורדת המס. העיקר שיש לך סימן קריאה בסוף המשפט, זה הכי חשוב.

יניר 10 בדצמבר 2012

הבעיה היא שלתכנית של שלי יש יעדים ברורים לגבי השימוש בכסף אבל הנחות הזויות לגבי מקורו.
לביבי יש גרעון עצום לכסות.
אם תהיה קואליציה ללא העבודה יהי רע ואם תהיה קואליציה עם העבודה יהי יותר גרוע.
כלומר בכל דרך שלא נלך 2013 תהיה רעה
לדעתי זה הזמן לצאת ממניות של חברות שמוכרות בישראל לפחות לתקופה של שנה

Comments closed