ליגת שוקי ההון: גמישות מול כח

איך מכבי חזרה לטופ האירופי בעוד שסוני ממשיכה לאבד את ההובלה בכל תחום בו היא נמצאית?

זה אומנם במונחי פרה היסטוריה אצל רבים מהקוראים, אך בשנת 1990 יפן היתה בשיא כוחה, חברות יפניות חפשו השקעות בארצות הברית, וספרים רבים נכתבו על הדומיננטיות היפנית וכיצד צריך להערך לעולם חדש הנשלט על ידם. אחת החברות הבולטות אשר ייצגה את הכח היפני, היתה חברת סוני. סוני המציאה את הווקמן בשנות השמונים, שלטה בתחום מוצרי האלקטרוניקה, קנתה אולפן קולנוע הוליוודי, ונחשבה לחברה המייצגת איכות יוצאת דופן לצד חדשנות. בדומה לקבוצת ליברפול בליגה האנגלית, גם סוני לא מצליחה לשחזר את ימי הזוהר, ומצויה בתהליך הידרדרות.

זמן קצר לפני גיוסי לצבא בשנת 1988, קבלתי מתנה נגן תקליטורים אשר יוצר על ידי חברה דרום קוריאנית צעירה בשם סמסונג. האסטרטגיה של סמסונג היתה פשוטה, כל מוצר שסוני ייצרה, סמסונג חיקתה במחיר זול יותר. אסטרטגיות דומות ננקטו על ידי חברת יונדאי הקוריאנית בתחום הרכב. בעוד סמסונג עדין נתבעת על הפרות פטנט בעולם, חברת סוני כבר לא נמצאית ברדאר של החברה הקוריאנית המובילה. מסתבר שסמסונג החקיינית הסתגלה למציאות חדשה טוב יותר מסוני החדשנית.

סוני היתה חזקה במיוחד בתחום הטלוויזיות אך שליטה זו גרמה לה להאחז בעולם של הטלוויזיות הישנות ולא להערך לעידן המסכים הדקים. כיום סמסונג מובילה בתחום זה ולא רואה את סוני גם במשקפת. מחלה דומה תקפה את סוני אשר המציאה את מונח ה"ווק-מן". בעוד סוני שלטה בתחום כאשר נגני השמע הניידים כללו סלילים ותקליטורים, כיום סוני לא נמצאית בענף שנשלט על ידי אפל ויצרני הטלפונים הסלולריים המובילים כמו סמסונג.

חוויה דומה סוני עומדת לחוות בשוק הגיימינג העולמי. בעוד סוני פתחה את הפלייסטיישן המפורסם, כיום שוק הגיימינג עובר תהפוכות אדירות בעקבות מהירות האינטרנט והמצאת הטאבלטים, ושוב סוני מאבדת את השוק. למרות שסוני הבינה את כל המהפכות הבאות עליה, היא לא הצליחה להיות גמישה מספיק על מנת להתאים עצמה לעידנים החדשים. אפילו כאשר נסתה להערך מבעוד מועד ורכשה את אריקסון לצורך הערכות לעולם החדש של המובייל, סוני המרה על הסוס הלא נכון במסלול הלא רלוונטי. סוני היא דוגמה שגם חברה עם אין סוף כסף, מותג חזקה בצורה יוצאת דופן, וחדשנות, לא מסוגלת לשרוד בטופ בלי הגמישות הנדרשת. דווקא החוזק היחסי של סוני מנע ממנה להערך לעולם מתחלף. גם מינוי מנכ"ל אנגלו סקסי לא שינה את החברה, וכך גם המנכ"ל החדש שהמציא את הפלייסטיישן, לא מצליח להביא את החברה לכדי רווחים.

למעשה באותם שני עשורים וחצי שחלפו מאז, סוני כמו יפן אבדה את הרלוונטיות שלה בעולם, בניגוד גמור לכל מה שניתן היה לשער בשנת 1990. למרות שיפן מבינה היטב את המגבלות על כלכלתה, ולמרות כל הצעדים הננקטים כדי לעודד יזמות, חדשנות, והעזה, אין בנמצא תרופה אשר תרפא את הכלכלה היפנית או את החברות המובילות בה המאבדות את ההובלה בתחומים רבים. אפילו בעולם הרכב שנראה היה עד לא מזמן כעולם יפני, טויוטה, הונדה וניסאן מאבדות גובה מאז 2008.

*

הקדמה ארוכה זו לא נועדה כדי לזלזל ביפן או בחברות היפניות. מומחים אמריקאיים רבים מצאו את דרכם ליפן על מנת לעזור להם להתמודד עם המשבר הכלכלי היפני שהחל ב1990. מסתבר שכל העצות האמריקאיות הטובות לא עזרו לאמריקאים להמנע ממשבר דומה שתקף אותם, וכך גם האירופים. גם כאשר קיימים כל האמצעים הכלכליים, וקיים הידע המוקדם, לא תמיד ניתן למנוע את המשבר, וכך גם לא תמיד ניתן לצאת ממנו גם אם ננקטים הצעדים הנכונים. לזכות היפנים ניתן לאמר, שבעוד האמריקאים בחרו להקריב את רמת החיים של האזרחים מעוטי היכולת, ביפן הנפגעים העיקריים מהמשבר הכלכלי הם הבנקים והחברות המובילות, בעוד בעל המשכורת היפני שומר על רמת החיים שלו.

*

כמו חברות ומדינות גם קבוצות ספורט צריכות להמציא את עצמן מחדש על מנת לשרוד בטופ. מכבי תל אביב בכדורסל היא דוגמה טובה במידה ונכיר בה כחלק מהטופ האירופי בענף הכדורסל. בעוד מכבי תל אביב של שנות השבעים המאוחרות ושנות השמונים של מאה הקודמת היתה מבוססת על הרכב שכמעט לא משתנה משנה לשנה, בסיס ישראלי המחוזק על ידי שחקנים אמרקאיים, החזרה של הקבוצה לטופ האירופי התאפיין בקבוצה המשנה את הרכבה תדירות. בעוד הקבוצה החזקה הראשונה הובלה על ידי מיקי -מוטי, החזרה לטופ הובלה על ידי אריאל מקדונלד, שאראס, אנתוני פארקר, ניקולה וויציץ', וסגל שחקנים משתנה. בעוד ראלף קליין היה המאמן, פיני ואחריו בלאט היו האלילים והכוכבים של הקבוצה. כך מכבי בניגוד לסוני הצליחו לשחזר את הדומיננטיות באמצעים שונים לחלוטין תוך התאמה לעולם המשתנה בחסות בוסמן ופירוק מזרח אירופה לגורמים.

*

כך אנו למדים שלכח יש מחיר בחוסר גמישות, והגמישות היא התכונה החשובה ביותר על מנת לחזור ממשברים. על מנת להסתכל אל תוך העתיד אנו צריכים להבין מי מפגין גמישות רבה יותר, ואז נדע למי יהיה קל יותר להתגבר על המשבר. האם האירופים יצליחו להמציא את האיחוד שלהם מחדש? האם האמריקאים יצליחו להחליף את בסיס הכח הפיננסי שלהם בבסיס כח אחר, תוך כדי תנועה? הגמישות היא שמכריעה, ולאו דווקא הכח.

הצעה לסדר. נבדל פסיבי
בין חיפה לליברפול (חמש מחשבות על כדורגל)

21 Comments

עורב סגול 30 בדצמבר 2012

שני תיקונים לא מהותיים. להגיד שסאמסונג לא רואה את סוני עם משקפת, בתחום הטלביזיות, זאת הגזמה ענקית. סוני מייצרת (עדיין) כמה ממכשירי הטלביזיה הטובים בעולם בכל היבט.
בנוסף, סוני אריקסון, היה מיזם משותף של היפנים והשבדים, שפורק לפני כשנה. אריקסון מעולם לא נרכשה ע"י סוני, וממשיכה לייצר ציוד תקשורת.

גיל שלי 30 בדצמבר 2012

לא דנתי בעסקת התשתית. אם אני זוכר נכונה, סוני קנו את יצרנית הטלפון של אריקסון, בתשתיות הם הקימו שיתוף פעולה שפורק.

אביאל 30 בדצמבר 2012

50 50 בחברה הסלולארית המשותפת, הם לא קנו אותם.

גם לא הייתי ממהר לקבור את סוני ולהמליך את סמסונג, אני גם לא בדיוק מבין את המחמאות לחברה שבעיקר מעתיקה דברים.
סוני היא עדיין מקור השראה יוצא דופן, עם המהנדסים מהטובים בעולם בתחום, עם חברת תקליטים וסרטים מצליחה ברמה עולמית.

גיל שלי 31 בדצמבר 2012

אני לא מחמיא או לא מחמיא לסמסונג, מתאר מצב. לא בטוח שמוקדם להספיד את סוני, הם נמצאים בספירלה למטה כבר יותר מחמש שנים, חמש שנים של הפסדים ללא יכולת לעבור לרווח.
מהניסיון האישי שלי, הם לא הופכים לגמישים יותר. הניסיון של קרנות הון הסיכון בארץ עם סוני הוא רע מאוד, גם בארצות הברית לא מאוד מתרשמים מהנכונות שלהם לאמץ טכנולוגיות חדשות

Tal 30 בדצמבר 2012

גיל, אני חושב שיש כאן אלמנט קלאסי מתורת המשחקים-

כשאתה מוביל, אין לך שום אינטרס לקחת סיכונים מהותיים ולסכן את פלח השוק שלך, ואילו למקום השני (ובטח למקומות הנמוכים יותר) יש כמעט חובה מתמטית לנסות לפנות לאפיקים חדשניים, כדי לנסות להמציא את השוק מחדש.

לפעמים הענק הקודם מובס ונעלם, ולפעמים זו מחזוריות, והענק הופך ליצרן בוטיק של טכנולוגיה חדשנית, ושכזו תופסת, הגלגל מתהפך (דוגמה טובה היא יחסי אפל-נוקיה בשוק הסלולארי).

ומילה אחרונה על המטפורה: סוני מוכרחים להביא חיזוק בצבע אם הם לא רוצים למצוא את עצמם בבית בסוף השלב הנוכחי :(

גיל שלי 30 בדצמבר 2012

נראה שהשנה הבעיה שלהם יותר מורכבת, אבל זה כלום לעומת שנה הבאה כשיישארו עם פדרמן ובלי בלאט

ויינר 31 בדצמבר 2012

כמו הפרסומת המיתולוגית של AVIS…מקום שני מנסים יותר.

יניר 30 בדצמבר 2012

היפנים בנו את המוניטין והמותג שלהם על איכות והיום ההצלחה נעוצה בחדשנות. צרכן מחליף את הטלפון הנייד שלו או את המחשב שלו כי הוא התיישן ולא בגלל שהתקלקל. קצב השינוי מכתיב את ההצלחה.
ובספורט קבוצתי- קבוצות בעלות שיטת משחק או מאמן יציב הן אלו שיצליחו לאורך זמן כי הן לא תלויות בשחקנים מתחלפים או מזדקנים

גיל שלי 30 בדצמבר 2012

בדיוק בגלל מה שאתה כותב הבאתי את סוני כדוגמה. סוני היו מלכי החדשנות. הם פרצו דרך עם הווקמן, פלייסטיישן, רכישת תוכן, ועדין הצליחו להשאר נוקשים ולא גמישים.

יניר 30 בדצמבר 2012

שזה שילוב נדיר – חדשני אך נוקשה.
וברצינות- המצאת את הווקמאן, לך ותוציא גרסה כל 3-4 חודשים, אל תנוח על זרי הדפנה ותתמקד ליעל את הייצור כדי לחסוך 2 סנט על מוצר

אביאל 30 בדצמבר 2012

גיל – הם לא המציאו את קונסלות המשחקים, הם חיקו את ניטנדו ואת סאגה (ז"ל)

איציק 30 בדצמבר 2012

אם כבר, אז תן כבוד לאטארי וקומודור :-)

ניינר 30 בדצמבר 2012

בשנות השמונים סוני נכנסו גם לתחום התוכן ברכישות מאסיביות של חברות מוסיקה (סיביאס) ואולפני סרטים. הסיבה לכך היתה הבנה שאם הם ישלטו על התוכן הם יוכלו לכפות את הפורמטים שלהם על כלל היצרנים. האיסטרטגיה הזו אומצה לאחר שפורמט הבטאמקס המוצלח בהרבה מVHS נכשל מול פאנאסוניק. סוני הבינו ששילוב של תוכן וטכנולוגיה חדשנית יביאו אותה לטופ ואכן בשנות השמונים והתשעים האיסטרטגיה הזו עבדה. היום הם היו מתים להיפטר מחברת התקליטים שלהם שכבר לא מייצרת הכנסות ענק כמו בעבר.

לוני הרציקוביץ 30 בדצמבר 2012

מזל שלקחתי לידים רק את סוני ואת מכבי תל אביב כדורגל. אם הייתי לוקח גם את מכבי תל אביב כדורסל – הייתי מחרב גם אותה.

גיל שלי 30 בדצמבר 2012

אסור לזלזל בגאונות של אבא של לוני. הוא הצליח לשכנע את סוני עוד כשהיתה חברה קטנה, שהוא יהיה הנציג שלהם בכל המזרח התיכון. משפחת הרציקוביץ הרוויחה מכל ווידאו סוני שנמכר בערב הסעודית

ניר 30 בדצמבר 2012

השאלה היא אם עצם צמיחתה של חברה לא נושאת בחובה את הכשלון. אפשר לראות את זה אצל מיקרוסופט (שעוד מרוויחה הרבה מאד, אבל העתיד כבר לא אצלה) ואחריה יאהו, שהחליפה אותה גוגל, שהיום מתמודדת מול פייסבוק.

יכול להיות שכשהחברה עוברת מספר מסוים של אנשים בהגדרה נפגעת המהירות והאמינות של מידע שעובר מהשטח לקודקודים וחזרה, וכתוצאה התגובה לשנויים בשוק הופכת איטית מדי. (בעצם האטה של מעבר השלבים בלולאת OODA, שאני מקווה שיום אחד תכתוב עליה בהקשר של ספורט ועסקים :)

גיל 30 בדצמבר 2012

הבעייה היא איך אתה יודע מה צופן בחובו העתיד? אם יש לך חברה מצליחה, אתה צריך סיבה מאוד טובה לשנות משהו בחברה, כמו להבין שדיסקים לא יהיו העתיד. תחשוב על מה שקורה היום. נניח חברות שמתמחות בטאבלטים וסמארטפונים ומצליחות מאוד. האם כדאי להן לשנות משהו? יש איזה שהוא מוצר שכדאי להן להתחיל לייצר? מדובר בסיכונים גדולים מאוד.

גיל שלי 31 בדצמבר 2012

זה הפרדוקס שהופך את העולם שלנו לכל כך מעניין

יוני (המקורי, מפעם) 31 בדצמבר 2012

הרבה חברות גדולות מקימות מרכזי חדשנות בדיוק מהסיבות האלה. כמו סטארטאפים שפועלים בחברות כמו HP, IBM ועוד. לא כחלק מאקזיט, אלא חברות שנוסדות בתוך תאגידי ענק, כדי למצוא שווקים חדשים ולראות איך משלבים רעיונות מחוץ לקופסה בתוך קופסה שכבר נמצאת בשוק.

מולי 31 בדצמבר 2012

אז מי הן בעצם המדינות/התרבויות הגמישות?

גיל שלי 1 בינואר 2013

ארצות הברית נמצאית כרגע בראש המצעד. הגמישות של הכלכלה האמריקאית מגיעה מתוך מבנה מוצק, לכן מנועי הצמיחה משתנים בהתאם למציאות הכלכלית.
בחברות אני יכול לחשוב על אמזון.

Comments closed