ליגת שוקי ההון: 2013

החולה חי, המחלה לא עברה

השנה החלה בלי קפיצה ממצוק. לא נדרשו מצנחים, ולא היתה כל דרמה. הנשיא אובמה כמנהגו, נמנע מעימות חזיתי עם הרפובליקנים, והסכים לוותר על קלפים חשובים כדי להמנע מעימות חזיתי. הנשיא קיבל העלאת מיסים על אנשים המרוויחים יותר מ450,000$ בשנה, וכן קיבל דחייה בקיצוץ ההטבות הממשלתיות לחודש מרץ השנה. בנוסף צפוי עימות נוסף כבר באמצע פברואר, עימות סביב אישור הגדלת תקרת החוב של ממשלת ארצות הברית. הרפובליקנים בקונגרס שוב יעמדו עם הנעל על הגרון של הנשיא, והנשיא לא הצליח להשיג את האישור המיוחל כבר במסגרת ההסכמה הנוכחית.

*

בחודש מרץ ייכנסו לתוקפם קיצוצים אוטומטיים בהוצאות הממשלתיות כמו דמי אבטלה, תמיכות, תשלומי ביטוח רפואי ועוד. הנשיא אובמה רוצה לבטל חלק מהקיצוצים ולהעלות מיסים נוספים על מנת להגיע לגרעון תקציבי נמוך יותר, הרפובליקנים מצידם הכריזו שלא יסכימו לשום העלאות מיסים נוספות. כלומר, כל מה שהשיג הנשיא הוא דחיית העימות בחודשיים, ובתמורה הוא ויתר על אמצעי הלחץ הגדול שהיה ברשותו, העלאות מיסים נרחבות על כל אזרחי ארצות הברית, העלאות שהיו נכנסות לתוקף אוטומטי בתחילת החודש אילולא ההסכם הזמני שאליו הגיעו הצדדים.

בימים אלה אובמה מנסה לשדר כי לא יוותר לרפובליקנים, ומנסה להראות אגרסיבי יותר ביחס אליהם. הקונגרס הרפובליקני איבד נקודות חשובות בהתעקשות לעקב את אישור חבילת התמיכה בנפגעי סופת סנדי. אולם, נראה כי העימות הגדול בין הצדדים יגיע כבר בעוד חודש, ואובמה עדין לא הציג עמוד שדרה בשום עימות קודם. לכן צפוי שחגיגת העליות באנחת הרווחה השבוע תתחלף בדרמה חדשה כבר בעוד שבועים שלושה.

*

ארצות הברית נהיית דומה לאירופה בחוסר התפקוד של הפוליטיקה המקומית. בדיוק כמו האירופאים, במקום לפתור בעיות, האמריקאים בוחרים לבעוט את הפחית בכל פעם מחדש. למזלם של האמריקאים, הנושאים הדורשים פתרון באמריקה פחות מבניים ופחות לוחצים מהנושאים הדורשים פתרון באירופה. עוד יתרון אמריקאי הוא הפתיחות של הכלכלה האמריקאית והגמישות שלה, כלומר מגוון נושאים רחב יותר נשאר מחוץ לשליטה של הפוליטיקאים. יתרונות אלה מאפשרים לכלכלה האמריקאית להתמודד טוב יותר עם המשבר שהחל בשנת 2008 ונמשך עדין בימים אלה.

*

הציפיות לצמיחה השנה מתונות הרבה  יותר מהציפיות בתקופות המקבילות בשנים 2009-2012. בשנים הקודמות הציפייה היתה שבהתאם לעומק ההאטה כך תהיה עוצמת הצמיחה. כל שנה החלה התחזית של צמיחה בת 4% ויותר בארצות הברית. השנה החזאים החלו להפנים את העובדה כי אין מדובר במשבר הרגיל. לכן, הציפיות הן לצמיחה מתונה של 2% בארצות הברית, צמיחה דומה לזו שהיתה בארבע השנים האחרונות. כמובן שעצם ההתאמה לא מבטיחה שהפעם התחזיות יהיו שוות משהו. היכולת לצפות את קצב הצמיחה בארצות הברית זהה ליכולת לחזות את סך הנקודות שירשמו על הלוח בסופרבול הקרוב. משום מה, ישנם אנשים רבים אשר לוקחים את תחזיות הצמיחה בצורה רצינית יותר, אך כאמור אין לכך שום ביסוס רציונלי.

*

השנה הקרוב לא נראית מבריקה במיוחד. אירופה לא צפויה לעבור לצמיחה, ארצות הברית לא אמורה לצמוח בקצב מהיר במיוחד, וגם הכלכלות המתפתחות לא צופות שום בעיות שנובעות מחימום יתר של הכלכלה. מאחר וכולם בחרו בסרטן במקום בתאונת הדרכים, הסרטן נותן את אותותיו בכלכלה העולמית. החדשות הטובות הן שאומנם הסרטן משפיע על החולה, אך אין איום מיידי על חיי הכלכלה העולמית בשנת 2013. נראה גם שהחולה לומד לחיות עם המחלה. הבעיה היא שהדרמות של התמודדות עם הסרטן צפויות ללוות אותנו גם בשנה הקרובה.

הדמעות זולגות מעצמן - הסיפור של צ'אק פגאנו / דנה דר
ואם עכשיו הוא יודה?

7 Comments

אדם בן דוד 6 בינואר 2013

תחזעית מדכאת משהו

אדם בן דוד 6 בינואר 2013

תחזית (למען השם- מתי תתאפשר עריכה לאחר שליחה? כתב אדם והשליך את הכעס על עצמו על המחשב…)

ניצן נ. 6 בינואר 2013

דווקא זה נתן צבע של יידיש. מה יותר פולני מתחזית מדכאת?

גיל שלי 6 בינואר 2013

דווקא פוסט אופטימי יחסית

פאקו 6 בינואר 2013

יחסית ליומן האליפות של הג'יאנטס.

תום 6 בינואר 2013

אני חושב שבסופו של דבר הם יתנו לדד-ליין לעבור מבלי הסדר. אובמה מבין שהאשמה תתלה ברפובליקנים, ומצדם הרפובלקנים מספיק מטומטמים כדי לתת לזה לקרות.

העימות הנוכחי הוא הרבה מעבר ל-"מצוק הפיסקלי". הדמוקרטים מריחים הזדמנות לחתוך למפלגה הרפובלקנית את הרגליים והם ישתמשו בטמטום של הרפובלקנים כדי לעשות זאת. הקונצים שהם עשו עם חבילת הסיוע לנפגעי ההוריקן היה צעד כל כך מטומטם. ההנהגה הרפובליקנית צריכה לקחת ברצינות את דבריו של כריסטי.

קאק 7 בינואר 2013

גיל, דבר ראשון אני מודה לרפובליקנים שידעו בדיוק כמה אני מרוויח כי לא לשלםעוד אגורה.
דבר שני אני מודה לך, כי כל פעם אני משקיע הפוך ממה שאתה אומר ועושה חייל…
אז תודה לך אדון שלי גיל

Comments closed