ליגת שוקי ההון: מה ניתן ללמוד מתקרת המשכורות

תמיד למדו אותנו שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אולי כדאי ללמוד מזה בשכר הבכירים

בסוף השבוע התוודעתי אל החוקר תומאס פיקאטי. להלן קישור לכתבה בכלכליסט שמתארת את דעותיו http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595455,00.html. מסתבר שהאיש הוא מחוקרי האי שוויון הבולטים בעולם הכלכלה. בעקבות היותו צרפתי ולא אמריקאי, הוא חשב שאכן אמור להיות קשר בין אי השוויון ובין משברים כלכליים, ואכן לאחר שחקר את הנושא הסתבר שאי השוויון בחלוקת ההכנסות בארצות הברית ובבריטניה בשנת 2008 היה קרוב לשיא כל הזמנים הקודם משנת 1929. למי שלא מקשר, אלה שנות המשבר הכלכלי.

*

עוד לפני שקראתי על האיש, טענתי וטחנתי פה רבות את הקשר בין אי השוויון ובין התפקוד הכלכלי. כבר פירטתי אין ספור פעמים את הדוגמה של ליגת הNFL. נכון, החוקר הנכבד מצא את הקשר של התקיימות אי השוויון עם תחילת המשבר הכלכלי. אך לדעתי יש צורך גם למצוא סיבתיות. הסיבתיות לדעתי שדווקא בבריטניה ובארצות הברית הגענו לשיאים של אי שוויון לא היתה נעוצה במדיניות המיסוי כפי שטוען החוקר הצרפתי, אלא העצמה של התעשיות הפיננסיות יצרו את אי השוויון, וגם את מדיניות המיסוי המתאימה.

המאפיין העיקרי של התעשייה הפיננסית היא יכולתה לצור רווחים עצומים אשר לא בהכרח מתפזרים על פני עובדים רבים, או על הכלכלה כולה, בגלל מינופי העתק. כאשר התעשייה הפיננסית התרכזה בתפקידה לייצר אשראי לעסקים, התרומה שלה לכלכלה היתה מכרעת. כאשר התעשייה הפיננסית חיפשה דרכים למקסם את הרווחים למנהלים העובדים בה, אי השוויון גדל, הסיכונים שנלקחו יצאו מהגבולות, ואי היציבות הובילה למשברים.

כאשר הבנקים מלווים כסף לעסקים, העסקים משלמים לעובדים, והכסף שמועבר לעסקים עובר לגורמים שותפים, וכך נוצר עוד כסף. כך הכלכלה צומחת. כלומר, לא כמות הכסף המודפסת ונזרקת לכלכלה קובעת את הצמיחה, אלא השימוש שנעשה בכסף המודפס. זו גם בדיוק הבעיה היום. הכסף המודפס על ידי הכלכלות הגדולות במקום להגיע לעסקים, מגיע לספקולציות פיננסיות, הכסף נעצר בבנקים ובקרנות במקום להגיע לעסקים, וכך לא נוצרת צמיחה. מספיק לראות את נתוני הצמיחה בעולם המפותח ברבעון האחרון של 2012. ארצות הברית, יפן, השוק האירופי המשותף על כל מרכיביו, כולם רשמו צמיחה שלילית למרות רבעון שיא בבורסות העולמיות.

*

כאשר הייעוד של התעשייה הפיננסית הוא לייצר רווחי שיא למנהלים שלה, אי השוויון גדול. אם נשווה בין התעשייה הפיננסית לתעשיית ההיי טק לדוגמה, נראה שבתעשייה הפיננסית נדרשים פחות עובדים, והפערים במשכורות הנם אסטרונומיים, בעוד שבהייטק ברור למנהלים שבלי לשלם לטובים גם בדרגים הנמוכים, גם המנהלים לא יתפרנסו. בתעשייה הפיננסית המינוף יוצר את הרווחים, בתעשיית ההייטק, האנשים יוצרים את הרווחים.

*

קראתי ציטוט מעניין השבוע. עידן עופר לא מבין למה עקרת הבית בעפולה צריכה לקבוע את שכר הבכירים. מזל שיש את הבלוג הזה, אני אשמח להסביר לו.

כיצד זה ייתכן שבחברה לישראל, ובחברות של אי די בי, היה תאבון גדול כל כך ליוצאי הרגולטורים, בעוד שבתעשיות המסורתיות ובתעשיית ההייטק לא מצאו שם את הכשרונות הגדולים כדי למנות מהם את המנכ"לים שלהם. האם יכול להיות שמשכורות עתק ליוצאי משרד האוצר ובנק ישראל מאפשרים אווירה בגופים אלה שהעתיד המקצועי האפשרי מצדיק הסתכלות מוטה במקצת על חלוקת המשאבים במדינה?

*

כאן אפשר ללמוד מליגות הNFL וגם הNBA. דבר ראשון שניתן ללמוד הוא שמסתבר שישנה עוגה של משכורות. כלומר בNFL עוגת המשכורות נקבעת כאחוז מסוים מהכנסות הליגה. מאחר וישנה עוגה לחלוקה, כאשר חולקים לכוכבים חתיכה גדולה מדי, לא נשאר מספיק לשאר השחקנים. בNBA אין בעיה, מספיקים מספר מועט של כוכבים כדי לקחת אליפויות. בNFL העיניינים מורכבים יותר, בלי שחקני הקו, בלי העובדים השחורים, אין אליפויות.

זה מה שניתן ללמוד אצלנו. כאשר התלוננו התעשיינים וכל המקושרים על משכורות המינימום שעמיר פרץ הצליח להעביר, הם מצאו אוזן קשבת אצל פקידי האוצר. אך מסתבר שהעלאת משכורת המינימום בישראל (היום היא כמעט 1500$ ולא 1000$ כפי שהציע פרץ בזמנו), לא באמת יצרה אבטלה, ולא פגעה בכלכלה הישראלית. לעומת זאת עידן עופר מאוד דואג למנהלים הבכירים, האם המשכורות שלהם לא יורדות מעוגת המשכורות?

כאשר נבין שמנכ"ל שדואג לעצמו למשכורות עתק דואג גם באותה נשימה למשכורות נמוכות יותר לעובדים השחורים בחברה, נבין את הכשל. הכסף שייצטבר בחשבון הבנק של המנכ"ל יעודד פחות פעילות בכלכלה אל מול האפשרות שכסף עודף זה יגיע אל כיסי העובדים. לכן האינטרס של עופר אמור להיות משכורות טובות יותר לעובדים, וטובות מעט פחות למנהלים, שכן משפחת עופר אמורה להנות מהפריחה הכלכלית בישראל. מעניין למה עובדה פשוטה זו מובנת היטב לעקרת הבית בעפולה, ופחות לקברניטי המשק?

אולי הגיע הזמן שאנו נאמץ בחברות הציבוריות בישראל את שיטת הליגות המקצועניות בארצות הברית. לא חייבת להיות תקרת משכורות נוקשה, אפשר לאמץ את החלוקה של העוגה בצורה שתשאיר מספיק לכולם.

סוף השבוע של הרביעייה
להיות רגוע

20 Comments

אביאל 17 בפברואר 2013

עידן עופר צריך גם להבין שעקרת הבית מעפולה היא שותף שווה לו בחברה לישראל מהסיבה הפשוטה שהציבור בישראל (גם דרך בנק לאומי) מחזיק ב47 אחוזים מהחברה לישראל, זו סיבה מספיק טובה. ולא שאני מסכים עם הגבלה של שכר בכירים (אני לא חושב שזה באמת כל כך משנה), פשוט נמאס לשמוע התיפיפות של עשירים שבאופן ברור רק הכיס שלהם מעניין אותם ומציגים את עצמם כירוקים לסביבה (בטר פלייס), לא כי באמת אכפת להם מהסביבה אלא כפשוט אכפת להם מהכיס שלהם. בכלל מתגלה שמאז שעידן עופר לקח את המושכות הוא בעיקר הורס את המורשת העסקית של אביו ודודו, בלי כי"ל הם לא היו מחזיקים מעמד.

גיל שלי 17 בפברואר 2013

אביאל – מה שכתבת נכון מאוד. אני קצת חולק עליך לעניין שכר הבכירים, לי נראה שזה מאוד משנה. גם מהסיבה של חלוקת העוגה, וגם מהשיקולים שמנחים את הבכירים. כאשר המשכורת לא קשורה לביצועים האמיתיים שלהם, אלא לדברים אחרים, נגרם נזק ישיר לחברות ולכלכלה. הפערים במשכורות גורמים לדעתי לפגיעה כלכלית אמיתית

MG 17 בפברואר 2013

יש להבדיל בין חברות פרטיות לציבוריות.
בפרטיות יש מבחן אחד ויחד – האם המעסיק עומד בחוקי מדינת ישראל. פעם שהתשובה חיובית שישלם כמה שהוא רוצה למי שהוא רוצה. האם הוא "דופק את הכלכלה?" יכול להיות שכן, אבל דמוקרטיה זה ערך לא פחות ואף הרבה יותר חשוב משוויון כלכלי.
המגבלות הרגולטוריות צריכות לחול רק על חברות ציבוריות או חברות שמקבלות רשיון מוגבל מהמדינה שמאפשר להן להיות חלק מאוליגופול.
המגבלה הראושנה והדי פשוטה לביצוע, לעניות דעתי, צריכה להיות שכל דיבידנד לבעל השליטה וכל בונוס למי שמוגדר כנושא משרה עפ"י חוק, יוחזר (עד ירידה לנכסיו הפרטיים) אם החברה ב-5 השנים הבאות:
1. פורקה.
2. הסתפרה.
3. עברה לגרעון בהון.

אהד 17 בפברואר 2013

לייק אחד ענק

gil shely 17 בפברואר 2013

+1

D! בארץ הקודש 17 בפברואר 2013

והייתי מוסיף שאם היא פורקה בעקבות מחסור במזומנים – יש כאן גם טעם למשפט פלילי.

MG 18 בפברואר 2013

אינך מדייק.
יש 2 מצבים בהם פירוק כאמור הינו פלילי:
1. נעשה בזדון.
2. נגרם עקב רשלנות ("עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות…"), הווה אומר שלא ניתן להאשים בפלילים (וטוב שכך) אדם שנהג לפי מבחן האדם הסביר ואתרע מזלו (נניח לקוח מרכזי וספק מרכזי קרסו/הונו אותו וכיו"ב).
במקרה ואין מדובר באחד מהשניים, ניתן לדרוש את כספו, אך לא את חירותו.
חשוב לי להבהיר, שאין מדובר על פירוק מרצון של חברה עם הון חיובי (הצגת דוחות של עסק בפירוק), הואיל וזו עתידה להשיב לכל נושיה (לרבות בעלי המניות) את כספם עד השקל האחרון.

גיל שלי 17 בפברואר 2013

כמובן שהכוונה לחברות ציבוריות בלבד

אנונימוס 17 בפברואר 2013

הערה טכנית – שכר המינימום היום הוא בערך 1150 דולר

D! בארץ הקודש 17 בפברואר 2013

מצטרף. לפי חשבון של היום 1500 דולר הם ממש מעט ל5500 ש"ח שזה, לפי 40 שעות בשבוע, כמעט 35 שקלים לשעה. זה לא המינימום זה תוספת של חמישים אחוז על המינמום, 23.10 שקל ברוטו.

גיל שלי 18 בפברואר 2013

שכר המינימום במשק למשרה מלאה הוא 4300 ש"ח. הגזמתי כאשר כתבתי שמדובר בכמעט 1500$ אך בהחלט מדובר ביותר מ1000$ שהיה במקור ועורר הרבה נהי. נהי דומה עכשיו עובר נשיא ארצות הברית אובמה.

איתמר 17 בפברואר 2013

ה NFL דואגת לשוויון בין קבוצותיה.
השאלה היא האם ה NFL לכשעצמה אינה מונופול דורסני?
האם איחוד הליגות היטיב עם הצרכן והעובדים?
(האינסטנקט אומר שהאיחוד מייטיב עם הועד ורע לצרכנים…)

גיל שלי 18 בפברואר 2013

הNFL היא דוגמה לכיצד בעלי הקבוצות מתנהגים כאשר הם דואגים לאינטרסים של הקהילה הסגורה שלהם. הם דואגים להזדמנות שווה לכולם בקבוצות כדי להגדיל את הערך של הקבוצות שלהם. הם גם לא נותנים מתנות של שכר בכירים מנופח, אלא דואגים לשלם בדיוק את מה שצריך. כאשר מדובר בכסף פרטי אף אחד לא מפריז במשכורות מנופחות

תום 18 בפברואר 2013

כל הליגות המקצועניות בצפון אמריקה הן מונופולים שקיבלו היתר ממשרד המשפטים האמריקאי. במהלך השנים הן לא היטיבו עם הצרכנים כי מחירי הכרטיסים היום.

נדב 18 בפברואר 2013

מה זה מינוף?

גיל שלי 18 בפברואר 2013

מינוף זה שם אחר ללקחת הלוואה. על כל שקל שלך אתה לוקח שני שקל הלוואה אז מינפת את ההון שלך

סימנטוב 18 בפברואר 2013

שיוויוני זה טוב, הNFL שוויוני אך הוא גם מועדון סגור, אין יציאה. בארופה קבוצה כמו אריזונה הייתה יורדת ליגה מזמן ונכנסת לסחרור, במצב הקיים היא יכולה לשרוד ולהמשיך למכור בוול מארט (ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב) לאוהדים מאיידהו אין סיכוי שקבוצה מניו יורק תבקר, אך עכו מארחים את ת"א, ומנשנגלדבאך עוד מתחרים עם מינכן ודיסלדורף.
.

גיל שלי 18 בפברואר 2013

מצד שני לקבוצה מוויסקונסין יש את אותו סיכוי לזכות באליפות כמו לקבוצה מניו יורק

סימנטוב 18 בפברואר 2013

נכון אבל היא כבר חברה במעדון

גיל שלי 18 בפברואר 2013

יש כניסה למועדון, כל מה שצריך זה מספיק כסף כדי לקנות קבוצה.

Comments closed