ליגת שוקי ההון: איפה האמת?

רק בספורט יש אמת אחת

ישנם כמה אמירות המקובלות על כולם. דפלציה (אינפלציה שלילית) זה רע. יפן במשבר חמור מאז 1990. האירופים מדרדרים למצב היפני.

כדאי לבחון לעומק את הנושא. אם נבדוק את גרף התוצר הלאומי הגולמי של יפן מול זה של ארצות הברית מאז שנת 1992, נראה כי התוצר הלאומי הגולמי בארצות הברית יותר מהכפיל את עצמו במונחי דולר ארצות הברית, בעוד התוצר הלאומי הגולמי היפני נמצא כיום ברמה נמוכה יותר מזה שבה נמצא בשנת 1992 במונחי ין יפני. זו הדוגמה שכולם משתמשים בה כדי להזהיר מהדוגמה היפנית. אני מציע שינוי אחד קטן, הבה נשווה תפוחים לתפוחים, הבה נשווה את התוצר הלאומי הגולמי ביפן ובארצות הברית במונחי דולר ארצות הברית בשתי המדינות באותן תקופות, פתאום הגרפים קרובים הרבה יותר. ההבדל כמעט ואינו קיים.

מה זה אומר? הדפלציה ביפן נובעת מהבחירה היפנית, להעדיף את טובת העובדים על טובת החברות. באבטלה ביפן מאז 1990 כמעט ולא עלתה. החברות המשיכו להעסיק את כל העובדים, למרות שהן מרוויחות פחות בכל שנה. משכורות העובדים ביפן לא עלו במונחים נומינליים, אך השווי הריאלי של משכורות העובדים עלה בגלל הדפלציה. ין יפני היום קונה יותר ממה שקנה לפני שנה, האם זה רע לאזרחים? כך גם לגבי הפנסיונרים, הם יכולים לקנות בכל שנה יותר, למרות שהפנסיה שלהם קבועה, לא בטוח שהם מתלוננים כל כך.

*

אחת מתופעות הלוואי של הדפלציה ביפן היא הגדלת החוב הממשלתי היפני אל מול התוצר. מאחר והתוצר קטן, והחוב גדל, יפן היא השיאנית העולמית בסך החוב אל מול התוצר הלאומי הגולמי. איטליה שנמצאית במקום השני בטבלה זו, בקרב המדינות המפותחות נמצאית הרחק מאחורי יפן. למרות זאת, יפן מגייסת חוב לעשר שנים בריבית נמוכה מאחוז וחצי בין יפני. מאחר והחוב מגויס במטבע מקומי, אין סיבה אמיתית לחשוש להחזר החוב, מאחר והממשלה תמיד יכולה להדפיס ינים ולהחזיר את החוב לאזרחים שהם בעלי החוב באמצעות קרנות הפנסיה שלהם.

כמובן שהדפסת כסף אמורה לגרום לאינפלציה, אך כיום היפני עושים הרבה מאוד צעדים כדי להביא אינפלציה חיובית ללא הצלחה.

*

הכתוב מעלה לא בא כדי להראות שהמצב ביפן נפלא. הכתוב מעלה בא להראות כי החיים הרבה יותר מדי מורכבים מכדי שנשפוט איפה טוב ואיפה פחות טוב. לכן כאשר אחרים קובעים שהאיטלקים בטלנים והגרמנים צודקים, ראוי שיהססו מעט לפני קביעות נחרצות כל כך. לכן גם כאשר כולם חושבים שהבעיה בארצות הברית היא החוב הגדל, ראוי לשאול האם אבטלה גבוהה ופערים גדולים הן לא בעיות חמורות יותר.

*

ביום שישי נכנס לתוקפו הקיצוץ האוטומטי בתקציב ארצות הברית הקרוי בפי כל הסיקווסטר. קיצוץ זה הוסכם על ידי הדמוקרטים והרפובליקאים בשנת 2011 כדי להביא להעלאת תקרת החוב בזמן ההוא. הקיצוץ נעשה בצורה מטומטמת כדי להכריח את הצדדים להגיע להסכמה לפני שהקיצוץ האוטומטי ייכנס לתוקפו. כדי שהרפובליקאים יירעדו, חצי מהקיצוץ הוא בתקציב הבטחון היקר ללב הרפובליקאים. החצי השני פוגע בהוצאות הממשלתיות כגון הבטחת הכנסה, חינוך, דברים שלכאורה יקרים ללב הדמוקרטים. כל הרעיון היה להחזיק מעל ראש הצדדים, כדי להכריח אותם להגיע להסכמות.

הרפובליקאים היו בטוחים בעת ההסכמה, שיהיה נשיא חדש בבית הלבן. הדמוקרטים בראשות אובמה פשוט נכנעו ללחץ, כמנהגו בקודש (לא סתם ג'ון ביינר מנהיג הרוב הרפובליקאי בקונגרס הכריז בארוחת ערב שלאובמה יש ביצים ממרשמלו, הוא מכיר את הטעם הזה מקרוב). וראו, הפלא ופלא, אין הסכמות לקיצוץ חכם יותר, וכרגע הקיצוץ הזה במתכונתו הגסה והנוכחית אכן נכנס לתוקף, למרות כל הכוונות הטובות מלפני שנה וחצי.

*

לאלה החושבים שמתווה החוב האמריקאי הוא הבעיה העיקרית העומדת על סדר היום העולמי, אין מדובר בחדשות רעות. התקציב הממשלתי האמריקאי מקוצץ ב2.4%, כפי שמתחייב מהחוב הענק. הבעיה היא שאין קיצוץ בהוצאות ההולכות וגדולת כגון הוצאות הבריאות העולות, והוצאות קבועות אחרות, אלא קיצוץ רנדומלי.

זו הגישה האמריקאית, המחשבה היא שכדי שהכלכלה תצמח, חייבים לדאוג לחברות ולא לעובדים. העניין הוא שכמו שהראיתי בהקדמה, הצמיחה ביפן במונחי דולר ארצות הברית, לא נמוכה יותר מהצמיחה בארצות הברית באותה תקופה, אז איפה האמת?

*

זה היתרון שיש לנו בספורט, יש אלופה אחת, מנצחת ומנוצחת, והכל ברור. נכון, גם בספורט אנחנו מוצאים דרכים להתווכח, האם אכן הג'איינטס היו טובים יותר מהפטריוטס ב2007? האם לברסה יש עונה נהדרת או מחורבנת השנה? מי גדול יותר מסי או כריסטיאנו רונאלדו? לפחות בדבר אחד אי אפשר להתווכח, מי האלופה בכל מדינה.

 

שיחת טלפון לילית
מומנטום ותלות

23 Comments

איציק 3 במרץ 2013

גיל,
נהינתי, אתה שוב מראה שאת המספרים אפשר לסובב איך שנוח לכול צד. האם ניתן להראות שהמצב הכי טוב כרגע הוא של אירלנד, איטליה ויוון?
קצת יותר ברצינות, הראתה שני קצוות, אחת דאגה לאזרח, וזה יכול להתפוצץ למדינה בפנים כאשר הרוחים של החברות יהיה נמוך מתחת לסף מסוים בו הם לא יוכלו לא לפטר עובדים או להסגר; מהצד השני דאגה לחברות כאשר גם זה יתפוצץ בפנים כאשר לאזרחים יהיה יותר מידי רע מכדי להשאר אנמיים (לא יהיה להם מה להפסיד). האם יש דרך בינים ומה קורה במדינות סקנדינביה בהשוואה ליפן וארה"ב?

גיל שלי 3 במרץ 2013

יש הרבה יותר מדרך ביניים אחת.
הנקודה שניסיתי להעביר היא שבמקום לחשוב מה יהיה, עדיף לתקן את מה שברור שמקולקל. במקום שיתמקדו בצנע באיטליה, שיתמקדו בחוקי העבודה שמסבכים את החיים, שיתקנו את העיוותים שנוצרו לטובת אלה שהשפיעו על השלטון במשך שנים וכו'
אותו דבר אצלנו, במקום לשמוע על מספרים כל הזמן, שינסו לתקן את העיוותים שנוצרו כתוצאה מסקטורים שהשפיעו על החקיקה והשוק, לדוגמה חברות ביטוח, חרדים-חילונים ועוד

שמעון כסאח 3 במרץ 2013

אז אולי היפנים מצאו איזה גביע קדוש? לממן פנסיה באמצעות הדפסת כסף?
(אני שואל בלי ציניות)

גיל שלי 3 במרץ 2013

לצערי התשובה היא כנראה לא. היפנים יכולים להרשות לעצמם להדפיס כסף כרגע, כשהגרמנים הדפיסו כסף בשנות העשרים של המאה הקודמת היית צריך מיליון מארק כדי לקנות כיכר לחם, האמת היא שכנראה אין גביע קדוש

שמעון כסאח 3 במרץ 2013

אז אולי הבעיתיות בהדפסת הכסף היא לא טאבו שאסור לשבור אלא יותר כמו בשחמט תלויה ב"דקויות העמדה", ז"א מסע שאסטרטגית במצב מסויים הוא טוב, במצב ששונה מעט אפילו עד-כדי מיקום של רגלי או כלי בודד כבר לא כל כך, גם כאן יש מקרים שהדפסת כסף יכולה להועיל.
למשל כל עוד יפן בדפלציה אפשר לממן את הפנסיות בעזרת הדפסה ואם תחזור הצמיחה היא תעשה זאת במקום.

אם זיכרוני אינו מטעני קראתי באחד הפוסטים שלך כי מה שעושה בן שלום הוא למעשה הדפסת כסף, רק שהוא ניתן לבנקים ולא לאזרחים.

גם יו"ר רשות ני"ע בבריטניה חושב שהדפסת כסף הוא פתרון למשבר הנוכחי.
http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1931062

גיל שלי 3 במרץ 2013

זו הגישה הנפוצה היום. היפנים למעשה מדפיסים כסף בדיוק כמו הפד האמריקאי וכמו הבריטים.
גם הבנק המרכזי האירופי ביצע מעשים דומים בתמיכתו באגרות החוב הממשלתיות.
הדפסת כסף היא עוד כלי בארסנל הכלים.
הבעיה היא שהדפסת כסף כמו כל שאר הכלים לא פותרת כלום בעצמה, ועל כל תרומה של הכלי יש גם נזק. בכל מקרה זה בטוח לא גביע קדוש.
דרך אגב – יפן לא ממנת את החוב שלה באמצעות הדפסת הכסף, החוב שלה עולה ועולה, ולמרות זאת הריבית נשארת נמוכה מאחר והחברות המקומיות וקרנות הפנסיה המקומיות מזרימות מספיק ביקושים לאגרות החוב הממשלתיות גם ללא הכסף המודפס שהולך בעיקר לבורסה.

איציק 3 במרץ 2013

איך כל העולם מדפיס כסף ורק אני באובר-דראפט. שיתנו גם לי מכונת הדפסה אחת :-(

גיל שלי 3 במרץ 2013

היית צריך לקרוא לעצמך בנק במקום איציק, אז היית מקבל רשיון להדפיס כסף, וגם את הכסף שהממשלה הדפיסה :-)

MG 3 במרץ 2013

הפוסט והתגובות מאד מעניינים.
מספר דברים:
1. ביפן כמובן שלא מדפיסים כסף, אלא "מדפיסים כסף". כלומר, אין מכונות שמגדילות את כמות הכסף במחזור, אלא צעדים שמנפחים פיקטיבים את כמות הכסף ומעלות את הביקוש לכסף נזיל. אמהמה, אין כמעט שום משמעות ל"הדפסת הכסף" הזו. הדפסת כסף אמור להגדיל ביקושים. הואיל ויפן במלכודת הנזילות, הביקושים נשארים יציבים.
2. אכן דיפלציה גרוע מאינפלציה. העלות של אינפלציה למשק היא אדירה, אבל דאיכה גרועה בהרבה וקשה יותר להתאושש ממנה.
3. כל מונחי הצמיחה בהם נוהגים לעשות שימוש הם לא רלוונטיים. המדד היחיד שמעניין הוא צמיחה לנפש (או יותר נכון, תוצר לנפש) וחלוקתה על פני האוכלוסיה.
4. יפן לא תוכל להמשיך הרבה זמן בחוב הזה. יחס חוב/תוצר של 100% הוא משקולת אדירה. מעל 200% זה כבר מתכון להתאבדות. אני לא מסכים שהם יוכלו להמשיך כמה שירצו, כי הם יכולים "להדפיס". בסופו של דב יש גבול כמה ניתן להגדיל ולמחזר.
לדעתי, יפן צריכה איזה מגה צונמי או מלחמה עם צפון קוריאה שיכריח אותה ואת שאר העולם להשקעות אדירות בלי הגדלה מסיבית של החוב ואז אולי יש סיכוי לגאולה.

רונן דורפן 3 במרץ 2013

גיל – דנו על זה בעבר. כלכלה היא התחום היחיד בו נותנים לאלכס פרגוסון להיות הפרשן לענייני מנצ'סטר יונייטד. כלומר – בתקשורת מצטטים בעלי עניין כפרשנים אובייקטיבים. במציאות הם אנשים עשירים שחושבים שהכלכלה נמדדת על פי המדדים שחשובים לעשירים (למשל הכוח של המטבע שלהם שמאפשר להם להשקיע בחוץ לארץ). לכן דיפלציה זה "רע"

MG 3 במרץ 2013

רונן, התואיל להעשיר את הידע שלי, בכך שתאמר לי מהו העניין של הפרשן ג'ון מיינרד קיינס, שהמודל שלו טוען שדיפלציה מובילה לדאיכה?

גיל שלי 4 במרץ 2013

MG – רונן לא התכוון לקיינס. רונן התכוון לכל הפרשנים המופיעים בתקשורת ומוכרים פרשנות "אוביקטיבית" בזמן שהם מנהלים קרנות, קרנות גידור, בנקים וכו'.
דרך אגב, דפלציה היתה אסון בשנים של קיינס, כאשר רמת החיים מגיעה לרמה מסוימת, ההתרבות הטבעית היא שלילית, הדפלציה מאיימת הרבה פחות. אחת הבעיות בכלכלה היא שמודדים את הדברים שקל למדוד, וכך השינויים בהתפתחות לא משנים את התזות הכלכליות

MG 4 במרץ 2013

כפי שכבר כתבתי לעיל, אני חושב שתמיד צריך לדבר במונחים לנפש. דיפלציה בנתון כללי לא אומרת הרבה. דיפלציה שמלווה בצמיחה שלילית לנפש היא מתכון לאסון קולוסאלי.

דורפן 4 במרץ 2013

MG – לא התכוונתי לאיש ספציפית. התכוונתי לכך שבאולפן CNN לעולם יביאו פרשן מכובד שיפרשן את המצב הכלכלי בדרך כלל מהיבט של מחזיקי מניות ולא מההיבט של הזקן עם צ'ק הפנסיה שלו. לרוב הוא גם יהיה נשיא של איזו קרן או בנק ויתייחסו לעניין הזה כאילו זה מאדיר את איכות הפרשנות – בעוד שמעשית זה אומר שיש לקחת אותה בערבון מוגבל.

עומרי 4 במרץ 2013

מאמר מעולה.
יפן אכן מדורגת הרבה מעל ארה"ב במדד הג'יני.
לא חסרות שם בעיות חברתיות אבל זו לחלוטין לא חברה או כלכלה בקריסה.

אייל הצפון 4 במרץ 2013

מובן שלכל אדם יש אינטרסים. תעשיין רוצה שהציבור יצרוך יותר מהמוצרים שלו (בהנחה שהוא מרוויח), ולכן רוצה שכח הקנייה יעלה. מי שפועל בשוק ההון רוצה שהכסף של הציבור ילך לשוק ההון, שוב כדי להגדיל את הרווחים שלו.
בספורט, האוהדים רוצים שההנהלה תביא את מסי ואת רונלדו (ואם אפשר גם את לברון ג'יימס), ושהכרטיסים יהיו זולים ומבחינתם ששולמן ישלם.
הנהלה טובה יודעת לתת לאוהדים את ההרגשה שיש מי שמקשיב להם, אבל בסופו של דבר טובת הקבוצה מחייבת שלא האוהדים יקבעו מה יהיה השופט ומי יהיה מזג האוויר.
הבעיה בישראל היא ש(נראה לי בכולופן), שהשלטון קובע מדיניות לפי קולות אחרוני האוהדים.

נועם 4 במרץ 2013

בנוגע להערה האחרונה, בזמן הלימודים היו לנו שעות העשרה עם פרופ' יוסי יזרעאלי והדבר היחיד שזכור לי הוא הסבר שנתן מדוע אנחנו כל כך אוהבים ספורט. הוא אמר שזה מקל על חרדת המוות שלנו, או באופן כללי החרדה שלנו מכמה שהחיים מסבוכים. בעצם בעת הצפיה אנחנו חווים את כל הרגשות שאנו רוצים אבל חוקי המשחק מאוד ברורים, אנחנו לא צריכים לחשוב לדאוג מה זה לנצח, מי באמת בצד שלי ופועל לטובתי ומי לא, מה הפרס שמקבלים עבור עבודה קשה, מה הזמן שיקח להגיע להכרעה וכו'. זה מאוד סידר לי את הראש והסביר לי למה 'דווקא עכשיו' התמכרתי ככה לכדורגל.

קשקשן בקומקום 4 במרץ 2013

לא מסכים עם המסקנה.

יש מדינה שבה עושים קיזוז בכדורגל או פיינל פור בכדורסל ואז כולם מתווכחים מי בעצם האלופה. לא? :-)

גיל שלי 4 במרץ 2013

האם אתה רואה קשר ישיר בין האירועים המצוינים בתגובתך ובין המונח ספורט? :-)

קשקשן בקומקום 4 במרץ 2013

המדור המסקר :-)

BrooklyN 4 במרץ 2013

מה שמדהים אותי זו העובדה שלא משנה איך נסובב את המספרים, כולם רוצים בסופו של יום להיות אמריקה, לחיות באמריקה וכמה שלא רע כאן, תמיד זה עדיף על מרבית האופציות האחרות…

גיא 4 במרץ 2013

כמו שאמר Ted Nugent
The whole world sucks, America sucks less
אדם דוחה טד, אבל גם דוחים צודקים לפעמים..

חיים שדמי 5 במרץ 2013

טקסט מבריק

Comments closed