מכבי תל אביב ושאלת השחקנים הצעירים

בסופו של יום צריך להסתכן כדי להרוויח

בצעירותי שיחקתי כדורסל באגודת בית"ר תל אביב על גדות הירקון. אני שייך לדינוזאורים הזקנים שבנעוריהם לא היה אינטרנט או טלוויזיה בכבלים. אני זוכר את ההתלהבות מקלטות הווידאו שהקרינו לנו בחזרה מאליפויות אירופה לנוער. חן ליפין היה אחד השחקנים הטובים באליפות אירופה לנוער, וכאשר חזר מהאליפות, עלה לשורות הבוגרים במכבי תל אביב ושיחק דקות משמעותיות. גיא גודס החל לשחק דקות משמעותיות בהפועל חיפה כבר בגיל 16, וקורן אמישה שיחק במכבי חיפה מגיל 17. בן לוז על לראשונה בהרכב מכבי תל אביב בכדורגל כבר בגיל 15 ושישה חודשים, אלון נתן שיחק בגיל 16, גם איווניר ובוני גינזבורג עלו בהרכב הבוגרים עוד לפני שסיימו את כיתה י"א בעירוני י"א בתל אביב.

*

אני מכיר בעובדה שבעבר נבחרות הנוער בכדורסל היו מהבולטות באירופה, וכיום אנו מתקשים להשתתף באליפות דרג א', אך איני מכיר שחקן אחד שמשחק בבוגרים באופן קבוע בגילאים צעירים כמו שריקי רוביו למשל שיחק בבאדלונה. ייתכן שזה גם תורם להתפתחות השחקנים שממשיכים במסגרות הצעירות בזמן שגופם עדין לא בשל למסגרות הבוגרים, אך שאלת שילוב השחקנים הצעירים במכבי תל אביב (כדורגל וכדורסל), מעידה גם על המטרות ואופן הניהול של הקבוצות. אם בליגת הNBA שחקנים השתתפו באופן קבוע בחמישיות בעודם בשנתם ה17 לחייהם, בטוח שישנם גם שחקנים צעירים שהיו יכולים לשחק בליגות הבוגרים בישראל מבחינה גופנית.

*

אחת הנקודות המאפיינות את בניית הסגל במכבי תל אביב כדורסל, היא בניית הסגל לרוחב. גם בעמדות תשע ועשר בקבוצה משחקים שחקנים המרוויחים משכורות גבוהות במונחים ישראליים ובמונחים אירופיים לעמדות מקבילות. בניית סגל ארוך התאימה לעונה בה מכבי השתתפה בשלוש מסגרות, אך כיצד זה ייתכן שגם השנה, מכבי פיזרה את הכסף על כל כך הרבה שחקנים, האם באמת אי אפשר לזכות בליגה הישראלית גם כאשר זלמנסון ושגב משחקים דקות משמעותיות?

כמובן שמכבי במדיניות רוצה לנצח בכל משחק, אך אי שיתוף השחקנים הצעירים, והחתמת עשרה שחקנים בכירים או יותר בכל עונה, מעידים בעיקר על כך שמכבי רוצה לא לטעות על חשבון הסיכוי לפגוע בהימור. בהשוואה להשקעות בניירות ערך, מכבי משקיעה בעיקר באגרות חוב בטוחות יחסית, על חשבון פיזור ההשקעה במניות עם סיכוי לתשואה גבוהה. בעוד שבפוטבול האמריקאי גישה זו מוכיחה את עצמה מדי שנה (כמובן מאז שהוכנסה תקרת המשכורות), בכדורסל מדובר בדרך כלל במתכון המגביל את הסיכוי להצלחה יוצאת דופן. בNBA הכסף העיקרי מושקע בשלושה מקסימום ארבעה שחקני סגל בכירים, כאשר חלק קטן הרבה יותר מהכסף מחולק בין שאר עשרת שחקני הסגל. למיטב זכרוני שאלת עומס המשחקים הנה קריטית הרבה יותר בNBA.

*

לדעתי הגישה של בלאט לשילוב השחקנים במשחקים מושפעת ישירות מהגישה הנושבת מהנהלת הקבוצה, גישה של שנאת סיכונים ופחד אימתני מטעויות. צריך לזכור שבלאט גם נכווה עמוקות בקדנציה הראשונה שלו, קדנציה בה שילב את בנו אודריך הצעיר, ויותם הלפרין בגיל העשרה, הגיע להישגים יחסיים, וסיים את תפקידו למשמע הקולות. במידה וההנהלה היתה בוחרת להשקיע באופן דיפרנציאלי בשמונה שחקנים, ולהשאיר את שאר העמדות לאיוש באמצעות שחקנים שרק עלו מהנוער, או שחקני נוער ממש, ניתן היה למשוך שחקנים יקרים יותר כמו ג'ורדן פארמר לדוגמה. הנימוק של החתמת קרלוס ארויו כדוגמה השוללת השקעה עתידית בשחקנים בכירים, הוא בדיוק המאפיין העיקרי של הפחד הקולוסאלי מטעויות. נכון שמכבי טעתה בהחתמה זו, אך אין בכך כדי להעיד שכל הגישה היתה שגויה.

*

באגודת הכדורגל של מכבי תל אביב, שילוב השחקנים הצעירים מתבצע באופן הגיוני הרבה יותר. גאל מרגוליס עוד לא בן 20 וכבר זכה להשתתף בדקות משמעותיות, דור מיכה, מואנס דאבור ומשה לוגסי הנם שחקנים צעירים הזוכים לדקות משמעותיות, וכל זאת בזמן שמכבי רצה לאליפות, ולמרות העובדה שמכבי לא השתתפה במירוץ אמיתי לאליפות כבר למעלה מעשור. גם כאשר אין מגבלה תקציבית, הגישה בקבוצת הכדורגל מוכיחה שאין מדובר בכסף בלבד, אלא בגישה.

*

בסופו של יום ניתן לזכות בהצלחה גם מתוך שנאת הסיכון, אך הסיכוי לזכות בהצלחה ששמעון מזרחי מצפה לה, דורש סיכונים וגישה המחבקת את הסיכון.

הטקטיקה והחייל
ריאל (בית). אין מה לעשות

23 Comments

Tal 5 במרץ 2013

מעניין מאוד.

מזכיר לי שהמודל הראשון לצמיחה שמלמדים באוניברסיטה בתואר לכלכלה הוא המודל שלפיו דווקא פערים כלכליים מובילים לצמיחה, בשל ההיגיון שככל שיותר כסף נצבר בשכבות הגבוהות, כך יותר ממנו מופנה לחסכון וחסכון=השקעה.

אח"כ כמובן ישנם מודלים הפוכים, שמתבססים על צריכה כתנאי לצמיחה בטווח הקצר והבינוני (כמו המודל קיינסיאני אם זכור לי נכון), נמרי אסיה וכו'.

אני חושב שזה מאוד תלוי באופי של הספורט. בעיניי, בספורט שמשחקים בו רק חמישה שחקנים בו זמנים ויש המון מקום לאינדבדואליות כמו כדורסל, הגישה של השקעה גדולה בשחקנים בודדים ומילוי השורות החסרות מהנוער יותר מוצדקת מבספורט קבוצתי עם 11 שחקנים על המגרש, כמו פוטבול או כדורגל.

אביאל 5 במרץ 2013

Tal – לא זכור לי שום מודל שמצדיק פערים כלכליים כדי להביא לצמיחה. העניין הוא אחר לגמרי, תוריד את מס העשירים (יותר נכון מס חברות) והם ישקיעו יותר, עכשיו ברור לי שזה נשמע שאני סותר את עצמי משום שנשאר לעשירים יותר (כתוצאה מהפחתת המס), אבל המודל מבוסס על העובדה שהעשיר (או החברה) במקום לשלם את המס ישקיע בחברה או במקום אחר ולא יאגור את הכסף לעצמו.
בכל מקרה, שאני למדתי בשנה ראשונה לפני שנתיים וחצי התמקדו איתנו בעיקר על רעיונותיו של קיינס במיקרומאקרו.

Tal 5 במרץ 2013

אביאל,

אני מתכוון למודל הבסיסי ביותר של מאקרו כלכלה, לפיו (במשק סגור) חסכון שווה להשקעה, והפיתוח של צריכה שולית פוחתת -> במגזרים העשירים יותר ישנו שיעור חסכון גבוה יותר -> ככל שיש יותר כסף במגזרים העשירים יותר, ככה גדל החסכון-> גדלה ההשקעה -> תוצר צומח.

חיפשתי בויקיפדיה את השם של המודל, אבל לא מצאתי, מצאתי רק את הקטע הבא, שמראה שישנם מחקרים סותרים לגבי התרומה של פערים כלכליים לצמיחה (במיוחד במדינות מפותחות):

"
צמיחה כלכלית
כמה כלכלנים החלו בעת האחרונה לחקור את הקשר בין אי שוויון לבין צמיחה כלכלית באמצעות מודלים אקונומטריים. רוברט בארו (Robert Barro) כתב מאמר בו טען שאי השוויון מקטין את הצמיחה במדינות עניות ומגדיל אותה במדינות עשירות. [10]
מספר חוקרים אחרים הגיעו לתוצאות סותרות, חלקם הגיעו למסקנה שלאי שוויון יש השפעה מחלישה על הצמיחה, ואחרים חושבים שההשפעה היא מחזקת. פאטריזיו פאגאנו (Patrizio Pagano) השתמש בסיבתיות גרנג'ר (Granger causality), טכניקה שיכולה לקבוע אינטראקציה דו כיוונית בין שני משתנים, כדי לנסות להסביר את הממצאים הסותרים הללו. המחקר של פאגנו טוען שאי שוויון היה בעל השפעה מחלישה על הצמיחה בעוד שהצמיחה מגבירה את אי השוויון. אינטראקציה דו כיוונית מסבירה במידה רבה את הסתירות בין מחקרים קודמים [11]
"

בקשר למס חברות – אני חושב שהבעיה היא לא השקעות זרות וגם לא מס עבודה (על העשירים) – הבעיה נעוצה בעיניי בהפרש שבין המס ההוני למס הפירותי שמאפשר לעשירים באמת לשלם הרבה פחות מס משכירים עשירים בעשירונים שמתחתיהם, אבל אני מודה שאני מבין בנושא באופן שטחי בלבד.

גיל שלי 5 במרץ 2013

התגובות האלה היו כתובות בעברית נכון :-)

אלעד 5 במרץ 2013

גיל, אתה לא קורא את התגובות לפוסטים האחרים בדה-באזר? מכבי ממזמן כבר לא מעוניינת לנצח בלבד. היא מסתכלת על ה"ביג פיקצ'ר". אפילו לא איכפת לה ההפסד בדרבי. בגלל זה גם שותפו הצעירים בדרבי. הם נתנו להפועל לנצח. העיקר המשחק ביום ה' בטורקיה.

גיל שלי 5 במרץ 2013

אני מוחה נמרצות על הרמיזה שלך, אשתי חושבת שאני מבלה לפחות עשר שעות ביום בדהבאזר

אלעד 5 במרץ 2013

גם אני, קוראים לזה "עבודה"

אורן 5 במרץ 2013

לא רק זה.סוף סוף בדרבי בלאט נתן מנוחה לג'יימס ודקות רבות לפלאניניץ שיצבור בטחון לקראת המשחקים החשובים באמת…
גם במשחק הלא חשוב הזה,מורן רוט שיחק דקות רבות(מזל שלא היה לו צו 8 בדיוק).

אלעד 5 במרץ 2013

כן, הוא גם היה מאוד רגוע, בלאט, והגיב בנונ-שאלנטיות למתרחש על הפרקט.

MG 5 במרץ 2013

גיל, אג"ח סולידיות? זה נראה יותר כמו אג"ח זבל…
לגבי הדיון בתגובה הראשונה. קיים מודל אחד ידוע כיום למצב בו קיים מתאם חיובי בין אי שווין כלכלי לבין צמיחה והוא משק בתחילת דרכו. במצב זה הממשלה אינה מסוגלת לבצע את ההשקעות הראשוניות הדרושות ל"בוסט" רציני, ולכן בעלי ההון אקוטיים לכלכלה (מישהו אמר רוטשילד ומונטפיורי?)

גיל שלי 5 במרץ 2013

רואים שאתה לא עוקב, אג"ח זבל היו אפיק ההשקעה הרווחי ביותר בארבע השנים האחרונות (לא בישראל כמובן) :-)

MG 5 במרץ 2013

לא רק שעוקב, אלמלא הן, יכול מאד להיות שבמקום כפ"ס עדיין הייתי מתגורר בב"ש :)

איציק 5 במרץ 2013

די ללכלך :-)

אדום עולה 5 במרץ 2013

אל תשווה לפוטבול האמריקאי או לשום מודל ספורטיבי אחר , כי מונופול כמו מכבי אין בשום מקום אחר.
מכבי יוצאת מנקודת הנחה ברורה שכל שחקן ישראלי שהיא תרצה יגיע בסופו של יום אליה במחיר שתוכל לעמוד בו.
במציאות שכזו אין היגיון בלגדל שחקן – כשהא יבשיל הוא יגיע לנוקיה.
את ההבשלה ומחיר הבוסריות ישלמו המתחרים והרווח לאורך השנים גבוה – אם מבחן התוצאה קשה הלתווכח.

אם השחקן הוא טאלנט יוצא דופן מכבי תאבד אותו למחוזות הNBA פעם בדור (מקרה בודד) או לקריירה אירופאית (מקרים ספורים) .

בכל מקרה בניגוד לכדורגל שם מכבי יודעת שבסופו של יום המרגוליסים והדור מיכות יילכו לכסף גדול יותר בשנים הטובות של הקריירה ולכן למכבי יש אינטרס להינות מהם כמה שניתן ולנסות למכסם הכנסות דרך מכירה (אפיק שכמעט לא קיים בכדורסל).

גיל שלי 5 במרץ 2013

ההגיון הוא דווקא פשוט – הם לא משלמים לשגב ולזלמנסון את הסכומים שהם משלמים לפלאניניץ', קיינר מדלי, פניני ועוד. אם הם היו מסתפקים בשמונה בכירים, היה הרבה יותר כסף לפזר ביניהם. זה ההבדל בין הרצון לא לטעות בבחירת הסגל, לבין הרצון לבחור סגל מנצח

איציק 5 במרץ 2013

גיל,
העניין הא פשוט, במצב הכדורסל בישראל כרגע, הדרך של מכבי לא מבטיחה קבוצה אטרקטיבית כל שנה, אך מבטיחה אליפות כל שנה (עם יוצאים נהכלל שהם מחוץ ליכולת הצפיה הסטטיסטית המתקבלת על הדעת). זה כנראה מספק את הנהלת מכבי. הגישה שלך מגדילה את הסיכוי לנפילה, מספיק טעות אחת או שתים בבחירה, או פציעה. הנהלת מכבי לא מוכנה להסתכן בכך גם במחיר של קבוצה פחות אטרקטיבית וקבוצה עם סיכוי נמוך יותר באירופה. הגישה, סיכוי נמוך באירופה, אשר בכול זאת יצליח פעם ב… ויבטיח אליפות עם סיכוי נפילה פעם ב… הרבה יותר קטן.

אלעד 5 במרץ 2013

איציק, מה שאתה מתאר זו גישה די תבוסתנית, שדי מגחיכה את טענות הווינריות של האוהדים הצהובים פה. לא שאני לא מסכים… מכבי כרגע מעדיפה להיות ראש לשועלים – הפסדים בכבוד באירופה, וזכיות בישראל בלי יותר מדי תחרות.

איציק 5 במרץ 2013

אלעד,
זו לא תבוסתנות כי אם ניתוח ריאלי של המציאות. כדי להילחם באירופה בכול שנה ולא מידי פעם צריך עוד לפחות 10 מיליון דולר ואת זה מכבי לא יכולה/רוצה להוציא. במציאות זאת, קודם כל הולכים על הלחם ומקווים לחמאה. אני לא אומר שלא היתי נוהג אחרת, כי אם רק שאני מבין ואולי אם היתי במקומם היתי חושב כמוהם. קל לדבר מהמושב ברכבת. זה מהסוג של תפסת מרובה לא תפסת, והאוהדים (ואני מכליל את עצמי) מאוד רצים את אירופה, אך לא תוך סיכון הליגה בארץ.
נ.ב.: היא לא ראש לאריות, אבל בטח גם לא זנב, אפילו בעונה אפלה זו.

אלעד 5 במרץ 2013

אין לי בעיה אם מה שאתה אומר, פשוט שמתי לב שהתגובה של הרבה אוהדים לחולצה של הפועל היה לצחוק על הפועל שאין לה שאיפות גבוהות יותר, בעוד מכבי חושבת רק על ניצחונות. האמת כפי שאתה מציג אותה – מכבי מנצחת היכן שיש לה מונופול (בישראל). היכן שהיא נדרשת להתגבר על תחרות קשה יותר היא נכשלת, למרות שהיורוליג בשנים האחרונות ברמה נחותה ביותר. אז רצוי שהאוהדים יהיו קצת פחות זחוחים.

איציק 5 במרץ 2013

1. לא כולם זכוחים, ואכן יש גם כאלו.
2. מכבי לא מותרת על המפעל, ויש לה הצלחות ביורוליג כמעט כל שנה גם בתקציבים נמוכים וגם בהרכבים על-פניו חלשים מאחרים. העיניין הוא, מכבי לא מנמיכה ציפיות אך מודעת לאי-יכולתה לשלוט ביורוליג כמו בליגה הישראלית. להיות מודע זה לא אומר לותר. זה אומר לקחת החלטות מושכלות. אפשר לחלוק עליהן, אך אפשר בו זמנית לכבד אותן. בארץ רוב הקבוצות מוותרות מראש, ואלו שלא, מגיעות לתובנה לקראת סיום העונה במקום לומר, לא יקרה כלום אם לא נצליח אבל המתרה להצליח. הקבוצות האחרות יכולות להמר כי יש להם הרבה פחות להפסיד והן עדיין לא עושות זאת. למה??? כי הן מותרות מראש!!!

אורן 5 במרץ 2013

מזמן לא היה פה טור על מכבי…

אורן 5 במרץ 2013

אין טור מיוחד על הארלם שייק של מכבי בפורים?

קובי 5 במרץ 2013

הבעיה היא לא הסגל הרחב שמכבי מחזיקה. כי היא חייבת להחזיק סגל רחב של 12 שחקנים. כמו כל הקבוצות הגדולות שמחזיקות סגל גדול. כי מה יקרה אם למשל היא תחזיק סגל של 10 שחקנים. ואחד או שניים נפצעים ועוד שניים מתגלים כבלופים?? או ששחקנים נקלעים לעבירות..

לכן הבעיה היא אחרת- מכבי חייבת לשחק בליגה נוספת למשל ה-וי.טי.בי ככה היא תוכל לפטור ארבעה בעיות-

1.יהיה לה יותר הכנסות-תקציב
2.מכבי תוכל לחלק את הסגל שלה לשניים. בליגה ישחקו כל הישראלים כולל הנוער והזרים החלשים. וב-וי.טי.בי ישחקו רק השחקנים הטובים!! ואז החלשים יוכלו להשתפר ולקבל ביטחון. והם יגיעו ליורוליג בכושר משחק-קליעה מצוין. והחזקים יקבלו הכנה ראויה ליורוליג כי בוי.טי.בי משחקות הרבה קבוצות יורוליג חזקות.
3.התלונות הבכייניות על מכבי שהיא לא שיוויונית. והמצאת החוקים ההזוים יפסקו!!
4.המצב הנוכחי שבו שחקנים ישראלים מפחדים להגיע למכבי בגלל דקות משחק יתהפך- דהיינו לא רק שהם לא יברחו. אלא הם יתחננו להגיע למכבי. כי במכבי הישראלים יקבלו יותר דקות משחק בליגה. מכל הישראלים שבשאר הקבוצות!!

ובנוסף מכבי תהיה הקבוצה שמפתחת הכי הרבה שחקני בית צעירים!!!!!

והסגל לדוגמא יראה ככה :
1.מקל. אוחיון.
2.בראון. ארל רולאנד.
3.סמית'. פניני. לנדסברג.
4.בלו. נאקבר. רייט.
5.ג'יימס. מאריץ' או באראץ'.

בנוסף לשחקנים הצעירים. וכאלה שבאים לבניה עתידית. והחיזוק. דהיינו-
אלון שטיין. בר אבן.
איתי שגב. ג'ייק כהן.
עידן זלמנסון. דארקו פלאניניץ'

ביחד 18 שחקנים. כל הישראלים [למעט אוחיון פניני ובלו] ישחקו בליגה [7] פלוס דארקו ועוד זר אחד ויש שני סגלים טובים מאוד לשני המסגרות!!!!

Comments closed