ליגת שוקי ההון: האם אכן מדובר בגוש אירו

קפריסין מחדשת את הדילמה באירופה. האם האירופאים יבחרו בגוש אחד עם אחריות הדדית או בכל מדינה לנפשה

סיפור קפריסין בא על פתרונו לטווח הקצר. פתרון זה מעמיד את הישגיו של מריו דראגי בסימן שאלה לטווח הארוך. ההישג הבולט של מריו דראגי נגיד הבנק האירופי בשנה שעברה, היה הסרת סימן השאלה מעל קיומו של מטבע האירו. באמצעות האמירה "נעשה כל שידרש" הצליח נגיד הבנק המרכזי להפסיק את התקיפות על אגרות החוב של מדינות הפריפריה, וכך חזר השקט לזמן מה. ההתפרקות בקפריסין מעלה שוב את השאלה לאוויר, והפעם אמירה בלבד לא תספיק בכדי להוריד את השאלה מעל סדר היום.

*

באמצעות קפריסין האיחוד האירופאי העביר כמה מסרים לכל המדינות החברות. המסר החזק ביותר הוא שבסופו של יום בעלי המניות, מלווי האג"ח ובעלי הפקדונות, הם שיישאו בהפסדים כאשר הבנק יעמוד בפני סכנת קריסה. זה נשמע הגיוני ביותר, אך צריך לזכור שבאירלנד לדוגמה, המדינה נשאה בהפסדים של הבנקים, ובעלי הפקדונות נשמרו, כמו גם מלווי האג"ח, כנראה שהמסר מתחדד כאשר מי שהלווה את אגרות החוב הם לא הבנקים הגרמנים.

מסר זה כולל בתוכו מסר סמוי אחר. אירו בבנק ספרדי לא שווה לאירו בבנק גרמני. כאשר בנק גרמני גדול יעמוד בפני סכנת קריסה, אין ספק שלממשלת גרמניה יש את היכולת להציל את הבנק, וכך בעלי הפקדונות בבנק גרמני לא צריכים לחשוש לגורל כספם. אין ספק גם שממשלת גרמניה ביום פקודה אכן תלאים את הבנק ותשיב את כספי החוסכים.

לעומת זאת בעל פקדון בבנק ספרדי יודע, שכאשר הבנק שלו ירעד, כך גם כספו. מכאן 100 אירו בפקדון בבנק גרמני שווים 100 אירו. 100 אירו בפקדון בבנק ספרדי, איטלקי, פורטוגלי, אינם שווים 100 אירו, אלא שווים 100 אירו פחות גורם הסיכון. צריך לזכור שהבנקים האירופאיים בהגדרה הם מסוכנים ביותר, מאחר והבנקים בגוש הם הממונפים ביותר הקיימים.

*

מסר נוסף שהועבר למדינות הפריפריה הוא שכרגע לפחות, מדינות הצפון לא מוכנות לשאת בנטל של מדינות הדרום. מאחר והגוש האירופי הוקם בידי פוליטיקאים, הוא הוקם כשורה של צעדים לטווח קצר. הקפריסאים נכנסו לגוש בעקבות איום יווני על מניעת כניסה של מדינות מזרח אירופה לגוש, במידה והקפריסאים לא יורשו להכנס. הקפריסאים נכנסו למרות שהבנקאות אצלהם היתה ידועה כמכבסת כספים שעובדת בניגוד לכללים האירופאיים. זו היתה הדרך הקלה ביותר לקפירסין בכדי להגיע לרמת חיים אירופית.

בקפריסין הבנקאות מהווה כמעט 75% מהתוצר הלאומי הגולמי בעקבות המדיניות המקלה עם זרים בעיקר רוסים אך לא רק. גודל הבנקאות בקפריסין הנו כמעט פי שמונה מגודל הכלכלה המקומית. לא מדובר רק באוליגרכים מפוקפקים, אלא גם בבעלי עסקים ברוסיה שבקשו גישה לאירופה, ונופש באי קטן עם שמש ואוכלוסיה רוסית ענפה. רבים לא זוכרים, אך ב 2007 היו דיבורים רבים כל כך שגם ישראל צריכה להפוך למרכז פיננסי כזה. כיום הבנקאות נשברה לחלוטין בקפריסין. האירופים למעשה החליטו שהכלכלה הקפריסאית צריכה לבנות את עצמה מחדש בהחלטה של יום אחד. לא נתנו לקפריסאים זמן להסתגל.

אם יש מדינה שתרצה לצאת מרצונה מגוש האירו הרי היא קפריסין. קפריסין ללא מטבע עצמאי תעבור מיתון חריף יותר מזה שעובר על יוון. הפיתוי לעזוב את גוש האירו ולהקים מטבע עצמאי חדש אשר יהיה חלש במיוחד מול מטבעות אחרים בעולם, הוא פיתוי גדול. כך הקפריסאים לפחות יוכלו למשוך תיירים לקפריסין במקום אנשי עסקים שמחפשים להלבין את כספם. במידה וצעד זה יגיע, השאלה שתעמוד בפני מנהיגי איטליה, ספרד ושאר מדינות הפריפריה תקבל משנה תוקף. אם הגרמנים לא מוכנים לשאת בנטל, אולי כדאי לצאת מגוש האירו, להקים מטבע עצמאי, וכך במקום שנים ארוכות של מיתון פנימי שיביא להגדלת התחרות מול הגרמנים, התחרות מול הגרמנים תגיע באמצעות מטבע חלש.

*

אחד הדברים הטובים ביותר שיצאו מהמשבר הנוכחי הוא ירידת קרנה של הבנקאות בעולם. לפי סקרי שכר, בנקאי השקעות אשר הרוויח כמעט פי שמונה ממקבילו בתעשיות אחרות, כיום מרוויח רק פי חמישה, והמגמה מתחזקת. העולם למד שהבנקאות במינוף אדיר היא חרב פיפיות. בזמנים טובים הבנקאים באמצעות המינוף מגדילים את הכלכלה והבנקאים הם הנהנים הגדולים, בעוד שבזמנים פחות טובים הכלכלה מצטמקת ושאר האזרחים סובלים את ההפסדים. כך היה בארצות הברית, וכך גם באירופה. זמנים אלה משתנים. תחליפו את המילה בנקאים במילה טייקונים בישראל, ותבינו מה קורה בעולם כולו. העולם למד שמינופים גדולים לא באמת מגדילים את הכלכלה. מינופים גדולים (בניגוד לסבירים), בסך הכל מגדילים את טווח המטוטלת. הם מביאים שנים של צמיחה חזקה, ואיתם בורות איומים שנובעים מהגדלת הסיכון הכולל. הכלכלה החדשה בעולם תהיה שונה במעט.

image

כדורגל משחקים 90 דקות (בערך) / מתן גילור
לקראת הכרעת ה"מאבק" על האליפות (מאת "התולעת")

34 Comments

מתן גילור 27 במרץ 2013

גיל, לדעתי צריך להשתמש בניפוף כדרך לעצור את המטוטלת לשני הכיוונים.
רוצה לומר, שבמיתון יש להגדיל את המינוף (כמובן, מבלי להשתולל), בשל קשיים תזרימיים.
בשל יציבות המחירים, זה בדיוק הזמן ליצירת מלאי זול ושינויים ארגוניים/מבניים גם במחיר של עוד קצת הוצאות מימון.
כאשר חוזרים למצב של צמיחה, יש לעשות ככל שניתן לצמצם את המינוף/ליצור עודיפים ולא להשתמש בכל הרווחים רק להרחבות וחלוקת דיבידנד.

גיל שלי 27 במרץ 2013

מתן – אתה מדבר על המדיניות התקציבית ואני מסכים איתך. אני מדבר על מקצוע הבנקאות. השיעור שלמדו משנות השלושים של המאה הקודמת הוא שצריך לשמור את הבנקאות כמשהו משעמם שנועד למנף את הפקדונות לעסקים, ולא כמשהו שעל בסיסו מקימים כלכלה. ככל שעבר הזמן, גם בארצות הברית שכחו את השיעור, וגם במקומות אחרים. כאשר הבנקאות נהיית סקסית, בנקאים גיבורי תרבות, ולוקחי אשראי ענקיים נהיים טייקונים, דברים לא טובים קורים בכלכלה

S&M 27 במרץ 2013

גיל, תודה על הביאורים.

האם רמת הסיכון בבנקים הדרום אירופאיים מתבטאת בריבית גבוהה יותר שהם משלמים על פקדונות? אחרת, למה שבעלי הון ישאירו את הפקדונות שלהם בבנק שיעשה להם תספורת והמדינה לא תבטיח אותם?

והאם המשמעות במקרה כזה היא שנראה עסקאות של לקיחת הלוואות בבנקים גרמניים והשקעתם בבנקים ספרדיים/יווניים/וכו`? כך ייצא שבסופו של דבר הכסף הגרמני יהיה בסיכון. כך השוק יכריח את הגרמנים לתמוך בכלכלות החלשות?

גיל שלי 27 במרץ 2013

זאת שאלת מיליון הדולר. כרגע זה עוד לא מתבטא בריביות, אך זה מתבטא בירידות החדות במניות הבנקים אחרי ה"פתרון" בקפריסין במדינות אלה. החשש הוא מבריחת הכסף אל המדינות הבטוחות. אני לא נביא, אך אם הייתי צריך לנחש, המשבר יבוא אחרי הבחירות בגרמניה. אז האיטלקים והספרדים יפעילו את מנופי הלחץ ויעמידו את הקנצלר הבא של גרמניה בפני בחירה, או שהוא משתתף בעלות, מאפשר לפחות איחוד בנקאי אם לא איחוד כולל יותר, או שהם יצאו מהגוש.

ניר לוי 27 במרץ 2013

אפרופו ירידת קרנה של הבנקאות- מה דעתך על הסיפור של הביטקוין, ועל העלייה העצומה בו בשבועות האחרונים (פי שתיים בפחות מחודש) שרבים מייחסים למשבר בקפריסין? בועה? עתיד הכלכלה?

גיל שלי 27 במרץ 2013

לא מכיר את הביט קוין, אשמח אם תפרט קצת על זה

גיל שלי 27 במרץ 2013

תודה.
לדעתי הביט קוין זה חרטא. אנשים שוכחים שהיו סיבות טובות לעזוב את הסטנדרט של הזהב. אני לא רואה מצב שאנשים יאבדו אמון בכסף המודפס למרות כל מה שמעוללים לו כיום. הגמישות הזאת נדרשת כדי לאפשר כלכלה עולמית

D! בארץ הקודש 27 במרץ 2013

ושורה של מטבעות אחרים:

וורגל – https://www.youtube.com/watch?v=s0K65v_V8Sg&feature=youtu.be

בריקסטון – http://www.youtube.com/watch?v=mRVCNYOMEeM

עוד על וורגל – http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_21.html

ועוד על בריקסטון – http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_05.html

לא יודע מה זה אומר אבל זה מעניין ברמה הבסיסית של החשיבה הכלכלית. לפחות להדיוט כמוני.

Red Islington 27 במרץ 2013

גיל , כיף גדול להיתקל במאמרים שלך תוך כדי מסחר . (חייב להזיז קצת את העיניים מהגרף וזה תמיד ערוץ הספורט) . צריך לזכור שרעיון היורו מלכתחילה הוא סוג של רעיון אוטופי , ולראיה המדינות שצורפו אליו והנזק שנגרם להן בטווח של עשור שנים . אם בעוד כמה שנים נראה מדינות פריפריה אירופאיות חוזרות למטבעות הישנים , אז תשאל השאלה מי הרוויח ומי הפסיד , אם בכלל ואם בכלל , מאיחוד המטבע .

גיל שלי 27 במרץ 2013

תודה. הפוסטים האלה משמשים בשבילי בדיוק את אותה הסחת דעת הדרושה מעבודתי

גודיונסן 27 במרץ 2013

תודה רבה גיל, על המסירות ועל הצורך לדווח לנו מה קורה.

בשבילי קפריסין היא בעיקר נבחרת כדורגל מעצבנת ומקום ששולחים אליו מאמנים ושחקנים שלא מוצאים את עצמם בביצה המקומית. מעניין שיש כל כך הרבה עומק מאחורי הדברים, לא הייתי מנחש שיצירת מטבע מקומי חלש יכולה להיות אטרקטיבית בלי לקרוא את הפוסט הזה.

אני שמח לשמוע שמקצוע הבנקאי מאבד לאט מזהרו – המשמעות של הזוהר הזה היא הרסנית לעולם מבחינות רבות, לדוגמה בארה"ב הבנקים להשקעות "גונבים" את המהנדסים המוכשרים ביותר לתחום הפיננסים במקום שימציאו לנו פטנטים ויביאו חדשנות בחברות הטכנולוגיה והכלכלה הריאלית.

לגבי הביט-קוין (bitcoin) אני חושב שהמסקנה שלך שקטלה אותו מבלי לבדוק את העניין לעומק היתה נמהרת. שכן, למרות שזה נשמע מופרך, יש משמעויות מרחיקות-לכת בקיומו של מטבע מבוזר, ולכן גם אם יידרשו איטרציות נוספות כדי למצוא את הנוסחה "שתתפוס" אני די בטוח שיש שם עתיד.

לפני 8 שנים אם חבר היה אומר לך שהוא משכיר את ביתו לזרים באינטרנט לחופשה היית חושב שהוא הזוי, ובוודאי שתעשיית המלונאות היתה מבטלת את הסיכון הזה בהינף יד. היום בעזרת אתרים כמו airbnb אנשים עושים את זה בכל העולם. בדרך היו תקלות, כמו לדוגמה אישה שהרסו לה את הבית השוכרים, ועוד שלחו לה הודעות סמס על כמה הם נהנים תוך כדי, אבל אחרי תיקונים ושינויים בשיטה הגיעו למשהו די מבוסס ובטוח.

חג שמח

גיל שלי 27 במרץ 2013

ייתכן ואני טועה בדחייתי את הביט קוין, אך דחייה זו אינה נמהרת. הביט קוין הוא זהה בתפקידו לזהב. הדיבורים על הזהב כתחליף למטבעות בזמן שהבנקים המרכזיים משנים את עולם המטבעות על פיו, הוא דיון עתיק יומין. אני כבר שנים בצד שלא מאמין בזהב, ומאמין שהזהב ייפול

ירון 28 במרץ 2013

מה שמזכיר לי (וכבר טעיתי בתזמון בעבר) אבל הזהב בדרך ל-2000

יניר 27 במרץ 2013

להצטרפות לגוש היורו יתרונות רבים ועובדה שמדינות רבות ביבשת עדיין רואים בזה מטרה מיוחלת. ועם זאת איבוד היכולת לאזן את הכלכלה המקומית על ידי שינוי בערך המטבע המקומי, היא בעיתית ביותר לפוליטקאים שלא נותר להם אלא לצמצם,לפטר והעלות מיסים בשעת צרה וזה לא פופולארי בלשון המעטה.
אנגליה שהשכילה ( מטעמים אחרים לחלוטין) לשמור על המטבע שלה חווה משבר קטן בהרבה אילו הייתה חלק ממטבע היורו.

לא הייתי קוטל לגמרי את עניין המינוף והאשראי. בעניין זה קראו את ספרו של יובל נח הררי – "קיצור תולדות האנושות".
אבל שכר הבנקאים בכל העולם הוא שערוריה ואני מניח וגם מקווה שהוא ימשיך להפגע

גיל שלי 27 במרץ 2013

מינוף זה טוב, הספר של יובל הררי מצוין, מינוף במכפילים שכל ייעודם הוא העשרת הכיסים של הבנקאים ובעיקר בנקאי ההשקעות הוא הרה אסון

ניר לוי 27 במרץ 2013

יש הבדל גדול בין זהב לביטקוין והוא בצורה שבה אתה שומר אותו. בשביל מיליון דולר בביטקוין אתה צריך דיסקאוןקי די סטנדרטי. בשביל אותו סכום בזהב אתה צריך בונקר.
אני בכוונה מקצין עם הסכומים אבל גם בשביל כמה אלפים- אין לי כאדם פרטי שום דרך נוחה לסחור או לאכסן זהב בבית בלי תיווך של בנק או מוסד פיננסי אחר.

זה לא אומר שהביטקוין יעלים את הבנקאות, אבל אני חושב שהם כן הולכים לחיות זה לצד זה בתקופה הקרובה, ושנפח השימוש בביטקוין יעלה. לטווח הקצר, מדובר כרגע בהשקעה מאוד רווחית למי שמוכן לקחת את הסיכון שכל זה יום אחד פשוט יעלם (או יפרץ, או משהו בסגנון)

גיל שלי 27 במרץ 2013

בעולם של היום כל מה שאתה צריך כדי להיות בעלים של זהב הוא לקנות תעודת סל על הזהב. לכן אני חושב שמדובר באחים קרובים

ניר לוי 27 במרץ 2013

אני שואל כי אני באמת לא מבין בזה- האם מה שקורה עכשיו בקפריסין עם חשבונות בנק לא יכול לקרות גם עם תעודות סל? מה קורה אם המוסד בו תעודת הסל שלך נמצאת קורס, האם היא לא הולכת לאיבוד?

הביטקוין לא מבטל את הצורך במטבע, הוא מבטל את הצורך במוסד הפיננסי ששומר אותו. לצורך העניין, זה לא חזרה לזהב אלא חזרה לשטרות ללא חשבונות בנק

גיל שלי 27 במרץ 2013

הסיכון קיים. אך כל אלמנט של פיננסים כולל סיכון לדוגמה פריצה וגניבה

ירון 28 במרץ 2013

אבל אז אתה בעלים של תעודת סל, לא של זהב.

איציק 27 במרץ 2013

גיל, תודה על הפוסט.
אבקש הבהרה למישפט "המסר החזק ביותר הוא שבסופו של יום בעלי המניות, מלווי האג"ח ובעלי הפקדונות, הם שיישאו בהפסדים כאשר הבנק יעמוד בפני סכנת קריסה." למה בעלי הפקדונות צריכים לשלם. בעל פקדונות זה אזרח פשוט כמוני אשר לא מבין מהו הבנק החזק ומהו החלש, מעביר משכורת לחשבון עו"ש ואם יש מזל גם מצליח לחסוך כמה גרושים. אלו לא ספקולנטים או טיקונים שמסובבים את הבנק. למה הכסף הזה לא ראוי לאיזושהי רמה של חסינות או בטוחה? יתכן והמילה פקדונות אינה בעלת המשמעות אותה אני נותן לה. אם אני טועה, אשמח לתיקון.

גיל שלי 27 במרץ 2013

כאשר הפקדון שלך לא מבוטח (והוא לא אם אתה בעל פקדון בישראל), בכל פעם שאתה סוגר את הכסף שלך בפקדון בבנק, אתה למעשה מלווה לבנק כסף. כאשר מלווים כסף תמיד יש סיכון שהכסף לא יחזור.

איציק 27 במרץ 2013

האם זה נכון גם לגבי עו"ש או שזה כסף יותר בטוח?

גיל שלי 27 במרץ 2013

העוש פחות נגיש לבנק. אך צריך לזכור שבמקרים קיצוניים אין גישה לכסף ומוטלות מגבלות על הכסף כמו שקורה עכשיו בקפריסין

אביאל 27 במרץ 2013

גיל שלי – אני חושב שהמשבר של 85 דיי הוכיח שהכסף שלנו בבנקים הישראלים הוא מבוטח, כמובן לא באופן מושלם אבל כמעט בלי סיכון.

אלי 27 במרץ 2013

גיל, איך זה קשור לספורט?
האם המקום הנכון לטור כזה הוא בדה באזר??

רועי 27 במרץ 2013

גיל, אחלה טור, אבל איך זה קשור לספורט?
האם המקום הנכון לטור כזה הוא כאן בדה באזר??

גיל שלי 27 במרץ 2013

אין לי מושג האם זה המקום הנכון. זו האכסניה שמארחת אותי ועד היום אין תלונות מראשי האכסניה. בעיני ספורט וכלכלה הם הראות שונות דל החיים כך שאצלי הכל קשור.

D! בארץ הקודש 27 במרץ 2013

גיל, האכסניה מופלאה
והחדר הספציפי הזה הוא מרתק וצבעוני

(סתם חשבתי שזה זמן טוב להגיד תודה – לא מגיב יותר מדי (חוץ משם למעלה) כי לא מבין בזה כמעט כלום – תמיד תענוג לקרוא)

איציק 27 במרץ 2013

1+

יניר 27 במרץ 2013

לחדשים כאן- דהבאזר הוא הרבה יותר מאתר על ספורט.
יש בו ספורט וגם פסיכולוגיה , פילוסופיה,שירה,סיפורת,סוציולוגיה,גיאוגרפיה ,מוזיקה והיסטוריה.
זה הוא אך טבעי שנתענג מדי פעם גם על כלכלה וכספים

kush 28 במרץ 2013

וגם זאב אברהמי אחד ומיוחד.

אביאל 28 במרץ 2013

בכלל משהו שמהדהד לי מאוד במה שאתה כותב לאורך המשבר האירופי והוא הטווח הקצר, נראה כי בניגוד לנקודת המבט של הפירמות שמתחילות ליישם תהליכים לטווח הארוך, דווקא הממשלות והמדינות שהיו תמיד המתכננות לטווח הארוך הפכו לכאלה שרק מגיבות לאירועים באופן נקודתי (כיבוי שריפות הוא ביטוי מדויק במשבר האירופי לדעתי) וכבר לא חושבות קדימה יותר מדי.
היפוך מוזר, אבל אני מניח שהוא חלק מתהליך הגלובליזציה שמקטין את כוחן של ממשלות ומדינות ומעלה את כוחן של הפירמות.

Comments closed