ליגת שוקי ההון: יפן מהמרת על הכל

ביפן מאמינים שמה שלא הולך בכח, הולך ביותר כח. התשובה היא, האם התזות הכלכליות אכן שוות משהו

בסוף שבוע שעבר נגיד הבנק היפני החדש מר קורודה, הכריז על עצמו כמועמד לפרס ברננקי שיינתן לנגיד שידפיס הכי הרבה כסף בהיסטוריה. מר קורודה מונה על ידי ראש ממשלת יפן החדש, מר אבה, בדיוק בשביל המדיניות הזאת. הבנק המרכזי ביפן הכריז כי ידפיס כסף במידה כזאת שלמעשה תכפיל את כמות הכסף בשוק בתוך שנתיים. כדי לתת פרופורציות, הבנק היפני יקנה אגרות חוב ממשלת יפן באמצעות כסף מודפס אלקטרונית, בכמות של 1% מהתוצר הלאומי הגולמי בכל חודש, בזמן שהפד האמריקאי החזיק בשיא הקודם של 0.54% מהתוצר כל חודש עד עכשיו. תמיד האשימו את היפנים בשמרנות, נגיד הבנק החדש הפתיע את כולם כאשר הכריז על תכנית גדולה בהרבה מכל הציפיות.

*

היחסים בין ראש ממשלה ובין נגיד בנק דומים ליחסים של בעלי קבוצה והמאמן הראשי או המנהל המקצועי שלה. כיום הציפיה היא שנגיד הבנק המרכזי ישמור על עצמאות. אך בסופו של יום, ראש הממשלה ממנה נגיד בנק שיישם את המדיניות שהוא מאמין בה. בדיוק כמו שהבעלים לא אמור להתערב בטקטיקה של הקבוצה, אך אין זה מקרה שברלוסקוני בחר בזמנו בסאקי, כך היחסים בין ראש הממשלה ובין הנגיד. ראש הממשלה אבה, הכריז בעת הבחרו, שיעשה הכל כדי לחסל את הדפלציה. הוא בחר נגיד מתאים, נגיד שמוכן להמר על הכל בשאיפה להביא את הסחורה.

*

מה הוא ההימור? כמו שכבר פרטתי בפוסטים קודמים, הדפלציה היא בעיה של החברות, פחות בעיה של אזרחי יפן. בעיה נוספת שהדפלציה יוצרת ביפן היא הגדלת החוב הממשלתי ביחס לתוצר. היחס של החוב הכולל של ממשלת יפן לתוצר היפני הוא הגדול בעולם, יחס שעולה על 150%. שנים שהמומחים הכלכליים בעולם טוענים שיחס זה אינו בר קיום, שנים שמשקיעים מאמינים שאגרות חוב ממשלת יפן יתרסקו, ושנים שאגרות החוב של ממשלת יפן רק נהיות יקרות יותר, והריבית שממשלת יפן נדרשת לשלם על הלוואותיה רק הולכת ויורדת.

למעשה ממשלת יפן מנסה לפתור מצב שכולם אומרים שיגרום לבעיות בעתיד, בזמן שבהווה הבעיה לא יוצרת נזקים משמעותיים לאזרחים. ההשוואה הנכונה היא קבוצת כדורגל עם שחקנים בממוצע גילאים של 28, בעלת תקציב ממוצע, שנים הקבוצה צועדת במקום ממוצע בטבלה, ואז המנהל מחליט למכור את כל השחקנים ולהעלות את הנוער לבוגרת. הנוער הוא מוכשר, אך השאלה היא האם הקבוצה תרד ליגה או תעלה בטבלה. הטענה היא שהקבוצה כבר מבוגרת מדי, וכנראה שתוך כמה שנים השחקנים הנוכחיים יאבדו מכושרם.

*

אני אומנם לא זוכר את קורודה מהצוות שלי בגולני, אך כנראה מדובר בבעל כומתה חומה. הוא מאמין גדול שמה שלא הולך בכח, יילך ביותר כח. יפן מנסה את המדיניות הקרויה הרחבה כמותית כבר עשרים שנה ללא תוצאות. ברננקי לקח את המדיניות של ההרחבה הכמותית ועשה אותה בעצמה גדולה בהרבה בארצות הברית. התוצאות של המדיניות היא לא יצירת אינפלציה, אלא יצירת אינפלציה במחירי נכסים, קפאון ברמת המשכורות, והגדלת הפערים.

נגיד הבנק היפני מהמהר שאם יישם מדיניות חזקה פי 2 מזו הנהוגה בארצות הברית, הוא ישיג אינפלציה שתבוא במקום הדפלציה שמלווה את הכלכלה היפנית כבר יותר משני עשורים, ויביא צמיחה לכלכלה היפנית, ובאותו זמן יחליש את המטבע היפני כך שהתעשייה היפנית תהיה תחרותית יותר. אם יצליח, אכן היחס של החוב לתוצר ביפן ירד, והפערים ביפן יעלו, ואולי החברות היפניות יתחזקו.

השאלה היא מה הסכנות? במקרה זה הסכנות הן כדלהלן:

החלשות המטבע היפני אכן מתקיימת. מאחר והחברות היפניות יושבות על הררי מזומנים, קורודה למעשה מכריח את החברות היפניות להפסיק לקנות אגרות חוב ממשלת יפן (מאחר והוא קונה יותר מ60% מהם כל שנה), ומקווה שהחברות יפנו את הכסף להשקעות מקומיות, הגדלת משכורות, ויצירת אינפלציה. הסכנה היא שהסיבות שמובילות את החברות לא לעשות צעדים אלה עכשיו כאשר הריבית ביפן היא 0 כבר יותר מעשור, יישארו על כנם. החברות היפניות במקום לנהוג כמצופה, פשוט ישקיעו את הכסף בחו"ל. כך המטבע היפני ייחלש, לא תווצר אינפלציה, והבעיה העיקרית היא שגם לא יהיו יותר קונים לאגרות חוב ממשלתיות של ממשלת יפן. כבר כיום, אין זרים שקונים אגרות חוב של ממשלת יפן, כך שהקונים היחידים הם החברות והבנקים היפניים. במידה והתסריט הזה יתרחש, למעשה יפן תהיה על סף פשיטת רגל בעוד שנים ספורות, בזמן שהמחלות של המדיניות של ברננקי יפגעו ברמת החיים ביפן בצורה אנושה.

יפן בניגוד לתדמיתה לוקחת הימור של 1 או 0, צל"ש או טר"ש. למעשה הכלכלה העולמית עוברת בימים אלה את הניסוי הגדול ביותר בהיסטוריה. הניסוי הוא האם אכן הכלכלה היא מדע או תזות מעניינות. למען האמת אני חושב שהתשובה היא השנייה, אבל נחייה ונראה.

golani

טוטנהאם הוטספרס (עד מתי נהיה הסגן של הסגן של בר כוכבא?)
תביאו את מדריד (אלון רייכמן)

11 Comments

יובל 9 באפריל 2013

אכן מה שקורה שם מרתק.
אני כבר לקחתי מזמן פוזיציה על כך שהיין יחזור ללפחות 110 יין לדולר.
יחד עם זאת זאת אני חושש שבבחירה בין צל"ש לטר"ש -אני מהמר על הטר"ש.

גיל שלי 9 באפריל 2013

ב1998 הייתי מעורב בפרוייקט נדלן. לקחנו את המימון ביינים כמו שהרבה קבלנים לקחו אז. היחס המרה בין הין לדולר היה 140, ואיך שלקחנו את ההלוואה התחיל משבר הנמרים האסייתים. הין התחזק, והרבה קבלנים קבלו ביס בתחת.
אני מספר את זה כי לדעתי הין יכול לבחון את רמות השיא הקודמות, שהן בסביבות ה180 ין לדולר. זה מאוד מעניין לקחת עכשיו הלוואות בינים, חבל שאני לא יכול לעשות את זה במשכנתא

יובל 9 באפריל 2013

אני מסכים לניתוח שלך ,
עד למשבר הממוצע היה מעל ל120.

המספרים שהיו בכמה שנים אחרונות של פחות מ90 ואפילו פחות מ80 לא היו הגיוניים למול מצב הכלכלה ולמול הצורך של יפן ליצא.

השאלה (כמו שאתה מעלה בפוסט) היא האם זה יאושש את הכלכלה או שזה סטרואידים לחולה אנוש.

D! בארץ הקודש 9 באפריל 2013

אם זה ההימור שלכם אז במה משקיעים?

יובל 9 באפריל 2013

בזה שהמטבע שם יחלש

דניאל 9 באפריל 2013

יש מצב בו אזרחי יפן ירוויחו מהמהלך הזה ? או שגם בתרחיש הטוב הרווח יהיה של הכלכלה היפנית והחברות בגדולות ?.
בנוסף מהרושם המועט שיצא לי לקבל מהשהות שלי ביפן (מדובר על ערים גדולות או מתוירות ) היא שאומנם היפנים צורכים פחות אך עדיין מצבם טוב והרחובות מלאים בצרכנים מקומיים. בנוסף מה שהפליא אותי הוא העדר הומלסים אינני יודע זה עקב מספרם המועט או עקב התרבות הנוקשה שלהם כלפי האסטתיקה של המרחב הציבורי . מה שאני מנסה להגיד או שאם בספרד בערים הגדולות אתה מרגיש את המצב הכלכלי הקשה , למרות שלפעמים זה נראה כאילו לאף אחד לא אכפת שם , ביפן זה לא נראה לעין על האזרחים עצמם .

גיל שלי 9 באפריל 2013

מדד השוויון ביפן גבוה מאוד. אחוזי האבטלה שם הם מהנמוכים בעולם.. כיום המשבר הכלכלי לא מורגש באיכות החיים של היפנים (דפלציה אומרת שגם כשהמשכורות לא עולות כח הקנייה שלהן עולה).
הדאגה של הממשלה היא שזה לא יימשך לנצח כי כך קובעים הכלכלנים. לכן הממשלה נוקטת בצעדים דראסטיים, לא בגלל מצבם של האזרחים כיום

יניר 9 באפריל 2013

עוד גורם שצריך לקחת בחשבון הוא שיפן מאבדת את ההגמוניה שלה ביצור מוצרי הי טק ומכוניות לסין וקוריאה.
המוצרים היפנים הם כבר לא המתקדמים ביותר ,האיכותיים ביותר ואלה שנותנים את הערך הגבוה ביותר תמורת הכסף של הצרכן.
הין חייב להחלש כי להפוך את היפנים לתחרותיים שוב, לפחות במחיר.
ההנחה שלי היא שהמטבע הסיני יתחזק ועל איבוד היצוא הסיני תפצה הגידול בצריכה הפנימית

אביאל 9 באפריל 2013

גיל שלי – מעולה כרגיל. יפן היא באמת חידה גדולה ואני חושב שחוקי הכלכלה מעט שונים שם, אתה מדבר מצד אחד על פערים כלכליים גבוהים, אבל העשירון התחתון ביפן חיי ברמה של עשירונים בינוניים במערב וגבוהים מאוד לעומת המדינות המתפתחות וחשוב לתת את הדעת על כך. אני חושב שיפן היא גם סוג של מראה לעתיד, ראינו את זה בטכנולוגיה, חברתית ועכשיו גם כלכלית. לאן הגענו שרוצים ליצור אינפלציה אחרי שכל מדינה אחרת בכדור הארץ פוחדת מאינפלציה פחד מוות.

יניר – אני לא כל כך בטוח לגבי הטכנולוגיה, אמנם בדרג הביניים מינוס הקוריאנים והסינים עקפו כבר מזמן את היפנים, אך הרצון לאיכות היפנית מבוסס כבר במערב וצובר תאוצה גם בBRIC. ויפן שאוכלוסיתה צפויה להצטמצם אולי בוחרת בדרך של ייצור איכותי יותר, ברמה שלסינים ולקוראינים יקח כמה עשורים טובים להגיע אם בכלל או בקיצור יש להם יתרון תחרותי בתחומים מסוימים, הם עדיין מובילים באחוז הרווח על כל מכונית בדגמים הבינוניים (ואם אני לא טועה רק פורשה מרוויחה יותר באחוזים).

יניר 9 באפריל 2013

אני מסתכל על נתחי שוק. עד לפני 10 שנים היפנים היו משמעותיים ביותר בשוק הרכב והאלקטרוניקה בכל העולם.
היום העולם קונה מוצרי אלקטרוניקה סינים וכלי רכב קוריאנים. אולי במוצרי היוקרה נתח השוק שלהם גדול יותר אבל זה סגמנט קטן

יובל 9 באפריל 2013

למיטב הבנתי השוק היפני עובר ובעיקר יעבור שינוי, אין להם ברירה, כבר היום הם לא לגמרי יכולים להתחרות בסין וקוריאה.

Comments closed