חצבים פורחים ומה עם רקפות?

הבעיה היא לא מחיקת החוב, הבעיה היא יצירת החוב

עכשיו אני כי ההוא הלך, עכשיו אני כי הייתי מוכרח.

יש ברשת עיסוק בהסדר חוב של חברה פרטית בשם גנדן. בעל השליטה העיקרית בחברה, אחד בשם נוחי דנקנר, הגיע כנראה להסדר חוב עם דה מרקר, סליחה רקפת רוסק-עמינח במסגרת תפקידה כמנכל בנק לאומי.

במסגרת הסדר החוב, הבנק יוותר על קצת כסף (כמה מאות מיליונים בקטנה), ובתמורה רקפת תשמור על כבוד הבנק, ותגבה מעט מהחוב.

היא בוודאי מאוד כועסת עכשיו על מנהלת האשראי של הבנק בתקופה הטובה (גם אחת בשם רקפת רוסק-עמינח הזכויות של עמרי ולוורט), שהעניקה אשראי נדיב לחברה פרטית, בתנאים שדומים לתנאים שממשלת ישראל קבלה כאשר לוותה כספים. יתרה מכך, גם הבטחונות שהתקבלו לא היו משהו, וכאשר חברת אי די בי על שלוחותיה השונות עשתה הרבה שטויות, הבנק לא דאג לכיסוי ההלוואה.

מוזר, כאשר חברות שלי לוקחות אשראי מהבנק, אני נדרש לערבות אישית בנוסף לבטחונות שאני מעניק לבנק. בדרך כלל, רק חברות ציבוריות מצליחות לקבל אשראי בלי מתן ערבות אישית. כנראה כשמדובר בקרובי משפחה של יו"ר בנק הפועלים, זה אחרת.

*

הנקודה המרכזית היא שהבעיה היא לא בהסדר החוב הנוכחי, להסדר זה אין שום השפעה על בנק לאומי שממילא הכיר באובדן החוב בדוחות שלו מזמן. אני דווקא מאמין שגברת רוסק עמינח עשתה שיקול קר וויתרה על חוב אבוד בתמורה לסיכוי לראות חלק מהכסף חזרה.

הבעיה היא אחרת, מה דחף את כל הבנקים בישראל, לעמוד בתור אצל נוחי, ולהתחנן לתת לו הלוואות לחברות הפרטיות שלו, כדי שאלו יוכלו למנף את ההלוואה ולקחת עוד אשראי באמצעות חברות ציבוריות? איך זה שמנהלי אשראי כמו גברת רוסק-עמינח העדיפו לתת הלוואות בתנאים מאוד נוחים לאיש אחד, על פני פיזור הלוואות להרבה עסקים קטנים בריביות גבוהות יותר? בקיצור הבעיה היא לא בהסדר החוב, הבעיה היא במה דחף את כולם לתת את ההלוואות לחברות עם שמות מהבודהיזם, טומהוק, גנדן, ולאדם שמתגאה בכך שהוא מתייעץ עם ידוענים המוכרים בשם רנטגן?

לעסוק בהסדר החוב זה קצת פופוליזם, לעסוק בשיטה שמעדיפה את מעט האנשים שבמילא מגייסים אשראי בשוק החוץ בנקאי, על פני העסקים שהבנקים הם מקור האשראי היחיד שלהם, זה עיסוק חשוב, ואולי עיסוק בשאלה הזאת ישנה פה משהו.

1_s

ווסט-האם. קגאווה לבלון ד'אור?
הכלבים נובחים והשיירה ממשיכה לנצח

34 Comments

איציק 17 באפריל 2013

הרבה שאלות, ומה התשובה חוץ מחוסר יושר ועצלנות (לי באמת אין מושג)???
מה עם הרגולטור, הוא לא בתמונה, או איזה יועץ משפטי של הבנק, או מבקר המדינה???
אין לי מושג האם הגופים שציינתי יש להם קשר, אבל משהו היה גם צריך לפקח על זה. כך לפחות נראה לי.

אסף THE KOP 17 באפריל 2013

לבנקים יש מגבלות לווים, מגבלות לווה בודד, מגבלות מימון של מגזרים, מגבלות וולנטריות וזאת בהמשך לביקורות נוקבות ועמוקות, השכם וערב, של בנק ישראל, המפקח על הבנקים, רו"ח חיצוניים, מערך הביקורת הפנימית, דירקטורים ודעת הציבור.

אין שום מערכת בישראל המנוטרת, מבוקרת ונחקרת כמו מערכת הבנקאות.

אז בוא נניח לדמגוגיה ולא נחשוד בבנקאים שהם עצלנים ו/או חסרי יושר.

ולעניין – איני מכיר את שיקולי מתן האשראי לדנקנר. אני מניח שזה קשור לתאבון הסיכון של מערכת הבנקאות בעת מתן האשראי, מצב החברות בקבוצת דנקנר בעת מתן האשראי, הסבירות לתרחישי קיצון ועוד. אני לא אומר שלא היו טעויות ואני סמוך ובטוח שבנק "לאומי" כמו בנקים אחרים במערכת יתחקרו את העניין לעומק על מנת להסיק מסקנות ועדכון הנהלים בהתאם.

מחיקת החוב היא אכן נושא המעניין את הציבור, אבל כפי שגיל ציין, הבנק מנסה למזער נזקים. אם אתם באמת רוצים לדאוג, מוטב שתחשבו מה שיקולי ההשקעה ומה טיב הבטחונות שמקבלות קרנות הפנסיה המשקיעות את הכסף של כולנו אצל הטייקונים השונים. שם נמצאת הסכנה האמיתית ושום עלה טענה כדוגמת ועדת חודק לא יסתיר אותה.

yaron 18 באפריל 2013

במקום להניח לדמגוגיה אני מציע להניח לנאיביות :-)
מדובר בשחיתות ממדרגה ראשונה והנה עוד נקודה קטנה שתבהיר במה דברים אמורים:
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3600070,00.html

אסף THE KOP 18 באפריל 2013

שחיתות ?

תקרא שוב את הכתבה.

קורא 17 באפריל 2013

סוף סוף קצת שכל! אני לגמרי חושב שהבעיה היא במחלקת ניהול הסיכונים של הבנק. לא ייתכן שאני, אדם שמחזיק בדירה וחצי בשווי של מעל למיליון שקל, מקבל הלוואה בריבית של 10% (אובדרפט), בעוד אחד בשם נוחי דנקנר מקבל הלוואה בריבית אפסית, משהו לא עובד בשיטה הזו.

מעבר לזה, במקרה הנוכחי הבעיה היא לא עם ההלוואה, הבטוחות, מניות איידיבי, היו שוות הרבה יותר כסף בזמן שההלוואה ניתנה, אלא שמה שקרה הוא שערכן ירד. באותו רגע שערך הבטוחות ירד מעבר לקו אדום מסויים היתה צריכה גברת עמינח לקרוא לדנקנר ללישכתה ולבקש ממנו לחזק את הבטוחות, או לחילופין, לממש אותן, אלא שהיא לא עשתה את זה, וזו היתה הטעות הגדולה.

יריב 17 באפריל 2013

אני לא רואה חשבון, אבל אין בעיה עם בטוחות שערכן קשור באורח כל כך חזק ליכולת ההחזרה של ההלוואה? כלומר, האם המניות לא היו צונחות בכל מקרה בערכן במידה והבנק היה שם עליהן את ידיו? אם כן, אין הרבה משמעות לערכן בעת מתן ההלוואה, השאלה החשובה היא באיזה שווי יכול הבנק למכור אותן.

קורא 17 באפריל 2013

אם הבנק היה שם עליהן את היד לא היה קורה שום דבר לערך המניות. ערך המניות נפל בעיקר בגלל שני גורמים: הנפילה במניית קרדיט סוויס והמכה שהוא חטף בשופרסל וסלקום. לו בנק לאומי היה לוקח את המניות בזמן, הוא היה יכול למכור אותן בשוק ולראות את כל כספו.

יריב 18 באפריל 2013

אבל הבנק יכול לשים עליהן את היד רק אם יש לו סיבה טובה לחשוב שהוא לא יחזיר את ההלוואה, לא? כלומר, אם הוא היה שם עליהן את היד הוא היה אומר לכולם שדנקנר לא יכול להחזיר את ההלוואה. אני מניח שזה היה מערער באופן קשה את האמון בכל הארגונים שהוא מעורב בניהולם. אני גם מניח שהאמון בחברה זה מה שקובע את מחיר המניה, הביצועים העסקיים של החברה מינוריים ביחס, בגלל זה מחירי מניות הם בעלי תנודות כל כך קיצוניות.

יריב 17 באפריל 2013

הבעיה היא לא בהסדר החוב, אבל הסדר החוב הוא סימפטום של הבעיה, והוא בעל פרופיל ציבורי גבוה בהרבה מההלוואות עצמן. הבעיה היא שהבנק לוקח סיכונים גדולים בהרבה מול נוחי דנקנר מאשר מול בוזגלו, אבל זה ברור לציבור רק כאשר הבנק נאלץ להתמודד עם הכשלון.

yaron 18 באפריל 2013

לא מדובר בסיכונים, מדובר בשחיתות ממדרגה ראשונה!
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3600070,00.html

יריב 18 באפריל 2013

Never attribute to malice that which is adequately explained by stupidity.
(רוברט הנלון)

זו לא שחיתות אם הם הצליחו לשקר לעצמם, ובני אדם בדרך כלל מאוד טובים בזה.

yaron 18 באפריל 2013

ראשית הסיפור ב־2003, אז נטלה גנדן הלוואה של 500 מיליון שקל מבנק לאומי.
דנקנר התחייב שכל דיבידנד שיימשך מהחברה־הבת אי.די.בי אחזקות (47%) לגנדן ישמש לפרעון ההלוואה עד סיומה.
ב־2008 החליט הבנק לוותר על הסעיף לדנקנר…
בתקופה זו עמדה בראש החטיבה העסקית של לאומי רקפת רוסק עמינח, כשגליה מאור שימשה כמנכ"לית הבנק…
ב-2008 חילקה אי.די.בי אחזקות דיבידנד בהיקף של 476 מיליון שקל וב־2009 דיבידנד של 828 מיליון שקל וב־2010 חולק דיבידנד של 438 מיליון שקל, כשגנדן מקבלת קרוב למחצית הסכום בכל חלוקה בשל אחזקתה במניות החברה !!!!!!!!!!!!
מה צריך יותר מזה ???

עומרי 17 באפריל 2013

חן חן :)

אני חושב שגם השיקול הנוכחי של לאומי לא טוב ולא נקי. אתה יכול לומר שמי אני שאתווכח עם רר"ע אבל אני אענה לך שאני בטוח נקי משיקולים זרים והיא בספק גדול.
כראש החטיבה העסקית היא גם אישרה את החבירה לאילן בן דוב ברכישת פרטנר שעלתה לבנק מאות מיליונים.

שווי השוק של מניות אידיבי שבידי גנדן הוא לא אפס. גם אם נסכים שהשווי הכלכלי של החברה נמוך משמעותית וכמובן שהוא מתאפס במקרה של פירוק ע"י בעלי החוב של אידיבי, כרגע מדובר בכמה מאות מיליונים שלאומי יכול לחלט ולנסות למצוא אלשטיין משלו.
הוא בנק לאומי!!!!
אתה יודע מה, אם אלשטיין רואה ערך באידיבי הוא יבוא גם כשלאומי בעל השליטה. ועל כל קישור שיש לדנקנר ללאומי יש שלושה.
בנקים לוקחים שליטה בחברות כושלות בעולם כל הזמן.
בנק הפועלים לקח עכשיו את השליטה מזיסר שהוא מנהל מוכשר בהרבה מדנקנר אבל לא לגמרי בתוך המילייה.

לצד זאת, לאומי כבעל שליטה אקטיבי יכל להוביל מהלך של תביעת נושאי משרה באידיבי ודנקנר בראשם על מאורעות העבר. ואלוהים יודע שיש על מה לתבוע.
שוב, הוא בנק לאומי!!!! הוא אחד משני הגופים הפיננסיים החזקים בישראל.

הם יכלו להיכנס בדנקנר בכל הכוח אבל בחרו בפיתרון מגוחך.

יניר 17 באפריל 2013

אני רוצה לשחות נגד הזרם.
הסדר החוב שבו הבנק מוותר על כסף בתנאי שדנקנר יחזיר חלק, יפרוש חלק ויזרים כסף חדש לחברה זה הפתרון הכי נכון לבנק.בכל סיטואציה אחרת הוא יקבל פחות, הרבה פחות ורוסק עמינח עשתה מעשה לא פופולארי בידיעה שכל המדינה תיפול עליה אבל זה הדבר הנכון לבנק ובעלי מניותיו.

ולמה בנק לאומי נתן מלכתחילה?
כי כולם נתנו ( למעט הבינלאומי) כי מזה הבנקים מתפרנסים ( ולא רע ,אגב)מריבית על הלוואות וגם אם פעם ב20 שנה הם עושים הסדרי חוב במקרים קיצוניים עדיין הם גופים רווחיים מאד ( למרות שהם לא יעילים),

ולמה לדנקנר מחלו ולשלי יחימוביץ יקחו את הבית אם היא לא תחזיר הלואה?
כי דנקנר עשה משא ומתן והשיג הלוואה עם מעט ערבויות ואם לאומי לא היה נותן אז דיסקונט ואם לא דיסקונט אז הפועלים. ככה עובדים,
וביננו – אם תחשבו טוב- אף אחד מכם לא רוצה להתחלף עם נוחי היום

סוס זקן 17 באפריל 2013

אני רוצה להתחלף. אפשר?

yaron 18 באפריל 2013

גם אני :-)

matipool 17 באפריל 2013

"לעסוק בהסדר החוב זה קצת פופליזם" – יכול להיות שאכן כך , אבל להדיוטות כמוני זה כן חשוב מההיבט המוסרי / שוויוני / עשיית צדק .
כמו שכתב הקורא – משהו לא עובד בשיטה הזו .
חוץ מזה – אני באמת מודאג מנושא כספי הפנסיות ( כפי שהמליץ אסף ועוד לפני המלצתו ) .
נ.ב. – האם זה נכון שאחותה של רקפת רוסק עמינח היא דירקטורית באחת החברות של דנקנר ? והאם בנה של קודמתה בתפקיד , הגב' גליה מאור , גם הוא בעל תפקיד בכיר בקבוצה או שזו סתם רכילות לא נכונה ?
נ.ב.2 – אני לקוח של בנק לאומי כבר 27 שנים מאז גיל 18 כשפתחתי את החשבון הראשון שם בגלל דני השכן שעבד בסניף המקומי . כשהמצב טוב , הם נורא נחמדים . כשפעם אחת בעקבות שיפוץ גדול של בית שרכשנו , חרגנו מהמותר לנו ( חס וחלילה לא בסדר גודל של דנקנר ) הם היו תקיפים מאד ולא נחמדים . הם התקשרו אלי בצהריים המאוחרים של יום שישי הראשון שלנו בבית החדש , בדיוק כשעשינו פיקניק בדשא והבהירו לי בתקיפות שאם עד יום ראשון לא יוכנס כסף לחשבון , שיקים יחזרו וכו' . עובדה שאני לא שוכח את זה עד היום למרות שחלפו מאז 13 שנים .

יריב ס. 18 באפריל 2013

ואתה עוד לקוח שלהם?

matipool 18 באפריל 2013

עדיין לקוח שלהם .
לא נראה לי שבבנקים האחרים יותר טוב ..

קסיוס קליי 17 באפריל 2013

חכו חכו ..

העליהום הציבורי בינתיים עושה את שלו ואני חושב שלא משנה מה תהיה התוצאה הסופית הציבור יקטוף כמה פירות קטנים בשנים הקרובות.

ככה זה מתחיל.

סוס זקן 17 באפריל 2013

אתה כל-כך תמים שזה ממש נוגע ללב.
ימתינו חודש-חודשיים שכולם ירגעו ויעברו לעסוק בגרעין האיראני או בפיסטוק הקזחסטני ואז יעשו בדיוק, אבל בדיוק את מה שתכננו.

קסיוס קליי 18 באפריל 2013

שיעשו אבל הציבור הולך ומאבד את התמימות. דנקנר ובנק לאומי יוכלו לנצח את הקרב הזה ואולי יבוא עוד טייקון וינצח עוד קרב אבל זה עניין של זמן עד שהחגיגה תיגמר ברמה מסוימת.

matipool 18 באפריל 2013

סוס – אתה אולי זקן אבל מאד חכם .
זו בדיוק השיטה כאן .
רק התחילו לדבר על קיצוץ בתקציב הביטחון ופתאום כל יום יש כותרת אחרת על הסכנות החדשות , הגבולות הפרוצים , הרמטכ"ל שלא ישן וכו' .

ירח אדום 18 באפריל 2013

גיל-פוסט נהדר ומדוייק למדיי.ובכל זאת כה הערות שלי:
1.כפי שכתבו מעלי הציבור איבד את התמימות ולכן מה שפעם עבר בשקט היום עושה הרבה רעש (גם אם לזמן קצר)
2.הסדר החוב כנראה מוצדק .אנחנו לא יודעים אתהמספרים (כי לא מגלים לנו).עם זאת,לא ברור למה דנקנר לאדרש להכנס את היד לכיס והבנקים והרגולטורים מרשים לו לגלגל את החובות על שלל החברות שלו ועל הציבור.
3.לפעמים (רק לפעמים) ישפה עיתונות נושכת מסתבר…

ניינר 18 באפריל 2013

גיל, כשאתה הולך לחתונה של הבת של נוחי, כשאחותך עובדת אצל נוחי, כשאתה חלק מהחונטה של נוחי, כשנוחי בא לשמחות שלך, אתה לא מתקטנן איתו על כמה מיליונים של אשראי

נחשון שוחט 18 באפריל 2013

They're the powers that be
http://www.youtube.com/watch?v=Zfae65UZauU

יובל 18 באפריל 2013

ראשית אני מסכים עם הפוסט של גיל,
אבל אני חושב שניינר נתן את ההסבר האמיתי למצב.

זה חבר'ה, ברנז'ה, מילייה וכל מילה אחרת שאפשר לחשוב עליה ומתארת איך חברים עוזרים לחברים.

בסופו של דבר גם "רקפת" וגם "נוחי" (וכל פעם זו רקפת אחרת ונוחי אחר) ולא מעט מהלווים הגדולים מהבנקים ומשוק ההון מסתובבים באותם מעגלים חברתיים ומדברים אותה השפה.

לכן "לרקפת" יותר קל להלוות לנוחי כסף בקלות מאשר לסתם אדם (כך גם הדברים במקרה של המוסדיים שלא שאלו שאלות קשות כאשר הלוו כסף לחברת כור התעשייתית שהלכה וקנתה איתו מניות של קרדיט סוויס).

אגב, למיטב זכרוני גם את IDB עצמה נוחי קנה בזכות הלוואות גדולות מבנק הפועלים שהסתמכו בעיקר על שם המשפחה שלו ולא יותר מכך.

צור שפי 18 באפריל 2013

שוב מעצבן אותי שאני לא יודע לתת לינקים אבל כדאי מאוד מאוד לקרוא את הראיון עם פרופ' ענת אדמתי בכלכליסט היום. כדאי – ומפחיד.

אלעד 18 באפריל 2013

אתה יודע, פשוט תעשה קופי-פייסט לכתובת של הדף:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3600168,00.html

גיל שלי 18 באפריל 2013

דווקא מהבחינה הזאת המצב שלנו טוב הרבה יותר. אין אצלנו את המינופים המטורפים שיש באירופה, ואין את המוצרים שבלבלו את כולם כולל את מי שהמציא אותם, שיש בארצות הברית. הבנקאות שלנו שמרנית, וטוב שתשאר כזאת. זה למעשה החטא הגדול ביותר של רייגן, שחרור הבנקאים מגלאס סטיגל

עומרי 18 באפריל 2013

קלינטון?

צור שפי 18 באפריל 2013

מה זה גלאס סטיגל?

גיל שלי 18 באפריל 2013

גלאס סטיגל נחקק כתגובה למשבר שנות השלושים. המשבר הנורא ההוא נגרם כתוצאה מהשתוללות חסרת אחריות של הבנקים במתן אשראי. החוק הגביל את פעולות הבנקים למתן הלוואות שמרני, הכניס ביטוח מדינה לפקדונות, והפריד בין גופים שמטרתם להלוות כסף, ובין גופים שמטרתם פעילות ספקולטיבית.
רייגן היה הראשון לכרסם את המגבלות שהוטלו על הבנקים. קלינטון כבר ביטל את החוק לחלוטין.
לא במפתיע כל המשבר מאז שנות השמונים קשורים בפעילות של מתן אשראי חסר אחריות

Comments closed