ליגת שוקי ההון – מה למדנו השנה

הגיע הזמן שהכלכלנים ילמדו שיעור ראשון בלוגיקה, אם כל הסינים מלוכסני עיניים, זה לא אומר שכל מלוכסני העיניים סינים

השנה למדנו המון דברים חדשים.

אם ברצלונה היתה נוקטת בהגיון של מדיניות התקציב החדשה, המסקנה שברצלונה היתה מסיקה מהעונה האחרונה היתה שמסי לא תקע מספיק גולים. במידה ומסי היה מכניס ארבעה גולים במינכן ועוד ארבעה בברצלונה בגומלין, ברצלונה היתה משתתפת בגמר הצ'מפיונס ליג השנה. מכאן קיים גרעון בגולים שהוכנסו על ידי מסי השנה, וחובה שיכניס יותר גולים בשנה הבאה.

הלוגיקה מאחורי השיעור הראשון – נכון, משרד האוצר פספס בתחזיות שלו בשנה שעברה, ובדיעבד המדינה גבתה הרבה פחות מיסים לעומת התחזיות. על מנת לתקן את הבעיה, האוצר שוב קובע תחזיות גבייה לשנה הבאה, ודואג באמצעות תוכנת האקסל שהשנה ייגבה מספיק כסף על מנת שהגרעון המצטבר השנה, לא יעלה על 4.65%. אין בכך כדי לבוא בטענות למשרד האוצר, תפקידם למלא מדיניות. כאשר המדיניות הנקבעת על ידי המאמן מוכתבת על ידי האקסל, מקבלים את השיעור הראשון.

*

מכבי תל אביב בכדורגל זכתה באליפות השנה מאחר והבקיעה יותר גולים משאר הקבוצות בליגה, וספגה פחות. אין צורך להתעמק בסיבות, מספיק לדאוג שכך יקרה גם בשנה הבאה. כיצד דואגים לכך? כאשר לומדים מהתוצאה את הסיבות, התשובה היא פשוטה. צריך לדאוג שאלירן עטר וראדה פריצה ימשיכו עוד שנה, וכך גם אניימה ושאר חוליית ההגנה של הקבוצה. מכאן, במידה והקבוצה תצליח להשאיר את כל השחקנים הללו, האליפות מובטחת.

הלוגיקה מאחורי השעור השני – מדינות שמרשות לגרעון בהן לעלות, נכנסות למשברים כלכליים. אולי הסיבה והמסובב הפוכים? אולי כאשר התנאים הכלכליים מדרדרים, גובים פחות מיסים לעומת התחזיות, ולכן הגרעון עולה. צריך לזכור, המדינה קבעה שיעור גרעון של שלושה אחוז לשנת 2012, מסתבר שהגרעון עלה על ארבעה אחוז. להאשים את הגרעון בקשיים הכלכליים זה כמו להאשים את המדחום במחלה של החולה.

*

שיעורים קטנים אלה באו להסביר את הלוגיקה העקומה. אחת הבעיות הבולטות בכלכלה היא הקושי לערוך ניסויים. כאשר קוראים את הספר של כהנמן, לחשוב מהר ולאט, רואים שהדרך לבדוק דרכי חשיבה של אנשים היא לא בדיקה סטטיסטית, אלא חשיבה על שאלות שניתן לשאול, חקירת התשובות לשאלות, והגעה למסקנות. כך גם אינשטיין הגיע לתורת היחסות. תחילה אינשטיין חשב על הלוגיקה, הגיע לתיאורייה, והציע דרכים להוכיח את נכונות התיאורייה.

כאשר מנסים ללמוד מהתוצאות את הסיבות, מתעלמים מכך שכוון הקשר בלוגיקה הוא מאוד משמעותי. אין זהות בין כל הסינים מלוכסני עיניים, ובין כל מלוכסני העיניים הם סינים. כמובן שקשה מאוד לערוך ניסויים במקרו כלכלה. אי אפשר לבקש ממדינות לערוך מדיניות מסוימת ולבחון את נכונות התיאורייה על בסיס התוצאות. אך עדין אין בכך כדי להוביל למסקנה שהדרך ההפוכה היא הנכונה. למרות שאין כל ודאות שקובעי המדיניות יגיעו למסקנה הנכונה, ראוי שתחילה יחשבו על הסיבות שהובילו למצב הכלכלי הקשה, ורק לאחר מכן יבחנו את התוצאות והדרכים לטפול בבעיות.

*

על מנת להשלים את הפוסט הקודם שלי, צריך להסביר את תנועת המטוטלת ההפוכה לתנועת הריכוז. כוון אחד של המטרונום או תנועה לרכוז ההון בידי מעטים. בתיאורייה הכלכלית המקובלת צמיחה במקורות האשראי, אמורה להוביל לצמיחה בסופו של יום. לפי המחקרים האחרונים של הIMF מסתבר שתזה זו נכונה עד לנקודה מסויימת. מעבר לנקודה זו, מינוף גדול יותר מוביל דווקא לצמיחה נמוכה יותר.

כאשר הצמיחה מתבססת על יצירת מקומות עבודה נוספים, ולא כל בסיס הגדלת האשראי במשק, התקופה הטובה נגמרת באינפלציה כמו שקרה בסוף שנות השבעים, תחילת שנות השמונים (מדובר בעולם). כאשר האינפלציה חוגגת, מעלים את הריבית, וחונקים את האשראי במשק לכולם. כך נוצר משבר בתנועה ההפוכה של המטרונום. היציאה מהמשבר מותנית ביצירת מקורות אשראי חדשים, ושוב הצמיחה תתחדש, עד שהאשראי יעבור את הנקודה הקריטית וחוזר חלילה.

*

על מנת להלחם בסיבות לגרעון, רצוי להבין כיצד להסיט את המקורות הכספיים ואת האשראי במשק, לידיים רבות יותר. לדוגמה, כולם מדברים על תקציב הבטחון, במקום לדבר על מה משרד הבטחון עושה עם הכסף. כאשר הכסף מגיע לפנסיות של חיילי קבע לא קרביים, אין בכך כדי להועיל לצמיחה. כאשר הכסף מופנה לפרוייקטים כמו תלפיות, ופרוייקטים אחרים, תקציב הבטחון מעודד צמיחה. חייל גולני תורם לצבא, יותר ממה שהצבא תורם לו.

חייל בתלפיות וב8200 לדוגמה, ייתכן ותורם לצבא יותר מחייל גולני, אך מקבל מהצבא הרבה יותר. הרבה מאוד חברות מצליחות בישראל נבנו על ידע שנצבר אצל היזמים בצבא. ראוי היה שאנשים שהתעשרו כתוצאה מכך, יחזירו למקום שקבלו ממנו כל כך הרבה. בארצות הברית לדוגמה, בוגרי אוניבסיטאות שהתעשרו, תורמים ממון רב לאוניברסיטה מהם יצאו. לא היה קורה אסון אילו כל יוצאי הפרוייקטים המיוחדים של משרד הבטחון, אלו שהתעשרו כמובן, היו תורמים אחוז אחד מהשווי הכולל של הממון שנצבר כתוצאה מהידע, חזרה למשרד הבטחון. זו דוגמה אחת.

כך מטפלים בבעיות, לא באמצעות האקסל.

images

 

נ.ב

יניר מעדכן אותנו על תערוכה של דאגלס גורדון במוזיאון תל אביב שהנושא המרכזי בה הוא אחד בשם זינאדין זידאן.

אחת היצירות היא סרט שצולם על ידי 17 מצלמות במקביל ועקב במשך 90 דקות ברציפות אחר זינאדין זידאן במשחק של ריאל מדריד ב2005 מול ויאריאל.
על מסך אחד רואים שני סרטי וידאו שונים העוקבים באופן מסונכרן מזויות שונות אחר כל תנועה של הכדורגלן המחונן הזה, עם כדור ובלעדיו
בצירוף מוזיקה מצוינת , קולות האוהדים בברנבאו והשדרנים הספרדיים – זו היא יצירת חובה לכל אוהד אמיתי של הענף הזה
צבא שמן, מדינה רזה
שקט בבקשה, מאמנים כאן

18 Comments

Red Islington 12 במאי 2013

אחלה פוסט גיל ,

ברצלונה זכתה העונה באליפות בגלל שריאל מעדה בתחילת העונה , כתוצאה בעיקר מירידה זמנית ביכולת של שחקני מפתח ובעיות בחדר ההלבשה . מדינות העולם לא נמצאות בתחרות (לא רשמית ומסודרת בצורת ליגה בכל מקרה) ולכן כל מדינה 'תלויה רק בעצמה' – כמו שנהוג לומר בהקשר של קבוצות כדורגל . מסתבר , שמדינות יכולות להפסיד את האליפות גם כשהן תלויות רק בעצמן , במידה והמאמן , או חלק מהשחקנים , לא פועלים בהתאם לציפיות של האוהדים .

אני קופץ לראות את התערוכה

עומרי 12 במאי 2013

אולי עלית כאן על משהו (שלא ממש יפתור את הבעיה הנוכחית, אבל בכל זאת). צה"ל צריך להקים חברה למיסחור ידע ולקחת בעלות על קניין רוחני ופטנטנטים שפותחו תחת כנפיו.

יוני (המקורי, מפעם) 12 במאי 2013

אפשר לעשות אירוע לקוראי דה-באזר במוזיאון. משהו קהילתי + קנייה מרוכזת. יגרום לעוד אנשים לצרוך תרבות שקשורה איכשהו לכדורגל וכמובן יהיה כיף.

איציק 12 במאי 2013

גיל,
יפה, מעניין, ולא מסכים :-) חלקית כמובן – ללא קשר לעיניין הכלכלי.
התיאוריה לפעמים מקדימה ולפעמים מאחרת את הניסוי. הטענה שקודם צריך תיאוריה ואחר כך ניסוי היתה פוסלת את מאיץ החלקיקים בו עובדים ממדעני הניסוי הבכירים בעולם. הרבה פעמים מגשים על הפער בין התאוריה לתצפיות זמן רב לאחר התצפיות. את האסטרופיזיקה ביכלל צריך לסגור וכך תחומים שלמים בכימיה, ביולוגיה ובהנדסה. לפעמים עושים ניסוים רבים כדי לקבל תחושה של הכיוון בו התיאוריה אמורה ללכת. גם במתמטיקה לפעמים מעריכים מה המשפט ואחר-כך מנסים להוכיח אותו, ולפעמים מפריכים. איינשטטין זו דוגמה לניסיון מחשבתי מבריק, ודרך-אגב, גם לא תמיד עיניין אותו האם הניסוי יאושש את תוצאותיו. הוא אפילו התבטא פעם שהיה משתתף בצערו של המדען אם הניסוי לא היה מצליח לאושש את תיארורית היחסות.
מה שאני אומר זה שכל הדרכים נכונות ואין אחת נכונה. גם בכלכלה אני מניח שזה כך. כשה לי להאמין שתיאוריה כלכלית כלשהי אשר אינה מבוססת על תצפיות יכולה להיות רלונטית. לפעמים התצפיות יבואו לפני התאוריה ולפעמים אחריה. וכן, הניסיון הקודם, קרי התצפיות, הן כלי לימוד חשוב מאוד בכלכלה. אין זה נותן ביטחון מלא, אך מכוון את הכלכלנים לצפות אפשרויות סבירות יותר.

אביאל 12 במאי 2013

מדויק ביותר. אני לא יודע לגבי בוגרים של יחידות ידע כמו תלפיות ו8200, אבל הרבה מאוד אנשים עשירים תורמים ליחידות שונות בצבא הרבה כסף, ציוד וכו', גם אם באו מתוך היחידות וגם אם לא, אני דווקא הייתי מפנה יותר תורמים לגדודים ופחות ליחידות המיוחדות שגם ככה הת"ש אצלהם ברמה גבוהה יותר.

בקשר לתערוכה, מומלץ ביותר, הלכתי לראות בעיקר את תערוכת התמונות שלו והופתעתי מאוד מהסרט על זידאן, חובה על כל אוהד כדורגל (בטח אוהד ריאל ובטח אחד שאוהב את זידאן).

גיל שלי 12 במאי 2013

איציק – ברור שלפעמים מקבלים תוצאות וצריך להסביר אותן, אז הכיוון הוא הפוך. המצב שאני מתאר הוא יותר קיצוני, מאחר ואי אפשר להגיע לתשובה חד משמעית, מעדיפים לקבור את הראש בחול, ולא להבין שיש עוד הרבה אפשרויות נוספות, ובכל מקרה צריך להבין את הגורמים ולא להתעלם מכך שיש הרבה אפשרויות להגיע לאותן תוצאות

מתן גילור 12 במאי 2013

גיל, יופי.
כמה דברים:
1. "מסי לא *תקע* מספיק גולים" תקע? סבתא שלי דורשת שתחזיר לדור שלה את אוצר המילים ומיד :)
2. לגבי הגרעון – בהיבט חד או דו שנתי יכול להיות שאתה צודק, אבל במצטבר כמובן שיש משמעות אדירה. מדינות עם שיעור חוב נמוך עברו משברים עולמיים בצורה הרבה יותר טובה ממדינות עם שיעור חוב גבוה. כפי שכבר כתבתי אצלך ופה http://matangilor.wordpress.com/2013/04/22/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%97%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93/ יעד הגרעון פחות חשוב (יש לו חשיבות אבל פחותה ברמה חד שנתית). כל עוד נוקטים במדיניות אנטי מחזורית מבוקרת, הסיכוי לקיטון בחוב והתמודדות טובה עם משבר גבוהות יותר.

גיל שלי 12 במאי 2013

מתן – תמסור את סליחתי הכנה לסבתך.
ברור שגרעון גדול הוא לא דבר רצוי. העניין הוא שהגרעון כמו אינפלציה כמו דפלציה הם לא גורמים אלא סימפטומים.

מתן גילור 12 במאי 2013

פה אנחנו חלוקים. אני טוען שהם גם וגם.
גירעון נגרם ממשבר ורצף גירעונות מוביל למשבר.
כנ"ל לגבי אינפלציה/דיפלציה.
משק סביר פשוט אינו יכול לשאת לאורך זמן בעלויות האדירות שכל אחד מהנ"ל גורם וכך נוצר משבר. איך הם נוצרו מלכתחילה? לרוב הם תולדה של משבר וכך יש מעגל קסמים.
עם זאת, צריך לזכור שלאורך ההיסטוריה, לא פעם היו מדינות שיצרו אינפלציה בכוונה תחילה ע"מ לגזור את הקופון הרגיעי מעליית מחירים אשר מפתיעה את הציבור.
עלויות למשק? עזוב שטויות, כך אפשר לדפוק את היריב הפוליטי ;)

גיל שלי 12 במאי 2013

אנחנו לא חלוקים כלל. גם לחום יש השפעה כמו לסימפטומים שציינתי. עדין, עדיף לדעת למה יש חום לפני שנותנים תרופות

חיפני לשעבר 12 במאי 2013

כל מילה בסלע, זה הטור הראשון שלך שבו אני מוצא את עצמי מסכים עם הכל.

נערי האקסל לא הבינו שכשמזיזים את המספרים קצת, זה לא מספיק בשביל להשפיע על המציאות. אנשים לא קונים את אותו מספר חפיסות סיגריות שהם קנו קודם כשהמחיר שלהן עכשיו הוא 31 שקלים (!), הם יבקשו מהדודים מאמריקה להביא להם סיגריות, הם יקנו סיגריות מוברחות והם יעשו הכל כדי לצמצם את הצריכה, ולכן יעד הגרעון שוב לא ריאלי.

אם כבר, תוריד את נטל המס מהאזרחים, כדי שאלה שלא משלמים היום (אינסטלטורים, נהגי מוניות וכל ציבור אחר שיכול להעלים מס) יחשבו שוב אם הם רוצים או לא רוצים להיות אזרחים שומרי חוק. אני מבטיח שהגביה תעמיק משמעותית אם נטל המס יורד.

ido 13 במאי 2013

More taxes 》less money in the market 《 less tax collected

They need to go back to school.

מתן גילור 13 במאי 2013

זה מש]ט מפוןצץ שלא עומד במבחן המציאות.
לפי ההגיון הזה, אם תגבה מס בשיעור 1% תגבה סכום יותר גבוה מאשר אם תגבה מס בשיעור 10%.
יש שיעור מס "מיטבי" לעניין כמות מירבית של גביה. זה משתנה בין מדינות ובין תקופות, אבל לאורך זמן אי אפשר להתמודד עם שיעור מס חברות של פחות מ-15% ושיעור מס שולי של פחות מ-30%, אלא אם חלקה של המדינה בתוצר הוא נמוך מאד, ופה כבר נכנסים לאידיאולוגיה.
אמפירית, צמיחה מירבית היא כאשר חלק המידנה בתוצר הוא 40%-50%.

IDO 13 במאי 2013

מה זאת אומרת אי אפשר? חייבים לגבות 15% מס חברות כי "זה מה שכתוב בפרק 14 שורה 5????" מי החליט? קיבלנו את הנתונים שלך במעמד הר סיני?

הונג קונג וסינגפור גובים 10% מס הכנסה וישראל 50% למי הכלכלה יותר חזקה? באוסטרליה מדינתי אחרי שלא עמדו ביעד המס ה ו ר י ד ו מיסים ובטלו מדרגות, ושנה אחר כך המשק מתאושש, אז איזה תאוריה יותר נכונה?

אני לא רוצה להעליב מתן אבל אתה נשמע לי כמו נערי האקדמייה של האוצר שאין להם שום קשר לעולם האמיתי שם בחוץ. כי השוק העולמי במיתון מה זה עמוק. וזה הזמן לתת למשק לגדול ולהתחזק לא להכביד בעוד מיסים.

מתן גילור 13 במאי 2013

כפי שכתבתי, אז בוא נגבה רק 1% – הרי ככול שהשיעור יורד הגביה עולה, לא? לא!
אתה מביא דוגמאות של מדינות שאינן דמוקרטיות וזה שונה לחלוטין. אבל בוא נשים את זה רגע בצד ונניח שזה לא משנה.
בבסיס הדברים שלך יש הנחה שדווקא נראה שהיא נלקחה מספר: "מקסימום גביית מיסים=מקסימום תועלת למשק. אז זהו, שזה לא המצב. יש מדינות שלוקחת ישעור נמוך יותר? יפה להן. כנראה שה"אוויר" למגזר הפרטי והעסקי מצדיק את עצמו. זה עדיין לא אומר שהם גובים יותר מס מאשר הם שיעור המס היה כפול.
בשנים 2008-2009 שיעור המס בישראל היה נמוך משיעור המס בשנים 2006-2007. אתה רוצה לנחש באילו מהשנים גבו יותר מס? 2006-2007 היו שנים מצויינות ואם שיעור המס בהן היה יותר גבוה כנראה שהיו גובים יותר מס שהיה עוזר להסתדר עם המשבר הנוכחי.
אירלנד צמחה באמצעות שיעור מס נמוך ואח"כ התרסקה בגללו.
בקיצורף מה שאני בא להגיד, שברמות המס הנוכחיות ההנחה שירידה בשיעור המס שווה לסכום גדול יותר שיגבה לא מבוססת על כלום והיא ספקולציה, לשערכתי שגויה (ואתה יכול להניח אחרת וזה בסדר, אבל זו ממש לא עובדה מוגמרת).

IDO 13 במאי 2013

מתן – אני ואתה רואים את הדברים הפוך לגמרי.
לטעמי ככל שהממשל מתערב פחות במשק ולוקח פחות מיסים המשק משגשג יותר כי יש לו יותר חמצן.

אני אגלה לך עוד משהו, מאד מאד מאד קשה לעשות עסקים עם השוק הישראלי, החוקים והתקנות והמיסים הם מאד קשים ואין יציבות משנה לשנה. אני כבר נכוותי פעמיים וזהו, כמוני יש עוד המון בקהילה שלי גם ישראלים לשעבר וגם יהודים שהיו משקיעים בשמחה בישראל, אבל לא…

הייתי שמח הרבה יותר לראות שר אוצר וראש ממשלה באים למערכת ואומרים לה: -תראו שנת 2012 הית הקשה וגבינו פחות מיסים, לכן התקציב ל 2013 הוא 70% מהצפי וכל משרד צריך להוריד 30%.
מאשר יפילו את זה עלינו הקהילה העסקית. כי תנחש מה גם ב 2013 יגבו פחות מיסים בגלל הצטמצמות המסחר במשק.
יציבות והמשכיות זה כל מה שצריך בשביל לתכנן עסק.

מתן גילור 13 במאי 2013

יש גרועים יותר.
אם אינני טועה, מדינות דרום אירופה הקפיצו את שיעורי המס בצורה חדה אקוטית הרבה יותר מישראל.
אין ספק שיש הרבה היכן להשתפר.
לגבי ירידה בתקציב – כפי שכבר כתבתי פה (וגם הפנתי בתגובה 7) אני מתנגד בנחרצותץ
אין ספק שאידיאולוגיה מסוימת משנה את הנקודה על עקומת התמורה בה אתה שואף להימצא.

תורג'י 13 במאי 2013

גיל הטור מצויין והכל אבל יש דרבי הערב והתולעת עוד לא פצתה פיה.. :

Comments closed