ליגת שוקי ההון – על מפרקים מסוגים שונים

הגיע הזמן שגם אנחנו נעריך את הפשטות

אחת התופעות האופיניות לתקופות כלכליות מורכבות הן פירוקים של חברות. ישנם פירוקים מסוגים שונים. ישנו המפרק הידוע ז'וז'ה מוריניו אשר נוהג לפרק את הקבוצות אותן אימן כמתנת פרידה נאה למועדון. ישנם בעלי קבוצות כמו דולן המפורסם, המוכנים לעשות ככל הניתן על מנת לפרק את קבוצתם הם. אך בדרך כלל המפרקים של חברות הינם עורכי דין.

*

אחת האוכלסיות הנהנות ביותר מתפקיד המתווך הנה אוכלוסיית עורכי הדין. לעורכי הדין בדומה לטייקונים, ישנה השפעה גדולה מאוד על המחוקקים, השפעה החורגת מכל פרופורציה בהשוואה לתרומתם לצמיחת הכלכלה המקומית. מאחר והמחוקקים מותירים את עבודת כתיבת החוק לעורכי הדין עצמם, נוצרים מצבים מאוד מעניינים, בדרך פלא כל חקיקה כלכלית חדשה, מעשירה מאוד את כיסי עורכי הדין הבכירים.

דוגמה בולטת לעניין זה מצויה בחוק החברות. כאשר חברה נקלעת לקשיים היא זקוקה לעורך דין שיתפקד ככונס או מפרק. בדרך פלא, עורכי הדין הזוכים במינויים הנכספים, מוצאים דרכים רבות למצות את הכספים שנותרו בקופת החברה, וזוכים לקדימות בכל הנוגע לשכר טירחתם, על פני כל המתחרים. המיליונים שזורמים לכיסי המפרקים למינהם הנם מיליונים הנגרעים מכיסי המשקיעים השונים, כלומר פעמים רבות מדובר במיליונים הזורמים לעורכי דין על פני קרנות הפנסיה לדוגמה.

משום מה בתקופות כלכליות קשות, המחוקק לא רואה לנכון לבחון את שכר הטירחה הנאמד במיליונים או עשרות מיליונים לעורכי הדין, כספים אשר היו יכולים לזרום חזרה לכלכלה ולעודד פעילויות נוספות. כאשר מדברים על ריכוזיות, ניתן לציין גם עובדה פשוטה זו.

*

דוגמה נוספת מגיעה ממגרש הקרוב לביתי. שלי יחימוביץ יזמה תיקון לחוק החברות אשר שאף להגביל את שכר המנכ"ל לעד פי 50 משכר העובד הזוטר. ועדת נאמן (עורך דין מפורסם) לקחה את ההגדרה הפשוטה הזו, ודאגה לחקיקת תיקון לחוק. מובן שהחוק לא תוקן בצורה של נוסחה מתמטית פשוטה, הרי בכך יטפלו רואי חשבון. התיקון לחוק הביא להקמת ועדת תגמול, אשר תבחן את מדיניות התגמול בחברה, ובעיקר תזדקק לייעוץ משפטי אשר יכין את המסמך, אשר יאפשר לחברות להמשיך לשלם הרבה לבכירים שבהן.

זוהי דרכם של המחוקקים לדאוג לפרנסת עורכי הדין הקרובים לצלחת. במקום חקיקה פשוטה וברורה, הקובעת נוסחאות פשוטות וחד משמעיות, החקיקה היא תמיד ספר עבות אשר לכאורה שואף לטפל מראש בכל הסוגיות, אך למעשה מסבכת את הפרשנות האפשרית, ומביאה להטלת הוצאות נוספות על החברות.

היום כדי לקיים חברה ציבורית, החקיקה אשר נועדה לדאוג לשקיפות, מקבעת למעשה הוצאות קבועות של יותר ממיליון שקלים בשנה, על הוצאות משפטיות למינהם.

*

כמובן שאין זו תופעה ישראלית. אם תקחו את חוק פרנק – דוד בארצות הברית, חקיקה אשר במקורה היתה אמורה להטיל מגבלות על פעילות הבנקים לאחר קריסת הבועה, ולמעשה לאחר אלפי עמודים, המחוקק לא הביא לשום שינוי משמעות בפעילות של הבנקים.

*

כאשר מדברים על שינויים מבניים, אז הנה שינוי מבני מוצע, להוציא את החקיקה מידי עורכי הדין והלוביסטים, והחזרת החקיקה לידי חברי הכנסת. אינשטיין היה זה שתמיד התפעל מהפשטות, אולי הגיע הזמן שגם המחוקקים יעריכו את התכונה החשובה הזאת.

 

images

יומן אליפות של הניקס. סוף הפארסה
ווסט ברומיץ חוץ. 5:5

31 Comments

אריאל גרייזס 19 במאי 2013

נו, באמת, ומה יעשו אז עשרות אלפי עורכי הדין בארץ?

גיל שלי 19 במאי 2013

אריאל – תנוח דעתך. הפירוקים למינהם דואגים לפרנסתם של מתי מעט, הריכוזיות במיטבה

אריאל גרייזס 19 במאי 2013

זה לא רק הפירוקים. זה כמו שאמרת, שכל חוק חדש הוא ספר שנועד להבטיח את הפרנסה של עורכי הדין. כאילו מיועד לכסות את כל הפינות ובסוף משאיר הרבה מאוד עבודה להרבה מאוד אנשים בלפרש אותו

סוס זקן 19 במאי 2013

לכך דווקא יש פתרון. מכון וייצמן החל להשתמש בעורכי דין במקום בעכברים לצורך ניסויים:
– יש המון כך שעלותם נמוכה
– הם מאד דומים לבני אדם
– אין סכנה שמישהו יקים עמותה שתמחה על מה שעושים להם
– והכי חשוב: יש דברים שעכברים פשוט לא מוכנים לעשות.

wazza 20 במאי 2013

nice

זיגי 20 במאי 2013

והטיעון החזק מכל – לעו"דים, להבדיל מעכברים, לא נקשרים רגשית.

שמעון כסאח 19 במאי 2013

טור יפה מאוד.

אין סיכוי להילחם בגילדה כי חלק מאלו שאמורים לעשות זאת הם חלק מהגילדה בעצמם.

יניר 19 במאי 2013

כמה שאתה צודק

amitpros 19 במאי 2013

צודק לחלוטין.אפשר להוסיף גם את הפארסה הזו, לדברים שצריך וראוי לשנות ועם זאת לא יזוז שם כלום לעולם…

אנונימוס 19 במאי 2013

הכל מתחיל מזה שהחברה בישראל כבר לא סומכת על המוסר והאתיקה. המשפטיזציה שולטת בכל. אם זה חוקי, זה מותר וזהו.
משם נובע הכל, כולל התעסוקה האינסופית לעורכי דין וועדות.

אביאל 19 במאי 2013

בדיוק.

שחר דמרי 20 במאי 2013

מה זאת אומרת "לא סומכת על המוסר והאתיקה"? המוסר והאתיקה של מי בדיוק?

אביאל 20 במאי 2013

המוסר והאתיקה הציבוריים, היום הקו המנחה של לעשות דברים הוא חוקילא חוקי ולא הנראות הציבורית, ההיגיון הבריא או המוסר ודרך הארץ.

הדבר נכון גם בספרה הציבורית – נציג ציבור לא מתפטר עד שמחליטים להגיש כתב אישום (במדינות מתוקנות, כמו נוורווגיה למשל שר התפטר כי הוא לא שילם אגרת טלווזיה, כלומר עבר על החוק, אפילו שזה לא חוק מהותי במיוחד).

וגם בספרה הפרטית – בעל חברה עושה תספורת לאגרות החוב שלו ולאחר תקופה קצרה מגייס שוב כסף משוק ההון, חוקי לגמרי כאמור אבל לא נראה טוב. בארה"ב אתה כמעט יכול לחלום לגייס כסף בזול אם לא עמדת בהתחייבויות הקודמות שלך.

אהד - סטודנט למשפטים 19 במאי 2013

לא מדויק בכלל. שכרם של עורכי הדין לרוב לא מגיע כדי מיליוני שקלים. גם כאשר זה מגיע כדי מיליוני שקלים, זה לרוב סכומים (הגם שהם מופרזים, אין ספק) שצריך לראותם במסגרת התמונה הכללית. רק לשם השוואה, הפירוק הגדול ביותר שנעשה בישראל – הפירוק של קלאבמרקט – הביא לעורכי הדין שכר של שמונה מיליון שקלים. אין ספק שזה המון, אבל צריך לזכור שהתיק שיתק משרד שלם (שעסק אך ורק במקרה הזה) במשך כמעט שלושה חודשים. כמובן, שזהו סכום יוצא דופן לחלוטין.
כשאתה מדבר על כך שהם מקבלים את שכרם לפני שאר הנושים, הרי שזה הגיוני לחלוטין. אחרת, מדוע שמישהו ירצה בכלל לנסות לפרק/להבריא את אותה החברה? האם אתה היית מסכים לעבוד בחינם/בעבור חברה שהיא חדל"פ? בכל מקרה, גם שאר הנושים שמגיעים לאחר צו הפירוק מקבלים את כספם לפני שאר הנושים וקרנות הפנסיה, וזה כולל כמובן את הבנקים ואת חברות הענק.
צריך להבין שעו"ד טוב יכול למקסם את נכסי החברה ולהביא תשואה גדולה יותר לנושיה. בנוסף, שכרם של עורכי הדין מובנה מהרבה תמריצים, ככל שאתה ממקסם את נכסי החברה (דבר המועיל לנושים), כך אתה משתכר יותר. זאת כדי להבטיח את מירב ההשקעה שלהם. שלא לדבר על הסיכונים שהם לוקחים על עצמם לא פעם – היו מקרים בהם עורכי הדין שילמו מכיסם בעבור צעדים מוטעים שלקחו בתיקי פירוק.

החיים הם לא תמיד שחור ולבן. יכול להיות שהשכר באמת מנופח מדי פעם, אבל מנגד הוא בגדר הסביר ברוב המקרים.

גיל שלי 19 במאי 2013

הייתי סטודנט למשפטים לפני 22 שנים, ואני גם עורך דין בדימוס. אני מכיר סכומים של עשרות מליונים במקרה של גד זאבי לדוגמה (לא זוכר כינוס או פירוק, לא ממש משנה).
אני ראיתי מפרקים בפעולה, מעט מהם באמת דואגים לבעלי החוב, רובם דואגים בעיקר לכיסם, את זה לא רואים בפקולטה

גיל שלי 19 במאי 2013

הנקודה המרכזית היא לאו דווקא הפירוק והכינוס, יותר הסיבוך המיותר של החקיקה במקום ניסוחים פשוטים

אהד 19 במאי 2013

אני מסכים שהסכומים מוגזמים לעתים, אני פשוט לא מסכים עם ההתלהמות דווקא נגד עורכי הדין. כאשר החקיקה מסתבכת הדבר אינו נובע מכח השפעתם של עורכי הדין, אלא בראש ובראשונה בשל הלובי שמפעילים הטייקונים. עורכי הדין הם רק שלוחם. הבעיה המרכזית היא במחוקקים שמוותרים בקלות רבה מדי על עקרונותיהם (במידה ויש להם בכלל) ובטייקונים.

אני לא יודע איזה מפרקים ראית, אבל הבעיה היא בהם ולאו דווקא בחוק. אני חושב שדווקא שסעיפי החוק בנושא הפירוק הם יחסית ברורים ולא מסובכים. לא בטוח שיש דרך אמיתית לשפר את החוק ובסופו של יום- מישהו צריך לפרק את החברות הללו.

גיל שלי 19 במאי 2013

התלהמות????
סתם הצעה, לא ממש מלאת מחשבה. אפשר להקים קאדר של מנהלים בדימוס שממונים למבצעי אד הוק, ומחליפים הנהלות כושלות.

אהד 20 במאי 2013

שיעבדו כמובן בהתנדבות? תהליך פירוק / הבראה זה הרבה מעבר לניהול עסק. צריך להכיר את סעיפי החוק, את המטריה המשפטית ולדעת לטעון בבית המשפט. את כל זה לא יודע לעשות מנהל, טוב ככל שיהיה. נרצה או לא, היום 90% מהדברים מצריכים ייעוץ משפטי, ולאו דווקא בגלל עורכי הדין אלא בגלל החברה. תשאלו את עצמכם כמה פעמים שמעתם על תביעות טיפשיות ואמרתם: למה לעזאזל הוא תובע?? פירוק חברה דומה בהקשר הזה לפירוק התא המשפחתי – הנושים יכולים לגבש תוך שתיים שלוש ישיבות הסכמה באשר לפריסת החוב ובכך לצמצם בטירוף את שכר הטרחה של עורכי הדין. הם צריכים לשאול את עצמם מדוע הם מעדיפים לגרור את העניין שנים בבתי המשפט. בדיוק כך זה עורכי הדין של מתגרשים. אפשר לסגור את העניין תוך יומיים ולשלם מינימום שכ"ט או לשכור את עורכי הדין היקרים בשוק ולצאת למלחמות סרק. תגיד לי אתה אצל מי הבעיה פה..

בני 19 במאי 2013

זה נכון גם בסכומים הרבה יותר קטנים, אני עבדתי בחברה שהיתה (ועדיין) תחת ניהול מיוחד של בית המשפט, לאחר פשיטת רגל (בתחום החקלאות), ומתוך שניים שלושה מיליון שקל רווח שהיה לחלק לנושים כל שנה משרד עורכי הדין (אולי הגדול בארץ בתחום) היה לוקח בערך מיליון באמת יחס הוגן…

סוס זקן 19 במאי 2013

משק אוטרקי:
עורכי דין שקוראים להם חברי כנסת קובעים חוקים
עורכי דין להם תובעים על סמך חוקים אלה
עורכי דין אחרים מגינים מפני התביעות
עורכי דין שקוראים להם שופטים מכריעים במחלוקת
ועורכי דין שקוראים להם מפרקים מקבלים את מה שנשאר מהשלל

איציק 19 במאי 2013

זה נשמע שבדיחה ותיקה ומאוד נכונה:
אחד בא לעורך דין ושואל: כמה עולה שאלה?
עומה עורך הדין: 150$, מה השאלה השנייה?

יוני (המקורי, מפעם) 19 במאי 2013

שכר טרחה נאמד במיליונים, לא נעמד.

האם ישנם סוגים שונים של מפרקי חברות, כאלו שדואגים לחברות/בעלי החוב/העובדים? סתם תהייה.

כעורך דין, אין מקצוע עם יותר בדיחות מזה. זו של איציק מוצלחת במיוחד.
אם לא היה עו"ד לכל 70 נפשות במרכז הארץ בטווח הגילאים 28-40 אולי היה קצת יותר טוב. לעורכי הדין, שערכם היה עולה, וגם לשאר.

גיל שלי 19 במאי 2013

תוקן תודה. יש סוגים שונים של אנשים, מכאן גם סוגים שונים של עורכי דין. גם כאלה שממונים כדי לדאוג לעובדים, לא תמיד באמת דואגים להם, הרבה פעמים הם דואגים יותר לNO1

פראליה 19 במאי 2013

לא מסכים איתך בכלל.

יש דמויות שהן פשוט טובות מדי וקשה להכנס לנעליים שלהן, בטח לא זמן קצר אחרי שהן כבר לא. (האימרה על בית-הקברות בחולון מתאימה רק לחלק מהמקרים).

מוריניו למשל, לא רק שלא פירק את צ'לסי, הוא היה כזה ענק שכמעט לקח אליפות בשלט רחוק בלי בטריות אחרי שעזב את צ'לסי, להזכירך קבוצה שהתנהלה כמעט עונה שלמה בלי מאמן.

אביאל 19 במאי 2013

זאת קצת הגזמה לגבי מוריניו, פורטו לא התפרקה אחריו, אמנם עונה אחרי היא סיימה שניה, אבל לאחר מכן היא לקחה ארבע אליפויות רצופות. לגבי אינטר, הסגל היה זקן מאוד ואחרי שיאו, זה היה ברור (אם כבר אפשר להאשים את מוריניו שלא בא לבנות קבוצה מחדש), גם צ'לסי לא התפרקה והשלד של מוריניו הביא בסופו של דבר את ליגת האלופות. לגבי ריאל, מוקדם להגיד, להערכתי האישית (בתור אוהד) אכן תבוא ירידה, בטח אם אנצ'לוטי יגיע, אבל אפשר להאשים באותה מידה את קאסיס וראמוס בכך שהם תוקעים מקלות למאמן ועכשיו אני ימשיך לקרוא את המשך הדברים.

אביאל 19 במאי 2013

בדיוק כמו שגלובס מצא בתחקיר, שכמה רואי חשבון (מPWC אם אני לא טועה) השתתפו בישיבות של אחת הועדות שדנה בחוק לעידוד השקעות הון (זה שכרגע בכותרות עם כל הפטורים ממס) ודחפו כל מיני סעיפים, בינהם סעיפים שלא הוכח שהם תורמים כלכלית לחוק ומסתבר שאותה פירמה היא רואת החשבון של טבע, אחת הנהנות הגדולות מהחוק. הקנדציה של יעקב נאמן היא פארסה אחת גדולה, לא תרם בכלום לשלטון החוק ומפליא שאחד האנשים שהולך וחוזר לפוליטיקה מעמדה של אחד השותפים הבכירים באחד ממשרדי עריכת הדין החזקים ביותר.

כמו שמרצה אחד באוניברסיטה אמר לי פעם שרואי חשבון ועורכי דין עלולים להיות עבריינים מאחורי קווי ההגנה של החוק (הוא בעצמו עורך דין ורואה חשבון).

מתן גילור 19 במאי 2013

ההבדל הוא עצום! עו"ד מחויב לעשות לטובת לקוחו כל עוד הדבר חוקי.
רו"ח מחויב לעשות לטובת קורא הדוחות הכספיים. בסופו של דבר עבודתו של רו"ח המבקר (שאר השירותים הפיננסיים יכולים להינתן גם על ידי מי שאינו רו"ח) באה לידי ביטוי בחו"ד על הדוחות הכספיים ובחברו ציבוריות גם על נאותות הבקרות – זה הכל.
לדעתי, רו"ח שסרח גרוע בהרבה מעו"ד שסרח, הואיל ורו"ח הוא שומר הסף. האיש עליו אתה בונה שיגיד לך אם מישהו הולך לדפוק אותך ואף אחד לא סיפר לך על זה. לעו"ד לעומתו אסור לספר לך, אפילו אם ברור לו מעבר לכל צל של ספק שאתה עומד להידפק (בהחרגת עבירה מסוג פשע).

אביאל 19 במאי 2013

מסכים בהחלט.

קורא 20 במאי 2013

בשבוע האחרון במקרה הזדמנתי לבית המשפט של אחד, אורנשטיין, שדן בפירוק של אחת מהחברות שנמצאת לאחרונה בעיתונים. זו היתה סיטואציה מדהימה בה ישב בעל השליטה על הספסל וכל האולם היה מלא בעורכי דין, להערכתי מעל 20. הסיטואציה הזו היתה מופרכת במיוחד כי עוד לפני כל הטרארם המשפטי הזה יכלו מחזיקי איגרות החוב לקבל בערך 80% מהחוב ביד ולקוות לקבל את היתר, ובפירוק הם יקבלו בערך 30%-35% מהחוב במקרה הטוב, אבל העיקר שלעורכי הדין תהיה פרנסה יפה.

IDO 20 במאי 2013

אני חייב להוסיף את ה-2 סנט שלי.

לא מזמן היה פירוק של איזה טייקון ישראלי שהיה בחדשות (זה מהגז המצרי). שבסיום הפשטת הנכסים נשארו 130K לתשלום חובות.
בפירוט איפה הכסף? הכל הלך על יעוץ ל2 משרדי עו"ד בישראל ועוד אחד באמריקה.
אני שואל מה הם יעצו לטטיקון השובב? תשלם לנו על תשלם להם? תדחה את כל החובות? תפשיט את החברה מנכסים? תעביר הכל לאשתך שלא יוכלו לגעת בזה… אין בזה שום הגיון או שום דבר שלא הייתי אומר לו אני בחינם.

Comments closed