ליגת שוקי ההון – שוב בלבול בקשר הסיבתי

הלוואי והשכר החציוני של עובדי הבנקים היה גם השכר החציוני גם בארגונים אחרים, אין שום סיבה לכעוס על זה

אתמול בנק ישראל פרסם את משכורות עובדי הבנקים. רעש אדיר מימדים התחולל כאשר התגלה שהשכר החציוני בבנקים הוא 17.5 אלף ש"ח בחודש. לאור הכתבות בדה מרקר ניתן היה להבין, שמשכורות העובדים בדרגי הביניים בבנקים, הן הסיבה לגובה העמלות בישראל ויוקר הריבית. הרשו לי לגחך.

*

בנקים כמו חברות אחרות, ייקחו מה שהם יכולים לקחת. העמלות שהבנקים לוקחים, יהיו העמלות הגבוהות ביותר שניתן, מבלי לאבד לקוחות. כך גם הריבית על ההלוואות. הסיבה לכך היא לא משכורות העובדים, אלא מטרת הגוף, להרוויח כסף.

המחשבה שאם העובדים בדרגי הביניים היו מרוויחים פחות, העמלות או הריביות היו זולות יותר, היא מחשבה נאיבית במקצת. הבעלים מאוד נדיבים במשכורות הבכירים, וזאת משום שהבכירים משפיעים על מדיניות הבנק. כאשר הבכירים מקבלים משכורות מאוד יפות, הבעלים של הבנק זוכים לתנאים נוחים של אשראי, לא בבנק שלהם כמובן, אלא בבנקים השייכים לטייקונים אחרים. לבעלים של הבנק יש אינטרס מובהק שלעובדי דרגי הביניים ישלמו כמה שפחות, שכן אז יישאר יותר כסף לחלוקה כדיבידנד.

רק כדי להמחיש, במידה ובעיתון הארץ היו משלמים משכורות השכר החציוני היה עשרים אלף שקל, האם העיתון היה יקר יותר? במידה ובשופרסל שכר הקופאיות היה 10,000 ש"ח לחודש, האם הקורנפלקס שהיינו קונים היה יקר יותר?

*

בעולם מקובל שבנק מרוויח שני שליש מהכסף מהלוואות, ושליש מהכסף מעמלות, בישראל המצב הפוך בדיוק. מחד, בנק ישראל מרוצה, שכן העמלות מבטיחות יציבות לבנקים, מאידך התוצאה היא שהחלשים משלמים מס נוסף בצורת עמלות גבוהות. במידה והיתה תחרות אמיתית, היו קמים בנקים אשר היו מנסים להציע עמלות זולות יותר, ולהרוויח את הכסף ממתן הלוואות ליותר עסקים, לכאורה אינטרס מובהק של המשק הישראלי. שם הביעה ולא במשכורות של פקידי הבנק.

*

הכעס של הציבור על הבנקים ועל העובדים בהם, מובן. אנחנו לא אוהבים אנשים שאומרים לנו לא. אך צריך להבין, זה התפקיד של הפקידים בבנק. במקום לכעוס על עובדי דרגי הביניים, עדיף להתמקד במה שבאמת חשוב, לגרום לבנקים לשרת את האינטרס של המשק בכללותו, ולא את האינטרס של שכבה מאוד צרה, זו שעד לא מזמן היתה יכולה לקחת הלוואות בלי בטוחות, ובריבית מצחיקה, מאחר וזה היה משתלם לכל מי שמשפיע על כך, למנהלי הבנקים, למנהלי האשראי, ולטייקונים עצמם כמובן.

images

גברים בשחור
ידיעה חשובה!!!!!!

18 Comments

מתן גילור 4 ביוני 2013

גיל, אחלה פוסט.
אשתי מנהלת בבנק, ולכן אנמע מלהגיב (לפחות בינתיים עד שאיזשהו מגיב יצליח לגרור אותי :) ).
ברשותך, אני מצרף קישור לסדרת פוסטים שלי בנוגע לאפקט העדר (אם לא מתאים לך, פשוט תמחק את כל התגובה).

http://matangilor.wordpress.com/2013/06/04/%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-1-%D7%9E-5-%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94/

גיל שלי 4 ביוני 2013

למה שלא יתאים לי מתן? אתה תמיד מוזמן להשאיר לינקים לפוסטים שלך, אפילו עדיף

עזי 4 ביוני 2013

גיל, אמנם 'דיברנו' בפייסבוק אבל אגיב גם כאן. אני חושב שאתה מיתמם, הבנקים הם קרטל, אני חייב להיות בעל חשבון בבנק ולא חייב לקרוא עיתון. הבנקים הם בבעלות ציבורית וגם אלו שבבעלות פרטית נהנים מהגנת המדינה, העיתון הוא פרטי ולא נהנה משום הגנה. הבנקים לא מוכרים מוצר אלא אוויר, להבדיל מהעיתון. אם פועל ייצור במפעל בירוחם מרוויח 5000 שקל בחודש ומהעמלות שלו פקיד הבנק הוותיק שהתקבל לעבודה בבנק רק כי דוד שלו היה שם מרוויח כולל הטבות 40 אלף אז יש בעיה.
אני הראשון שבעד עבודה מאורגנת ותנאים טובים לעובדים, אבל כמו שרולניק אומר יש 'מחוברים' ולא מחוברים ואחד בא על חשבון השני. השמיכה של כולנו היא אחת, להגיד ש18 מיליארד למשכורות בבנקים כולל הטבות מטורפות – מכסף שלי ושלך – זו לא בעיה, זה דבר שלא מוסן לי. זה קצת כמו להגיד שאין בתקציב הביטחון בעיה עם משכורות של משרתי קבע רס"רים בקיה שפורשים בגיל 45. אז מה עושים, עוצרים אימונים ומבטלים מילואים כי אז יהיה צעקה והרס"ר בסוף ימשיך לקבל המון בלי שום הצדקה.
אין שום סיבה שהמלה שלך ושלי – בבנקים בחו"ל יש הרבה פחות עמלות אגב – תממן נסיעה של אשתו של העובד לסין או את לימודי בנו. זה עדיף אולי מרולקס לבעל השליטה, אבל זה בחירה בפחות רע. הבנקים לטעמי מסוכנים לאזרח מן השורה יותר מאיראן, סוריה, חיזבאללה או חמאס.

גיל שלי 4 ביוני 2013

עזי – המחוברים נמצאים בדרך כלל במוקדי כח במקומות של אמורים להרוויח כסף, חברת חשמל, צבא, נמלים. דרך אגב, בחברת חשמל לדוגמה, הוצאות השכר זניחות, זה סתם דרך להסיט את תשומת הלב מבעיות מבניות.
הבנקים מספקים צורך אקוטי באשראי, ואכן אנחנו מסכימים שצריך לגרום לתחרות בענף, תחרות היא מה שיוריד את העמלות והריביות. אם הייתי חושב שהורדת המשכורות תגרום להורדת הריביות והעמלות, אז הייתי כועס על המשכורות של דרגי הביניים. אבל ברור שזה לא המצב. אם ככה, אני מעדיף להתמקד בפירוק הקרטל, ולא להגיע למקומות שהנהנים העיקריים מהקרטלים, רוצים שנגיע אליהם, ואלו משכורות דרגי הביניים. דרך אגב המשכורת החציונית בבנקים לא גבוהה מהמשכורת החציונית בהרבה חברות אחרות.
המטרה של המשכורת היא למשוך את העובד אליך, ולכן הדבר היחיד שמשפיע על המשכורת הוא השוק. כאשר רוצים לשתף עובדים ברווחים יש בונוס, אופציות, ועוד. המשכורת תמיד תהיה המינימום האפשרי שתגרום לך לבחור בי ולא במשהו אחר. זה נכון עד לשכר הבכירים

אדם בן דוד 4 ביוני 2013

צודק. זה ספין כל כך שקוף שזה מביך. יש שכר ותנאים יחסית יותר טובים בבנקים. אבל זה לא מעיד על הבנקים כמו שזה מעיד על השוק. אין שום סיבה שעסק שמחלק דיוונדים של מאתיים מיליון ש"ח(כפי שעושה כעת הבינלאומי) לא ישלם גם לעובדים שלו. הקיטוב הלא הגיוני שהפך לנורמה בשוק הוא הבעיה האמיתית. וזה בלי קשר לחונטה הסגורה שמנהלת פה את הבנקים וכמעט את כל החברות הציבוריות- ע"ע "חברי דירקוטריון". ברגע שנכנסת לחבורה הזאת, אתה יכול לטחון בורקסים תמורת אלפי שקלים לשעת עבודה ולחלק מתנות לחבריך שיעשו אותו דבר עבורך. עד שלא ימנעו חברות צולבת, תקופות צינון וכדומה- העסקונה תמשיך לחגוג.

יניר 4 ביוני 2013

המפתח הוא אך ורק תחרות. תהיה תחרת בבנקים, בנמלים, בחברת חשמל וכו -העלויות ללקוח ירדו ואז ממש לא מעניין איזה משכורות הם נותנים.
כל עוד אין תחרות והתחושה היא ששוחטים את האזרח- מתנפלים על העובדים

יריב 4 ביוני 2013

בבנקים אפשר, לכאורה, לייצר תחרות (אם כי זה מאוד בעייתי. תחרות אמיתית דורשת מידע). בחברת החשמל אין אפשרות לייצר תחרות, ובנמלים האפשרות הזו מאוד מוגבלת. לא בכל מקום שוק כמעט-משוכלל אפשרי – לא בכל מקום תחרות היא פתרון.

אריאל גרייזס 4 ביוני 2013

המשכורות האלו הן מה שאני קורא – אפקט חיל האוויר. איך זה שבחיל האוויר יש אוכל יותר טוב ותנאים יותר טובים מאשר בחילות היבשה? פשוט, בחיל האוויר יש לך שכבת עילית (הטייסים) שאתה חייב (מסיבות שלא נכנס אליהן) לספק לה תנאים מפליגים, הרי שגם השכבה האמצעית והנמוכה נהנית מתנאים יותר טובים – לא כמו אלו של הטייסים אבל עדיין טובים בהרבה מאלו של אחיהם בחילות היבשה.
אותו דבר בבנקים. כשמנכ"ל הבנק לוקח הביתה תנאים מפליגים ומטורפים, גם העובדים בשכבת הביניים ייהנו מתנאים טובים, כנראה יותר טובים מהמקבילים שלהם בשוק החופשי.
האם זה משפיע ישירות על העמלות? אני לא יודע. אני יודע שכרגע אין שום תחרות ולכן אין שום דרך לבדוק את זה.

אמיר ברמן 4 ביוני 2013

אפשר לשפר את שוק הבנקאות בישראל על ידי יצירת תחרות, מה שיביא הן להורדת מחרירים לצרכן (עמלות וריביות) ושיפור התשתיות (טכנולוגיה, הון אנושי). הצעדים האפשריים ליצירת תחרות כזאת הם:
1. ניתוב חלק מהחיסכון של גופים מוסדיים לעסקים פרטיים – ישפר את תזרים המזומנים של עסקים קטנים ושל אנשים פרטיים שבחלק רב מהעסקים הקטנים קשורים בטבורם הכלכלי לעסק. הזרמה זאת גם תיצור תחרות מתן האשראי הבנקאי, מה שיכריח את הבנקים להטיב בהלוואות שלהם לעסקים קטנים.
2. מתן אישור להקמת בנק אינטרנטי – גוף רזה בכוח אדם, אך רווי בטכנולוגיה שיכול להוות רובד חדש של בנקאות בישראל – בנקאות לייט. אם אני צריך שירותי בנק בסיסיים (אנשים צעירים), ואני רוצה לשלם על זה מעט (כולם) אני יכול לפנות לבנק כזה. הצעד ינגוס בחלק גדול מהשוק ויכריח את הבנקים להוריד מחירים.
3. אגודות אשראי – נהוג בחו"ל, מדובר בגופים ללא מטרות רווח שתפקידם להעניק אשראי לחבריהם בתנאים נוחים ושוב ללא מטרות רווח אלא רק קיום עצמי למען חבריהם. אני מודה שאני פחות בקיא בנושא זה, אך בהחלט שווה בחינה.

כאמור, פתרונות יש למכביר. כציבור, אנחנו לא מבינים את חומרת המצב שלנו. אנחנו משלמים המון במישרין ובעקיפין ומממנים מבנים עסקיים ישנים ולא יעילים.

בשנה הבאה באמריקה הבנויה,
אמיר

יריב 4 ביוני 2013

אני לא בטוח שהמערכת הפיננסית זה משהו שאנחנו צריכים לקחת מאמריקה (אני מתייחס להערת הסיום שלך). יש הרבה בעיות בבנקים הישראלים, אבל לפחות הם לא החריבו את הכלכלה הישראלית כבר 30 שנה.

גיל שלי 4 ביוני 2013

באמריקה לקח להם 78 שנה להחריב שוב את הכלכלה, אלא אם אתה מחשיב את המשבר של שנות התשעים(savings and loans) ואז זה שישים שנה. כמה זמן עד שבישראל המערכת הפיננסית תחריב אותנו שוב לדעתך?

יריב 4 ביוני 2013

קשה לעשות תחזיות, בעיקר בקשר לעתיד. בכל מקרה, השאלה היא איזו מערכת פיננסית אתה מנסה לחקות, את זו של שנות ה70 או את זו של לפני עשור. יש הבדלים במבנה, והם אחראיים למידת ההצלחה בהחרבת הכלכלה. מאחר ונראה שבארה"ב לא הולכים לתקן את הבעיות המהותיות במערכת הפיננסית, אני אסתכן בניחוש שהפעם הבאה לא תיקח 78 שנה.

גיל שלי 4 ביוני 2013

מסכים לגמרי, המערכת של שנות השבעים לא היתה מחריבה את הכלכלה אלא פשוט ממשיכה לחנוק את האשראי. התכוונתי לכמה זמן ייקח עד שבישראל המערכת הפיננסית שוב תחריב את הכלכלה שלנו…

עזי 4 ביוני 2013

המערכת החלה לצעוד לקריסה ברגע שהוקם הפדרל ריזרב בנק ב-1913. לקח להם 16 שנה בפעם הראשונה, יש נתונים מאוד יפים על אינפלציה, אשראי ועוד עד הקמת הפד (שהוקם על ידי הבנקים למען הבנקים ולא על ידי הממשלה למען העם).

Revivo 4 ביוני 2013

נכון חלקית בלבד. נתחיל מהמובן מאליו, כמעט כל הבנקים בישראל נסחרים בבורסה בפחות מהונם העצמי. למה ? כי השוק פוחד שהם לקראת פשיטת רגל ? ממש לא. משום שיש עוד בעלי מניות סמויים, אותם עובדים עם שכר מנותק מביצועים. וכך הפנסיות של כולנו נפגעות.
שנית, עם מבנה שכר העולה 6% בשנה בכל מצב, חייבים להגדיל את ההכנסות כמעט באותו שיעור רק כדי לעמוד במקום. אפשר לתת יותר אשראי ולקחת יותר סיכון, ואפשר להעלות עמלות. משהו חייב לקרות. נחש מה קורה ?
ועוד משהו. הוצאות השכר בחברת חשמל עומדות על 5 מיליארד ש"ח בשנה. זה זניח ?! זה כמעט התקציב של השב"כ והמוסד ביחד ! תקציב המדען הראשי עומד על מיליארד ש"ח בשנה. זהו.
איפה הכסף ? בדיוק שם חברים. רולניק לא טועה.

יריב 4 ביוני 2013

זה מרכיב זניח במחיר החשמל.

אלטמן 4 ביוני 2013

יריב,

נכון, השכר בכל מוקדי הכח הוא לא הגורם המרכזי אבל הוא עדיין גורם. אני מסכים לגמרי שלא צריך להפוך אותו לחזות הכל אבל השיטה הזו של נו, השכר זה לא הדבר המרכזי אז בוא לא נתייחס אליו לדעתי שגויה.
מרגיזה אותי האקסיומה הזו, שמדובר על דור א' או כל שם דומה אחר אז אי אפשר לגעת בהם.
מעבר לזה, אני מסכים שהבעיות בחשמל, הנמלים בנקים אוניברסיטאות וכו' וכו' לא מתחילות ונגמרות בשכר העובדים ובפנסיות שלהם. חוסר יעילות והעובדה שהם מחזיקים את המשק בשק שהוא רגיש ללחיצות מוציאות את הרוח מהמפרשים הרבה לפני כמה נכנס להם לחשבון בנק.
וזה הדבר שלצערי הולך להיות השיחה ומסגרת הוויכוח הולכים לפספס את הבעיות האמיתיות- אף אחד לא הולך לדבר על איך הולכים להזרים אשראי לעסקים הקטנים יותר (אגב, מחלה שיש בכל העולם המערבי). נזרקות לאוויר כל מיני מילים כמו ריכוזיות, תחרות וכו' כאילו יש פתרון אחד לכל התחומים כלומר למצוא איזה שעיר לעזאזל ולהיכנס בו ואז הכל יהיה בסדר.
אני אמנם לא גר בארץ ולא חשוף לשיח היומיומי בנושא אבל ממה שאני כן קורא ומקשיב, השיחה לא הולכת לכיוון הנכון.

יובל 4 ביוני 2013

גיל ,
בעקרון אני מקבל את הניתוח שלך לגבי הצורך בשינוי תפקוד ותפקיד הבנקים.

אבל, אני רוצה לספר לך סיפור קצר- חבר של ההורים שלי בן כ60 פרש בהסכמה במסגרת הסגר עם הנהלת הבנק(מילה יפה לפוטר) לפני מספר חודשים מבנק דיסקונט.
הוא היה פקיד בנק בסניף לא גדול בצפון הארץ, לא בכיר במיוחד -אחראי על אשראים לפרטיים.
אני לא יודע כמה הוא השתכר לאורך השנים אך אני מניח שזו הייתה משכורת ממוצעת.
פיצויי הפרישה שלו הם קרוב ל5 מיליון ש"ח נטו!
וכאן בדיוק הבעיה, לרוב הקוראים של הבלוג שלך אין סיכוי כל החיים להרוויח את הסכום הזה בעוד שלאיש הנחמד הזה נתנו את הסכום רק בכדי שיפרוש מעובדתו לפני גיל הפנסיה.

Comments closed