ליגת שוקי ההון – סקירה עכשווית

אין שוק עולמי, יש בן ברננקי ושיקוליו הפוליטיים

העולם כמרקחה. שוקי ההון בעולם התרגלו לעבוד לפי שעון שלהם, קרי השעון של ההרחבה הכמותית. חדשות טובות בצמיחה העולמית, היו טובות לבורסה, כמו גם חדשות רעות שהבטיחו את המשך הזרמת הכסף. העובדה שבאירופה שום בעיה לא נפתרה, להיפך, האיחוד הבנקאי שהובטח בשיא המשבר, לא יקרה בקרוב, והעובדה שהצמיחה באמריקה לא מגיעה ל2% בשנה, או החדשות על האטה בסין, כל אלה לא הפריעו למחירי הנכסים בעולם.

*

בחודש האחרון, השעון השתבש. הסיבה היא אחת ויחידה, לא חדשות רעות מכיוון עדכון שיעורי הצמיחה בעולם כלפי מטה, אלא הלחצים הפוליטיים בתוך הפד האמריקאי. אם הכל היה תלוי בברננקי שנוטש אותנו בינואר שנה הבאה, כי אז לא היו שום בעיות. הוא לא היה רומז אפילו על סיכוי לשינוי בלחץ על הצינור. הבעיה המצחיקה היא, שישנם כמה אנשים שישארו בפד, גם אחרי ינואר. אלה מתחילים לדאוג מכך שהם ישארו עם הח.. ביד. לכן יש לחץ על ברננקי להתחיל להוריד את לחץ המים בצינור.

ברננקי מצידו ניסה ללכת בלי ולהרגיש עם. השמועות שהוא התחיל לפזר היו שהפד האמריקאי ידפיס 65 מיליארד דולר חדשים כל חודש, במקום 85 מיליארד. מן קריצה שהיתה אמורה להרגיע את המשקיעים בעולם. הבעיה היא שהמשקיעים לא במצב רוח לקריצות. הם פרשו את החדשות כסימן לכך, שההרחבה הכמותית מגיעה מתישהוא לקיצה (אוי ואבוי, באמת איך יתפרנסו ראשי הבנקים בעולם אחר כך), ואם כך צריך להערך לכך.

ההיערכות היא פשוטה. כל הנכסים אליהם זרם הכסף החם, נמצאים במצב של ריצה אל הדלת. כלומר, המשקיעים שעקבו אחר המגמות העולמיות, מנסים למכור את החזקותיהם ולהמיר את הכסף למזומן. בורחים ממניות ומטבעות של שווקים מתעוררים, בורחים מאגרות חוב ממשלת ארצות הברית, בורחים מהבורסות בכל מקום בעולם, ובעיקר בורחים מהבורסה היפנית שעלתה הכי חזק בחצי שנה האחרונה, בקיצור בורחים.

*

רבים מפרשים את התנועה הזאת כסוף העידן של אגרות החוב הממשלתיות בעולם. רבים חושבים שהסיבה היחידה שהתשואות כל כך נמוכות בעולם, זו ההרחבה הכמותית שבאמצעות ברננקי מזרים ביקושים לאגרות חוב ממשלת ארצות הברית באמצעות כסף מודפס. לכן התשואה על אגרת חוב עשר שנים של ממשלת ארצותת הברית קפצה מ1.6% ל2.2% לשנה. בעקרון זה אומר שמחיר האגרת יורד, ולכן הריבית עולה.

המשקיעים לא לוקחים בחשבון שייתכן גם הסבר אחר לתשואות נמוכות מבחינה הסטורית. הצמיחה שלוותה אותנו משנות השמונים בעולם, אופיינה גם במינופים הולכים וגדלים. בתקופה כזאת חווים צמיחה חזקה יותר, אך גם משברים קשים יותר. מאחר והמשבר של 2008, היה משבר של צינור ריבית שנקרע, הצמיחה שאנו חווים עכשיו, אם בכלל, והצמיחה שנחווה בשנים הקרובות היא שונה. קצב הצמיחה יהיה נמוך הרבה יותר, ויתבסס על הרחבה טבעית של הכלכלה, ולא על סטרואידים של מינוף.

במצב זה כל מה שהכרנו בשלושים שנה עד ל2008 לא רלוונטי. מאוד ייתכן שבגלל המינופים המטורפים נוצרו בועות כמו נוחי דנקנר בכל מקום בעולם (כמובן שלא ייתכן, ברור שכך), מכאן שהבועות מתפוצצות, ויש עודף באמצעים לייצר, וחוסר בביקוש, מכאן שבמקומות החזקים שומרים על עצמם באמצעות הרדמת הרוב, יש דפלציה (יפן), ובמקומות בהם החזקים שומרים על עצמם באמצעות הקטנת הכח של ה99%, החברות צומחות מעט, והאבטלה גדלה, והמשכורות לא עולות (ארצות הברית, ישראל). באירופה המצב יותר פשוט, מי שלקחו את המינופים הם מדינות דרום אירופה כדי לממן את הצמיחה בגרמניה, ועכשיו המדינות האלה סובלות מהתפוצצות הבועה, וכך שם יש אבטלה מטורפת.

*

כל התנודות הללו מתנקזות ליום רביעי השבוע. השוק עשה ככל יכולתו (לא שבאמת יש שוק, יש לוח תוצאות מכוון מלמעלה) כדי לבקש מברננקי, באמאשך תעזוב אותנו, תספר לנו שההרחבה הכמותית תמשך לתמיד. ברננקי נמצא בין הפטיש לסדן, מצד אחד הוא רוצה להגיע לינואר בשלום, מצד שני ישנם חברים בפד שלא רוצים להגיע לפברואר, והוא צריך ללכת באמצע. השוק מקווה שברננקי אומנם יודיע שמתישהוא ההרחבה תקטן ל65 מיליארד בחודש, אבל אין בכל כדי לשנות את המדיניות שתמשך עוד לפחות שנה. אם זה מה שיקרה, הכל ישוב למקומו בשלום. אך אם ברננקי יכנע ללחץ בפד, השוק יתנודד כמו שיכור.

בקיצור אדם אחד והשיקולים הפוליטיים שלו, זה מה שיקבע את מחירי הנכסים בכל העולם.

*

אחרון חביב. בהקשר של ייצוא הגז מישראל. מעניין שהשיח הישראלי שונה לחלוטין משיח האנרגיה האמריקאי. כאשר באמריקה יישמו טכניקות קידוח חדשות שהגדילו מאוד את כמויות הנפט באמריקה, חברות כמו דאו כימיקלס דאגו שלא ייצאו נפט למי שלא קשור בהסכם מיוחד עם ארצות הברית, קרי לא ייצאו נפט. הסיבה היתה, הורדות עלויות מקומיות לייצור בזכות אנרגיה זולה יותר בארצות הברית לעומת מקומות אחרים בעולם, וכך דאו כימיקלס שעלות האנרגיה בייצור שלה, מאוד משפיעה על התוצאות העסקיות שלה, הרוויחה בייצוא.

בישראל אין לחץ מצד יצרנים שמנסים להוריד את מחירי האנרגיה כדי להרוויח בייצוא. לכן אין לחץ נגדי על תשובה וחבריו, אלא של ארגוני איכות הסביבה. זה אומר משהו על המבנה המעוות של המשק שלנו, אין איזונים להייטק, אלא בטייקונים שנהנים מהון מוזל.

images

דג גדול ברשת? (פוסט מתעדכן)
ביקור במושבה

45 Comments

מתן גילור 16 ביוני 2013

גיל, מצוין.
ברשותך, לינק לחלק הרביעי בסדרת הפוסטים שלי על אפקט העדר:
http://matangilor.wordpress.com/2013/06/16/%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-4-%D7%9E-5-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91/

בגודלו ושיעורו בתוצר של החוב של ארה"ב, אם התשואות ימשיכו לעלות הם יהיו בבעיה (וזה מה שיקרה אם ימשיכו באיגוח).
לגייס ריבית ביותר מ-3% כבר מתחיל להיות מאד לא נעים.

מתן גילור 16 ביוני 2013

*לגייס חוב ביותר מ-3% ריבית…

גיל שלי 16 ביוני 2013

לא רואה שתהיה בעיה כזאת בארצות הברית בזמן הקרוב. לדעתי ארצות הברית נמצאית בדיוק במסלול היפני. במקום הדפלציה ביפן, נראה צמיחה של 1%-1.5% בשנה בממוצע, ופשוטה אבטלה יותר גבוהה, ושכר שלא משיג את האינפלציה. ככה זה כשדופקים את העובדים, במקום את החברות. ביפן בעלי הכח הצליחו לשמור את מקומם בזכות כך שלא פטרו אף אחד, בגלל זה יש דפלציה.

שמעון כסאח 16 ביוני 2013

בכלכליסט מריצים ספקולציה שאולי ביבי רוצה את בן-שלום

ובהמשך לשמועות אחרות אני מציע את האם של כל הטריידים:
סטנלי פישר+דייייד בלאט+קיינר-מדלי תמורת ברננקי+מימון ל4 סוללות כיפת ברזל+דוק ריברס+גרנט.

גיל שלי 16 ביוני 2013

הגיע הזמן שביבי יכריע את עניין הנגיד הבא. הטרייד שלך מעניין, אבל נראה לי שברננקי ילך בדרכו של גרינספאן, ובעיקר יעשה לביתו, לפחות יהיה לו כסף כשהשם שלו יושמד

אלעד אחד 16 ביוני 2013

ריברס וגארנט להגנה על משאבי הטבע?

matipool 16 ביוני 2013

כשהם בשיאם , יש למישהו הגנה יותר טובה ?

אריאל גרייזס 16 ביוני 2013

זה לא אמור להיות דבר טוב, שתפסיק ההרחבה הזאת והכסף ייצא מהבורסה למקום שבאמת צריכים אותו?
חוץ מזה, אותי לימדו (לא הרבה, אבל עדיין) שהדפסת כסף זה מתכון בטוח לאינפלציה. אז איך זה לא קורה למרות שנים של "הדפסת כסף"?

גיל שלי 16 ביוני 2013

הכסף לא יצא למקום שבו צריך אותו, הוא פשוט ייעלם בירידות בבורסה, ויתרכז באגרות חוב ממשלת ארצות הברית לדעתי.
זו גם הסיבה שאין אינפלציה, ספרו לנו שאינפלציה תלויה בכמות הכסף בשוק. זה בולשיט. אם ברננקי באמת היה שופך כסף ממסוקים על האזרחים בארצות הברית, הדפסת כסף היתה יוצרת אינפלציה. בדרך שבה הוא עושה את זה, הדפסת כסף מנפח ערך של נכסים, ולא מגיעה למשכורות, ואז אין אינפלציה.
לי יש תזה משלי. בסוף עידן של יצירת מנופים פיננסיים תגיע דפלציה, ובסוף עידן של צמיחה הנובעת מהתפתחות של הכלכלה, ולא ממנופים, תבוא אינפלציה. אם הכלכלנים היו מפסיקים לחקור את התוצאות, ומתחילים לחקור סיבות, היינו מוצאים הסברים אחרים לגמרי לדפלציה ואינפלציה

יואב ר 16 ביוני 2013

כלומר אינפלציה מתרחשת כאשר כל האזרחים מקבלים את הכסף החדש שנוצר, והיא לא מתרחשת כאשר רק האלפיון העליון מקבל את הכסף הזה?

גיל שלי 16 ביוני 2013

זאת התזה שלי, אבל רק בסוף הדרך. בתחילה דווקא תהיה דפלציה, לאחר מכן כשיגיע האיזון, יתחיל תהליך מאוד איטי של אשראי בחסר, שיביא להגדלת האשראי, ולאינפלציה בסוף בגלל שהפעם האשראי יחולק לצרכנים כדי לעודד את הצריכה, ולא לטייקונים (בצורותיהם השונות בארצות הברית בנקים, באירופה לממשלות, וכו') כדי שהם ירוויחו יותר כסף

גיל שלי 16 ביוני 2013

חשוב לי להדגיש שזו כולה התזה שלי, אני לא כלכלן ואין לי מושג אמיתי, זו תחושה לאור מה שקורה בעולם

אביאל 16 ביוני 2013

רואים במקרה הנוכחי שהמחירים עולים בעיקר במקומות שבעלי הגישה לכסף הזול משקיעים, כלומר בבורסות, ככה שזה קשר אפשרי וזה מתחבר למה שגיל אומר.

מתן גילור 16 ביוני 2013

גיל, זה לא מדויק שאין אינפלציה. נכון לומר שהאינפלציה אינה באה לידי ביטוי ברכיבים שמרכיבים את מדד המחירים לצרכן, אלא במחירי נכסים פיננסיים, אך זו אינפלציה.
מחר יחליטו לשנות את המדד לפרמטרים אחרים והתמונה יכולה להשתנות.
בסופו של דבר, יש רכיבים בשכר שמושקעים בנכסים פיננסיים. כאשר ערכם של אלה עולה, השכר נשחק.

גיל שלי 16 ביוני 2013

אני מסכים איתך לגמרי שאינפלציה זה עניין של הגדרה. בהגדרות הנוכחיות לא תהיה אינפלציה לדעתי, ובסוף הדרך כאשר יתנו לגלגל הכלכלי לעשות את שלו, הפערים יקטנו, המינופים יגיעו לרמות מקובלות שיאפשרו צמיחה מאוד מתונה, אבל יציבה יותר לאורך השנים, ולא תהיה שום אינפלציה עד שהגלגל הזה יגיע לקצה הדרך שלו בעוד הרבה מאוד שנים

matipool 16 ביוני 2013

סליחה על הרדידות ( אני פשוט כמעט לא מצליח להבין את הפוסט וכלכלה נראה לי פתאום מקצוע מאד קשה ) אבל יש מצב שברננקי ושלמה מעוז הם אחים אובדים ?

גיל שלי 16 ביוני 2013

יש מצב. אם לא הצלחתי להפוך את הפוסט למשהו נגיש לכל אחד, סימן שכשלתי. אשמח להסבר איפה שקשה

matipool 16 ביוני 2013

זה לא אתה . זה אני (-:)

אביאל 16 ביוני 2013

הגישה של ברננקי אומרת שעד שהצמיחה והאבטלה לא יהיו סבירות הוא כנראה לא יצמצם את תוכנית רכישת האג"ח ויעלה את הריבית שעל פניו זה נראה הדבר הנכון בטווח הקצר, אבל כמו שאתה אומר עלול להוביל את ארה"ב להיות יפן 2.0, למרות שאני חושב שמבנה השווקים, המוביליות החברתית ודרך עשיית העסקים בארה"ב שונה מהותית מזו היפנית, ככה ששום דבר לא בטוח.
מעניין את מי אובמה ימנה במקומו ומה תיהיה המדיניות החדשה, זו השאלה הגדולה למשקיעים.

IDO 16 ביוני 2013

היי גיל – למה הדולר האמריקאי כל כך חזק לאחרונה?

גיל שלי 16 ביוני 2013

הי עידו – זה גם שהדולר האוסטרלי סובל כמו המטבעות של השווקים המתעוררים מיציאה של הכסף הספקולטיבי. לדעתי זה גם בגלל שהגלגל השתנה. קודם ארצות הברית ייצאה כסף ממונף, כלומר הדולר שהבנקים המציאו, הפך למטבעות אחרים, והם התחזקו בזמן שהדולר נחלש. עכשיו האמריקאים לא יכולים למנף כמו קודם, כלומר הדולר מתחזק. לדעתי הדולר ימשיך להיות המטבע החזק ביותר בגלגל הנוכחי

IDO 16 ביוני 2013

cheers gil

א 16 ביוני 2013

גיל, סלח לי על הבורות, אבל הזרמת הכסף של ברננקי לאגח ממשלתי לא אמורה להעלות את מחיר האגח ולהוריד את התשואה? אתה מתאר מצב שבו האגח יורד והתשואה עולה, לא הבנתי למה

ועוד אחת קטנה, אתה נוטה לסייג ולציין שאתה לא כלכלן ו/או לא מבין בכלכלה, מעבר לזה שזה לא נראה ככה, מה בעצם ההגדרה של מה שאתה עושה ושל תחום הבנה שלך?
חוצמזה, נהנה לקרוא

גיל שלי 16 ביוני 2013

השוק נערך ליום של אחרי ההזרמות, לכן ההערכה של השוק היא שהתשואות יעלו, ולכן אגרות החוב נמכרות במחירי סוף עונה, למרות שברננקי ממשיך להדפיס בינתים.
אני מסייג שאני לא כלכלן, אני כן מבין משהו בכלכלה, הייתי שותף בקרן גידור, היום אני מנהל עסק אחר, אין לי הגדרה מדוייקת למה שאני עושה. ההבנה שלי בכלכלה זה כמו ההבנה של עופר שלח בכדורסל, לא למדתי את הנושא בצורה מסודרת, אבל בניגוד לעופר שלח, שיחקתי בזה, ועדין משחק

קשקשן בקומקום 16 ביוני 2013

מעולה כהרגלך.
מה זה אומר למי שמשקיע? אלוהים יודע

גיל שלי 16 ביוני 2013

כשאני מדבר עם משקיעים המסקנה היא שצריך לשבת על הידים ולחכות ליום רביעי ולמה שברננקי יגיד

עידוקוליס ליפשיץ 16 ביוני 2013

עבר כל כך הרבה זמן, שכבר כמעט באתי לבקש עוד אחד.

אחלה פוסט, תודה !

עדי אבני (הרבי מיעוטו) 16 ביוני 2013

רציתי כבר מזמן להגיד שאני נורא נהנה מהפוסטים שלך, ומהפינג פונג שלך ושל MG בתגובות. בתור אחד שלא למד כלכלה (למדתי כמה קורסים, אבל היות והתואר שלי היה בסוציולוגיה ופסיכולוגיה, רובם היו "קפיטליזם זה איכסה וכלכלה זה לא מדע". נחמד ללמוד כל פעם דברים חדשים.

מתן גילור 16 ביוני 2013

חן חן. גם אני מאד נהנה ומקווה שגם גיל לא סובל ממני יותר מדי.

גיל שלי 16 ביוני 2013

תודה עדי, הדיאלוגים בפוסטים הם הסיבה לכתיבתם, מזה אני נהנה מתן וגם מהדיאלוג עם האחרים, הבלוג הזה היה חוסך לי אלפי שקלים שהוצאתי על טיפולים פסיכולוגיים בטענה שאני שתקן ולא משתף מספיק :-)

קורא 16 ביוני 2013

אגב, גם סטנלי פישר נמצא באותה בעיה עם מדיניות הריבית שלו, הוא עושה מה שהוא יכול כדי שבועת הנדלן תתפוצץ רק אחרי שהוא עוזב ולא כשהוא עדיין איתנו.

מתן גילור 16 ביוני 2013

על סמך מה אתה כותב זאת?
סנטלי פישר אינו עושה הישר בעיניו. יש לו מטרה לעמוד בה ולמטרה הזו קוראים "יציבות מחירים" או כמו שהואילה הממשלה לכמת זאת, הוא צריך לעמוד ביעד אינפלציה, כפי שנמדד ע"י הלמ"ס, בשיעור שנתי של 1%-3%.
הואיל וב-12 החודשים האחרונים מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.9%, וזה עוד כולל עליית מע"מ בשיעור של 1% (אשר השפעתה על המדד הינה כ-0.4%-0.6%), כלמור עליה חד פעמית שאינה מייצגת אינפלציה, הוא נדרש להגביר את האינפלציה. בכדי להגביר את האינפלציה, לרשות המוניטרית יש 3 אפשרויות:
1. להדפיס כסף – אסור על פי חוק.
2. לאג"ח או לרכוש מט"ח – כלי מוגבל וספקולנטי.
3. להוריד את הריבית.

פעם היה נהוג להציב לבנק המרכזי גם מטרות נוספות בדמות צמיחה ושמירה על שע"ח. כיום לבנק המרכזי מטרה אחת ויחידה – שמירה על יציבות מחירים.
(יודגש, שמחיר הדירות אינו בא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן, אבל בזאת יש להאשים את מי שמגדיר את היעדים ולא את מי שעושה כל שביכולתו ע"מ לעמוד הבם).

וסתם עוד ניואנס – בחודש האחרון הריבית ירדה ומחירי הדירות ירדו גם הם.

אביאל 16 ביוני 2013

מתן – הכל נכון, אבל בוא נהיה יותר אמיתיים, נגיד הבנק המרכזי עושה הרבה יותר מלשמור את על יציבות המחירים, כולנו יודעים על הכוח ועל האוטנומיה שלו ובטח עם נגיד כמו פישר.
פישר הוא אחד האחראים לעליית מחירי הדיור עם המדיניות המרחיבה שלו, אנחנו כמובן חכמים בדיעבד, אבל ההשלכות הן חמורות מדי, בטח לאזרח הפשוט, שמעל הכל המדינה צריכה לדאוג לו. פישר הולך ומפמפם את התעוסקה המלאה כאחת מעשרת הדברות בעוד שלמעשה כמו שגיל ציין השכר הריאלי לא עולה וההוצאה המרכזית בחייו של הישראלי הממוצע (דיור) מרקיעה שחקים וזו בעיה חמורה הרבה יותר מאשר אינפלציה לפחות בטווח הקצר.

מתן גילור 16 ביוני 2013

בוא נניח לרגע שאתה צודק וזו אכן בעיה גדולה יותר (אני אישית לא מסכים, כיוון שאני חושב שאין יותר חשוב מ-"חינוך" של הציבור ליציבות מחירים, בטווח הארוך.) עדיין לפישר הוגדרו יעדים.
אז נכון, יש לו אוטונומיה וסומכים עליו, ולכן גם כשהוא רוכש עשרות מליארדי דולרים, איש אינו פוצה פה, ובצדק, אבל יש לו גם מחויבות למי שמינה אותו.
לכן, הבעיה היא בהדגרות. היו צריכים להגדיר לו גג תקרת שיעור עליה שנתי במחירי דיור (בניגוד לדעתי) או פשוט להכניס את זה כרכיב למדד ואז זה היה בה לידי ביטוי במדידית האינפלציה והוא היה יכול להחזיק ריבית יותר גבוהה ולהישאר ביעד (בהתאם לדעתי).
בכל מקרה, לא ניתן להאשים אדם שמבצע את תפקידו ובעצם "ממלא פקודות", אשר ברור לכל שופט בר דעת, שאינן בבחינת "פקודה בלתי חוקית בעליל.

מתן גילור 16 ביוני 2013

*הגדרות…
*בא…

אביאל 17 ביוני 2013

מתן – אני לצערי לא מסכים איתך בכלל עם העובדה שאתה מגדיר את הנגיד כממלא פקודות, מאז התוכנית לייצוב המשק (שגם אליה פישר קשור מאוד), בנק ישראל הוא למעשה עצמאי מאוד (כחלק מהתפיסה הניאו-ליברלית), להגיד שהוא ממלא פקודות זה קצת להיתמם, יש לו מרחב פעולה נרחב מאוד, בטח ובטח לנגיד כמו פישר ובטח עם החור המנהיגותי במדינה וביחסי התקשורת-פוליטיקאים, כאשר הנגיד נתפס כדוגמת א-פוליטית שנמצאת כביכול מעל הפוליטיקה.

אני יכול גם לשלוח לך מאמרים אקדמים שסוקרים את העוצמה של בנק ישראל כגוף מוסדי עצמאי ואת התנהלותו מול האוצר ומול הציבור בכלל, מאמרים של פרופסור משה מאור ופרופסור מיכאל שלו מהאוניברסיטה העברית שמראים בדיוק את הכוח שנמצא בידי הבנק המרכזי הישראלי.

מתן גילור 17 ביוני 2013

אביאל, אתה לא סותר אותי כלל וכלל.
גם מבקר המדינה עצמאי לחלוטין, אבל צריך לעמוד ביעדים (גורמים מבוקרים, לו"ז וכו').
כנ"ל לגבי בנק ישראל. הוא אוטונומי לחלוטין לבחירת הכלים בהם משתמש לצורך עמידה במטרה, אבל המטרה די קשיחה והוא מחויב לעמוד בה.

קורא 16 ביוני 2013

מתן, יש לי כל כך הרבה השגות על הדברים שאתה כותב אבל אני אתמקד בהשגה אחת בלבד, ועניינה חשבון הדולרים המטורף והתופח של מדינת ישראל. המטרה היתה להגן על היצואנים, אבל תחשוב אתה באופן רציונלי, אם אתה, מתן גילור, היית מחזיק שק עצום של דולרים, מה היית עושה עם הריבית, היית מעלה או מוריד אותה? סטנלי פישר כרגע מסונדל עם יתרת דולרים מטורפת וההחלטות שלו לא רציונליות.

גם לך וגם לי אין ספק שבועת הנדל"ן הנוכחית תתפוצץ, השאלה היא רק מתי והאם הבנקים יפלו עם הבועה או שהירידה תהיה רק באחוזים בודדים ואז הם יינצלו בעור שיניהם, ולזה אחראי בן אדם אחד בלבד – סטנלי פישר. נכון, בעולם אידאלי הממשלה היתה מפצה על העניין הזה בצעדים מקבילים כגון הפשרת קרקעות מסיבית, אבל סטנלי יודע איפה הוא חי ולכן הוא היה יכול לקבל החלטות טובות יותר.

מעבר לזה, הוא דואג ליציבות של הבנקים מעבר למה שהוא דואג לך ולי, ולראייה, הוא לא עודד בשום שלב של הקדנציה שלו תחרות בין הבנקים, שזה בהחלט אחד מתפקידיו של הנגיד.

ואגב, סייפא לדבריי הוא מצב הריבית הנוכחי. ברגע שהריבית בישראל גבוהה מהריבית בארצות הברית אין לזה משמעות, כי הספקולנטים גוזרים קופון על הימורי מט"ח פה בארץ. אם כבר המדיניות הנוכחית של סטנלי פישר, שיראה ביצים ויוריד את הריבית לרמת הריבית בארצות הברית, כרגע הוא במצב של גם וגם, גם הריבית לא מספיק נמוכה וגם היא לא מספיק גבוהה, אז שיחליט.

מתן גילור 16 ביוני 2013

1. חשבון הדולרים המנופח הזה העלה את דירוג האשראי של ישראל.
2. אני ממש לא בטוח שיש בועה. לא מאמין שבתחום יבנה-נתניה יהיו ירידות מחירים של מעל 10% (וזו מבחינתי לא בועה).
3. אכן, בנושא הבנקים הוא לא נחל הצלחה מזהירה, אבל לפחות ההגבלות שלו ושל חיזקיהו שמרו די יפה על הבנקים הלווים מהמשבר (ולא, זה ממש לא מספיק, אבל זה גם משהו).

קורא 17 ביוני 2013

מה שטוב בויכוח שלנו הוא שההוכחה תבוא תוך עשור. מחירי הנדל"ן יתפרקו וייכנסו לסטגנציה של שני עשורים, כולל ובעיקר בתל אביב שהיא בין יבנה לנתניה.

אביאל 17 ביוני 2013

בקשר ל3 – הקרדיט הולך הרבה אחורה, עוד לפני פישר וחיזקיהו בנוגע לבנקים ולאפשרויות התמרון שלהם, אפשר למצוא את הבסיס בועדת בייסקי ב83 ובהתפתחויות המאוחרות יותר.

מתן גילור 17 ביוני 2013

קורא – נכון.
אביאל – ההגבלות האקוטיות על שוק הנדל"ן בכלל והמשכנתאות בלבד, הינן נחלתן של פישר וחזקיהו.

פראליה 16 ביוני 2013

מתן, לא מסכים –

1. המדינה מדפיסה כסף והרבה, מידי חודש.

2. רכישת המט"ח בידי הבנק המרכזי הוא כלי שאינו מוגבל ובטח שאינו ספקולטיבי – בנק מרכזי המנצל את זכותו להתערבות במטבע יכול למנוע ייסוף בטווח הבינוני, במידה ופעל בצורה חכמה בשוק המט"ח.

3. מטרתן של הורדות הריבית האחרונות אינה להגביר את האינפלציה, האצת האינפלציה בתנאי המאקרו הנוכחיים אינה אפשרית לחלוטין.

4. אין בועת נדל"ן בארץ, רב עליית המחירים נבעה מביקושים אמיתיים לדירות ולא ממינוף יתר של דירות להשכרה/השקעה. המחירים הגבוהים ריאלית הינם תוצאה של תנאי השוק ובראשם היצע קרקעות זעום ואינם מנותקים מגובה הריבית.

5. לגבי חינוך לצריכה, את זה צריך לעשות מגיל חינוך חובה, מה שנעשה באיחור מה כרגע.

מתן גילור 16 ביוני 2013

1. בבקשה תפרט.
2. הסיבה (הרשמית) היחידה לשמה הוא רוכש מט"ח הינה הגדלת הרזרבות ולא התערבות בשע"ח.
4. איפה קראת שכתבתי שיש בועה?
5. לא מסכים. עובדה שבשנות השמונים די מהר הצליחו לחנך את הציבור לכך שיספוג בריבית אם תהיה אינפלציה.

פראליה 17 ביוני 2013

1. משרד האוצר מנהל א החוב הממשלתי מידי חודש באמצעות מכרזי הנפקות ומכרזי החלף באמצעותם הוא קונה אג"ח, בנוסף לכך הוא נכנס לשוק וקונה אג"חים אם זה בצורה ישירה ואם זה בצורה עקיפה, נכון שהפעולה היתה נרחבת יותר עם פרוץ המשבר ב- 2008.

2. זו אכן הסיבה על הנייר בלבד, המטרה היחידה כרגע בקניית הדולרים על-ידו היא תמוך בשער-החליפין.

3. צודק, אתה כתבת נכון שאין בועה. ("קורא" כתב שיש).

4. במידה רבה, המציאות הכלכלית שונה בתכלית כרגע מזו של שנות ה-80. האינפציה כרגע בשליטה מלאה בניגוד גמור למה שהיה אז ולא בטוח שזה בגלל ציבור מחונך יותר כלכלית. גם המציאות הנדל"נית היתה שונה בתכלית כמובן וביניהן מתקיים קשר ישיר.

Comments closed