ליגת שוקי ההון – איך עושים כסף

באמצעות סוסים טרויאניים המקושרים מצליחים לדחות את הקץ, ולמשוך את התהליכים הבלתי נמנעים על פני הרבה מאוד שנים

הסבלנות היא התכונה החשובה ביותר. כבר בגיל הגן מלמדים את הילדים במפתחות הקסם של דידי, סבלנות סבלנות, לא קונים בשום חנות, סבלנות ילדים, זה מפתח הקסמים.

בהשקעות זה נכון שבעתיים. גם כאשר נדמה שאנו עדים לתהליכים דרמטיים והיסטוריים, הזמן שבהם מתרחשים התהליכים הללו באמת, אורך הרבה יותר מכפי שנוכל לתאר. באופן עקרוני, הסיבה שוורן באפט הנו משקיע מצליח כל כך, הנה כמובן המזל, אך גם הנכונות שלו לדבוק באותם תזות השקעה כבר למעלה מחמישים שנה. בעיניו, מה שהיה הוא שיהיה, העקרונות שקבעו מה היא השקעה נכונה בשנות החמישים במאה הקודמת, יהיו נכונים גם היום.

*

גם התזה המופרכת שלי, שעל פיה העולם ביצע תפנית חדה בשנת 2008, תתברר כנכונה או שגויה רק בעוד כמה עשרות שנים. גורמי הכח המגיעים לנקודות השפעה בכל מדינה, ונמצאים קרוב לצינור הכסף, לא מוותרים כל כך מהר על העמדה העדיפה שלהם, ובזכות הכח שצברו, הם נמצאים בעמדה טובה לנסות לשמר את כוחם. למעשה הכלכלה היא גלגל ארוך מאוד שבו ה"גנבים", שם קיצור לאלו המתעשרים לא כתוצאה מהמצאה חדשה, או מיצירת מפעל משגשגש, אל כתוצאה מקירבה לצינור הכסף, בין אם הוא ממשלתי, ובין אם הוא כתוצאה מאשראי המגובה על ידי המדינה, בתחילה יזהרו במעשיהם מתוך הכרה בשבירות מעמדם, לאחר מכן ירגישו בטחון רב מדי, ואז ההיבריס יוביל אותם להסטת יותר מדי כסף לכיסיהם על חשבון שאר הלא מקושרים, דבר המוביל ליצירת מרמור אצל הלא מקושרים, ואלה בתורם מנסים להעיף את המקושרים הקודמים.

המקושרים גם לאחר הטעות, ימשיכו להשתמש במוקדי הכח על מנת להלחם ברוב. הדרך הטובה ביותר למלחמה ברוב היא הסטת תשומת הלב לכיוון אחרים. בברזיל לדוגמה, ההמונים יודעים שהם נדפקים, וכאשר הם מאורגנים פוליטית, שני ראשי הממשלה האחרונים נבחרו מתוך ידיעה שהדרך לשמר את כוחם, היא לנסות ולרצות את ההמונים. לכן, בברזיל 40 מיליון איש מאז 1990, דילגו מהעוני, אל מעמד הביניים הנמוך.

*

מאחר והברזיליאים יודעים שהדרך להשיג את מבוקשם היא לצעוק, הם צועקים בקול רם, בזמן שהממשלה תהיה רגישה במיוחד, וכך הם דואגים לכך שהממשלה תמשיך להסיט את הכסף מהמקושרים הנוכחיים, אל ההמונים, באמצעות מלחמה בשחיתות.

בישראל לדוגמה, מפלגת השלטון נתקלה במחאה רחבה בקיץ הקודם, ובאמצעות הסטות למינהם (ועדת טרכטנברג, איראן, הצבת מועמד קש ששייך למקושרים בשם יאיר לפיד), הצליחה לשמר את מוקדי הכח, ויתרה מכך את השיטה בעינה, אך מדי פעם הקורבנות המוקרבים מקרב המקושרים גדלים והולכים (נוחי דנקנר, אילן בן דב), ובתהליך איטי השיטה משתנה, עד שההמונים יבינו שמי שהם בחרו להגן עליהם, בעצם הוא סוס טרויאני שנועד לדפוק אותם, ההבנה הזאת תגיע רק כאשר מצבם ידרדר מספיק כדי לראות את התוצאות.

*

ירון זליכה בסוף השבוע טען שעליית מחירי הנדלן הוציאה 100 מיליארד שקל מכיסי הלא מקושרים, אל עבר כיסי המקושרים, בעלי ההון. הטענה שלו שהמכשיר להעברת הכסף היה ריבית נמוכה במיוחד, דבר שגרם לכולם להגדיל את הביקוש לדירות, מהלך שגרר את עליית המחירים. מכאן לטענתו, אם כל חטאת היתה הורדת הריבית.

דבר אחד זליכה שכח, נכון מחיר הדירה עלה, אך מאחר והלא מקושרים קונים דירות באמצעות משכנתא, כל ירידה של אחוז במשכנתא שקולה לכמה וכמה אחוזים במחיר הדירה. לכן, סך הכסף ששולם למעשה על הדירות, נמוך בהרבה מרמת עליית מחירי הדירות. הבעיה היא לא בריבית הנמוכה, הבעיה היא שהנגישות לריבית הנמוכה היתה ללא מקושרים רק לצורך קניית דירות, ולמקושרים לצורך בניית ההון, השלטות על שירותים מקומיים, ושאיבת הכסף מההמונים באמצעות חוסר תחרות, וכך יצירת יוקר מחייה גבוה.

*

כיום מנסים לזרוק לנו את אלון חסן, את סיפור הגז, ואת הפוליטיקה החדשה, כדי שלא נראה שמדובר באותם בעלי כח שמנסים לשמור על מעמדם, ועל חוסר התחרות בנגישות לאשראי. בסופו של יום, הריבית הנמוכה תשאר איתנו לעוד הרבה שנים כנראה, כי זהו חלק מהגלגל הכלכלי העולמי הנוכחי. מה שישתנה הוא בסופו של יום, שהדרך היחידה של המקושרים להשאר במקומם תהיה מתן גישה לאשראי גם לאחרים, מי לצורך צריכה, ומי לצורך בניית עסקים. אחרת, הצמיחה תהפוך לנסיגה, מצבם של ההמונים ידרדר, ובאמצעים פוליטיים, יעלה מי שיעיף את כל המקושרים הקודמים.

אחת הדרכים לשאיבת הכסף מההמונים אל כיסי המקושרים מפורטות בפוסט המעולה של מתן גילור http://matangilor.wordpress.com/2013/06/29/%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%9D/

בארצות הברית זה כמעט קרה, רק שהלא מקושרים לא שמו לב שאובמה הוא סוס טרויאני קלאסי. בסוף, גם שם זה יקרה.

ביפן הממשלה מנסה למשוך את הקץ באמצעים קיצוניים מדי, ודווקא כך הם מזרזים את התהליך במקום להאריך אותו.

 

images

זה כבר לא אותו הדבר...
קופץ אל הדמיון - הכירו את יוחאי הלוי

25 Comments

מתן גילור 29 ביוני 2013

הפוסט מצוין – תודה רבה.
כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, אני חושב שאחד הכלים היעילים ביותר לפתרון בעיית ויסות האשראי בארץ הוא יחס הרזרבה, אבל לכתוב את זה ככה על רגל אחת זה לא רציני.
בהתאם לזאת, ובלי נדר, פוסט בנושא יקרום עור וגידים במהלך החודש הקרוב.

עומרי 29 ביוני 2013

אובאמה עושה לא מעט בשביל הלא מקושרים, השיטה הפוליטית בארה"ב מקשה עליו מאוד.

בארץ כבר החל ביתר שאת תהליך של גיוון ותוספת מקורות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים – שני הבנקים הגדולים פותחים קרנות במיליארדים לשם כך.

מה שכן – פרנקל הוא צעד גדול אחורה.

עומרי 29 ביוני 2013

מתן – פוסט מצוין. הכרתי את הנושא אבל שאבתי ידע מההסברים הטכניים מאירי העיניים.
דלק נדל"ן חילקה הר של מזומנים בשיטה הזו. אפריקה ישראל חילקה. חבס חילקה. והיד עוד נטויה.

אהד 29 ביוני 2013

אני לא מבין יותר מדי בכלכלה ומסכים לרוב הגדול של הדברים שאמרת בנוגע למקושרים, למעט עניין אחד – יאיר לפיד. לא בחרתי בו, אבל אני כן חושב שלקרוא לו סוס טרויאני של המקושרים זה כבר קונספירטיבי מדי לטעמי. במיוחד אם תזכור שהוא רץ על הקטע החרדי.

ואגב, מישהו מוכן להגיד לי מתי מעבירים את חוק המיסוי על הירושות?

גיל שלי 30 ביוני 2013

כל היופי הוא שהסוסים הטרויאנים לא מודעים בדרך כלל שהם כאלה, וגם מפעיליהם עושים זאת מתוך מקריות ולא מתוך יד מכוונת

שמעון כסאח 30 ביוני 2013

לא הבנתי איך איראן קשורה לכל העניין.

גל דגון 30 ביוני 2013

לא קשורה. אבל נבחרי הציבור שלנו מתעקשים להתעסק בה ולא בעניינים שמבית. או לפחות לנסות להציג את עצמם כך.

שמעון כסאח 30 ביוני 2013

באיראן צריך לעסוק, זה המצב. הבעיה שבניהול ענייני פנים יש לפוליטיקאים שלנו מסורת רבת שנים להתעסק במה שקל ולא במה שצריך.

IDO 30 ביוני 2013

גיל שלי – טור לעניין !!
איך לדעתך או באיזה שיטת ממשל ניתן למנוע את תופעת הקפיטליזם התאגידי. רצון העם לא ממש עובד בשמירה על האינטרסים של עצמו, והרבה בגלל שרצון העם לא ממש מבין מה שאתה כותב פה. אשמח עם תוכל להרחיב אולי בטור נוסף של הדלק של הדמוקרטיה והמוב הטיפש.

באותו עניין ממש, אצלנו באוסטרליה קיבלנו סופסוף את ראש הממשלה שבחרנו לפני 4 שנים חזרה!! קווין ראד. הוא נבחר קצת אחרי המשבר של 2008 והפעולות שעשה היו:
1. לבקש סליחה ומחילה מתושבי אוסטרליה המקוריים על הפלישה לחייהם ב250 השנים האחרונות.
2. כדאי לעזור לעם הוא חילק לכל אזרח משלם מיסים $1000 ואז עוד פעם ואז עוד פעם למחזיקי מספר מס עסקי. כך הוא השאיר רבים מאתנו בחיים העסקיים.

קווין ראד הופל על ידי תאגידי המכרות לאחר שרצה להעלות את מס הטריליונרים עליהם ל 60% מס הכנסה. תוך שבוע התגלו סקרים שהעם מאס בו והמפלגה שהוא עומד בראשה (הלייבור) ימותו בבחירות. הובאה מספר 2 שבטלה מיד את המס. עכשיו בטויסט של המציאות היא הולכת להפסיד את הבחירות (הסקרים מראים 75/25) והחזירו את קווין שלנו.

גיל שלי 30 ביוני 2013

עידו – לא ניתן למנוע זאת. לא בטוח שרצוי. זה התהליך שבסופו של דבר הקפיטליזם רוצה. בתחילה גורמים מנסים להרוויח כסף, מה שיוצר כסף לכולם. הפחד שלהם לאחר שצברו את הכסף הוא לאבד אותו. אז הם מנסים לייצר כח, כדי לשמר את מעמדם. כאשר הכח שלהם יהיה מוגזם, הם יאבדו כסף, ואז יאבדו כח. בקפיטליזם ודמוקרטיה התהליכים האלה קורים בצורה אלימה פחות, בדיקטטורות זה קורה בבת אחת ובאלימות גדולה. כתוצאה מכך, הרבה אנרגיה הולכת למאבק על הכח, במקום למאבק על הכסף

איציק 30 ביוני 2013

קטונטי מלחלוק על באפט אבל המודל שלו נראה לי, לא המודל היחיד. ביל גייטס מצליח לא רע כבר כמה עשרות שנים, והמודל שלו שונה, גם הבעלים של פיזר לא עניים מרודים. כלומר לשים את כל ההליך הנכון רק לסל של באפט נראה לי לא נכון. יותר מכך, נראה לי שאם כולם היו נוהגים כמו באפט, אז הוא לא היה מוצלח מאוד. חלק מההצלחה זה לעשות דברים שונה ממה שכולם עושים.
לגבי לפיד, אפשר להאשים אותו בחוסר ניסיון, בחוסר הבנה, בחוסר יכולת למידה, אך סוס טרויאני הוא ממש לא. סוס טורויאני יודע שהוא סוס טרויאני (האחרים לא יודעים שהוא כזה). אם לפיד היה יודע שהוא כזה, הוא לא היה עושה זאת.

גיל שלי 30 ביוני 2013

ביל גייטס והבעלים של פייזר הם לא משקיעים אלא יזמים. כמובן שיש משקיעים נוספים על באפט שמצליחים, הוא רק דוגמה.
דרך אגב, למיטב ידיעתי הסוס הטרויאני עשוי מעץ, אני לא בטוח בקשר לרמת האינטליגנציה שלו, או המודעות.

איציק 30 ביוני 2013

:-) הבנתי את האנלוגיה שלך לגבי לפיד.
אני מניח שהבנת את כוונתי גם.
כיוון שאני לא מומחה גדול ולכן משקיעים/יזמים אצלי כולם בסל אחד, השאלה האם רוב המשקיעים המצליחים נוהגים כמו באפט או זה מודל מצליח אחד מייני רבים.

גיל שלי 30 ביוני 2013

המודל של באפט הוא אחד מני רבים. הוא נחשב משקיע מצליח באופן מיוחד, במיוחד בתחום של אלה המשקיעים לטווח ארוך

יריב 30 ביוני 2013

מצד שני, הסוס הטרויאני נכנס לטרויה והאויב בו. יאיר לפיד נכנס לממשלה, סוס טרויאני הוא לא.

גיל שלי 30 ביוני 2013

האם הממשלה לא היתה בצד השני של המתרס מול המפגינים?

יריב 30 ביוני 2013

האם בכניסתו של יאיר לפיד לממשלה הוא מאפשר למפגינים להיכנס (מטאפורית)? "איש קש" נראה דימוי מתאים יותר (לא שזה חשוב, מבינים את כוונתך ממילא).

גיל שלי 30 ביוני 2013

אתה צודק כמובן

Red Islington 30 ביוני 2013

מעניינת התזה שלך לגבי 2008 . אתה טוען שמה שהתרחש אז ומאז עומד בפני עצמו ולא כחלק מן הגלים העולים והיורדים של הכלכלה לדורותיה , ושהעולם הכלכלי עבר איזשהו שינוי מהותי עקב כך ? האם כתבת על זה פוסט בעבר ? אשמח לקרוא על כך

אחלה פוסט , כרגיל

גיל שלי 30 ביוני 2013

רד – התזה שלי היא שמדובר במיתון שבו צריך להחליף את הצינור בעוד שבמיתון רגיל מטפלים באמצעות הגברת לחץ המים בצינור. כתבתי על זה רבות בעבר אחפש את הלינקים

גיל שלי 30 ביוני 2013

red – מצאתי משהו, http://debuzzer.sport5.co.il/shely/archives/3490
אם אמצא עוד אשים עוד לינקים

Red Islington 30 ביוני 2013

תודה גיל , כיף לקרוא בכל מקרה . עוד נקודה ששווה התייחסות , ואני בטוח שהיתה לכך התייחסות בעבר , האופן שבו כל אחד מהגושים – אירופה , ארה"ב , יפן – 'מטפל' במיתון שלו , ואיזו גישה היא המוצלחת יותר …

בברכת רבעון מוצלח

גיל שלי 30 ביוני 2013

אכן היו הרבה פוסטים בנושא. תודה ובהצלחה ברבעון הקרוב, נראה שכולנו נזדקק לאלילת המזל ברבעון הבא

אביאל 30 ביוני 2013

דברים מעולים, בקשר למקושרים, העשירים הגדולים מתחלפים, כמעט אף אחד בחמישים הראשונים בארה"ב (וגם בארה"ב) לא היה שם לפני 30 שנה (אולי אחד שניים), יש מוביליות, תשים לב שגם רוב העשירים הם יזמים בעצמם שבונים ועושים, בנוסף ליוזמה של גייטס ובאפט לתרומת ההון שלהם, יש גם צעדים חיוביים.
תמיד היו, סוקרטס וחבריו כתבו על המקושרים ועל הבעיות בניהול מדינה וחברה ואני מניח שגם תמיד יהיו. אני חושב שבסופו של דבר יש לבחון כל מצב לגופו, מדינה מדינה והבעיות שלה, אצלנו זה הרבה יותר מדי מסובך. בנוסף אני חושב שהפתרון יהיה בסופו של דבר בדמותיות של מנהיגים אלטרואיסטיים שיגיחו מפעם לפעם ויעשו את השינוי לטובת הכלל ואז נתקע עוד כמה עשורים עם מנהיגים בינוניים, בדיוק כמו בכלכלה ובמחזור העסקים.

אביאל 30 ביוני 2013

וגם הפוסט המעולה של מתן, למדתי מבוא לחשבונאות במסגרת התואר לפני שנתיים, אותנו דווקא לימדו את הגישה של העלות ההיסטורית, מפליא שהלכו לכיוון השווי ההוגן. יש גם חוקר יחב"ל באוניברסיטה העברית (ברח לי השם) שחוקר בדיוק את שינויים של הIFRS ואת השפעת הBIG 4 עליהם, זה נראה ששם המקושרים מפעילים את הצינור ולא רק שותים ממנו.

Comments closed