כל אוהדי הספורט יודעים דבר פשוט, כשהכסף על הקו הביצועים יורדים. כלומר, אחוזי העונשין לדוגמה יורדים כאשר הקליעות הן בדקה האחרונה במשחק צמוד. בשכונה, תתערבו על כסף, פתאום האחוזים שלכם בעונשין ירדו.
יש כאן אמת שלא מובנת להרבה מעסיקים, ישנם דברים שבהם התמריץ הכספי הוא בדיוק הפוך למצופה. ניתן לתמרץ עבודה קשה בבונוסים כספיים, אי אפשר לתמרץ הישגים הקשורים ביצירתיות באמצעות בונוסים כספיים.
אם תבטיחו לכל שחקן בונוס כספי על 1000 זריקות בכל אימון, הבונוס הכספי ישיג את מטרתו, יהיו יותר שחקנים שיישארו לזרוק אחרי האימון. אם תבטיחו בונוס כספי לכל שחקן שיקלע את הסל המנצח במשחק, תשיגו תוצאה הפוכה, שחקנים יהפכו להיות אגואיסטיים ויחפשו את הזריקה שלהם, על חשבון מסירה לשחקן פתוח למשל, והסיכויים שיקלעו את הזריקה ירדו.
*
בספר המצויין של פרופסור דניאל כהנמן, ספר שלוונטל כבר המליץ עליו, חושבים מהר ולאט, נקבע בעקבות ניסויים, שכאשר מראים לאנשים שטרות כסף, הם נהיים פחות חברתיים. דרך אגב יש שם עוד קביעות מעניינות, גם כאלה אשר אני הייתי לוקח אותם כהוכחה לכך שיש תופעת יד חמה. למשל, הצלחה קודמת, סיטואציה מוכרת, יגבירו את הסיכוי להצלחה, כלומר במידה ואני נמצא בסיטואציה מוכרת בה הצלחתי בעבר, הסיכויים שאני אצליח שוב, גוברים. מה זה, אם לא הוכחה לתקפות היד החמה?
*
מעסיקים רבים חושבים שניתן לתמרץ עובדים באמצעות בונוסים כספיים. אחד האינסטינקטים האנושיים הבסיסיים ביותר שקיימים בנו, הוא הרצון להצליח במעשינו. אם ניתן לילד פאזל, הוא ירצה להצליח בהרכבתו. אם נגיד לו שהוא גאון, הוא יפסיק להרכיב את הפאזל, מפחד להכזיב את ציפיותינו. לעומת זאת אם נשבח את העבודה שהוא משקיע בהרכבת הפאזל, הוא ימשיך לנסות עד שיצליח.
כך גם אצל מבוגרים. שחקנים בקבוצה רוצים לנצח, גם בלי הבונוס הכספי. הבונוס הכספי הנכון יעודד אותם להתאמן קשה יותר, זה די טיפשי לתת בונוס על נצחונות. גם בעבודות רגילות נכון לתמרץ אנשים על עבודה, לא על הצלחה. הבונוס על הצלחה יותר נכון כאשר החברה רוצה לשתף את העובדים שלה בהצלחת החברה, כחלק מהמסר לעובדים, שהחברה שייכת גם להם. ישנם דברים שאוהדי ספורט מבינים אינטואיטיבית, ומנהלים בכירים לא יבינו לעולם.
45 Comments
אתה אומר את זה בתגובה למשהו ספציפי או שסתם רומז לעובדים שלך שהשנה אין בונוס? :-)
החברה שלי מצליחה…
תקנה את דה באזר
היד החמה, (ואחוזי עונשין) קשורים לאופן הפעולה של המוח. בגדול יש את חלקי המוח שאחראים על קבלת ההחלטות (בקליפת המוח, הקורטקס), ויש את המרכזים המוטוריים. בתהליך של חזרה על פעולות פשוטות, כמו קליעת עונשין, התהליך נעשה רק במרכזים המוטוריים, במצבי לחץ, כמו בקליעת עונשין בסוף המשחק או אחרי החטאה, השחקן מתחיל לחשוב, ואז יש התערבות של קליפת המוח וגדלים הסיכויים להחטאה. זו הסיבה שלהרבה שחקנים יש טקסים (די מוזרים לפעמים), לפני קליעת עונשין. המטרה היא להעסיק את המוח הרציונאלי בטקס ושהקליעה תתבצע רק מהמרכזים המוטוריים.
בסנוקר למשל, השחקנים שמנצחים תחרויות הם לא אלו שקולעים הכי הרבה מכות קשות, אלא אלו שלא מחטיאים מכות קלות יחסית. אלו שגם אחרי שהחטיאו מסוגלים למחוק את ההחטאה מהראש ולגשת לקליעה הבאה באותו אופן. סטיבן הנדרי אמר בראיון שבשיא הוא פשוט ידע שהקרוסיבל בשפילד זה הבית שלו ואין מצב שהוא מחטיא שם, ובגלל זה הוא שיחק הרבה יותר התקפי ממה שהיה מקובל בזמנו (וזכה ב-7 אליפויות עולם ב-0 שנים).
בהשקעות זה אותו דבר. לאורך זמן מנצח מי שההחלטות שלו לא מושפעות של ההחלטה האחרונה, אלא מהמצב האוביקטיבי בשוק. רוב האנשים לא מסוגלים להיות רציונאליים כשמדובר בכסף שלהם. ויקטור מולו כתב באחד הספרים שלו, על אחת הדמויות ש"בשבילו הכסף היה חסר משמעות לחלוטין, באותה מידה ההימור היה יכול להיות על ניירות מבעוניים או על גולות, העיקר הייתה הרגשת הנצחון, ולכן הוא היה המרוויחן הגדול ביותר במועדון" (תרגום חופשי לחלוטין – ומהזכרון)
מסכים חלקית. ממה שאני מכיר מסנוקר
הגורם המכריע הוא לא כמה מכות קלות השחקן מחטיא אלא היכולת להביא את הכדור הלבן אחרי "קליעה" למקום הנכון בכדי שהמכה הבאה תהיה קלה. וזו הגדולה של רוב השחקנים המובילים.
גבר , זאת היא כנראה התגובה המוצלחת ביותר שקראתי השנה . הייתי יושב איתך ועם גיל על בירה בכיף . יישר כוח
בירה זה תמיד טוב
צריך בהזדמנות לארגן מפגש של סיעור מוחות . אני מרגיש זר בפאבים של תל אביב אבל אתגבר על כך בכיף
אהבתי
1+
אני חושב שזה קשור לדוויט האוורד :)
שמנהלי ה NBA צריכים להבין שלשפוך עליו כסף עכשיו לא יביא את התוצאות שהם מצפים ביחס ישיר לאותה כמות כסף
זו אינטרפטציה שלי בלבד
לדעתי הפוסט מתייחס להחתמה המדהימה של ניסו קפליטו בבית"ר.
גיל, אני מסכים ולא מסכים איתך.
מנסיוני כמנהל מכירות בחברה טיוואנית אני יכול לומר שאני אישית אנסה להשיג את היעדים שלי בכל מקרה, מתוך רצון באמת לעמוד במטרות שהציבו לי. אבל אני רואה אנשים שעובדים איתי (מקומיים) שמסתפקים בהגעה ל 70-80% מהיעדים, דבר שפשוט יעביר אותם לשנה הבאה בלי ביקורת גדולה מדי, וגם בלי צורך למאמץ מיותר נוסף. אז אולי זה עניין מנטלי, אולי תרבותי ואולי שילוב, אבל בונוס בהחלט עשוי להיות משתלם עבור החברה.
ארז – אני מאוד בעד בונוסים, הם חשובים, ועוזרים מאוד לחברה. צריך לדעת על מה לתגמל, ואיך לתגמל, אחרת בונוסים יכולים אפילו לגרום נזק, בדיוק כמו במקרה שאתה מתאר.
כן, העניין הוא שאנשים מחפשים פתרון קל, והפתרון הכי קל הוא להסתכל על מספרים ולהשוות אותם למספרים אחרים, לכן תגמול ע"פ מאמץ ועבודה הרבה יותר נדירים.
לעיתים נדירות הפתרון הכי קל הוא גם הפתרון הכי טוב
גיל, קראתי הרבה ראיונות עם ספורטאים גדולים באמת וחלק ניכר מהם סיפרו שבמשחקים/תחרויות החשובים שלהם הם היו ב – ZONE שאינו ניתן להסבר רציונאלי והרגישו שכל מה שהם יעשו יצליח ואכן הכל הצליח להם. שווה לבדוק אם העניין הזה של ה ZONE הוא מנת חלקם של ספורטאי על בלבד או שמא, זה שיש לך את ה ZONE עושה אותך לספורטאי על.
ושמעתי שג'ואי צ'סטנאט היה בסופר ZONE אתמול :)
ניינר , ZONE כזה קיים גם בתחום הפיננסי , וגם בתחומים נוספים .
וכל זמן שאתה נשאר בZONE , דבר שתלוי רק בך , אתה פשוט תמשיך להצליח . בין אם זה יום , חודש , או שנה .
הייתי יושב איתך בכיף לבירה ושתסביר לי איך נשארים בZONE בבורסה לאורך זמן
ד"א הייתי היום באיזלינגטון, נראה ממש טוב לעומת מה שזכרתי. כמה פאבים ברמה מאד גבוהה
לך את UPPER STREET ו/או ESSEX ROAD בANGLE , או רד ל EXMOUTH MARKET .
מפנה אותך גם לתגובה מס' 2 של 'אייל הצפון' בהקשר של שוק ההון .
דבר איתי כשתחזור :)
לניינר, זה פשוט גועל נפש.
ואני לא מאמין שדבר כז משודר בערוץ הספורט המרכזי בעולם
לא פלא שככה האמריקאים נתפסים בעולם.
אם יותר לי לצטט את דורפן – "אם זה משודר בESPN זה ספורט"
טקסט בונבון.
ובני צודק. תקנה כבר את הדה-באזר. תהיה הבשורה של המו"לות החדשה.
מסכים לחלוטין אך בכל זאת יש יוצא מן הכלל .
למשל נקודה שהיתה מקובלת בעבר בספרד ואסורה במקומות אחרים.וזה שמועדון ייתן תמריץ כספי למועדון אחר אם יצליח לנצח/לא להפסיד למועדון שלישי. בעיקר בירבויות העבר בין ברצלונה לריאל.
דבר זה אסור כמובן בארץ ובצדק.אך במשל שכזה התמריץ הכספי היה יכול להועיל.
התמריץ הכספי כאן, ברוב המקרים נועד למנוע תמריץ כספי על חוסר מאמץ…
דווקא בספר שציינת כהנמן טוען שמבחינה סטטיסטית, מוכח שאין דבר כזה "יד חמה". אני לא בדקתי את הסטטיסטיקה ואני נוטה לא להאמין (חינוך…) אבל בהנחה שהוא לא קיבל פרס נובל סתם, כנראה שהוא צודק :-)
אני לא חושב שניתן "להוכיח" את זה. זה מושג לא-מוחשי. כמו שאתה לא יכול להוכיח את קיומו, אתה לא יכול להוכיח את אי-קיומו. מקסימום לתת טיעונים חזקים שסותרים את ההנחה.
דווקא במקרה הזה הסטטיסטיקה עובדת
מחשבים אחוזים לפני אחרי ותוך כדי ורואים
כהנמן טוען שאין דבר כזה "יד חמה" והוא מוכיח את זה סטטיסטית
הוא מגדיר את ההטיה בתור "העדפת הבטחון על פני ספק" עמ 133 (אם בא לך לקרוא)
:-)
עשינו פעם ניסוי באיזה חברה שאנחנו עובדים איתה. חצי מהעובדים שעמדו ביעדים קיבלו בונוס כספי וחצי קיבלו מילה טובה מהבוס. בשבוע שאחרי הניסוי התפוקה של הקבוצה שקיבלה מילה טובה היה גבוה מהקבוצה שקיבלה בונוס כספי.
פה נכנסת השאלה מה יותר קל לבעלים לעשות – לתת מילה טובה או לתת כסף…
אפשר לתת גם בונוס כספי וגם מילה טובה :) נדיר אבל עובד מנסיון
אם להיות ציני, הניסוי הבא צריך להיות באופן הבא:
לעובד מוצלח שים שתי מעטפות, באחת כסף ובשניה מכתב עם מילה טובה, ותן לא לבחור מעטפה. נראה במה יבחר ומה יהיו הביצועים העתידיים.
אם מתעקשים אז העובדים שלא עמדו ביעדים ולא קיבלו בונוס השתפרו בשבוע שלאחר הניסוי. העובדים שקיבלו מזומן ירדו בביצועים.
איציק, הניסוי הוא למעביד ולא לעובד…
ודאי, גם הניסוי שאני מציע יכול להיות למעביד :-)
זה בוודאי לא הוכחה לקיומה של "יד חמה". "יד חמה" מתקשר לכך שהצלחת בניסיונות האחרונים שלך, לא לכך שהצלחת בעבר באופן כללי. כל שחקן כדורסל (חוץ מבבכורה, בערך) הצליחו בעבר לקלוע סלים, זו סיטואציה מוכרת לכולם.
לגבי האמירה שפתחת בה (ירידה באחוזי קליעה מהעונשין בסיומים צמודים), אני יודע שזו טענה מאוד מקובלת, אבל אני בכלל לא בטוח שזה נכון. הלכתי להסתכל על 15 השחקנים שזרקו לפחות 40 פעמים מהקו העונה בסיטואציות כאלו (לפי 82games.com, בהגדרה של 5 דקות אחרונות עם עד 5 הפרש). 6 שחקנים קלעו באחוזים טובים יותר מהממוצע העונתי שלהם, 7 באחוזים טובים פחות. ההבדלים, ברוב גדול של המקרים, קטנים מאוד. זה גורם לי להאמין שאולי יש תופעה כזו אבל היא בוודאי לא דרמטית, ואולי אינה קיימת כלל (כדי לדעת צריך לבדוק הרבה יותר נתונים בצורה הרבה יותר מובנית, כמובן).
יריב – אלה בדיוק המקומות בהם הסטטיסטיקה לא תיתן את כל התמונה. יש אנשים כמו מייקל שמתעלים ומרכזים טוב יותר בסיטואציות מכריעות ויש את אלה שהפוך. יהיה קשה לבחון את השאלה בסטטיסטיקה לבד בדיוק כמו את תופעת היד החמה. אני גם לא טוען שיש חי הוכחה לתקפות הטענות
גיל, דווקא יש לא מעט מחקרים שמראים שאין דבר כזה יד חמה. שחקנים שמרגישים חמים נוטים לזרוק יותר, אבל לא בהכרח להצליח יותר מהממוצע שלהם. כמובן ששחקנים כמו קובי או ג'ורדן יהיו בעלי ממוצעי קליעה גבוהים משחקן ממוצע אבל צריך להשוות כל אחד לממוצע שלו ולבדוק את הרצפים שלו בזמנים שונים במשחק. אנשים נוטים לחשוב שזה קיים כי אנחנו זוכרים בעיקר הצלחות ומתעלמים מכישלונות. כבר הרבה זמן אני חושב לכתוב על זה פוסט ואולי אעשה זאת בקרוב.
שתי הערות לסדר היום:
א. המושג "יד חמה" הוא פשוט מאוד מבחינה סטטיסטית: השאלה היא האם יש מובהקות בשינוי אחוזי הקליעה כתלות בזריקות שלפני הזריקה הנמדדת. בניית מודל ניסויי צריכה להיות קלה, בהתחשב בכך שכל הנתונים, ורבים מאוד מהם, כבר יש.
ב. לגבי הקשר בין מוטיבציה, לחץ ואיכות הביצוע. המודל הפסיכולוגי הנוכחי (שלמדתי עליו בהקשר של תגובת קרב) מדבר על עקומה נורמלית שתחום הX שלה הוא לחץמוטיבציה וטווח הY שלה הוא יכולתביצוע. לכל אדם יש את הטווח האופטימלי של לחץ או מוטיבציה, שבו התפקוד הכי גבוה. תת-מוטיבציה או יתר-לחץ יביאו לירידה בביצוע ועד לשיתוק. ישנם אנשים (מייקל) שתחום השיא שלהם נמצא באזור של יותר לחץ, יחסית לאנשים אחרים, אבל גם להם יש נקודה בה תוספת לחץ תוריד את הביצוע.
בהמשך לדבריו של גיל, דוגמא למחקר שנעשה בנושא:
http://probasketballtalk.nbcsports.com/2010/06/07/economics-professor-takes-a-look-at-the-clutch-debate/
http://www.huffingtonpost.com/dan-ariely/the-irrational-side-of-co_b_592165.html
מספר הערות:
1. תמריצים על ביצועים זה דבר נורמאלי. לרוב שחקני הכדורגל יש בונוסים על נקודות, פלאי-אוף עליון, אליפות, גביע, הגעה לאירופה. אני לא בטוח שבאופן מדע הביצועים עולים/יורדים בגלל הבונוסם, כנראה שהם לא משתנים בפועל. המטרה העיקרית של בונוסים אלו זה להראות הערכה על ביצועים ולא לתמרץ אותם.
2. יש ספורטאים שהלחץ עושה להם טוב. למשל בולט מתפקד מעולה בלחץ והתוצאות בתחרויות הגדולות טובות מאשר בעונה סדירה. נדמה לי שבדקו פעם את וילי סימס ומצאו שאחוזי הקליעה, קבלת החלטות והמשחק שלו עולה בסיומים של משחקים צמודים הרבה מעבר לממוצה. אולי זה קשור לעובדה שהריכוז שלו בתחילת משחק או במשחקים של 30 הפרש לכאן או לכאן נמוך יותר, ולאו דוקא סיפור של לחץ. בן-האדם פשוט היה התרכז יותר כשהיה צורך בכך.
3. היד החמה יש לה שני היבטים. האחד ההרגשה הסוביקטיבית של השחקן, וזה אני לא בטוח שקשור לביצועים. היום שיחקתי והרגשתי שכלום לא נופל, ועדין לפעמים נפל לסל, ויש ימים שאפילו נכים כמוני מרגישים טוב, ועדין לא נופל לסל מי יודע מה. מה שאני רוצה לומר שלהרגשה האישית לא תמיד יש מתאם עם המציאות, אך יש מתאם אם הנכונות לקחת יותר זריקות (במקרה זה אפשר דוקא להרע, מרגיש טוב, זורק יותר, מחטיא יותר). השני הוא איך הסביבה רואה את התנהגותו וגדירה זואת התנהגות של יד חמה. אני לא בטוח בהגדרה, אבל נראה שאנשים מגדירים יד חמה כשהוא קולע רצף ולא כשהוא זורק רצף. שחקן שזורק הרבה כמו קובי בראיינט תמיד יהיו מצבים של קליעת רצפים או החטאות של רצפים, אך להם לא נקרא יד חמה. לדעתי כדי לבדוק את טענת היד החמה צריך לשלב את העיניין הסובייקטיבי. כלומר לשאול את השחקן האם הרגשת יד חמה, ואם תשובתו חיובית לבצע סטטיסטיקה. יתכן והניסוי יהיה מוטה, כיוון שהשחקן יגיד שהרגיש כאשר הצליח לקלוע ולא כאשר הרגיש חם.
אתה לא משלם יותר תמורת ביצועים טובים יותר. אתה משלם יותר עבור אנשים שהוכיחו את עצמם ועזרו לבעל החברה להרוויח הרבה יותר. אם לא תשלם בסופו של דבר הטובים יעזבו. חברה כמו גוגל תשלם למתכנת מדרגה 6(מוכח מבחינת החברה) 350K בכדי למנוע עזיבה לא כי יש אמונה שהתפוקה תעלה עם הקידוםשידרוג בשכר. אני נוטה להאמין שכך הדברים גם בקרנות גידור.
אבל זה גם משאומרים בעלי הבנקים לגבי המשכורות המנופחות של המנכ"ל-ים. כיוון שאף אחד לא שם גבול כלשהו ואומר, מכאן והלאה אני לא משלם, זה מה שקורה. אבי לא יודע איך מכמתים דברים כאלו ואיפה שמים את הגבול, אבל התגמול כדי שה"מוחות" לא יברחו נראה לי לפעמים לא מידתי.
פוסט נהדר שמאוד הזכיר לי את זה:
http://www.youtube.com/watch?v=u6XAPnuFjJc
כל מי ששיחק פעם ספורט יודע שיש יד חמה. כשהולך הבטחון עולה ובטחון הוא הדבר החשוב ביותר בזריקה/בעיטה/חבטה.
אריק, כהנמן טוען שסטטיסטית מוכך ש"יד חמה" פשוט לא נכון זו "יוריסטיקה" – משהו שאתה מאמין בו למרות שהוא לא נכון סטטיסטית (עמ' 133 אם בא לך לקרוא)
בכל זאת הוא קיבל פרס נובל ואני לא….