סיכום לילה אירופאי שני איה שורק

איה מסבירה לנו מה ראינו מול גיורי, ולמה לצפות

התלבטתי ביני וביני אם להתעלם מעשר הדקות האחרונות של המשחק, כשמכבי שיחקה בהרכב נטול חלוצים ועם יואב זיו כשחקן התקפי (נראה שגם הוא לא לחלוטין הבין מה תפקידו שם) והחלטתי שכן. כלומר – להתעלם. את משחק הליגה הראשון שלו אוסקר סיים עם ההרכב הבא: אניימה, ורד, ייני, קרלוס, זיו, ראדי, אלברמן, דהן, לוגסי, בן בן-יאיר, גונזאלו גרסיה. זה לא אמר כמעט כלום על מכבי של המשך העונה.

חוץ מעשר הדקות האלה, היה משחק שבו סוזה יכל לבחון כמה קונספציות מעניינות שאולי ישמשו את מכבי לעונה הקרובה (ואולי לא).

ראשית אפשר היה לראות הדרך שבה מכבי מגנה ומייצרת לחץ: חוליית ההתקפה מחולקת לכאלה שתפקידם לשמור "שטח", והם שומרים יחסית רחוק מהשחקן היריב. ברוב המשחק היו אלה אלברמן, יצחקי, טב"ח ואלטמן (שתפקידו המרכזי היה לכווץ את קו ההגנה הראשון ולהיות זמין לתת מהירות באגף בהתקפת הנגד), ואלה ששומרים "לחץ" – בד"כ ראדי וזהבי. הם לא לוחצים במרכז המגרש, אלא עושים אחד משניים: לוחצים את הבלמים קרוב מאד לרחבה שלהם, או מייצרים "מלכודות" להונגרים, כשאחד מהם יוצר לחץ על בלם ומכריח את הקשר האחורי להתקרב, וברגע שיוצאת המסירה אליו, ראדי וזהבי לוחצים אותו ביחד, כששחקן הקו (במקרה זה אלטמן) אמור לסגור קווי מסירה לטווח בינוני.

Untitled

מול ההונגרים, שלוקים ביכולת טכנית זה עבד טוב. ג'יורי הגיעה לרחבה של מכבי בשארית כוחותיה וטואטאה די בקלות – 92% מהפעולות ההגנתיות של מכבי היו טובות ועצרו או עיכבו את ההתקפה של ג'יורי.

הבעיה שנוצרה בעקבות הלחץ הזה – ואיני יודעת אם היא בעיה מובנית או עניין של תיאום – היא שנראה שבשל השטח הרב שהם מכסים במשחק הלחץ, ראדי וזהבי מתקשים (או מאחרים) להגיע לקבל כדורים מהבלמים. כך נוצר מצב שאלברמן הוא כמעט האופציה היחידה של הבלמים, וכשאלברמן נסגר מכבי נתקעה והפתרון שלה היה יציאה קדימה של טיבי, שסיים את המשחק עם אחוזים נמוכים יחסית בהשלמת מסירות:

מול ג'יורי

8 משחקי הפלייאוף העליון

מסירות כללי

82%

90%

מסירות ל-2/3 המגרש של מכבי

89%

94.3%

מסירות ל-1/3 המגרש של היריבה

17%

50%

כשמכבי כבר הגיעה להתקפה היא עשתה את זה בעיקר דרך האמצע. נראה שסוזה אוהב את חלוצי החוד שלו כשהם משחקים כפיבוטים, כל אחד בדרכו. הדרך של יצחקי היא יותר לנהל את המשחק מהעמדה הזאת ולהיות נייד לכיוון האגפים, והדרך של פריצה היא לחלק כדורים עם הגב לשער.

***

בהפועל המשיכו בצורת המשחק שראינו גם בבולגריה: קווים ישרים בהגנה (4-1-4-1) עם חילופי מקום בין שלושת השחקנים הקדמיים בהתאם למהלך המשחק (כלומר, מי מהשלושה שסיים את המהלך ורחוק כעת מהכדור נשאר "חלוץ". בתמונה (למרות שלא רואים אותו) זה זגורי:

Untitled

ברור שהתיאום ההגנתי בהפועל דרוש עבודה, בפרט החיפוי באגפים וחלוקת העבודה בין שני הקשרים האחוריים (סאשה וגרזיצ'יץ'). אפשר לראות כאן דוגמא: http://youtu.be/NN7nUMgMUpk.

מי שנתן משחק הגנתי מצוין הוא גורדנה, שחילץ 11 כדורים (יותר מכל שחקן אחר) וגם התקפית עשה עבודה לא רעה (המהלך שלו להשתחררות משחקן במרכז המגרש משאיר לו הרבה שטח לכדרור ומסירה), אבל כמו שאר הקשרים של הפועל, חייב לקחת צעד קדימה ולהיות יותר משפיע התקפית בדברים בסיסיים – יותר לבעוט, יותר למסור לעומק. גרזיצ'יץ', גורדנה, סאשה וזגורי סיפקו ביחד בעיטה אחת לשער ו-5 ניסיונות למסירה מכריעה (KEY PASS) בלבד. זה פחות מההספק של ראדי.

הפועל הקפידה מאד על משחק מסירות והשלימה 500 מתוך 548 ניסיונות (להשוואה, מכבי מול ג'יורי: 294/358, הפועל בעונה שעברה מול רמה"ש בבית: 313/360). זה  חשף 2 בעיות מרכזיות בהפועל – חסרונו של קשר התקפי אליו התייחסתי בפוסט הקודם, וליקויים טכניים של המגנים: אצל דגני זה ניכר באחוזי מסירה גרועים (76%) ואצל הרוש זה ניכר באיכות המסירה, 14% מהמסירות שהשלים הפכו לאיבוד של השחקן שקיבל אותן.

בעיה נוספת בהתקפה של הפועל הייתה דווקא מיעוט אופציות המסירה. אין פלא שמי שבעיקר נגעו בכדור היו גרזיצ'יץ' (נגע בכדור 81 פעמים), איליץ' (87) וקולין (90) – נראה שעדיין אין תיאום ותזמון בין השחקנים, וחלק משמעותי מהאיבודים של הפועל נבע מניסיונות דריבל או היעדר אופציות מסירה שגרמו לשחקנים "להתקע" עם הכדור ולאבד אותו. הפועל איבדה 38% מהכדורים כך. מכבי במשחקה מול ג'יורי איבדה לא פחות כדורים (מכבי 77, הפועל 78. למכבי היו יותר פוזשנים) אבל רק 18% היו איבודים בניסיונות דריבל או שחקנים תקועים.

מישהו עדכן את הרצל? (דור בלוך)
YIDS

19 Comments

אדם בן דוד 30 ביולי 2013

כרגיל מעולה. (חוץ מהלינק למשחק של הפועל- הוא מוביל לסרטון של כל המשחק- באיזה שקה הדוגמא לחוסר התיאום?)

תולעת 30 ביולי 2013

תודה אדם.
המהלך מתחיל בדקה 17:30 של המשחק (37:08 ביוטיוב)

אזי 30 ביולי 2013

כמו שכתבתי בתגובה בפוסט על באזל, סוזה ממשיך את דרכו של גרסיה, אבל לא רק.
אוסקר גרסיה שיכלל לכדי שלמות (ברמה המקומית לפחות) את משחק הלחץ של כל השחקנים, משחק המסירות הקצרות וההתקפה המסודרת קדימה.
למעשה זה כל מה שאוסקר גרסיה התמקד בו.
סוזה לעומתו מנסה לשמר את הקיים, ולהוסיף על זה את ההתקפות המתפרצות והעפת כדורים קדימה לשטח.
ניתן היה לראות די בברור, שכל השחקנים מהשנה שעברה יודעים לעשות לחץ בצורה נפלאה לעומת השחקנים החדשים שלוקים בזה (איה חילקה אותם לשמירה אישית ושמירה איזורית, אני חושב שזה עניין של יכולת).
מצד שני ניתן לראות שהשחקנים משנה שעברה (אולי חוץ מערן זהבי) מתקשים עם הרעיון של לרוץ ולהעיף כדורים לשטחים, לעומת אלטמן ובן חיים שעושים את זה יפה, ויצחקי שמנסה לעשות בלאגן.

האתגר של סוזה הוא ללמד את השחקנים משנה שעברה לשחק יותר מהר, ואת השחקנים החדשים ללחוץ יותר טוב.

לא הייתי מתיחס לחילופים שעשה סוזה. המשחק היה גמור והוא עשה חילופים לפי שחקנים שצריכים לנוח/דקות משחק ולא לפי טקטיקה.
מה שכן הייתי מתיחס זה שבחלקים לא מעטים במשחק (בעיקר במחצית הראשונה) מכבי שיחקה 4-4-2 יהלום, כשאלברמן נשאר קשר אחורי בודד, ראדי ואלטמן קשרים באגפים על קו האמצע, זהבי מקדימה ויצחקי ובן חיים חלוצים. היה פעמים שזהבי וראדי התחלפו בתוך המערך הזה.
המעבר מ 4-2-3-1 ל 4-4-2 תוך כדי משחק יכול לפצח משחקים כי זה נותן יכולת לתקוף פעם מהאגפים ופעם מהמרכז בצורה יותר אפקטיבית.

וכמובן התעלמת מהחלק הכי מוזר במשחק, בו סוזה שלח את כל השחקנים להתחמם במחצית השניה, כשכל פעם שלושה שחקנים מתחממים והם עושים עם שער הספסל רוטציה כל 5 דקות.

אזי 30 ביולי 2013

ואיה, שוב כבוד ענקי לעבודה שאת עושה.
אבל עכשיו שנהיית קואופרטיב ואת מסקרת שלושה משחקים, צריך לחכות יותר זמן לסיכום שלך :(

תודה רבה!

יויו 30 ביולי 2013

כל הכבוד על הפוסט.

נ.ב. לא רואה סיבה לתת ניתוחים למשחקי הפועל. יש סיכוי שרב"ש קורא דהבאזר ועוד יקבל רעיונות טובים מהפרשנויות שלך. שימצאו להם תולעת משל עצמם :)

יניב - אדום עולה 30 ביולי 2013

תולעת היא סמל של מכבי ?
בחלומי מגיע בעל בית מסתורי עם חסכים באהבת הקהל ושופך עשרות מיליונים כדי להביא את התולעת וחבריה לשורות האדומים.

אתם חושבים שזה בלתי אפשרי ואני אומר – זה הכל עניין של כסף.

אדם בן דוד 30 ביולי 2013

+1

דור בלוך 30 ביולי 2013

כתבה מעולה, נהנתי והחכמתי

בני תבורי 31 ביולי 2013

דור,
אתה ביישן אבל מותר לך להפנות את הקוראים לפוסט המצוין שלך באותו נושא כאן:
http://debuzzer.sport5.co.il/buzz/?p=27478

ירוק 30 ביולי 2013

יש סיבה לזה שלא מנתחים את חיפה ? אני יודע שקצת קשה לדבר על טקטיקות ומערכים אחרי 0-8 אבל בכל זאת . לפי מה שנראה לי התחרות על האליפות השנה תהיה בין הירוקים לצהובים שהאדומים איפה שהוא מאחורה , ככה שבתור צהוב הייתי מציע לך ללמוד את האויב כבר עכשיו

גיא 30 ביולי 2013

אל תפתח פה לשטן אתה לא יודע אם השיטת משחק שלנו תעבוד בליגה יותר טוב ממה שרב"ש מתחנן בהפועל . אבל בכל זאת כאוהד מכבי חיפה אני רוצה לראות ניתוחים גם למשחקים שלנו

תולעת 30 ביולי 2013

חיפה לא נכללה בגלל תקלה טכנית (ולמרבה הצער משחקיה לא מועלים במלואם לרשת), לא החלטה עקרונית.

אביב קליין 30 ביולי 2013

מכבי חיפה, כמובן, שיחקה בחלל

מתן גילור 30 ביולי 2013

לאוהדים הירוקים,
אני לא מתיימר לניתוחים ברמה של איה.
אצלי לא תקבלו נתונים סטטיסטיים וצילומי מסך.
אבל דבר אחד אני מבטיח, אלא אם יש לי תאקל רציני בחיים האישיים (מה שלא בדיוק קורה חדשות לבקרים), אצלי תוכלו לקרוא ניתוח לאחר כל משחק של מכבי חיפה.

מי שמעוניין יכול לתת לייק פה:
https://www.facebook.com/mgilorblog

בכל מקרה, לחיצה על השם שלי מובילה לבלוג.

מנחם לס 30 ביולי 2013

אני יודע שזה לא קשור, אבל כיצד ישראל מציבה על מגרש הכדורגל קבוצה שתפסיד לארה"ב, ותשפיל את עצמה עם 6-1? הישראלים כאלה מטומטמים שאפילו לא מסוגלים להעמיד קבוצה טובה מספיק שתתן לאמריקאים פייט.
אותו דבר בכדורסל.
אני מתחיל להאמין שישראל חוששת שאם תעמיד את נבחרת הכדורסל שלה (גם הכדורגל שלה? לך תדע!) נגד הצעירים היהודים האמריקאים, שחקני הקולג' האלה ינצחו אותה. ככה לפחות יש תרוצים.
היום JEWISH LIFE האמריקאי שמגיע לכל קהילה יצא עם כותרת ראשית שארה"ב ניצחה את ישראל בכדורגל 6-1, ובכדורסל (שכחתי את התוצאה). פשוט בושה וחרפה.

שחר דמרי 31 ביולי 2013

מנחם, על איזה משחק אתה מדבר?

סימנטוב 31 ביולי 2013

איה את פשוט נהדרת!

Comments closed