ליגת שוקי ההון – למי הם דואגים?

יכול להיות שההתנגדות לקרן פנסיה ממלכתית מגיעה ממניעים לגיטימיים, אך מאוד ייתכן שלא רק מניעים לגיטמיים מונעים את הדאגה למי שנדפקים על ידי סוכני הביטוח וחברות הביטוח

בשבוע שעבר הוטל קנס מצטבר בסך 4.3 מיליארד דולר על שישה בנקים בהם התגלו אי סדרים במסחר במטבע חוץ. בעקרון כמה טריידרים בבנקים אלה חברו אחד לשני, והצליחו להטות את שערי המטבע, על מנת לייצר לעצמם רווחים גדולים יותר. הייתם בוודאי חושבים שבזה נסתם הגולל על אלה המאמינים בשוק חופשי ומשוכלל, שכן שוק מטבע החוץ הוא אכן השוק הנזיל ביותר והגדול ביותר הקיים, ואפילו את שערי המטבע הטריידרים הצליחו להטות (ממשלות ובנקים מרכזיים כבר שנים עוסקים בהטיית השוק, עכשיו גם בנקים פרטיים הוכיחו יכולת).

ראש ממשלת רוסיה מר פוטין הנכבד הודיע שרוסיה צריכה להערך להפסדי עתק בעקבות התרסקות מאוד מוזרה בשוק הנפט, מחיר הנפט בהחלט מהווה חלק מהסנקציות הננקטות כנגד פוטין, ופוטין למעשה הודה בכך. בקיצור השוקים החופשיים אכן רנדומליים לחלוטין.

*

מיכל בירן ניסתה לקדם חוק להקמת קרן פנסיה ממלכתית, מיקי לוי כנציג האוצר עלה לבמה והסביר בשם משרד האוצר שמדובר באסון שעלול להתרחש בשוק הפנסיה. משום מה, קרן פנסיה ממלכתית תגרום לפגיעה בתחרות, וכך תיפגע הפנסיה של כולנו. זה מאוד מעניין שכן משרד האוצר דואג לחיסולן של קרנות פנסיה קטנות, מאחר ובקרנות הפנסיה ביטוח החיים וביטוח אבדן כושר עבודה נסמכים על הערבות ההדדית, וכך גם תשלומי הפנסיה לפורשים. קרנות הפנסיה צריכות להיות גדולות מספיק כדי לעמוד בזעזועים.

*

האוצר של מדינת ישראל מאוד חושד ביכולת הניהול הממשלתית, ובצדק כנראה. מספיק לראות את רכבת הפרברים שבה אני מגיע כל יום לעבודה (נת"ע היא חברה ממשלתית) כדי להבין שממשלה היא אכן מנהלת די גרועה של פרויקטים. השאלה היא, האם פקידי האוצר אכן מתנגדים לקרן פנסיה ממלכתית רק מסיבות של שוק משוכלל, וניהול מוצלח?

ראשית אסביר את הבעיה שקרן הפנסיה הממלכתית באה לפתור. כיום ישנה חובה על המעסיקים, וחובה גם על השכירים, להפריש חלק משכרם לפנסיה. אין כאן בחירה, המדינה החליטה עבורנו גם על הדרך, וגם על עצם החסכון עצמו. עובדים בארגונים גדולים זוכים לעמלות פנסיה נמוכות יחסית, וחלקם אפילו זוכה לייעוץ פנסיוני שממש לוקח את האינטרסים שלהם, ולא את האינטרסים של חברות הביטוח בחשבון. הבעיה היא עם יותר ממחצית החוסכים לפנסיה, אלה המרוויחים משכורות נמוכות באופן יחסי, אך אינם זוכים לתנאים של הארגונים הגדולים. אנשים אלה גם משלמים את דמי הניהול המקסימליים, וגם זוכים בדרך כלל לסוכן ביטוח אשר מחפש למקסם את הרווח שלו, וכך נמצא אנשים שמרוויחים משכורת מינימום אך מבוטחים בביטוח מנהלים, שכן באמצעות ביטוח המנהלים חברות הביטוח יכולות לגבות פרמיות ביטוח גבוהות יותר, וכמובן דמי ניהול גבוהים יותר.

*

כאשר נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ביקש להחיל את החובה לביטוח רפואי על כל אזרחי ארצות הברית, הוא הקים שוק ביטוח ממלכתי, שוק שיספק לאזרח שאינו מבוטח דרך מקום העבודה שלו, אפשרות לרכישת ביטוח רפואי במחיר סביר, בקיצור, אובמה קר. כלומר אפילו בארצות הברית הבינו, שאם אתה מכריח את האזרח לקחת ביטוח, צריך לתת לו אפשרות שלא להוות בשר תותחים עבור חברות הביטוח.

קרן פנסיה ממלכתית היתה אמורה להיות ברירת המחדל. באם לא התמזל מזלו של עובד לעבוד בארגון גדול, או בארגון שממש דואג לעתיד הפנסיוני שלו, המדינה תעשה עבור העובד את הבחירה האוטומטית. העובד יחסוך לפנסיה בקרן פנסיה ממלכתית בה דמי הניהול יהיו נמוכים במיוחד, וברירת המחדל תהיה פרמיות ביטוח נמוכות, וחסכון גדול ככל האפשר. כמובן שבדיוק כמו במקרה האובמה קר, ניתן לעשות אאוטסוסינג לניהול ההשקעות בקרן, אין סיבה בעולם לתת לממשלה לנהל השקעות, היא לא ממש טובה בזה (למרות שצריך לזכור ששלושים אחוז מהכסף מושקע באגח ממשלתי מיועד הנושא ריבית דמיונית של צמוד פלוס 4.85%, וכמובן חברות הביטוח גוזרות דמי ניהול גם על הכסף הזה). אך משרד האוצר משום מה שולל לחלוטין את האפשרות הזאת, עדיף לתת לעובדים החלשים להמשיך להיות בשר תותחים שמממן את רווחי חברות הביטוח.

*

משום מה אותו משרד אוצר לא דואג למשל להפריט את הפיס. מפעל הפיס הוא דוגמה נהדרת לניהול ממשלתי. נגדיר זאת כך, מאוד כדאי לבנות עבור מפעל הפיס (קבלנים לא סתם מחפשים להיות חברי מרכז ליכוד), ואני יודע אישית על אנשים שגוזרים קופונים יפים מאוד על השיווק של מפעל הפיס. הרי ניתן היה להוציא את ניהול מפעל הפיס לאאוטסורסינג, כלומר להגדיר שמי שרוצה לזכות במפעל הפיס, צריך להעביר למדינה לפחות 95% מהכנסות המפעל חזרה (הזוכה יהיה מי שיתחייב להחזיר את האחוז הגבוה ביותר למדינה). כך נשיג השקעות טובות יותר של הכסף, במקום שמפעל הפיס יהיה מקור לא אכזב לצ'ופרים למקורבים.

*

בקיצור, מאוד ייתכן שבאוצר דואגים לתחרות בשוק הפנסיה, אך ייתכן שיש כאן גורמים נוספים אשר מונעים הקמת קרן פנסיה ממלכתית.

מתרגש
נגמר המשבר. או שלא. או שכן

23 Comments

יניר 16 בנובמבר 2014

ביג לייק

אלעד כץ 16 בנובמבר 2014

הטורים שלך מטלטלים אותי בין אופטימיות חסרת הגיון לבין יאוש טוטאלי מהיכולת של האזרח לנצח את הכוחות המשפיעים על השוק "החופשי"…

אהד 16 בנובמבר 2014

הקיבעון לפיו חברות פרטיות לעולם מרוויחות ולעולם משקיעות בחכמה כבר נהיה מייאש. יש מבקר מדינה שיבדוק את כל הבעיות ושהמחוקק ייתן לו שיניים.
קח למשל את ההצעה שלך בנוגע למפעל הפיס, לכאורה מצוין שהמדינה תרוויח 95% מהרווחים. אבל כמובן שהמנכ"ל, יו"ר הדירקטוריון, חברי הבורד, הסמנכלים, היועמ"שים, רואי החשבון וכו' וכו' וכו' לא יסתפקו בשכר של הבכירים הנוכחיים (שהוא גם ממילא הזוי). חוץ מזה, למה שניתן לאנשים פרטיים להחליט איפה צריך להשקיע ובמה?

מתן גילור 16 בנובמבר 2014

יפה מאד, גיל. תודה רבה.

1. ישנם בנקים שמציעים יעוץ פנסיוני חסר פניות. עפ"י רוב, הבנקים מקבלים שיעור זהה עפ"י ההסכם עם המוסדיים, ולכן אין להם אינטרס שתשקיע במסלול זה או אחר או במוסדי זה או אחר. לעתים. הם אף משיגים עבורך תנאים טובים יותר מאשר המעסיק. הבעיה היא שאנשים לא יודעים מספיק על האפשרות הזו ולוגמים את המשקה המורעל שמגיש הסוכן.

2. הפתרון אינו קרן ממשלתית שתהיה מושחתת, אלא תאגיד קואופרטיבי. מלכ"ר שינהל את כספי חבריו. בסגנון רשתות הקמעונות החלו לצבור לאחרונה תאוצה. כמובן שזה מעט מורכב יותר, כיוון שצריך הון עצמי גדול בהרבה, אבל אני יודע לפחות על עמותה אחת שהקימה סופר-מרקט ומעוניינת להמשיך גם לחסכון פנסיוני.

שבוע טוב.

גיל שלי 16 בנובמבר 2014

מסכים לגמרי שקרן ממשלתית היא לא הפתרון, יותר לכיוון האובמה קר. בפנטזיה שלי, קרן הפנסיה הממלכתית בכלל מנוהלת באמצעות מכרז, ומשקיעה באמצעות תעודות סל בלבד במניות ומנהלי אגח לפי התמקצעות.

גור אילני 16 בנובמבר 2014

מעניין מאד ומעורר מחשבה.

יש גם אפשרות שפקידי האוצר פוחדים שפנסיה ממשלתית מיד תקים עליה את זעמה של ארה״ב – כמו שעשתה בזמנו לארגנטינה רק כי זו העזה להציע דבר דומה.

משהו שמזכיר את הטרור שעושים להורה שמסרב לחסן את הילד שלו.

גיל שלי 16 בנובמבר 2014

גור, זה הרבה יותר לכיוון התגובה של אורן. לאמריקאים ממש לא מזיז איך אנחנו מנהלים את הפנסיה שלנו. סוכנויות הדירוג לא אוהבות שהמדינה לוקחת על עצמה התחיבויות פנסיוניות (פנסיה תקציבית), אבל מצידם שלא תהיה פנסיה בכלל במדינה.

Gil - Zimbabwe 16 בנובמבר 2014

Recommend to read:
http//:www.clcalist.co.il/articles/0,7340,L-3644795,00.html

אורן 16 בנובמבר 2014

נו, ברור שפקידי האוצר יטרפדו כל רפורמה שעלולה חלילה לפגוע בחברות הביטוח. גם הם יודעים שאם הם יפגעו במעסיק הבא שלהם, הוא לא יהיה המעסיק הבא שלהם, והמשכורות השמנות באמת, שמחכות להם בשוק הפרטי, יעלמו.

Amir A 16 בנובמבר 2014

מסקרן מדוע ממשלות לא מסוגלות לנהל פרוייקטים בצורה טובה. האם זה בגלל שהעובדים במגזר הציבורי פחות מוכשרים? האם הם בעלי מוטיבציה פחותה כי השכר נמוך יותר? האם זה בגלל שהם פחות חוששים מפיטורים במקרה של כישלון בפרוייקטים שהם מבצעים?

עומרי 16 בנובמבר 2014

כמה גורמים שעולים על דעתי:

1. קשר לקוי בין רמת תפקוד לתגמול במגזר הציבורי.
2. חוסר יכולת אינהרנטי להימנע משיקולים פוליטיים, בניגוד לתאגיד עסקי שרוב החלטותיו נעשות על בסיס כלכלי, גם אם לא כולן.
3. בזבוז שמקורו בכך שהכסף יוצא מאיזה כיס עלום ולא משורת הרווח שיש לדווח לדירקטוריון כל רבעון.

Amir A 16 בנובמבר 2014

עומרי, לדעתי כל שלוש הנקודות שהעלת הן יותר מיתוס מאשר אמת. גם בחברות פרטיות רמת התפקוד לא בהכרח קשורה לתגמול, שיקולים פוליטיים הם מניע מרכזי בקבלת ההחלטות וכסף מבוזבז על מטרות חסרות תוחלת. מספיק לראות שחברות מבזבזות כסף על פרסום באינטרנט בהתבסס על מספר הלייקים שעמוד כלשהו מקבל בשביל להבין שתובנה לגבי מה מכניס כסף.

עומרי 16 בנובמבר 2014

שום דבר הוא לא בהכרח, אבל יש יותר סיכוי שעובד חברה יקודם ויתוגמל ביחס ישיר לאיכותו לעומת עובד מדינה (עם מבנה שכר קשיח, טייסים אוטומטיים שונים, קביעות וכו)

Amir A 16 בנובמבר 2014

אוי, כמה שזה לא נכון…

אריאל גרייזס 16 בנובמבר 2014

לעובד מדינה אין שום אינסנטיב להשקיע בעבודה שלו או להביא רווח לבעלים שלו. הוא לא שותף ברווחים והקידום הוא תלוי פזם ולא ביצועים. גם אנשים עם הרבה מאוד מוטיבציה ויכולת הופכים לבינוניים תחת תנאים כאלו. אני חושב שזה די ברור מאליו. וכמובן, יש את הדבר הכי בסיסי – אותו עובד יודע שכישלון לא ישפיע עליו, אין לו אקאונטביליטי בכלל.
כמובן, זאת גם הבעיה שלי עם חלק נכבד מהחברות הציבוריות בישראל – אין לי בעיה שמנהל בנק יקבל שכר גבוה מאוד אם הוא מביא לרווחים. אבל אני חושב שזה יהיה הגיוני מאוד באותה מידה שהוא יצטרך להחזיר כסף לבנק במקרה של הפסדים. סך הכל, אם אתה מקבל משכורת כי אתה מייצר לבנק רווחים, זה הגיוני שתשלם חזרה כשאתה מייצר הפסדים, לא?

Amir A 16 בנובמבר 2014

לגבי חברות פרטיות – אם לצטט את וורן באפט:

"I try to buy stock in businesses that are so wonderful that an idiot can run them. Because sooner or later, one will."

אריאל גרייזס 16 בנובמבר 2014

בחברה ממשלתית זה לא בשלב זה או אחר, זה הדיפולט

צבי ג. 16 בנובמבר 2014

אני מניח שקודם כל המטרות

גיל שלי 16 בנובמבר 2014

פוליטיקה ועסקים זה כמו שמן ומים. פוליטיקאים חיים במושגים של אחד או אפס, משחקי סכום אפס. עסקים יצליחו רק במקום בו חושבים שאחד ועוד אחד שווה יותר משניים.
הנגזרת של זה פשוטה, פוליטיקאי חושב על איך להשאר בתפקיד, לא איך להרוויח כסף, ואז העסק מפסיד כסף

Amir A 16 בנובמבר 2014

אבל למה המחשבה על איך להישאר בתפקיד לא הולכת יד ביד עם איך להרוויח כסף? למה יש תחושה שבהכרח הגוף הפוליטי יבצע פחות טוב? (ודרך אגב, זה רק מעלה מחשבות עגומות לגבי צה"ל)

גיל שלי 16 בנובמבר 2014

לצערי יש לי נסיון בעניין, השקעתי בחברה עליה השתלט פוליטקאי. הפעולות לפי הסדר, הפוליטקאי מחלק ג'ובים למקורבים במחשבה שאחר כך בדירקטוריון אלה שצ'ופרו יצביעו כפי שירצה. הפוליטקאי עסוק כל הזמן בהשרדות, לא רואה את המשבר שנופל עליו מעבר לפינה. פוליטקאי מסונוור מהכח, ולכן הוא לא מחשיב כסף, הכסף נוזל לו בין האצבעות.

עומרי 16 בנובמבר 2014

העניין עם פוטין ומחירי הנפט זו חתיכת קונספירציה גאונית. סעודיה בפירוש מתנהגת מוזר בחודשים האחרונים, הגרסא לפיה הם מציפים את השוק כדי למנוע פיתוחים טכנולוגיים בטווח הרחוק לא מחזיקה מים לדעתי.
לצד זאת יש גורם יותר ודאי והוא ההתנתקות של ארה"ב מתלות ביבוא נפט במקביל להמשך ההגבלות החמורות על ייצוא נפט משם.

Shai 16 בנובמבר 2014

Putin is currently the president of Russia, not Prime Minister.He was the PM between 2008 and 2012 but since may 2012 he is again the President of Russia

Comments closed