שכר הבכירים בלאומי

יאיר לפיד לא מרוצה מתכנית תגמול הבכירים בבנק לאומי. יש לי כמה הצעות בשבילו

יאיר לפיד פנה במכתב פתוח לבכירים בבנק לאומי, הוא טוען כי במצב העניינים היום אין זה ראוי שהבכירים יקבלו משכורות עתק, והורה לנציגת המדינה המחזיקה 6% במניות הבנק, להתנגד לתכנית התגמול אשר מובאת לאישור הדירקטוריון.

*

תיקון 20 לחוק החברות נחקק במשרד המשפטים. מדובר בתיקון אופייני למלאכת מחשבת של עורכי דין, ואכן למרות הכוונות הראשוניות, תיקון 20 יותר משהביא לנירמול שכר הבכירים בחברות הציבוריות, הוא העניק הכנסות רבות למשרדי עורכי הדין המטפלים בהתאמת הנימוקים של שכר הבכירים בחברות הציבוריות, לאמור בחוק. כמובן שהיו חברות אשר ניצלו את ההזדמנות לבדיקת התגמול הכולל בחברה, וחיפשו למקצע את תכניות הבונוסים בהתאם לעולם המקצועי בתחום, אך רוב העבודה היתה שייכת לעורכי דין, ופחות למומחי תגמול בנושא.

*

פיזור היא מילת מפתח לא רק בהשקעות, פיזור היא מילה נכונה בכל פעם בו רוצים לצמצם סיכונים, ולהגדיל את הסיכויים, פיזור הוא נכון כאשר מדובר בריכוזיות ההון, והוא נכון גם כאשר צריך לטפל בריכוזיות התגמול בחברות ציבוריות.

שר האוצר יאיר לפיד לא פונה אל הבכירים כבעל אג'נדה, אלא פונה אליהם בשם הצדק החברתי, או מושג אמורפי אחר. אני הייתי שמח אם שר האוצר היה מורה למשרדו לתפוס בעלות על נושא התגמול בחברות באופן כוללני, ולא משאיר את הטיפול בנושא לעמודי הפייסבוק. האג'נדה של משרד האוצר יכולה להיות מנומקת במחקרים עדכניים המוכיחים ללא כחל וסרק, שפערים גדולים מדי בשכר מהווים מעצור לצמיחה יציבה וחזקה. תחום שכר הבכירים הוא רק חלק מתחום השכר באופן כולל.

כאשר הNFL טיפל בנושא השכר, הוא לא טיפל רק בשכר של הקווטרבקים, נושא השכר טופל באופן כולל. מי שטיפל בתחום לא היה הדובר של הNFL, אלא הקומישינר של הליגה. באותה מידה, תחום השכר בישראל, צריך להיות מטופל לא בדרך פופוליסטית המבקשת לזכות בעוד נקודות של יחסי ציבור, אלא בצורה יסודית ומסודרת על ידי מי שאמון על הצמיחה הכלכלית במדינת ישראל, הוא משרד האוצר.

נקודת המוצא חייבת להיות המחקרים המצויינים מעלה, נושא הריכוזיות במשק שטופל בהרחבה, דומה מאוד לנושא הריכוזיות של המשכורות בחברות הציבוריות. כאשר חלק גדול מדי מהתגמול בחברות הציבוריות כולן, מתרכז אצל הבכירים, גם הכלכלה סובלת, אך בהגדרה גם החברות עצמן סובלות, לכן זהו נושא לטיפול של משרד האוצר, ולא נושא לטיפול משרד המשפטים.

לאחר שתוגדר המטרה, פיזור התגמול בצורה טובה יותר בין התפקידים השונים בחברות, הפעולה השנייה היא הגדרת הכלים להשגת מטרה זו. הכלים לא צריכים להיות ניסוחים משפטיים מפולפלים. הכלים צריכים להיות מוגדרים באמצעות נוסחאות מתמטיות פשוטות. בקיצור, מי שצריך לעזור למשרד האוצר הם לא עורכי דין, אלא מומחים לתגמול, וכאלה לא חסרים במדינת ישראל.

*

כאשר שר האוצר יאיר לפיד יטפל בנושאים אלה בצורה המתוארת מעלה, אדע שתפקיד דובר האוצר התפנה, ומשרד השר אוייש. כולי ציפייה דרוכה לזמן זה.

images

 

טייגר ולוזון. ולהיפך - מאור קינן
פחד ורגשות אשם בברלין

30 Comments

בני תבורי 27 באוגוסט 2013

מסכים לגמרי! העצמה השלטונית באה לידי ביטוי רק כנגד שכבות מוחלשות, להן לא ממליצים ולא "מביעים התנגדות" אלא קובעים וכופים. במילה אחת: שולטים. לזכות לפיד אוכל לומר שהוא לא המציא את הרפיסות השלטונית, אבל הוא בהחלט מיישם אותה לעילא ולעילא.

אלעד 27 באוגוסט 2013

לצערי, לפיד עד כה מצדיק את החשש העיקרי שהיה לגביו טרם הבחירות. ישנו פער עצום בין לדבר ולשכנע, ובין לעשות ולבצע. לפיד מעולה בדיבור, כתיבה ושכנוע. בזאת אין ספק. אבל אנחנו משוועים לשר אוצר ביצועיסט ועם אג'נדה ברורה. אני לא רואה איך זה קורה.
לפיד יכל להיות מצויין בתור ראש מפלגה קטנה שהיה נושא נאומים חוצבי להבות כאופוזיציה, או נמצא בראש משרד קטן בקואליציה. הוא קיבל יותר מדי מנדטים, והפוליטיקה הישראלית הביאה לכך שהוא נמצא במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. אני לא אופטימי.

אלעד 27 באוגוסט 2013

לעניין הפוסט, אתה בהחלט צודק. תיקון 20 יביא לשינוי בתהליכים, אבל לא בהכרח לתוצאות. כלומר, תהיה יותר ניירת ויותר שכר טרחה לעורכי דין ורואי חשבון, אבל לא בהכרח נראה ירידה בתגמולים של נושאי המשרה בחברות השונות.
הבעיה העיקרית היא שתיווצר לגיטימציית יתר לשכר הבכירים המנופח, משום שכביכול ישנו תהליך שקוף ומדוקדק שתומך בשכר המופרז שמקבלים רבים מהם.

oded 27 באוגוסט 2013

מסכים שלפיד מדבר הרבה (כנראה יותר מידי), מסכים שלפיד עושה טעויות (ולא מעט), אבל להגיד על מפלגה שנמצאת פחות משנה בממשלה ואינה אפילו החברה הבכירה בממשלה (איך כל הדברים הרעים שקורים בממשלה הם באשמת יש עתיד והליכוד יוצא נקי?) וכבר עכשיו מטפלת בנושאים שלא נגעו בהם שנים ולהתלונן שהיא לא הפכה אותנו למדינה מתוקנת בזמן שמספיק בקושי להעביר תקציב זה קצתו מוגזם. הבחינה של פוליטיקאים בפרספקטיבה של ימים או במקרה הטוב שבועות מזכירה לי קצת את היחס שלנו למאמנים. לא הצבעתי לו אבל בוא ניתן לו לפחות עד סוף העונה(קדנציה)…
כמו שגיל אמר כמה פעמים, קשה לבחון דברים כאלה במבחן התוצאה כי לא ברור מה הגורמים שמובילים למשהו. לצורך הענין, גם אם המצב הכלכלי ישתפר בהרבה לא ברור שזה בגלל לפיד אלא ייתכן שזה יהיה בגלל שיפור בכלכלה העולמית, ולהיפך. לכן, אם רוצים לבחון את לפיד כדאי לבחון את התהליכים שמתרחשים במשרד האוצר ולראות אם לדעתו זה חיובי. אני לא מכיר מספיק את המצב אבל לפחות נושא קריטי אחד שהוא שקיפות הוא משהו שאי אפשר לבוא ללפיד בטענות לגביו. לדעתי גם בעניין אי ניגוד עניינים מצבנו עם לפיד טוב יותר אבל זו רק תחושת בטן.
אני חושב שטוב לדבר עם ראשי המערכת הבנקאית וגם להשתמש בהחזקות המדינה ככלי לקביעת מדיניות ובמקביל גם לבחון את מדיניות התגמול הכוללת.מכיוון שהבחינה הכוללת לוקחת זמן כדאי להתחיל מהשניים הראשונים במקביל לכך.
לסיכום, אני בהחלט חושב שכמו שאנחנו מצפים מבעלי קבוצות לתת זמן למאמנים (אני לפחות מצפה לכך) כך גם אנחנו צריכים לתת לכל הממשלה זמן להפעיל את מדיניותה.

אלעד 27 באוגוסט 2013

עודד, מה שאתה אומר עכשיו אני אומר כבר חודשים מאז שלפיד נבחר. אין ברירה אלא לקוות שהמצב ישתפר איתו. אני פשוט מתחיל להבחין יותר ויותר שיש פער עצום בין היכולות הביצועיות שלו לבין היכולות הורבאליות שלו. את עניין השקיפות הוא לוקח לקיצוניות השניה. חוץ מזה שיש לו יכולות לכבס את הדברים כך שהם שקופים כלפי חוץ, אבל עוברים תחת מכבסת המילים שלו. יהיה לו זמן. אפילו הרבה (יש מצב שזו ממשלה שתמשוך 4 שנים). אני מקווה שעוד 3 שנים וחצי נוכל לסכם שהיה פה שיפור.

oded 28 באוגוסט 2013

מסכים

בני תבורי 27 באוגוסט 2013

לפיד יצר תקווה ולכן האכזבה גדולה יותר.

oded 28 באוגוסט 2013

כלומר אם ימנו את פרגי למאמן הפועל פתח תקוה והם לא יצליחו במשחקים הראשונים אז זה יותר מאכזב מסתם מאמן אחר כי הוא נתן תקוה?
לא משוה את לפיד לפרגי אבל שוב, קצת סבלנות

בני תבורי 28 באוגוסט 2013

oded,
ברור, הרי זה בדיוק שיקול לבחירת פוליטקאי ומאמן, היכולת שלהם לסחוף ולארגן, לפתור בעיות ולשנות את המציאות, כי אפשר לסמוך עליהם. הרי פרגי לא היה מגיע בשכר של מחפוד וגם לפיד לא עובד בהתנדבות.

oded 28 באוגוסט 2013

לפיד לא עובד בשכר גבוה מכל אחד אחר אם היה בתפקידו
מה גם שבתפקיד כזה העלות הגבוהה היא דווקא בהשפעה על המשק, רוצה לומר, אם שר הוא רע ה"עלות" שלו לנו האזרחים מהחלטות רעות גבוהה מאד. זה מחזיר אותנו לנקודה הראשונה שלי שצריך לתת לאנשים בעמדות כאלה הרבה יותר מרווח נשימה ממה שאנחנו נותנים להם.
לעניין האכזבה, לדעתי עדיף לבחון זאת מול האלטרנטיבות ולא מול הציפיות, אחרת נגמור עם מאמן סוג ז שכל הפסד בפחות מ3 שערים יהיה הישג.
אני גם לא בטוח לגבי הציפיות, בזמן האחרון בעקבות כמה שיחות עם אנשים נכנסתי לאתר יש עתיד. התוכנית שם די ברורה, לי לפחות נראה שהם בכיוון (שוב, לא הצבעתי להם וכנראה שגם בבחירות הבאות לא אצביע להם אבל כשהאלטרנטיבה לרוב הציבור שמצביע להם היא מפלגות הליכוד ביתנו, העבודה וקדימה ז"ל אז אני מעדיף את יש עתיד על פני אלה)

יניב - אדום עולה 27 באוגוסט 2013

אני דווקא חושב על לפיד שהוא ראש מפלגה סקטוריאלית מצוין- הוא ממלא בקצב מצוין את ההבטחות שלו לבוחר .
יש עתיד באה לעבוד ויחסית לטווח הקצר יש לה הישגים .

הבעיה שלפיד הוא דובר נוראי של עצמו – עושה המון נזק ולא קולט שהשינויים שהוא מבצע ייקחו חודשים רבים עד יקלטו אם בכלל.
שלי אמרה לו את זה מצוין- אתה חושב שפתרת את הדיור כי הקמת ועדה…
לפיד הוא שר אוצר בעייתי כי הידע שלו בכלכלה יישומית נמוך עד אפסי ודובר בעייתי מאוד – בכלל כל דובר יגיד לכם שגם הדובר הכי טוב – כשזה נוגע לדברור עצמי מוטב שייקח מישהו חיצוני.

אבל וזה אבל גדול- לפיד בא להיות ש"ס חילונית – מפלגה סקטוריאלית שדואגת רק לעצמה ולקהל הבוחרים שלה- את זה הוא עושה מצוין.

עופר 27 באוגוסט 2013

אפילו את זה לא. לפיד ממש דואג מצויין למעמד הביניים. הוא לא קיבל 19 מנדטים כדי לדאוג מצויין לאלפיון העליון ואת זה עשו בהצלחה מרובה גם ממשלות לפניו

יניב - אדום עולה 27 באוגוסט 2013

תפריד את הרעש והביקורת על ההתנהלות שלו , את מה שהם כתבו במצע הם מנסים לבצע .
הוא פשוט עוטף את זה כל כך גרוע

ניינר 27 באוגוסט 2013

ומי מפקח על השכר של הקומישנר המנוול שגורף מעל עשרה בלוקים לשנה לפני בונוסים?

אדם בן דוד 27 באוגוסט 2013

אני אולי לא מבין.
מה הבעיה לקבוע שממוצע המשכורת, האופציות והבונוסים וכל השטיקים הווה אומר- סך כל הכספים שמקבלים החמישה אחוז העליונים בחברה, לא יעלה על פי חמישיםמאהמספר הגיוני ממוצע המשכורות שמקבלים חמשת האחוז התחתונים?

כך ידאגו הבכירים לפחות לשכר העובדים על הדרך.

שמעון כסאח 27 באוגוסט 2013

התייחסו לזה בפוסט, כי אז לא תהיה עבודה לעו"ד, ומי מנסח את החוקים ? עורכי-דין, צריך לדאוג קודם כל לגילדה.

MOBY 27 באוגוסט 2013

תמתין תמתין,
בינתיים כשאתה ממתין בדריכות כדאי לך לעסוק בעוד דברים כמו יומני אליפות, צפייה בספורט תחרותי, אפילו לראות את הזוועתון בלבוש כחול לבן שמשום מה קוראים לה נבחרת ישראל ולענף כדורסל למרות שאני מכיר את המשחק היטב וזה לא מה שהאנשים בבגדים קצרים עושים שם.

נדב 27 באוגוסט 2013

אפשר קישורים למחקרים שאתה מזכיר?

גיל שלי 27 באוגוסט 2013

היתה כתבה בFT על הנושא. אחפש ואצטט כשאמצא

יהודה 27 באוגוסט 2013

גיל,ההסברים שלך הם כתובים לכלכלנים
החשוב הוא שיש מישהוא שיכול היה לקרוא דיווחים ביומן שישי ולקבל 150 אלף שקל בחודש ומנסה לעשות משהוא.
לא הצבעתי לו – אבל הוא לפחות מנסה ועם זה יגרור שכל מנהלי הבנקים יקבלו 4 מליון שקל בשנה(וגם זה המון) ולא 10 מליון שקל אולי זה יוריד את העמלות ואנחנו נוכל להינות מתחרות בבנקים.
לחילופין כל המנהלים הטובים של הבנקים יכולים לעזוב וולכת לוול סטריט כי שם מחכים רק להם

עופר 27 באוגוסט 2013

אל תדאג זה לא יוריד את העמלות ואין שום אינטרס לבנקים שנהנה מפירות התחרות שלהם.

אנונימוס 27 באוגוסט 2013

לפעול בצורה יסודית ומסודרת, לא רק בשביל לזכות בעוד נקודות של יחסי ציבור? הלו, זה יאיר לפיד, הגזמת.
ומעניין מתי יישמע קולם של כל מלחכי הפינכה שצווחו כשיחימוביץ ושות' הציעו הגבלה על שכר הבכירים בטענה שלממשלה אסור להתערב בשוק.

אלון 28 באוגוסט 2013

הבעיות יגמרו אם יורידו את המשכורות של בכירי בנק לאומי?
נטפלים לשטויות.

תומר הוותיק 28 באוגוסט 2013

אגב גיל מלבד דוגמה לליגת ספורט (שלדעתי היא לא דוגמה "וואלידית" שכן ליגת ספורט היא דבר דיי יחודיי בעולם) האם אתה יכול להראות לי דוגמה לכלכלה כלשהי בעולם שמגבילה את שכר "הבכירים" במשק?

אני אחדד את השאלה, אני לא מבדבר על חברות בבעלות המדינה, אלא חברות בבעלות ציבור משקיעים פרטיים.

האם יש הגבלה על שכר הבכירים בגוגל?מיקרוסופט?אפל?טסלה?

אם זאת ההצעה שלך גם כן אז לתפיסתי היא פופוליסטית, אני חושב שסוגיית הגבלת המשכורות צריכה לבוא לידי ביטוי כמו כל התערבות ממשלתית אך ורק כאשר התועלת מההתערבות עולה על מחירה, להתערב בחברות "פרטיות" הגם אם הן נסחרות אך אינן "מונופול" ו/או שולטות על צרכים בסיסיים של החברה (מהמילה society ולא חברה בע"מ) הוא דבר בעייתי מאוד שפשוט יפגע בincentives של "הבכירים" שמהם אתה כה סולד אך מה לעשות ברוב המקרים עושים את העבודה ומקימים/מנהלים/מובילים לחברות להישגים גדולים ובלי צורך בהתערבות ממשלתית גם דואגים לעובדים שלהם (כי הם מבינים את חשיבותם, אך יודעים להתייחס בצורה פרטנית ולא פופוליסטית של איזה שהיא נוסחה).

המקרה הוא שונה כאשר החברה היא מונופול ו/או שולטת על איזה שהוא צורך בסיסי של המשק/חברה ו/או נמצאת בבעולת חלקית ו/או מלאה של המדינה, דוגאמות להלן:
בנקים בישראל, בשוק לא תחרותי (הרי אתה ואני לא יכולים להקים בנק מחר…) ומצד שני משהו שמווה צורך בסיסי לאדם (אתה צריך להפקיד את המשכורת שלך בבנק, לשלם דרך בנק, אדם לא יכול להתקיים כמעט במדינה ללא חשבון בנק) העובדה שמנכ"ל יכול להרוויח יותר מיזם מצליח מאוד שהקים חברה ומכר אותה במיליארד דולר היא הזויה…
אותו כנ"ל לגבי חברות הסלולר עד שפתחו את השוק לתחרות… (מאותה נקודה, שיהיה להן בהצלחה, אם הן רוצות לשלם שכר בכירים על חשבון רווחיות והעובדים לא עוזבים אותן למתחרות או המשקיעים לא משקיעים במתחרות אזי הן מתמחרות זאת בצורה סבירה).

רק אסיים ואוסיף שמרוב הפוסטים שלך עולה ריח של דרישה להתערבות רגולטורית מאוד כבדה וחסרת הבחנה, דבר אשר בסופו של יום מרע את המצב ולא משפר אותו שכן עודף רגולציה הוא בעייתי הרבה פעמים יותר מעודף רגולציה (נסה לדמיין נסיעה בכביש שבכל מטר יש שילוט על שינוי או השארת המהירות הקיימת, העלות של זה בלתי נסבלת…)

גיל שלי 28 באוגוסט 2013

תומר – אני לא מציע להגביל את שכר הבכירים בחקיקה, אלא לטפל בנושא חלוקת התגמול כולו באמצעות משרד האוצר. לדוגמה – הטבות מס על בסיס תוכניות תגמול אשר ידאגו להאחדה של מדיניות התגמול בכל החברה (למשל כל המשכורות יהיו בין אחוזון 40-60 לכל התפקידים בחברה, כל שנה יחולק הבונוס לפי אחוז מסוים מהרווח לכל החברה, כל תפקיד יקבל את החלק היחסי שלו בבונוס לפי ביצועים, הענקת אופציות – מדיניות אחודה לכל החברה מדרג מסוים ולא חלוקה לבכירים בלבד).
לשאלתך – כן מדובר בתופעה עולמית, אפילו בארצות הברית החל רעש גדול בנושא. דרך אגב בחברות הייטק בישראל לדוגמה, אין בעיה ברובן, לא במקרה שכר הבכירים בסטטוספירה בעיקר בחברות הנסמכות על מינופים.
אני ממש לא מרגיש שמרוב הפוסטים שלי עולה דרישה לרגולציה כבדה, אני גם לא חושב שזה נכון. אני בעד רגולציה שתסדיר שוק אמיתי, ותבטל עיוותי שוק קיימים, לא כזאת שתיצור עיוותים חדשים

תומר הוותיק 29 באוגוסט 2013

בוא נשים בצד את החברות הממונפות ואת המונופולים ואו חברות בשליטה מלאה או חלקית ממשלתית או חברות שמספקות שירותי חובה בסיסיים (בנקים לדוגמה)
כל אלא צריכים לחול עליהם רגולציות שלא מייצרות עיוותי שכר או תגמול בכל שיטה הגיונית אפשרית (אך כזאת שתאפשר להם לפעול בצורה הגיונית גם כן).

לגבי כל השאר (שזה בערך 40% מהמשק לא?) אנא אשאר זאת לשוק עצמו לקבוע, לדוגמה, למה לדעתך להעניק הטבות מס לאחוזון ה 40-60 הם הגיונות? מה התועלת לנו כחברה מכך?

אגב, בניגוד לספורט אשר יכול להיות רק מנצח אחד בחיים האמיתיים יש ריבוי מנצחים, רוצה לומר, המטרה לא צריכה להיות שיוויון בשכר, אלא נתינת שכר הוגן וטוב לכל אחד, אזי "בכיר" יכול להשתכר יותר מעמיתו ללא גבול של איזה שהיא נוסחה כל עוד השכר של העמית הוא שכר הוגן וטוב.

גיל שלי 29 באוגוסט 2013

לא הבנת את כוונתי באחוזונים. הכוונה היא שאם קובעים טווח שכר לתפקיד שלדרג זוטר שיעמוד נניח בחציון של השוק לאותו דרג, אז סביר שגם המנכל יקבל בחציון לדרג מנכל, כלומר בהשוואה למנכלים דומים לו. אני כן חושב שתפקיד האוצר לעודד התנהגויות שתורמות לצמיחה. מאחר ויש עיוותים בולטים אצל בכירים לדוגמה שילמו לקרלי פיורינה מנכל hp עשרים ושישה מיליון דולר כדי לעזוב חברה שבה עשתה עבודה נוראה, כדאי לעודד תיקון של עיוותים

תומר הוותיק 29 באוגוסט 2013

דווקא הבנתי, למי שקופים החציונים האלה? אצלנו בחברה אנחנו משתמשים בצבירן ואני יכול להגיד לך שזה הדבר הכי לא מדוייק שקיים (החברה שאני נמצא בא מרבה לעשות רכישות כך שאנחנו נחשפים לנתוני שכר), זהו שוק חופשי וכמו שמחיר דירה יכול להיות כל מחיר ללא הגבלה כך צריך להיות שכר או כל תגמול (אני מבין שאתה לא מבקש להגביל בחקיקה את גובה השכר אך אתה רוצה לעודד על ידי תמרוץ סוג של שיוויון כלשהו).
לגבי המנכלית של HP, אלה החיים ובאותה מידה הביאו את מריסה מאייר והיא הוסיפה בתוך שנה 73% לשווי השוק שלה, אגב סמנכ"ל התפעול שלה הוא "רכש" שהיא הביאה מגוגל ב$30M, באותו נושא הוא מדיניות השכר המטורפת של כל החברות האלה שנמצאות בתחרות גבוהה, עובד גוגל שהחברה מעוניינת להשאירו מקבל הטבות שכר של מיליני דולרים בכדי להישאר (שוב, לא כל מתכנת, רק אלא שגוגל/פייסבוק חצפות ביקרם).

העיוותים שקוראים בחברה לא קוראים בגלל חלוקת שכר לא הוגנת בשוק,לא?
אני מניח שהם קוראים בגלל שתי סיבות עיקריות,הראשונה היא קבוצות שלמות בחברה הישראלית שלא משתתפות בשוק העבודה מלכתחילה (ערבים?חרדים?משפחות מרובות ילדים שהאמא או האבא נאלצים להישאר בבית ולשמור על הילדים שכן לצאת לעבוד יעלה יותר…), הפתרון לזה הוא לא מה שהצעת לתפיסתי…

הסיבה השנייה היא "המקושרים" למינהם, בשוק הציבורי/ממשלתי/מונופוליסטי ההתקדמות וחלוקת ההון חשופה לעיוותים הרבה יותר גדולים (כי לא קיים שוק אמיתי שמתקן את העיוותים).

גיל שלי 29 באוגוסט 2013

בתור הבעלים של צבירן אני אומר לך שאי אפשר להגיד שהנתונים שלנו לא מדויקים. אם יש לך את הנתונים בלי שאתה עובד ב שכר והטבות של חברת היטק זה מאוד חמור, אבל תהיה בטוח שהנתונים מדויקים

Comments closed