איך דברים עובדים

,תמיד טוב להבין מהו האינטרס העומד מאחורי האיום בקטסטרופה

הבה נצא לסיור במרחבי הדמיון. סוכן שחקנים יוצר קשר עם עיתונאי חצר המסקר את שימשון רמת גן, קבוצה הרצה חזק בצ'מפיונס ליג, ומועמדת זו שנה שנייה לאליפות אירופה. כוכב הקבוצה משה זוחמיר, הלקוח הבולט של יובב לבן (סוכן השחקנים המהולל), עומד בפני סיום חוזהו, אומנם בעוד שלוש שנים, אך בכל זאת, עומד בפני סיום חוזהו, אתם יודעים.

יובב לבן נותן שיחת רקע למזליקו טקסי, הכתב המפורסם. בשיחה זו יובב מציין ביובש, כיצד שוק השחקנים נמצא בעלייה מתמדת, המשכורות יעלו בשנים הקרובות לפחות ב30% לשנה, ובכלל משה זוחמיר לא מרוצה כלל ממצבו.

מר טקסי יוצא בכתבה נרחבת, בה הוא נותן סקירה של שוק השחקנים, המגמות המוכיחות שמשכורות השחקנים נמצאים בעלייה מסחררת, ובסוף המחקר המעמיק, מר טקסי ממליץ בחום להנהלת שמשון להחתים את משה זוחמיר בן ה30 על חוזה חדש, לפני שיהיה מאוחר, בכל זאת כבש 20 שערים בשנה האחרונה.

*

האם לדעתכם יובב השיג את מבוקשו?

*

כך עובד עולם הכתבות הכלכליות. משרד האוצר עורך מחקר מעמיק המוכיח שהפנסיות התקציביות יעמידו אותנו בפני שוקת שבורה בעוד חמש עשרה שנה. המשרד תומך את הטענה בנתונים המתבססים על אקסטרפולציות של חמש עשרה שנה קדימה, ומגיע למסקנות, כיצד יש לנהוג כדי לשמר את המסכנים שלא זכו לפנסיה תקציבית, בהשוואה לאלה שכן. המלצה אחת היא בלתי ישימה, הבה נקצץ בהטבות של המופלים לטובה, אלה שזכו לפנסיה מובטחת. ההמלצה השנייה היא להגדיל את הקצאת האג"ח המיועדות, כלומר הלוואות שממשלת ישראל לוקחת מהחוסכים לפנסיה, ומחזירה להם בריבית גבוהה יחסית לשוק.

כל שנותר לנו לשאול, כמו במקרה של יובב, מה היתה המטרה?

*

כדי לאבחן את המטרה, תחילה נבחן מי מרוויח מההמלצה הישימה (האג"ח המיועדות), אך תחילה אולי נבין את המטרה בכללותה. אני מציע כלל אצבע, כל פעם שמחקר כולל תחזיות לקטסטרופה שתקרה עוד חמש עשרה שנה, זאת כאשר לא ניתן לספק תחזיות מדויקות גם לגבי הרבעון הבא, הדבר מרמז שכנראה הקטסטרופה נועדה להסיט את תשומת הלב מבעיה אמיתית שקיימת בהווה. למשל, כאשר כולם מדברים על פערים יוצאי דופן בהשתכרות, וחלוקת הכנסות לא צודקת בהווה, מה יותר טוב מאשר לאיים בקטסטרופה העתידית, ובמיוחד לגרום לאלה המשתכרים בשכר הממוצע במשק, לקנא באלה שזוכים לפנסיה של 6,000 ש"ח לחודש, אומנם ברמת בטחון די גבוהה. זה כמובן מצב עדיף בהרבה על פני המצב בו משתכרי השכר הממוצע ייבקשו שוויון עכשיו בחלוקת המשכורות והמשאבים.

*

אני לא חושב שצריך לפרט למה אין לאף אחד מושג מה יקרה בעוד חמש עשרה שנה. שאלו את עצמכם אם אתם יודעים מי תהיה אלופת המדינה בכדורגל בעוד חמש עשרה שנה, ובכמה נקודות היא תזכה, אם אינכם מסוגלים לנבא את התשובה, כנראה גם לא תדעו מה תהיה המשכורת הממוצעת עוד חמש עשרה שנה, מה יהיה התוצר הלאומי הגולמי בעוד חמש עשרה שנה, ומה תהיה הריבית במשק. בלי כל הידיעות הללו, כל תחזית לגבי שוק הפנסיה בעוד חמש עשרה שנה, לא שוות הרבה.

*

ומי מרוויח מהאג"ח המיועדות? כמובן קרנות הפנסיה השייכות לחברות הביטוח. קרנות אלה הן היחידות שיכולות לספק לחוסכים בהן את האג"ח בתשואות גבוהות יחסית. כזכור מי שלוותה את הכסף היא הממשלה, כלומר, הממשלה משלמת יותר ריבית, אך מי שנהנה מכך הם מנהלי קרנות הפנסיה אשר יוצרים לעצמם יתרון יחסי על פני אפיקי חסכון מתחרים, ובאותה עת מסיתים את תשומת הלב מדמי הניהול הגבוהים שהם לוקחים. עכשיו אתם מבינים מי זה יובב בסיפור, ומה מטרתו.

*

זהו עולם הידיעות הכלכליות, מאחורי כל מחקר, קיים אינטרס. בייחוד קיימים האינטרסים מאחורי מחקרים המסתמכים על נבואות עתידיות רחוקות. תמיד טוב לאיים באיזושהיא קטסטרופה.

images

נקודת האור הניהולית של הספורט הישראלי
ספרדי כפול - דור בלוך

33 Comments

אביאל 16 בספטמבר 2013

גיל – אני חושב שהמחקר פשוט אומר שאם המצב הקיים יתמשך פלוס מינוס שינויים קטנים אכן תיהיה בעיה עם הפנסיה התקציבית.

אבל בדיוק כמו שאתה אומר, טווח של 15 שנים בהחלט חורג מגבולות הניבוי ההיגיוני, בטח בעולם משתנה.

מצד שני, יש צורך באיזה אלטרנטיבה למצב שעלול להתרחש, מה יקרה אם המצב אכן יתרחש ואף אחד לא ינקוט בפעולת מניעה ? את מי תאשים אותה ועדת חקירה עתידית ?

גיל שלי 16 בספטמבר 2013

אביאל – אם כל שנה נתעסק בדברים שנכונים לעשות עכשיו, כשנגיע לשנת 2028 מצבנו יהיה הרבה יותר טוב, מאשר אם נתעסק בניחושים מה לעשות כדי למנוע תסריט אחד מתוך אלפים אפשריים בעוד חמש עשרה שנה.

הכי גרוע זה, הם לא באמת רוצים למנוע קטסטרופה עתידית, הם דואגים לשמן את חברות הביטוח, כדי לדאוג למקום העבודה הבא שלהם

איציק 16 בספטמבר 2013

גיל,
זה שוב אני עם שאלות של לא מבין:
1. לפי תחילת הפוסט חשבתי שהסברת למה רונאלדו היה עצוב ולמה עכשיו הוא שמח.
2. לכל צד יש עיתונאי חצר, אז איך לדעת ולמי להאמין, הרי סביר שכולם משקרים. אם נסתקל על העיתונאי השני שמוכיח שהעמלות ניתנות לקיצוץ של 99%, הרי אם יהיה קיצוץ כזה הוא יהיה אסון לקרנות הפנסיה. כלומר האמת גם לא שם. איך לדעת היכן האמת? ניתן להשוות עם שאר העולם לקבלת מדד, אך עד כמה הוא מדויק…
3. בהתייחס לתגובה שלך (מספר 2), לפי הבנתי, חלק מהדברים הנכונים לעשות כוללים תכנון ארוך טווך. זהו תכנון מוסכל בסביבה של אי-ודאות די גבוהה, אך עדיין הכרחי. בדיוק כמו שצריך לתכנן תחבורה, בריאות וחינוך (אולי אפילו ספורט ;)) לעוד 15 שנה, כך גם את הכלכלה. אין לי מושג איך, אך אני בטוח שצריך.

גיל שלי 16 בספטמבר 2013

תכנון טווח ארוך הוא חשוב מאוד. אך תכנון טווח ארוך נכון הוא להגיע מנקודה A לנקודה E דרך נקודות B,C,D ולא לנחש מה יהיה בנקודה E. כאשר מדברים איתי על מה יהיה עוד חמש עשרה שנה, ברור לי שלא מדובר בתכנון טווח ארוך אלא במשהו אחר. תכנון טווח ארוך ידבר איתי על מה יהיה שנה הבאה, שנה אחרי זה, וכך הלאה.
לגבי העמלות, אם תהיה תחרות אמיתית, העמלות יהיו בדיוק במקום הנכון. כאשר מונעים תחרות, כאשר כל הכח נמצא אצל חברות הביטוח, בעוד החוסכים הפנסיוניים ננטשים לנפשם ללא יכולת להתאגד ולדאוג לאינטרס שלהם, בהגדרה העמלות יהיו גבוהות לעומת מה שנדרש

גיל שלי 16 בספטמבר 2013

עוד דבר קטן, אפשר לבדוק את כנות המחקר, לפי הצעות הפתרון. אם לדוגמה המחקר מציע פתרון שאומר משהו כזה – הפנסיה התקציבית יוצרת עיוות לטובת מי שכלול בה, כדי לתקן את העיוות הזה, נעוות גם את החסכון הפנסיוני של הצוברים, לי יש חשד גדול.
בדרך כלל הדרך לתקן עיוות אחד היא לא ביצירת עיוות אחר

מתן גילור 16 בספטמבר 2013

"בדרך כלל הדרך לתקן עיוות אחד היא לא ביצירת עיוות אחר."
המשפט צ"ל: "באוטופיה, הדרך לתקן…"
מרבית העיוותים הכלכליים מטופלים ע"י יצירת עיוותים בעלי נזק מופחת (ע"ע: מיסים, חסמים, רגולציות מסוימות וכיו"ב). כל אלה פוגעים הן בעודף הצרכן והן בעודף היצרן אלמלא היתה קיימת ההשפעה החיצונית. אבל היא קיימת, ולכן הם פחות טובים מהמצב האופטימלי, אבל טובים יותר מהמצב ללא התערבות.
אז נכון, עדיף למצוא פתרונות שמשפרים את החלש ללא פגיעה בחזק. השאלה היא האם פתרונות כאלה קיימים בכל מצב, אם בכלל.

גיל שלי 16 בספטמבר 2013

הכוןנה שלי היתה לעיוותי שוק. אם כבר הממשלה מסבסדת את הפנסיה, שיהנו מזה החוסכים, ולא קרנות פנסיה נבחרות. כדאי גם למצוא את הדרך היעילה ביותר

שי 16 בספטמבר 2013

המלחמה של האוצר בפנסיה התקציבית היא הצלחה יוצאת דופן, קשה לחשוד שהוא לא מעוניין לתקן את העיוות הכלכלי הזה.
חוץ מזה שכשהדברים מגיעים לפנסיות אתה צריך גם להסתכל 15 שנה קדימה. לצורך העניין, אתה מוצא נקודה בעייתית E ועושה תיקונים לאורך הדרך כדי להבטיח שתעבור אותה בשלום. צריך גם להפחית את דמי הניהול ולתת כמה שיותר מהתשואה לחוסכים, זה נכון מאוד, אבל מהלך כזה תלוי יותר ביכולת של שר האוצר לממש אותו. ומסיבות מובנות, לא ממש מתחשק לי כרגע לדון ביכולת של שר האוצר שלנו לצאת למאבק נגד חברות הביטוח, מאבק שיגיע מהר מאוד אל ראש הממשלה.

בקיצור, זה מפגש אינטרסים בין חברות הביטוח לבין הריאל-פוליטיק של האוצר.

גיל שלי 16 בספטמבר 2013

המעבר לפנסיה צוברת היה נכון. חלק בלתי נפרד מהחיים הוא חוסר וודאות, והוודאות הכוזבת של פנסיה תקציבית היא יקרה במיוחד. אין זה אומר שגם הפניית הזרקור אל האחרונים הנהנים משיירי הפנסיה התקציבית, כסוג של סכנה גדולה, אין לה מטרות משלה

שלו 16 בספטמבר 2013

מעולם לא חשתי כלכך טיפש.

ניב 16 בספטמבר 2013

שוב, בגלל שמדובר במדור ספורט מותר שאלות מפגרות?
מה ההבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת?

גיל שלי 16 בספטמבר 2013

פנסיה תקציבית – אדם שפורש מקבל כל חודש בעת פרישתו 70% מהמשכורת האחרונה שלו, מתקציב המוסד ממנו פרש.
פנסיה צוברת – התשלומים החודשיים בפנסיה נגזרים מכמות הכסף שנצברה בחסכון הפנסיוני עד הפרישה לפנסיה.
ניב השאלות שלך בסדר גמור

איציק 16 בספטמבר 2013

בצוברת, מה קורה כשהכסף נגמר, אם מישהו החליט לחיות יותר מידי?

איתמר 17 בספטמבר 2013

הקצבה נקבעת לפי הסכום שנצבר חלקי מקדם שנקבע על ידי הרגולטור ומהווה תוחלת החיים הממוצעת בחודשים מגיל הפנסיה ועד למוות. לדוגמא אם צברת נטו 4מל״ש והמקדם עומד על 200 הקצבה החודשית שלך תהיה 20 אש״ח. וזה הסכום שתקבל גם אם תחייה 400 חודשים מגיל הפנסיה. בקרן בין המקדם נקבע בעת היציאה לגמלאות ואילו בביטוח מנהלים בעת הצטרפות העמית.

איתמר 17 בספטמבר 2013

בקרן בין = קרן פנסיה

ניב 16 בספטמבר 2013

או.קיי אז לפרילנסרים ועצמאיים האופציה היחידה היא פנסיה צוברת כפי שזה נראה. מה שמביא אותי לשאלה הבאה כי עוד לא הבנתי אם אתה סוציאליסט בנשמה או קפיטליסט.
האם הבנתי אותך נכון? הממשלה מנסה לעבור מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת? והיא נצברת לכל אינדיווידואל בנפרד שמפריש ממשכורתו או שלוקחים את כל הבוכטה ושמים אותה באיזה השקעה אחת גדולה שאמורה להביא תשואה בעתיד?

ניב 16 בספטמבר 2013

שוב סליחה על הבורות, מעולם לא קיבלתי תלוש משכורת או חסכתי לפנסיה, אחת הסיבות כי אני לא יודע איך הדברים עובדים ולא כל כך סומך על הממשלה שלא יעלימו לי אותו בהשקעה מוזרה (לפחות בבנק בארה"ב הכסף שלי מבוטח), אבל כנראה שהגעתי לגיל שצריך לחשוב על דברים כאלו

מתן גילור 17 בספטמבר 2013

כיום, פנסיה תקציבית ניתנת למעטי-מעט או לכאלה שכבר יש להם מהעבר. ככלל, כולם (שכירים ועצמאיים) בפנסיה צוברת (כאשר מי שיש לו ביטוח מנהלים לפני שנת 2007, יכול למשוך את הכספים שנצברו על לשנה זו והרווחים בגינם גם במשיכה הונית, כלומר חד פעמית).
אני רק אחדד משהו שגיל כתב – בפנסיה תקציבית ניתן לצבור עד 2% לשנה ועד 70% (35 שנים) בסה"כ. כלומר, שמי שעבד 30 שנים ב-90% משרה יקבל רק 54% מהשכר ולא 70%.
בנוסף, מיום 1 בינואר 2013 אין יותר אפשרות להצטרף לביטוח מנהלים או לחלופין להגדיל את % (או סכום, תלוי בהגדרות במעמד החתימה) ההפרשה מהשכר לביטוח המנהלים למי שכבר יש אחד כזה.

איציק 17 בספטמבר 2013

מתן,
אני עדיין לא מבין, למה למי שיש פנסיה תקציבית (כמוני למשל), כולם אומרים לנו לא לגעת ולא להעביר לצוברת, אם המקסימום שלה הוא רק 70%?

מתן גילור 17 בספטמבר 2013

כי הסיכוי שלך להגיע ל-70% מהשכר בפנסיה הצוברת הוא נמוך. חוץ מזה שבתקציבית יש לך ביטחון מלא וזה לא דבר של מה בכך.
בנוסף, אאל"ט, גם שיעור ההפרשות מהשכר נמוך יותר.
בקיצור, הלוואי עלי תקציבית.

ניב 17 בספטמבר 2013

תודה מתן,
האמת שמהפוסט הזה וכמה פוסטים קודמים אני יותר ויותר מקבל רושם שהחסכון לפנסיה הוא לא בהכרח הדבר הנכון לעשות (למי שיש ברירה).

מתן גילור 17 בספטמבר 2013

ניב, חד משמעית לא נכון.
כן, יש בעיה רצינית עם מנהלי החיסכון הפנסיוני והעלמות שהם גובים, אבל:
1. הסיכוי (סטטיסטית) שתחסוך לבד מספיק כסף הוא קלוש.
2. ההפרשה לפנסיה מוכרת לצורך מס (למעסיק שלך או לעמצאי.
3. אם אתה שכיר, בנוסף לסכום אותו אתה מפריש, גם המעסיק מפריש עבורך. זה כסף שכנראה לא היית מקבל בדרך אחרת.
4. החל מהיום בו יצאת לפנסיה ונקבעה הקצבה, יש לך ודאות מלאה לגבי הכנסה מקצבה עד המוות (שיכול לקחת גם 40 שנים). אם חסכת לבד ופיספסת ב-10 שנים בתחתית – מה אז?

מזלו של המשק הישראלי ופרטיו שקיימת פנסית חובה.

יי 17 בספטמבר 2013

לכוכב קוראים מוישה זוכמיר, ומעשרים השערים שלו בעונה שבעברה שמונה היו בפנדלים וכל השאר מנבדל. שחקן פח!

אורי 17 בספטמבר 2013

2 הערות (לאו דוקא קשורות זו לזו)
א. ניב, אם אתה שכיר המעביד שלך מפריש ע"פ חוק לטובת פנסיה צוברת. אם אתה לא- אני הייתי אומר להפריש רק את המינימום שמחייב החוק ולא שקל יותר. רוב הכסף מושקע בשוק ההון ונתון לגחמות הבורסה (ושלא יספרו לך שלאורך זמן השקעה במניות היא הכי טובה….העולם השתנה ,האקסיומה הזו כבר לא מתקיימת)חשוב מזה – על פני השנים עמלות הניהול ייקחו לך כשליש(!!!!) מההפרשות שלך, אלא אם אתה מגיע כחבר בגוף מאוגד וחזק (בנק, חב' חשמל וכו'). הפרטים הלא מאורגנים משלמים עמלות רצחניות,כ-6% על מכל הפרשה ועוד כ- 2% לשנה מהסכום שנצבר, ובעצם מסבסדים את החזקים.
עדיף להפריש סכום חודשי לתכנית חסכון צמודת מדד בבנק.

ב. הפתרון האידיאלי ,שגם איתו יש בעיה, שהקרן פנסיה לא תגבה דמי ניהול על אג"ח מיועדות.
הבעיה עם אג"ח מיועדות היא שהן נותנות תשואה של כ-4%+מדד לשנה (תשואה שנתית אדירה בהתחשב בסיכון הנמוך) ולכן המדינה לא תוכל לשלם כזו ריבית לאורך זמן ,אם הריבית תישאר כ"כ נמוכה, והתוצאה היא שהמדינה תצטרך לגבות יותר מהאזרחים (מיסים) כדי לשלם על האג"ח המיועדות. כך שמבחינת החוסך הקטן כסף ייצא מכיס אחד וייכנס לכיס אחר, בלי שיפור אמיתי.

גיל שלי 18 בספטמבר 2013

Like

עומרי 18 בספטמבר 2013

העצות שלך בסעיף א' מאוד בעייתיות.

ראשית וחשוב מכל – אתה מתעלם משיקולי מיסוי כבדי משקל – הטבות המס לחוסכים לפנסיה (ובקרנות השתלמות) הן HARD CASH, כסף ביד שהמדינה מוותרת עליו לטובת החוסך.

ההטבה היא כפולה – הפרשה לפנסיה יורדת מבסיס המס, מהמשכורת החודשית ברוטו, כך ש-10% מהמשכורת שמועברים מהמעסיק לעובד לא ממוסים (עד תקרה מסויימת שרלוונטית רק למשתכרים בעשירון העליון)

בנוסף, רווחי ההון שמשיגה קרן הפנסיה עבור החוסכים, שהם בוודאי נמוכים מדי ומנוהלים לא משהו אך בכל זאת משמעותיים, לא ממוסים גם הם.

גם על תכנית חיסכון בבנק משלמים היום מס רווחי הון.

על פני עשרות שנים, הצבת שני הגורמים הללו בסדרה מעריכית פשוטה תביא למסקנה שהחיסכון במס מגיע למאות אלפי שקלים.

זו האפשרות מהבודדות העומדות בפני האזרח הקטן לתכנן מס בצורה נבונה.

לגבי דמי הניהול – כיום הם ניתנים למיקוח באופן מוגבר מבעבר. אוכלוסיות מוחלשות עדיין משלמות המון אבל העובד הממוצע יכול להוריד את דמי הניהול שלו עם מודעות ואסרטיביות.

בנוסף, אתה קובע שמניות אינן ההשקעה הטובה מכולן כי "האקסיומה כבר לא מתקיימת". זה לא נכון אפילו ברמת ההגדרה – אקסיומה היא עובדה שאינה ניתנת להוכחה ושאינה מצריכה הוכחה.

השקעה במניות היא באופן מוכח ההשקעה הטובה ביותר עשרות שנים ויותר לאחור. מה גם שקרנות הפנסיה אינן משקיעות רק במניות.
לגבי העתיד – בעולם בו אי השוויון הולך וגדל התאגידים הולכים ומתחזקים והופכים ליצרני הערך הכמעט בלעדיים. בעולם כזה השקעה במניות היא חשובה מאי פעם לעתידו הפיננסי של כל אחד ואחד.

ודבר אחרון – אשמח אם תפנה אותי לתוכנית חיסכון בנקאית צמודת מדד…

ניב 18 בספטמבר 2013

בסוף אני יבין איך עובד העולם. אפילו לא ידעתי שאני מחוייב להפריש פנסיה. לא מספיק להם הביטוח לאומי שאני משלם למרות שאני כבר שנים לא גר בארץ?

עומרי 18 בספטמבר 2013

אם אתה לא גר בישראל אין לך מה להפריש לפנסיה בארץ, כי אתה לא משלם כאן מס הכנסה (בהנחה שהשהות שלך ארוכה משנה-שנתיים)

עמית פרוסנר 19 בספטמבר 2013

עמרי, רק חשוב להזכיר שהעובדה שהשקעה במניות הייתה בעבר באופן מוכח ההשקעה הטובה ביותר, לא אומרת שום דבר לחלוטין לגבי העתיד.
ועוד יותר גרוע, יכול להיות שעכשיו-נניח-ב40 השנה הקרובות שוק המניות יתן ביצועים גרועים מאוד, ואחר כך ב200 השנה הבאות הוא יחזור להיות חיובי, ועדיין זה יחריב א תהחסכון של דור שלם.
בכל מקרה, אם כבר חסכון במניות, רק דרך תעודות סל-למי שלא מתמצא בתחום

מתן גילור 18 בספטמבר 2013

ניב, אם אתה לא גר בארץ אז אתה ממש לא חייב להפריש לפנסיה (גם לא לבט"ל, אבל אני מאד ממליץ לך לשמור על רציפות).

עומרי צודק. כל אחד בוחר במה להשקיע. יש קרנות שמשקיעות אך ורק בנכסים בסיכון נמוך מאד (בעיקר מק"מ ואג"ח ממשלתיות), כך שממש לא מדובר על לשים את הכסף על קרן הצבי.
ויש תכניות חיסכון צמודות מדד. הבעיה איתן היא שהן לז"א מאד ונותנות תשואה נמוכה מאג"ח ממשלתי לאותו מח"מ. רק לחשוב שלפני מספר שנים אשתי פתחה תכנית ל-3 שנים מדד+2.3% ואני חשבתי שהבנק חוגג עלינו. בסוף התקופה כבר היתה לנו ביד אחת ההשקעות הכי משתלמות יחסית לסיכון.

אורי 18 בספטמבר 2013

עומרי שלום

בבנק פועלים יש תוכ"ח צמוד מדד לשנתיים. זה בדוק,ואני מניח שיש כאלו גם בבנקים אחרים. דמי הניהול שקרנות הפנסיה מגלחות כשליש מהחסכון, כן שכל הטבות המס בטלות בשישים.

אגב, מדד המעוף היה על 1200 (השער הנוכחי)בתחילת 2007…..

חג אסיף שמח, ותחסכו בעצמכם, מבלי לסמוך על המדינה ובטח ובטח שלא על מנהלי ההשקעות

עומרי 18 בספטמבר 2013

גם כאשר דוגמים את הנתונים מ-2007, שהיא שנת שיא של כל הזמנים, התשואה מתואמת דיבידנד של המעוף (שהוא מדד לא מומלץ ממגוון סיבות ובטח לא מייצג את שוק המניות העולמי) עולה על הצמדה למדד באותה תקופה.

כאשר לוקחים 10 שנים לאחור – התמונה כבר נוטה בבירור לטובת המעוף.
20 שנים זה כבר בסדרי גודל.

Wing 22 בנובמבר 2014

I di'dnt know where to find this info then kaboom it was here.

Comments closed