ליגת שוקי ההון – הדברים המעניינים קורים באירופה

בסוף יעשו את הדבר הנכון, כמובן לאחר שיעשו את כל הטעויות בדרך

כולם מרוכזים עדין בשאלה הבאמת קרדינאלית, תהיה העלאה של תקרת החוב, או לא. לאלו שפחות עוקבים, הקונגרס והסנאט היו צריכים לאשר את התקציב לשנת 2014 בראשון לאוקטובר. מאחר והקונגרס התנה את אישור התקציב בביטול למעשה של חוק הבריאות (דחייה שאחריה תבוא עוד דחייה וכו'), הנשיא אובמה סרב להכנס למו"מ, ומאחר ואין תקציב חדש, ממשלת ארצות הברית נאלצה לסגור חלק מהפעילויות שלה, ולשחרר 800,000 עובדים לבתיהם. סיפור זה בפני עצמו גורם נזק מינורי לכלכלת ארצות הברית, אלא אם יתמשך יותר מחודש.

הסיפור האמיתי מגיע ב17.10. שר האוצר האמריקאי הודיע שב17.10 הממשלה נכנסת למצב בו לא תוכל לכבד את כל התחייבויותיה. מה17.10 הממשלה תצטרך לבחור, האם לשלם את הריבית ואת החובות על אגרות החוב, או לשלם ביטוח סוציאלי, או לשלם לחיילים וכו'. על מנת להבטיח את המשך הפעילות של הממשלה, הקונגרס צריך לאשר את הגדלת סך החוב האמריקאי. עד לפני שנתיים, היה מדובר בהצבעה טכנית לחלוטין. הרפובליקאים מנסים לנצל את הקלף על מנת ללחוץ על אובמה. משהו בסגנון משחק צ'יקן, אך משחק בו משחקים על מי ישמיד את הכלכלה העולמית, משחק נחמד.

הרפובליקאים מנסים טריקים שונים על מנת להעביר את הכדור למגרש של אובמה, בזמן שזה בצדק לדעתי, מודיע שהפעם (בניגוד לפעם שעברה בה נכנע ללא תנאי), אין מו"מ לפני שהרפובליקאים מאשרים את העלאת התקרה לתקופה משמעותית, כדי להוציא את הקלף הזה מהמשחק. אני חייב להודות שמאחר ולא ניתן לתמחר טמטום של פוליטקאים, תמיד קיימת האפשרות שתחילה יגיע ה17.10 ולא יהיה פתרון, מה שעלול להביא לתגובה קיצונית בשוק, מה שיביא להעלאת התקרה, בדיוק כמו בזמן המשבר ב2008. לטווח הארוך יש לסיפור הזה משמעות אך לא מהותית כמו מה שקורה באירופה, הכל בהנחה שלטמטום יש גבולות.

*

אירופה זה סיפור אופטימי בעיני. הייתי שבוע שעבר בכנס של מרסר בליסבון. ליסבון היא עיר מומלצת לבילוי לכל מי שלא מכיר. קצת בעיה בטיסות, אך עיר כיפית, על הים, וזולה באופן יחסי. בכנס זה העלו את נציגי החברה בפורטוגל, איטליה, ספרד ויוון לבמה. מרסר היא חברת ייעוץ בנושא משאבי אנוש, ועל כך דברו הנציגים. כולם ללא יוצא מהכלל הסבירו שכתוצאה מהמשבר, וועדי העובדים שיתפו פעולה עם הממשלה, ויחסי העבודה נהיו גמישים הרבה יותר. כדי למנוע פיטורי המוניים, הוועדים הגדולים הסכימו להקפאות שכר, וויתור על קביעות, הורדות שכר במגזר הציבורי, ומעבר להסכמי עבודה על בסיס תפוקות במקום על בסיס של קביעות.

תהליך זה מקבל ביטוי בשינוי מהותי בכלכלות המקומיות. ספרד נהיתה מקום תחרותי יותר לייצור, יוון עוברת מבלימה לצמיחה מתונה, פורטוגל מסתגלת ומשתפרת. הנציג האיטלקי ציין שאומנם החוב הציבורי באיטליה עצום, אך אזרחי איטליה עשירים מאוד (אלו בצפון כמובן), ולכן כאשר בודקים חוב כולל (פרטי וציבורי), המצב באיטליה חמור הרבה פחות, והגמישות שמסתמנת בשוק העבודה תורמת לאפשרויות צמיחה בעתיד.

*

אך כדי שהתמונה באמת תשתפר, בסופו של יום, האיחוד האירופי יצטרך למצוא דרך לתמוך בכלכלות הללו, ולא לחכות שנים על שנים עד שהכלכלות יצאו בכוחות עצמן. מדינות הפריפריה לא יוכלו להמשיך במדיניות הצנע לאורך זמן, מדיניות שמחד עושה אותן תחרותיות יותר, אך פוגעת באזרחים המקומיים בצורה שפוליטית תגרום לכאוס בסופו של יום.  כיום מי שמחזיק את אגרות החוב הממשלתיות הם הבנקים, בגיבוי בדיבור של הבנק האירופי המרכזי. האמירה היא שהבנק מוכן להדפיס כסף, להעביר אותו לבנקים המקומיים, כדי שאלה יוכלו לקנות את אגרות החוב הממשלתיות המקומיות. יש פה תרגיל כפול, הבנקים הגרמניים נפטרים מאגרות החוב הללו באמצעות מעבר הזמן, ואי קניית האגרות החדשות. הריביות נשמרות נמוכות באמצעות ההדפסה, הבעיה היא כמובן שהבנקים הספרדיים, איטלקיים, פורטוגליים ויווניים נהיים מסוכנים יותר. כלומר, האיחוד האירופי בשלב מסויים יצטרך לערוב לבנקים המקומיים, כדי שאיחוד אירופה יישאר על כנו.

**

האופטימיות היא פשוטה. הפוליטיקאים יעשו את כל הטעויות האפשריות, עד שיאלצו לעשות את הדבר הנכון. לאור תוצאות הבחירות בגרמניה, עושה רושם שהממשלה החדשה תסיר את ההתנגדות שלה לערבות אירופית לאיחוד בנקאי אירופי. האיחוד יממן את הערבות באמצעות הטלת מס על עסקאות פיננסיות ברחבי אירופה. כלומר, בסופו של יום, אירופה תמצא את הדרך הנכונה למדינות עצמאיות, ולגוש מתפקד. אולי גם יש עתיד לליגות המקומיות לצד הצ'מפיונס ליג.

download

אכלו את הצפרדע - יוחאי שטנצלר
Remember Chicago

41 Comments

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2013

תגיד, מה אתה אומר על הסיפור עם הפיטורים בטבע? בלי קשר לנושא הלוקאלי, שכולם תוקפים את טבע על זה שהיא לוקחת הטבות מהממשלה ואז מפטרת עובדים (מה שלדעתי לא רלוונטי, היא עושה את זה בכל העולם), זה נראה לי גועל נפש קפיטליסטי מהסוג הגרוע ביותר.
טבע עדיין מרוויחה בגדול וזה נראה שהמנכ"ל החדש שלה מרגיש שאין לה יותר מדי לאן להתרחב יותר, אז כדי לשמור על צמיחה כביכול הוא מפטר עובדים. מסוג הפעולות שנועדו לדאוג להמשך הצמיחה במניה ולא לשום דבר אחר.

מתן גילור 13 באוקטובר 2013

לא כזה פשוט. מדובר על חברה ציבורית ולא סתם חברה ציבורית אלא חברה שמהווה כ-9% ממדד המעו"ף וזאת גם לאחר הגבלה. השווי האמיתי הוא איפשהו בין 20%-30% (גיל, תקן אותי בבקשה אם אני טועה במספרים).
כל פגיעה בדיבידנד שיחולק או בשער המניה יבוא על חשבון הפנסיה של רוב אזרחי ישראל. תחת ההנחה שהצביון הישראלי עדיין משחק בה תפקיד, אזי שהפנסיה של מיליוני ישראלים יותר חשובה (מבחינתה, לאו דווקא לדעתי האישית) מהמשרה של כמה אלפי עובדים ברחבי העולם ורק כמה מאות בישראל. ולא, להוציא את כל כספי הפנסיה מהמניה הזו ולהעיר אותם למניות אחרות באותה רמת סיכון זה לא פרקטי. זה יצור בועה מטורפת וסוחרי יום יעשו על הגב של כולנו הון עתק.

גיל שלי 13 באוקטובר 2013

לדעתי באחוזים הפיטורים בישראל הם כמו בעולם, אבל אני לא בטוח

מתן גילור 13 באוקטובר 2013

אני מתקן קצת את המספרים:
טבע מהמדד – 10.47% (כולל הגבלה).
שווי החזקת בטבע חלקי שווי החזקה בכל המדד (כלומר, ללא הגבלה) – 40%.

עומרי 14 באוקטובר 2013

זה שחלק מטורף ובלתי פרופורציוני של הפנסיה מושקע בטבע, כיל וחברה לישראל זה פשוט ניהול השקעות גרוע. זה לא אומר שצריך להתחשב בחברות הללו במדיניות מיסוי ורגולציה אלא אומר שצריך להזריק אינטלגנציה לניהול ההשקעות ארוך הטווח של האנשים שעל פי חוק מגיע אליהם מס הפנסיה של כל אזרח.

למרות זאת אין כמעט מרצה למימון שלא יטען בפניך שהשקעה בת"א 25 עדיפה על בחירת מניות ספציפיות. ת"א 25 הוא חתיכת מכשיר השקעה מסוכן!

מתן גילור 14 באוקטובר 2013

אני מקווה שלא הבנת ממני את הרישא של תגובתך. לעולם לא טענתי זאת. אמרתי רק שבמקרה זה מסכנותם של העובדים עלולה לעמוד אל מול מסכנותם של הפנסיונרים העתידיים, בעיקר בשנים הקרובות.

עומרי 14 באוקטובר 2013

אני שמח, כי זו באמת טענה מאוד בעייתית ולדעתי פופוליסטית. זה שיגע אותי גם לפני שנתיים לשמעו דברים בסגנון הזה בעניין חברות הסלולר.

Henk 22 בנובמבר 2014

Taking the overivew, this post hits the spot

Mavi 23 בנובמבר 2014

Thikinng like that shows an expert's touch

גיל שלי 13 באוקטובר 2013

מסכים איתך לחלוטין. זו העדפת הטווח הקצר (תמיכה במחיר המנייה לטווח מאוד קצר), על פני העדפת בניית החברה לטווח הארוך. אני לא זוכר חברה שהתחילה לפטר כדי להתייעל בישראל, וזה נגמר טוב אצלה. ראה קומברס, אלווריון ועוד ועוד. זה נורא בעיני

יניב - אדום עולה 13 באוקטובר 2013

לבנקים זה עבד.

גיל שלי 13 באוקטובר 2013

לבנקים זה עובד בגלל ששם הרגולציה ששומרת עליהם מתחרות חשובה יותר מהעובדים

אביאל 13 באוקטובר 2013

אני חושב שהעניין בטבע הוא שינוי של האסטרטגיה, מתפיסה של מיזוגים ורכישות (שהיא אחת החברות הטובות ביותר בעולם בתחום שרוב העסקאות בו הן כושלות בדיעבד) לתפיסה (לפחות ככה הבנתי) של חברה רזה וגמישה יותר.

אל תשכח גם שמקור הרווח העיקרי של טבע בעשור האחרון, הקופקסון יאבד היקף משמעותי בקרוב.

לא שכל הדברים האלה מצדיקים את הפיטורים.

גיל שלי 13 באוקטובר 2013

אני חושב שפיטורים זו הגישה האמריקאית. משום מה, או יותר נכון די ברור למה, מאחר והבונוסים של הבכירים באמריקה ובישראל קשורים קשר ישיר לביצועי המניה בטווח הקצר, מאוד משתלם לפטר עובדים. זה מגדיל את הציפיות לשורה תחתונה של רווח בטווח הקצר. בטווח הארוך זה פוגע במוטיביציה של עובדים, פוגע ביכולת הצמיחה של החברה, מעמיס עלויות נוספות, אך למי אכפת מהטווח הארוך, בדרך גזרנו אחלה בונוס.
אם יש משהו שמשגע אותי הוא תמרוץ המחשבה על הטווח המיידי על חשבון הארוך. אני זוכר שכשקומברס התחילה את סבבי הפיטורים, המניה שלה קפצה בעשרה אחוז (אני זוכר טוב כי זה היה השורט הראשון שלי בחיים), כולם יודעים איך זה נגמר

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2013

תלוי איזה אמריקאי.
כשעבדתי באינטל היתה שם מדיניות ברורה (למעט מקרה אחד בודד לפני מלא זמן) של לא מפטרים אנשים אלא רק נותנים לעזיבה טבעית לעשות את העבודה. אז המניה נשארה קבועה על אותו דבר כבר 10 שנים, אבל הרווחים של החברה צמחו מ-10 מיליארד ל-60 מיליארד בטווח זמן הזה, כי היא השכילה לשמר את כוח האדם הטוב שלה לטווח הארוך.
מה שטבע עושה זה באמת הגישה האולד-פשאנד, של ישר לרוץ לקיצוצים רוחביים ברגע שיש סכנה לעתיד המניה.
וסליחה שגזלתי את הפוקוס מנושא הפוסט לזה של טבע, זה פשוט מטריף אותי החשיבה הזאת לטווח קצר

איציק 13 באוקטובר 2013

שאלה, למה זו לא מחשבה לטווח ארוך? טבע יודעת שהיא הולכת להיפגע קשות ביגלל איבוד הבלעדיות על הקומפקסון; לטבע אין שפן חלופי ולכן המכירות שלה יפגעו משמעותית; צריך אם כך לייצר פחות וצריך פחות כח אדם לייצור ולהפצה, פלוס כל כח האדם הנלווה. אולי זה כואב, ואולי חמור שלא הכינו חלופות כשהבעייה ידוע שנים, אבל במצב הנוכחי זה נראה לי כהרע במיעוטו מבחינתם. היכן הבאג?

גיל שלי 13 באוקטובר 2013

טבע החליטה בשלב מסויים שהיא לא רק חברה גנרית, והצליחה בגדול עם הקופקסון. האם נלקחה החלטה אסטרטגית שטבע לא מנסה לפתח תרופות בכוחות עצמה עוד? אני חוזר על הנסיון עם גלי פיטורים בחברות אחרות בארץ, אני לא מכיר את החברה שהחלה גלי פיטורים, ומצבה השתפר חמש שנים לאחר מכן, ברובן זו היתה יריית פתיחה לתחילת הסוף

איציק 13 באוקטובר 2013

אני לא קובע שזה טוב, אני שואל, האם במצבה, בו אין לה עוד תרופה בכיס, והיא הולכת להיפגע בגדול בשנה הבאה, האם יש לה אופציות טובות יותר מפיטורין? זה רע, אך מה האופציה הטובה יותר?

מיקו גוטליב אהלן סבבה 13 באוקטובר 2013

אולי תחילת הסוף הייתה לפני הפיטורים, והפיטורים פשוט היו צעד מנע שכשל?

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2013

אני חוזר לנושא הדוגמא שלי – חברה חכמה שומרת על כח אדם איכותי ומיומן שיש לה, מורידה את הראש לכמה שנים עד שיהיה לה יכולת לייצר תרופה חדשה ונותנת לשוק לעשות את שלו. חברה שדואגת לטווח הקצר רק דואגת מהרווחים שלה שיקטנו בשנתיים הקרובות ולא במה שיקרה אחר כך.
לי זה נראה כמו דאגה ברורה למה שיקרה למניה (ולראיה, המניה קפצה ב-4 אחוזים יום אחרי הפיטורים. כאילו שמדובר בחברה בהפסדים שהקיצוצים טובים לה)

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2013

גיל, רק שווה להגיד לגבי הקופקסון – טבע לא פיתחה אותו בעצמה. מכון וויצמן הוא זה שפיתח אותו וטבע קנה אותו מהם (ומשלמת תמלוגים יפים מאוד). טבע אף פעם לא משקיעה במו"פ של תרופות חדשות וגם פה היא לא עשתה את זה, לכן אני לא יודע אם היא באמת החליטה משהו כזה.

קשקשן בקומקום 13 באוקטובר 2013

גיל אני לא חושב שטבע אי פעם קיבלו החלטה כאלה. הם זכו בלוטו עם קופקסון אבל לא הפכו לחברה אתית. כל הרכישות שלהם גם היו של חברות גנריות, לא ביוטק למשל כמו של החברות האתיות.
יש הגיון בצמצום כוחות אחרי שתוקפו של הלוטו אזל אבל אני חושב שהסיבה היא יותר קרובה לסיבות שאתה מציין

והבהרה – לדעתי אתיות זה הכינוי לחברות שמפתחות תרופות פאטנט, לא על שום מוסריותם

עומרי 14 באוקטובר 2013

אין חברה שלא תערוך סבב פיטורים בסייקל מסוים בחייה.
הפיטורים בטבע יותר ממוצדקים עסקית – למעשה, הם כורח המציאות אחרי 10 שנים של גל מיזוגים אדיר בשווי 30 מיליארד דולר שבוודאי יצר אצלה המון כפילויות ובורות שומן.

בנוסף, הרכישה האחרונה של ספלון מסתמנת ככישלון מוחלט ועלולה ממש למוטט חלק גדול ממה שהחברה בנתה.
עם חוב גדול ביחס לכוח הרווח של השנים שלאחר הקופקסון אין ברירה אלא לקצץ בעלויות.
בטבע, בניגוד לחברות אחרות רבות, האחראי הראשי למצב שילם בתפקידו ושלמה ינאי נזרק הביתה בשקט אך באופן חד – ללא תפקיד משמעותי שחיכה לו ובגיל צעיר יחסית.

לעניין הפיטורים בישראל – כאן חובה לדבר על העלות מול התועלת של הטבות המס שניתנו. חשוב לזכור שטבע היא לא כיל שמפיקה כאן משאבי טבע, ולמען האמת היא גם לא צ'ק פוינט שכן תלויה בכוחו של מהנדס התוכנה הישראלי.

זו חברה שיכולה לייצר ולפתח בעשרות מדינות אחרות ברחבי העולם והטבות המס הן כורח המציאות בעניינה אחרת היא פשוט לא תהיה פה.
נכון שהקופקסון הומצא במכון ויצמן, אבל מוסדות האקדמיה כאן ממציאים דברים גם עבור ענקיות כמו JNJ מבלי שאיזשהו שלב בפיתוח או בייצור נעשה בישראל.

יניר 13 באוקטובר 2013

50% מהרווח של טבע תלוי בקופקסון כשתוקפו עומד לפוג תוך ב2014-2015, טבע לא השכילה להשקיע בפיתוח של תרופות חדשות והיא בדרך לחזור להיות חברה של תרופות גנריות.
כשהעתיד הוא כזה ,אין בעיני מניעה לעשות תכנית התיעלות

גיל שלי 13 באוקטובר 2013

אין בעיה. אך זה גם סימן שעתיד החברה מאחריה

יניר 13 באוקטובר 2013

ברור. יש באקט הזה ובאופן בו הוכרז אלמנט של נפנופי ידיים

Azuraj 22 בנובמבר 2014

Right onit-hs helped me sort things right out.

Andrea 23 בנובמבר 2014

Short, sweet, to the point, FRcEaex-Etly as information should be!

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2013

מה רע בלהיות חברה של תרופות גנריות? טבע היתה לפני הקופקסון ותישאר גם אחריו. הבעיה היא הצורך הזה להמשיך להציג צמיחה של 5% כל רבעון (סתם זרקתי מספר) כדי לא לאבד ממחיר המניה)

יניר 13 באוקטובר 2013

הרווחיות היא ממש לא דומה. בתרופה גנרית יש תחרות על מחיר מה שגוזר רווחיות נמוכה יחסית

אריאל גרייזס 13 באוקטובר 2013

ברור. אבל אפשר להרוויח גם יפה מאוד גם מתרופות גנריות, כמו שהם עשו לפני הקופקסון (וגם אז הרוויחו יופי). העניין הוא, שבגלל שהרווחים יירדו אז בעלי המניות יפגעו ואת זה הם מנסים למנוע. לדעתי, זה קפיטליזם בצורתו הרעה ביותר. לפגוע ב-5000 עובדים בשביל לא לפגוע בבעלי המניות, שהם היחידים שיפגעו מירידה ברווחים.

D! בארץ הקודש 13 באוקטובר 2013

גיל, לא יודע אם זה רק אני (שהלך לאיבוד ולא הבין דבר) אבל נראה לי שהיפסקה השניה מהסוף צריכה עריכה קלה.

גיל שלי 13 באוקטובר 2013

תודה. אגיע למחשב ואערוך

גיל שלי 13 באוקטובר 2013

בוצע. תודה D!

D! בארץ הקודש 13 באוקטובר 2013

תודה לך
אני חושב שאני מבין יותר טוב (את המשפטים, לא את המשמעות – :) )

ניב 13 באוקטובר 2013

לגבי אמריקה. אני אחזור על מה שכתבתי בפוסט הקודם על כמה זה מדהים שהאנשים בחליפות מסובבים מדינה שלמה סביב הזנב של עצמה במשחקי אגו קטנוניים. זה לא עניין של כסף, לא עניין של כלכלה ולא טובת האומה. פשוט אגו. רק צריך לשמוע את נציג בית הנבחרים מדבר עם חיוך מרוצה מעצמו על שהוריד את אובאמה על הברכיים.
לגבי אירופה, ספרד תתאושש לפני שגרמניה תתכופף, ואם לא אז יחכו. לאירופה לא תהיה בעיה לזרוק את מדינות הפריפריה לכלבים וגם הם יסתדרו, אפילו יוון.
משהו מעניין שאף אחד לא מציין ומתחיל להיראות כמו תיאוריית קונספירצייה רצינית- מישהו שם לב כמה ספינות מהגרים טובעות בזמן האחרון מול חופי איטליה?

wazza 13 באוקטובר 2013

כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים

Cabrio 14 באוקטובר 2013

אני מתקשה להבין את הפופוליזם נגד הרפובליקנים. אובמה סוציאליסט, הוא האנטי של אמריקה, והוא מנסה להעביר רפורמת בריאות שתעלה לארה"ב מאות מיליארדי דולרים ותפיל תוך X שנים את הכלכלה האמריקאית לקרשים, עם החוב שיצטבר בצורה ישירה, ובאפקט הכלכלי-חברתי (יותר סבסוד ממשלתי – פחות סיבה לעבוד קשה, ליזום, להצליח בגדול ואז לא להרגיש את העלות של מה שלא מסובסד). אובמה הופך את אמריקה למדינה של דורשי קצבאות, ויותר מהאפקט הכלכלי – הוא בעצם מסרס את אמריקה והופך אותה לעוד אומה, בינונית – עומדת, אבל לא מבריקה. זה במילים אחרות האסון הכי גדול שיכול ליפול על ארה"ב, אבל השמאל-ליברליזם הקיצוני, שטיפת המוח בתקשורת, וההצבעה האוטומטית של השחורים לאובמה (רבים הודו שהם לא מצביעים לאיש שמתאים יותר לתפקיד, אלא למועמד השחור) הפכו סוציאליסט אנטי-חלום אמריקאי לאיש החזק בארה"ב-כמעט דיקטטור עם החסינות מביקורת בקרטל התקשורת השמאלני.

גיל שלי 14 באוקטובר 2013

Cabrio – החוב עלה אצל אובמה הרבה הרבה פחות לעומת הבושים

אביאל 14 באוקטובר 2013

גיל – כי אצל שני הבושים היתה מלחמה.

עומרי 14 באוקטובר 2013

ב"הייתה מלחמה" אתה נשמע כאילו פורטו ריקו פלשה ואיימה לחצות את ארה"ב באמצע.
המלחמה הייתה חלק מהמדיניות הכלכלית של ממשל בוש.

Comments closed