ליגת שוקי ההון – חדשות מעודדות מאמריקה?

הדו"ח המוצלח של יום שישי, לא פותר את האמריקאים מהצורך לתקן את העיוותים האיומים שהוחרפו מאז 2008, תשאלו את אריק גארנר

ביום שישי פורסם דו"ח התעסוקה החודשי בארצות הברית. יוצרו כ-321,000 משרות חדשות, הממוצע הרב חודשי (שישה חודשים) עומד על מעל ל250,000 משרות. השכר השעתי קפץ ב0.4 אחוז, ועמד על 2.4% יותר מהתאריך המקביל בשנה שעברה. בנוסף גם מספר השעות שעבדו בשבוע עלה ב0.6 אחוז, כך שסך המשכורות ששולמו בחודש נובמבר היה 0.9% יותר גבוה מסך המשכורות באוקטובר. כאשר מחברים את הנתונים המעודדים הללו עם הצניחה במחירי הנפט, האנליסטים האמריקאיים מניחים שכעת מתחוללת התאוששות כלכלית אמיתית בארצות הברית, ושהצרכן האמריקאי יחזור לגרור את הצמיחה העולמית כלפי מעלה.

*

העלייה בהשתכרות החציונית בארצות הברית טרם הדביקה את עליית האינפלציה מאז 2008. יתרה מכך, למרות שהפרודוקטיביות האמריקאית נמצאית בנסיגה, קרי עלייה של 1.5% לשנה במקום 2% לשנה שהיוו את הממוצע הקודם, עדין אין שום קרבה בין עליית השכר ובין העלייה המצרפית של הפרודוקטיביות והאינפלציה. מאז 1980, העלייה בשכר האמריקאי פחות או יותר הדביקה את האינפלציה, קרי העלייה בפרודוקטיביות של העובד האמריקאי נשארה בכיסי בעלי ההון, המעסיקים. זה מתחבר היטב עם התזה שהצעתי בקשר להצלחה היתרה במאבק באינפלציה, שגורמת כיום להאטה בצמיחה. בעוד שמאז המשבר הגדול ועד ל1980, השכר באמריקה עלה פחות או יותר באותו קצב של העלייה המצרפית באינפלציה ובפרודוקטיביות, כיום כל הכח נמצא אצל בעלי ההון, וכך הם הנהנים היחידים מהעלייה בתוצרת של העובדים.

*

מהי אותה פרודוקטיביות? אם תחשבו על עצמכם כעובדים, סביר להניח שככל שאתם צוברים ותק בתפקיד מסוים, אתם תבצעו אותו טוב יותר, כלומר התפוקה שלכם לשעת עבודה תעלה. זו גם הסיבה שהשכר שלכם אמור לעלות יותר מקצב האינפלציה. אם הייתם מפיקים מעצמכם את אותה תוצרת שנה אחרי שנה, עליית השכר התיאורטית שלכם היתה אמורה לעלות בדיוק כמו העלייה באינפלציה, שכן התפוקה שלכם צריכה להמדד במספרים ריאליים.

הפרודוקטיביות היא מושג מבלבל מאוד. למשל בישראל ישנה טענה שהפרודוקטיביות של העובדים נמוכה יותר לעומת הOECD, ושקצב העלייה בתפוקת העובדים נעצר בשנים האחרונות. אך צריך לזכור ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל נמצא בעלייה, בניגוד לשיעור ההשתתפות בעבודה בכל העולם המפותח. המצטרפים החדשים לשוק העבודה בדרך כלל נמצאים בתפוקה נמוכה יותר לעומת העובדים הקיימים. למשל, חרדים שרק הצטרפו לשוק העבודה, סביר להניח שהעבודה הראשונה שלהם גם תשלם מעט, והם גם יפיקו מעצמם פחות לעומת עובדים ותיקים יותר באותו תפקיד, עד שילמדו את המקצוע. כלומר אנו נראה שני עיוותים בממוצעים בישראל, העיוות הראשון יהיה הקפאון בשכר החציוני בישראל, והשני עיוות בקפאון בתפוקת העובדים בישראל.

כלומר, כאשר מדברים על הקפאון בשכר החציוני ובתפוקה, צריך לזכור שיש לכך גם סיבות שהן טובות לכלכלה. מאחר והמצטרפים החדשים לשוק העבודה בדרך כלל יעבדו במשרות עם שכר נמוך, הם יורידו את השכר החציוני כלפי מטה, בדומה לתפוקה. דרך אגב, זו בדיוק הסיבה שכאשר החברות משתמשות בסקר השכר שלנו, הן מתעניינות בעלייה בשכר פר תפקיד, ופחות אמורות להתעניין במספר שמעניין את העיתונאים והוא ממוצע עליית השכר בענף. יתרה מכך, אנחנו עושים תמיד את האבחנה בין השכר לעובדים מתמידים, והשכר של עובדים חדשים.

*

כיום הכלכלה האמריקאית נהנית מכמה מגמות. בשנים הראשונות מאז 2008, מחירי הנפט הגבוהים עזרו להעברת משרות ייצור לארצות הברית. התובלה היתה יקרה, ולכן השתלם יותר ליצר בארצות הברית, גם אם השכר בסין הוא נמוך בהרבה. גם הסובסידיה של הדלק האמריקאי הזול יותר, עזרה לתעשיות עתירות אנרגיה, לעומת המתחרות הבינלאומיות שלהן, וכך שוב אמריקה אכלה מהצמיחה של מדינות אחרות. כיום ההחלשות הדרמטית במחירי הנפט בהחלט תעזור לצרכן האמריקאי לצרוך יותר, והמשרות שנוצרו לא ימהרו לעבור למקומות אחרים, לכן אמריקה לא תסבול מהתאוששות הדולר ומצניחת מחירי הנפט.

עדין, כדי שהצמיחה האמריקאית תחזור למלוא הפוטנציאל שלה, הרגולטור האמריקאי צריך לטפל בעיוות שנוצר לטובת בעלי ההון. העלאת שכר המינימום היא הדרך הקלה ביותר להעלות להכריח את המעסיקים לשתף בפירות העלייה בפרודוקטיביות של העובדים. הפערים בארצות הברית ממשיכים להתרחב, וההתרחבות בפערים מורידה מהצמיחה. כאשר הדאו קופץ בעשרה אחוז, והשכר קופץ רק בשני אחוז, אתם יכולים להבין לבד שבעלי הנכסים מרחיבים את הפער שלהם מאלה שאין ברשותם נכסים, וחיים רק מעבודה.

התוצאה הישירה של פערים אלה הם המתחים החברתיים בארצות הברית. אין זה מקרה שהמחאה הספורטיבית של האתלטים השחורים עושה קאםבק ל1968. מקרה אריק גארנר שפשוט הוצא להורג באמצעות חניקה באמצע הרחוב' הוא עוד סימפטום ליחס של השוטרים לשחורים בארצות הברית. השחורים האמריקאיים הם שנמצאים ברובם בקרב משתכרי שכר המינימום, והמובטלים. בזמנים הטובים יותר, המתחים החברתיים הורגשו פחות, ובזמנים שנוצרו מאז 2008, המתחים חזרו, בעיקר בגלל שהתקווה אוזלת. אמריקה משלמת ביוקר על המדינות הכלכלית האדישה.

*

את אותו דבר בדיוק ניתן לאמר גם על ישראל.

*

תעזרו לנו לקיים את דה באזר

יומן דאבל פרק ז' – שלישיות זה מקצוע
אף אחד לא מתעסק עם הפועל ב"מנורה"

26 Comments

עומרי 7 בדצמבר 2014

לסיפור גרנר תרם במיוחד גם הסרטון הדי מדהים שמתעד את כל ההתרחשות. משהו שלא היה קיים בעוצמות שקרובות להיום במחצית הראשונה של העשור הקודם.

נתון מעודד למדי בשוק העבודה הוא עליה חדה בשיעור העובדים שעזבו את עבודתם מרצון. אם אני לא טועה מ1.5% ל-2%. סה"כ ארה"ב נראית כנראה הכי טוב בעולם כרגע. ההבדל ביכולת שלהם לצאת מהמשבר לעומת אירופה פשוט מדהים. עם זאת, בחלקים נרחבים של מערב אירופה איכות החיים ורמת החיים הממוצעות גבוהות בהרבה מהממוצע וודאי החציון בארה"ב, וזה לא ישתנה בקרוב.

אריאל גרייזס 7 בדצמבר 2014

כמה הערות:
– איכשהו, לפי הניתוח שלך, לא משנה מה קורה עם מחירי הנפט, זה טוב לאמריקאים. לא יודע, נשמע לי קצת כמו לשים את החץ ולסמן מסביבו מטרה. לאמריקאים יש אג'נדה מאוד ברורה כבר כמה שנים בנושא הנפט והיא מניבה להם דיבידנדים. זה לא משהו מקרי. זה חלק ממדיניות של מדינה שהשתלמה להם לטווח הארוך. בדיוק בגלל זה הם אמריקה.
– בכלל, כל מי שגר בארה"ב מבין שמה שהופך את אמריקה למה שהיא זה העובדה שמדובר במדינת צריכה. כל הפעילות האמריקאית מכוונת תמיד לכיוון הצריכה. אנשים שם צורכים, והרבה. זאת לטעמי הסיבה שבסופו של דבר הם אלו שיוצאים מהמשבר הזה ראשונים, בעוד היפנים תקועים בשלהם יותר מ-20 שנה ואצל האירופאים אין סימנים לכך בזמן הקרוב. החדשות הטובות – גם הישראלים הם כאלו.
– עוד דבר לגבי האמריקאים – הם לא מפחדים לעשות ילדים כמו האירופאים. יש גידול דמוגרפי תמידי שם, בניגוד לזה השלילי של האירופאים. זה בהחלט תורם לצמיחה. שוב סיבה לאופטימיות לגבי המשק הישראלי.
– אני חושב שהדבר שהכי מפריע לי פה זאת הסקת המסקנות הנמהרת לטעמי של לעשות לינק ישיר בין המצב הכלכלי למה שקורה בג'פרסון או עם ההרג (רצח?) של אריק גארנר. מדובר בשני מקרים נקודתיים שהתפרצו, וזה לטעמי קפיצה למסקנות הרבה יותר מדי מהירה. הסיבה שהמהומות פרצו זה כי שוטר הרג אזרח שחור לא חמוש. כל השאר זה ספקולציה. יכול להיות שזה קשור לאפליה של השלטונות את השחורים, לשחיתות של משטרה וכו' וכו'. למשל, בשכונה שבה נהרג גארנר היתה מדיניות מאוד חמורה של המשטרה, מעבר למה שהמשטרה אמורה לעשות (יש על זה מאמר יפה ב-538 הנהדר).

שורה תחתונה – זה נראה כרגע שאמריקה נחלצת מהמשבר אפטר אול. בסוף, לך תדע, יש לו עוד שנתיים בתפקיד, אולי יזכרו את אובמה בתור זה שחילץ את אמריקה מהמשבר הכלכלי הכי קשה שלה מאז השפל הגדול

גיל שלי 7 בדצמבר 2014

אני משוכנע שמחיר הנפט מתוכנן היטב, מאוד קל להשפיע עליו בגלל שיש בו מעט שחקנים גדולים.
אולי הקשר קל מדי, אבל עובדה שיש מהומות ותקריות בין גזעיות בארצות בברית עכשיו תחת אובמה ולא בתקופת בוש. לא יודע לנמק את זה בשום דרך אחרת פרט חמצב הכלכלי.
כלכלה זה משהו מעגלי, אחרי שש שנים המצב אמור להיות טוב יותר, קשה מאוד לייחס זאת למדיניות של אובמה.
מה שכן אובמה היה רוצה לעזור לבוחריו אבל בלי שני בתי הקונגרס הוא לא יצליח עכשיו.
אחרון חביב, אין ספק שהצליח להם בגדול עם כל הפראקינג בנפט, ולאובמה יש חלק, הוא לא מנע את הקידוחים בגלל נימוקים של איכות הסביבה

אריאל גרייזס 7 בדצמבר 2014

אם כלכלה זה משהו מעגלי, המצב היה אמור כבר להשתפר גם באירופה, לא? אולי קשה להגיד שאובמה בצעדים ספיציפיים אחראי לזה, אבל גם לא להפריע לזה – זה משהו.
ותקריות בין גזעיות יש בארה"ב לא מעט. להזכיר לך למשל את רודני קינג, למשל, שהיה חמור הרבה יותר? מדובר בשתי תקריות בודדות, אני לא הייתי קופץ למסקנות. העובדה היא שזה כרגע לא מתפשט לערים אחרות, אז אני לא יודע כמה מדובר במשהו סיסטמטי.

no propaganda 7 בדצמבר 2014

מחירי הנפט הם לא מדיניות של ארה"ב.
מה שקרה זה שהבחור הזה צדק:
http://en.wikipedia.org/wiki/Nikolai_Kudryavtsev

עכשיו כולם הבינו שיש הרבה יותר נפט ממה שחשבו ומנסים להפטר ממנו כל עוד הוא יקר. וזה עוד בנוסף לירידה בצריכה הסינית של הנפט.
מה שמצחיק זה שלרוסים אין את הטכנולוגיה לקידוח עמוק וזה אחרי שהם בריה"מ הייתה שנים מובילה בעולם בתחום, פשוט טמבלים.

גיל שלי 7 בדצמבר 2014

התזמון, כל מה שאתה כותב ידוע כבר שנים, פתאום פוטין הרגיז את האמריקאים והנפט פתאום צונח

עומרי 8 בדצמבר 2014

אז מה גורם לרוב הסחורות הסחירות האחרות לצנוח?

גיל שלי 8 בדצמבר 2014

דווקא הסחורות האחרות ממחישות את העניין. ההתפרקות בהן התחילה שנה וחצי לפני הנפט

איציק 7 בדצמבר 2014

אני לא בטוח שניתוח הפרודוקטיביות שלך מדויק. עלית משכורות השווה לעליה באינפלציה לא אומר עלית שכר ממוצעת לעובד שווה לעליה באינפלציה. יש אנשים שיוצאים ממעגל העבודה והם בעלי תפקיד בכיר בשכר גבוה (פנסיה למשל), במקומם נכנסים העובדים שמתחתיהם וכך נוצרת שרשרת. נניח לרגע שהאינפלציה היא 0% וגם אין עליה ממוצעת בשכר. עדיין לכל עובד בפני עצמו יש עליה. כלומר יש השתקפות של הפרודוקטיביות על-ידי מעבר לתפקיד מתגמל יותר ולא על-ידי עליית שכר של אותו התפקיד. אני לא יודע האם זה בשולים אבל להרגשתי, ממש לא, ורואים את זה היטב במיוחד אצל מהנדסי חשמל או תוכנה בשנים הראשונות. הם מתקדמים יחסית מהר לתפקידי ראשי צותות או אחראים על פרויקטים קטנים ומתוגמלים אחרת.

no propaganda 7 בדצמבר 2014

רק לאחרונה הבחאוריה הזאת נהייתה שלטת, אחרי ששנים האמינו בתאורית המאובנים. זה קרא בעיקר כי מצאו נפט פחות או יותר מתחת לכל באר נפט ישנה שנגמרה.

מה שכן, אני מסכים איתך שלארה"ב יש השפעה במה התיאוריה השלטת בעיקר אם רוסיה לא מעוניינת לשנות את המצב אבל אני לא חושב שארה"ב יכולה להפוך את הגלגל עוד פעם.

no propaganda 7 בדצמבר 2014

זאת תגובה בהמשך לתגובה מלמעלה.

אלון 8 בדצמבר 2014

השחורים הם סה"כ 12 אחוז מהאוכלוסייה. מה שאומר שרוב העניים בארה"ב הם לא שחורים. מכיוון שאני לא רואה אותם מתחילים מהומות או מצטרפים למהמוות קשה לי לראות קשר בין המהומות למצב הכלכלי.

גיל שלי 8 בדצמבר 2014

הייתי צריך לדייק, אחוז העניים בקרב השחורים גבוה יותר בהשוואה לכל פלח אוכלוסיה אחר.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2014

הבעיה העיקרית שלי עם כלכלה – ואני יודע שאתה לא כלכלן, אבל מה שאתה עושה פה זה לשים מודלים כלכלים – זה שהיא מצוינת במבט לאחור. מחירי הנפט עלו? זה היה טוב לארה"ב כי ככה. מחירי הנפט ירדו? ארה"ב הרוויחה כי ככה.
החוכמה היא לא לבוא להגיד למה משהו קרה (טוב, זה גם חוכמה מסוימת) אלא לבוא עם תיאוריה שמסוגלת גם לחזות מה שהולך להיות. ואם אותה תיאוריה לא מתאימה למציאות, אז לבוא ולהגיד – התיאוריה לא נכונה.
במשך תקופה די ארוכה אתה טוען שהמציאות הכלכלית היום השתנתה וכל עוד דברים לא ישתנו מהותית מבחינת החלוקה בין תמורה על עבודה לתמורה על הון, אנחנו לא נראה יציאה מהמשבר הכלכלי. אני מחבב את התיאוריה הזאת. אבל כרגע העובדות מראות שארה"ב מראה יציאה יפה מאוד מהמיתון למרות ששום דבר מהותי לא השתנה. קשה מאוד להתווכח עם הנתונים בדו"ח שפורסם בסוף השבוע האחרון, ובמיוחד עם המגמה שרואים בו, שאליה לא ממש התייחסת.
אז נשאלת השאלה – האם אולי יש בעיה בתיאוריה שלך?

איציק 8 בדצמבר 2014

בו נשאל, האם על "תאוריה" כלכלית בכלל ניתן להסתמך כמו על תאוריה במובן המקובל. כלומר לתת ניבוי, לבצע תצפיות שיאוששו את הניבוי. אני לא בטוח שאפילו בניסוי מבוקר אבשר יהיה לאושש את הניבוי ברמת סבירות מספקת כדי שאפשר יהיה לקרוא לזה תאוריה. כלכלה מעשית בהרבה מקרים נראת יותר כמו אוסף כללים, חוקי אצבע ומשאלות לב. כמות המשתנים שאינם ניתנים לניבוי או לשליטה גדולה מידי הגורמת לאי-ודאות שלא ניתן לשלוט עליה. לכן לבקש מגיל לבסס את ה"תאוריה" שלו נידונה לכישלון כמו כמעט כל "תאוריה" כלכלית אחרת. מה שאפשר לבקש זה לראות שיש התאמה בין נתוני העבר לרעיונות והצלחה חלקית ביותר בעתיד.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2014

ברור שתיאוריה כלכלית היא לא כמו תיאוריה מדעית. אבל יש לי בעיה עם להגיד שאני מצפה לראות "הצלחה חלקית ביותר" בעתיד. זה אומר שכל תיאוריה יכולה לעבוד כי תמיד תמצא איזה מדינה שבה מתקיימים כל הכללים לפי מה שחזית כביכול.
גיל טוען בתוקף כבר די הרבה זמן שלא תהיה צמיחה כל עוד המצב יישאר כמו שהוא. אני לא מבקש ממנו לבסס את התיאוריה, אני מבקש ממנו להודות שהיא לא ממש תקפה

איציק 8 בדצמבר 2014

אתה צודק שכמעט תמיד אפשר למצוא איזה מקום שבו מתקיימים הכללים שחזית ולכן ניתן לומר שבמקום זה כללים אלו תקפים. זה היופי בכלכלה…

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2014

בעיקר אם אתה כלכלן..

איציק 8 בדצמבר 2014

עכשיו כשיצאתי מהרכבת והגעתי למקום עם אינטרנט סביר יותר וכסא נח יותר אכתוב תגובה פחות ארסית.
אני קורא את גיל ולרוב נהנה, לפעמים גם מבין משהו. מבחינתי גיל לא כותב תאוריה סדורה כי אם נותן הסבר אפשר לתופעות לפי תצפיות וראיות נסיבתיות. אפשר להביא כנראה תצפיות אחרות וראיות אחרות שיקלקלו את ההסבר של גיל או יתנו הסבר חלופי, אולי אפילו משכנע יותר. בנוסף גיל מנסה לצפות את העתיד מתוך המסקנות שהוא מביא (לא לשערך או לחשב אותו). יתכן ויטעה, ויתכן שיצדק (אולי אפילו לא מהסיבות שהוא נתן), אבל לראות עיניי בהרבה פעמים אני מוצא הגיון בכתוב בלי שחשבתי על זה בעצמי וזה נראה לי מאוד מעניין. מי שרוצה להפוך זאת ל-Bible של הכלכלה, אני לא בטוח שאפילו גיל חושב כך.

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2014

האמת היא שאני סתם נהנה לעשות טיזינג לגיל. אם הוא עדיין חושב שאיליי ווינר, אז קצת פחות אבטלה בארה"ב זה מה שישנה את דעתו?

איציק 8 בדצמבר 2014

אתה ממש מתעלל מקצועי שלא לומר…. (אסור להשתמש במילה …)

גיל שלי 8 בדצמבר 2014

איליי לוזר שלקח שני סופרבולים במקרה, מזל שהוא נפגש עם לוזרים גדולים יותר בסופרבולים ששיחק בהם, אחרת גם טבעות לא היו לו

אריאל גרייזס 8 בדצמבר 2014

לא לוזר ולא ווינר, ק"ב לא רע ששיחק לו מזלו והסטטיסטיקה שלו התיישרה עם הזמן. גם פה יש הוכחות יפות מאוד, אפילו יותר מאשר להתאוששות הכלכלית

איציק 8 בדצמבר 2014

אולי אפשר לשנות נושא?
אני מבין בפוטבול פחות מאשר בכלכלה :-(

גיל שלי 8 בדצמבר 2014

התיאוריה שלי שווה בדיוק כמו כל האחרות ולמען האמת פחות. עדין, גם ביפן היו אפטיקס במהלך התקופה מאז 1990, אם התאוששות מבחינתך זו חזרה לתוואי הצמיחה שאפיין את הכלכלה האמריקאית מאז 1940, אז תרשה לי לפקפק בכך עד שנקבל עדויות של כמה שנים כאלה, ולא חודש אחד. כרגע עדין אפילו הצמיחה הנחמדה של 2014 תהיה כרגיל מתחת לתחזיות שניתנו בתחילת השנה. אתה קצת שוכח שכלכלת ארצות הברית התכווצה ברבעון הראשון

קקופון 8 בדצמבר 2014

גיל, שלוש שנים ראשונות, כל שבוע טענת שהכלכלה האמריקאית חרא ועושה את כל הטעויות לצאת מהחרא, כלומר בור חרא.
עכשיו אתה לפחות לתת גילוי נאות בנושא ולהגיד שבמשך שלוש שנים ראשונות במשבר טעית אחד לאחד בניתוח הדברים.
אגב לפי הטור היום אתה גם תטעה בהמשך…

Comments closed