ליגת שוקי ההון – חלוקה מחודשת

הגיע הזמן לעסוק בגורמים לא במספרים

הבה נבין את השיח הכלכלי בישראל, אך גם בעולם על בסיס מקרים מסוף השבוע:

הבעיה של מכבי חיפה היא שהקבוצה מפסידה יותר מדי משחקים. חייבים להתחיל לנצח.

הפועל ירושלים בכדורסל נמצאית במגמת צמיחה, לאחר שני הפסדים בליגה היא ניצחה שני נצחונות. כדי להמשיך לצמוח, הפועל ירושלים צריכה להמשיך לנצח.

יש חוסר חלוקה הגיונת של הנקודות במכבי תל אביב כדורסל, הישראלים בקבוצה צריכים להתחיל לקלוע יותר.

*

האם אכן זו צריכה להיות הרמה של השיח הכלכלי בישראל? ככה זה כשיוצאים מהשורה התחתונה למעלה, ומנסים לפתור את הבעיות על בסיס המספרים. כדי לנהל שיח כלכלי חכם יותר חייבים להבין את הבעיה, למרות שהבנת הבעייה תלוייה בהשקפת העולם הכלכלית של קובעי המדיניות. מאחר ובפסבדו מדע הקרוי כלכלה, אין הסכמה על גורמים, יש נטייה ללכת הפוך, ולצאת מהתוצאות למעלה לגורמים.

לאור נטייה זו של הכלכלה, קראתי כתבה מצחיקה בעיתון הארץ השבוע. ישנה תיאוריה שלמה שדווקא ההייטק גורם לחוסר החלוקה השוויונית של ההכנסות בכלכלה העולמית. איך מגיעים למסקנה מעניינת זו? פשוט, מאז העשור האחרון של המילניום הקודם, החלק של המשכורות בכלכלה העולמית יורד, והחלק של ההון בעוגה עולה. תקופה זו היא גם תקופת הפריצה של ההייטק, 1+1=2, והנה המסקנה, ומיד נגבש תיאוריה המשווה את ההייטק למהפכה התעשייתית, וכך נקבל הוכחה. על בסיס התיאוריה המעניינת הזו גוזרים מסקנות מעניינות על החלק של ההייטק בתל"ג בישראל, ומכאן שההייטק הוא הגורם לפערים הצומחים בישראל.

סליחה אבל זה הבולשיט בשיאו.

*

ביל גרוס מבין בכלכלה מעשית, הרבה יותר מהרבה פרוספסורים דגולים לכלכלה, פרוספורים שאחראים על תיאוריות מצוצות מהאצבע כגון אלה. נכון ההתקדמות האנושית בכל התחומים, משנה את הכלכלה. כאשר המציאו את הקומביין, יש צורך בפחות חקלאים. כאשר המציאו את קו הייצור האוטומטי, יש צורך בפחות פועלים. זו בדיוק הסיבה שכל התכנונים לשלושים שנה קדימה זו מומחיות של כלכלנים, שכן אנשים נורמליים מבינים שאין לנו מושג איך יראה העולם בעוד שלושים שנה.

היופי בהתפתחות האנושית, ולכן גם בכלכלה כמו בספורט, הוא שההתפתחות האנושית היא לא התפתחות לינארית, אלא התפתחות המגיעה בקפיצות מפתיעות. הייצור האנושי מסתגל להתפתחויות הללו, וכך גם הכלכלה. בדיוק כמו שהכדורסל והכדורגל המשוחקים היום, שונים במהותם מהמשחקים המקבילים שראינו לפני 40 שנה, מאחר והרמה האתלטית של השחקנים, הקצב, הטקטיקות, הכל השתנה לחלוטין, ועדין מדובר באותם משחקים. ישנה קפיצה אדירה המשנה את המשחק, אך בבסיסו המשחק נשאר זהה. ככה זה גם בכלכלה, רק שכלכלנים יודעים יותר טוב, הם יודעים גם לצפות מה יהיו הקפיצות, וגם את הבעיות שינבעו מכך, הרי זה מה שקרה בעבר.

*

ביל גרוס והIMF מבינים הרבה יותר טוב את הבעיה בכלכלה הנוכחית. הבעיה היא לא בהייטק, הבעיה היא בחלוקה בין המשאבות ובין הצנורות. הצנוורת בכלכלה הם הפיננסים, עורכי הדין, רואי החשבון. תפקידם הוא לדאוג שהמשאבות שמייצרות מוצרים או שירותים, יצליחו להעביר בצורה טובה את המים לצורכי המוצרים. ככל שהצנורות לוקחים יותר מים בדרך, החלוקה של המים תתרכז בצורה שוויונית פחות, והיעילות של הגעת המים לצרכנים תפחת.

הגורם העיקרי לחוסר השוויון, דבר המוביל לפגיעה בצמיחה (קרי פחות מים מגיעים לצרכנים, ומאחר ומדובר במעגל סגור, פחות מים חוזרים למשאבות), הוא הגדלת החלק של הצנורות בכלכלה. התעשייה הפיננסית שכחה שתפקידה הוא להעביר את המים. כאשר התחילו עם ההמצאות המשוכללות של מוצרים פיננסייים לא מובנים, התעשייה הפיננסית התבלבלה לחשוב שהיא משאבה ולא צינור. אדם סמית' קבע שהאופה יספק לחם מעולה לקונה, מאחר וזהו האינטרס של האופה. כולנו יודעים לטעום לחם טוב, וכולנו יודעים להשוות לחמים ועוגות, וכך ייתכן שוק משוכלל.

אין שוק משוכלל במוצרים פיננסיים. אף אחד, אפילו אני שמבין משהו בתחום, לא מבין את הדוח"ות של קרן הפנסיה שלנו, לא יודע להשוות בין משכנתאות, וכו'. יתרה מכך, אופים יכולים להיות באלפים וברבבות. בנקים, קרנות פנסיה, יהיו מעטים. לכן לעולם לא תהיה שקיפות שתביא לייעול מקסימלי של הפיננסים. לכן נדרשת רגולציה, שתחליף את השקיפות. תפקיד הרגולציה הוא לשמור שהמים יעברו דרך הצינור, ולא ידלפו בצורה מוגזמת למעטים המתפעלים את הצינורות.

*

כדי להמחיש את עמדתי, אביא ציטוטים של ביל גרוס, וקרל איקן, שתי פיגורות רציניות מעולם הפיננסים האמריקאי. ביל גרוס מבין שהחלוקה הלא צודקת בין ההון, והמשכורות, דופקת את הצמיחה. על מנת לעודד חלוקה שוויונית יותר, גרוס מבקש השוואה בין המיסוי של ההון, ובין המיסוי על העבודה. בצורה מעוררת התפעלות, ישנה כתבה עם מסקנה זהה באקונומיסט השבוע, כתבה המתארת כיצד בכל העולם עלה חלקו של ההון בעוגה הכלכלית, ובמקביל העוגה מתנפחת פחות, ולכן בעלי המשכורות מקבלים חלק קטן יותר, בעוגה שגדלה בקצב איטי יותר.

לעומתו קרל איקן קנה מניות אפל. קרל איקן הוא פיננסייר מפורסם. הוא יודע לקנות מניות בחברות, ולגרום להן לפעול בצורה פיננסית אשר תיטיב עם בעלי המניות. קרל אין דורש מאפל לקחת הלוואה, ולקנות מניות מבעלי המניות הקיימים. פעולה זו תגדיל את השווי של המניות המצויות בידי בעלי המניות. וזו התורה כולה. ההלוואה לא תגרום לכך שאפל תמכור יותר איפדים, היא לא תשפר את משכורות העובדים, היא רק תנפח את השווי של המניה לטווח קצר. לטווח הארוך, פחות כסף יושקע בפיתוח מוצרים חדשים (הכסף המולווה לא יושקע בפיתוח, אלא יוזרם לבעלי המניות), ולכן לאורך זמן יפוטרו עובדים כדי להביא לייעול.

זוהי הפעולה הפיננסית במהותה, כלים שמגדילים את השווי לטווח קצר, ופוגעים בצמיחה לטווח ארוך. הבעיה העולמית כיום היא הבלבול של התעשייה הפיננסית בתפקידה. המחוקקים העולמיים צריכים להחזיר את הפיננסים, הביטוח ושאר מפעילי הצנורות, לתפקד כצינורות המעבירים בצורה הפשוטה ביותר את המים, אז גם המשאבות ישאבו יותר מים, יותר מים יגיעו לצרכנים, וכו'.

המחוקק בכדורגל ובכדורסל לא סיבך את החוקים, כדי להתמודד עם ההתפתחות של המשחק. זוהי הטעות כל הכלכלה העולמית, התפתחות המשאבות לא צריכה לשנות דבר בצינורות. ככל שהחוקים יגבילו את הצינורות לתפקד כצינורת, כך ייטב.

solar_pump

הימורי פוטבול שבוע תשיעי
הסקסית הפכה לפולניה

20 Comments

מתן גילור 3 בנובמבר 2013

אחלה פוסט.
רק הערה אחת – התפקיד של רו"ח (לפחות ליבת המקצוע) היא לא לדאוג שהמשאבה תעבוד טוב יותר, אלא שהפתק על המשאבה ישקף את יכולותיה, לומר שאם כתוב "1 קוב בדקה" בפתק היא אכן מעבירה 1 קוב בדקה.

ובלי קשר, סיכום שלי למשחק של מכבי חיפה – http://bit.ly/1iE5XJr

גיל שלי 3 בנובמבר 2013

בדיוק מהסיבה הזאת, התפקיד של רואה החשבון הוא לדאוג לצינור, והוא מהווה חלק ממנו (הזכוכית שמראה את מה שעובר בצינור)

יוסי 3 בנובמבר 2013

מרתק ומעולה!!

yaron 3 בנובמבר 2013

אחלה פוסט!
הבעיה היא שההון שולט לא רק בוול סטריט אלא גם בוושינגטון, ובתקשורת.
הצעה נכונה ופשוטה כמו של גרוס לעולם (לעולם!) לא תזכה להתממש…

יניר 3 בנובמבר 2013

כמו שכתבת- רק רגולציה וגם פוליטקאים אמיצים

גרבר 3 בנובמבר 2013

תענוג לקרוא !

בסוף עוד אצא מפה עם תואר בכלכלה :)

שאלה : האם תוכל להסביר לי מדוע (לפי המשל שלך) אתה רואה את הגדלת הצינורות (קרי : הפיננסים) ככזו שמביאה לפגיעה בכלכלה בטווח הרחב? האם אין אפשרות להגדיל אותם לפי הכלכלה המתפתחת ובמקביל לשמור עליהם בתוך הגדרת תפקידם?

גיל שלי 3 בנובמבר 2013

אפשר בהחלט להגדיל אותן, אך אסור לבלבל בינן ובין המשאבות. הבעיה היא לא בהקצאת יותר מינופים, הבעיה היא בהגדלת המינוף ללא קץ. מינוף טוב עד למידה מסוימת, אחר כך הוא מהווה מעצור על הצמיחה. הנטייה האנושית היא להגדיל ולהגדיל, עד שמתפוצץ.
דרך אגב העלבת אותי, לי אין מושג בכלכלה, אין לי תואר, לא למדתי, אני מבין רק איך דברים עובדים

גרבר 3 בנובמבר 2013

תודה רבה, כעת הדברים מובנים לי היטב. בנוסף, מרשים (גם הידע, וגם הענווה).

דרך אגב, יש מצב שזו באמת אחת הבעיות האנושיות המעניינות – הצורך האישי להפוך מצינור למשאבה. ניראה שהרבה תחומים נפגעים מכך (אני יכול לחשוב על הפוליטיקה, כלכלה כבר הסברת יפה, תיאולוגיה, וכמובן הקבוצות של מוריניו)

ג'וש 3 בנובמבר 2013

למה לאפל לקחת הלוואה, אם יש לה 140 מיליארד במזומן?

גיל שלי 3 בנובמבר 2013

כי היא יכולה. ככה לא משלמים מיסים גם

ran 3 בנובמבר 2013

קראתי בסופ"ש את הכתבה שציינת
ולא הצלחתי בסוף הקריאה לומר שאני מבין ומקבל את הגישה – שההייטק גורם לחוסר החלוקה השוויונית של ההכנסות בכלכלה העולמית.

מהפוסט המרתק שלך נהנתי והחכמתי.

ניב 3 בנובמבר 2013

כל הפוסטים שלך פשוט מעולים ומחכימים. אחת הבעיות שאני נתקל בהן שוב ושוב היא כמה הדברים מסובכים. כמה לאדם הפשוט אין שום מושג מה יש בתוך החוזים שהוא קורא כשהוא חותם על הלוואה, ביטוח, משכנתא וכו'.
באופן היפוטתי עושה רושם שהחוקים של השוק השחור/אפור הרבה יותר מוצלחים. רק מהסיבה הפשוטה שכל אחד יודע בדיוק למה הוא נכנס, מה מצופה ממנו ומה יקרה אם לא יעמוד בהתחייבות שלו.

יהודה 3 בנובמבר 2013

חשבתי שכן יש לך תואר כלשהוא בכלכלה .
לי אין תואר ולמרות זאת יש הרבה דברים שלא מובנים לי והלואי והייתי מבין כמוך.
לצפות שהרגולטורים יביאו לתיקון זו תמימות כי המשאבות מעסיקים גאונים שיודעים למקסם את הרווחים של המעטים(היה סרט שנדמה לי קראו לו התמוטטות שגאון באוירונאויטיקה זיהה את הבעיה כי אלו שמעליו רק מעסיקים גאונים כי הם בעצמם לא מבינים ולוקחים משכורות עתק)
בכל אופן לא ברור לי איך המשבר/משברים ייפתרו העיקר שיש כאלו שמתנהגים כמו חזירים.אם כולם יהיו כמו ביל גייטס ווורן באבט שתורמים את רוב רובו של הכסף לאחר מותם לאנושות אולי ניוושע ואולי גם אני תמים.

פאקו 3 בנובמבר 2013

אתה מדבר על הסרט Margin call. סרט נהדר ומומלץ לכל מי שרוצה לקבל מושג איך הדברים עבדו (ולצערי כנראה עדיין עובדים) אצל ה"צינורות".
וגיל – כרגיל פוסט מהנה ומחכים.

אדם בן דוד 3 בנובמבר 2013

מעולה. תודה. רק אציין שהבעיה היא לא שאין מספיק רגולציה (באזל, סוקס, בולבנסי, ביקורת פנימית…) אלא שהיא רק חצי אפקטיבית.
חוץ מזה- תודה רבה.

גיל שלי 3 בנובמבר 2013

הבעיה לדעתי היא שהרגולציה לא מספיק נשכנית. הם מנסים לדאוג לשקיפות במקום להגביל בצורה אמיתית את הפעילות, ולדאוג שהצנורות יתפקדו כצינורות בלבד

אדם בן דוד 3 בנובמבר 2013

כן לזה התכוונתי. כל הגישה האמריקאית בנויה על העיקרון שאם הפרסןם בדוחות יהיה נכון אז זה סימן שהציבור יכול לשפוט ולכן העסק לא יהיה נצלני.
לדעתי יש להתייחס אל המערכת הפיננסית כפי שהיא- מונופול (בטח בארץ כשהשוק קטן וכולנו מחויבים להשקיע את הפנסיות שלנו)- ולהגביל הכל.
למשל, אין שום צידוק לשלם כל כך הרבה כסף למנהלים- אותם אנשים ש"מוכנים" לעבוד בשביל שלושה מיליון ש"ח, יעבדו גם בשביל חצי מיליון.
או בצורה פשוטה ביותר- להגביל את המשכורות (והבונוסים!) של המנהלים לפי שמונה משל העובד הזוטר.
כך הכסף לפחות יזלוג גם לצינורות הקטנים יותר ואיכשהו יהפוך את הצינור גם קצת למשאבה.

קורא 3 בנובמבר 2013

אני תמיד מחפש מה לא נכון בדוגמאות שלך, למרות שאני תמיד מוצא את עצמי מסכים איתן.

תראה מה הרגולציה עשתה לשוק ההון הישראלי והירידה בדמי הניהול? בתי ההשקעות מפטרים אנליסטים ויכולת הניתוח שלהם למניות פחתה – ולכן התשואות שלי ושלך ייפגעו בטווח הארוך. בסופו של דבר את המחיר לא משלמים הראשים אלא תמיד החיילים הפשוטים שאותם אנחנו צריכים הרבה יותר.

איברה 4 בנובמבר 2013

מעורר מחשבה ומעניין, כמו תמיד.

טל פרנקל 6 בנובמבר 2013

אמממ…

אני לא צינור !!!

טוב נו. סוג של.

עודף צנרת הוא, בפשטות, בעית יעילות – וזה נכון לעורכי דין ורואי חשבון ורגולציה. אי אפשר בלעדיהם ואי אפשר איתם. אבל לגזור מכך שזה הגורם העיקרי לחוסר שוויון – זו קפיצת מדרגה עובדתית ולוגית שקשה לי לקבל.

אני חושב שזה קורה לך, כי אתה הכנסת את הפיננסים לאותה מגרה יחד עם עורכי הדין ורואי החשבון – ובכך כבלת ביחד את המים והצנורות. אני לא יודע לומר מה הגורם העיקרי לחוסר שוויון – אבל אני חושב שאפשר לחשוב על הטיעון המקורי שהבאת ולא לפסול אותו על הסף.

הטיעון המקורי, אם נעזוב לרגע את מושג ההיי טק, הוא שהסיבה לחוסר השוויון היא שחלקו של ההון בייצור הצמיחה העולמית עולה משמעותית על חלקה של העבודה בייצור הצמיחה. זו עובדה. אם הסיבה לכך היא היי טק, או הצורך בהון לניוד עבודה ושירותים, בשוק גלובאלי, או סיבה אחרת – קטונתי מלנתח על רגל אחת (ואולי מלנתח בכלל).

אבל העובדה הבסיסית בעינה נותרת – חלקו של ההון עולה על חלקה של העבודה – וזו סיבה (שים לב, סיבה, לאו דווקא "ה"סיבה) לחוסר שוויון. מה הלאה מכאן? הבאת את גרוס שמציע מיסוי גבוה יותר על ההון. זו דרך אחת, ממש לא רעה בכלים שיש לנו כרגע, כתרופה זמנית ללכת בה. אבל אני חושב שדרושה מחשבה עמוקה יותר מכלים טכניים – אנחנו צריכים להבין באמת למה ההון משמעותי יותר היום – זה הרי סימפטום, ולהתמודד עם מה שיוצר את הסימפטום.

Comments closed