ליגת שוקי ההון – קללת אוצרות הטבע

כשקל להתחלק בשלל, יהיו מעטים שיעשו זאת. לכן לכלכלה עדיף שיהיה קשה למצוא את המטמון, כך יומצאו יותר מטמונות והחלוקה תהיה שוויונית יותר

עד שמצאו קצת גז במימי הים התיכון, ישראל תמיד נחשבה לילד המוכה של האזור מבחינת אוצרות הטבע שהוענקו לה. כאשר נמצא הגז, סקרתי קצת את נושא המחלה ההולנדית, קרי הבעיה שנוצרת כאשר אוצרות הטבע מכניסים הרבה מטבע זר למדינה, אך במקביל הכסף הנכנס לא הופך להשקעות במקומות עבודה חדשים, וכך המטבע המקומי מתחזק ומקשה על התעשיות האחרות. אך אוצרות הטבע דופקים את הכלכלה בצורה אחרת לחלוטין.

*

יש סיבה טובה לכך שכלכלות רוסיה, סעודיה, הנסיכויות, הן כלכלות המאופיינות בחוסר שוויון טוטלי, בתלות אדירה בסחורות כאשר במקביל לא נוצרות תעשיות אחרות, ובעיקר בכך שמיעוט המקורב לשלטון הוא אותו מיעוט בדיוק שנהנה מאוצרות הטבע. כאשר למדינה יש נכס, ימצאו האנשים אשר ינצלו את העצמה שלהם, על מנת להתחלק עם מעט אנשים אחרים מסוגם באותו הנכס. עם נבחן את המקרה הרוסי לדוגמה, הק.ג.ב ששלט למעשה באוצרת הטבע הסוביטיים לפני הגלסנוסט, למעשה השתלט שוב על אוצרות טבע אלה לאחר הפלת השלטון הסובייטי. נדירים המקרים בהם יש אוצר, ואין מספיק אנשים חזקים אשר מנסים להשתלט עליו. מובן שישנם מקרים כמו ארצות הברית, נורבגיה, או מקסיקו וברזיל, אך ככלל אצבע, כאשר יש אפשרות להסתמך על אוצרות הטבע, יימצא מי שיהנה מהשלל, וימנע התפתחות של כח שיאיים על הגישה שלו לשליטה בשלל זה. זהו גם המעצור בפני יצירת כלכלה מאוזנת יותר, שכן כח כלכלי שייצבר בידי אחרים, יאיים על השליטה באוצרות הטבע, ולכן אין עניין לשלטון לפתח כלכלה מאוזנת ומוקדי כח נוספים.

*

אחת האמירות היפות ביותר הקשורות להשקעות הנה שהשקעה בסחורות לטווח ארוך היא מכירה בחסר (קרי שורט, או הימור על כשלון) של הגאונות האנושית. לאורך ההיסטוריה המין האנושי תמיד חשש מכך שלא יהיה מספיק לכולם. במאה ה19 חשבו שלא יהיה מספיק אוכל לכולם, במאה העשרים חששו שלא יהיו מספיק מים לכולם, לפני עשור כולם דברו על כך שאוטוטו אין נפט בעולם. העניין הוא שהמח האנושי בדרך כלל מוצא פתרון לבעיות, במידה והוא חייב בכך, המחסור הוא מנוע ההמצאה החשוב ביותר. מאחר ובניגוד לאוצרות טובע, המצאות יכולות לבוא מכל מקום, כלכלות המבוססות לא על אוצרות טבע, אלא על ההמצאה האנושית, נוטות להיות שוויוניות יותר, מאוזנות יותר, וצומחות יותר.

ישנה עוד תעשייה אחת הנסמכת על קרבה לשלטון, ופחות על יכולת ההמצאה, זו התעשייה הפיננסית. התעשייה הפיננסית תלויה בכך שהמחוקק והממשלה יותירו לה את הכח. כאן בארץ למשל, המחוקק הכריח כל אחד ואחד מאתנו להפריש לפחות 18% מהכנסתו לפנסיה, וכך יצרה כח עצום לחברות הביטוח. כמובן שמאחר וניתן להשפיע על החקיקה באמצעות לוביסטים למינהם, היו מי שדאגו לכך שבמקביל ליצירת הצינור המוביל כסף לחברות הביטוח באמצעות החוק, לא יהיו מעצורים גדולים על דמי ניהול, פרמיות ביטוח חיים ואובדן כושר, השגחה קרובה על אופן ההשקעה של הכסף.

*

בארצות הברית הבנקים הם אלו שמשתמשים בכוחם בשלטון כדי לרכז את ההכנסות בידי מעטים. כאשר אתם קוראים שחוב ממשלתי הוא מעצור נורא על הצמיחה, אחת הסיבות לכך היא שהממשלה מתחרה בבנקים ובמוסדות פיננסיים אחרים בגיוס חוב. ככל שהממשלה תגייס פחות חוב, כך יישאר חוב זול לגיוס בידי הבנקים, וחברות פיננסיות אחרות. בשבוע שעבר הבנקים בארצות הברית הצליחו להכניס לתוך חוק התקציב את ביטול ההגבלה על יצירת הנגזרים באמצעות כספי הפקדונות של החוסכים. קרי, הסנקציה היחידה שהוטלה על הבנקים כתוצאה מהמשבר הפיננסי הנורא שהם יצרו ב2008, בוטלה מאחורי הקלעים כסעיף קטן בתוך חוק התקציב. אלמלא אליזבת וורן, אף אחד לא היה שומע מכך. הנשיא אובמה טוען שהרפובליקאים הם שהכריחו אותו להסכים לכך על מנת שהם יסכימו לתקציב, אך כמובן שהמצב מורכב יותר. בדומה לחברות הפיננסיות בישראל, גם בארצות הברית משרד האוצר מלא באנשים שאו עבדו בבנקים (בדרך כלל בגולדמן או בסיטי), או יעבדו שם לאחר תום שירותם במסגרת משרד האוצר. מעניין שפרט לאוצר האמריקאי, אין אף אחד אחד שמבין למה זה דחוף לבטל את ההגבלה על הנגזרים, אפילו סטנלי פישר התבטא נגד ההקלה האמורה.

*

ככל שהקרבה לשלטון משפיעה פחות על חלוקת הנכסים בציבור, כך הכלכלה תהיה הגונה יותר, שוויונית יותר וצומחת יותר. התפקיד האמיתי של כל רגולטור הוא להלחם במוקדי הכח היוצרים הטיות, בין אם מדובר בשליטה באוצרות טבע, ובין אם מדובר בצינור המדפיס את הכסף, זהו התפקיד החשוב האמיתי של הרגולטור, תפקיד שיש רבים שמשלמים הרבה כסף כדי שלא ימולא.

*

נ.ב – אני לא בטוח שאתם זוכרים, אבל כבר דסקסתי את נושא התנועה המוזרה שהתחוללה באג"ח ממשלת ארצות הברית במהלך חג הסוכות. האג"ח עשר שנים בארצות הברית ביצע תנועה שלפי הסטטיסטיקה אמורה לקרות פעם בשבעה מיליארד שנים, הירידה מתשואה של 2.31% לשנה לתשואה של 1.86% בשנה, בתוך שעה. דרך אגב, מדובר באחד הנכסים הסחירים ביותר בעולם. במהלך החודשיים האלה מאז, אנו חווים תנועות סבירות יותר סטטיסטית, אך חדות מאוד במחירי הנפט, ובסחורות אחרות. כאשר עולם המסחר מנוהל היום על ידי אלגוריתמים הבוחנים קשרים של תנועות מסוג זה בעבר, אפשר לצפות לכך שפתאום המחשבים יחליטו למכור מניות, שכן בעבר כאשר נוצרו תנועות כה חדות, נוצר גם חשש מסיכון, וכאשר חוששים מסיכון מוכרים מניות. היום בניגוד לעבר הקרוב, הדולר האמריקאי הנו נכס שלא קולט סיכון, אך אג"ח ממשלת ארצות הברית בפירוש כן. אל תתפלאו אם בשבועות הקרובים המחשבים יחליטו כולם ובבת אחת למכור מניות, ואז בהחלט עשויה להיות כאן תנועה קיצונית גם במחירי המניות, ללא שום קשר למצב הכלכלה.

 

ספורט מוטורי ישראלי- הדור הבא...
סוף יומן האליפות של הניינרס. עכשיו האנשים בחליפות

19 Comments

קשקשן בקומקום 14 בדצמבר 2014

מרתק כרגיל. אפשר את הפסקה האחרונה בעברית?

גיל שלי 14 בדצמבר 2014

המסחר במניות נשלט על ידי תוכנות ממוחשבות כיום (בערך 80% מהעסקאות במניות נעשות ללא מגע יד אדם). כאשר המחשב מחליט אם למכור או לקנות, הוא מסתמכך על המון דברים, אך חלק מהם הם דברים כמו התנהגות בעבר, מודלים של התנהגות במצבים שונים, הפצת מליוני הצעות פיקטיביות כדי לקבל את המחיר הטוב ביותר, ועוד.
המסחר כיום לאחר תקופה ארוכה מאוד של יציבות אדירה, מתאפיין בתנועות מאוד חזקות. התנועה שהיתה באג"ח ממשלת ארצות הברית לא היתה אמורה לקרות, נקודה. זו פשוט תנועה בלתי מוסברת. זה לא מקרה שלאחריה החלו תנועות חדות אך בהחלט סבירות יותר. עכשיו אנחנו בתקופה של תנועות חדות מאוד בנפט, ולאחרונה גם במניות.
העניין הוא פשוט, מאחר והעולם נשלט בפקודות מסחר ממוחשבות, מאוד יכול להיות שהתוכנות דומות. ייתכן מצב שבבת אחת הרבה מאוד תוכנות יחליטו ביחד שזה הזמן למכור. לא בטוח שיהיו תוכנות שיקבעו שזה הזמן לקנות, ואז תהיה שוב גלישה אדירה במחירי המניות. בעולם שנקבע על ידי קשרים בין נכסים, הרקע הוכן. עכשיו זה רק עניין של זמן שיקרה משהו.

עומרי 14 בדצמבר 2014

הפצת מיליוני הצעות פיקטיביות נשמע כמו הרצת מניות למעשה. אתה בטוח שככה מחשבים פועלים?

גיל שלי 14 בדצמבר 2014

הם שולחים מליוני הצעות כדי להרגיש את השוק ומבטלים תוך ננושניות

bladerunner 14 בדצמבר 2014

הטכניקה של הפצת מליוני הצעות קטנות קצרות טווח הנה גישה של חלק קטן מאד מהרובוטים המופעלים על ידי מעט חברות וגורפים ריווחי ענק. הטכניקה הזאת היא נחשבת על גבול החוקית וכיום יש תנועה חזקה בארה"ב על מנת להגביל אותה כ – front running (לא הרצת מניות). למתעניינים מומלץ מאד הספר של של מייקל לואיס בנושא: -Boys Flash

no propaganda 14 בדצמבר 2014

פוסט מצוין ומעניין מאוד.

רק רוצה לאמר שלפחת בארה"ב כשהתחילו עם עניין הנפט המצב היה בדיוק כמו שהוא עכשיו ברוסיה, אזרביג'ן, סעודיה וכו'. הייתה סדרה בערוץ ההסטוריה על האנשים ששלטו בנפט ודברים קשורים בסוף המאה ה19 בארה"ב, ושם רואים שהמצב היה אותו הדבר.

אביאל 14 בדצמבר 2014

גיל שלי – דווקא במפרציות הקטנות עניין חוסר השיווין בהכנסות שונה מיתר המדינות, מרבית האנשים שחיים שם הם בכלל עובדים זרים (רובם ממדינות עולם שלישי אבל גם מהמדינות המפותחות ובשכר גבוה ביחס למדינות המוצא) והאזרחים המקוריים של הנסיכויות הם לרוב סוג של משפחה מורחבת של השליטים ורובם פחות או יותר עשירים.

אני לא מאמין שהאמריקאים ביטלו את ההגבלות על הנגזרים, פשוט צחוק אחד גדול.

ושאלה, למה אתה חושב שהתנועה במניות תקרה דווקא עכשיו ? מה הסממן שהתוכנות אמורות לחזות או להרגיש דווקא בימים אלו ?

איציק 14 בדצמבר 2014

סליחה על הבורות. מהם הנגזרים?

אביאל 14 בדצמבר 2014

איציק – כלי פיננסי המגדיר זכות וחובה בין שני צדדים ומבוסס על נכס אחר הנקרא נכס הבסיס – מתוך ויקיפדיה, בקיצור כלי לניהול סיכונים, הימורים ומיטב האפשרויות הפיננסיות בעולמנו.

גיל שלי 14 בדצמבר 2014

לגבי המניות זו רק תחושה, אם תחזור ל2008, הנפט התרסק באוגוסט, ובספטמבר המניות. המחשבים שומרים את הקורלציות האלה, תוסיף את הקפיצה במדד הפחד ואת התנועה הבלתי מוסברת באגח וקיבלת את התנאים לסערה מושלמת.
איציק – נגזרים זה מכשירים פיננסיים שנוצרים על בסיס ניירות ערך סחירים, אופציות, מכשירים ממונפים, ועוד

אביאל 14 בדצמבר 2014

גיל – תודה ושאלה נוספת, האם בעצם המחשבים הם לא אלו שעושים את התנועות הלא הגיוניות באג״ח ? אם כן, אז זה נראה כאילו הם אלה שיוצרים בכלל את המשבר והאם בסופו של דבר העל מתנקז לנפט ? ב2008 היו עוד כמה סיבות מבניות, כמו החגיגה על הנגזרים שציינת קודם ושהכל התנקז לחגיגה הראשית במשכנתאות, אז השאלה מה המשתנה הנוסף כעת ? האם העובדה שהכסף זול עכשיו ? שמרבית הצמיחה היא צמיחה פיננסית ? המצב בסין או באירופה ?

גיל שלי 14 בדצמבר 2014

אני לא בטוח שצריך משתנה נוסף, הבורסה פשוט התנתקה מהכלכלה והפכה למשחק של גופים פיננסיים גדולים

עומרי 15 בדצמבר 2014

2014 הייתה אחת השנים הפחות תנודתיות בזיכרון (אם כי לא בדקתי זאת וזו רק תחושה) אז הגיוני שהסטטיסטיקה קצת תתיישר ונראה תנודה חדה לכאן או לכאן בזמן קצר.

מבחינה כלכלית הירידה בנפט דווקא אמורה לשפר את ביצועי החברות בממוצע (כמובן שחברות נפט ייפגעו וכלכלות שמבוססות על נפט יתקשו אבל ההערכות מדברות על 1.3 טריליון דולר בשנה שייחסכו בארה"ב בגלל מחירי הדלק החדשים), מה שבסוף יקרין גם על מניותיהן.

מהמעט שידוע לי לגבי המסחר האלגוריתמי הוא מתמקד באופורטוניזם בטווחים מאוד קצרים, בגאפים בין היצע לביקוש של מניות או נגזרים, סנט ועוד סנט.

מעיין אוהד מכבי 14 בדצמבר 2014

פספסתי את השורה התחתונה של הטור.
האם ניסית להציג השוואה בין הגז בישראל לבין הבנקים בארה"ב או שמא לנפק הסבר על הסיבות והתוצאות של ענפים ריכוזיים?

אגב, התמלוגים מגילוי הגז, לעניות דעתי, צריכים ללכת למטרה אחת בלבד – צמצום החוב הלאומי. הפרוייקט הנפלא ב"כלכליסט" של ספר התקציב המחיש עד כמה זה מכביד על המשק. הסיכוי שאפילו חלק מהם יופנה למטרה זו – אפסי.

עומרי 15 בדצמבר 2014

למה שנצמצם את החוב? רמתו סבירה ביחס לעולם ועלותו נמוכה ביחס לתשואה מההשקעות שהוא מאפשר. מדינה היא לא משק בית, היא צריכה להתנהל בתחכום פיננסי וברמת העלויות הנוכחית של החוב אין שום סיבה שתפרע אותו.

מעיין אוהד מכבי 16 בדצמבר 2014

איזה שימוש אלטרנטיבי אתה רואה בחוב שיפיק תועלת לתקציב המדינה מבחינת "פינוי" משאבים לטובת יעדים אחרים?

קורא 14 בדצמבר 2014

לצערי אתה צודק ובמקום שהרווח ממציאת הגז יתחלק בין כל האזרחים הוא מתחלק בין כמה בעלי עניין ובין ממשלת ישראל והחונטות.

נקודה נוספת שיש לחשוב עליה, דווקא נסיכויות הנפט מטפטפות לא מעט לאזרחים שלהן, וזה עצוב שאנחנו לומדים מרוסיה ולא מהן.

אריאל גרייזס 14 בדצמבר 2014

לא הבנתי למה ארה"ב, שבדיה וכו' הם היוצאים מן הכלל, אולי דווקא רוסיה וסעודיה הם היוצאים מן הכלל? או תיאוריה חלופית – במדינות עם מסורת דמוקרטית, אז יש חלוקה של הרווחים בין האזרחים ובמדינות בלי מסורת דמוקרטית זה לא קורה?

wazza 15 בדצמבר 2014

אני מבין קטן מאוד בכלכלה אבל לכל מי שמתלונן על כך שכספי הגז לא מחולקים, תעשו מה שאני עשיתי – תקנו מניות גז נפט

Comments closed