ליגת שוקי ההון – איך מזהים הטיות בשוק העאלק חופשי

אם השכר של הבכירים בענף הפיננסי גבוה בהרבה מזה של המקבילים להם בהייטק לדוגמה, זה כנראה לא תוצאה של שוק חופשי, אלא כתוצאה מקשרים עם הרגולטור

השכר הממוצע בוול סטריט ב1981 היה 100,000$ לשנה, בערכים ריאליים, כיום הוא מגיע ל350,000$ בשנה. זה לא המצב בשאר התעשיות אם אתם שואלים. וול סטריט הגדילה את כוחה היחסי בשוק פי 6 מאז 1981. בקרב  %0.1 המשתכרים הגדולים בארצות הברית אחד מחמישה הוא איש התעשייה הפיננסית. האם אכן השוק החופשי קובע את יכולת ההשתכרות של התעשיות בארצות הברית. האם באמת השוק קבע שאדם שהשקיע את אותו זמן בלימודים פיננסיים שווה הרבה יותר ממקבילו הרופא, איש ההייטק, ביוכימיה? אם אתם סבורים שכן, אז זה מאוד מעניין שזה התחיל רק מ1981, שכן עד אז לא זה היה המצב. לא בטוח שכולכם קראתם, אך כתבתי כבר על התפקיד של התעשייה הפיננסית כצינור בכלכלה, ולא כמשאבה או כענן היוצר גשם

http://debuzzer.com/shely/4940/

מעניין שגם עורכי המחקר הבא השתמשו באותו דימוי –

http://www.washingtonpost.com/sf/business/2014/12/16/a-black-hole-for-our-best-and-brightest/

*

נתון מעניין לפי מחקר שנערך בהארוורד ובאוניברסיטת שיקאגו קובע שעל על דולר המושקע באיש מחקר, נוצרים 5$ לכלכלה, בעוד שכל דולר המושקע באיש פיננסים, נגרעים 60 סנט מהכלכלה. ברוב התעשיות כאשר התעשייה גדלה פי 6, זה סימן לשוק משוכלל, וסימן לירידת מחירים בתעשייה (תחשבו על הלפטופים, טלפונים סלולריים וכו') אולם בוול סטריט המחירים נשארו יציבים וגבוהים, ועדין 2% מהכסף שעובר דרכם נשאר אצלם בכיס, בדומה לשנות השמונים. גם הטענה שהשוק אכן דורש את כל מכשירי האשראי המשוכללים שהמציאו, קל מאוד לסתור, גם באמצעות שנת 2008, אך גם מהריביות הכה נמוכות, כלומר יש המון כסף שמוצא מעט אפיקי השקעה, מכאן שממש אין מחסור ביצירת מכשירי אשראי.

*

איך אנשי וול סטריט יצרו לעצמם את הצינור הקטן שמתחבר לצינורות ומעביר את המים לכיסם? בואו ניקח את תעשיית הביטוח בישראל כדוגמה. ברפורמת בכר, למעשה הממשלה כפתה על כל אחד מאיתנו להפריש לגופי הפנסיה הגדולים ביחד עם המעבידים שלנו, לפחות 18% מהשכר שלנו לפנסיה המנוהלת על ידם. הממשלה יצרה מכונה להדפסת כסף בקרנות הפנסיה, אך לא דאגה לריסון שלהם בחקיקה מקבילה. יחס ההשקעה של קרנות הפנסיה הישראליות לאגרות חוב קונצרניות אל מול מניות הוא מהגבוהים בעולם (כלומר הרבה יותר מהכסף שלנו מושקע באגרות חוב של חברות לעומת השקעה במניות של חברות), למרות שממשלת ישראל נתנה מתנה אדירה לקרנות הפנסיה, מתנה שעולה למשלם המיסים הון עתק, והיא 30% מהכסף שניתן להשקעה באג"ח מיועדות של ממשלת ישראל, בתשואה אדירה של צמוד +כ4.5% כלומר לפחות בתשואה עודפת של שלושה אחוז על פני ההון שהממשלה היתה מגיסת בשוק. מעניין שעודף ההשקעה באג"ח יצר את בועת האג"ח שאיפשרה למקושרים בענפים הפיננסיים לגייס הון בעלות מצחיקה, למשל נוחי דנקנר, למשל מירלנד של פישמן, ומעניין גם מי היו הבעלים של קרנות הפנסיה (נוחי דנקנר, תשובה, אנשי הפיננסים).

דמי הניהול לא הוגבלו כמעט, וגם היום נותנים לחברות הביטוח לדפוק את החוסכים גם באמצעות דמי ניהול גבוהים וגם באמצעות פרמיות גבוהות על ביטוחי החיים, אך בעיקר באמצעות המלצות שלוקחות בחשבון את האינטרס של חברות הביטוח ולא את אלו של החוסך (המדובר למשל בכל מי שנמצא בביטוח מנהלים למרות שהשכר שלו נמוך מ18,000 ש"ח, בהנחה שהוא "חוסך" בביטוח מנהלים מאז 2011 בערך).

*

אם נמצא שיש אחוז לא פרופורציונאלי של משתכרים גבוהים בענף הפיננסים לעומת ענפים אחרים, נדע שזה נובע לא כתוצאה משוק חופשי, אלא כתוצאה מהשפעה על המחוקק. זה המצב בישראל, וזה המצב בארצות הברית. כל מחוקק ישר מקבל כאן כלי לזיהוי ההטיה, לאחר מכן צריך לחשוב איך מתקנים אותה. בדוק את שכר הבכירים בענף הפיננסים לעומת שכר הבכירים בהייטק לדוגמה, בחברות בסדר גודל דומה של עובדים, באם יש למשתכרים הפיננסיים יתרון גדול (ויש להם), או שהשכר הממוצע בענף הפיננסי גבוה בהרבה, כנראה זה לא נובע מהשוק החופשי, אלא מההשפעה של הענף על הממשלה והמחוקק.

 

על טעויות
It's what we do (הכיוון של החץ)

14 Comments

no propaganda 21 בדצמבר 2014

אני מסכים עם הטענה הכללית אבל בכל זאת כמה נקודות:
1. זה שהמשכורות בתעשיה הפיננסית גדלו לעומת משכורות אחרות החל מ1981 יכול להעיד על מה שאתה אומר אבל יכול גם להעיד על כשל שוק קודם(כלומר שלפני 1981 לא שילמו לאנשי הפיננסים מספיק).
2. תעשית הפיננסים היא לא היחידה שגובה תעריפים גבוהים מאוד ובלי לשכלל את השוק, זה נכון גם לתעשית עורכי הדין ואף הרפואה בארה"ב. פשוט תעשית הפיננסים התחילה מאוחר יותר מהאחרות.
3. אם אתה מרוויח פחות ה18,000 כרגע אבל צופה שבעתיד תרוויח יותר, ביטוח המנהלים משתלם לך. וגם אם אתה מרוויח פחות( לפחות משיחה עם מכר סוכן ביטוח) הוא עדיין עדיף בתנאי שדמי הניהול שאתה מקבל הם טובים יחסית.

יניר 21 בדצמבר 2014

ומעניין שאף פוליטקאי לא בנה קמפיין מהעניין. יש מחאת מילקי ואין מחאת דמי ניהול

מתן גילור 21 בדצמבר 2014

ביטוח מנהלים זה עניין של ניהול סיכונים, בעקבות הבטחת המקדם. יש פה סוג של נקודת איזון. מצד אחד, המקדם של קרן הפנסיה יהיה גבוה יותר. מצד שני, דמי הניהול של ביטוח המנהלים גבוהים יותר.
מה שחוסך רציונלי (נניח לרגע שיש חיה כזו) צריך לעשות זה להעריך הסתברויות בכלים המוגבלים שיש לו או ע"י שימוש בכדור בדולח.
אם אני מעריך שיש סיכוי של 80% שאקבל קצבה חודשית גבוהה יותר ב-200 ש"ח מקרן הפנסיה על פני ביטוח המנהלים ו-20% שאקבל קצבה חודשית גבוהה יותר ב-100 ש"ח מביטוח המנהלים על פני קרן הפנסיה, אזי שעלי להפקיד 90% לקרן פנסיה ו-10% לביטוח מנהלים.
מה שחשוב מאד לעניין זה לדעת כיצד מקבל סוכן הביטוח את ליטרת הבשר שלו. אם הוא מקבל אחוז קבוע מהתיק וממליץ על ביטוח מנהלים, כדאי לשקול בחיוב. אם הוא מקבל כאחוז מדמי הניהול שנגבו, אזי שיש לו אינטרס ויש להתעלם לחלוטין מההמלצה שלו בסוגיה.

גיל שלי 21 בדצמבר 2014

בקשר לקרן פנסיה מול ביטוח מנהלים, צריך לזכור שהפרמיות לביטוח בקרנות הפנסיה נמוכות בהרבה בהשוואה לביטוח המנהלים בגלל שמדובר בביטוח קבוצתי. כמו כן דמי הניהול בביטוח מנהלים גבוהים בהרבה בדרך כלל, זו הסיבה שהרבה סוכנים דוחפים לשם בניגוד לאינטרס של החוסכים, מאחר והסוכנים מרוויחים הן מהפרמיות והן מדמי הניהול.

עומרי 21 בדצמבר 2014

לא תודה ולא תודה, קופת גמל, רצוי IRA למי שיכול, צמודה למדד MSCI WORLD או לS&P 500 במאת האחוזים, עם הסטות מדודות לאגח מדינה החל מגיל 50. לא צריך להבין בהשקעות בשביל ניהול כזה של כספי הפנסיה שלך.
למה פנסיה של בני 35 צריכה להיות 75% באגחים? כדי שהתנודתיות לא תיצור כותרות שליליות לבתי ההשקעות?

מי שרוצה אלמנט ביטוחי שייקנה ביטוח חיים או אובדן כושר עבודה אבל יבין בדיוק על מה הוא משלם וכמה.

מתן גילור 21 בדצמבר 2014

לוותר על 4.8%+צמוד בריבית הנוכחית זה גובל בפשע.
יותר ויותר אנשים עוברים למודל הצ'יליני עליו אתה מדבר.

עומרי 21 בדצמבר 2014

שמע, אני מבין מה אתה אומר, אבל זה רק 30% כידוע, הריבית הנוכחית כנראה לא תישאר לנצח, גם התשואה הזו נמוכה מתשואת המדדים על פני עשרות שנים ודמי הניהול במנהלים ודמי הניהול יחד עם שינויים רגולטורים עתידיים בלתי צפויים בקרן הפנסיה הופכים את ההטבה הזו ללא מספקת על מנת להישאר במאפליית החיסכון הפנסיוני המנוהל.

לדעתי ההטבה המרכזית היחידה שאדם מהישוב צריך להקפיד לא לוותר עליה היא הפטור ממס על הפקדות עד לתקרה הקבועה בחוק והפטור ממס רווחי הון על התשואות.
כל השאר זה שמן במכונת כסף מהיעילות והיציבות שבנמצא בהעברת כסף מרבים למעטים.

מתן גילור 21 בדצמבר 2014

מז"א? האם זו חתונה קתולית? הריבית תעלה, אז תעבור.

מתן גילור 21 בדצמבר 2014

וכמובן עוד טור מצוין מבית היוצר של ילד יומהולדת :)

גיל שלי 21 בדצמבר 2014

תודה רבה, אני מקווה שהכמות לא פוגעת באיכות

Amir A 21 בדצמבר 2014

מילה על הכתבה שהתפרסמה היום בגלובס בנוגע לנאום של הנגידה קרנית פלוג בכנס רואי החשבון. הנגידה אמרה:
"ההוצאה הציבורית אצלנו נמוכה ב-12% במונחי תוצר ביחס למדינות ה-OECD, זה פער של 120 מיליארד שקל – זה נותן סדר גודל של המרחק שלנו מאיפה שנמצאות מדינות מפותחות בהוצאות לחינוך, לבריאות לביטחון פנים ולרווחה. זה נובע מההוצאה הביטחונית הגדולה ומכך שאנחנו גובים הרבה פחות מיסים. אם אנחנו מסתכלים על נטל המס – סך כל המיסים שאנחנו גובים הם 30.6% מהתוצר המקומי, לעומת ממוצע של 34% במדינות ה-OECD. סך שיעורי המס מביאים לכך שאנחנו גובים הרבה פחות מס ביחס לתוצר מאשר במדינות אחרות. 4% תוצר זה 40 מיליארד שקל – אלה לא מספרים קטנים".
הכותרת שגלובס בחרו לתת:
הנגידה קרנית פלוג: "השיח הכלכלי בישראל נהיה שטחי, מוקצן ולעתים אלים; נטל המס כאן נמוך"

מדברי הנגידה כמובן עולה שהיא מדברת על גביית המס באופן כללי ולא מתייחסת לשאלה האם לפרט זה או אחר נטל המס גבוה או נמוך. הנתונים שהיא הביאה יכולים לנבוע מאי גביה מאוכלוסיות מסויימות, ממתן פטורים למפעלים מסויימים וכדומה. הכותרת של גלובס כמובן גורמת לאנשים לחשוב שהיא מתכוונת שכל אחד ואחד לא משלם מספיק מס.

והנה עוד דוגמא לעיתונאות רעה במיטבה. והפעם מדובר בגלובס, לא באיזה צהובון.

no propaganda 21 בדצמבר 2014

אותה הכותרת כרגע בכלכליסט.
לדעתי יש כאן אינטרס פוליטי.

אלון 21 בדצמבר 2014

לא יודע כמה מרוויחים בוול סטריט אבל הרופאים זה מגזר שמרוויח מצויין. לפי דעתי הרבה הרבה יותר מאנשי פיננסיים.

זיגי 22 בדצמבר 2014

לא באמת סקטורים בני השוואה (לפחות לא בישראל) –

– רופא מציל את חייך (או סתם עושה לך אף או ציצים יפים). איש שוק ההון מקבל הון ע"מ לתת לך תשואות נמוכות (בממוצע) ממדדי הייחוס.
– רופא שמשתכר מצוין למד והתמחה במשך 14 שנה לפחות, בדרך כלל יותר מ-20 (מרמת סגן מנהל מחלקה וצפונה). איש שוק ההון יכול להרוויח הון כמעט מייד ("פוקר שקרנים"?)
– יש לא מעט רופאים שאכן מרוויחים מצוין, ואם אתרע מזלם והם עובדים למשל בבי"ח ממשלתי הם גם יגיעו לכותרות העיתונים בקרקס השנתי הידוע כדו"ח המשכורות במגזר הציבורי – אבל ממוצע ההשתכרות נמוך הרבה יותר. על כל מנהל מחלקה שמקבל מטופלים פרטיים, יש 10 מתמחים שקורעים את ישבנם בשביל לא הרבה משמהכורת הממוצעת במשק, או רופאי משפחה שרואים 50 חולים ביום בסרט נע.

Comments closed