ליגת שוקי ההון – תתקשו להתעשר מהימורים על נצחונות של ריאל מדריד בליגה הספרדית

כשכולם חושבים משהו, זה לא אומר שהם צודקים, אם הם טועים, זו הדרך לעשות כסף. וגם, שדוברי תשובה יפסיקו לאיים עלינו, המשקיעים הזרים לא יברחו לשום מקום, אין להם מקומות לברוח אליהם.

משום מה דברים שאנשים מבינים באופן אינטואיטיבי לגבי הימורים, הם מתקשים להבין כאשר הדברים אמורים לגבי שוקי ההון. אני מניח שכל מי שעוקב אחרי כדורגל מבין אינטואיטיבית שהימור על נצחון של ריאל מדריד במשחק הליגה הספרדית הבא, הוא כנראה הימור לא משתלם. ברור לכולם שסוכנויות ההימורים מתמחרים את הנצחון של ריאל מדריד במחיר מאוד יקר, ומן הסתם היחס שיתנו להימורים מסוג זה יהיה נמוך מאוד, כך שברור שלא תהפכו למליונרים מהימור על נצחן של ריאל מדריד בלה ליגה. אני מניח גם שמדובר בהבנה משותפת לרבים, שכן אילולא כן, מן הסתם, כל שבוע כל צופי ערוץ 5 היו רצים להמר על ריאל מדריד ומפסיקים לעבוד.

*

העניין הוא שהגיון פשוט זה עובד גם בשוקי ההון. למשל, כמעט כל העולם ואשתו מניחים שהדולר האמריקאי יתחזק מול האירו בשנה הקרובה. מאוד ייתכן שכך יקרה, אך מאחר וכל העולם ואשתו כבר חושבים כך, סביר להניח שמחיר הדולר לעומת האירו כבר משקף מחשבה זו. לכן, במידה והדולר אכן יתחזק מול האירו, הגרף יראה בצורה של ירידות מאוד מתונות בשער (הכוונה לכמה דולר קונים אירו, כמו ביחס שקל דולר, ככל שהשער נמוך יותר, כך השקל חזק יותר, ובהתאמה כך הדולר חזק יותר מול האירו), אך מדי פעם יקטעו את המגמה קפיצות חדות כלפי מעלה, בהן הדולר ייחלש מול האירו. הסיבה לקפיצות היא שמאחר וכל העולם ואחותו נמצאים בפוזיציה מסוימת, כל חדשות מפתיעות (או אפילו לא כל כך מפתיעות, כמו לדוגמה אם ריאל מדריד מנצחת במשחק הבא אך בפחות מ3:0), יגרמו לרבים להתייאש מההימור, ולנסות למכור מהר את הדולרים שברשותם, ולקנות את האירו (בשפה המקצועית, לסגור את הפוזיציה).

אנשים מניחים שאם כל האחרים חושבים דבר מסוים, הרי ההשקעה באפיק זה מן הסתם משתלמת, אך לאמיתו של דבר זה בדיוק הפוך, אם כל העולם וגיסתו חושבים בדרך מסוימת, מאוד תתקשו להרוויח כסף מכך.

*

בתחילת השנה כל האסטרטגים של שוקי ההון הניחו שהמניות בארצות הברית ימשיכו להתחזק, הצמיחה בארצות הברית תתחזק, ובהתאמה תגיע האינפלציה ואגרות החוב הממשלתיות לא יהוו השקעה טובה (כלומר התשואות על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית יקפצו גבוה, והמחיר שלהן ירד).

בסוף השנה ראינו בדיוק את מה שתארתי למעלה. דווקא מי שהשקיע באגרות חוב ממשלת ארצות הברית ראה תשואות טובות יותר על כספו בהשוואה להשקעה במניות הS&P500, ובעיקר בתנודתיות נמוכה בהרבה. כאשר קיים קונצנזוס בשוק שדבר מסוים יקרה, מאוד ייתכן שהדבר הזה אכן יקרה, אך מה שבטוח במידה והקונצנזוס טועה, דווקא שם ניתן לעשות את הכסף.

*

עוד דבר קטן אחד. משום מה אני קורא הרבה פמפלטים בעיתונות שלאור ההחלטה של הממונה להגבלים עסקיים לגבי המונפול בגז, משקיעים זרים ירתעו מלהשקיע כסף בישראל. ובכן תגובתי היא פחחחחחחחחחחחחח

כמו שאני מסביר כבר הרבה זמן, יש עודף כסף בעולם, עודף כסף שמחפש מעט מאוד הזדמנויות השקעה, לכן תשואות האג"ח הממשלתיות נמוכות בכל העולם. במצב כזה, אין אפשרות לדבר על הרתעה של משקיעים זרים מלהשקיע בישראל, כדי להרתיע אותם צריך להתנהג כמו פוטין, לנסות לגנוב להם את הכסף, ולהכריז מלחמה על ארצות הברית פחות או יותר. מצחיק אותי שכתבים פוליטיים שואלים שאלות כאלה ברצינות גמורה, הגיע הזמן שפרשנים פוליטיים יבינו דבר או שניים בכלכלה, בעיקר משום שאין פוליטיקה בלי כלכלה, השניים מחוברים בטבורם.

במצב העניינים הנוכחי אין שום החלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים שתבריח כסף מישראל, פשוט לכסף הזה אין מקומות טובים יותר לברוח אליהם. מעניין שממשלת ארצות הברית יכולה לאסור על יצוא של הנפט והגז המופקים מהתגליות שהופקו בטכנולוגיות הקידוח החדשות, ובכך דאגו למחירים נמוכים יותר של אנרגיה לתעשייה האמריקאית, אך החלטה ישראלית כזו היא לא לגיטימית. הגיע הזמן שלפני שכתבים קונים את הבולשיט של אנשי יחסי הציבור, שילמדו דבר או שניים על המתרחש בעולם, דרך אגב זה נכון גם לכלכלנים שהמליצו לי להתעסק בפיסיקה גרעינית, אך הם עצמם תקועים עמוק במה שהכלכלה אומרת שאמור לקרות, ולא במה שקורה במציאות הכלכלית העולמית.

מרקו חזר לאבא
סאלה עף - יוחאי שטנצלר

38 Comments

MOBY 28 בדצמבר 2014

היי, סופסוף הייתה לי את אותה תגובה בדיוק (פחחח אבל עם פחות חחחחח)
יש פרס על התלמיד המצטיין?

גיל שלי 28 בדצמבר 2014

עצם זה שהגעת לסוף הפוסט זה פרס בשבילי, אצטרך לחשוב על פרס הולם עבורך

סער 28 בדצמבר 2014

גיל אתה יכול להסביר את המשפט(כלומר התשואות על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית יקפצו גבוה, והמחיר שלהן ירד).
תודה

גיל שלי 28 בדצמבר 2014

סער – זהו הסבר כללי על אגרת חוב. אגרות חוב היא הלוואה. נניח שאני מלווה לך 100 שקל. אתה מתחייב לתת לי עשרה שקלים בשנה (ריבית של 10%) ובעוד עשר שנים להשיב לי את מאה השקלים שהלוויתי לך. עכשיו יש לי אגרת חוב ששווה 100 שקל, ונושאת ריבית של 10 שקלים (אחוזים) בשנה.
נניח שאני רוצה למכור למשהו אחר את ההלוואה שנתתי לך, ועושה רושם שיכולת החזר הכסף שלך ירדה. אותו בן אדם שיקנה ממני את ההלוואה, לא ירצה לקנות אותה ולשלם 100 שקל, למרות שהוא אמור לקבל עשרה שקלים לשנה. נניח שהוא יקנה את האגח בחמישים שקל. הערך של האגח ירד בחמישים אחוז, ובמקביל כאשר הוא יקבל ממך עשרה שקלים בסוף השנה, התשואה שלו על האגח עלתה ל20%. כך כאשר מחיר האגח יורד, התשואה של האגח נשארת אותו דבר בשקלים, אך עולה באחוזים.

סער 28 בדצמבר 2014

תודה

יניר 28 בדצמבר 2014

1.לבקש מכתבים פוליטים להבין בכלכלה זה כמו לבקש מפרימו או איציק זוהר להבין במשהו.
2. שכחת להביא את הפוסט לידיעת הקורא ע.מ.
3. אגב, לדעתי להמר על ריאל מדריד לאורך כל המשחקים מול הקטנות ( כלומר ממקום 7 ומטה ) תביא לתשואה גבוהה יותר מאג"ח

גיל שלי 28 בדצמבר 2014

פשוט קראתי הסבר של ע.מ שמסביר איך צריך לתמחר את הגז, ובהסבר שלו התעלם לחלוטין ממה שעשו בארצות הברית במשך כמה שנים טובות, כלומר לארצות הברית זה בסדר לסבסד תעשיות עתירות אנרגיה כמו דאו אנרג'י, אבל אצלנו זהו פשע כלכלי שכן נסבסד את היצוא המקומי, בקיצור הבנת.
לגבי ריאל, גם אם אתה צודק (ולדעתי תרוויח יותר מהשקעה באגח מדינה של ארצות הברית), עשיר לא תהיה מזה, וכנראה בתיקו הראשון של ריאל תפסיד את כל הרווחים שלך

יניר 28 בדצמבר 2014

למען האמת בארה"ב לא ממש פעלו על פי כללי הכלכלה החופשית אלא משיקולים פוליטים ואסטרטגים. נראה איך יתמודדו לאורך זמן עם מחיר הדמפינג של הסעודים.
לגבי ריאל- עד כה מול הקבוצות מתחת למקום 7- 10 נצחונות והפסד. אני לא מכיר יחסי הימורים אבל נראה לי שהייתי בפלוס

גיל שלי 28 בדצמבר 2014

המומחים להימורים יודעים טוב ממני, אבל נראה לי שבעשר נצחונות והפסד אחד אתה מופסד על ההשקעה

יניר 28 בדצמבר 2014

מספיק לקבל יחס מינימלי של 1.1 בממוצע. אני בטוח שיש אנשי מקצוע בין הקוראים שיכולים לתת אינפוט בנושא

עומרי 28 בדצמבר 2014

זה בהנחה שהמשתנה היחיד שצריך לבדוק הוא המאזן של ריאל מול קבוצות הממוקמות מתחת למקום 7, כאשר היא משחקת מול אחת כזו. מן הסתם יש עוד עשרות משתנים רלוונטיים – אולי רונאלדו לא משחק? אולי הקבוצה ממול אחרי 5 ניצחונות רצופים? אולי זו אתלטיק בילבאו בבית? אולי ריאל בפער 12 על המקום השני וצפויה לפגוש את באיירן בחצי גמר האלופות שלושה ימים לאחר מכן?

יניר 28 בדצמבר 2014

ברור שעדיף להפעיל שיקול דעת פה ושם, אבל בפועל 10 נצחונות מול הפסד אחד עד כה.
הליגה הספרדית מוזרה השנה, פער 10 נקודות ממקום 1-7. 7 נקודות למקום 8 ואח"כ 10 נקודות ממקום 9 עד 20

No One 29 בדצמבר 2014

אני לא מבין בכלום בליגה הספרדית , אבל אני מבין בהימורים( הדבר האמיתי ,לא הווינר הזה שיש בארץ)

יש שני סוגים של הימורים מבחינת מי ינצח , ספרד ומאני ליין , הספרד הוא בכמה ריאל תנצח ,למשל ריאל 2- אומר שכדי להרוויח אתה צריך שריאל ינצחו בהפרש של 3 גולים
במאני ליין אתה רק שצריך שריאל תנצח לא משנה באיזה תוצאה , אבל למאני ליין יש ODDS , ומכיוון שריאל היא פייבוריטית גדולה המאני ליין שלה יכול להיות 800- , זאת אומרת שעל כל 800 דולר שאתה מסכן אתה מרוויח 100 דולר בלבד
אז נניח שעשית את זה 4 שבועות רצוף והרווחת 400 דולר כי ריאל ניצחו , אבל במשחק החמישי היה להם פנצ'ר מסיבה כלשהיא ויצאו רק תיקו , יוצא שהפסדת 400 דולר , בגלל זה גיל אומר שהתשואה לא שווה את ההשקעה

אוהד 29 בדצמבר 2014

תקן אותי אם אני טועה אבל בתיאוריה זה אמור להיות נכון לכל הימור.
האנליסטים של חברות ההימורים עושים את החישוב ככה שלטווח ארוך תוחלת הרווח של המהמרים היא שלילית.
כלומר הימור לאורך זמן על ניצחון של ריאל ייתן תשואה שלילית, ובנוסף אפילו הימור לאורך זמן על הפסד של ריאל גם ייתן תשואה שלילית.

גל ד 29 בדצמבר 2014

אתה צודק ב 100%. סוכנויות הימורים נותנות לך סיכויים שיתנו לך לדעתן תוחלת שלילית. ככה הן מרוויחות כסף, הן לא בעסק מתוך אהבה לספורט.

בשביל להרוויח באופן עקבי צריך לתפוס אותן בטעויות באופן עקבי (כמו ביחס שכריס ווידמן קיבל נגד סילבה בקרב הראשון, שבכלל לא היה קשור למציאות) וזה מאוד מאוד קשה.

אביאל 28 בדצמבר 2014

יניר – ריאל מקבלת נגד הקטנות בווינר 1.05 וריאל בפלוס אחד אפילו לא מופיע בטופס, הרבה מהמרים היו חותמים על 1.1 עם ריאל העונה :)

אריאל גרייזס 29 בדצמבר 2014

ווינר הוא לא דוגמא לכלום, מדובר בגזלן רציני שפראייר מי שמהמר אצלו (אני לא מהמר בכלל וחושב באופן כללי שהימורים זה לפראיירים)

איציק 28 בדצמבר 2014

האם אתה מניח שמה שמותר לפריץ מותר גם לנתין, כלומר מה שמותר לארה"ב לעשות עם הנפט שלה מותר גם לנו עם הגז?
נראה לי שארה"ב הפעילה את המגבלות לפני חתימת החוזים ולא אחריהם כמו כאן, וזה הבדל משמעותי.
דבר אחרון, גם את לכסף אין לאן ללכת, אם מבחינה פוליטית זה פוגע ביחסים עם ארה"ב, אולי בכול זאת כדי לותר לא משיקולים כלכליים כי אם משיקולים פוליטיים.
ועוד שאלה, למה כאשר אתה מדבר על תשואה יש להניח שהכוונה שזה באחוזים ולא בערכים מוחלטים, כלומר אם התשואה גדלה מ-10% ל-20% אז בהכרח שמחיר האג"ח ישרד? מבקש הסבר במילים יותר פשוטות מפשוטות כדי שגם אני אבין.

אביאל 28 בדצמבר 2014

איציק – לנובל אנרג׳י אין באמת כוח בממשל האמריקאי, אם אקסון ודומותיה היו בעניין הדבר בכלל לא היה עומד על הפרק.

אביאל 28 בדצמבר 2014

אבל אני בהחלט מסכים שהדרך בה עשו את המהלכים האחרונים היא הבעייתית. למרות שאני לפחות דיברתי באותה גישה לפני ועדת ששינסקי ואני מודה שטעיתי, שכן שמדובר במשאבי טבע אפשר לעקם מעט את החוקים לטובת הכלל.

איציק 28 בדצמבר 2014

אני לא מבין מזה לכופף חוקים לטובת הכלל. החוקים נועדו להיות לטובת הכלל, ואם הם לא כאלו אז משהו קלוקל הזקוק תיקון אך לא כיפוף. מרגע שהחוזה נחתם אסור לשחק איתו ללא הסכמת כל הצדדים (בהנחה שנעשה לפי חוק). כיפוף הכללים מזכיר לי כיפוף שמאוד לא נהנתי ממנו. לפני שנים מספר היתה שביתה של המיכללות הציבוריות ולבסוף נחתם הסכם עם המדינה שבין היתר היו תוספות שכר בשלוש פעימות, סך הכל נדמה לי משהו כמו 5% תוספת. כחודשים לפני הפעימה השניה התקבל מכתב עם סמל המדינה שבו כתוב שהמדינה החליטה לא לממש את הפעימה השניה. אני מניח שהמדינה חשבה שכיפוף זה הוא לטובת הכלל. אני ממש לא הרגשתי כך. מבחינתי הסכם עם המדינה צריכה להיות המניה הכי בטוחה, ולא משהו שמכופפים בקלות. יש חוקים, יש הסכמים. חוקים פגומים צריך לתקן או להחליף. הסכמים צריך לקיים על כל הסעיפים הקטנים. שינוים רק בהסכמה. כל השאר אלו פילפולים שמביאים לממשל לא תקין.

אביאל 29 בדצמבר 2014

איציק – טובת הכלל היא בהחלט הדבר שעומד מאחורי החוק, בדיוק בגלל זה שינו בועדת ששינסקי את גובה התמלוגים – ראיה לכך שזה עובד ? גם אחרי עליה משמעותית בגובה התגמולים עדיין אחוז הרווחיות של החברות המעורבות הוא אחד הגבוהים בעולם.

כמו כן, הממונה על ההגבלים וגם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים הוציאו חוות דעת הנוגעת לעוצמה שתרוכז בידי גורמים פרטיים (מקומים ובינלאומיים) בנוגע לענף האנרגיה (ענף קריטי מכל הבחינות) כך שאם ההחזקות בתמר ובלוויתן ישארו בידי השותפות הדבר עלול לסכן את המשק – בדיוק בשל כך קיימים שני התפקידים הללו, הם מראש בעלי יכולת תמרון גמישה בכל הנוגע ללשון החוק – להזכריך המהלך האחרון של הממונה על ההגבלים לא נבע משינוי של חוק אלא מפרשנות שלו לחוק ובהתאם לסמכויות שלו והיא תיבחן הן בשימוע ובן בבית הדין להגבלים עסקיים.

איציק 29 בדצמבר 2014

השאלה שלי היא פשוטה, האם חוות הדעת הגיעה לפני חתימה על הסכם עם החברות או אחרי. אם לפני, אז בסדר גמור, ואם אחרי, אז זה בילתי נסבל אלה אם יוכח שההסכם לא חוקי ובאשמת החברות ולא המדינה. אוסיף ואומר שאם זה אחרי אז זה גם מחדל שפוגע במדינה ובי כאזרח., כי דברים כאלו חייבים להיבדק לפני החתימה ולא אחריה.

אהד 29 בדצמבר 2014

לא ברור לי מה הכוונה בכיפוף החוק או החוזה.
ידוע לכל שלרשות ההגבלים יש כח עצום. פרויקטים טובים ורבים נתקעו ונגנזו בגלל התנגדות הרשות. אפשר למתוח ביקורת על התזמון של הרשות, אבל תשובה ועורכי דינו (שבוודאי ידעו גם על התחום ההגבלי) ממש לא יכולים לטעון שהוא "צץ" להם משום מקום. הוא היה תמיד ברקע.

איציק 29 בדצמבר 2014

לא הבנת את כוונתי, אנסה להסביר שנית. וודאי שהוא נימצא תמיד ויש לו הרבה כח, ואפילו בצדק. השאלה מתי הוא החליט להשמיע את קולו ולהפעיל את כוחו, לפני חתימת החוזה או אחריו. אם אחריו אז הצד השני חתם תחת ידיעה שהוא במצב X ופתאום אומרים לו לא נכון, המצב הוא Y, אבל כבר חתמת. לדעתי זה לא ראוי (לא יודע בנוגע החוקי אך זה לא מעניין אותי במצב זה). האם אתה היתה מעוניין לחתום שוב על חוזה (או ממליץ למישהו אחר) עם גוף שפועל בצורה זו רק בגלל שהוא יכול?

אהד 29 בדצמבר 2014

אתה שואל שתי שאלות שונות.
1. תשובה חתם כשהוא היה במצב X זה נכון, אבל X שווה ל: אתה חותם עכשיו בידיעה שיתכן והממונה על ההגבלים יחליט שאתה מונופול ויבקש לפרק אותך. כלומר, הוא לקח בחשבון, במסגרת מצב X, שגילה יחליט את מה שהחליט בסוף.
הוא אמנם עבר למצב Y, אבל פה אין שום בעיה. הוא לקח סיכון עסקי – משפטי והפסיד, וזה דבר שקורה כל הזמן.
2. האם אני הייתי ממשיך לחתום על חוזים בישראל? אני מניח שכן. יותר מזה, אני בטוח שתשובה עצמו ימשיך לעשות את זה. אנשי העסקים יחפשו בסוף את אפיקי ההשקעה הרווחיים ביותר, וכאן אני כבר מתחבר לטיעונים שהציג גיל שלי.

אביאל 28 בדצמבר 2014

גיל שלי – באמת זה הבדיחה הכי טובה, שאף אחד לא ירצה לפתח את מאגר הגז הכי גדול שנמצא בעשור האחרון בעולם. באמצע הים התיכון, במרחק קצרצר מאירופה (שגז הוא צינור החיים שלה) שמשלמת פלוס מינוס 10 דולר על יחידת חום ובמרחק סביר (בעזרת תעלת סואץ) למזרח שם יחידת חום יכולה להגיע גם ל15 דולר – עם סוג של מדינה שבויה כמו ישראל ועם יכולת השפעה על המדינות ״השפויות״ במזרח התיכון דרך הנפט – בדיחה מצוינת. לאט לאט זה באמת נראה כאילו כל פרשן פוליטי מחובר למוקד כוח כזה או אחר בארצנו.

ושאלה, איך לדעתך צריך להראות הפיצוי (אם צריך בכלל לפי דעתך) לכל השותפות בלוויתן במקרה שהם יאלצו לוותר על לוויתן ?

גיל שלי 29 בדצמבר 2014

לדעתי המהלך של הממונה על ההגבלים העסקיים הוא מהלך ראשון במסע שבו המדינה אמורה להגיע למחיר גז המתאים לצרכיה. בעוד שבארצות הברית הגז נסחר ב3 דולר לBTU המחיר שהיה אמור להסגר פה היה קרוב יותר ל7$ לאותה יחידה. אני מעריך שהאיום בהוצאת לוויתן מידי תשובה ונובל יביא למו"מ מחודש בו ימצאו את הדרך לאזן בין הזכות של שותפות לוויתן והצורך של המדינה לאנרגיה זולה. בכל מקרה, לא אמור להיות פיצוי, אלא במקרה הגרוע מבחינת השותפות, מכירת הבעלות במאגר במחירי שוק לחברה אחרת, השוק יקבע את המחיר המתאים לפי הסגירות סביב יצוא הגז, ומחירי הגז לצריכה מקומית.

אוהד 28 בדצמבר 2014

1. גם אף אחד לא מתעשר מקנייה של אג"ח של ארה"ב, אז לא נראה לי שיש ציפייה להתעשרות מהימור של ניצחון של ריאל מדריד אלא רק לרווח קטן אבל בסיכוי גבוה מאוד.

2. משקיעים זרים אכן יחשבו פעמיים לפני שהם משקיעים בישראל כאשר הם יודעים שאין בעיה לשנות את חוקי המשחק באמצע. אולי במקרה של הגז זה לא ישפיע אבל במקרים אחרים זה בהחלט יכנס למערכת השיקולים.

D! פה 28 בדצמבר 2014

גיל, אתה לא באמת חושב שמישהו אמלו שמדברים עם נושא הגז המונופול דואופול ושאר ירקות באמת מבין או לא מבין בנושא, נכון? זה הכל (כמעט) עניין של אינטרס כזה או אחר.

קורא 29 בדצמבר 2014

אני לא חושב שהבעיה הוא הרתעת משקיעים זרים, אני חושב שהבעיה האמיתית היא שהמדינה הזו מתנהלת בבלגאן אחד גדול, החל מששינסקי 1, המשך בששינסקי 2 וכלה בסיפור הנוכחי. מדינה שמשנה כל יומיים חוקים והסכמים היא מדינה שבעיה לעשות בה עסקים. מנגד, אנחנו גם לא בדיוק צריכים כרגע שמישהו יבוא לחפש פה גז, אנחנו די מסודרים.

מה שמצחיק במיוחד בסיפור הנוכחי הוא שהמדינה יורה לעצמה ברגל, היא שותפה להכנסות מהגז באחוזים גבוהים וכל ירידה של מחיר הגז לחברת חשמל פוגעת במסים שהיא עצמה גובה, ככה שבעצם היא מעבירה כסף מכיס אחד לכיס אחר. במקום לקבל את הכסף במסים היא תקבל אותו במחיר חשמל יותר נמוך, לא יודע מה עדיף למדינה, אבל הציבור יקבל חשמל זול יותר וישלם יותר מסים כדי לכסות את הגרעון שיווצר מהוזלת מחירי החשמל.

בקיצור, סיפור די קפקאי.

אהד 29 בדצמבר 2014

זה לא מדויק, כי הרי גם ההוזלה במחיר תפגע גם בתשובה וגם במדינה. וההעלאה במסים תהיה בהיקף (יש להניח) שיפצה רק את המדינה. ז"א שאם הרשויות יתנהלו כראוי, האזרחים ירוויחו, היא לא תפסיד ותשובה יפסיד. לי זה נשמע מצוין.

גיל שלי 29 בדצמבר 2014

הקשקוש שמדובר ברווחים של המדינה הוא באמת דמגוגיה זולה. הרי רבים טוענים נגד השכר הגבוה של עובדי חברת החשמל, באותה מידה אפשר לטעון שלמדינה יש אינטרס שעובדי חברת החשמל ישתכרו שכר גבוה, שכן כמעט ארבעים אחוז מהשכר הזה חוזר למדינה בצורת מסים. למדינה יש שותפות ברווחים של לוויתן הקטנה בהרבה מארבעים אחוז, אז איך זה בדיוק באינטרס שלה שחברת החשמל השייכת גם היא למדינה תאלץ לשלם עבור כל BTU גז פי שתיים מהמקובל בארצות הברית. שלא לדבר על זה שמחירי אנרגיה נמוכים יובילו ליצירת הרבה מקומות תעסוקה, בעוד מחיר גז גבוה יזרום בעיקר לכיס של נובל (חברה זרה) ולכיס של דלק, בלי לייצר מקומות תעסוקה נוספים הקשורים לגובה מחיר הגז.

קורא 29 בדצמבר 2014

יש אינטרס טווח קצר ואינטרס טווח ארוך, והם לא תמיד עובדים ביחד. ממשלה חיה ל-4 שנים והיא רוצה קצת כסף עכשיו הרבה יותר מאשר הרבה כסף על פריסה של 30 שנה כי ביבי לא יהיה פה עוד 30 שנה. בעולם מתוקן, אתה צודק לגמרי, מדינה מעדיפה חשיבה ארוכת טווח ושהרשויות יעבדו כראוי, כפי שאמר אהד, אלא שאנחנו לא מדינה מתוקנת, הרשויות לא עובדות כראוי והכסף שלנו לא הולך למקומות הנכונים.

בסופו של דבר זה משחק של איזונים בין חובות להכנסות, גם בשכר של חברת חשמל, ובין אינטרסים ארוכי טווח לקצרי טווח.

משיח 29 בדצמבר 2014

גיל אתה מפספס את הנקודה, הגיוני שמאגר לוויתן יפותח בכל סיטואציה מהסיבות שציינת (מצריך השקעה של מילארדים אבל האקסל מסתדר תוך זמן קצר) יחד עם זאת יש פה התנהלות של רפובליקת בננות רקובות.

הגז בלוויתן התגלה כבר לפני מעל 6 שנים מבנה הבעלות הוסדר לפני מעל שלוש שנים מאז הושקעו כסף ומאמצים ע"י החברות +שונה המיסוי לרעת החברות+נחתם הסכם עם חברת חשמל שכל העולם ואחותו חתומים עליו כולל הרגולטרים למינהם יועצים משפטיים ושורה ארוכה של אוכלי חינם אחרים.

אז איך פתאום בדקה 90 המדינה מחליטה לשנות את החוקים? ויותר חשוב מזה למה? יתכן שעדיף מונפול שנמצא תחת פיקוח קפדני מאשר דואפול לא מפוקח

גיל שלי 29 בדצמבר 2014

ברור לגמרי שכל ההתנהלות כאן היתה מסריחה. אבל השאלה היא מה יותר גרוע, שהמדינה תהיה שבויה של נובל ודלק, ומחירי האנרגיה יהיו גבוהים, או לנסות לשנות את כללי המשחק, גם אם טיפה מאוחר. דרך אגב, אין כאן שינוי של החוקים, הממונה בסך הכל מבצע את תפקידו, למנוע קיומו של מונופול, והממונה הוא בהחלט חלק מחוקי המשחק.

תום 29 בדצמבר 2014

דעתי בנושא, ואני מצטער שיצא קצת ארוך:
ההשוואה לארצות הברית לבדה אינה מתאימה מכמה סיבות:
1. ארה"ב היא שוק ענק עם ריבוי חברות מפיקות אנרגיה החל מחברות ענק וכלה באנשים פרטיים עם באר נפט או גז פרטיים בשטחם.
2. בנוסף יש בשוק שלה ריבוי צרכנים מפיקי אנרגיה כולמר ריבוי חברות שצורכות את הגז ומספקות חשמל לצרכני הקצה. שוק כזה לא יכול להווצר בישראל.
3. האינטרסים של ארה"ב במדיניות החוץ, הם אלה שהביאו אותה לפתח ולהגביר את הפקת הגז, ע"מ להוריד את מחירו בעולם ובעיקר את מחיר הנפט, ולאו דווקא שקולי כלכלה פנימיים.
4. האמריקאיים (למיטב ידיעתי) לא שינו חוזים קיימים אלא הוסיפו רשיונות הפקה לשוק (בעיקר מפצלים) והוזילו את המחיר ע"י הגברת תחרות.
5. בישראל למעשה רוב הגז של לוויתן כבר נמכר ורק אז החליטה הממשלה לפתוח את הנושא מחדש, אחרי שאת אותו הדבר בדיוק עשתה לשותפות בתמר.
6. לזמן מרכיב מהותי. מחיר הגז בעולם ימשיך לרדת עם גילויים של שדות חדשים וטכנולוגיות חדשות. כתוצאה עיכובים בפיתוח לוויתן יקטינו את הרווח (גם של המדינה מיצוא) בסוף התהליך. קידוחים בלוויתן היו אמורים להתחיל בקיץ אך נדחו ליעד לא מוגדר בשל חוסר יכולתה של הממשלה לקבל החלטה בנושא.
7. לפחות אחד השותפות בלוויתן, וודסייד האוסטרלית, חברת ענק הרבה יותר גדולה מנובל אנרג'י כבר לקחה צעד אחורה והשתחררה מחוזים שחתמה עליהם בגלל שינויי המדיניות התכופים של ממשלת ישראל.
8. נובל היא שחקן קטן בשוק האנרגיה העולמי. היא מתקיימת מהפקות במקומות שחברות אחרות לא מוכנות להגיע אליהם אם בשל שדות קטנים יחסית (ים טטיס, תמר) ואם בשל בעיות יציבות כלכליים, מימשליים או בטחוניים. בתנאים האלה היא מצפה למצוא רווח. לפני שהוכיחה הצלחה אף חברה אחרת לא רצתה לקדוח פה חור לדיבל בקיר.
9. אני לא עובד של נובל אנרג'י, דלק אנרגיה או מטעמן ואין שום אינטרס אישי בנושא.

עומרי 30 בדצמבר 2014

זה לא נכון שרוב הגז מלוויתן כבר נמכר, חוזי הייצוא רק מתחילים להיסגר וחוזים פנים ארציים נסגרו בעיקר בתמר. בנוסף, ירידת מחירי הגז הנוכחית בעולם לא מטרידה את מי שמתנגד לייצוא, ויש סיבות לא רעות להתנגד לייצוא (אישית אני בעד ייצוא).

צריך להפריד בין רגולציה על משאבי הגז – רשיונות, לוחות זמנים, יכולת להקים אסדות צינורות ומתקני קליטה וכו שאותה אכן ניתן לראות כחוזה פר-אקסלנס, לבין נושאים כלכליים משקיים כבדי משקל כמו מיסוי (מס חברות, שיטות הכרה בפחת וכו – לחלוטין לא חוזה) והיטלים (רחוק מאוד מחוזה) או הגבלים עסקיים (נושא כלכלי-יישומי עם רגליים חזקות בכלל הכלכלות המפותחות שפעולה של הרגולטור בעניינו אינה יכולה להיחשב הפרת חוזה, גם אם טעה בעבר והכיר בטעותו.).

Comments closed