כמה מילים על אי.די.בי

מישהו זוכר שלידס יונייטד היתה פעם אלופה?

אני גונב מדסקל, אי די בי, אי די בו, אי דה מכבי יפו. חבר'ה זה לא סיפור גדול כל כך. מה שקרה לאי די בי קורה לרוב החברות, בטח ובטח לחברות אחזקות. וורן באפט וברקשייר האת'וואי הוא היוצא מהכלל לא הכלל. הסיפור הגדול הוא לא שאי די בי נמצאית בחדלות פרעון, וגם לא בכך שדנקנר הוביל את החברה לעודף מינוף, זה בדיוק מה שקורה בדרך כלל. אם תעקבו אחרי רשימת החברות בכל המדדים המובילים בעולם, תראו שהרשימה מתחלפת בתדירות גבוהה יותר מרשימת הקבוצות בליגות הראשונות בכדורגל האירופי, זה טבעו של עולם.

*

ההגיון של השקעה בחברת אחזקות אמור להיות כזה, המנהל בחברת האחזקות הוא גם איש השקעות מבריק ומוכח, וגם יש לו ערך מוסף כאשר הוא יועץ לחברות בהן הוא מושקע, כיצד לנהל את העסק שלהן. למען האמת, אני לא רואה יכולות כאלה באף אחת מחברות האחזקה המובילות בישראל. הן לא היו באי. די. בי, והן לא קיימות בחברה לישראל לדוגמה. אם כך, כאן קבור הכלב, מה הסיבה לקיומן של חברות אחזקה אלה?

*

נדמה לי שהסיבה לקיומן היא גם הסיבה לקיומו של מקצוע מוזר נוסף בישראל, מתווך השקעות בין הגופים המוסדיים ובין קרנות זרות. בישראל כמו בכל מקום אחר בעולם, סך הכסף שנמצא בחסכון פנסיוני, הוא סכום אדיר, ומהווה שמנת לפני החתול השומר עליו. לאחר שנים של נסיון בהשקעות, אני מרגיש בטוח מספיק לקבוע, שרוב ה"מומחיות הפיננסית" זה וודו. כמו שהגדיר שותף שלי שמנהל היום קרן גידור, כל העניין הזה של מכפילים, זה היכולת למכור לאחרים סיפור, ולגרום להם להאמין בו. כל עוד האנשים מאמינים לסיפור, החברה תרוויח, כך כאשר אנשים מאמינים בסיפור של אפל, וכך גם בקוקה קולה. אך מגיע היום שהסיפור מאבד את הקסם שלו.

הנה ראו את מנצ'סטר יונייטד השנה, הקוסם פרגוסון החזיק את הקבוצה באמצעות וודו מסוים, ועם לכתו הלך גם הוודו.  והתעשייה הפיננסית מנסה למכור לנו תזה, שקיים משהו מדעי מאחורי הצלחות, וישנן דרכים לנבא מי יצליח ומי יכשל, ואף יתרה מכך, ניתן לתת תחזיות מדויקות של כמה החברות ירוויחו כל שנה, ולהרבה שנים קדימה.

התעשייה הפיננסית מנסה למכור לנו חלום, חלום שאומר שניתן למדוד בצורה מדעית, מי החברות שיצליחו, ואפילו לשים מספרים שינבאו כמה הן ירוויחו בכל שנה. מאחר וגם כאן אין מדע אמיתי מאחורי הסיפור הנחמד הזה, התפקיד האמיתי של הגופים הפיננסיים הוא לתווך בין הכסף שאנו חוסכים, ובין גופים רנדומליים שזקוקים לכסף הזה. מאחר ואין מדע אמיתי מאחורי הסיפור הזה, הגופים הפיננסיים מוצאים את עצמם דואגים לאנשים שעבדו איתם קודם לכן. תמצאו שרוב המתווכים של הכסף שלנו, היו חלק מגופים פיננסיים בעברם, ומאחר ויש המון כסף בסיפור הזה, לכל מנהלי הכספים יש אינטרס לדאוג לחברים, שכן אלה ידאגו להם מאוחר יותר.

*

זה כל הסיפור כולו. מי שמוצא את דרכו לקערת השמנת, ידאג למילייה מסויים. זה יהיה המילייה שיצליח לגייס אשראי מתוך קערת השמנת, ולכן מי שגייס את האשראי, יקצה חלק ממנו למשכורות של אנשים אחרים מהמילייה, כדי שאלה יעודדו את מנהלי ההשקעות למיניהם, להמשיך ולהעביר כספים לחברות שלהם. זו התעשייה הפיננסית בקליפת אגוז.

*

נוחי דנקנר לא המציא את השיטה, והוא גם ממש לא פושע כזה גדול. להיפך, בניגוד להרבה אחרים, הוא היה מכור כל כך לסיפור של האגו שלו, שלא היתה שם ציניות בכלל. הוא משכן את העתיד הפרטי שלו, בניגוד להרבה אחרים שהם ציניים מספיק כדי למשכן רק כספים של אחרים. זה סיפור פשוט על אגו. רק אגו. כמו שרובנו לא יודעים שובע בארוחה טובה עד שנתפוצץ, כמו שרובנו חווינו הנג אובר בחיינו, כך מי שצובר כח, ימשיך לצבור עוד ועוד, עד שהכח יפיל אותו מטה.

המעטים ששורדים הם גם ברי מזל, אבל בעיקר אוטיסטים גדולים שיודעים להתרכז לא בכח אלא במטרה. כמו שאת מייקל ג'ורדן לא עניין כלום חוץ מלנצח משחקים, כך וורן באפט לא מתעניין בכלום פרט לדבר אחד, והוא להרוויח עוד דולר. ברגע שהאגו נכנס, ברגע שהאדם דואג לדבר נוסף, זהו הרגע בו נגזרה הגזרה, עכשיו זה רק שאלה של זמן. רובנו כאלה, אנחנו מושפעים ממערכת 1 שלנו (אינטואיציה) במקום בו אין לה שום רלבנטיות. זה לא סיפור של רשע, זה סתם עוד סיפור אנושי.

icarus-and-daedalus-story-8

"אתגר אטביסטי" (בעקבות האנטר ס. תומפסון)
"1-0 קטן בפנדל שלא היה"

33 Comments

איתן מסוארי 17 בדצמבר 2013

נהניתי מכל מילה!
הערה קטנה:
יש אנשים שהשכילו לרסן את האגו שלהם ולהצפין אותו בתוך קופסא. אחד מהם הוא וורן באפט. לא בטוח שהמילה אוטיזם מתאימה.

בקשה קטנה:
לא ביקרתי כאן בתקופה שבטר פלייס נפלה. אולי כתבת על כך. אבל הייתי שמח לקרוא תובנות שלך לגבי שי אגסי.

גיל שלי 17 בדצמבר 2013

אני זוכר שכתבתי על זה, אחפש ואשים לינק. לא הייתי צריך להשתמש במילה אוטיזם, צודק.
דרך אגב לחדשים פה, את הפוסט הראשון שלי על נוחי דנקנר כתבתי כבר לפני יותר משנתים

אריק האחר 17 בדצמבר 2013

גיל
תודה על פוסט מעולה.
אולי אני טועה וזאת משאלת לב אבל ההרגשה שלי
שלוורן באפט יש צניעות ורגישות טבעית .
לנוחי דנקנר חסר מהמצרך הזה.
ושוב אינני מכיר באופן אישי אף אחד מהם.
הכול מהמדיה.

יריב 18 בדצמבר 2013

אני חושב שאני מבין את כוונתך בפסקה האחרונה, אבל אני חייב לומר שהניסוח "וורן באפט לא מתעניין בכלום פרט לדבר אחד, והוא להרוויח עוד דולר" לגמרי לא מתאים. גם נראה שברמה האישית באפט מתעניין בדברים אחרים, וזה גם תיאור מטעה של ההתנהלות העסקית שלו (לפי מה שאני יודע עליה).

אני מניח שכוונתך היא שוורן באפט מקבל החלטות עסקיות רק על סמך מידע עסקי, לא על בסיס רגשי, אך הניסוח נשמע אחרת.

גיל שלי 18 בדצמבר 2013

יריב – הבנת אותי נכון. כנראה הייתי צריך לדייק בניסוח.

ניר 18 בדצמבר 2013

מה שמצחיק אותי זה שמישהו חושב שהסיפור הזה של אידיבי ישנה משהו בשוק ההון. כבר ראיתי עיתונאים פומפוזיים כותבים שזהו, מעכשיו טייקונים יחזירו את החובות ולא יהיו תספורות.

מה בדיוק השתנה? הפירמידה שהיתה של נוחי הפכה לפירמידה של אלשטיין (שממוקמת בארגנטינה, אז חוק הריכוזיות לא נוגע בזה). הסדרים בסדר הגודל הזה לעולם לא נראה עוד בישראל (לפחות לא ב-20 השנה הקרובות), אז מה בדיוק ההשפעה של האירוע הזניח הזה? שלושה שקלים בערך לכל חוסך פנסיוני? הייתי נותן עשרה, רק שיעזבו אותי קצת בשקט.

גיל שלי 18 בדצמבר 2013

עדיף שיהיה חייב לאנשים בארגנטינה אז משהו טוב קרה בכל זאת.

פנדה 18 בדצמבר 2013

הרווח ברמת הפרט הוא שאולי יהיו קצת יותר אחראיים עם החסכונות שלנו. למרות שלא הייתי בונה על זה יותר מדי מצד אחד – מצד שני דנקנר הוכיח שהוא די שם זין על הכסף, ככה שבהחלט יש סיכוי לשיפור.

הרווח ברמת הכלל הוא שעכשיו החובות יהיו בארגנטינה מה שיגרום להזרמת כסף מבחוץ לסגירת החובות, וזה די דומה להשקעות זרות – וזה טוב כי נכנס כסף למשק.

ושוב מצד שני – הסכנה ברמת הכלל היא שעכשיו כספי חסכונות יצאו החוצה מישראל. את זה אפשר למנוע ע"י רגולציה די בקלות.

גיל שלי 18 בדצמבר 2013

פנדה – זו ממש לא סכנה. האינטרס שלנו כחוסכים הוא פיזור. אם כספי החסכונות שלנו יצאו החוצה, אנחנו נהיה בטוחים יותר ברמת ניהול הכסף שלנו, הריביות על האשראי לא יהיו בועתיות, ולכן יותר כסף זר יזרום פנימה למשק שלנו, ובעדיפות להשקעות הוניות

אריק 18 בדצמבר 2013

האם יש אלטרנטיבה לפנסיה?

גיל שלי 18 בדצמבר 2013

אין. אפשר לנסות לדאוג לכך שתהיה לנו הרבה יותר בחירה בפנסיה, והרבה יותר תחרות, ואז ישרוד בפנסיה מי שידאג לחסכון שלנו, ולא מי שידאג לחברים שלו

yaron 18 בדצמבר 2013

יש אלטרנטיבה – ניהול עצמאי של קרן הפנסיה תוך הגבלות.

אילן 20 בדצמבר 2013

יש – להמשיך לעבוד.

רני 18 בדצמבר 2013

נראה שנוחי היחיד ששיחק לפי הכללים. קיבל מימון ונתן את הבטחונות שביקשו. מי שנתן לו את הכסף הוא זה שמעל באמון מעסיקיו והציבור.

(זה לא אומר כמובן שלא צריך לקחת לו את החברה. גם זה לפי הכללים).

מיקיג' 18 בדצמבר 2013

גיל גיל, זה ניתוח פסיכולוגיסטי שהוא לא יותר מהיפותזה. ככזה, הוא די חסר משמעות בעיני. גם אם האגו של דנקנר אכן גדול. אני מכיר כמה אנשים עם אגו לא פחות גדול שיודעים ומבינים שיש כללי משחק.

ככלל, דקנקנר ובאבט משקפים באותה מידה את התפיסה הקפיטליסטית הטהורה (זו המקורית, שעוצבה במאה ה-19 ברוח על הרקע הפרוטסטנטי ופותחה בהמשך בניתוק ממנו), של הרווח לשם רווח.

אין שום הבדל ביניהם במובן הזה. וגם לא בפסיכולוגיה שמניעה אותם ככאלה.

ההבדל הוא שדנקנר פעל בשוק קטן יותר, וניצל את היתרון שהשוק הזה נותן, והשוק האמריקאי לא – אינספור הזדמנויות לאנשים כוחניים. דנקנר עשה כל כך הרבה דברים פסולים כבעל שליטה בקבוצת החזקות – ולא, אחרים לא עשו אותם – שתקצר היריעה. נזכיר כאן רק את ישראייר, מעריב, וההימור על קרדיט סוויס.

החברה לישראל, דוגמה טובה לחברת החזקות במימדים דומים, יש סוג אחר לגמרי של התנהלות בעייתית, והסיפור הוא הרבה יותר מורכב.

גיל שלי 18 בדצמבר 2013

לכתוב שדנקנר ובאפט הם אותו דבר כי שניהם רצו להתעשר, זה כמו לכתוב שמייקל וסטפון מרבורי הם אותו דבר, כי שניהם משחקים כדורסל.
מניסיון אישי, כאשר ההצלחה מנפחת את האגו, אז מתחילות הטעויות. באפט הוא באמת מקרה ייחודי שנדבק לאותה צורה ואותה שיטה של בחירת חברות, בלי שום חיפוש אחר הדרכים להאדרת שמו.
נוחי נתן לנו הצצה לנפיחות של האגו כאשר קנה את קרדיט סוויס כדי לטעון שהוא ניבא את המשבר ב2008. הסיבה היחידה לקנייה היתה העסקה בלאס וגאס כמה חודשים קודם, עסקה שקצת סתרה את הטענה שהוא אכן ניבא את המשבר.

yaron 18 בדצמבר 2013

גיל, אחד הפוסטים הפחות מוצלחים שלך…
נוחי דנקנר הוא לא הסיפור, הסיפור זה הבנקים שנתנו לו מילארדים ללא בטחונות…
אז אני יודע שעכשיו תסביר לי שכל הבנקים עשו את זה, ושאם הם לא היו נותנים אז הוא היה הולך לבנק אחר – מה שבדיעבד היה נפלא בעבורם.
בסופו של דבר מדובר בפשעי צווארון לבן מהדרגה החמורה ביותר שנעשו ע"י המון חברות – אז מה? חזרנו לתירוץ "כולם עושים את זה"?

אביאל 18 בדצמבר 2013

זה לא תירוץ אבל ככה המערכת פעלה וגם פועלת פחות או יותר, אי אפשר לשנות סדרי עולם, ברוב המקרים זה עבד, אל תשכח גם שהכלכלה הישראלית אינה מנותקת מהעולם, אם המשבר של 2008 לא היה מתרחש, קשה לי מאוד להאמין שדנקנר, בן דוב וכו׳ היו מגיעים למצב שהם הגיעו אליו.

צור שפי 19 בדצמבר 2013

בקיצור, מי שגונב תפוח מהסופר של דנקנר הוא גנב אבל דנקנר, בן-דב וכו' הם נורמטיביים. איחסה.

גיל שלי 19 בדצמבר 2013

צור – מה לעשות, הם ניצלו את המערכת שהיתה קיימת פה, הם לא נחמדים אבל לא גנבים

צור שפי 19 בדצמבר 2013

גיל, אתה צודק במובן הכי פורמליסטי אבל זה אי צדק שצורח לשמים. אני אזרח שומר חוק מתוך העקרון שיש דין אחד לעשיר ולעני למרות שברור לי שבפועל זה לא ככה ושמה שאתה מכנה "המערכת" מוטה לטובת החזקים ומלבינה/מכשירה את חטאיהם ושרציהם. הטענה שלי היא שברגע שהתהליך הזה הופך בוטה מדי, חד צדדי מדי, גלובלי מדי, קיימת הסכנה (והיא אכן קיימת) שאזרחים כמוני יגידו שהם לא מוכנים יותר לקבל את כללי המשחק ויפסיקו לשמור חוק.

גיל שלי 19 בדצמבר 2013

צור – אתה יודע שאני חושב שחייבים לשנות את המערכת. אך גם במערכת תקינה, חברות ציבוריות יפשטו רגל, והבעלים יאבדו את החברה, וככה זה צריך להיות. אי אפשר לנהל כלכלה כאשר אתה מסכן לא רק את הכסף שלך, אלא גם את החופש שלך, במידה ואתה כושל בניהול החברה

צור שפי 19 בדצמבר 2013

על זה אנחנו מסכימים. השאלה היא רק איפה נקודת האיזון ודי טריוויאלי לדעתי שאנחנו איבדנו אותה.

אבי 18 בדצמבר 2013

זה בהחלט סיפור אנושי מצוי, אבל אני לא מסכים שלא מעורב פה רשע.
הנכונות לדרוך על אינטרסים של אחרים לשם האדרה עצמית; הריפוד חסר הפרופורציה של נאמנים בכמה מעגלים: מנהלים, משרתי ציבור לשעבר,פוליטיקאים -השחתה בהיקף גדול מאד.

מה זה בכלל רשע? האם לא ניתן לקטלג כל מקרה של "רשע" תחת איזה כשל אופי/אישיות/אגו? סליחה על הדוגמה הקיצונית, אבל חלק ניכר מהרוצחים הסידרתיים פועלים מתוך הדחף להאדיר את האגו שלהם/להתפרסם, ולאו דווקא מתןך תאוות הרצח עצמה. האם זה הופך את זה לפחות מרושע?

אדם בן דוד 18 בדצמבר 2013

אני עובד בחברה שמייעצת לשוק ההון. אני זוכר שכשהתחיל המשבר העבירו לנו הדרכה על מה היה ומה הרגולציה החדשה וכו. אני זוכר את עצמי שואל- "מה?" "לא יכול להיות" ופשוט בשוק. ההבנה שנתנו לכל מיני חברות מילארדים של כספי הפנסיה ואמרו להם- תשקיעו. אתם לא צריכים לקחת אחריות, להצביע באסיפות או לעשות משהו – רק תחלקו את הכסף. הייתה שוק בעבורי. יש פשוט הון עצום שיושב שם ורק מחפשים למי לתת אותו. אם אני אבקש- יצחקו לי בפנים. אבל אם מישהו כבר נתן לי ואני "בפנים" אני אקבל עוד ועוד. איש כושל כמו בן דב יכול למנף עצמו לדעת, לסחוט את אורנג' עד דק רק כדי לצאת נקי בסוף.
ובהקשר של ספורט איני יכול שלא לראות דמיון לקבוצתי האהובה שעה שנרכשה במחיר שערורייתי מטביב (מה בער לכם? הוא היה מוכר בלא יותר מהמחיר בו הוא קנה +1 בשביל הכבוד- לא היה לו כוח יותר) ועכשיו מנסים למכור אותה בתוספת החובות.
תודה גיל על עוד פוסט מעניין.

yaron 18 בדצמבר 2013

זה בדיוק העיניין! זה לא דנקנר, זה הבנקים והמפקחים שפשעו. דנקנר עשה מה שכל אחד אחר היה עושה, אבל זה שהבנקים שיתפו פעולה והרגולטור עצם עין זה פשעי צווארון לבן שצריכים להיחקר ע"י המשטרה ולא ע"י העיתונים שגם כך נמצאים בשליטת הטייקונים…

אבי 18 בדצמבר 2013

הוא היה בלב העניין, למה אתה מנקה אותו?

אדם בן דוד 18 בדצמבר 2013

כי זה לא באמת אשמתו. זרקו עליו כסף. ים של כסף. בלי בטחונות בלי שאלות. כל אחד שהיה נתפס כ"לגיטימי" יכל לקבל אשראי וכמה כסף שהוא רק ירצה. וברגע שאחד הגופים נתן לו כסף- שאר הגופים נתנו לו ביותר קלות. מה הוא עשה שאתה טוען שהוא אשם? הוא אמר להם- תנו לי את הכסף אני אעשה ממנו יותר כסף. ובהתחלה הוא באמת עשה כי כל הזמן נכנס עוד כסף. הוא מינף ומינף ובסוף זה קרס לו. פישמן, לדוגמא, כשאכל אותה עם הטורקים- ספג הכל והתאושש. דנקנר היה על כלום. וברגע שהפסיקו לתת לו עוד ועוד אז הכל נעצר. אבל אם לא יתעוררו וישנו משהו (כמו באמת לאפשר לכסף לזרום החוצה, כי פה יש יותר מדי כסף ופחות מדי אפיקי השקעה טובים ואם המוסדיים לא יודעים להשקיע אז שלא יגבו דמי ניהול ויעבירו אותם ישירות למי שכן יודע)

גיל שלי 18 בדצמבר 2013

תשובה למיקיג' ירון ואבי, אני לא פוטר אותו מכלום, הטענה היא שהבעיה האמיתית לא נעוצה בו, אלא בגורמים שמאפשרים זאת.
רפרנס לפוסטים שעסקו כבר בבעיות אלה
http://debuzzer.sport5.co.il/shely/archives/4532
http://debuzzer.sport5.co.il/shely/archives/4560
http://debuzzer.sport5.co.il/shely/archives/4167
http://debuzzer.sport5.co.il/shely/archives/3713
זו היסטוריה חלקית לכל מי שחדש בבלוג שלי

אביאל 18 בדצמבר 2013

גיל שלי – אני חייב להסכים עם מיקיג' בעניין דנקנר וההתנהלות, עניין האגו קיים, אבל גם עניין ההתנהלות, 350 מיליון במעריב ? ההימור בקרדיט סויס, משיכות הדיבדנדים האגרסיביות ובכלל התנהלות חסר אחריות בכל מה שקשור לניהול תקין של תאגיד.

נכון שגם המוסדיים אחראים, אבל בוא נשים את הדברים על השולחן, הם השקיעו בצורה טובה גם בחברות טובות שעזרו לחוסכים, זה היה הנוהג של החברות ואני גם לא בטוח שהוא בכלל השתנה, למרות שאני מעדיף לקוות שכן.

איציק 18 בדצמבר 2013

משהו יכול להסביר למה הרגולטור יכול להגביל את הבנקים לתת הלוואה לדירה עד 70% מגובה הנכס אך מצד שני מאפשר לבנקים לתת לדנקנר ודומיו הלוואות בסכום שהוא פי 10 מגובה הנכס שיש לו (לפי מה שאמרו ברשת ב' ובהנחה שזה נכון)? האם אין פה צורך בשמאי שיבדוק נכסים/ערבויות, אין הגבלה על גובה ההלוואה? כלומר, הבנקים מוכנים לקחת סיכון כדי שבנק אחר לא ירוויח, אך היכן הרגולטור?
נושא אחר הוא איך אפשר לסמוך בכלל על מישהו שאת היעוצ העיקרי שלו מקבל מבאבות מנתיבות? האם הינו סומכים על מישהו שמקבל החלטות לפי מגדת עתידות? מה הרנטגן רואה טוב יותר ממה שרואים בכדור בדולח, כלפי טארו או קפה הפוך? רק מהתנהלות זו היתי נמנע לשתף איתו פעולה (האמת הוא לא היה צריך אותי אף פעם).

עומרי 19 בדצמבר 2013

דנקנר הוא אגו, תאוות בצע, כריזמה וייחוס. כל אלה בהחלט תרמו לעלייתו ונפילתו.

הוא גם איש עסקים גרוע ומשקיע נוראי. דנקנר משקיע גרוע, באפט ועוד רבים, לא הרוב אבל רבים, אחרים הם משקיעים מעולים.
דנקנר לא הביא עסקה אחת מוצלחת לחברות האחזקה בקונצרן ב-10 השנים שהוא עומד בראשו.
העסקה המוצלחת היחידה שביצע מבחינת החזר על ההשקעה הייתה עסקת ההשתלטות על הקבוצה ב-2003 – למרות קריסת המניות ההון העצמי שהשקיע הוחזר ובגדול בדיבידנדים ובעסקת בעלי העניין המפוקפקת עם גנדן תיירות.

הטעות הנפוצה ביותר שקיימת אצל רבים – מפרופסורים למימון ועד לבוגרים טריים של קורס ניתוח טכני היא שהשקעות הן מדע.
הן לא. אין נוסחא. הרמה המתמטית הנדרשת כדי להצליח היא של סוף כיתה ח'.
למרות שהן לא מדע – השקעות הוא תחום שיש בו מצוינים ויש אחרים.
עסק אחד בכל פעם, משקיע נבון נשען על תובנות רבות שנים לגבי מהו עסק מצליח, עם יתרון תחרותי בר-קיימא, הנהלה איכותית ובתמחור סביר.

באופן דומה לכך שהבנה ב-NBA אינה מדע ולמרות זאת אם תשים את כספך על כך שהניקס לא יזכו באליפות אני יכול לחזות ברמת ודאות גבוהה שתעשה עסקה טובה.

גיל שלי 19 בדצמבר 2013

אנחנו בהסכמה מלאה

Comments closed