הגיע הזמן לדון בהישג הגדול של דה מארקר. דה מארקר שם לעצמו את הריכוזיות כמשימה. הם הגדירו את השוויון בחלוקת ההכנסות כערך עליו ראוי להלחם, הגדירו את הריכוזיות במשק כמעצור, ונכנסו חזיתית במלך מלכי הריכוזיות, נוחי דנקנר.
*
נוחי דנקנר לא ישב שלוב ידיים תחת מתקפה זו. הרבה לפני ועדת הריכוזיות בכנסת, היוזמות לפירוק הריכוזיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נוחי דנקנר זיהה את המתקפה של דה מארקר כפוטנציאל סיכון רציני, ובהתאם לתרבות הכח בה התנהל, הוא מיד החל לתקוף חזרה. הקנייה של מעריב הראתה שאין גבול לשאיפה לכח. עוד לפני שהיה בעלים של שופר עיתונאי, נוחי דנקנר ניצל את השפעתו כדי שעיתונים ינקטו בעמדה הנוחה לו. הוא גם ניצל את כוחו כדי להוביל לפיטורים של שירה מרגלית ואורן פרנק מהובלת משרד פרסום, מאחר ואלה בקרו אותו בטור. המאפיין את אלה שמאמינים בהשגת כח, הוא הפחד התמידי בו הם חיים. הם יודעים שהשגת הכח מזמינה אחרים לנסות ולהשיג כח גדול יותר, ולכן הם מתפתים לאכול עוד ועוד, עד שהם מתפוצצים. סיפור רכישת מעריב על ידי אי.די.בי היה רק עוד דוגמה.
*
למרות ניסיונות החיסול של דה מארקר ועיתון הארץ בשלל דרכים (הצעת משכורות גבוהות לעיתונאים מובילים בהארץ רק כדי שיעזבו את העיתון כדוגמה אחת), דה מארקר לא הירפה. הפעולות של משה כחלון כשר התקשורת הראו שהמשימה של דה מארקר הוכתרה בהצלחה. קם הפוליטקאי אשר ראה רווח פוליטי מספיק גדול, באפשרות להלחם בריכוזיות במשק, ולקחת סיכון להמשך הקריירה שלו. השאיפה לכח של דנקנר, עשתה את השאר.
*
מסתבר שלפעמים נביחות משפיעות. מסתבר שיצירת אוירה ציבורית יכולה לשרת את הציבור, ולא רק לפגוע בו. אולי כאן בדה באזר נצליח באותה מידה להשפיע על תרבות הספורט בישראל, באמצעות הגדרת המכשולים ליצירתה של תרבות שכזו, ונביחות בלתי פוסקות עד להסרת מכשולים אלה. כמו שלא ניתן היה לצפות מידיעות להלחם בתרבות ששירתה את בעליו, כך לא ניתן לצפות שמלחמה לשינוי תרבות הספורט תגיע מאלו המתפרנסים כיום מקיום תרבות הביבים בספורט היקר לנו כל כך. אך דה מארקר הראה לנו שאפשר לשאוף לשנות גם מכח הנביחות בלבד, לא תמיד צריך מעשים נוספים.
ישנם עוד עיתונאים הנובחים בכיוון הנכון, שאול אמסטרדמסקי בכלכליסט למשל מתמקד בנושא הפנסיה עד לעייפה. בסופו של יום, לפעמים עושים דברים קיצוניים כדי להשיג שקט מהנביחות.
וכדי להדגיש את הפחד שהנחה את מעשי אי.די.בי, אני מצרף תמונה מהפחים של החברה אתמול בצהרים. כאשר פוחדים פונים לכוחות עליונים, אך אלה כמו כל מעשה שרלטנות, לא תמיד מועילים. בסוף הכל נשפך לפח האשפה של ההיסטוריה.
53 Comments
אני חושב שההישג האמיתי של דה מארקר וכלכליסט זה העובדה שבשנים האחרונות אנשים מתעניינים ומבינים הרבה יותר בכלכלה. לפני כמה שנים ההנחה היתה שהאנשים שם (אנשי האוצר, קרנות הפנסיה, הבנקים, בנק ישראל וכו') יודעים מה הם עושים. העיתונים הכלכלים הללו (וגם הבלוג הזה, אני שמח לומר), יחד עם המחאה החברתית, גרמו לכך שאנשים מתענינים הרבה יותר, קוראים הרבה יותר ומבינים מתי עובדים עליהם (שזה רוב הזמן). עוד ארוכה הדרך למהפכה אמיתית, אבל להבין מה לא עובד זאת התחלה מצוינת.
אני חושב שזא בעיקר המחאה החברתית שהעלתה את המודעות שזה גם לא כזה מסובך כמו שגורמים לנו לחשוב וגם חוסר הזרקור הציבורי סייע לעובש ולפטריות לשגשג
אנשים קוראים יותר כלכלה, מבינים יותר- ממש לא.
share share share
say say say
או כמו ששוש עטרי זצ"ך הייתה מציגה זאת: אמרי אמרי אמרי.
http://www.youtube.com/watch?v=aLEhh_XpJ-0
זצ"ל כמובן
קרמר, טוב לראות שאתה עדיין פה. מתגעגעים.
+16
גיל, אני מאוד אוהב את הכתיבה שלך. אתה מאוד מזכיר את רן לוי (פודקאס "עושים היסטוריה") בהגשה שלך.
הריכוזיות בארץ היא אם כל חטאת. ואתה צודק במאתיים אחוז שרוב שופרי התקשורת שבויים של אותה חונטה מצומצמת. השאלה היא איך מייצרים אלטרנטיבה בלתי תלויה וללא אינטרסים. כי בינינו, גם את דה מארקר יום אחד הם יורידו או יצליחו לאלף.
דה באזר לספורט עושה עבודה מצויינת (אם כי המקום רווי מכביסטים :-) ). אם תוביל/תתניע משהו דומה בכלכלה שיהיה חף מאינטרסים ויסביר להדיוטות בשפה פשוטה, זו יכולה להיות מהפכה – לא פחות.
בהקשר הזה, מעניין אותי לדעת מה אתה חושב על המנטרות שפרופסור זליכה משדר לנו חדשות לבקרים.
דה באזר לספורט עושה עבודה מצוינת – בגלל שהמקום רווי מכביסטים ;)
המקום היחידי שבו מכביסטים יוצאים נגד ריכוזיות
אני מאוד חשדן בכל הנוגע לירון זליכה. מלחמתו בפישר לדוגמה, הפגינה חוסר הבנה במתרחש בכלכלה העולמית, מיקוד עצום בתזות שכבר הוכח שהן לא רלבנטיות. ישנם דברים נכונים שהוא אומר, אך הכל נראה שמגיע מתוך אג'נדה אישית.
אני מנסה להביא את מה שאני יודע, השפה היא שפת הדיוט מאחר ואני הדיוט בכלכלה, מקווה שאני מצליח להסביר את עצמי בצורה מוצלחת מספיק כך שכולם מבינים את הכתוב בפוסטים שלי
אחלה פוסט.
שותף לתקווה שדה-באזר (וכן מספר עיתונאי ספורט איכותיים הכותבים במקומות אחרים, כגון אוריאל דסקל) יסייעו לשנות את השיח והחשיבה בנושא ספורט, ויורידו מגדולתם "אתרי ספורט" ידועים שלמעשה הינם אתרי רכילות (המתמחים בברווזים עיתונאיים פריכים ומופרכים).
בשביל לקיים את המשאלה שלך ישנו תנאי בסיסי והוא שבעל הבלוד דורפן יגלה סבלנות גם לדעות אחרות.
בעבר הבחור היה חותם קריזה ומוחק יותר מדי מגיבים.
בחודשים האחרונים שמתי לב שהבן אדם התמתן .
במידה ויהיה חופש דעות כן גם דעות שונות בספורט ובהכל (כמאמר המשורר ברודי). הרי שנוכל לקדם את הרעיון הנחמד שלך.
אגב מותר לזרוק מגיבים בתנאים מסויימים ובתנאי שתנאים אלו יחולו גם על הכותבים ויחולו על כל המגיבים בשווה ולא לגופה של דעה.
אגב אישית הכי התרגזתי בעבר מהאמירה שאמרה משהו כמו .
"זה הבלוג שלו ולכן מי שרוצה שישאר ומי שלא שיעוף"
אם רוצים לשנות גישה ואני בהחלט בעד צריך לכבד את הקהל שאלמלא כן הקהל יברח.
דורפן הקים את דהבאזר כאכסניה לבלוגים שונים עצמאיים. לכל בלוג מדיניות משלו. נדמה לי שדהבאזר היא אכסניה שמאוד מכבדת את קוראיה ואת מגיביה. אני יודע שאנו מתייחסים אל קהל הקוראים והמגיבים בפרט, כשותפים לכל דבר ועניין (פרט להפסדים הכרוכים בתפעול האתר).
מדיניות פסילת התגובות גם היא משתנה מבלוג לבלוג. אני יודע שכאן כמעט ולא פסלתי תגובות פרט למקרה אחד בו השפה ירדה אל מתחת לקווים האדומים שאני מכון להרשות אצלי.
מעולם לא ראיתי כאן או בכל שאר הבלוגים באתר פסילה בגלל דעה.
בכל מקרה תודה שאתה וכל השאר עוצרים כאן מדי פעם להשתתף אתנו ביצירת הקהילה הזאת
ומי שרוצה לתמוך בהם צריך גם לשלם. לא רק לקרוא בחינם פעם ב
אתה מדבר על דהבאזר או דה מארקר כאשר אתה מציין שצריך לתמוך בהם? :-)
גם וגם :)
תוכן איכותי בעיתונות חשוב לי מאד, ואני משלם עליו הרבה כסף כל חודש במודע (וגם לדה מארקר כנגזרת משנית מבחינתי, כי הוא עיתון די שטחי בסה"כ, למרות בשבנים האחרונות באמת שינה קצת כיוון).
מי שמאד חשוב לו תוכן איכותי בספורט כמו זה שדה באזר מספק, צריך לשלם גם על זה. לי אישית זה פחות חשוב, ואני מרגיש שאני מספיק תומך בזה בתשלום להארץ :D
זה קצת יומרני לייחס את פועלו של כחלון התותח לכלי תקשורת.
לא?
אני חושב שדה מרקר החטיאו את המטרה בגדול. הם מתמקדים בשטות כמו הפירמידות במקום להתמקד בבעיה האמיתית – העדר תחרותיות בכל שדה ושדה. סלקום נותרה חלק מפירמידה ובכל זאת יש תחרות בשוק הסלולר, כך שההוכחה היא שפירמידה ממש לא מפריעה לתחרות כשיש מתחרים בשוק.
את עולם הבנקאות והקמעונות צריך לפרק ומהר מהמונופולים בכל דרך (אגב, בזמנו שמעתי שבאוצר היתה כוונה לפרק את תנובה לשלוש חברות נפרדות כדי להילחם בכוח של החברה, משום מה זה ירד מסדר היום כשהמחאה שככה). הבעיה מעולם לא היתה עם מבני השליטה אלא רק עם חוסר התחרותיות, לצערי זה לא נפתר ולא ייפתר בעתיד הקרוב לעין.
מבנה השליטה היה בהחלט חלק מהבעיה. ההשפעה שהיתה לנוחי על המחוקקים לא דומה להשפעה שתהיה לאלשטיין לדוגמה, גם אם שניהם מחזיקי פרמידות. יתרה מכך, עניין הפרמידה מזיק גם בגלל המינוף שטמון במבנה, מינוף שגוזר גישה לאשראי, וגוזר גם החלטות לפי הטווח הקצר על פני הטווח הארוך. ברור שמדובר רק בחלק מהבעיה, אך כאשר ישנה הצלחה והשפעה, מצאתי לנכון לציין זאת.
כמובן שיש עוד עיתונאים עם הצלחה והשפעה בתחום הכלכלי
הבעיה שלי היא לא המחמאה לדה מרקר או לעיתון אחר אלא עם הנושא עצמו.. מבחינתי דה מרקר יכול לקחת קופון על המהפכה, ובכבוד, אבל שום דבר עמוק לא באמת נפתר.
בוא נדבר על עולמות בעייתיים אחרים: עולם התקשורת, שסובל מבעלים עם כיס עמוקים שממוטט את התעשייה ואף אחד לא נוגע בו, כשבימין מעבירים חוקים נגד השפעות זרות של עמותות (שזה היינו הך).
באשר למינוף, אז יש חברה שממונפת בגלל בעל שליטה ויש חברה שממונפת באג"ח, בעיניי אין הבדל משמעותי. לראייה – פרמידות שקרסו גם מסיבות אחרות (תשובה).
רוב החברות במשק יקרסו בשלב מסוים. מינוף הוא טוב כאשר הוא במידה, פירמידה מוציאה את המידה מהמשוואה וגורמת לעודף מינוף בהגדרה. כאשר בעל שליטה ממנף כדי לקנות שליטה בחברה, העיוות שנוצר בהחלטות החברה גדולות יותר לעומת המצב בו החברה עצמה ממנפת (ועל זה תוסיף את מידת המינוף האפשרית).
כמובן ששום דבר עמוק לא נפתר, אך יש פה בעיה חשובה שכן
בסופו של דבר הכל תלוי בעומק הכסים של בעל השליטה.. אם הוא מספיק עשיר, הוא יכול להחזיר לעצמו את ההשקעה גם בעשור ולא בשנתיים בלחץ.. כמו קרן השקעות.
אם הוא עשיר הוא לא צריך פרמידה…
אלשטיין מאוד עשיר, מהעשירים בארגנטינה, ויש לו פירמידה..
דה מרקר בהחלט תוקף את העדר התחרות שגורם לרמות מחירים גבוהות. הנביחות על הפירמידות הן רק כי, לדעת כתבי ועורכי העיתון, הפירמידות הן חלק מהמונופוליזציה, והן תורמות ליוקר המחיה בצורה ישירה מאוד.
משהו קטן שנראה לי שיכול לפתוח דיון.
בקשה אחת לפני, הדיון הוא ביצירת קהילות "חכמות" מבחינה צרכנית ובמקרה הנ"ל שימוש בכוח קניה רחב סביב קבוצות ספורט אני מבקש בכל לשון של בקשה לא להפוך את הדיון לסגנון של "למי יש יותר גדול".
ולענייננו:
אז בואו נחשוב שנייה על מחירי הכרטיסים נגד בני יהודה ונתחיל בעובדות:
1. בני יהודה לוקחת כבר שנים לכל משחק בית 50 ש"ח מאוהדי כל הקבוצות
2. בני יהודה מתוגמלת ע"י ההתאחדות עבור המחיר הזה (מישהו אמר דמאיו?)
3. ההתאחדות לא מנהלת שום רגולציה נראית לעין לגבי מחירי הכרטיסים לקבוצות ביתחוץ בארץ והרגולציה שכן תקפה נעקפת בקלות בלתי נסבלת
4. איך אמור להרגיש מנוי של מכבי כאשר מוכרים כרטיס לאוהד חוץ במחיר זול ממחיר המנוי?
5. כתב החצר של דמאיו הציב "עובדה" ומאז כולם מסביבי מצטטים אותו כאילו מדובר בפאקינג אפיפיור
6. בעונה הנוכחית קבוצת הכדורגל של מכבי ת"א לא צריכה את האוהדים שלה בשביל לנצח את בני יהודה
יש לנו בתור ציבור האוהדים הכי גדול בארץ את הכוח לגרום לכל בעלי הקבוצות הקטנות (שבונות תקציבים שלמים על הכנסות ממשחקים שלנו) לקבל החלטה עסקית מאוד מאוד ברורה:
האם אני רוצה לגבות 100 ש"ח לכרטיס ושיגיעו 100-200 אוהדי מכבי ת"א או שאני אגבה 50 ש"ח ויגיעו 6,000 – 8,000
כמובן שאנחנו בתור ציבור פראייר ומטומטם נגרום לאותו בעלים להגיד לעצמו: במילא יגיעו אלפים בוא נעלה את המחיר כמה שאני ארצה ובהתאם אני ארוויח.
פעם פעמיים שלוש נעשה את זה לאשדודבני יהודהרמת השרוןהפועל עכו ולא יוכלו להתעלם מזה יותר.
מי שהולך למשחק הזה שלא יתלונן על מחירי כרטיסיםהתאחדותבעלי קבוצות וכו'…
מי שהולך למשחק הזה חושב על הטווח הקצר בלבד!!!
והנהלת מכבי היקרה, תודה על זה שאתם נשארים נאמנים לקהל שלכם הרבה לפני שאתם נכנעים לפופוליזם זול…
אלי ציפורי מגלובס עושה עבודה עיתונאית טובה ואמיצה
נכון. לא יודע אם אמיצה, אבל עקבית, איכותית ותקיפה. ומי שאמר שדה-מרקר לא פועל למען תחרות – באמת??
תשואות לפוסט והצילום של הרנטגן בזבל – לפנתיאון.
קשקוש. זה שאיזה עיתונאי מופלץ הולך ועושה תואר מופלץ בכלכלה לא הופך אותו למבין. משרד האוצר ומי שעובד שם הם היחידים שמבינים בכלכלה בכל תחומיה ולא איזה כלומניק שמאונן כל היום ומדי פעם כותב איזה משהו בעיתון.
אני מציע להקשיב היטב למגיב, פשוט גאון, איזה תובנות. מציע לתת לו פינה שבועית. יש לו גם ידע בתחום הרגלי המין של עיתונאים עם תואר בכלכלה. בכלל שוס לא נורמאלי. בכבוד, השכלתי…
אין לך מושג כמה אין לך מושג: באוצר לא ממש מבינים גדולים בכלכלה…
אז למי יש? חבורה של משועממים שמקבלים משכורת על כתיבת ידיעות מופלצות מהתחת?
משרד האוצר (לא שר האוצר) הם כלכלנים בכירים עם נסיון עשיר אז אל תשוו אותם לאפסים שיושבים בבית וכל היום רק מאוננים ופעם בחודש מפליצים כותרת לעיתון ומקבלים על זה משכורת.
ג'וש, אל תאכיל ת'טרול, אל תשיב לו.
כן יופי, כל אחד עם דעה קצת שונה הוא טרול.
להגיד שהיחידים שמבינים בכלכלה הם פקידי האוצר וכל היתר … טוב, נו, אני לא מתכוון לחזור על הביטויים שלך – זה לא דעה שונה, זה קונפורמיזם מהסוג הכי נחות. וכן, כל קונפורמיסט סוג ז' שמנבל את הפה הוא בהחלט טרול.
עם מי תעדיף להתייעץ על הפיננסים שלך? כלכלן בכיר או ילד אפס שבגיל 20 הלך ללמוד כלכלה כי בא לו? אם ענית באפשרות השנייה אז אתה שקרן או אידיוט.
מידיעה
אתה טועה מאוד
מעופף, לא עם זה ולא עם זה
מי שמעדיף להתייעץ בענייני פיננסים עם כאלה שיושבים עשרים שנה , אוספים נתונים ומכינים דוחות, הוא לא כל כך חכם.
מי שלעומת זאת מתייעץ עם מנהלי השקעות עם נסיון של כמה שנים,עושה יותר בשכל. אף אחד לא מתייעץ עם בני 20,ואף אחד באוצר הוא לא בן עשרים.חלאס עם הדמגוגיה
אין ספק שדה מארקר עשה עבודת קודש בכל נושא הריכוזיות ומסע הצלב נגד דנקנר. עכשיו אני רוצה לראות תמונות של מעקלים שפושטים על ביתו
דה מארקר זה עיתון עם אג'נדה או אג'נדה עם עיתון?
חברים ,לא להתעסק איתה. זאת ההיא מהנוסע השמיני שגרה במערה אפלה ומזינה את כל הביצים … האמא של כל הטרולים באה לבקר בדה-באזר.
שרה נתניהו?
בתור אוהד מכבי תל אביב אני רוצה להודות לאוהדי הפועל תל אביב שהניפו דגל של פלסטין. ע״י כך הם מנעו מחברת הכנסת הכי מביכה בהיסטוריה מירי רגב כל טיעון נגד הנפת הדגל ( שכמובן חוקי לגמרי) של סכנין. אבל אני רוצה לגשת לעיקר. בימים האחרונים היא וברקוביץ מתראיינים כמו גזענים עלובים מהזן הנחות ביותר ומעליבים אנשים טובים כמו מאזן גנאיים. אני פשוט בהלם מהדברים שאני שומע והבורות הבלתי נסבלת. זה הגיוני שמישהו כמו אייל ברקוביץ שגדל במועדון כמו מכבי חיפה יגיד ברדיו למאזן גנאיים משהו בסגנון : איך יהיה פיוס אם רק היום ניסיתם לפוצץ אוטבוס בבת ים…
רציתי לקבור את עצמי על האדם הקטן והפשוט לא חכם הזה. זאת לא רק הסתה, זה בכלל לא להבין מי הם אזרחי המדינה, מי הם שכנינו ומי אנחנו.
הכדורגל שהוא מקום בו ישנה גזענות כמ
בתור אוהד מכבי תל אביב אני רוצה להודות לאוהדי הפועל תל אביב שהניפו דגל של פלסטין. ע״י כך הם מנעו מחברת הכנסת הכי מביכה בהיסטוריה מירי רגב כל טיעון נגד הנפת הדגל ( שכמובן חוקי לגמרי) של סכנין. אבל אני רוצה לגשת לעיקר. בימים האחרונים היא וברקוביץ מתראיינים כמו גזענים עלובים מהזן הנחות ביותר ומעליבים אנשים טובים כמו מאזן גנאיים. אני פשוט בהלם מהדברים שאני שומע והבורות הבלתי נסבלת. זה הגיוני שמישהו כמו אייל ברקוביץ שגדל במועדון כמו מכבי חיפה יגיד ברדיו למאזן גנאיים משהו בסגנון : איך יהיה פיוס אם רק היום ניסיתם לפוצץ אוטבוס בבת ים…
רציתי לקבור את עצמי על האדם הקטן והפשוט לא חכם הזה. זאת לא רק הסתה, זה בכלל לא להבין מי הם אזרחי המדינה, מי הם שכנינו ומי אנחנו.
הכדורגל שהוא מקום בו ישנה גזענות אבל גם יש דוגמאות יפות של דו קיום בכל הקבוצות למעט אחת, אנו זקוקים למנהיגים חיוביים ולא לאנשים קטנים שמפחדים מעצמם.
שלום יבוא ביום בו יניפו דגל של ישראל במשחק של הליגה הפלסטינאית.
הגיע.
הזמן שההבנה הזאת כבר תחלחל.
למה שיונף כזה דגל? אלא אם שחקן ישראלי אהוד ישחק שם. עיקר טענתי היתה שהאנשים שמייצגים את ישראל בדיונים הקשורים לכדורגל בורים. נטפלים למקומות שהם מבינים, דגל, סמל ולא יכולים לתפוס שום רובד נוסף. ברקוביץ בכלל לא מבין שמאזן גנאים לא קשור לנסיון פיגוע בבת ים, גם אם הוא בעד מדינה פלסטינית. אצלו או שאתה שחור או לבן.
לדהבאזר יכול להיות תפקיד חשוב בשינוי תרבות הספורט וצריכת הספורט בישראל. לכותבים יש הרבה יותר השפעה משהם חושבים.
צריך להחליט איזה דגל מרימים ולרוץ קדימה
וכל הכבוד על התמונה. יש לך מקורות מעולים
נדבך חשוב בשינוי הלך הרוח בעניין הריכוזיות ושלטון ההון בישראל היה הסרט שיטת השקשוקה של מיקי רוזנטל ואילן עבודי.
….