ליגת שוקי ההון – כמה מעט אנחנו יודעים

גרינספאן דפק את הכלכלה כדי להציל את שוקי ההון, ברננקי מטפל בשוקי ההון, בעוד הכלכלה ממשיכה לסבול

העשור שחלף מאז שנת 2003, הצטיין בשתי תקופות מובחנות היטב. בחמש השנים הראשונות עד לשנת 2008, השוקים המתעוררים היו הכוכב העולה בשמי ההשקעות העולמיות. 2003 היתה שנת היציאה מהמשבר הגדול בשוקי ההון, משבר התפוצצות בועת הנאסד"ק. בעוד הקשיים הכלכליים שנבעו ממשבר זה כמעט לא הורגשו (הכוונה לתושבי ארצות הברית בעיקר), המשבר הגדול בשוק המניות היה מורגש היטב. באותו זמן ייצר אלן גרינספאן את הבועה הבאה, בועת האשראי הגדולה שהסתיימה במשבר המכונה משום מה, משבר הסאב פריים, אך כל מי שקרא על האיש בשנת 2003 עד לשנת 2007, נתקל בכינויים כגון האורקל הגדול. כל זה על שום שגרינספאן הצליח לדחות את המשבר הכלכלי בשנים רבות, עד שזה פרץ במלוא עוזו בשנת 2008.

גרינספאן התמודד עם התפוצצות בועת המניות, באמצעות הורדת הריבית לאפס, השארתה על אפס לשנים רבות, וכאשר החל בתהליך העלאת הריבית, הוא הודיע מראש על העלאה מדורגת ויציבה של הריבית בשיעור של 0.25% בכל ישיבה, וכך הקנה וודאות גדולה לסוחרים בשוקי ההון השונים. גרינספאן דאג לשוקי ההון, ולא לכלכלה. הכלכלה לא חוותה זעוזועים גדולים, אחוזי האבטלה לא זינקו, ולמעשה ההכנסה של אזרחי ארצות הברית המשיכה לעלות במשך כל תקופת המשבר בבורסה. כלומר, כדי להתמודד עם משבר אותו הרגישו בעיקר בעלי ההון, הונחו והועצמו היסודות שגרמו למשבר הגדול אותו הרגישו בעיקר מקבלי ההכנסות. מעניין איך דבר כזה קורה בדמוקרטיה החשובה בעולם, דמוקרטיה בה נפגעי המשבר בשנת 2000 היו פחות מ5% מהאוכלוסיה, בעוד נפגעי המשבר בשנת 2008 היוו יותר מ95% מאוכלוסיית ארצות הברית.

*

גרינספאן הוריד את הריבית ל0 מאחר והניח שהפעילות הכלכלית תפגע כתוצאה ממשבר המניות. הגישה שלו שטענה שלא ניתן להלחם בבועות אלא לטפל בהן לאחר פיצוצן, מצאה את ההפכי שלה בגישה הלוגית שלו לפתירת המשבר הכלכלי. הוא החליט לטפל במשבר הכלכלי, עוד לפני שזה נוצר, מתוך הנחה ששוק המניות הינו שעון המנבא את הפעילות הכלכלית בארצות הברית ובעולם. הורדת הריבית לאפס יצרה בועת אשראי בכמה מובנים. כסף שהצטבר בכלכלות המתפתחות, זרם לאגרות חוב ממשלת ארצות הברית, כדי לחזק את ערך הדולר האמריקאי מול ערך המטבע הסיני לדוגמה. פעולה זו נדרשה, שכן ריבית האפס גרמה לדולר האמריקאי להחלש. הסינים כדוגמה לכלכלה מתפתחת, רצו לשמור על תחרותיות, ורצו לקנות אג"ח אמריקאי נקוב בדולרים, כדי להחליש את המטבע הסיני מול הדולר.

כאשר הריבית אפס, גופים רבים נטלו הלוואת, והסקטור שאליו זרמו כל ההלוואות היה סקטור הנדל"ן. גרינספאן האמין בכוחות השוק, ולכן איפשר את יצירת מוצרי האשראי, מוצרים אשר הקריסו את השוק העולמי חמש שנים לאחר מכן. לפני הקריסה, למעשה גרינספאן העביר את זכות ההדפסה של הכסף לבנקים להשקעות (כאשר גולדמן המציא מוצר אשראי במינופים מטורפים, הוא הפך כל דולר למאות דולרים וירטואליים, כלומר הדפיס מאות דולרים למעשה).

לתקופה מ2003-2008 קראו תקופת גולדי לוקס, על שם זהבה משלושת הדובים, לא קר מדי ולא חם מדי. גרינספאן נחשב לגאון. הכלכלה מתנהלת בדיוק לפי המרשם הכלכלי של הפרוספסורים הדגולים, וארצות הברית לא חוותה מיתון אמיתי וקשה במשך כהונת גרינספאן. התוצאה היתה פשוטה, המיתונים הקלים נדחו, ובתמורה קבלנו את השינוי הכלכלי של שנת 2008.

*

התקופה של 2008-2013 היא תמונת המראה של חמש השנים שקדמו לה. בעוד שוקי ההון כבר שכחו את המשבר, הכלכלה נמצאית בעידן חדש. בעוד שבעלי ההון הרגישו רעידה קלה בכנף, מרבית הבוחרים עדין שרויים במצב כלכלי קשה יחסית לתקופות קודמות. ברננקי הוריד את הריבית לאפס ואף הדפיס כמויות בלתי נדלות של כסף, מאחר וכבר לא ניתן היה לתת לבנקים את הכח להדפיס את הכסף. אך למרבה הפליאה, הכסף המודפס לא זרם לכיסי התושבים, הוא זרם לכיסים הבנקים, כדי לחזק את שוקי ההון, בהנחה שאלה ישפעיו בדרך פלא על הכלכלה הריאלית.

ברננקי לא זוכה להכרה שלה זכה גרינספאן, למרות שאכן מילא תפקיד חשוב בהצלת העולם ממשבר קולוסאלי בשנת 2008. השאלה היא איך ידברו על ברננקי בעוד כמה שנים. אין לי תשובה לשאלה זו, אך מפוסט זה אתם בוודאי מבינים מה דעתי. בעקרון יש פה מצב מופלא, אזרחים במדינה דמוקרטית, מצביעים ותומכים בשיטה שמוכנה להקריב את טובתם הכלכלית, בשם תזה לא מוכחת, תזה הגורסת טפטוף הכסף כלפי מטה. גרינספאן דפק את הכלכלה כדי להציל את שוקי ההון. ברננקי מציל את שוקי ההון, בעוד הכלכלה ממשיכה לגמגם.

זה פשוט נפלא

584734-18

לברון מפרגן לבוש
מחשבה שעברה לי פתאום

21 Comments

עורב סגול 29 בדצמבר 2013

חבל להודות שלא ממש הבנתי. מה לדעתך על ברננקי היה לעשות אחרת?

גיל שלי 29 בדצמבר 2013

אין לי מושג מה היה צריך לעשות. ברור לי שהוא שם דגש גדול מדי על שוק המניות. לעומת זאת הוא לא בדק מספיק נתונים כמו השתכרות שעתית וכיוצ"ב

ג'וש 30 בדצמבר 2013

"הוא לא בדק מספיק נתונים כמו השתכרות שעתית"- מאיפה אתה יודע?
הרי זה מה שהוא עושה כל היום.
הבחירה, בדיעבד, הייתה לתת לשווקים לקרוס או לחילופין להדפיס כסף ולהוריד ריבית.
לא יודע מה נכון. במקום לבחור בעתיד הוא בחר בהווה …

גיל שלי 31 בדצמבר 2013

ברננקי נשבע להגדיל את השקיפות של הפד כאשר נכנס לתפקידו וכך אכן עשה. כמובן שהנתונים נאספים, אך כאשר השיקולים להרחבה הכמותית פורסמו, ההכנסה השעתית של העובדים לא היתה כלולה בהם.
ברננקי הרי הבטיח לפזר כסף מהליקופטרים, מעניין שבסוף הוא בחר להעביר את הכסף דרך הבנקים, למרות שאלו לא עשו שום דבר כדי לתמרץ את הפעילות העסקית. זו הביקורת העיקרית שלי, אולי באמת היה עדיף למצוא דרך שהכסף יגיע לכיסים של אלה שמקבלים משכורות?

no propaganda 29 בדצמבר 2013

מעניין מאוד.

סתם זוטות: הודו היא הדמוקרטיה הגדולה בעולם.

איציק 29 בדצמבר 2013

לא נכון, הודו זו דמוקרטיה עם הכי הרבה אנשים. איך מגדירים גודל דמוקרטיה??? אולי לפי הערך הכלכלי, אולי לפי השטח, ואז רוסיה (דמוקרטיה אלק…)

עידוקוליס ליפשיץ 29 בדצמבר 2013

גיל, שאלה קצת לא קשורה ברשותך:
הבנתי שלאחר המשבר ב2008 נוצר מצב שבו הרבה אנשים שקנו בית (בעזרת משכנתא) נאלצו להחזיר את המשכנתא. ז"א לתת לבנק למכור את הבית.
מה קרה עם אוכלוסיית האנשים שהשכירו את הדירות?
אולי הסתבכתי בניסוח: אני קניתי בית ב2006 בעזרת משכנתא. השכרתי ליוסי. בעקבות המשבר נאלצתי למכור. לפי מה שהבנתי, בארה"ב הבנק מוכר את הבית וסופג את ההפרש. אם אני נאלץ למכור את הבית, איך זה השפיע על יוסי?

ובכלל, נראה לי שעדיין מוקדם לסכם את המשבר הזה ותוצאותיו. אחרי הכל, הרבה מהלכים בכלכלת ארה"ב עדיין נראה שמושפעים ממנו.

גיל שלי 30 בדצמבר 2013

חוזה השכירות עובר כמו שהוא לחזקת הבעלים החדשים. מה שכן, הרבה קרנות גידור קנו את הבתים הללו, ועכשיו כמסתיימים חוזי השכירות, ישנה מהומה גדולה. קרנות הגידור מנסות להעלות את דמי השכירות, ויש הרבה בלאגן

אביאל 29 בדצמבר 2013

גיל שלי – אבל מה באמת היו החלופות של ברננקי ? בסופו של יום הוא נגיד הבנק המרכזי ולא שר האוצר, הוא לא אחראי על המדיניות הפיסקלית אלא על המוניטרית. החולשה הגדולה של הפיסקליות בארצות הברית נוצרה בסופו של דבר בגלל עניינים פוליטיים ובעיקר בשל עלייתו של אובמה – שגרר עם רפורמת הבריאות ועם צורת ההתנהלות (בנושאי פנים וחוץ, בעיקר בקנדציה הראשונה) שלא תאמה שום נשיא אמריקאי עד אז, ההתנהלות הזו הביאה בסופו של דבר לעליית תנועת מסיבת התה שתקעה פשוט את הכלכלה האמריקאית.
ככה שהפוליטיקאים האמריקאים הם בסופו של דבר האשמים העיקריים בכך שהכלכלה לא באמת עברה רפורמה מקיפה, עם זאת אפשר להגיד שעדיין היו כמה שינויים, גם בתודעה הציבורית, גם מצד הרגולטורים ובעיקר חוק דוד-פרנק.

גיל שלי 30 בדצמבר 2013

ברננקי יודע שהוא נותן כסות לממשלה באמצעות הזרמת הכסף לבורסה. באמצעות הפסאדה שהכל בסדר, לא צריך לנקוט שום אמצעי חירום. הרפובליקנים יכולים לריב עם הדמוקרטים עד מחר, מה זה חשוב, הדאו עולה. כמובן שעכשיו חותכים את דמי האבטלה, כנראה המובטלים לא תורמים הרבה לקמפיינים לקראת בחירות אמצע הקדנציה

IDO 30 בדצמבר 2013

גיל שלי – ואולי לעם אין מה להגיד כי הפוליטקאים לא עובדים בשבילם.
התאגידים ממנים להם את הקמפיין, מאיישים את המשרות הכלכליות וקובעים את המהלכים בבנק המרכזי.
ואחר כך נותנים לאמריקאים לבחור בין הרפובליקנים לבין הדמוקרטים… . זה חול בעייני הציבור. והמצב הזה הוא לא ייחודי לארצות הברית.

אצלנו באוסטרליה ראש ממשלה מכהן פוטר תוך שבועיים לאחר שהעלה את מס ההכנסה ל 65%. וראש הממשלה הקודם אפילו לא נבחר באזור הבחירה שלו (איזה דוגמנית לשעבר נבחרה) לאחר שהחליט להפסיק את השימוש בפחם (הלוביסטים הכי חזקים בפרלמנט). אז משהו מאד עקום בשיטה הדמוקרטית.

shadow 30 בדצמבר 2013

דמוקרטיה זה בלוף אוטופי, כבר רשמתי על זה באחד הפוסטים פה.

אין דבר כזה.

ההבדל הוא שבדמוקרטיה אתה תמכור את אמא שלך בשביל ה"חופש" וה"מותרות" שיש לך ולא תצא לעשות מהפכה.

מישהו זוכר מתי הייתה מהפכה אמיתית בדמוקרטיה כל שהיא?!?!?!?

ולא אל תגידו לי מצרים.

גל 30 בדצמבר 2013

יש לי תחושה שהחסרת כמה שעורי אזרחות :-)

דמוקרטיה היא שיטה שקודם כל נועדה לפתור את בעיית חילופי השלטון ( לפי עידן הדמוקרטיה זה לרוב הצריך שפיכות דמים תקופתית )

בשכבה הבאה היא נועדה לאפשר "התאמה" ( זאת או אחרת ) בין "רצון" ציבור האזרחים ( ופה כבר נכנסים להגדרות המודרנה בין מדינה לתושביה, רוסו מקום טוב להתחיל )

כך שדמוקרטיה היא לא שאיפה אוטופית אלא אם כן הלבשת עליה כמה רעיונות שאין שום קשר בינהם לשיטה.

shadow 30 בדצמבר 2013

תתפלא דווקא היה לי ציון מעולה באזרחות (לא שאני חושב שזה אומר משהו על הידע שלי)

הייתי ממש גרוע בלשון וחיבור אז יכול להיות שיכולת ההתבטאות שלי בכתב לוקה בחסר :)

בכל אופן הכוונה הייתה שדמוקרטיה יפה מאוד על הנייר אבל לא משהו במציאות.

הטריק שלה הוא בדיוק מה שתיארת. אחיזת עיניים כאילו יש חילופי שילטון.

למעשה ברוב המדינות הדמוקרטיות הפוליטיקאים לא באמת קובעים שום דבר וזה ממש לא משנה מי בשילטון. מה שמשנה הוא מי הם הלוביסטים, מה הם רוצים שיקרה ומה האינטרסים שלהם.

בסופו של דבר השילטון היום הוא שילטון של טייקונים ותאגידים.

רוב המפלגות מבטיחות לפני בחירות אידיאולוגיה X אבל בסופו של דבר מתיישרות עם אינטרסים כאלה ואחרים.

קח את ישראל לדוגמא. אתה הרגשת איזה שהוא שינוי במדיניות, נניח מאחרי רצח רבין ????? כמה חילופי שילטון היו? ביבי, שרון וברק ואפילו פעם אחת נבחרה ליבני שלא הצליחה לבנות ממשלה.

אבל כולם היו למעשה אותו דבר, גם בצד הכלכלי וגם במדיני, למרות שנבחרו 3 מפלגות שונות. שרון החזיר את עזה, ביבי שיחרר מחבלים ובגדול השמאל והמרכז היה הכי רחוק שאפשר מסוצייאליזם.

זו היא אחיזת העיניינים עליה אני מדבר ובדיוק בגלל זה גם לא הצלחת להביא לי דוגמא למהפכה בדמוקרטיה כל שהיא.

החלפת השילטון בבחירות היא מה שמונע שפיכות דמים (שזה מצויין) אבל אינו מחליף שילטון באמת. הוא רק נותן לעם לשחרר קיטור, לבטא את עצמו וגם נותן לו תחושת שליטה. אחרי זה גם צריך לתת זמן כי שינויי לא באים ביום אחד וכך חולפות להן 4 שנים (או פחות במקרה שלנו) ושם דבר לא משתנה וחוזר חלילה.

דווקא שימוש באלימות ודיכוי מצד השילטון מעורר את הצורך של העם להתמרד ולעשות מהפכות אמיתיות.

כשהכל "טוב" בדמוקרטיה אז מה יש להתמרד? נחכה לבחירות שלא ישנו כלום ובנתיים בו נראה כדורגל בבית עם הבירה ביד או עוד פרק של איזה ריאליטי זבל כל שהוא שגם יעשוק אותנו בסמסים שנכנסים לכיס של אותם אנשים בדיוק שדואגים שהכל ישאר אותו הדבר.

מצחיק שהדיקטטורים בעולם עוד לא הבינו את זה. עדיף להם דמוקרטיה. ככה כולם רגועים יותר והם לא חייבים לשבת על הכיסא ולישלוט.

תראה איזה יופי פוטין למד. ובמקסיקו זה אותו הדבר.

אני בטוח שיש עוד הרבה דוגמאות.

איציק 30 בדצמבר 2013

תראה את אנגליה הטאצ'רית ואחריה, שינוי באמצעות דמוקרטיה, אלה אם תטען שבאנליה זו עדין מונרכיה :-)
מה שאתה למעשה מציע, זו שפיכות דמים לטובת הכלל או פיספסטי משהו? כן, פוטין עדיף על ביבי, והחיים ברוסיה עדיפים על החיים בישראל.

shadow 31 בדצמבר 2013

מונרכיה במייטבה, אבל ציניות בצד לרגע, הבאת דוגמא של היוצא מן הכלל, עכשיו בוא תראה לי איך אתה הופך את זה לכלל.

פיספסת משהו אני לא בעד שפיכות דמים, כבר כתבו פה שדמוקרטיה היא הרע במיעוטו.
אני גם לא אומר שטוב יותר ברוסיה או שפוטין טוב מביבי, אני רק מציין שדמוקרטיה היא אחלה שיטה להחיזק את העם רגוע ובלי לשנות דבר במשך שנים, כך שבעלי אינטרסים שיושבים בקודקוד יוכלו להמשיך בשלהם בלי שהעם יפריע. זה גם מונע לחץ בן לאומי.

ציינתי את פוטין כמנהיג שהבין שעדיף לייצר דמוקרטיה גם אם למראית עין ואז כולם הרבה יותר רגועים ואין מהפכות ואף אחד לא משתולל.
הוא יכול להעביר את השילטון לבובה שלו מדבדב ואחרי זה לחזור בעצמו וחוזר חלילה.

גיל שלי 30 בדצמבר 2013

אני עדין אופטימי. אני חושב שלאט לאט מבינים בכל המקומות מאוסטרליה דרך ארצות הברית ועד ישראל, איך תזת הטפטוף מטה היא בלוף. ברגע שההבנה תהיה רחבה, יהיה מי שיגזור הון פוליטי על להנהיג את השינוי. מי יודע, אולי אפילו יאיר לפיד יבין את זה

yaron 30 בדצמבר 2013

אם תסתכל היטב, תראה שלאזרחי הדמוקרטיה הגדולה בעולם אין למעשה אפשרויות בחירה אמיתיות…
גרינספן / ברננקי, בוש / אובמה, כולם דואגים ל5% שאתה מדבר עליהם…

גיל שלי 30 בדצמבר 2013

אתה צודק, רק הגזמתי. מדובר למעשה בפחות מ1%

yaron 31 בדצמבר 2013

לא רציתי להתקטן :-)
אבל נכון, היום מדברים למעשה על המאיון העליון כשהעשירון העליון מורכב במקרה הטוב מאנשים נטולי חובות.
כמובן שהעשירון העליון כולל בתוכו את המאיון והאלפיון העליונים, כך שהמשפט הזה לא יכול להיות נכון מבחינה אבסולוטית, אבל אם ניקח את האזרחים שבגבול העשירונים התשיעי והעשירי, נמצא בעיקרון אנשים נטולי חובות שחיים ברווחה יחסית, אבל לא הרבה מעבר לכך.
כשאני מסתכל סביבי על החברים, אני מגלה שרובם נמצאים בעשירונים – 7-8 אבל כולם בחובות (במקרה הטוב רק משכנתא, במקרה הפחות טוב כרטיסי אשראי ותשלומי רכב בנוסף למשכנתא), לאף אחד אין שני בתים, לרובם מכוניות 1600 ממוצעות, לאף אחת אין יהלומים או תכשיטים יקרים, ולמי מהם שבחר לשלוח את הילדים לבתי ספר פרטיים קשה לגמור את החודש (גם למי שהלך על הממלכתי קשה).
כשאני מסתכל סביבי על דור ההורים אני מגלה שלרובם דירה ללא משכנתא, לחלק מהם דירה נוספת כהשקעה, לרובם פנסיה נורמאלית שכבר לא נותנים היום, ולחלקם תכשיטים ויצירות אמנות בשווי נחמד, אם כי לא אסטרונומי. הם נחשבים העשירונים – 9-10 והם בשום צורה לא עשירים !

ג'וש 30 בדצמבר 2013

"דמוקרטיה היא הרע במיעוטו"- צ'רצ'יל

Comments closed