לגדל או לא לגדל, זאת השאלה?

לא בטוח שקבוצות העל ימשיכו להשקיע משאבים בפיתוח שחקנים

מדי פעם עולה הנקודה הזו, בעיקר בויכוח בין אוהדי בארסה, ובין שונאיה. עולם פיתוח השחקנים משתנה מקצה לקצה היום, מנצ'סטר סיטי לדוגמה, לא פתחה שחקנים רבים בקבוצות הנוער שלה, בעוד שלמנצ'סטר יונייטד יש היסטוריה עשירה והצלחה מרובה בפיתוח שחקנים מגיל צעיר, אך השנה לדוגמה אין שום השפעה לנקודה זו על הצלחת המועדונים. להלן מובא קישור לנתונים של הFT על גידול שחקנים בידי המועדון, גם שחקנים המשחקים בליגה הראשונה באותה מדינה, וגם שחקנים הלובשים את מדי קבוצת הבוגרים, וגדלו בשורות הנוער במועדון.

http://blogs.ft.com/ftdata/2014/01/21/european-football-the-retreat-of-the-club-trained-player

מצטער שלא הצלחתי להכניס את הכתובת כקישור, תעשו קופי פייסט.

כמה נקודות מעניינות בבלוג זה. בעוד שבגרמניה, ספרד, צרפת הקבוצות המוליכות את הטבלה הן גם אלה שמגדלות הכי הרבה שחקנים במועדון (שחקנים אשר משחקים בליגה הראשונה, לאו דווקא במדי קבוצתם הם), הרי שבאנגליה מנצ'סטר סיטי וצ'לסי מצליחות להיות בצמרת למרות שמנצ'סטר יונייטד וארסנל מוליכות את הטבלה של גידול שחקנים.

נקודה שנייה מעניינת מאוד, היא הכללת הליגה הישראלית בסיקור. אומנם ברמה השלישית (כנראה לא שמעו שם שאנחנו הליגה השישית בטיבה באירופה), אך סוקרים אם את מכבי תל אביב ומכבי חיפה שגידלו הכי הרבה שחקנים המשחקים בליגה הראשונה, ובית"ר ירושלים שבשורותיה משחקים אחוז השחקנים הגבוה ביותר שגדל בשורות הקבוצה.

*

שאלה מעניינת היא האם השתתפות קבועה של מכבי תל אביב במפעלים האירופיים, והצלחה יחסית במסגרת זו, תביא אותה למצב של באזל. סאלח נמכר לצ'לסי בסכום של מעל עשרה מיליון פאונד. אולי השתתפות קבועה והצלחה במסגרות האירופיות, יקלו על מכבי תל אביב, להחתים שחקנים עם פוטנציאל גדול, אך כאלה שנפלו בחורים הגדולים במסננת של קבוצות מסוג ברצלונה ואיאקס המיבאות שחקנים מכל העולם, על מנת להכשיר אותם. כיום המדיניות במכבי שונה לחלוטין. אין נסיון להפיק רווח כספי מגידול שחקנים, אלא השקעה בשחקנים למטרת הפקת תוצאות. בכל מקרה, נדרשות הרבה שנים של הצלחה במפעלים האירופיים, כדי שמכבי יוכלו בכלל להתלבט בנקודה זו.

*

ניתן לגבש זהות לקבוצה, גם בלי השקעה אדירה בקבוצות צעירות, ניתן לראות זאת בהרבה קבוצות בספורט האמריקאי. העידן של גידול השחקנים בתוך הקבוצה שייך לזמנים אחרים, בהם שחקנים היו רכוש הקבוצה לתמיד, וההעברות היו מאוד מוגבלות. כיום ישנן הרבה קבוצות שאולי מעדיפות להשקיע רבות במערכי סקאוטינג רציניים שיסקרו את העולם למציאת השחקנים המתאימים, ומוצאות פחות צורך בגידול השחקנים בתוך המועדון. זוהי כמובן פריבליגיה השמורה לקבוצות עשירות בליגות הבכירות, אלה שיכולות להביא כמעט כל שחקן שיחפצו במחיר הנכון, ולמלא בצורה זו את הסגל.

קבוצות ישראליות לדוגמה, לא יכולות להרשות לעצמן דרך זו. מכבי תל אביב לדוגמה לא יכולה לסמוך על מועדונים כדוגמת טוברוק נתניה, או גדנ"ע יהודה, שיגדלו שחקנים בצורה איכותית כל כך, עד שתייתר את הצורך בפיתוח מחלקות נוער.

הורד

 

נ.ב – היריבות בין נדאל ופדרר מתחילה להזכיר את ה"יריבות" בין מייקל ג'ורדן לקלייד דרקסלר

תלוי לבד - רינת אמיר
מה קורה כאן? (מרתון דובאי)

35 Comments

מתן גילור 24 בינואר 2014

גיל, האם טל בן חיים (הבלם) נכלל בחישוב עבור מכבי ת"א? אם לא, אז קשה להסיק יותר מדי מהנתונים, כיוון שמחלקת נוער שמוציאה טב"ח כזה פעם בשנתיי-שלוש הרבה יותר מוצלחת מאחת שמוציאה 6 קובי מוסא בעונה, אפילו שהאחרונים נמצאים בהמוניהם בקבוצות קטנות בליגה הראשונה.

גיל שלי 24 בינואר 2014

למען האמת אין לי מושג. נראה לי שטל בן חיים לא נכלל, הם לא עד כדי כך מכירים את הכדורגל הישראלי, אבל לך תדע. בכל מקרה רוב השחקנים שנכללו בסטטיסטיקות זה הקובי מוסות למיניהם

יניב 25 בינואר 2014

מה תגידו על מחלקת נוער שמוציאה את נאתכו וערן זהבי ? האחד בדרך להיות הליגיונר הבכיר והשני השחקן הישראלי הטוב בליגה ? או מחלקת הנוער הבאר שבעית שהוציאה בדיוק התאמה זהה – את בניון וברדה .
האם 2 המחלקות הללו עדיפות על אוסף הקובי מוסות ?

לדעתי דווקא השוואה ברמת נבחרת היא הנכונה – כמה שחקני נבחרת מצליחה לגדל כל מחלקה .

דגש 26 בינואר 2014

אי אפשר לעשות סטטיסטיקה על 20 שחקנים, זה מעט מדי. הליגה היא מדד הרבה יותר טוב.

יואב 26 בינואר 2014

וטל בן חיים ותמיר כהן הגיעו לפרמיירליג.

דגש 26 בינואר 2014

גם שחקנים כמו בניון, שחריגים לטובה, לא יכולים לייצג את מחלקת הנוער מהם באו. אף אחד לא חושב שבאר שבע עשתה אותו מה שהוא, נכון? (הוא גם היה באייאקס, אגב)

אבל מחלקות נוער ישראליות הן חלק מהכדורגל הישראלי, וליגת העל, למרות שבמדור "המראות ונחיתות" בוואלה רוצים לחשוב אחרת, היא עדיין המקום שבו בא לידי ביטוי יותר מכל מקום אחר הכדורגל הישראלי. והצלחה של מחלקת נוער צריכה לבוא לידי ביטוי קודם בליגה המקומית, אם היא לא מצליחה בליגה המקומית אלא רק במקומות אחרים (ליגיונרים, נבחרת) לא בטוח שאת ההצלחה במקומות האחרים צריך לייחס למחלקה הזו.

יניב 26 בינואר 2014

כן אבל השאלה מה אתה מודד.
איכות או כמות.
שיהיה ברו- לא נראה לי שמחלקת הנוער בהפועל טובה כמו במכבי א ומכבי ב'- אבל בסופו של דבר בדיקה של כמות שחקנים תייצר מסקנות מוטעות- בוודאי לרוח הפוסט.

אם הכוונה זה לגדל שחקנים שאפשר יהיה למכור לקבוצות הגדולות באירופה – אז בוודאי שלכמות ה"קובי מוסא" אין רלוונטיות.

דגש 26 בינואר 2014

אני מודד איכות ממוצעת של תוצרי המחלקה. בלי סטיות תקן כמו בניון.

גיל אולי מדבר על שחקנים ברמה גבוהה יותר מקובי מוסא, אבל אם מדברים על שיפור ברמת מחלקת הנוער צריך לדבר על שיפור של הקובי מוסאים, לא רק על תדירות הבניונים שתלויים אך ורק בסקאוטינג. גם סקאוטינג זה חשוב, אבל ההישגים של מחלקת הנוער של ברצלונה הם לא רק בסקאוטינג, יעידו על כך כמות הקטאלונים הגדולה שהמחלקה מייצאת. (פיקה, ואלדס, פברגאס, בוסקטס, צ'אבי, פויול, דאולופאו)

גם בסקאוטינג מחלקת הנוער של ברצלונה טובה, יעיד על כך מסי. אבל בשביל לשכנע את מסי לבוא אליך אתה צריך להיות טוב ביותר מבסקאוטינג.

הדרך ארוכה היא ורבה.

יניב 26 בינואר 2014

אתה צריך למדוד את היחס שבין שחקני הבית בקבוצה הבוגרת ואת היקף ההחזר על ההשקעה על מכירת שחקנים והשאלתם .
זה היחס הנכון למדוד את התרומה שבהשקעה בנוער למחזור החיים של מועדון – לגדל שחקנים לקבוצות אחרות זה לא רלוונטי – כנל מקרים כמו ראדי שיצא בגיל 18 וחזר כשחקן בשל בן 31.
טווח זמן בממוצע למדידה הוא 7 שנים – מגיל 18 עד ל25 .
לדוגמא
עלות המחלקה במכבי היא כ10 מליון שקלים בשנה – היא מייצרת במחזור חיים הוצאות בהיקף של 70 מיליון ש״ח – על זה היא מכניסה (בחמש שנים ) 2 שחקנים משמעותיים לרוטציה -מספר שחקנים לא קטן שמכניס כסף בהשאלות – מכירה לחול של שחקן שגדל במועדון היא לא ביצעה מזמן .

כמו שאמרת הדרך ארוכה – בברצלונה המחלקה נמדדת על פרמטרים דומים והיא לא רק טובה לרוח הקטאלונית – היא פשוט אפקטיבית .

דגש 26 בינואר 2014

אני מסכים שבמבחן ההצלחה צריך למדוד שחקנים בבוגרת והחזר השקעה במכירת שחקנים. (ובמכבי צריך להכניס גם את אלטמן וברק לוי לרשימת השחקנים שעלו לבוגרת. נכון שלוי לא ברוטציה השנה, אבל ככה זה אצל שוערים שהם לא בהפועל ;). גם על פרץ ומרגוליס עדיין לא נאמרה המילה האחרונה.)

אבל מה שאני אומר זה שבמבחן האיכות של המחלקה צריך למדוד טווח יותר רחב של שחקנים, שילמדו הן על התרומה והן על הרמה של מחלקת הנוער.

זה גם יתבטא בסופו של דבר בכשרונות שייכנסו לקבוצה או יימכרו כמו שאתה אומר, וגם בניהול חכם של שחרורים אפשר לעשות הרבה כסף גם מכמות של השחקנים שהיא שחררה. עכשיו מכבי התעוררה בקטע הזה והיא נכנסת לקרבות על כל שחקן שרוצה לעזוב כדי לקבל כסף חזרה ולא משחרר בחינם (ע"ע רועי קהת ששיחק חצי שנה בלאומית ורק עכשיו עבר לקריית שמונה). לא יודע כמה היא עשתה מזה.

יניב 27 בינואר 2014

הנושא של השאלות הוא קלף אסטרטגי של קבוצה – קשה למדוד אותו אבל אני מניח שבניהול נכון מכבי יעשו מזה הון כלשהו – לאוו דווקא פיננסי -ההשאלות גם יבנו להם שחקנים (בן בן יאיר ולוגסי לדוגמא ) , וגם ישמשו כחלק מעסקאות .

הדוגמא של ברק לוי היא טובה – אתה לא יכול גם לגדל שוער וגם לנסות להגיע למקומות שמכבי מכוונת במקביל – כנל שוב לוגסי כזה – כנל ריף פרץ ומרגוליס .
לגדל דור מיכה ודאבור זה המון וזה לא כל שנה – זה במחזור של שלוש וארבע שנים .
וגם הם יכולים לגמור כמו גולסה – אין פה ביטוח ועובדה שדאבור עוד לא חתם וכשיחתום זה יהיה עם כוכביות רבות .

הדוגמא בכדורסל היא ההוכחה שקשה לבנות את החבילה המושלמת – גם כוח אירופאי גם עומק לא נגמר של שחקנים גם מיטב התוצרת של ישראל וגם לגדל צעירים מוכשרים .

מחלקת נוער כמו של מכבי צריכה קבוצה בוגרת פחות עשירה – זו הבעיה היום בכדורגל הישראלי – אין אף קבוצה עם מחלקת נוער ברמה גבוהה וקבוצת בוגרים חזקה – מ.ס אשדוד זה לא מספיק וגם לא מספיק טוב.

דגש 27 בינואר 2014

לגבי לוי: מכבי צריכה שוער מחליף שיישאר לאורך זמן, שיעשה שקט ושיהיה אפשר לסמוך עליו כשהשוער הראשון לא יוכל לשחק. כיום ברק לוי הוא שוער מחליף מושלם, הוא טוב מספיק בשביל לשמור על הרמה (והוא הוכיח זאת בעונה שעברה), הוא לא ממהר לעזוב, והוא לא עושה בעיות ועומד עם סטופר (בינתיים). היה אפשר לקנות שוער אחר ב200 אלף יורו, אבל לא צריך. הוא עונה על הצורך הזה.

מרגוליס צעיר מאוד וחסר ניסיון, ריף פרץ חסר ניסיון בעקבות פציעות. אנחנו עדיין לא יודעים מה ייצא מהם, ייתכן שהם יהפכו לשחקני הרכב וייתכן שלא. זה הכל, רק צריך להכליל את זה בחישוב של פירות מחלקת הנוער.

ה'בעיה' של מחלקת הנוער של מכבי, אם אפשר לקרוא לזה בעיה, היא שעדיין היא לא מספיק טובה וכמובן הבעיה הידועה: שאין שלב ביניים וקבוצת מילואים. לכן בסגל הבוגרת חייבים להחזיק שחקנים צעירים שלא רוצים לאבד אבל ככה הם לא יכולים לשחק, ויש המון מושאלים. (ולמכבי יש עוד איזה 4 בלאומית)

אהד 24 בינואר 2014

אתה מסתכל על הערך הכלכלי ועל מישור ההצלחות של הקבוצה, אבל זנחת פן אחר לא פחות חשוב – רצון האוהדים. רוב האוהדים מעדיפים שחקני בית, הגם שהם טיפה פחות מוכשרים. חלק לא קטן מהשחקנים "הבינוניים" שהם תוצר מחלקות הנוער יכול בהחלט להיות חלק מהסגל הרחב של הקבוצה. בכלל, אני חושב שהאופציה של לקנות שחקנים צעירים מרחבי העולם הופכת להיות אף היא יותר ויותר יקרה – שחקנים כאלה עולים למעלה ממיליון יורו ודורשים המון טיפול (מקצועי ואישי) מה שהופך את העניין לסיכון גדול.

אריק 24 בינואר 2014

אוהדים לא רוצים בהכרח שחקני בית. אוהדים רוצים הצלחות וקבוצה אטרקטיבית.
יש הרבה שחקנים שאינם "שחקני בית", כלומר גדלו מהילדים במועדון, אולם מזדהים עם המועדון יותר מחלק משחקני הבית.
בוקולי, קרלוס גרסיה הם רק מה שעלה לי עכשיו…

אהד 24 בינואר 2014

יש פה כמובן קשת רחבה של מצבים. ברור שרוב האוהדים יעדיפו קודם כל קבוצה מצליחה ומרתקת של לא מקומיים על פני קבוצה חלשה שמורכבת משחקני בית. העניין הוא שרוב הקבוצות לא יכולות להיות מצליחות, בטח שלא לאורך זמן. פה כבר עולה השאלה של שילוב שחקני בית. אם תשאל את אוהדי הפועל חיפה למשל אם הם מעדיפים לסיים במקום החמישי בכל עונה בהתבססם על שחקני חיזוק או מעדיפים את המקום השמיני כשרוב הקבוצה מורכבת משחקני בית, אני לא בטוח שהם דווקא יבחרו במקום החמישי. כך גם עם הפועל כ"ס, סוסיאדד או נאפולי.
מסכים, אבל בוקולי הוא מקרה קיצוני יחסית. בוודאי שישנם עוד שחקנים נוספים (צ'קאנה, מגאמדוב, טרטיאק), אבל הם מתי מעט ובכל מקרה לא תחליף, בטח לא מבחינה כמותית.
וקרלוס גרסיה? באמת? כבר הוא "בשר מבשרה" של מכבי?

אריק 25 בינואר 2014

קרלוס גרסיה הוא דוגמא לאופי של אותם שחקנים וההזדהות שלהם עם המועדון כמו שחקני בית. לא כולם מזדהים עם שחקני בית רק כי הם גדלו במועדון.
זה לא שחור או לבן, ושילוב שחקני בית מראה על מחלקות נוער ומטה טובות וניהול בריא.
זה ממש מעוות: לא תצליח עם הרכב שחקני בית – לא יהיו מרוצים; תצליח בלי שחקני בית – גם לא יהיו מרוצים.
שחקני בית לא אמור להיות האישיו, וברור כי לכל מועדון יש שאיפה לשלב כמה שיותר מהם, אבל לא תמיד צומחים במועדון שחקנים מספיק כישרוניים כדי להשתלב בבוגרים (לא חסרות דוגמאות…).
האם מהרן ראדי שחקן בית של מכבי (גדל בנוער ומאז ועד גיל 31 לא שיחק במכבי)?
זה פשוט מגוחך… הכל כאן מנוהל לפי גחמות של אוהדים בתקשורת (עיתונאים) ואוהדים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מהמאמן.

no propaganda 26 בינואר 2014

איך שאני רואה את זה, שחקן בית זה שחקן שעשה את הופעתו הראשונה עבור הקבוצה ולעולם לא היה שיך לקבוצה אחרת. אם הוא היה מושאל הוא שחקן בית אם נמכר אז כבר לא. לכן ראדי לא שחקן בית.

דגש 26 בינואר 2014

ודאבור? (בנוער שיחק בנצרת)

יש משהו מיוחד בזה שמיכה גדל במכבי, אהד את מכבי ואפילו בן של שחקן עבר במכבי, אבל אני ממש ממש לא מצפה ולא רוצה שסוזה יתחשב בזה בעת בחירת ההרכבים.
אולי רק שג'ורדי ייתן לו קצת יותר צ'אנס.

ערן 25 בינואר 2014

בקשר להעה ב נ.ב – מייקל וקלייד- מי הוא כאן לדעתך קלייד (שחקן מעולה,עם אפס תארים, כמו רבים וטובים ששיחקו בעידן מייקל):
האם פדרר, בעל שיא תארי גראנד סלאם? (חלק נכבד מהם בתקופה שנדאל שחקן פעיל), ועוד שורת שיאים?

השוואה לא רצינית, ואני עדין בדבריי.

גיל שלי 25 בינואר 2014

אתה צודק היא באמת לא רצינית. אוהדי פדרר קצת רגישים משום מה, דחקה קטנה

ערן 25 בינואר 2014

סבבה.
אגב: אני אוהד של נדאל ושל פדרר באותה מידה. ולכל אחד מהם מגיע ריספקט שנקנה בעמל רב והישגים נדירים. (ויש לסלוח לפדרר על פרישה מאוחרת מדי. המשחק נגד מארי הוכיח זאת).
כששניהם יפרשו, יימשך הדיון מי מהם הגדול בהיסטוריה. ועד אז- כדברי המשוררת הדגולה מירי רגב- כפיים!

השפיץ של הנעל 25 בינואר 2014

דרקסלר לא לקח אליפות ב1995?..

ערן 26 בינואר 2014

אופס, שכחתי אותה.
עדיין, 5 פחות מ מייקל.

איתן מסוארי 25 בינואר 2014

מצטרף לדעתו של אהד. הקהל שואף להצלחות עם כמה שיותר שחקני בית, קרי מחלקת נוער מפותחת (ממליץ לאלי טביב להבין את זה).
ברור שאי אפשר לבסס קבוצה על 100% שחקני בית, אבל להפוך אותה ל – 100% שכירי חרב, זה גם לא בא בחשבון.

הדאבל עם ה"תינוקות של קשטן" הוא המתוק ביותר…

ran 25 בינואר 2014

בישראל, בדומה לכל מדינה אחרת בה אין כסף גדול במשחק, התבססות על מחלקת הנוער היא חובה.
כדוגמא השנתיים האחרונות בביתר – הזרים הבינוניים/חלשים שהובאו השנה וללא כל סיבה סבירה משחקים במקום ישראלים. שנה שעברה אלי כהן התבסס על מחזור מוצלח של בני ה 25 לקבוצה נחמדה מאד. אבי ריקן, שדני לוי אמר אליו שהוא אפילו לא עלה בפ"ת בהרכב, התגלה כשחקן אירופאי לגיטימי.
המצחיק שכולם דברו אז על הצעירים של ביתר שכבר לא היו כל כך צעירים…
מדיניות בארץ שבני 18 לכל המאוחר 19 יהיו בבוגרים ויזכו להזדמנויות לשחק באמת, יאפשר שבגיל 22/3 יהיו עם מספיק ניסיון ואף להוביל קבוצה, מכאן ישווקו החוצה לאירופה.
ראשית, לשחקנים אלה יהיה סיכוי גדול יותר להצליח באירופה.
שנית, קריירת המשחק שלהם תהא ארוכה יותר.
שלישית, כל המבנה הכלכלי בקבוצות יהיה נכון יותר – שכר נמוך יותר ורווחים ממכירות.
לא סביר שגוזלן, שחקן מוכשר לכל הדעות, רק בגיל 21 זוכה להזדמנות לשחק בבוגרים.

אהד 25 בינואר 2014

הבעיה היא שהקבוצות לא משאילות את השחקנים הצעירים לקבוצות ליגה לאומית. גוזלן היה צריך להיות מושאל כבר שנה שעברה לאיזו קבוצה בליגה לאומית, כשהמתכונת היא שאם הוא משחק באופן סדיר זה בחינם ואם הוא מחמם את הספסל, קבוצת האם תוכל להחזיר אותו מהשאלה בינואר. ככה זה הולך בליגות הבכירות וחבל שפה לא מאמצים את זה.
ואבי ריקן היה שחקן פותח בהפועל, שהפכה אותו למגן, ככה שזה עוד חרטוט של דני לוי.

יוני (המקורי, מפעם) 25 בינואר 2014

אהד, רציתי לכתוב שאני בדעתך לגבי שחקנים מהנוער עוד לפני שראיתי את הביטוי הפועל. היה גדול בראשון לציון אתמול. זר לא יבין…

אהד 25 בינואר 2014

לצערי דווקא אתמול לא יכולתי לראות את המשחק, אבל החברים עדכנו אותי.. בכל מקרה אני מקווה שהעסקים של ללוז יתייצבו בתקופה הקרובה. זה קצת מעכיר על הניצחונות.

עודד 25 בינואר 2014

איך הגעת לזה ששובל גוזלן בן 21? הוא בן 19..אגב, מכבי חיפה בהרבה מקרים שילבה שחקני בית שלה בהרכב הראשון כבר בגילאים 17-19, ראה ערך אייל גולסה, מוחמד גאדיר, בירם כיאל ועוד..

ran 25 בינואר 2014

צודק.
קראתי אתמול שהוא בן 21 היכנשהו
אבל מחיפוש עכשיו מתברר שהוא בקרוב בן 20.

ג'וני 25 בינואר 2014

בארץ זה לא רלוונטי משום שהכדורגל בישראל לא פופולרי.
רוב השחקנים בליגת העל הם ישראלים בגלל שיש הגבלה ל5 זרים בלבד ולמרות זאת הם לא שווים כלום על אף שהם שמקבלים המון דקות משחק על חשבון הזרים שהרבה יותר טובים ומשמעותים מהם.
אם למשפחה יש כסף והילד באמת אוהב כדורגל ורוצה להצליח אז צריך להעביר את הילד למדינה בחו"ח שהכדורגל שם פופולרי ומצליח לפני שיקלקלו אותו במחלקת הילדים והנוער בארץ ששם למאמנים הישראלים אין הבנה ביסודות בסיס של המשחק.

גיסנו 25 בינואר 2014

קבוצה בישראל צריכה לבחור בין פיתוח צעירים להצלחה מקצועית.

אין אף שחקן בשנים האחרונות שעלה מהנוער, כיכב ישירות בקבוצה המקורית שלו ויצא לחו"ל. אולי רק נאתכו, וגם לו היו שנתיים-שלוש של הפועל לא מאוד הישגית לפני שיצא לחו"ל.

פיתוח נוער בימינו בארץ הוא נטו השקעה כלכלית ולא מקצועית. אז קבוצות מרכז טבלה משחקות עם הרבה שחקני בית, כשמי שטוב נרכש די מהר ע"י אחת הגדולות. בגדולות אין כמעט מרווח טעות לשחקנים צעירים אז לא הרבה מגיעים לבוגרת, ומי שמצליח נמכר לאירופה.

הבעיה העיקרית בארץ היא שבגלל שלצעירים חסר כ"כ הרבה, אין שחקן שעולה מהנוער מוכן יחסית לקבוצה הבוגרת. רוב השחקנים מגלים פער פיזי וטכני עצום בין מה שנדרש מהם כדי לככב בנוער לבין מה שנדרש משחקן לגיטימי אפילו בליגת העל.

מכבי ת"א צריכה עוד שנתיים-שלוש של יציבות והצלחה מקצועית כדי שאפשר יהיה לדבר על שילוב של שחקני נוער באופן שוטף, משהו כמו שחקן בשנה שנכנס לרוטציה בקבוצה הבוגרת.

עדידס 26 בינואר 2014

צודק ההשוואה בהחלט מיותרת, כשנדאל יגיע ל- 18 ג״ס ויחזיק בראש הדירוג יותר מפדרר אפשר יהיה לחזור להשוות בניהם.
חבל שקילקלת טור כזה יפה בקישקוש שנועד להדליק ויכוח מיותר.

מאור 26 בינואר 2014

לדעתי יש נקודה חשובה שהוחמצה.
הכדאיות המקצועית או הכלכלית של גידול שחקנים נגזרת מהיכולת של אותם שחקני נוער להשתלב בבוגרים. כמה פעמים שמענו ועוד נשמע על כוכבי נוער שנעשו נערי כיפים לחבר'ה שיורדים אחרי חילוף.

הפער, שכולנו מכירים בו, זה ברמת ההתאחדות: הקמת ליגת מילואים / under19 / אולימפית / איך שלא תרצו לקרוא לזה.

זמן רציני, לעבוד עם שחקן, להכין אותו, לטפח אותו.
אחרי שיהיה את זה נוכל לדבר גידול, שילוב וייצוא שחקנים. עד אז זה באמת קצת קלוש – כמו שנראית מצבת השחקנים ששלחנו לקבוצות באירופה, בעיקר בשנים האחרונות..

אפשר אפילו לשלב שירות לאומי/צבאי עם ליגה כזאת.

ואם אני כבר בתנופה, אז גם הגיע הזמן שכבר יקימו ועדת איתור מקצועית, עם נציגים מהצבא, שישחררו בעלי פוטנציאל להצליח מהפארסה הזאת של הצבא-לא צבא שהם עושים.

אבל על מי אני עובד…..

מאור 26 בינואר 2014

*קבוצות בכירות באירופה…

Comments closed