ברקוביץ ככישלון ידוע מראש

הבה נניח שקבוצה תחת ניהולו של מנג'ר מהסוג השני נקלעת למשבר. אילו מנג'ר זה עמד במרכז תשומת הלב התקשורתית לאורך כל התקופה, מיד הוא יספוג אש על המשבר. הציפיה ממנו תהיה לנקוט בפעולה, כלומר להתערב ישירות בעבודת המאמן/מנכ"ל שלו, שכן המאמן הוא זה שבוחר את הטקטיקה, בעוד המנג'ר אמור להתעסק באסטרטגיה בלבד. באם המנג'ר אכן יפעל, המשבר יוביל למחלוקת בין המנג'ר ובין המאמן. מחלוקת זו בעת משבר רק תעמיק את המשבר.

 

 

http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3632230,00.html

מנהלים והצלחות בעולם העסקי באים בכל המינים ובכל הדרכים. ישנם מנהלים אשר נולדו כמנהיגים מלידה, והם מובילים את חברתם להצלחות אדירות דרך גיוס עובדים מכל שכבות החברה. לעומתם יש את אלה המובילים את חברתם להצלחה כתוצאה מטקטיקה יוצאת דופן בשיווק, אסטרטגיה גאונית, ועוד.

אם נבחן החלטות במבחן השורה התחתונה בלבד, לא נוכל למצוא את הדרך הנכונה לקבלת החלטה. כמו מנהלים, גם החלטות יכולות לזכות בהצלחה רבה, למרות הדרך בה הן נלקחו, ולא בגלל. אך מאחר והעולם שאנו חיים בו הוא עולם של סיכויים, הסיכוי שהחלטה תזכה בהצלחה הוא גדול יותר, כאשר ההחלטה נלקחה בדרך הנכונה ומתוך השיקולים הנכונים.

*

הגדרת תפקיד המנג'ר במועדון כדורגל הנה הגדרה כללית מאוד, הגדרה הנתונה לפרשנויות שונות. אין דין אלכס פרגוסון כדין ג'ורדי קרויף. אלכס פרגוסון שימש כמנכ"ל אשר אינו חייב בדיווח ליו"ר דירקטוריון, בעוד ג'ורדי קרויף דומה יותר ליושב ראש הדירקטוריון. מרכיבי האופי הדרושים להצלחה, שונים מאוד בהשוואה בין השניים.

מנג'ר בצלמו של אלכס פרגוסון הנו תפקיד ריכוזי מאוד. לאור זאת מרכיבי האישיות הדרושים להצלחה שונים מאוד ממנג'ר בצלמו של ג'ורדי קרויף. הראשון הנו ריכוזי מאוד. הוא צריך להנהיג את השחקנים, לקבוע את הטקטיקה, ולבחור את השחקנים עבור המועדון. במקרה זה, תפקיד המאמן הוא להעביר את האימונים, אך המנג'ר הוא מקבל ההחלטות העיקרי, ובעל האחריות הבלעדית.

התפקיד במקרה השני שונה מאוד. בעוד המנג'ר הוא יושב ראש הדירקטוריון, המאמן משמש על תקן המנכ"ל. בעוד המנג'ר הראשון נמצא בפוקוס, השני יטיב לעשות באם יישאר ברקע. בעוד הראשון מקבל החלטות בצורה ריכוזית, השני קובע מסגרת, ונבחן ביכולתו לספק למנכ"ל סביבת עבודה אשר תותיר בידיו את הסיכויים הגבוהים ביותר להצלחה.

יו"ר דירקטוריון אשר לא יבין את גבולות הגזרה של תפקידו, לא רק שיסרס את המנכ"ל שלו, אלא גם יותיר סיכויים נמוכים יותר להצלחת החברה/הקבוצה שלו. בעת משבר לדוגמה, תפקידו של מנג'ר מהסוג הראשון הוא לעמוד במרכז, לספוג את האש, ולדאוג לשקט לאחרים.

הבה נניח שקבוצה תחת ניהולו של מנג'ר מהסוג השני נקלעת למשבר. אילו מנג'ר זה עמד במרכז תשומת הלב התקשורתית לאורך כל התקופה, מיד הוא יספוג אש על המשבר. הציפיה ממנו תהיה לנקוט בפעולה, כלומר להתערב ישירות בעבודת המאמן/מנכ"ל שלו, שכן המאמן הוא זה שבוחר את הטקטיקה, בעוד המנג'ר אמור להתעסק באסטרטגיה בלבד. באם המנג'ר אכן יפעל, המשבר יוביל למחלוקת בין המנג'ר ובין המאמן. מחלוקת זו בעת משבר רק תעמיק את המשבר.

זאת בדיוק הסיבה שמנג'ר מהטיפוס השני מעדיפים להשאר ברקע ולא במרכז, הם יודעים להותיר את הבמה למאמן שלהם, מתוך ניסיון לבניית שקט גדול ככל הניתן בסביבת העבודה. המנג'ר יכול במקרה זה להמשיך ולהתמקד בטווח הארוך, בעוד המאמן פנוי למצוא את הפתרון למשבר קצר הטווח.

*

כאשר אייל ברקוביץ נבחר לתפקיד המנג'ר בהפועל תל אביב, האם מי שבחר אותו ייעד אותו לתפקיד מנג'ר מהסוג הראשון, או לתפקיד מנג'ר מהסוג השני? הרשו לי להניח שמי שבחר את אייל, לא השקיע מחשבה מעמיקה בהגדרה זו. כאמור, גם להחלטות שנלקחות בצורה לא יסודית, יש סיכויי הצלחה, אך סיכויים אלה נמוכים יותר.

האם אייל ברקוביץ בכלל מסוגל להיות מנג'ר מהסוג השני? האם אייל ברקוביץ ניחן בצניעות הנדרשת ממי שצריך להשאר ברקע, במיוחד כאשר הוא זה שיספוג את האש בכל מקרה של משבר? האם אייל ברקוביץ ניחן ביכולת להישאר בתחומי תפקידו ולהותיר את בחירת הטקטיקה בידי המאמן שלו? לאור כל מה שלמדנו על האיש, אני מניח שתסכימו איתי שהסיכויים לכך לא גבוהים.

אם כך, בוודאי אייל ברקוביץ יוביל את עצמו להיות מנג'ר מהסוג הראשון, אך האם בחירה זו של אייל תהיה מקובלת על שאר הגורמים הפועלים בהפועל? האם מאמן הפועל העתידי אכן יחיה בשלום עם תפקיד מצומצם של הובלת האימונים בלי יכולת השפעה טקטית? האם הבעלים אכן רוצים מנג'ר מהסוג הראשון אשר מעולם לא התנסה באימון כלשהוא?

ההחלטות הגרועות ביותר מתקבלות כאשר המחשבה העומדת מאחוריהן היא ריצוי דעת הקהל. כאשר מנסים לכוון לרצון קולקטיבי כלשהוא, מתעלמים מכל המרכיבים הבונים החלטה טובה. דעת הקהל רוצה הצלחה מיידית, דעת הקהל רוצה את הקרבן שלה, דעת הקהל אינה סובלת תחומים אפורים ואין לה סבלנות.

אם יש מרכיב ניהולי אשר לא חסר לאייל ברקוביץ לגישתי הרי זה המרכיב של יכולת קבלת החלטות שלא מתוך רצון למצוא חן. הבעיה היא שמי שבחר בו כנראה פעל בדיוק מתוך גישה זו. כאשר החלטות כה גורליות להצלחת המועדון מתקבלות מתוך הרצון לרצות את הקהל, אני לא מוצא סיכויים גדולים להצלחה.

תעירו אותי כשיגיע השריף
ליגה של ווינרים

26 Comments

צור שפי 20 בינואר 2015

פוסט טוב וחכם שגדול בכמה מספרים על הנפשות הפועלות בכלל ו״הכוכב״ הראשי בפרט.

צור שפי 20 בינואר 2015

אה כן, והשיר, איך ידעו לכתוב אותו על ברקו עוד לפני שהוא נולד.

גיל שלי 20 בינואר 2015

תודה, איך השיר יושב עליו בול, הא

צור שפי 20 בינואר 2015

לגמרי

קפטן קוקי 21 בינואר 2015

לא מצליח לפתוח את זה במחשב בעבודה ואני חייב לדעת, איזה שיר זה?

גיל שלי 21 בינואר 2015

you're so vain

איציק 20 בינואר 2015

האם ברקוביץ' מסוגל (תוסיפו כל דבר חיובי שיעלה בדעתכם)?
אין סיכוי!!!
זו הבעיה של ברקוביץ', ועוד יותר בעיית מי שמינה אותו.

ניב 20 בינואר 2015

נפלא גיל.
וזאת בדיוק הבעיה של הפועל, עם ברקוביץ' בלי ברקוביץ', עד שהם לא ישנו את דרך ההתנהלות שלהם אז בסבירות גבוהה ימשיכו להתרגש עליהם צרות.
ברקו הוא בסה"כ עוד רעש רקע. כזה שאולי מאפיל בווליום שלו על היתר אבל רק סימפטום לבעיה "אקוטית" יותר.

ניתאי 20 בינואר 2015

רק נדמה לי או שכבר ראיתי את הטור הזה בעבר?

גיל שלי 20 בינואר 2015

ראית אותו במאי, בהחלט

ניתאי 20 בינואר 2015

עכשיו אני רואה שזה כתוב בכותרת משנה. אחלה בחלה.

כסיפוביץ 20 בינואר 2015

הדג תמיד מסריח מהראש.
מעולה!

איציק 20 בינואר 2015

אז למה מאחלים שנהיה לראש ולא לזנב. זה כמו לאחל שתסריח ראשון?

כסיפוביץ 21 בינואר 2015

אף פעם לא אכלתי דג..כנראה ששוב התברכתי.

אלון 20 בינואר 2015

אבל מתחילים לחתוך אותו מהזנב

אריק האחר 20 בינואר 2015

גיל
כל מילה.
יש פוסט מקביל של יניב פרנקו אם זווית אחרת אבל המסקנה הסופית זהה.
ברקוביץ לא אשם במצב הוא הוסיף עוד קצת לסירחון הניהולי בכול הדרגים
של מה שנשאר מהפעול ת"א.
מי שמינה את ברקוביץ אשם והיה אשם עוד לפני כן.
איפה שאדון רימון נמצא לא יצמח שום דבר טוב.
להפועל יש עוד לאן להידרדר .
הוא "הצליח" במקומות אחרים יותר למה שלא יצליח בהפועל "יותר"

גור אילני 20 בינואר 2015

פוסט מצוין. תמיד דיכאו אותי אנשים שקראו למנות את ברקוביץ' בתור 'הימור'. מבחינתי אין מקום להימורים בניהול, מקסימום לסיכונים מחושבים, ואז אין לאייל מה לחפש בסביבה כי אין שום דבר מחושב בהתנהלות שלו או של מישהו שבוחר בו.

הארי הולה 21 בינואר 2015

פוסט מענין ונכון.
ועכשיו השאלה היא למה זה קורה?!
למה מועדון בכיר ממנה את ברקוביץ למנג'ר? למה ערוצי תקשורת ממנים אותו לפרשן בכיר? למה שמו הוזכר ברצינות לאימון הנבחרת?
ברקוביץ הוא רק סימפטום מאד בולט לבעיות הרבה יותר עמוקות בספורט ובחברה הישראלית.

matipool 21 בינואר 2015

+1 .
כל כך מדויק ונכון .

ניינר 21 בינואר 2015

חבל שהלך. עכשיו יהיה משעמם

גלעד בלום 21 בינואר 2015

גיל-טור נכון כמובן מבחינת הניתוח רק שיש לי כמה השגות-

1) האדם ההזוי שמינה את ברקוביץ (רמון?) לא ממש חשב במונחים של מנג׳ר ריכוזי סטייל פרגוסון או יו׳ר דירקטוריון סטייל ג׳ורדי, אתה יוצא מנקודת הנחה שגויה שיש מחשבה או הגיון מאחורי מינויים בהפועל תל אביב (אין!). האמת לא ברור מה חשבו רמון וחג׳ג׳, הבן אדם הזה (ברקוביץ) עושה מעצמו צחוק מאז שפרש מכדורגל פעיל, נכשל (בענק) בכל תפקיד שעשה, הסתכסך עם כל דבר שזז, מדבר ומתנהג באופן נחות וחסר תרבות, אין לו ולא היתה לו מעולם שום סימפטיה או קשר למועדון האדום (או מה שנשאר ממנו), אפילו המינוי של ג׳מצי למנהל הפועל בזמנו כבר פחות הזוי. באמת ובתמים עמדתי פעור פה במשך כמה דקות כשקראתי שהוא מונה למנג׳ר, איל ברקוביץ יכול להיות מנג׳ר של משהו? האם הוא היה עובר ראיון עבודה באיזושהי חברה בשוק העבודה בתור מנג׳ר? (שזה למעשה מנכ״ל)

2) לומר שהמינוי של ברקוביץ נועד לרצות את הקהל זה לא פחות הזוי. הבן אדם הגיע עם תדמית מאד נמוכה, לא מעט אוהדים (כמוני) פשוט ספרו את הימים עד לפיטורים/התפטרות/פיצוץ ורובנו נשמנו לרווחה אתמול כששמענו שהוא עף, אני לא חושב שמישהו קנה מינוי בגלל שברקוביץ התמנה למנג׳ר והביא 10 שחקנים מליגה א׳ או מהמועדון הפרטי שלו.

3) לא מעט שונאי הפועל אמרו אתמול לעצמם ״חבל״, כי כל בר דעת (חוץ מרמון) ראה את חוסר הסיכוי של המינוי ההזוי. מקבוצה כמו הפועל בליגה העלובה שלנו כל מה שניתן לבקש כרגע הוא-

* איכשהוא לא לפשוט רגל עד שיגיע רוכש.

* להביא מאמן/ מנג׳ר שיחליף/ליפו את הוואקום של ברקוביץ/דומב (דומב אנד דומבר). עם השריף או קשטן (או מישהו צעיר שמבין עניין) אפשר לייצב את המערכת ולחזור להיות הפועל נורמלית שאפשר לצפות בה בלי לתלוש את השערות שאין או לרצות לקפוץ ממגדל שלום, כלומר מקום 4-6 עם סיכוי
לעשות משהו בגביע המדינה ואולי לסחוט תיקו או נצחון בנס באחד הדרבים הממשמשים.

* את השאר יעשו בלומפילד, הקהל והמסורת (אבל בעיקר העליבות של הליגה)

4) נראה מה יהיה, במועדון הזה הכל אפשרי, כפי שאנחנו מתנהלים כבר היה מגיע לנו לרדת ליגה אבל הליגה כל כך חלשה שאפילו הפועל הגרועה ביותר בתולדותיה (עם המנג׳ר הגרוע בתולדות המשחק) עדיין במרכז הטבלה ואפילו עברנו את ראשון לציון בחוץ.

איציק 21 בינואר 2015

תיקון ל-(3): אפילו שונאי הפועל, כמוני, למשל, לא חשבנו שעונש כזה מגיע אפילו לכם. קיבלתם חנינה ובצדק. עכשיו בו נראה אותכם עושים משהו עם החופש שקיבלתם.

גיל שלי 21 בינואר 2015

גלעד – ברור שאני מסכים שלא באמת הושקע פה בדיל של מחשבה כאשר הביאו את ברקוביץ, ניסיתי להראות מה היה קורה אילו היו משקיעים מחשבה, ולנתח מראש מה הסיכויים של החתמה כזאת להצליח (זהו טור שנכתב לפני שמונה חודשים).
בקשר לריצוי הקהל – המחשבה של רמון היתה איך לשחרר אחריות מעצמו, ולהראות שהוא עושה משהו, משום מה הוא חשב שלהביא את ברקוביץ זה מעשה שהקהל יאהב, גם כאן אני מסכים איתך שהיה צריך להיות לו ברור שזה לא ממש יעזור, אבל כך הוא חשב, לא אני.

מיקיג' 21 בינואר 2015

סתם הערת אגב,
רקס ראיין הוא סוג של חיבור בין טראש אמריקאי לאינטליגנציית ספורט גבוהה במיוחד, עם פה שנחשב, בהשוואה לקורקטיות האמריקאית בת זמנינו, כקרוב למלוכלך. סוג של מקבילה (מאד רחוקה) לברקוביץ' בישראל, שפה מלוכלך יש לו, וגם אינטיליגנציית ספורט לדעתי יש לו.
ראיין לאורך שנים מתנהל בריספקט עצום לקבוצות ולבעלים שבהן הוא עובד. המקבילה הישראלית שלו בזה לקבוצה שבה הוא עובד, מכל הבחינות, גם בגלל איך שמבנה הבעלות וההתנהלות של הקבוצה היא נוראית, וגם בגלל שהוא כזה, איש שמלכלך את הסביבה. אם תרצו, אחד ההיבטים של הפער הענק שלעולם לא יצטמצם בין 2 תרבויות הספורט האלה (לא שיש כזה דבר בישראל, תרבות ספורט, אבל לצורך הדיון)

גיל שלי 21 בינואר 2015

השוואה נכונה וכואבת ביותר, וזה לא רק בספורט כמו שכתב הארי הולה

Shai 21 בינואר 2015

great comparison

Comments closed