גרינברג סומך על האינטואיציה ומצליח

הכי קל לרצות גם וגם

ערב ענק של ספורט התחיל אתמול בתצוגת אימון מופתית של בראד גרינברג ביד אליהו. רבים בישראל לא מבינים את תפקיד המאמן עד הסוף, כמו גם את תפקיד המנהל. משום מה לוקחים אצלנו כמובן מאליו את היכולת להניע אנשים לפעולה. כאשר מדובר במנכל"ים חושבים משום מה שהתפקיד החשוב ביותר של המנהל הוא לבנות אסטרטגיה, לעבוד על תרגילים פיננסיים וכדומה. כאשר מדובר במאמן, משום מה מתייחסים רק ליכולת הטקטית שלו.

*

מאמן טוב כמו גם מנהל טוב, מבינים שהתפקיד שלהם הוא להוציא את המיטב מהעובדים שלהם, לא רק לשחק שחמט עם עצמם. התכונות שציינתי מעלה הן תכונות חשובות, וישנם מנהלים ומאמנים אשר אינם מבינים דבר בנפש האדם, ועדין מצליחים מאוד בתפקידם בזכות הברקות אדירות, אך ניתן להצטיין גם באמצעות השארת הבמה לשחקנים האחרים, וארגון המגרש בצורה כזאת שתותיר את מלוא האפשרויות בידי האחרים.

*

דרק שארפ לפני הרבה שנים ניסה להסביר ליותם שיפסיק לחשוב כל כך הרבה. לכל מאמן היה ברור שהבעיה האמיתית של יותם הלפרין היא חוסר הנכונות שלו לבצע פעולות "לא נכונות". המאמן שהצליח לגרום ליותם להפסיק לחשוב ולהתחיל להרגיש, לא הסתפק בלאמר ליותם תפסיק לחשוב. התצוגה של יותם במחצית הראשונה אתמול היתה תצוגה של שחקן שנמצא בזון. כדי להכנס לזון, צריך לזרום עם המשחק ולא לחשוב. אלו דברים שקורים ליותם רק השנה.

אני אהבתי בעיקר את איבודי הכדור של יותם. יותם השנה לא מסתפק במסירות רוחב, או בחדירה ומסירה פשוטה, הוא לוקח סיכונים במסירות בפיק אנד רול, סיכונים אשר מסתיימים באיבודי כדור. כנראה שמאמנים אחרים אומנם בקשו מיותם לא לחשוב כל כך הרבה, אך לא חיו בשלום עם איבודי הכדור הללו. בראד גרינברג יודע לקחת את הרע עם הטוב.

כאשר מאמן מכין תכנית משחק טקטית, הוא למעשה לוקח משחקניו את ההשפעה על המשחק. פיל ג'קסון היה גאון בהנחלת שיטה שמאפשרת לשחקנים לנוע תנועות קבועות, ובכך להרגיש את המשחק, במקום לחשוב מה צריך לעשות עכשיו. כמו אומנות לחימה, כאשר אתה מתאמן מספיק על התנועה, הבעיטה תהיה מושלמת כאשר תזרוק אותה, ולא כאשר תנסה לבעוט את הבעיטה המושלמת.

כך בראד גרינברג נותן לשחקנים בהתקפה תנועה קבועה של פיק אנד רול, ונותן לשחקנים חופש מוחלט ביישום התנועה. גם ההגנה בסיסית, אך אתמול בשינוי קל ההגנה של ירושלים שזכתה לביקורת עצומה בגלל החילופים הרכים, שיתקה את מכבי בזכות היכולת שלא להביא שמירה כפולה על סופו בתחילת המשחק. החילופים האוטומטיים שנראו כה רכים במשחקים קודמים, למעשה שתקו את משחק ההתקפה של מכבי. אולי פספסתם, אך אפילו ליאור אליהו שמר מצוין על החדירות של ריקי היקמן מהאמצע לדוגמה, בראד גרינברג לא הסווה את ליאור בשמירה בטופ אוף דה קי (אין לי מושג מה המושג בעברית), אלא סמך על ליאור אליהו שיבצע את העבודה, וזו אכן בוצעה. גם זו גדולה של מאמן, לסמוך על השחקנים ולקבל את התמורה.

*

בלאט מאוד רצה את יותם במכבי השנה. ההנהלה שמעה את הקולות, והעדיפה לתת ליותם לחתום בירושלים. היכולת לא למצוא חן בעיני האוהדים היא יכולת חשובה. היכולת לתת לכל אחד לעשות את מה שהוא טוב בו, היא לא פשוטה בכלל. גרינברג נותן מסגרת, ומאפשר לשחקנים למלא אותה בתוכן. הנהלת מכבי לעומת זאת, לא מסתפקת במתן מסגרת טובה, היא מתעקשת על זכותה למלא את המסגרת בתוכן שלה. אפשר להצליח גם בדרך הזו, אך כדי להצליח בכך צריך להחליט, והחלטות הן הדבר הקשה ביותר. הכי קל לעשות גם וגם, גם לתת למאמן להחליט, אך גם לקבוע בשבילו. גם לנהל את השחקנים במיקרו טקטיקה, וגם לאפשר להם חופש פעולה. גם וגם לא מצליח. אחד הכללים שצריך ללמוד שאו עדיף על גם.

*

לרצות גם וגם זו מהות הפחדנות. מנהל שמדליף לעיתונאים בעילום שם הוא פחדן. הסיבה שנהניתי מנצחון ירושלים אתמול היא פשוטה. הסיכויים של פחדנים להצליח הינם פחותים בהרבה. הדרך להצלחה עוברת בנטילת סיכונים מחושבים, ובלקיחת אחריות על הכישלונות. קבוצה שמונהגת ביד פחדנים סיכוייה להצלחה לא טובים. יותם למד את זה בזכות בראד גרינברג, אולי המכות בראש ילמדו את מכבי אלקטרה את אותו שיעור בדיוק

either-this-or-that

 

תחרות המועמדים, סיבובים 9-8: Indian Summer
לא לפחד כלל (ערב קלאסי)

34 Comments

אביעד 24 במרץ 2014

רואים על המשחק של הלפרין שיש בו שינוי, הוא יותר משוחרר וחופשי לעשות דברים שמגיל מאד קטן חשבו שהוא יודע לעשות.
אבל, ופה יש אבל גדול… הלפרין משחק כדורסל מקצועני בבוגרים מעל לעשור, הוא עבר מספר קבוצות בכירות יותר ובכירות פחות ומספר לא קטן של מאמנים שאני מניח שנתנו לו כלים כלשהם עד שהגיע גרינברג. אבל משחק טוב אחד שלו מול מכבי בחודש מרץ או חצי עונה שהיא טובה יותר, לא גורמים לי לחשוב שבסוף חודש מאי הוא יצליח להביא את אותה רמה, הלפרין בורך בכישרון עצום, אבל הוא לא רוצח כמו זהבי או כמו שאראס, הוא לא חי את המשחק ומתכנן אותו. הוא תמיד עסוק בחשיבה על רווח והפסד(יכול להיות שזה קשור לזה שהוא שיחק את שנותיו הראשונות אצל דיוויד הלחוץ או פיני הנוקשה)ולכן אני לא חושש ממנו שייקח את האליפות ממכבי.

אנונימוס 24 במרץ 2014

בדיוק. ניפגש במאי. והלוואי ואבלע את הכובע וירושלים והלפרין יוכיחו לכולנו שיש להם את זה

אלון רייכמן 24 במרץ 2014

אני לא רציתי את הלפרין במכבי השנה. גם לא בקיץ הקודם ולא בזה שלפניו (בכולם הוא היה מועמד להגיע למכבי).
העניין הוא שיותם של העונה הוא לא יותם של השנים האחרונות או של העשור האחרון. הוא פשוט שחקן אחר. כל מה שהוא לא היה אף פעם ותמיד קיוו שיהיה. הגרסה הכי מוצלחת שלו. מנהיג, ווינר, לוקח אחריות.
אני נותן את הקרדיט בעיקר לגרינברג. וכמו שכתבת אתמול גיל – רק לחשוב איך היתה נראית הקריירה של יותם אם גרינברג היה מאמן אותו כבר לפני עשור.

יניב 24 במרץ 2014

רק לחשוב איך הכדורסל הישראלי כולו היה נראה אם היו משתנים פה כמה דברים

יואב 24 במרץ 2014

היא היתה נראית בדיוק כמו המאמנים שהיו מאמנים את יותם במהלך אותו עשור אחרי גרינברג.
רוצה לומר- שחקן כמו יותם הוא פונקציה של מאמן. מי שנותן לו את מה שהוא צריך, ירוויח. מי שלא, יכול רק לקוות לטוב.
יש כאלו שצריכים דמות אב, יש כאלו שצריכים ברכיה לביצים. מאמן טוב הוא אחד שיודע לעשות את שניהם, ולהתאים לכל שחקן בסגל את מה שהוא צריך.
אף פעם לא האמנתי במאמן רס"ר כמו שלא האמנתי ב"מאמן של שחקנים".

לכן, אגב, הציפיות של אוהדי מכבי מיותם ש"יהיה מנהיג" הן לא ריאליות. יותם יהיה מנהיג בסיטואציה שתאפשר לו את זה. אם אתה מאמין שהוא צריך להיות המנהיג שלך (כמו גרינברג), תבנה את הסיטואציה בהתאם. אם אתה לא יכול או רוצה לייצר את התנאים לכך (כמו במכבי לדוגמה), אז תחפש מנהיג מסוג אחר.

יואב 24 במרץ 2014

התגובה מעלי היא כמובן בהקשר לשאלה של אלון-
"רק לחשוב איך היתה נראית הקריירה של יותם אם גרינברג היה מאמן אותו כבר לפני עשור"

אריק האדום 24 במרץ 2014

אתמול הוא רצח אתכם יופי…

אביעד 24 במרץ 2014

נראה אותו לא משתין מפחד במאי ועושה את זה שזה רלוונטי.

אריק האדום 24 במרץ 2014

נראה אתכם מגיעים למאי…

גיל שלי 24 במרץ 2014

אלון – אם דיוויד בלאט רצה אותו, ההנהלה היתה צריכה להביא אותו במחיר סביר (היא כמובן היתה יכולה, היא לא רצתה), ברור למה האוהדים לא רצו אותו.
אביעד – אפשר לחכות למאי, אבל בינתים בכל העונה הזאת יותם הוא המנהיג והמוביל של העונה הכי טובה של ירושלים מזה הרבה מאוד שנים, גם בישראל וגם באירופה, למה חשוב רק הנצחון במאי?

אביעד 24 במרץ 2014

הוא קצת מזכיר לי את ההלפרין של לובליאנה… תהליך זה דבר טוב ואני שמח שיש לו קצת נחת בקריירה ושסופסוף מישהו מוציא ממנו חלקים מהפוטנציאל שיש בו מאז שראיתי אותו בליגת התיכונים, אבל אוהד מכבי אני ושאני חושב על משחקי הגמר שיהיו במאי…. חח אני מנסה לנחם את עצמי שיהיה טוב.

אזי 24 במרץ 2014

גיל, כמו שאתה אומר, גרינברג כנראה מוציא מיותם את המיטב.
חשוב לזכור שאם יותם היה מגיע למכבי, הוא לא היה מגיע לירושלים של גרינברג. הוא היה מגיע למכבי של בלאט.

אף אחד לא מבטיח שבמכבי של בלאט יותם היה עובר איזשהו תהליך.
למעשה, רוב הסיכויים שהיינו מקבלים את השחקן שהוא היה מתחילת הקריירה ועד שלשום, ולא את השחקן שהוא היה אתמול.

גיל שלי 24 במרץ 2014

אזי – אני מסכים שלא בטוח שיותם היה מצליח לתפקד באותה רמה אצל בלאט, אבל לא זו הנקודה. הנקודה היא שבמכבי אלקטרה לא רוצים להחליט. בלאט נשאר, רוצה שחקן, למה לא לתת לו אותו? גם רוצים לחסוך, וגם רוצים להבהיר לו מי הבוס. אם בלאט מצליח להחזיק את הקבוצה הזאת ביחד, ולזכות באליפות (על פיינל פור אירופי אני בכלל לא מדבר), זה אחד ההישגים הגדולים שלו כמאמן.

Sagi 24 במרץ 2014

ניתוח מעולה, תודה!

רועי 24 במרץ 2014

הכי חשוב באיזה כושר יגיע עומר אסתרון למאי.

משה 24 במרץ 2014

28 הפרש בגלל השופטים ? אפילו בסטנדרטים של מכבי זו טענה מגוחכת.

ירוק 24 במרץ 2014

מכבי כדורסל בוכים על השופטים זה בערך כמו ברצלונה/ריאל/מנצ'סטר (ומכבי חיפה, להבדיל) בוכות על שופטים. מביך, בלשון המעטה. ד"ש לקטש ועבירת התוקף.

עומר 24 במרץ 2014

אגב, לדעתי המונח העברי לטופ אוף דה קי, צריך להיות הלמעלה של הצבע.

אריאל גרייזס 24 במרץ 2014

נשמע מקצועי מאוד..

אלון רייכמן 24 במרץ 2014

אולי הצ'ופצ'יק של הקומקום

אלעד 24 במרץ 2014

הלמעלה של המפתח

רועי 24 במרץ 2014

גיל,
זה ידוע שאתה חסיד של יותם, אז זו חוכמה קטנה מאוד לכתוב עליו אחרי משחק טוב שהוא נותן נגד מכבי. לא זכור לי שהיה פוסט שלך עליו אחרי תצוגת ההעלמות הידועה שלו במשחק הקודם ביד אליהו. תקן אותי אם אני טועה.

ירוק 24 במרץ 2014

לא זכור לי גם שאתה פרגנת לו על משחק מצוין עכשיו, אחרי שתקפת אותו (בצדק כמובן) בתצוגה הגרועה הקודמת.

עידן. 24 במרץ 2014

התחושה אחרי המשחק אתמול פשוט איומה.

תחושה איומה כי נדמה שההשפלה של אתמול מפריעה יותר לנו האוהדים מאשר לשחקנים, שלא באמת מבינים מה זה אומר מכבי ת"א בכדורסל (למעט אולי שני יחידי סגולה). השחקנים יתחלפו, אנחנו נישאר עם ההשפלה.

תחושה איומה כי היא סמל להרגשה של הרבה אוהדים שכבר תקופה ארוכה מכבי ת"א מאבדת את הזהות ואת מה שהפך אותה למכבי ת"א עליה גדלנו. שמעון מזרחי ובלאט עוד איכשהו מצליחים להאט את התהליך הזה, אבל גם הם יעזבו בקרוב ואחריהם המבול.

תחושה איומה כי נראה שדווקא בירושלים עובדים נכון. בנו שם בתחילת העונה קבוצה טובה עם שחקנים נכונים וקבוצתיים וכשראו באמצע העונה שצריך חיזוק הבעלים הכניסו את היד לכיס, הביאו כסף מהבית והחתימו שני שחקנים טובים. מכבי לעומת זאת איבדו את הסנטר הבכיר שלהם, הקפטן ואחד הכוכבים המובילם בקבוצה והחליפו אותו בפנסיונר במחיר מבצע.

תחושה איומה כי גם אם נזכה באליפות (ועדיין מכבי פיבוריטית ברורה של לפחות 70% לזכות), זה לא ישכיח את מה שקרה אתמול.

אז ככה זה מרגיש להיות הפועל כל השנים האלה?…

יואב 24 במרץ 2014

שטויות, עידן. יחד עם טב"י פשוט תחנכו את השחקנים הסוררים ותצאו לפני סוף המשחק. רק ככה אפשר להכניס להם מחויבות לסמל!

גל ד 24 במרץ 2014

נכוויתי מיותם יותר מדי פעמים. כולם זוכרים לו את העבירות ההן בגמר של עונת שרף/ביינום/פייזר, אבל נראה שכמעט אף אחד לא זוכר שיותם היה השחקן הכי טוב של מכבי באותה עונה. זוכרים לו שלשה מחצי מגרש נגד ריאל, אבל לא זוכרים את משחק ההצלבה השני נגד ברצלונה, שבה הוא רשם שורה סטטיסטית יותר יפה מאתמול והיה הכוח המניע של הקבוצה (במשחק שבו ביינום, שהיה כינור שני מובהק, נבחר למצטיין בזכות אחוזים טובים מהשלוש.) מאשימים אותו בהפסד בגמר אבל לא זוכרים שהוא היה השחקן הכי טוב בחצי הגמר.

הוא כבר הוביל את מכבי פעם. הוא פשוט לא הוביל אותה לשום מקום. אני אאמין ביותם שוב כשאני אראה אותו נותן תפוקה בפיינל פור.

גל ד 24 במרץ 2014

בקריאה שניה התגובה הזו לא כ"כ ברורה.

ר"ל שגרינברג לדעתי לא מוציא ממנו דברים שמעולם לא ראינו, אלא דברים שבחרנו לשכוח. ושכחנו אותם כי בפעם הקודמת לא יצא מזה כלום.

אגב, אפשר להוסיף לרשימה את אותו קמפיין נבחרת שגרין סיים כמלך הריבאונדים. יותם היה ענק בשלבים הראשונים, ונעלם בטופ-16.

רונין 24 במרץ 2014

גיל, ראשית הפוסט נפלא. שנית:

"מאמן טוב כמו גם מנהל טוב, מבינים שהתפקיד שלהם הוא להוציא את המיטב מהעובדים שלהם, לא רק לשחק שחמט עם עצמם"

כיצד לטעמך משתלב פאולו סוזה במשפט הנ"ל?

גיל שלי 24 במרץ 2014

לדעתי סוזה הוא מאמן שנותן את הבמה לשחקניו. הוא הכין את השחקנים לשתי שיטות משחק, הוא מעורב טקטית מאוד, אך נותן להם את החופש לפרש את הטקטיקה שלו.

רונין 24 במרץ 2014

אני דווקא מקבל את הרושם שהם לא מקבלים את החופש לפרש את הטקטיקה שלו. השימוש במיכה ובראדי למשל נותן את ההרגשה של חיילים בשחמט, מוקרבים למען המלכה [המלכה היא הנצחון ולא סוזה].
שלא תהיה טעות, אני כמכביסט נהנה מאוד מההצלחה שסוזה מביא וסומך על הדרך שלו. עם זאת אני מאמין שהוא דווקא כן שחקן שחמט, שמעדיף להוציא את התוצאה הרצויה מאשר את המיטב משחקניו.

איציק 24 במרץ 2014

אני מאוד אוהב את מה שגרינברג עושה. בשנה שעברה היו לו סרוטים לנהל, השנה כמה חנוני, והוא מצליח בשני המקרים. כנראה הוא יודע משהו שאחרים לא מבינים.

חובק 24 במרץ 2014

"איף איטס טוונטי, מייק איט ת'רטי…"

כן יותם או לא יותם, מקווה שזה ישים סוף לשבוע האורגיה הצהובה שמזכירה פורנו של סווינגרז פנסיונרים.

הרגתם אותנו כבר…

דור 24 במרץ 2014

שכחת שיש עוד דרבי היום…

Comments closed