ליגת שוקי ההון – השנה שאחרי

מאז 2008 העולם מתנהג אחרת, הבורסות יתנהגו אחרת השנה

היום בלילה סופרבול. רבים מכם ודאי לא זוכרים, אך הסופרבול במהלך כמעט כל שנות השמונים ובמהלך תחילת שנות התשעים, היה אירוע משעמם למדי. ראשית, היתה כמעט ודאות מוחלטת שקבוצה מהNFC תיקח את הסופרבול. מאז הזכייה של הריידרס בסופרבול של עונת 1983, לא זכתה שום קבוצת AFC בתואר עד לדנבר שזכתה בסופרבול של עונת 1997. במהלך 14 שנים אלה, היו בדיוק שני סופרבולים צמודים, הניינרס מנצחים את הבנגלס בדרייב הירואי של ג'ו מונטנה, והווייד רייט של הג'איינטס מול באפלו בסופרבול שנערך במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. זהו, כל השאר היו תבוסות מחפירות של קבוצות הAFC.

יתרה מכך, הקבוצות שעלו לפליאוף מדי שנה היו כמעט מועדון סגור. אמנם מתכונות הפליאוף היתה מעט מצומצמת יותר מזו המוכרת לנו כיום, היו שלושה בתים בכל חטיבה, ווויילד קארד אחד, אך המועדונים המשתתפים היו מגיעים לפליאוף בצורה די יציבה. לניינרס כמעט ולא היתה תחרות משמעותית בבית שלהם, בית המרכז של שיקאגו, ולאחר מכן דטרויט, ולאחר מכן גרין ביי, אך בצורה יציבה במיוחד. רק בית הNFC מזרח היה מעט תחרותי יותר, הג'איינטס התמודדו מול הרדסקינס, עד לעלייה המטאורית של הקאובויס.

*

הסיבה לריכוזיות המדהימה בזוכות היתה גם תלויה במשאבים כלכליים שונים לחלוטין בין הקבוצות. נכון, עדין עם הרבה מזל ניתן היה לבנות קבוצה דרך הדראפט, אך הקבוצות החזקות היו מצליחות לגנוב את השחקנים הנכונים כדי להשאר בטופ זמן רב יותר. מאז תקרת השכר, הכל השתנה, נכון יש תופעת טבע כמו הניו אינגלנד פטריוטס שנהנית מהדאבל B ומגיעה כל שנה לפליאוף, אך פרט להם, אין כמעט מועדונים המצליחים לשרוד בטופ לאורך תקופה ארוכה. אין יותר דיינסטיס כמו הניינרס, הקאובויס, או אפילו קבוצות כמו הרדסקינס והג'איינטס שידעת מדי שנה שהאלופה תגיע מתוך רשימה סגורה של ארבע קבוצות.

*

השנה שוקי ההון מתמודדים עם מצב חדש לגמרי, אותו מצב איתו ליגת הפוטבול התמודדה לאחר תקרת השכר. מאז 2008, למעשה היתה שליטה מרכזית בכמעט כל שוקי ההון העולמיים. הבנקים המרכזיים, בעיקר הפד האמריקאי, שיחקו ישירות עם לוח התוצאות, וגרמו לשוקי הון יציבים במיוחד. בכל פעם שהשליטה אבדה מעט, חזר הבנק המרכזי להדפיס כסף, או להפעיל את השחקנים הגדולים בשוק, כמו שקרה במקרה של הפלאש קראש, בו הדאו ג'ונס צנח ביותר מעשרה אחוז תוך רבע שעה.

שנת 2014 היוותה מבחינה זו סוף עידן. הפד הכריז על הפסקת ההרחבה הכמותית, הבנק השוויצרי שחרר את המטבע שלו, האמריקאים בשיתוף פעולה עם הסעודים איפשרו למחירי הנפט לצנוח בחופשיות ללא התערבות. בקיצור, הגורמים המרכזיים בעולם שחררו את האחיזה שלהם בלוח התוצאות. התוצאה השנה תהיה דומה לתוצאה שהתרחשה בNFL, התנודות בשווקים יהיו גדולות יותר ובעיקר צפויות הרבה פחות.

*

ראינו מה קרה במטבע השוויצרי, ראינו את מחירי הנפט. כאשר נוסיף לכך את המתרחש כיום באיחוד האירופי על רקע המרד היווני, אנחנו מקבלים עולם שמאוד קשה לנבא את שיתרחש בו בחודשים הקרובים, ואין מי שיעצור בו את התנדותיות שתתבטא בלוח התוצאות. העולם הכלכלי יצא ממצב ההקפאה המלאכותית של השווקים. אין איש שיודע מה יקרה בהורדות הידיים בין המדינות החזקות באיחוד האירופי ובין יוון. אין איש היודע כיצד התוצאה בהתמודדות זו תשפיע על ספרד ולאחר מכן על איטליה.

הבורסות בארצות הברית מתחילות להראות את הסימנים של התקופה החדשה. התנודתיות התוך יומית קפצה בצורה חדה, ומאז דצמבר, אנחנו רואים תופעות המאפיינות שוקים יורדים, כדון תנועה חזקה למטה בסוף יום המסחר.

הדבר הוודאי היחיד שאני יודע לאמר על השוקים כיום הוא כזה, עד שלא נראה עלייה ריאלית משמעותית בשכר החציוני במדינות המפותחות, לא נראה עלייה באינפלציה, למרות הדפסת הכסף באירופה. כלומר, ההשקעה היציבה היחידה תהיה באגרות חוב ממשלתיות של ממשלת ארצות הברית, המדינות החזקות באירופה, יפן וכן נדמה לי שגם בישראל. כלומר, החזאים הכלכליים בעולם, אלו שסיפרו לנו על היפר אינפלציה בהרחבה הכמותית הראשונה של ברננקי, אלה שסיפרו לנו על סוף העידן של אגרות החוב הממשלתיות, חזאים אלה פשוט לא מבינים שמדובר בליגה עם תקרת שכר, ליגה שמתנהגת בצורה שונה לגמרי מזו שהתרגלו אליה.

 

הסופרבול האנגלי עלוב
מטרות גדולות ושאיפה לסטנדרט גבוה

11 Comments

ניינר 1 בפברואר 2015

העולם השתגע

איציק 1 בפברואר 2015

ממה שהבנתי ממך, לפוטבול זה עשה רק טוב. אני לא בטוח שתופעה זו של חוסר ודאות קיצוני טוב לכלכלה העולמית ואים ניהיה סוציאופאטים קצת, האם זה טוב לכלכה בישראל?

גיל שלי 1 בפברואר 2015

לטווח ארוך אני חושב שזה יעשה טוב לכלכלה העולמית, וגם לישראלית. מדיניות ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי הצליחה להשאיר את הכלכלה העולמית בחיים, והמחיר היה חוסר טיפול שורש בגורמים, קרי איזון ההון והעבודה. לטעמי אנחנו מתחילים לראות תנועות של איזון בין ההון והעבודה, העלאת משכורת מינימום כטרנד עולמי, הנאום של אובמה וטרנד של מיסוי הון גבוה יותר, ועוד. לדעתי אנחנו נצא לתקופה כלכלית טובה יותר מהשנה הקרובה

אריק 1 בפברואר 2015

הדולר לכאורה אמור להמשיך לטפס…

גיל שלי 1 בפברואר 2015

אכן כך, אבל מאחר וכל העולם ואשתו מניח כך, זו תהיה זחילה איטית עם תיקונים מאוד חדים במימושים

גל 1 בפברואר 2015

גיל,

לפחות לגבי מחירי הנפט, לא ברור לי כיצד ארה"ב משפיעה על היקף היצור ( והמחיר ) באופן ישיר.

במקרה של סעודיה ישנו ניהול מרכזי ( ו 16%מעתודות הנפט העולמיות ) זה בהחלט ברור

גיל שלי 1 בפברואר 2015

ארצות הברית משתפת פעולה עם סוחרי הfutures, שקובעים את המחירים למעשה.

אביאל 1 בפברואר 2015

גיל שלי – אם נראה צניחות רציניות בבורסות, לא תיהיה שוב התערבות ממשלתית בטווח הקצר-בינוני שיגרום לשווקים שוב לעלות למעלה, יש בכלל דרך לצאת מהמעגל הזה ?

גיל שלי 1 בפברואר 2015

כנראה תהיה, אבל הפוליטיקה תגרום להיסוסים הפעם, ראה אליזבת וורן והדמוקרטים, יש יותר מדי אנשים שמבינים את הבלוף

אביאל 1 בפברואר 2015

כן אבל לא בלוף מובנה ? איזה ברירה יש לממשלות ? הרי אם מחיר הנכסים (שווי המניות) יורד יש לזה פגיעה בכל הכלכלה ולמעשה במדינה, ככה שזה נראה שהמדינה במלכוד תמידי בנושא של הבורסות.

גיל שלי 1 בפברואר 2015

אגדיר זאת כך, ברור שהתמיכה במחירי הנכסים עזרה לפלח מאוד מצומצם באוכלוסיה, לא ברור שירידה במחירים תפגע בכלכלה, ראה קריסת הנסדק ב2000 שלא עצרה את הכלכלה כמעט בכלל

Comments closed