ליגת שוקי ההון – בורסה עולה זה טוב למי?

כשהבורסה עולה יש מי שנהנה, לא בטוח שזה אתם

בטח גם לכם יש את התחושה הזאת. אם ניקח לדוגמה את תכנית הערב של גיא זהר, כאשר הוא פונה ללילה כלכלי, השאלה היא מה הבורסה עשתה הערב. ישנה מין צפיה לתוצאה, בדומה לזמנים ההם בהם היינו מחכים לחדשות כדי לשמוע מה עשו הניקס בלילה. כולם שמחים כשהבורסה עלתה, השאלה היא למה, אולי זה נצחון של קבוצה מסויימת על קבוצה אחרת? אולי מדובר בנצחון של קבוצה יריבה?

*

הבה ניקח את הבורסות באמריקה בעידן ההרחבה הכמותית. כאשר הS&P 500 עלה ב13% בשנה בזמן שהצמיחה האמריקאית הסתכמה בפחות מ2% והמשכורת החציונית האמריקאית לא עלתה בכלל, מי ניצח? כאשר ערך החברות עולה לא כתוצאה ממכירות גדולות יותר (שכן הצמיחה העולמית לצד האמריקאית לא משהו), אלא כתוצאה מהתייעלות המתבטאית במשכורות קפואות, ובעיקר כתוצאה מטריקים פיננסיים (לדוגמה  – התירוץ לכך שהמניות שוות יותר היא רכישה עצמית של המניות), האם העלייה בבורסה לא משקפת הגדלת הפערים?

תחשבו על זה בצורה של תרגיל חשבון פשוט. ההרחבה הכמותית בארצות הברית לא הביאה לצמיחה גבוהה, היא כן הביאה לעלייה מסחררת במחירי מניות. לדוגמה, מדד מניות הביוטכנולגיה היה הנהנה הישיר מההרחבה הכמותית. כאשר הריבית אפס, קרנות הפנסיה נדחקות להמר על חברות מסוכנות יותר, כדי להשיא את התשואה של 8% אשר נחשבת כבסיס לחישובים שלהם. בעידן בו תרופות חדשות מוכרות בדיוק באותו קצה, מדד הביוטכנולוגיה זינק בלמעלה מ150% כתוצאה מההרחבה הכמותית, לא כתוצאה מתגליות חדשות בתחום.

המנהלים של חברות הביוטכנולוגיה נהנו גם הם מהעלייה במדד, שכן בדרך כלל יש להם אופציות. למען האמת בחברות ישראליות שאני מכיר, גם העובדים נהנו, אך לא זה המצב ברוב החברות, שכן בדרך כלל רק למנהלים יש אופציות, ולעובדים הרגילים בדרך כלל אין. כלומר, הפד האמריקאי דואג להגדלת הפערים בארצות הברית, שכן החלק של בעלי ההון בעוגת הכסף האמריקאי עולה עם הבורסה, בזמן שהמשכורות באמריקה עולות פחות מהצמיחה. אל תספרו לי על קרנות הפנסיה שעולות, שכן הכסף שיש לכל עובד בקרן הפנסיה שלו, הוא חלק קטן יותר מההון שלו, לעומת בעלי ההון.

המסקנה היא פשוטה – בגלל תזה מעניינת שתמרוץ באמצעות ההרחבה הכמותית יביא לצמיחה גבוהה יותר, שתביא לתעסוקה טובה יותר, קורה מה שהנשיא אובמה הגדיר כאסון לכלכלה האמריקאית, הגדלת הפערים הענקיים ממילא.

*

אני יכול לספר לכם על עוד עיוותים בכלכלה. קחו לדוגמה את המידע על השכר שאתם מקבלים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אם תראו את הנתונים, תמצאו שהמשכורות בתעשייה ירדו השנה ב3%. אני יכול לכתוב לכם שזה פשוט לא נכון. הלמ"ס מחשב את סך המשכורות ומחלק במספר העובדים. אם סך המשכורות חלקי מספר העובדים יותר נמוך, מכאן שהמשכורות ירדו.

בחברה שלי אנחנו מבינים משהו בסקרי שכר. אנחנו לא בודקים סך משכורות, אלא בודקים את המשכורות של עובדים ממשיכים, בודקים תפקידים. קחו את העיוות של הלמ"ס, אם בחברה מסויימת גייסו הרבה עובדים חדשים במשרות כניסה בתפקידים זוטרים יחסית, ופטרו מנהלי ביניים, יצא שהמשכורות בחברה ירדו באותה שנה. אם נבדוק את המשכורות של העובדים, נמצא שהמשכורת שלהם עלתה בשלושה אחוז למשל. הבעיה מוכפלת כאשר בנק ישראל מסתמך על הנתונים של הלמ"ס וקובע שלמעשה לתעשיינים לא חסרים עובדים בתפקידי מפתח, שכן עובדה, המשכורות של העובדים אמורים לעלות עם הביקוש, אבל המשכורות יורדות.

בנק ישראל מסתמך על נתונים כאלה כאשר הוא קובע שעליית שער הדולר לא באמת משפיעה על תעשיית ההייטק הישראלית, בזמן שהוא כן. ככה זה כשמסתמכים על נתונים ולא על שכל ישר. כאשר הנתונים מעוותים, המסקנות מעוותות. דרך אגב, רק לשם הקוריוז, בנק ישראל לצורך קביעת משכורות עובדי הטכנולוגיה שלו, התבסס על סקרי שכר, בעוד שלצורך קביעת המדיניות שלו הוא מתבסס על נתוני הלמ"ס.

*

בקיצור, התוצאות שאתם רואים, הן לא התוצאות שאתם מבינים. כדי שהעובדים יהנו מעליית הבורסות בעולם, צריך להצמיד את המשכורות לעליית המניות, צריך לחלק אופציות לכל העובדים, התקופה בה החבורת השתמשו בהון שגוייס בבורסה כדי לגייס יותר עובדים, כדי למשוך את העובדים הטובים במשכורות גבוהות יותר, נגמרה מזמן. כיום עליית השערים בבורסה מתבטאת בבונוס יפה למנכ"ל חברת ביטוח, שכן רוב נכסי חברת הביטוח נסחרים בבורסה. כך הוא מציג ביצועים יפים, למרות שהקשר בינו ובין הביצועים מקרי בלבד, ראה מדד הביוטכנולוגיה. אותו מנכ"ל מקבל גם הקצאת אופציות יפה, ושוב ההכנסה שלו גדלה.

מכאן אמור, בורסה עולה זה טוב לקבוצה מסויימת לא בהכרח לכולם.

הורד (1)

בין פאקיו לתל-אביב
אברטון. רפיסות שהופכת לדה-מורליזציה

14 Comments

אסף שלום 20 באפריל 2014

אפשר לומר שהבורסה היא מכשיר מתוחכם מאד להעביר כסף ממעמד הביניים לעשירון העליון.

הבורסה מזמן איבדה את תפקידה בלעודד צמיחה בחברות ע"י גיוס הון והפכה בעצם לסוג של אקסיט עבור המנהלים. ראה מקרה פייסבוק

עידוקוליס ליפשיץ 20 באפריל 2014

מקרה מעניין זה של המשכורות. אהבתי.

עומרי 20 באפריל 2014

משום שהם לא ערוכים to embrace
הם לא שם- נרתעים, עושים 20‰ ובורחים על שברי שברים מהונם או שפשוט אין להם הון פנוי כי כולו בדירה..

בארה"ב הבורסה עלתה הרבה יותר מהצמיחה ב50 השנים האחרונות. לאי שוויון הגובר יש השפע. על כך אבל גם למשתנים לגיטימיים כמו עלייה בפריון בעקבות הטכנולוגיה, הופעתם של המגה מותגים הבינלאומיים וכו

עומרי 20 באפריל 2014

הכוונה למרבית האנשים.

גיל שלי 20 באפריל 2014

עד ל2008 הבורסה הלכה עם הכלכלה פחות או יותר. ההרחבה הכמותית ניתקה את הבורסה ולכן העיוותים נוצרו

עומרי 20 באפריל 2014

ההקלה הכמותית השפיעה על עליות השנים האחרונות אבל היא בוודאי לא הסיבה היחידה וגם לא הראשית, לדעתי. צריך לזכור שב-2009 השוק האמריקאי היה ברמת מכפילים מאוד נמוכה היסטורית וב-5 שנים שעברו הוא עלה לרמת מכפילים מעט גבוהה מהממוצע ההיסטורי (שילר, שווי לGDP, מכפיל רווח של המדדים המובילים וכו')

ברגע שהתברר שלא חוזרים לימי הביניים, הסטטיסטיקה התיישרה כמו שפיני אומר.

בנוסף, טריקים חשבונאיים אכן אחראים לחלק מהרווחים, אבל כך קורה תמיד, גם בתקופות של ירידות. לא חושב שיש יותר טריקים ב-5 השנים האחרונות, ככל הנראה יש פחות בשל לקחי המשבר.
רכישה עצמית של מניות אינה טריק חשבונאי, זו בסה"כ דרך עדיפה על דיבידנד מבחינות רבות להחזיר כסף לבעלי המניות, נשמת אפו של שוק ההון.
זה נכון שיש לעתים בעיית נציג עם מנכלי"ם שנמדדים ברווח למניה, אבל זו רק אחת מיני בעיות אינהרנטיות בבחינת ביצועי הנהלות, וגם היא לא אופיינית רק לתקופות של עליות.

גיל שלי 20 באפריל 2014

ההתנתקות של מדדי המניות מהמשכורת החציונית קיבלה תאוצה אדירה ב2008

yaron 20 באפריל 2014

זה נכון, אבל את הבלאגן התחיל גרינספאן אחרי ספט' 11 והדוט קום קראש. את הבועה שהתנפצה ב-2008 הוא בנה ביסודיות, אבל את הבלאגן האמיתי יצרו אובמה/ברננקי/גייטנר. ברור שכל עוד תימשך ההרחבה(ועד הפיצוץ הבא), הבורסה תעלה. השאלה היא מה יקרה ואיך ייראה עולמינו אחריו. גם מדינת ישראל לא ערוכה לפיצוץ הבא כמו שהיתה ערוכה ב-2008. אנחנו יוצרים כאן בועת אשראי (משכנתאות)
משל עצמינו וכשהבועה תתפוצץ זה יכאב.
אלא הן בדיוק הסיבות שמאז 2003 אני מזהה אך ורק שני אפיקי השקעה לטווח ארוך – זהב ונפט.

עומרי 20 באפריל 2014

המחיר הריאלי של הנפט תקוע כבר 30 שנים, אולי אפילו יורד. זהב זו השקעה התנהגותית, מהמרים שיום אחד מישהו יהיה בפאניקה וירצה לקנות אותו ממך ביותר ממה שרכשת אותו. קשה לי לראות בזה השקעה לטווח ארוך.

עומרי 20 באפריל 2014

אוקיי, פה אנחנו מסכימים, רווחי החברות הגדולות התנתקו מהשכר ומהכנסותיהם נטו של משקי הבית לאחר נטל המס הכולל.
אבל זה רק מוכיח שיש בעיה חברתית ופוליטית, לא בועת מניות.
מישהו שיהיה מעוניין לנווט את כספו הפרטי דווקא אולי צריך לעצור ולשאול את עצמו האם לא כדאי לשים נתח מכובד על המשך המגמה הזו.

מתן גילור 20 באפריל 2014

גיל, הטור מעולה.
סליחה על העיכוב בהעברת השירשור. אני מעביר אותו "במלואו":

מתן: גיל, אולי כדאי לחדד (אם תסכים איתי וזה לא בטוח).
בורסה זוחלת כלפי מעלה זה טוב למרבית האנשים.
בורסה נוסקת זה טוב למיעוט.
שלא לדבר על בורסה יורדת (ועוד יותר מזה – מתרסקת) שזה טוב בעיקר למעטי-מעט שיושבים נון-סטופ על המחשב ו"משחקים" על מינופים גדולים בפוזיציות שורט.

גיל: מסכים. הדבר החשוב זה היחס בין הצמיחה ובין עליית מדדי הבורסה.

מתן: אם להיות קטנוני, אז איזשהי התאמה בין צמיחה וצמיחה לנפש.

גיל: מסכים ולשלב עם עליית המשכורת החציונית.

ואם כבר, אז זה הסיכום שלי למשחק של מכבי חיפה אתמול – http://bit.ly/PjgC4h

יניב פרנקו 21 באפריל 2014

הלמס זו בדיחה עצובה על חשבוננו . ישנם היום כלים דיגיטליים מתקדמים שנותנים תשובות טובות בהרבה – בעולם המזון המדד של סטורנקסט שמבוסס על נתוני קופות לדוגמא טוב בהרבה מהדרך המיושנת של הלמס – אבל מסיבות כאלה ואחרות ושכל אחד ינחש אותם מעדיפים לעבוד עם מדגם מיושן .

טל 21 באפריל 2014

אני כותב עכשיו את התיזה בתואר השני שלי בדיוק על הנושא הזה. הפתרון לבעיית הפער בהכנסות והאי שוויון הוא ה-ESOP
(employee stock ownership plan).
חוץ מזה, אל תשכח שבורסה בשיאים (כמו גם מחירי דירות גבוהים) גורמת לאפקט עושר שגורם לאנשים לצרוך יותר. כשאנשים צורכים יותר חברות מעסיקות יותר והמצב טוב לכולם, גם לעובדים.
מעין נבואה שמגשימה את עצמה…
מציע לך לקרוא את Wealth and Volatility של Jonathan Heathcote

גיל שלי 22 באפריל 2014

תודה על המלצת הקריאה, בהחלט אקרא. אשמח לשמוע ממך על התיזה. Esop יפתור חלק מהבעיה. צריך לדעתי תכנית מורכבת שמשלבת הטבות מס לחברות שמשתפות את העובדים ברווחים לפי קריטריו ים

Comments closed