ליגת שוקי ההון – הקשר בין המצב ביוון והתגובה של משגב לורמוט

כאשר דורשים מאיתנו לחשוב על האינטרס של הכלל, בדרך כלל מבלי משים, מבקשים מאיתנו לדאוג לאינטרס של משהו אחר

כאשר סיריזיה נבחרה למשול ביוון, המפלגה הניחה שהאיחוד האירופי ייתן לה קצת זמן, ושיתנהלו עמם שיחות על שינוי תכנית החילוץ. שתי הנחות אלה הוכחו כלא מבוססות באופן מיוחד. ממשלת יוון צריכה לשלם עד סוף החודש, תשלום גדול במיוחד לIMF, כחלק מתכנית החילוץ. על מנת לשלם תשלום זה, הבנק האירופי המרכזי היה אמור להעביר כסף דרך הבנקים היווניים, ואלה היו אמורים להלוות לממשלה. העניין הוא שהבנק האירופי הודיע שאין בכוונתו להעביר את הכסף, אלא אם ממשלת יוון תודיע שהיא מאמצת את תכנית החילוץ מ2012 ככתבה וכלשונה.

אילו ליוונים היה מטבע משלהם, לא היה כאן לחץ מיוחד, ממשלת יוון היתה מאשרת להדפיס דרכמות, לקנות איתם יורו, ולשלם. העניין הוא שאין לממשלת יוון את הכח הזה כרגע, קרי הדרך היחידה לקבל את מיליארדי היורו הדרושים, היא לקבל עוד הלוואה מהבנק האירופי המרכזי. הבנק האירופי המרכזי לא מעוניין להיות חלק מהמשחק, אך גם אין לו שום רצון להרגיז את הגרמנים, וכך היוונים הגיעו לנקודת רתיחה מוקדם מהצפוי. יש פה משחק צ'יקן בינם ובין גרמניה, ומשחק צ'יקן על סכומי ענק, בפרק זמן מאוד קצר, אין זמן לחשוב. יהיה מעניין.

*

רבים בישראל מבינים את הגרמנים והצפון אירופים. בסופו של יום, היוונים קיבלו את הכסף מהגרמנים, והיוונים החליטו להשתמש בכסף באמצעות פנסיות מוקדמות למגזר ציבורי מנופח. כך נוצרת תדמית כאילו היוונים הם עם עצלן, עם שנהנה לשבת ולא לעשות דבר, ומבקש להסתמך על הכסף שנחסך בעבודה קשה בצפון אירופה. כאשר מסתכלים על ישראל לדוגמה, מגיעים לתדמית דומה. התפוקה של המגזר הציבורי שלנו נמוכה מאוד יחסית לתקציבים הממשלתיים הגבוהים. מעניין שרק היווני הממוצע עובד יותר שעות מהישראלי הממוצע בהשוואה לאירופה, כלומר, היווני והישראלי לא באמת עצלנים.

לאיפה הלך הכסף? ביוון כמו בישראל, הטייקונים עשו את הונם ממונופולים, מכספים ממשלתיים שהגיעו לכיסיהם, או בקיצור מרנטות. ביוון כמו בישראל, היה שיתוף פעולה בשתיקה בין הטייקונים ובין ועדי העובדים הגדולים. בסופו של יום, הכסף שהממשלה שילמה בשכר למגזר ציבורי, לא יצא מכיס הטייקונים, וכך הם דאגו שהממשלה תכנע לדרישות הועדים, והועדים הגדולים שיתפו פעולה עם הטייקונים. בדיוק כמו בישראל.

*

מצב זה מתאפשר כאשר ישנם מי שחושבים שרק תינוקות דואגים לעצמם בלבד. הרי ידוע שהמבוגר כבר עבר תהליך שלם של למידה, תהליך בו הוא למד שהאינטרס של הכלל, חשוב מזה של הפרט. המבוגר למד שיש דברים כמו צדק, שוויון, ושאיפה להגינות. המבוגר אינו דואג כלל לכיסו, אלא אך ורק לכיס של הכלל, בקיצור מי שדואג לכיסו שלו הוא קפיטליסט מסריח.

הבעיה היחידה היא שהאופי האנושי, האינסטינקטים של כולנו, מעט שונים מכך. המח שלנו מחווט בצורה כזאת, שתדאג להשרדות הפרטית שלנו, ומעניין שאף שכך המצב, ישנה התקדמות לא רעה של המין האנושי. כלומר, דווקא כאשר אנו דואגים לאינטרס הפרטי שלנו, אנחנו מקדמים את האינטרס של המין האנושי, כמובן כאשר אנחנו לא גורמים נזק לאחר על מנת לקדם את האינטרס שלנו.

כאשר מנסים לספר לנו שיש אינטרס חשוב מזה הפרטי, למעשה משרתים אינטרס פרטי של מישהו אחר, שכן מה לעשות אפשר לספר לכולם ש"צריך" להתנהג בדרך מסוימת, אך האינסטינקט האנושי לא ישתנה. יימצא מי שינצל לטובתו, את הנכונות של אחרים להקריב למען הכלל, כלומר למענו. תמיד יהיה משהו בדרך שימצא את הכלי להסיט את הצינור אל כיסו הפרטי, בסופו של יום האינסטינקט ינצח.

*

אורי משגב חושב שגיל ורמוט חייב לאוהדי הפועל משהו, הוא היה אמור לחשוב על האינטרס שלהם, ולהעדיף את האינטרס שלהם על פני האינטרס הפרטי שלו. כך ידוע שנוהגים אנשים מבוגרים. זוהי גם הגישה של אלו אשר לעולם לא מוצאים פגם בהתנהגות הועדים, שכן ידוע שהעולם מחולק לבעלי הון בצד אחד, ולעובדים בצד השני, והועדים נמצאים בצד של העובדים. הבעיה היא שהעולם הזה כבר לא קיים, לא בספורט, ולא ביחסי העבודה. בספורט השחקנים אינם עוד רכוש של המועדון, אלא שחקנים מקצוענים אשר פרנסתם תלויה ברגליהם. עולם העבודה אינו בנוי מבעלי הון בצד אחד, ועובדים בצד השני. ישנם מנהלים שכירים אשר מקדמים את האינטרס שלהם באמצעות קידום האינטרס של בעלי השליטה בחברות ציבוריות. ישנה ההסתדרות, שבה אנשים כמו עופר עיני לדוגמה, דאגו לאינטרס של עצמם באמצעות שיתוף פעולה עם אנשים כמו נוחי דנקנר, ורק צבעו את מעשיהם בצבעים של סוציאליזם ודאגה למעמד העובדים.

הסיבה היחידה שיש לאנשים לדאוג לטובת הכלל, היא דאגה לאינטרס הפרטי. בסופו של יום אין איש היודע שהמזל להיות בין מתפרנסי האחוזון העליון ייפול בחלקו. הסיבה של כולם לדאוג לחברה שוויונית יותר היא פשוטה, בכלכלה 1+1 שווה יותר משניים, ככל שנדאג לאינטרס משותף, כך נגדיל את הסיכוי הפרטי שלנו. הדרישה מאחרים לדאוג לאינטרס כלשהוא שאינו אינטרס פרטי בשם ערכים, היא דרישה מעניינת, אך לא מעוגנת באופי האנושי.

 

כולנו מטומטמים
חיים חדשים

74 Comments

קורא 8 בפברואר 2015

שכחת רק שני דברים בנוגע לוועדים במדינת ישראל – אחד, צה"ל, שבו נהנים מפנסיות מטורפות ומשפיעות על יעילות המגזר הציבורי, שלא לדבר על הפקידים שיוצאים ב-4 הביתה.

הנקודה השנייה היא הטייקונים, שאתה פונה נגדם שלא בצדק. חלק נכבד מהמחלות בארגונים של הטייקונים נובע מההפרטה הכושלת שהמדינה עשתה, בכיל למשל יש עודף כוח אדם מטורף שנוצר בגלל ועדים חזקים, ובסופו של דבר המחסור במקומות העבודה בדרום מקשה על הליך הפיטורים הזה. בכל מקרה, המדינה הפריטה כיל שמנה, זה לא אשמת הבעלים.

אותו דבר גם באל על ובצים ולמעשה בכל חברה מופרטת, ואם חברת חשמל תופרט, היא תגיע לשוק בדיוק עם אותם חוליים.

גיל שלי 8 בפברואר 2015

אם אתה מדבר על מקרה ספציפי בכיל ובוחר לפספס את השיטה, זו זכותך, אבל זה מה שאתה עושה.

קורא 8 בפברואר 2015

גיל, כשכתבתי את התגובה הזו תהיתי לעצמי איזה מונופול בדיוק הועבר לידי הטייקונים שעשו עליו הררי מזומנים, ואז פשוט עברתי חברה חברה שהופרטה במוחי וניסיתי למצוא מאיפה הסקת את הדבר הזה על הכלכלה הישראלית? אני באמת שואל, לא מתריס, כי אני לא מצליח להגיע לדוגמה אחת לדבר הזה.

המונופול המוצלח היחיד שהופרט הוא בזק לדעתי, כל היתר היו קטסטרופות למיניהן.

ובאשר למחירי החברות שהופרטו, אם תעשו חיפוש טוב בארכיון תוכלו לגלות את גיא רולניק בכותרת מפתיעה כשרצו להפריט את כיל – "כיל הופרטה במחיר גבוה מדי".

אביאל 8 בפברואר 2015

קורא – לפי רוב המומחים הפרטות החברות הממשלתיות (לשעבר) תומחרו במחירים נמוכים מאוד – שכל אחד מאנשי העסקים קנו את החברות הללו, הם תמחרו אותן יחד עם השומנים העודפים ועם הועדים החזקים, אין פה מה להתלונן לאף אחד.

vered s 8 בפברואר 2015

הטייקונים בישראל מצפים למתח רווחים של דיקטטורות גנרלים. ובקשר לוועדים החזקים נאמר ככה : נמל חיפה מדורג מדי שנה בעשיריה של הנמלים היעילים ביותר בעולם – בדרך כללל בכמה נמלים הראשונים. הנתון הזה לא מובא לידיעת הציבור כמובן. עובדיו עובדים בעבודת מישמרות קשה ומרויחים הייטב. למי שיש ספק אז להיות בן ארבעים פלוס, שחוק מעבודה פיסית ולהיתייצב למישמרות יום ולילה גשם וקור או קיץ לוהט , לעבודה קשה בחוץ שיש בה יעדים לכל מישמרת וצריכים לעמוד בהם זאת עבודה ראויה לכבוד ולשכר טוב. מי בעצם החליט שלא מגיע לפועל להרגיש טוב עם עצמו? ואכן אני ניתקלת באיזור מגורי בעובדי נמל מרוצים עד מאד למרות העבודה הקשה מכיון שהזמן הפנוי שלהם הוא זמן איכות בזכות אותם ועדים : פועלים שיכולים ליסוע לחופשות בחו״ל עם המישפחה, לרכוש טלוויזיה טובה מכשירי חשמל איכותיים. יש להם זכויות סוציאליות והם לא במירדף הישרדות שוחק שגורם לקיום להראות מפחיד וחסר תיקוה. הם גרים בדירות שרכשו לרוב בשכונות נורמליות לא עשירות ולא עניות. הם לא מיליונרים ולא מושחתים. הם פועלים שחשים ביטחון וכבוד עצמי בשל הביטחון הכלכלי, זכויות החופשה שיש להם. זה הרי מובן לכולם כשכשייבנו נמל חדש בחיפה תוך הפקעה של שטחים ציבוריים ליד החוף – אולי הוא יהיה יעיל כמו נמל חיפה שהוא אחד הטובים בעולם ואולי לא אבל העובדים שלו יועסקו ללא זכויות סוציאליות, בשכר נמוך, והם יהיו כמו רוב הציבור הישראלי רדופים, מותשים, שחוקים נפשית, ללא יכולת צרכנית אלא כזאת שעולה בלחץ נפשי ותשלומי ריבית לחברות אשראי. הרווחים ב-נמל הפרטי ייגרפו לכיס של טייקונים שיידעו להיתחמק ממיסים ולציבור לא תהיה שום תועלת מזה. וזה יהיה נכון גם בעת עבודות הבנייה של הנמל -עובדים זמניים בחרא משכורות וטייקונים שעושים כסף על חשבון המדינה. ואני מוכנהלהיתערב שבנמל הזה יהיו גם כמות כפולה של תאונות עבודה כתוצאה מעובדים עייפים שצריכים לעבוד יותר שעות בשביל שכר. אם יש משהו שאני לא מבינה זה איך התיקשורת הישראלית מעודדת את מסע הכפשת העבודה המאורגנת בישראל. זה טוב מאד שיש פועלים שמרויחים הרבה כסף ושיש להם זכויות סוציאליות. ונמל חיפה זה דוגמא טובה מאד למקום עבודה מאד יעיל שמכבד את עובדיו. למה בדיוק צריך נמל פרטי?

איציק 8 בפברואר 2015

יש הבדל בין שכר מכובד ותנאים טובים לבין מה שהם מקבלים. הם מקבלים הרבה מעבר. ואולי אני מתבלבל ואלו רק עובדי נמל אשדוד. אם כך, מבקש מראש את סליחתם.

גיל שלי 8 בפברואר 2015

ורד, אין לי בעיה עם תנאים של עובדים ספציפיים. יש לי בעיה עם ההסתדרות שדואגת לעובדים חזקים, ומקריבה את השאר, מתוך שיתוף פעולה עם מי שמתאים לו הסידור הז

קורא 8 בפברואר 2015

ורד, דווקא הדוגמה הזו היא בדיוק מה שגיל אמר – לקחת מקרה ספציפי ולהסיק על הכלל. שלל הכתבות מסמרות השיער שהיו על הבונוסים שמקבלים בנמל אשדוד בדמות סטייקים (!), משכורות העתק והיציאה לבר מיצוות באמצע היום מוכיחות דבר אחד ברור – מדינת ישראל פשוט לא יודעת ולא מסוגלת לנהל חברות, הן נשלטות למעשה דה פקטו על ידי הוועדים החזקים. מצד שני, גם להפריט היא לא יודעת כי היא תוקעת את הטייקונים, לדברייך, עם חברות חולות עמוסות כוח אדם ו-ועדים חזקים. בתעשיות מונופוליסטיות כגון הבנקים הדבר הזה לא מפריע במיוחד – מרווחי הבנקים ניתן לממן תוכניות פרישה נדיבות לעובדים המיותרים. בתעשיות פחות עשירות, כגון התעופה או הימאות, זה פשוט מדרדר את החברות אל פי התהום.

בסופו של דבר ארגונים לא יעילים לא עוזרים למשק אלא מפריעים לפעילותו והאבטלה הסמויה הזו מתפוצצת בפרצוף של כולם בשעה זו או אחרת – כמו ביוון. אי אפשר שחצי מהציבור יהיה יצרני והיתר בטלני, זה פשוט לא עובד. אי אפשר שאני ואת נממן פנסיה לנגדי אפסנאות שפורשים בגיל 45 כשאני ואת נצטרך לפרוש בגיל 80, לפי מה שקורה כרגע בקרנות הפנסיה. אלה עיוותים שהמשק הישראלי פשוט לא מספיק חזק כדי לסבול.

רוג'רס אהרון 9 בפברואר 2015

סליחה מראש,
אבל זה שטויות חסרות כל שחר .
אני ספק של נמל חיפה. החברה שלי עובדת בנמל מלפני שהייתה פה מדינה.
בקרב בני משפחתי ניתן למצוא את יו"ר ועד הימאים בישראל,קפטן בצים,נתב בנמל וכמה וכמה סוורים.
כולם בנמל חיפה.
נמל חיפה הוא נמל מיושן,מושחת,לא מודרני לא טכנולוגי ממש ממש לא בטיחותי,
מתעמר בספקים ובלקוחותיו ומנצל בכל רגע נתון את הכח שנתנה לו המדינה והעובדים.
ממש לא מבין מה סוור בנמל צריך לקנות דירה. הוא יכול גם לשכור דירה.
לא מבין למה עובד שמבריז מהעבודה בשביל בר מצווה בסחנה לא מפוטר ולמה נתב צריך לשבת בבית ולא בנמך מוכן לקראת כל אנייה שמגיעה.
במדינה מתוקנת נמל חיפה היה מופרט בשנות השבעים.
לפחות המושחתים בנמל חיפה עושים זאת בקלאסה ארופאית של מפאי .
באשדוד המאפיה עושה את זה לאור יום מה שנקרא משתינים עלנו מהרציף.
*התגובה לורד.

אהד 9 בפברואר 2015

"ממש לא מבין מה סוור בנמל צריך לקנות דירה. הוא יכול גם לשכור דירה."

אני רק רוצה לחזק את דבריך. יותר מזה, שמעתי לא מזמן שכמה מהנתבים החצופים צולמו כשהם אוכלים בארומה!!! בושה! מה רע באורז בן גוריון? למה לנכר עיניים?

אהד 9 בפברואר 2015

לנקר עיניים כמובן.
הדם עלה לראש, מודה.

יואלזיניו 8 בפברואר 2015

כמובן שמי שדואג לאינטרס של עצמו הוא תינוק. אדם בוגר דואג לאינטרס של משגב.

יניר 8 בפברואר 2015

אורי משגב עיצבן אותך ממש….
מקרה ורמוט הוא מקרה פשוט וכמעט בלתי נמנע של אינטרסים זהים לכל הגורמים במשוואה. מכבי קיבלה שחקן פנטסטי בכושר משחק מיידי להבדיל מהרכש של מכבי חיפה וגם שפשוף לכמה שחקני ספסל, הפועל קיבלה כסף שחסר לה ( או בעצם לבעלים שלה) כמו אויר לנשימה וורמוט קיבל בטחון שיהיה מי שישלם את השכר הגבוה שלו, הצטרפות לקבוצה מצוינת, אירופה וכו
הפועל, כמו כל פושט רגל שמוכר את נכסיו קיבלה מחיר נמוך לנכס היחיד שלה אם כי לא ממש מחיר משפיל. הם היו מוכרים גם ב30% פחות.

גיל שלי 8 בפברואר 2015

בול בפוני יניר

שלו 8 בפברואר 2015

וקיבלו עוד שני שחקנים שחקנים שיעזרו להם במאבקי הירידה הרבה יותר מורמוט.
כמו שקראתי באחד המקומות אחד מהם כבר עבר השבחה במכבי בדמות גישה מקצוענית וכושר פיזי טוב מכל שחקני הפועל.
השני צעיר מבטיח שכבר הראה בגביע שהוא כישרון ענק.
הם קיבלו בטווח הזמן המידי שני שחקנים רעבים להצלחה,
ומוכנים למאבקי תחתית עם בטחון עצמי של שחקני קבוצה אלופה.

לעומת סרי פלאח שעשה לעצמו מנהג קבוע לגעת ביד כל שבוע, זה לא רע.

רועי 8 בפברואר 2015

בענין העצלנים כן או לא. לפני ימים מספר באחת התוכניות של שעה 17:00 הגיע אחד שמתעסק באבטחת מידע.
יותר בארגונים גדולים ממשלתים ואחרים.
הם בדקו כמה זמן נמצא אדם מול המחשב ועובד איתו ולא מבצע פעולות אחרות.
המסקנה הייתה שהעובד הממוצע במקומות העבודה שנבדקות משקיע רק 42% אחוז מהזמן לבצע את עבודות המשרד.
בשאר הדברים הוא דואג לסידורי בית. סיגריה קפה ועוד דברים שונים.
זה מתאים גם לממצאים שהפירון של העובד הישראלי נמוכים מזה של האירופאי המערבי.
א שעות עבודה רבות אבל ללא יעילות יתרה.

גיל שלי 8 בפברואר 2015

נראה לך שהישראלים שונים מאחרים בנקודה זו?

בובו 8 בפברואר 2015

אני עובד בהולנד – אני יכול להעיד לגביהם שהם עובדים יעילים בהרבה. זה ממש מעצבן לשבת באופן ספייס 8 שעות עם אנשים שעובדים בלי הפסקה למעט ארוחת צהריים. יש לציין שאחרי 8 שעות העט נופל, אין דבר כזה אצלנו שעות נוספות – אם אתה עובד מעבר אתה מקבל את זה כיום חופש נוסף באותו חודש. אין בכלל מה להשוות לאותה עבודה שעשיתי בארץ – תפוקה של פי 1.5 לפחות.

שלומי 8 בפברואר 2015

ובקיצור, מגיעים לעבודה כדי לעבוד. נטו.
אני חושב שיותר מהכל, מדובר בתרבות עבודה שמושפעת מתקציבי הממשלה:
הדוגמה הכי פשוטה היא התחבורה – בתור חייל שנוסע כל יום באוטובוס כשעה וחצי לכיוון (כשברכב פרטי מדובר על 30-35 דקות), כולל נסיעה קשה שברובה אני עומד וסובל מצפיפות נוראית, כשאני מגיע למשרד, אני פשוט חייב לשבת כמה דקות ארוכות, להירגע, לנקות את הראש ולאכול משהו קטן כדי לצבור אנרגיה. אני לא רוצה לחשוב מה עוברים אלה שמגיעים מאזור הצפון כשהם צריכים לעבור שעתיים בתחבורה הציבורית ואולי אפילו יותר.
וזה ממשיך, החל מדאגה לתעסוקה לילדים ומסתיים בשעות שירות מזעזעות של מוסדות המדינה, הממשלה והרשויות השונות.

wazza 8 בפברואר 2015

אני מה זה מקווה שאתה צוחק!!!

גיסנו 9 בפברואר 2015

כשיום עבודה לוקח ברוטו כ 10 שעות כולל הנסיעות הלוך וחזור- קל יותר להיות יעיל כשאתה יודע שיהיה לך זמן בהמשך היום לסגור את העניינים האישיים ולחיות קצת את החיים.

כשאתה יודע שאתה יוצא ב 7 בבוקר מהבית, סובל בדרכים ומגיע הביתה ב 8 בערב במקרה הטוב (כי גם אם תסיים את העבודה זה לא ייראה טוב אם תלך הביתה מוקדם) אתה צריך לעשות גם דברים אישיים בזמן העבודה, וגם מרגיש פחות לחץ לסיים את המשימות שלך מהר כי גם ככה אתה נשאר עד מאוחר במשרד.

מקווה שלא נגיע פה למצב כמו במזרח הרחוק (ממה ששמעתי מחברים שהיו שם במסגרת עבודה), שבו אנשים משחקים פלייסטיישן וישנים במשרד החל מ 6 בערב אבל העיקר שלא יגידו שהם הלכו הביתה מוקדם מדי.

איציק 9 בפברואר 2015

היתי ב-google mountain view, ושם ישנים ומשחקים פלייסטיישן מתי שרוצים ללא קשר מתי הולכים הביתה. בגדול הם גם יכולים לא לבוא בלי להודיע (פרט לפגישות כמובן). מכמתים אותם לפי ביצועים בלבד. ויש להם אחלה אוכל שם…

גיסנו 9 בפברואר 2015

זה מזכיר לי שהיה מנהל שניסה לתת לעובדים שלו חופשות ללא הגבלה. מי שרוצה שייקח חופש. אז בהתחלה כולם לקחו המון חופש, אבל מהר מאוד כולם פשוט גילו אחריות ומחויבות למעסיק ולקחו חופשות בכמות סטנדרטית לחלוטין, אבל האווירה הרבה יותר טובה.

Amir A 8 בפברואר 2015

אני מתקשה להבין ארגונים ששופטים פיריון על בסיס אחוז הזמן שהמחשב פתוח על קובץ אקסל. ראיתי כבר הרבה עובדים שנחשבו חרוצים ובמשך שעות רבות לא עשו מאום מלבד לעבוד על דברים שקשורים לעבודה ותרומתם היתה אפסית. וראיתי כנגדם הרבה עובדים שהקדישו לעבודה אמיתית מספר שעות מצומצם בכל יום אבל התפוקה שלהם היתה כמו של עשרה מהסוג הראשון.
המחלה הזו של לכמת תפוקה על בסיס דברים שקל למדוד אותם, כגון מספר השעות שהמחשב פתוח רק על דברים שקשורים לעבודה, הביאה לתופעות קשות אחרות כגון מצגות שנמתחות על יותר מ-100 עמודים. צריך להעביר חוק שאסור לדווח על עבודה ביותר מעשרה סליידס.

אריאל גרייזס 8 בפברואר 2015

אני לא חושב שהנתונים של האמריקאי או האירופאי יהיו שונים בהרבה. אין לך מושג כמה זמן האמריקאי הממוצע מבזבז על פנטזי, למשל

אביאל 8 בפברואר 2015

אריאל – אני חושב שאם לסכם את העניין, בעולם הגלובלי שלנו, יש הרבה סוגים של אנשים, כאלה שאם תגיד להם שהם עובדים בקבלנות, הם יסיימו בחצי מהזמן ויעשו עבודה טובה וכאלה שצריכים למשוך יום שלם כי ככה הם עובדים.

אמנם יש עניין תרבותי אבל הוא הולך ומאבד את הקשרו בשני העשורים האחרונים, מה גם, כמו שאמיר אמר – שיטות הבדיקה והמדדים צריכים להפוך מחוכמים יותר, כי אכן לאט לאט זה נראה שהמדדים – בכל התחומים שקשורים לכלכלה צריכים עדכון רציני.

אריאל גרייזס 8 בפברואר 2015

מסכים. מה שכן, אני בהחלט חושב שכל תרבות העבודה בארץ, בעיקר בעולם ההייטק, היא קלוקלת מהיסוד. נוצרה נורמה שצריך להיות במשרד עד עשר בלילה כל יום ואז נוצרת גם התרבות עבודה של לבזבז כל הבוקר על קריאת מיילים וגלישה באינטרנט ולשתות קפה. ומה שהכי גרוע בתרבות הזאת היא שאנשים עובדים הרבה יותר מדי שעות, רואים את המשפחה הרבה פחות מדי והכי גרוע – ציבורים שלמים (נניח נשים) פשוט מודרים מהם לחלוטין.

no propaganda 8 בפברואר 2015

יש כל מיני מקומות, ברבים מהם זה לא המצב. ובכללי מי שעושה את העבודה שלו כמו שצריך אף אחד לא סופר לו שעות, עוד לא ראיתי מתכנת טוב שפוטר כי לא עשה מספיק שעות.

אריאל גרייזס 8 בפברואר 2015

אני ראיתי הרבה שהסתכלו עליהם בעין עקומה כל פעם שיצאו מוקדם או שהיו צריכים להישאר בבית עם הילד החולה, כולל תהיה למה האישה לא תעשה את זה. ולך תבדוק את מצב הנשים הנשואות בהייטק הישראלי. זאת תעשיה שמשוועת לאנשים איכותיים ועדיין חצי מהאוכלוסיה פשוט מודר ממנה דה פאקטו.

no propaganda 8 בפברואר 2015

אני לא יכול לבדוק את המצב של כל הנשים אבל לפחות ממה שאני רואה בחברות שעבדתי בהן וממה שאשתי מספרת, הבעיה שאתה מדבר עליה לא באמת קיימת. עכשיו ברור לי שלא המצאת את זה ויש ארגונים שהמצב בו הוא כפי שאתה מתאר(שמעתי דברים דומים מעוד אנשים), כל מה שאני רוצה לאמר זה שיש כל מיני מקומות עבודה עם כל מיני דרישות ויחס שונה לנשים.

ניר 8 בפברואר 2015

עבדת במקומות הלא נכונים. אצלנו משתדלים לשמור על 9-5, לקיים חיי משפחה ולגייס מתכנתות, כדי שיהיה הרכב אנושי מגוון. אנחנו חברה קטנה אמנם, אבל אני מכיר גם חברות גדולות יותר (כולל כמה שעשו אקזיטים יפים) שעובדות באותו ראש.

בכלל, אין שום קשר בין כמות השעות להצלחת החברה. להיפך, מקום שעובדים בו לילות וקורעים את התחת סימן שפשוט לא יודע לנהל את העבודה כמו שצריך.

אריאל גרייזס 8 בפברואר 2015

דווקא עבדתי במקום מאוד נכון שאמנם היה גדול מאוד אבל הקפיד על כל הדברים שאתה מדבר עליהם. אבל יש לי מספיק חברים בתעשיה שאני יודע איך זה עובד ברוב המקומות. ואני מסכים לגמרי לגבי המשפט האחרון.

איציק 8 בפברואר 2015

אני כרגע נמצא בצרפת לשבועיים באוניברסיטת אויניון (וכבר ביליתי בה שנה), והיתי גם במקומות אחרים. לא היתי אומר שמוסר העבודה שם שונה מהנהוג במוסדות אקדמיים בארץ. המשרדים די שוממים בבוקר. אני מגיע בסביבות 10:30 והמעבדות יותר מחצי ריקות. אני הולך בערך ב-18:30 ועדיין יש הרבה אנשים במעבדות. כך שלפחות מבחינה זו לא רואה הבדל גדול. גם בשוויץ זה היה ככה, ואי אפשר לומר שהם מדינת פרטאץ' (אפשר, אבל…).

אריאל גרייזס 8 בפברואר 2015

מוסר עבודה ומוסדות אקדמאיים, טוב – בואו לא נבלבל בין שני מושגים שלא ממש קשורים, הא?

איציק 8 בפברואר 2015

ממש לא מסכים!!!
זה כמו כל מקום אחר, יש ויש.
במקרה שלי אתה צודק, אבל למה ללכלך על כל הקהילה ;)

איציק 8 בפברואר 2015

דרך אגב, אני חושב שאם תגדיר תפוקות של איש אקדמיה מול איש הי-טק, אני ממש לא בטוח שאיש אקדמיה נותן תפוקה נמוכה יותר, ואם תכמת זאת תפוקה פר שקל שכר אז תקבל הרבה יותר. יש לי פרויקטים משותפים עם התעשייה, ואני לא רואה שהמעבדה שלי נותנת תפוקה נמוכה יותר מהשותפים בהיי-טק. מה שכן, השכר אצלנו בהרבה מיקרים חצי. אני לא מתלונן על זה (בעצם כן, אבל זה דיון אחר), כי אם מציין שהסטיגמה לא נכונה. אני הרבה פעמים מעדיף לעבוד בשעות של 1-3 בלילה, מהבית, ולא 10-12 בבוקר במשרד. אין זה אומר שהתוצר הסופי נחות יותר. אני גם נאלץ ללכת ללמד, כך שנראה שהמשרד/מעבדה ריקים (אילו שני מקומות שונים ואני מתקשה לפעמים להיות בשניהם בו זמנית), אך בפועל בזמן ההרצאה נחשב שאני עובד.

אריאל גרייזס 8 בפברואר 2015

אני חי באקדמיה, אחרי שעבדתי שנים בתעשיה. עוזרי מחקר עובדים הרבה פעמים קשה מאוד כי הם חייבים לסיים מחקר תוך זמן קצוב, אבל המרצים עם הביטחון התעסוקתי? בוא יום חמישי אחד למחלקה שלי ונראה כמה תצליח לספור.

איציק 8 בפברואר 2015

אני לא יודע מה עם המחלקה שלך, אבל זה אחד ההבדלים בין תעשיה לאקדמיה. אתה לא חייב להיות נוכח כדי לעשות עבודה. תאמין לי שכשאני עובד 1-3 בלילה זה לא במשרד, אבל זה הרבה עבודה. לא פחות מאשר מישהו עושה בין 14-16.

אביאל 8 בפברואר 2015

אריאל – בדיוק, זה אפילו נהיה מעניין עוד יותר אם משווים היום בין עובדי הצווארון הכחול לצווארון, מבחינת שעות העבודה זה התחלף היסטורית.

ויותר מזה, לא רק בהיי-טק, עורכי דין ורואי חשבון במשרדים הגדולים לא מגיעים לבית לפני 8-9-10 בערב בעשור הראשון בעבודה שלהם, זה באמת קצת מטריף.

איציק 8 בפברואר 2015

פעם נעשתה בדיקה. למזכירות התקינו מחשבים ללא הסוליטיר שלהם והתפוקה ירדה בהרבה. כאשר החזירו את הסוליטיר התפוקה חזרה. מתברר שעדיף שמזכירה פעם בכמה זמן (יום שלם לא נחשב לפעם בכמה זמן) תפתח את הסוליטר , תשחק קצת ותחזור לעבודתה, מאשר האופציה של להיות מול מחשב, לבהות ולבדוק האם במקום הסוליטיר כדאי להשתמש בפצירה ולק.

יריב ס. 8 בפברואר 2015

לגבי העצלנות של היוונים:
אח שלי חזר עכשיו משבועיים עבודה אינטנסיבית ביוון. עבד כל יום מ 8 בבוקר עד 11 בלילה. העובדים הזרים בפרויקט עזבו ב 6 והיוונים כבר ב 4.
כל דבר שהיה תלוי ביוונים נמשך זמן רב. כאשר יצאו לעיר לעשות קניות התברר שהחנויות נסגרו ב 4.
מוסר עבודה ומוטיבציה לא ממש היו שם.

אלון 8 בפברואר 2015

שמעתי השבוע את אותו סיפור מאמריקאית שהייתה בביקור של שבוע בישראל בחברה שהם קנו.

גיל שלי 8 בפברואר 2015

אני יכול לספר לך על חברות יווניות שעשו עבודה לא פחות טובה מחברות ישראליות בתחום הווימקס למשל, זה הכל סטיגמות

איציק 8 בפברואר 2015

אני יכול לספר לך על סטטיסטיקה של אדם אחד… יווני… שאומר לא את מה שכתב יריב ס. כי אם הרבה יותר חמור. הוא מספר על הדרישות לצאת לטברנות באמצע יום העבודה, החזרת הפנסיה לגילאים מוקדמים ודמי אבטלה לזמן ארוך וסכומים גבוהים. הוא מפיל על עמו (ופחות על ממשלתו) את הקריסה הכלכלית כאשר הדבר הראשון האחרון ומשבינהם הוא העצלנות. לא יודע האם זה נכון, אבל במדגם שלי יש 100% לדעה זו.

שי 8 בפברואר 2015

לא הכל זה סטיגמות. כשאתרי התיירות המרכזיים ביוון נסגרים בשעה שלוש זו עצלות קולקטיבית שגובלת בטפשות.

אביאל 8 בפברואר 2015

גיל שלי – בעניין ורמוט אתה מתעלם מדבר אחד, מה השאיפה של הפרט במשוואה – אתה מניח שפרנסה היא הגורם המוביל (ויכול להיות שזו האמת במקרה של ורמוט). אבל בעולם הלא רציונלי של ספורט יש אלמנטים נוספים – יש איזה ציפיה לאוהד הכדורגל ששחקן שהפך לסמל של הקבוצה לוקח על עצמו איזה אחריות נוספת והיא נאמנות לקבוצה. הוא יכול להבין שחקנים שמגיעים לכמה עונות, הופכים לטובים יותר ומתקדמים הלאה בשרשרת המזון של הכדורגל, הוא מבין כאלה שלא שיחקו טוב ומנסים את מזלם במקום אחר אבל קשה לו להבין אחד שמתראיין, שיצא לחו״ל וחזר, שמצהיר הצהרות, ששר שירים עם הקהל ואחר כך עוזב ליריבה הגדולה ועוד דווקא בתקופה קשה – אין פה שום בכיינות מיותרת של אוהדים, יש כאן איזה ציפיה שאליה השחקן (במקרה הזה ורמוט) נכנס וגם נהנה ממנה ואחר כך זונח אותה, זו הנקודה של אוהדי הפועל ואין בה שום דבר פסול.

ולשם הבהרה, אני אוהד בית״ר, אין לי שום סימפטיה להפועל ת״א ובטח לא לאוהדיה.

גיל שלי 8 בפברואר 2015

אין לי טענה לאוהדי הפועל, כיוונתי למר אורי משגב בלבד

אביאל 8 בפברואר 2015

הוא לא אוהד הפועל ?

גיל שלי 8 בפברואר 2015

הוא אוהד אחד, הוא לא מיצג את כולם, כיוונתי לטור הדוחה במיוחד שלו

איתמר 8 בפברואר 2015

אוהדי הפועל היו מקבלים בצער מעבר של ורמוט למכבי בקיץ, בתחילת ינואר או בסוף העונה.
אוהדי הפועל זועמים על ורמוט בגלל המעבר שלו למכבי כמה שעות לאחר הדרבי.
אם ורמוט היה אדם הגון וספורטאי אמיתי הוא היה נמנע מלשחק בדרבי.
ורמוט קיבל מהפועל (בכסף ואהבת הקהל) יותר ממה שהוא נתן להפועל.
ורמוט נכשל באירופה משום שמאמניו בקבוצות השונות הבינו מהר מאוד במי מדובר.
אם על פי ורמוט מכבי היא אירופה אז הוא צפוי להפוך אצל פאקו לשחקן הספסל היקר בתולדות הכדורגל הישראלי.

איציק 8 בפברואר 2015

אם הוא כזה חרה, מה אתם עצבניים. אתם צריכים לשמח שנפטרתם מאחד כזה.

wazza 8 בפברואר 2015

שניכם צודקים

אלון 8 בפברואר 2015

גיל, אם אתה מתייחס לטור של משגב אז מומלץ לתת לינק לטובת אלה שאין להם מושג מי זה.

גיל שלי 8 בפברואר 2015

זה טור בתשלום, אחפש לינק

בובו 8 בפברואר 2015

http://cachedpages.com/
ואין שום תשלום

משיח 9 בפברואר 2015

תודה

Fluttershy 8 בפברואר 2015

אורי משגב הוא אחד מה"שמאלנים קיצונים עוכרי ישראל", כפי שאוהבים להגיד בימין על כמה מהעיתונאים של "הארץ", כמו למשל גדעון לוי ועמירה הס. הוא פחות מוכר מהשניים שציינתי, אני חושב, אבל הוא עוד צעיר יחסית. בכלל לא ידעתי שהוא מתעניין בכדורגל.

wazza 8 בפברואר 2015

כקורא הארץ ואחד שגדל במקום דומה לזה של משגב אני אומר שאתה יכול לוותר על המרכאות.

ניר 8 בפברואר 2015

אני חושב שהדבר הכי טוב שקרה למשגב הוא שהוא שמאלני שכותב בהארץ, דבר שגורים לאנשים להזכיר את הנאד הנפוח הזה בנשימה אחת עם עמירה הס, או גדעון לוי (שלפחות פעם היה כתב שטח מצטיין).

אורי משגב, כמו אלון עידן, מורן שריר, רוגל אלפר ושאר החברים שהרסו את ״הארץ״, הוא בעיקר בור מאוהב בעצמו ובכתיבה הטרחנית שלו, הרבה לפני שהדעות הפוליטיות שלו נכנסות בכלל לענין.

שלו 8 בפברואר 2015

אני אולי תמים, אבל לא ראיתי מוורמוט חוסר מוטיבציה בדרבי,
ההזדמנות הכי טובה של הפועל הייתה כשהוא סובב את ההגנה של מכבי במחצי השנייה.
אני מבין את התסכול, מזה ששחקן כל כך חשוב עוזב אותך.
ומבין את הכעס.
אבל חלק מהטענות הן נראות לי מצוצות מהאצבע.
ברמה של אנחנו בכלל לא רצינו אותו, והוא זלזל בקבוצה.
אני לא ראיתי את זה ולא ידעתי מה התבשל.

שוב מבין לגמרי את הכעס על הנטישה, והעלבון.
אבל זה שם.
לא זלזול ולא נעליים.

רני 8 בפברואר 2015

מר גיל שלי חבל על העצבים. קח דוגמא ממני וכשאתה רואה טור של אורי משגב תדלג הלאה. זה מה שאני עושה עם הפוסטים שלך וזה חוסך ממני לקרוא הרבה שטויות.

גלן 8 בפברואר 2015

קראתי את הטור של משגב בזכותך. הוא לא דיבר אליי וסביר שאני קרוב בדעתי אלייך אבל אני מודה שלא הבנתי מה כל כך דוחה בו?

גלן 8 בפברואר 2015

בכל מקרה ובלי יוצא מן הכלל (כך שאני לא מעליב מישהו ספציפי) , לא ראיתי בן אדם אחד שכותב במסגרות שונות כמו עיתון או אחרות עם יומרות חיוביות לרצינות ולא כתיבת צבע, שרמת הכתיבה , הלוגיקה והאתיות שלו לא הדרדרו פלאים כשמדובר בקבוצות הספורט שלו , מול נושאים אחרים כולל ספורט בכללותו. זו דרכו של עולם כנראה. יש רק כאלו שמתחילים מספוט גבוה יותר אז זה יותר נסבל.

עופר פרוסנר 8 בפברואר 2015

אורי משגב הרגיז = כלב נשך אדם

גל ד 9 בפברואר 2015

בעניין הזה, מישהו יכול להסביר לי את האמירה של ציפראס: "יוון צריכה הלוואות, לא עוד חובות." יכול להיות שהאמירה שלו פשוט תורגמה לא נכון בטבלואיד שאני קורא? כי על פניה היא נראית כמו אוקסימורון.

גיל שלי 9 בפברואר 2015

לא מכיר את הציטוט הספציפי הזה, אך הגישה של הממשלה היוונית החדשה מאוד קוהרנטית. הם מבינים שיוון היתה זקוקה להלוואות כדי שלא להגיע לפשיטת רגל, הם טוענים שהצנע שנכפה עליהם, והעובדה שלא ויתרו להם על חוב, אלא רק פרסו אותו, גרמה לכך שיותר מדי כסף מהמיסים הולכים לכיסוי הריבית על ההלוואות, ומעט מדי הולך לעידוד הצמיחה היוונית. הם מבקשים פריש מיש, למשל, הצמדת החוב לעלייה הנומינלית בGDP, ודברים מסוג זה

איציק 9 בפברואר 2015

אני לא מבין את הגישה של מחיקת חובות, לי אף אחד לא מציע למחוק חובות והמשכנתא ממש מכבידה עלי. אף אחד לא יחשוב פעמים ופשוט ישאירו אותי ברחוב אם אהייה חדל פרעון, למה לטיקון או למדינה צריך למחוק חובות? איזו גישה מחורבנת זו…

גיל שלי 9 בפברואר 2015

איציק הגישה של מחיקת חובות היא חלק אינטגרלי מהשיטה הכלכלית שלנו. פושט רגל מקבל הזדמנות להתחיל מחדש בדיוק בדרך זו.

איציק 9 בפברואר 2015

זה יקרה גם לשכיר שאינו מסוגל להחזיר הלוואה או משכנתא?

גיל שלי 9 בפברואר 2015

כן, זו המהות של פשיטת רגל. כמובן שמשכנתא זה סיפור אחר, שיעבוד ספציפי, אבל פשיטת רגל היא הליך של אנשים פרטיים, לא של חברות, שם יש הליך פירוק

איציק 9 בפברואר 2015

גיל, שים לב, בכוונה לא כתבתי אנשים פרטיים כי אם שכירים. האם זה נכון גם לגביהם?

גיל שלי 9 בפברואר 2015

כן, זה נכון גם לשכירים, לכל האנשים הפרטיים באשר הם

איציק 9 בפברואר 2015

תודה, טוב לדעת… עכשיו אני שקט ;)

גיל שלי 9 בפברואר 2015

גלן, תודה על המאמר, חיפשתי מאמר כזה הרבה זמן

Comments closed