מכבי זכתה באליפות, בצ'מפיונס ובליגה הספרדית אשמח לראות את אתלטיקו זוכה, אך גם זכייה כפולה שלה (בעקרון בספרד אני אוהד של ברסה, אך לאור הגזל שהיא מבצעת ביחד עם ריאל כנגד שאר הקבוצות אשמח שאתלטי תיקח), לא תרגש אותי במיוחד. ליברפול זה סיפור נחמד, אך גם שם החיבור הרגשי שלי לא משהו.
בNBA מאוד אשמח לראות את KD עם אליפות ראשונה, ואם לא אז גם כל הפסד של מיאמי ישמח אותי (באותה מידה שהייתי שמח לראות את קרל מאלון שומר על הכדור טיפה יותר טוב במשחק ההוא, או את ברקלי זוכה בטבעת), אך גם אלו לא ישתוו להנאה ממכירות הניקס מיד דולן שלא תקרה.
*
בקיצור הרגשות הספורטיביים שלי יוצאים לפגרה קלה (וכן הפיינל פור בכדורסל ממש לא מרגש אותי למרות שאשמח בשביל בלאט על עוד סכין שינעץ במידה וזה יקרה, ובארץ אני כנראה אהנה יותר מאליפות של הפועל ירושלים מזכייה של מכבי). הדראפט בNFL מתחיל מחר, אך יש עוד ארבעה חודשים עד המשחק הראשון של הכחולים.
השאלה הקרדינלית ביותר היא המונדיאל. בעקרון אני תמיד עם הולנד. לבו של אבי נשבר במדיסון סקוור גארדן שם צפה בהולנד מפסידה לגרמניה ב1974 (הייתי קטן מיד מכדי להתלוות אליו, וזה סימן של הזמן שב74 אומנם הגמר הוקרן בגארדן אך זה היה המקום היחיד בו אבי יכול היה לראות את הגמר הזה), ומאז בכל פעם שהולנד עלו למונדיאל הלב שלי נטה אוטומטית אליהם. הכורסה בבית כמעט התהפכה בגול השוויון ב78, וההחטאה של רנסנבריק היא עדין שברון הלב הספורטיבי הזכור ביותר לצד ליי אפ סמית', וכשהולנד חזרו למפעל ב1990, תמיד התחברתי אליהם.
במונדיאל האחרון החלו הרהורי הכפירה. לאור אהדתי לכדורגל ההולנדי ולא למדינה, חשבתי שבמונדיאל בדרום אפריקה אוהד את ספרד, אך להפתעתי לא זה היה המצב.
*
לקראת המונדיאל הנוכחי אני שוקל המרת דת. הפעם הראש אומר לי ארגנטינה. הגיע הזמן שמסי יוריד את הקוף מהגב, והוא כבר חווה את העונה המחורבנת בברצלונה לצד הכשלונות בנבחרת, כך שהוא בשל להוכיח שוב את גדולתו. אני סאקר גדול של מסי, ויש לי תחושה שהבלתי ייאמן יקרה, אחרי שנים של חיבור כתום, אעבור לכחול לבן.
68 Comments
גיל, גם אני עם הולנד מ1974 ולמרות האכזבות, לא מחליף אותם. לא רואה סיכוי גדול השנה אבל מקווה שנהנה מהדרך.
ואם לא הולנד אז אנגליה (כן, בטח) ורק לא ברזיל!
אני לא מחליף בגלל האכזבות, אני פשוט מרגיש שנבחרת זה לא כמו קבוצה, האהדה יכולה להשתנות, והיא משתנה אצלי בעיקר בגלל שאני לא מתחבר לסגנון או לשחקנים ההולנדיים הנוכחיים, אבל כשיתחיל המונדיאל נראה, בטח בסוף אני אהיה עם הולנד, יש משהו שמנצח את הרציונאל
גיל,מהפוסטים שלך אני מבין את הסלידה שלך מההנהלה של מכבי ותאמין לי שגם אני לא אוהב בלשון המעטה את ההתנהלות אבל אני עדיין אוהד מכבי למרות הכל אני לא מבין למה הגעת למצב שאתה לא אוהד את הקבוצה שפיינל פור לא מרגש אותך בעיקר בעונה כזו ועד כדי כך שאתה רוצה שהיריבה הגדולה ירושלים תזכה באליפות לא מצליח להבין את ההגיון הזה…
אני מאמין שזה נכתב נגד עיין הרע… ידוע שלכלכלנים יש המון אמונות טפלות ;)
ניר למען האמת גם אני לא מבין. הייתי מהשרופים ביותר. כשקטשפר הפסידו לבולוניה הייתי מרוסק. בפיינל פור שזכינו בהם הייתי בעננים. אין לי מושג איך, פשוט כרגע אני אדיש לחלוטין. למען האמת קרה לי אותו דבר במכבי נמני. זה משהו שאין לי הסבר טוב בשבילו
ואם מכבי תזכה באליפות אירופה למרות כל הקשיים אתה תהיה בעננים או אדיש?
לצערי לא אהיה בעננים, אשמח קצת בשביל בלאט והשחקנים
אתה לא היחיד גיל, תיארת את זה יפה
לפי מה שכתבת על מכבי כדורסל, נראה שהרגשות שלך כלפי קבוצה לא שונים מהרגשות כלפי נבחרת, וגם קבוצה אפשר להחליף.
לא מדוייק, בכדורסל ובכדורגל לא החלפתי קבוצות, כן התנתקתי רגשית מהקבוצה האהודה עלי, זה שונה
התנתקת רגשית ותשמח אם הפועל ירושלים תזכה.
if it walks like a duck…
רועי
שמתי לב שיש לך נטייה לקבוע בשבילי מה אני צריך לכתוב, איך אני צריך להגיב, ועכשיו גם את מי אני אוהד. זו נטייה מעניינת שכן אין ספק שלי אין כישורים מספיקים בנושא.
בכל מקרה אבהיר, אני לא אוהד הפועל ירושלים, קבוצה שאני אוהד אני מעורב בה רגשית, אכפת לי ממנה, אני קשור אליה.
במקרה זה ובאופן חד פעמי, אשמח לראות את הפועל ירושלים מצליחים, בעונה הבאה זה יכול להיות משהי אחרת. למשל, בשנה שעברה שמחתי כשמכבי חיפה עם גל מקל לקחו
אני לא מתכוון לפתוח כאן ויכוח "מה היא אהדה", כי זה לא יגמר.
מוחי החד מימדי לא יכול לתפוס איך אפשר לאהוד קבוצה מסויימת, ובו בעת לשמוח על זכיה של קבוצה אחרת באליפות (כשזו שיחקה נגד הקבוצה שאתה כביכול אוהד).
רועי – אני בהקפאה באהדה שלי למכבי סל לכן אתה צודק שאני כרגע לא אוהד שלה, זה לא אומר שאני אוהד קבוצה אחרת
אוקיי.
כמובן שלא אגיד לך מה להרגיש, ומן הסתם גם שאי אפשר ממש לשלוט על מה מרגישים כלפי קבוצה,
אני רק אגיד שמנקודת מבטי, חבל שאתה נותן להתנהלות של כמה גורמים בהנהלה להשפיע על ההרגשות שלך לקבוצה כולה, במקום שההשפעה תהיה מההתנהלות מעוררת הכבוד של דיוויד בלאט בתנאים בלתי אפשריים, ומהתנהלות של שחקנים שכולם קברו אותם.
(אם באמת הנהלת הקבוצה היא הגורם לכך).
אז זהו רועי שאני לא שולט בזה. בדיוק כמו במקרה נמני, זה קרה לי, לא החלטתי שזה מה שצריך לקרות
יש הרבה דברים:
1. מלון אכן שמר קצת יותר טוב על הכדור. זה לא הספיק, וטוב שכך. אני קצת עצוב עבור סטוקטון, אבל זה בקטנה.
2. בארקלי, ממש חבל שלא זכה, מגיע לו (למרות שאין מגיע בספורט), ואיזה קבוצה היתה לו בפינקס…
3. אין תסריט שליי אפ סמית' קולע, כי אז הוא לא היה מי שהוא… ליי אפ סמית'… וטוב שכך…
4. הולנד 78, סכין בלב, וגם לחבורה של ואן-באסטן, חוליט, קומן הגיע (שוב, למרות שאין מגיע בספורט)…
5. מיאמי… סים להם כוכבית על האליפות הקודמת והגנבה של משחק שש, לא מגיעה להם האליפות (למרות שאין לא מגיע בספורט :-( )…
6. כבר כמה מונדיאלים אין לי העדפה ברורה, וזה משתנה קפונקציה של החיבה שלי לשחקנים באותו מונדיאל, ולכן, בגלל מסי אני לא רוצה שארגנטינה תזכה… מעריך אותו כשחקן, אבל לא אוהב אות… ועד שיש לו איזה חיית מחמד, למה להוריד לו אותה ולקחת לו. שישאר איתה… היא בטח אוהבת אותו ללא תנאי…
7. הסיבה היחידה לאהוד את ארגנטינה זו הסיבה האחרונה בפוסט "כחול ולבן," השאלה האם זו סיבה מספקת???
ועוד שאלה,גם את קבוצת הכדורגל הפסקת לאהוד שההנהלה הייתה חובבנית עם ואחרי לוני שחבאבו כמעט רכש את המועדון?
בכדוגל התנתקתי רגשית רק בתקופת נמני, הייתי מחובר בתקופת לוני עד להשתלטות של נמני על הקבוצה. זה לא הניהול, זו הזהות כנראה. כאשר הקבוצה מחליפה את זהותה יש לי בעיה עם זה
אני חושב שהבנתי את הסיבה "הזהות הישראלית"…הרי אם אליהו והלפרין היו במכבי היית אוהד אותם נכון?
לא התכוונתי לזהות הישראלית דווקא. התכוונתי לכך שמכבי כדוסל התאפיינה בלויאליות מטורפת לכל מי שעבד במועדון (שחקנים ומאמנים), כמובן עד לפרישה או העזיבה. מכבי הנוכחית היא קבוצה שמנהליה רק מתעסקים בפוליטיקה ומנסים למצוא חן בעיני כולם. זו הזהות שהשתנתה לי.
אתה בטח מדבר על שארפ ושלף..
אם להיות יותר מדוייק, גם נמני וגם דני את שי מעוררים בי תחושה של קבס שגוברת על החיבור שלי לקבוצה, זו כנראה הסיבה ולא הזהות הנקייה
אני לא אהבתי גם את ההנהלות שלהם אבל לפחות מזרחי הציל אותנו מפיטורי בלאט
למרות שדני טען שהוא תמיד רצה שבלאט ישאר
שמעת את הרעיון איתו אצל מאיר וקופמן. אם זו הגדרה של תמיד רצה, אני מעדיף שלא ירצו אותי…
אני לגמרי עם גיל רק יותר קיצוני …אני אהדתי שנים רבות את ברזיל.
אני זוכר את אבי ז"ל מתערב עם חבר שברזיל ינצחו את איטליה במונדיאל 82..אבי הלך על ברזיל החבר הלך על איטליה.
הזמן מלחמת לבנון ואני ילד בן 7.
האמת שאז עוד לא התעניינתי יותר מדי..
אך מיד לאחר המונדיאל אבי הראה לי ליברפול מיום חמישי (אחרי שבכיתי כשנכנס לי שמפו במקלחת של אמא)…ומאז התאהבתי בכדורגל בכלל ובספורט בפרט.
בכל אופן הפכתי להיות שרוף של ברזיל ההפסד ההוא לאיטליה 3-2 היה בעיני תמצית הצגת הכדורגל הגדולה ביותר שהמשחק יכול להעניק
זיקו ,סוקרטס ז"ל וכל היתר נתנו לנו תחושה של עונג אין סופי …למרות ההפסד(מציע לראות למי שיכול את הסיכום של מונדיאל 82 ובמיוחד את ברזיל ובמיוחד …באותו משחק מול איטליה בשלב שמינית ורבע הגמר).
בכל אופן מכאן ואילך הפכתי להיות שרוף של ברזיל אני זוכר את אבי ז"ל אומר לי לפני הרבע הגמר מול צרפת ב 86 אך תבכה אם נפסיד בפנדליים…
ואני זוכר איך בכיתי מההפסד ההוא לארגנטינה בשמינית גמר 90.
במיוחד אני זוכר את 94 והרהורי הכפירה.
בדיוק גמרתי טירונות והייתי בתקופת המתנה לתחילת קורס בצה"ל התאפשר לי לראות את כל המשחקים (כמעט) בטורניר …זכיתי לראות את ברזיל לוקחת גביע…אבל לאחר 0-0 בתום 120 דקות בגמר (איטליה) וברגע השמחה הגדולה הגיעה אליי ההכרה ששואלת לזה קווית ? בכל זאת המשכתי עם ברזיל וב2002 זכיתי להנאה מושלמת שממש ערב אירוסי לאשתי היקרה ברזיל ורונלדו לקחו את הגביע.
בשנת 2006 הציפיות הגיעו לשמיים עם רונאלדיניו ,קאקה רונאלדו ,אדריאנו וכל היתר…
הנרי ניפץ את החלום ובשנת 2010 הנבחרת הפכה לאפורה ולראשונה לא הייתי איתה ושמחתי על הניצחון ההרואי של הולנד…כבר אז הייתי עם מסי וכשהוא עף עברתי לספרד.
ערב מונדיאל 2014 : ברזיל כבר הופכת להיות ממש שנואה עליי.
ראשית כל היחס לפועלים שם והזלזול באנשים הקטנים שבמביאים את האירוע הגדול.
שנית : הכדורגל שלהם הפך ממזמן לכדורגל הגנתי וקשוח…יש להם את הבלמים הטובים בעולם ללא תחרות (דאנטה ,לואיז ,סילבה ,מיראנדה ,ורפאל ).
גם מגנים וקישור אחורי לא חסר להם (מרסלו ,אלבס ,אדריאנו ,פילפה לואיז ,וראפיניה במגנים ופרננדיניו וראמירז למשל בקישור האחורי).
אך שחקני התקפה ? ממש כלום במונחי ברזיל (נאיימר )
ועוד כמה שחקנים נחמדים שלא מזכירים את הגדולים באמת(אוסקר).
שלישית : היחס שלהם לארצנו לא משהו בשנים האחרונות.
אין לי כל בעיה ללכת לארגנטינה …איני ברזילאי מקורי ולדעתי ארגנטינה 86 של מראדונה זה כל מה שרציתי מברזיל…הלוואי וארגנטינה 2014 של מסי תטביע חותם והנאה כמו אותה ארגנטינה 1986.
מדהים כמה זהות הקבוצות האהודות עלי דומה לשלך (במידה ותהיה בעד ארגנטינה).
נ.ב- לא באמת מדהים, לכולן יש הרבה אוהדים בארץ..
גיל, הגדרת מחדש את המילה קריטי. אצלנו יש הכנות למשחק העלייה בראש הזהב מחרתיים. כל השאר יכול להידחות. עוד לא עוסקים בקיץ, וגם הפלייאוף משני.
אני תמציד עםהולנד עד שהם עפים. ההחמצה של רנסנברינק שברה לי את הלב (סליחה על החזרה על עצמי ועל הקידום העצמי – אני פשוט לא כותב כ״כ הרבה).
http://geshemalfasi.com/archives/373
שקלת לנסות להיות אוהד של אורוגואי?
הפעם אני עם מסי, עם הוא היה באורוגוואי הייתי אוהד אותם בקלות, בקופה אמריקה הם תמיד היו הקבוצה שלי, עוד מימי פרנצ'סקולי
1+ לפרנצ'סקולי.
ארגנטינה? מאז ה- 6-0 על פרו בשלב הבתים השני במונדיאל של 1978 אני אוטומטית נגדם בכל משחק.
אני בעד ארגנטינה מאז 1986, בזכות מראדונה.
אני נגד אנגליה מאז 1986, בזכות מראדונה.
בעקבות יד האלוהים הצטרפת לכנסיית מרדונה :-)
אני בעד אנגליה עד שהם עפים, אחרי זה בעד גרמניה… לא סובל את ארגנטינה, ברזיל, הולנד ואיטליה.
היו שנים שארגנטינה הייתה הנבחרת האהובה עלי, פשוט כי היו שןם מלא שחקנים שממש אהבתי: בטיסטוטה( השחקן האהוב עלי בכל הזמנים), זאנטי, סימיונה, ורון…
אבל עכשיו אין שם אפילו שחקן אחד שאני מחבב ויש אפילו כמה שאני ממש לא אוהב, אז הדבר שאני הכי רוצה חוץ מזכיה של גרמניה, זה כשלון שלארגנטינה.
דווקא ברזיל עשתה חלק מהדרך ההפוכה, מהקבוצה השנואה עלי ביותר היא לראשונה מחזיקה כמה וכמה שחקנים שאני מחבב ואני אפילו לא ממש אתבאס אם הם יזכו.
ועוד משהו קטן:
מה הסיכוי שספרד תזכה(אני לא רוצה שזה יקרה), זאת תהיה חתיכת היסטוריה מטורפת. כבר עכשיו הרצף שלהם אדיר אבל עוד זכייה במונדיאל תעלה אותם לרמה של בולט ב100 מטר, משהו שספר אם ישבר אי פעם.
הראש אומר ארגנטינה כי מאז שאני רואה מונדיאלים (1986), אני לא זוכר נבחרת שקיבלה הגרלה כ"כ קלה כמו ארגנטינה. הם לא צפויים לקבל אף נבחרת איכותית עד שלב חצי הגמר.
עוד דבר, הדוגמה הכי טובה שאני יכול לתת להגרלה קלה זה איטליה של 2006, שלא פגשה אף יריבה ראויה עד החצי.
יש לציין שההגרלה של ארגנטינה קלה יותר
אתה מבלבל בין הגרלה למציאות. לאיטליה ייתה הגרלה קשה ב2006, היא הייתה אמורה לפגוש ברבע את צרפת הפיינליסטית ואת גרמניה המארחת בחצי אבל צרפת לקחו מ'ום שני בבית וכך יצא שהם פגשו את אוקראינה ברבע.
ההגרלה של ארגנטינה באמת פנויה על החצי.
תרשמו: בוסניה וניגריה עולות מהבית הזה!
המונדיאל הראשון הזכור לי טוב ממש זה המונדיאל שהתקיים למרות הדחקות רבות הוא באמת התקיים- איטליה 90- אולי טורניר הספורט הגרוע ביותר בתולדות העמים (מבחינת איכות ספורטיבית גרידא כמובן) וכמו כל ילד השם מראדונה הטיל עלי כישוף.אבל כאמור המונדיאל הזה היה כה גרוע שאני מעדיף לא באמת להתחיל את הספירה משם. הזכרונות לוקחים אותי ליורו 92 המופלא. אח"כ אבא שלי ז"ל עבר לגור ולעבוד באיטליה ומאז ליבי עם הסקוארה אזורי וכפועל יוצא אני שונא ממש את ברזיל הולנד ואנגליה!! אני זוכר כיצד מונדיאל 94 נגמר במפח נפש, יורו 96 כנ"ל, מונדיאל 98 שהיה מצוין שלעצמו, יורו 2000 שאיטליה נשדדה, מונדיאל 2002 המושחת עד הקסם המופלא בגרמניה 2006.
אני חייב להודות שלארגנטינה ולספרד יש פינה חמה בליבי תמיד והפעם לשם שינוי אשמח אם ברזיל תצליח להגיע עד החצי פשוט זה יהפוך את הטורניר למשהו בלתי נשכח.
הימור- גרמניה ברזיל בגמר
הגיע הזמן להפסיק עם המנטרה השחוקה שהמונדיאל באיטליה היה הגרוע בהיסטוריה. עוד משהו בדק את ממוצע השערים במונדיאלים מאז? אחרי עליה הוא רק הולך ויורד, ובמונדיאל פח שהיה ב- 2010, ממוצע השערים כמעט השתווה למונדיאל באיטליה. הכדורגל העולמי בבעיה רצינית
ג'וני ?
לא יודע מי זה ג'וני, אבל אשמח אם תוכל להביא לי נימוק נגדי. עם נתון כמותי של ממוצע שערים אי אפשר להתווכח, ובמונדיאל 2010 הובקעו 2.24 שערים למשחק. זהו.
לא הכל סטטיסטיקה. כמי שרואה גביעי עולם מאז 1974 לא היה טורניר עם כדורגל כל כך משעמם, הגנתי, מבזבז זמן, בנוי על גרירת המשחק לדו קרב פנדלים כמו מונדיאל 1990.
כל המשחקים היו פשוט כדורי שינה . היתרון היחיד היה שהיו הרבה דרמות של דו קרב פנדלים. המשחקים עצמם היו מ ש ע מ מ י ם!
מצחיק. כל הבחירות שלך מתאימות לשלי, בהבדל קטן אחד: אני עם ארגנטינה מרגע לידתי (אני זוכר בצורה עמומה את 78, ואני חוויתי את זה בתור שמחה גדולה. מי ידע בגיל 7 מה זה חונטה, לעזאזל…)
אם עד היום קראתי אותך במאמץ קל (הפרומו הגאוני בגלי צה"ל עבור התוכנית הכלכלית שלהם, זה שהקריין מתחיל לדבר בעברית והופך לסינית מסמל יותר מכל את התפיסה שלי בנושא), הרי שמעכשיו אתאמץ יותר, הרי הוכחת טעם משובח וחוש שיפוט ללא רבב. :)
:-)
אחלה טור, חייב לציין שאני מסכים איתך לגבי האהדה בכלל, כדורסל בארץ לפי דעתי קיים רק כדי שיוכלו לדבר עליו, מכבי בכדורגל היא מרשימה אבל (לי אישית) היא מרגישה דומה מידי למכבי בכדורסל מה שהולך לבאס קצת. את המונדיאל לעומת זאת אני רואה כמו חג, תמיד יש נבחרת בתחילת הטורניר שמשהו מרגיש נכון אליהם, אצלי ספציפית השנה זאת בלגיה, מעניין לראות מה דור ענק (שיכול מאוד להיות שלא יחזור) מסוגל לעשות בטורניר הזה, אבל, מנקודת המגיע אני אשמח אם גרמניה סוף סוף תיקח, מראה כדורגל יפה, משלבת המון צעירים ומגיעה תמיד כמעט ככה שאצלי צדק יעשה רק אם יואכים סוף סוף יקח
אבל כמובן שספרד תיקח בסוף כי פשוט לא יאומן שבנוסף לנבחרת המצויינת שלהם הם מקבלים גם את דייגו קוסטה אחרי שנה כזאת באתלטיקו
מודה שבכל מונדיאל אני מתרגש כמו שהתרגשתי במונדיאל הראשון שראיתי (איטליה 90). וכאוהד ארגנטינה הלב נשבר לי בכל פעם מחדש…
הלוואי ויזכוו, אבל אין שום סיכוי שזה יקרה.
יגיעו לחצי ויפסידו לספרד (לצערי)…
רק גרמניה (בגלל מתאוס וקלינסמן) וצרפת (בגלל זידאן) !
כותב הפוסט שמע על ענפי ספורט נוספים חוץ מכדורסל וכדורגל? כנראה שלא!
אחד ?
אתה הורס אותי בזמן האחרון. מבריק
+1
איטליה, רק איטליה.
צא לחופשה חביבי וקח אתך גם את דורפן, כך לא אצטרך לסבול מכם עוד פסיקות מנומקות באשר לזהות האלופה באנגליה…
תמיד טוב שיש שנה הבאה
אין לארגנטינה סיכוי – שוער, הגנה, מאמן – כולם חלשים.
אני אוהד איטליה מ-94'. בניגוד לארגנטינה, אותם לעולם לא ניתן לפסול.
מעשית אני בדיעה שספרד תעשה את הבאמת בלתי ייאמן ותזכה שוב.
עוף טופי — (off topic)
הליגה האנגלית גמורה, שמישהו יכתוב על מה שקורה פה בספרדית..קשה להירדם!
וואו, עוד חודש ופחות משבוע זה מתחיל. השאלה מתי זה ייגמר? (אני אוהד אנגליה שהוגרלה עם איטליה ולאורוגוואי….). כילד קטן אני עוד זוכר שהשכנים בשכונה שמעו את הגמר ב-1966 וברור את מי ילד שרק לומד על השואה לוק במאבק אנגליה מול גרמניה. באותו קיץ הוקרן בארץ הסרט ״גול״ שסיכם את הגביע העולמי ההוא ואבי לקח אותנו לראות. זהו, אני שבוי. תוסיפו את התוכנית משחק השבוע שהיתה מוקרנת בערוץ היחיד שהיה בארץ ובו כל שבוע כדורגל אנגלי. ומאז לצערי אני זוכר כל הדחה מכל גביע עולמי, או מונדיאל כשמו מאז 1986 במכסיקו. ב-1970, הובלה על גרמניה ברבע בשני שערים והפסד שלוש- שתיים עם טעויות של בוטני שהחליף את בפנקס שקיבל קלקול קיבה מסתורי, ב-1974, הדחה במוקדמות על ידי פולין שהפתיעה אחר כך גם בטורניר עצמו, ב-1978, התרגלנו להדחות, הפעם על ידי דנמרק המקסימה של סימונסן, בשנת 1982, חוזרים עם נבחרת מוכשרת אבל קצת אנמית וחסרת מזל והודחה בסיימך שניה בשלב הבתים השני אחרי גרמניה היעילה והלא מבריקה של אז שהגיעה לגמר. בשנת 1986, כבר היתה נבחרת טובה עם לייקר, בירדסלי וברנס אבל החלו שערוריות ארגנטינה עם הגניבה של מאראדונה, בשנת 1990, מיצוי הפוטנציאל אבל לעוף בפנדלים מול גרמניה, זה לא כיף, והנה בשנת 1994, מקבלים מכולם במוקדמות דווקא את הולנד ומבינים כמה רחוקים מהרמה ומארה״ב שם נערך הטורניר. ואז, בצרפת בשנת 1998, נבחרת מאוד נחמדה, חזקה וכשרונית שנופלת שדודה לעוד גניבה של ארגנטינה ובראשה סימאונה (כן, זה מאתלטיקו), שבהתחזות גרם להרחקת בקהאם בסוף המחצית הראשונה ועדיין ההפסד היה בפנדלים אחרי שנפסל גול חוקי בקרן לאנגליה. הנקמה הגיעה ביפן בשנת 2002, עם הפנדל של בקהאם אך הדחה ברבע על ידי האלופה הנכנסת עם גול נוראי כמעט מחצי מגרש. ובשנת 2006, נבחרת טובה עם פציעות ועוד פעם הרחקה של שחקן עם התחזות והדחה בפנדלים מול פורטוגל. בשנת 2010, מול גרמניה בשמינית עד שהתחילו לשחק, צמצמו ל-2:1 והישוו לתיקו שתיים, השער שכולם ראו חוץ מהשופט והתפרקות כללית. מה יהיה הפעם? באיזה שלב, אעבור לפלאן b, איטליה או הולנד? אולי הפעם זה לא יקרה? אשרי המאמין.
בכל דור ודור חלה על ארגנטינה החובה להדיח את אנגליה, ואם מגול לא חוקי, הרי זה משובח.
ספרד. עוד פעם אחת לצמד הקוסמים בעלי מבט ההש-פפיס צ'אבינייסטה ודי.
ברזיל. אם אפשר שינצחו את ארגנטינה בגמר אז ממש מעולה.
עוד כמה בשלוף ברשימת המשאלות:
אנגליה ויוון מודחות בבתים. פורטוגל מפסידה בשמינית לבלגיה וצרפת לבוסניה.
המונדיאל הוא גן עדן!
עצם העובדה שאנשים חושבי על יוון ורוצים שהיא תעוף היא הישג עצום עבורם. אני אישית לא מבין למה להיות כל כך נגד אנדרדוג מובהק.
גם ליבי נשבר עם הולנד. חוויה ספורטיבית קשה. כשהמשחק נגמר רצתי החוצה לא יכולתי להיות בבית.
בליבי אנגליה הולנד לרוב גם ברזיל, ומי שמשחקים יפה. הקיץ כנראה ארוץ גם עם בלגיה ניראה. מצפה לפגרה אחרי הטורניר לסדר את הראש, את המגירה, את השעון הביולוגי, להזיז את הסימניה כמה ספרים קדימה…
המונדיאל האחרון שהיה בו משהו מרגש עבורי זה מונדיאל 86. אחרין הטורניר הזה רק יורד ברמה ובענין.