יכולות ההרס יוצאות הדופן של מר דולן

האם אפשר להחליף קבוצה, כלומר ממש לאהוד קבוצה אחרת באותו ענף?

ניסיתי בגלובס לנתח את הסיבות לכשלון המפואר של פיל ג'קסון בניקס העונה. בכל זאת, היו רבים שחשבו שדולן סוף סוף החליט להציל את הארגון. נכון, גם כשמינה את דוני וולש לתפקיד, התעוררו ציפיות דומות, אך למרבה הצער של מר דולן, וולש אכן הצליח מעט בתחילת דרכו, לכן דולן הלך וכפה עליו את הטרייד של כרמלו, וגרם לפרישתו של וולש.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001010803#fromelement=hp_folders_2605

לא כל מאמן אגדי, יהפוך כנראה לג'נרל מנג'ר גדול. כנראה שמאמנים שהיו גדולים במיוחד ביכולות הטקטיות שלהם, יצליחו יותר בעמדת הג'נרל מנג'ר ממאמנים מסוגו של פיל ג'קסון, כאלה שידעו לגבש מסגרת מעולה, להכיל את הכוכבים, ולהוציא את המקסימום מטיפוסים כמו דניס רודמן. פט ריילי הוא היוצא מהכלל, אולי. נראה לי שג'ף ון גנדי היה יכול להיות ג'נרל מנג'ר מעולה. בכל מקרה במאמר ניסיתי לנתח את הנקודה לעומק מעט יותר.

*

במקביל דולן מנסה להשמיד את המועדון בדרכים נוספות. לדוגמה, לא מזמן שלח אוהד מתוסכל את המייל הבא לאדון דולן – אני אוהד ניקס מאז 1952. שמחתי שאתה ולא אביך השתלטת על הניקס (הוא כנראה חשב שלג'ימי אכפת מהקבוצה ולא מהתדמית האישית שלו בלבד). אך אני רואה שמאז שהשתלטת על הקבוצה הכל מתדרדר במדרון. הדרך בה התנהלת מול סטיב קר (האופציה המועדפת לאימון של הניקס על פי פיל ג'קסון, דולן דאג לתת לקר הצעה שהוא לא יוכל להסכים לה, אני מתאר לעצמי שבגולדן סטייט ממש מאוכזבים משירותיו של קר), עשית עוד דברים מטופשים רבים, אנא ממך, חדל מכך.

*

נכון, אפשר להעלב ממייל כזה, אך לא מדובר במייל יוצא דופן בבוטות שלו. מדובר יותר במייל שמביע כאב על מצב הניקס. אך מר דולן הוא יוצא דופן, אסור לבקר אותו. זו היתה לשון תגובתו –

אתה מקרה עצוב, אתה כנראה מלא בשנאה. בטח אין איש בעולם שמחשיב אותך לאיש נחמד. אתה בטוח גורם למשפחתך להיות אומללה, אולי אלכוהוליסט (אלכוהוליזם הוא נושא חביב על מר דולן, בהיותו אלכוהוליסט משוקם, זה גם מה שמשך אותו לאיזייה תומאס, אלכוהוליסט משוקם בעצמו, מר דולן חש קרבה עצומה לאיש, קרבה שעזרה להרוס את הניקס בצורה חסרת תקנה). אני כבר 21 שנה נקי מאלכוהול, נסה זאת.

לך תאהד את הנטס, אנחנו לא רוצים אותך כאוהד.

*

אולי מדובר במייל פרטי, אך מר דולן מראה לכולנו אוהדי הניקס, שאנו לא רצויים אצלו. כאן עולה השאלה הקרדינלית לכל אוהד ספורט, האם ניתן להחליף קבוצה. אפשר להפסיק לאהוד קבוצה, זה קרה לי עם מכבי תל אביב כדורגל בעידן שלטון נמני למשל, אך בזמן זה לא אהדתי שום תקופה אחרת, ומיד כשהדיבוק יצא ממכבי, חזרתי לאהוד את הקבוצה. העניין הוא, שאני מנסה לאהוד קבוצה אחרת בNBA, יש את גולדן סטייט שתמיד אהבתי מאז תקופת run tmc (טים הארדווי, מיטש ריצ'מונד וכריס מאלין), הייתי מאוהב בסקרמנטו בתקופת וובר, ניתן לאהוב קבוצות אחרות (שמחתי מאוד עם נצחון סן אנטוניו בשנה שעברה, כאילו ממש אהדתי אותם), אך אני לא מוצא את הכח ממש לאהוד קבוצה במקום.

זו שאלה פילוסופית קרדינלית שאני מבקש מכם לענות עליה, האם ניתן לאהוד קבוצה אחרת במקום הקבוצה המקורית, אם כן, איך עושים זאת?

תודה

גיל

תעזרו לנו לקיים את דהבאזר

 

 

אין אחריות בלי סמכות
#מכביבול – פודקאסט 029 - סיכום ק"ש

52 Comments

אריאל גרייזס 18 בפברואר 2015

אני הפסקתי לאהוד את מכבי תל אביב כדורסל אבל לא יכול להגיד שמצאתי קבוצה חילופית. אני בעיקר אפאטי אליהם באירופה ובארץ אני רוצה שיפסידו סתם בגלל שאני אוהב גיוון ונהנה לראות את האוהדים שלהם מתעצבנים. אבל בטח שלא מצאתי קבוצה במקום.
בקיצור, אני חושב שאפשר להפסיק לאהוד קבוצה, אבל גם אם תבחר לך קבוצה חלופית, זה אף פעם לא יהיה כמו הדבר האמיתי

גיל שלי 18 בפברואר 2015

זו גם הרגשתי בדיוק

יואב 18 בפברואר 2015

המקסימום שאני מכיר זה אולי לפתח אדישות. מאז שפרגי פרש, מאד קשה לי. אבל אף אחת לא תחליף את יונייטד. זה לתמיד.
בוודאי מכבי.

אהד 18 בפברואר 2015

ספציפית, אני לא מבין מה הבעיה. הניקס הרי לא באותה ליגה של הספרס או של גולדן סטייס. אני למשל אוהד הפועל (פ"ת) בליגת העל ואוהד ולנסיה בלה ליגה. אין שום סתירה.

גיל שלי 18 בפברואר 2015

אם זו היתה דחקה, זו אחת הדחקות הטובות שקראתי

D! פה 18 בפברואר 2015

ישר לעמוד התגובות הטובות ביותר.

(מתי יקום המוזיאון המפואר הזה?)

גיל שלי 18 בפברואר 2015

שולח מייל לבני בנושא

איציק 18 בפברואר 2015

אני חושב שתגובה זו מראה על בורות מוחלטת לגבי הבנת ה-NBA!!!
בית המזרח ובית המערב שייכים לאותה ליגה והאלופה של כל בית מתמודדת על אליפות ה-NBA, כך שהניקס וג"ס ובטח SA שיכות לאותה ליגה.
לפני שעונים כמו שענית, רצוי תחילה להיכנס לויקיפדיה ולקרוא קצת…

איציק 18 בפברואר 2015

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
נא לקחת נשימה עמוקה לפני שמגיבים לתגובה על התגובה

גיל שלי 18 בפברואר 2015

אם היית כותב ג'וני, הייתי לוקח אותך ברצינות

איציק 18 בפברואר 2015

זה די מעליב שאתה מזלזל בתגובות שלי ומתייחס ברצינות לאלו של ג'וני ;)
חוץ מזה, ג'מצ'י בתגובה שלי לא הופיע.

נדבושקה 18 בפברואר 2015

אני הפסקתי לאהוד את מכבי ת"א כדורסל בליגה הישראלית , בתקופת הקדנציה השנייה והממאיסה של פיני גרשון (זוכרים את הסירוב לשבת ליד אריק אלפסי מאמן נתניה במסיבת העיתונאים לאחר חצי הגמר?)בשילוב עם עליית הג'וניורים בהנהלה.
אני זוכר את התחושה המוזרה במהלך גמר הפלייאוף נגד קטש והגליל כשבפעם הראשונה הפנמתי עם כל דקה שעברה שאני אשכרה מייחל לנצחון של הגליל.

לפני שנה וחצי כבר הייתי ברוממה המחודש ביציע של חיפה בגמר הפלייאוף נגד הצהובים. (זה לא שיש לי מאז קבוצה אחרת במשחק נגד חיפה פשוט הצטרפתי לחברים חיפאיים).

בכל זאת דבר שלא ישתנה

– שנאה ספורטיבית להפועל י"ם : אני מעדיף לראות את הפועל ת"א זוכים בתואר ולא את י"ם.

רועי 18 בפברואר 2015

לא מבין איך אהדה לקבוצה יכולה להיות מושפעת עד כדי שינוי על פי מי בעלי/מנהלי הקבוצה. הם זמניים (גם אם לתקופה ארוכה).

יניב פרנקו 18 בפברואר 2015

נו רועי.
לפעמים אנחנו מסכימים.

אדם 19 בפברואר 2015

יניב, אתה מסכים? אז מה זה הפועל אוסישקין?

דור 19 בפברואר 2015

Burnnnn!!

ערן (המקורי) 18 בפברואר 2015

נימני ועושי דברו ביציע גרמו לאוהדים רבים להרגיש כי ״גנבו להם את הקבוצה״.
אני לא הפסקתי לאהוד, אבל כמה שנים נוספות איתו- ומי יודע?
מצב כזה יכול להרחיק אוהדים, לגרום לניכור, וגם להפסיק לאהוד.
אני מניח שהמקרה הכי קלאסי עכשיו זה בית״ר בשליטת לה-פמיליה. דבר שגרם לאוהדים לעזוב ולהקים את נורדיה (מיזם מופלא, בפני עצמו).

D! פה 18 בפברואר 2015

מצטרף לתחושה שניתן בעיקר לפתח אדישות לקבוצה ולא ממש להחליף אותה.

אחרי שאמרתי את זה, אני כן חושב שזה מאד תלוי בגיל שבו התחלנו לאהוד קבוצה ובזמן. בתור ילד שקרא כל מילה בעיתוני הספורט, הייתי עוקב גם אחרי הליגה הגרמנית, ללא קבוצה מועדפת בכלל. בשנות העשרים התחלתי לפתח סיפמטיה להמבורג, מכל מיני סיבות. ואז, אחרי שלוש ארבע שנים מצאתי את עצמי גר במינכן מספר שנים – זה היה שיפט חזק מהיר וברור. וכבר לא סימפטיה.
נכון שאולי יותר קל להתחיל לאהוד פתאום קבוצה גדולה אבל אני חושב שרבים שעברו לגור במקום מסויים התחילו לאהוד קבוצה מקומית, אפילו מתוך עניין פרקטי של יצירת קשרים חברתיים.

אלעד 18 בפברואר 2015

קשה לי להאמין שזה ניתן.
עד היום שרדתי עם כל הקבוצות שלי. ספציפית ב-נ.ב.א – אני אוכל פאדיחות איומות מהסיקסרס בשנים האחרונות, ועברנו תהליך דומה באמצע שנות ה-90'. זה אף פעם לא גרם לי לפקפק באהדה אליהם.
מה שכן, בדחקה של אהד יש גרם של אמת. היות והסיקסרס לא פקטור במאבק האליפות, אני מרגיש חופשי לטפח אהדה לקבוצה שכן מהווה פקטור במאבק הזה. לדוגמא, אם הספרס יהיו חייבים ניצחון כדי להשתדרג במיקום לפלייאוף, וישחקו נגד פילי, אני בסתר ליבי איייחל לניצחון של הספרס. זמני בלבד…

אהד 18 בפברואר 2015

מצטרף.
קורה לי כל שנה באלופות, כשאני בוחר את הפייבוריטית שלי ומייחל לניצחון שלה. למרות זאת, זה עדיין לא משתווה לסתם עוד ניצחון של הקבוצה שאני באמת אוהד.

טל בן יהודה 18 בפברואר 2015

לא.

בכבוד רב,

טל בן יהודה

צור שפי 18 בפברואר 2015

גנבת לי את המילה מהפה. לא. פשוט לא.

טל בן יהודה 18 בפברואר 2015

קראתי על המכתב הזה כשהעניין פורסם.
מדהים אותי לפעמים עד כמה האנשים האלה שאמורים לדעת כיצד לנהוג מול הלקוחות שלך, פשוט לא.

7even 18 בפברואר 2015

האמת שלי אישית קשה, בתור אוהד אדום עוד משחר ילדותי, להבין איך להרבה קבוצות שאני אוהד בעולם אין ממש רגש לעניין הצבעים.
כל חיי אהדתי מנצ'סטר אבל זה מעולם לא הפריע להם לשחק בכחול, לבן, שחור, זהב, ורוד, אפור, לפעמים קצת צהוב רחמנא ליצלן.

מיאמי משחקים בד"כ באדום אבל באמצע האולם ובחלק ממנו יש קווים צהובים. לי זה נשמע אבסורדי. להם זה לא מזיז.

לפחות אצל אתלטיק בילבאו זה חשוב, קבוצה עם עקרונות:)

איציק 18 בפברואר 2015

בהחלט ניתן, תקים את ניו-יורק נורדיה ניקס. תוך כמה שנים תעלו לבית המזרחי וכדי לשרוד אולי דולן ירכוש אותכם ;)

גיל שלי 18 בפברואר 2015

היה לי דיון כזה בספר הפנים. העניין הוא שאיציק אלפסי למשל לא הפסיק לאהוד את בית"ר ועבר לבית"ר נורדיה, זה יותר דומה לזה שבית"ר שינתה את שמה לנורדיה פשוט. זה לא נקרא לעבור קבוצה בעיני. אגב, רעיון מעניין לקנות זכיון לעוד קבוצה בניו יורק

איציק 18 בפברואר 2015

גם אם הניקס זה אותו הדבר… טוב אולי רק מ-73 עם פלוקטואציות…
נ.ב.: אולי מה שעשה ג'קסון זה דווקא דבר טוב. פינוי מזומנים תחת תקרת השכר לשנה הבאה הכרחית מבחינתם. נכון שזו לא הפעם הראשונה, אבל אולי ג'קסון יוכל לעשות זאת טוב יותר. כמובן שהתהליך לא יהיה מושלם עד שגם אנתוני לא ישוחרר.

ניינר 18 בפברואר 2015

ספר זאת לשמאלני אוהד ביתר (לשעבר)

אריק 18 בפברואר 2015

תן לי 3 שנים עם ון חאל ואחזור אלייך…

אריאל גרייזס 18 בפברואר 2015

אל תדאג, ואן חאל לא מחזיק יותר משנתיים. השאלה אם אתה..

סימנטוב 19 בפברואר 2015

לא נראה לי שתוותר על הכעס ;)

שניר 18 בפברואר 2015

מסכים שדולן הוא בושה, אבל בוא לא נמהר להכתיר את העונה הזו ככישלון מפואר של ג'קסון.
כפי שציינו מעלה – ג'קסון פינה הרבה מקום בתקרה, ובהתחשב בעובדה שהתקרה הולכת לעלות משמעותית שנה הבאה, מדובר בהרבה כסף.
את ציון לעונה זו של ג'קסון נמדוד בקיץ כאשר קוואי, למרקוס וגאסול ג'וניור שחקנים חופשיים, אז נמדוד את ג'קסון ה GM.
מעבר לכך הניקס צברו מספר טרייד-אקספשיינס שיכולים להועיל לטריידים או להחתמות של וטרנים.
בקיץ נדע.

גיל שלי 18 בפברואר 2015

הוא החתים את כרמלו, הוא ממש לא התכוון שהעונה הזאת תראה כך, נחיה ונראה מה יקרה בקיץ אבל תשכח מקוואי, הוא נשאר ספר

Amir A 18 בפברואר 2015

למה אנשים בליגה הזו עדיין תופסים מכרמלו? הרי לא ייתכן שהם לא רואים את מה שכל אוהד ממוצע רואה.

אלון 18 בפברואר 2015

זה שהוא פתח באולסטאר מראה לך שמה שאתה רואה שונה ממה שהאוהד הממוצע רואה.

איציק 18 בפברואר 2015

זה לא נכון… האוהד הממוצע רואה את זה גם, הוא רק לא מבין נכון את מה שהוא רואה:-(
חוץ מזה, אולי זו תוכנית השלבים של ג'קסון. שנה ראשונה סטודומאייר, שנה שנייה את אנתוני, כדי שהשוק לא יהיה גדול מידי.

שניר 19 בפברואר 2015

זה נכון שהוא החתים את מלו ולא ציפה שהעונה תיראה כך, אבל הוא מראה לנו שהוא יודע להגיב מהר תוך כדי תנועה.
אני גם חושב שקוואיי נשאר ספר, אבל מה עם למרקוס וגאסול ? בדגש על גאסול, זה שחקן שיכול לשנות פרנצ'ייז.
אישית אני לא מאמין במלו ולא חושב שמשהו יכול לצמוח לידו, אבל בכל זאת – המבחן האמיתי יהיה כאשר הוא ישחק עם כוכב אמיתי לידו, זו המשימה של ג'קסון והוא על הכסא החם.

בירדסק'ה 18 בפברואר 2015

אפשר להחליף הכל חוץ מאמא וקבוצת כדורגל/סל.
יאללה ביתרררררררר (וואו כמה אני מנסה לשנוא אותם…)

southport 18 בפברואר 2015

אני חושב שזה מאד תלוי בקשר שלך עם הקבוצה לפני כן.

גדלתי בירושלים אז החלטתי שאני אוהד בית"ר בארץ אבל כדורגל ישראלי לא היה במשפחה שלי אז כשגד זאבי רכש את הקבוצה ניתקתי איתה כל קשר. (בגלל אהדה תורשתית במשפחה ליונייטד אני מקפיד לבחור רק אנדרדוגים בשאר ענפי הספורט)

אבל עכשיו כשאני חושב על זה לא בחרתי קבוצה חדשה מאז שהחזיקה מעמד (בני יהודה לתקופה) אולי כי אני לא ממש עוקב אחרי הכדורגל כאן אבל אולי זאת הנקודה שהעלת.

קרוב משפחה החליט שא פרגי לא פורש בשיא אחרי הטרבל הוא מפסיק לאהוד את יונייטד, חשבנו שהוא צוחק אבל שנה אחרי הוא הפסיק להגיע למפגשים השבועיים של המשחקים עם המשפחה ובאמת ניתק קשר עם יונייטד הוא טען שעבר לאהוד סיטי אבל הוא פשוט הפסיק לעקוב אחרי כדורגל בצורה רצינית שעד היום זה טראומה בשבילי שמא זה יקרה לי יום אחד.

רדונדו 19 בפברואר 2015

נראה לי שהסיכוי היחיד להחליף אהדת קבוצה
זה לרכוש קבוצה אחרת
פריאר של קנית את הקליפרס

גלעד בלום 19 בפברואר 2015

גיל, כל מה שאתה כותב על דולן נכון אבל אני לא ממש רואה קשר בין האופי ויכולת הניהול של שלו לבין אהדה לקבוצה. לא מפסיקים לאהוד קבוצה אם הבעלים מטומטם ושחצן ללא מודעות עצמית. מפסיקים לאהוד קבוצה במקרים קיצוניים כמו ביתר (גזענות ואלימות דוחה), הפועל י-ם (סאסי), הפועל סל (אייזנברג) ומכבי של נמני (אם כי רוב מתוסכלי נמני חסרו שנייה אחרי שעזב).

אני אוהד ניקס משנת 2000 מתוקף היותי ניו יורקי, אני גר מרחק הליכה מהגארדן והולך למשחק שניים בעונה ורואה את כל המשחקים גם בעונות איומות והיו הרבה כאלה אם כי הנוכחית בינתיים הכי גרועה שזה אומר הרבה כי היו לנו עונות הזויות (איזיה תומאס?).

זה נראה לי לא מכובד לגור בתוך ניו יורק ולאהוד קבוצת אן בי איי אחרת, זה כמו לגור בשכונת התקווה ולא לאהוד את בני יהודה.

כמנהטני אין מצב שאני יאהד את הנטס, (תאמינו לי שניסיתי) ברוקלין זה חוץ לארץ בשבילנו המנהטנים הסנובים (וג׳רזי זה בכלל חלל חיצון).

כל מה שנותר לנו זה לחכות שדולן ימות או יקבל שבץ (חס וחלילה) ובינתיים לראות אותו עושה מעצמו (ומאיתנו ) צחוק.

זה לא שהוא לא רוצה או לא משקיע כספים, הוא פשוט יוסלס כמו שאומרים באנגלית, למה שאפסיק לאהוד את הניקס בגללו? המועדון גדול יותר מהבעלים, יש פה מסורת רצינית (אם כי מאז 2000 אין קבוצת כדורסל טובה).

דווקא העונה הנוכחית מעלה תקווה והאימרה של סטלין(?) ״כמה שיותר גרוע יותר טוב״ מעולם לא היתה כה נכונה, ניקוי האורוות כמעט הושלם (רק צריך להיפטר מכרמלו עכשיו) ולג׳קסון תהיה הזדמנות להביא שחקנים כלבבו בעונה הבאה, אני מאמין שבעונה שלאחריה ניתן יהיה לשפוט את העבודה שלו, הכשלון של העונה דווקא נותן ראש שקט לבנות הכל מחדש בלי להיות קבוצת מרכז טבלה חסרת תקווה שמנסה להידחף לפלייאוף.

הארי הולה 19 בפברואר 2015

כתושב חדש בברוקלין שמתחיל ומסיים את יומו בתחנה באטלנטיק – ברקליס סנטר, אני עושה כל מאמץ לאמץ את הנטס. בינתיים ללא הצלחה.
ואגב, יש לי חבר משכונת התקווה שהוא אוהד שרוף של מכבי חיפה (האנשים בתקווה קצת פחות סנובים מהחבר'ה במנהטן…).

אדם בן דוד 19 בפברואר 2015

אלוהים כמה אני שונא את הפועל. כמה סבלתי בתקופה של טביב למשל, כמה מגעיל אותי מוני הראל. כמה ניסיתי לעבור לאהוד קבוצה אחרת. כמה סבלתי כששאול ניווט את הספינה. כמה סלדתי מאוברקוביץ ופלדה. איך כשססיני קיבל מלכות וחצי והאחים שלו זרעו פחד בשער 7 (עד שהוא סגר אותו בעצמו). כמה רציתי לעזוב.
אבל אין. אי אפשר. זאת מחלה.
לפני שהתחתנתי שאלו אותי בנות שלמדו איתי (ככה זה כשלומדים מקצועות טיפוליים- 98% בנות) את מי אני אוהב יותר את אשתי לעתיד או את הפועל.
אמרתי להן שאני אוהב יותר את אשתי- אין שאלה. אבל מאישה אפשר להתגרש. זאת תמיד אופציה- קבוצה אי אפשר. זה איתך מילדות ועד שתמות. זה דבילי מפגר אבל לא ניתן לשינוי.
אני גם אהבתי את גולדן סטייט- בגלל השפם של שרונס. ואת וובר אהבתי עוד מהפאב פייב והתעסתי כשהוא עזב את הווריירס (אני חושב כי הוא נעלב כשהעירו לו- חבל שלא בחרנו את פני או משהו כזה). תמיד עודדתי את פיניקס, את הקינגס ואת הפיסטונס. אבל מעל הכל יושבים הניקס הארורים.
אפשר לחבב קבוצות נוספות אבל אי אפשר להחליף קבוצה.
מצטער. פשוט אי אפשר.
אני אוהד את קלן מאז הימים של פיזנטי. את כל הרנסנס של הבונדסליגה ביזבזתי על פודולסקי.
זה מוסיף עניין לשאלה המשמעותית – עד כמה להתערב לילד שלך בשאלה את מי לאהוד (הרי החלטנו שזאת החלטה משמעותית ובלתי הפיכה).

סימנטוב 19 בפברואר 2015

אדיש להפועל פ"ת

אייל הצפון 19 בפברואר 2015

ידוע שההבדל בין אישה לקבוצה זה שקבוצה יש אחת לכל החיים.
מה שאני בכלל לא בטוח זה שאפשר (במגבלות הנפש האנושית), לעבור ממצב של רגש למצב של חוסר רגש (אדישות מוחלטת) כלפי משהו או מישהו.
עוד שאלה (שלכל אחד יש עבורה תשובה משלו), היא מתי משהו הופך להיות משהו אחר, נניח קבוצה כלשהי, האם זו המיקום הפיזי, צבע החולצות, הבעלים? האם הוויזארדס הם הבולטס? האם הנטס בברוקלין הם אותה קבוצה כמו נו ג'ויסי? וצ'לסי? ו-PSG? ואחת הקבוצות של רד בול? ותנובה? וחברה ישראלית שהדבר היחידי שישראלי בה הוא השם, כי עיקר הייצור נעשה בסין, היא כבר נמכרה לקונגלומרט בינלאומי כלשהו, ואת המיסים היא משלמת במלדיביים?
ובסופו של דבר התשובה היא שלבני אדם יש צורך בסיסי לחלק דברים לאנחנו ולהם, והצורך הזה מוצא את ביטויו בקבוצות (ספורט מדינות לאום וכיו"ב), שבכלל לא משנה מי הן ומה הן.
אבל הניקס? קבוצה שלקחה אליפות לפני 40 שנים, ולפני 20 שנה היו לה 3-4 שנים סבירות? מי שלא נולד במקרה באזור חיוג 212, או שהיה שם בשנים שמעצבות אישיות צריך, לדעתי, לברר את הנושא עם בעל מקצוע.

יוספיהו 19 בפברואר 2015

אז דווקא במקרה הזה אני יכול להעיד שבתור אוהד ניו ג'רזי משנות ה90 של ימי המדולנדס , אין לי אפילו לא 0.0001% זיקה לברוקלין נטס.

MOBY 19 בפברואר 2015

לא
והרחבה לא ולא

יואב הצהוב 19 בפברואר 2015

אני פיתחתי אדישות גמורה למכבי רגל בתקופת שלטונו של נמני, וכמובן שהיא נעלמה וחזרה ההתלהבות הילדותית ברגע שהוא עף מהמועדון

אלון 19 בפברואר 2015

אני חושב שיש בעיה לאהוד קבוצות שרק מצליחות כל הזמן, גם אם בעבר הן לא הצליחו, דוגמת מנצ׳סטר יונייטד, הפסקתי לאהוד אותם כשהיו חזקים מדי.
באיירן ומכבי תל אביב סל הן גם דוגמאות טובות
לגבי ברצלונה וריאל, יש לפחות תחרות בינהם, אבל זה גם די בעייתי
בגדול זה יוצר קשר חזק יותר אם היית עם הקבוצה גם ברגעים הקשים וגם הטובים

איאן ראש 19 בפברואר 2015

אצלי זה בלתי אפשרי. קבוצה נכנסת לך ללב/נשמה ואתה תקוע איתה לכל החיים. לטוב או לרע. אני אוהד ליברפול אז היה לי הרבה רע:(
מצד שני, לא מזמן כתב אילני (אם אני לא טועה) שהוא היה אוהד אברטון ועבר לאהוד את צ'לסי. אז יש מקרים.

jhkj 20 בפברואר 2015

אני חושב שמגיל מסוים זה נחתם ואי אפשר לשנות את זה יותר, כשהייתי בן עשר היית אוהד ריאל, יוניטד ומילאן הכל עבר לי, אבל להחליף אהדות עכשיו אני כבר לא כול. אפילו בשנה שעברה במשחק האליפות בספרד שידעתי שאני צריך להיות בעד אתלטיקו, לא הצלחתי להתנתק, אפילו למשחק אחד מאהדה לברצלונה

Comments closed