ליגת שוקי ההון – וול מארט, יוון ועוד

הכניעה של וולמארט אינה נובעת משוק עבודה לחוץ, אלא משיקולים עסקיים טהורים, ולכן העלאת שכר המינימום לעובדי וולמארט היא משמעותית מאוד

בעוד שיוון וגרמניה לא הכריעו דבר, אלא קנו זמן (בערך שלושה עד ארבעה חודשים, ייתכן שפחות) באמצעות ניסוחים מפולפלים, בארצות הברית נפל דבר לטעמי.

לכן אתחיל דווקא בהחלטה המשמעותית ביותר של וול מארט. וול מארט ידועה בכח העסקי האדיר שלה, בנכונותה לעשוק ספקים ועובדים, ובחיפוש אחר מיצוי כל הזדמנות לרווח. הסלוגן של וול מארט הוא every day low prices. הם משיגים זאת באמצעות כח אדיר המופעל על הספקים, למכור לוול מארט את המוצרים במחירים נמוכים יותר בהשוואה לכל רשת אחרת. הם גם מאוד מקמצים בתשלום לעובדים (כמובן שהמנכ"ל מרוויח יפה, רק העובדים מקבלים משכורות נמוכות).

*

וולמארט נראו ככח בלתי עציר בכלכלה האמריקאית. יתרון הגודל שלהם בצרכנות, עשה אותם בלתי פגיעים. אך ברבעונים האחרונים התוצאות העסקיות היו בירידה. המכירות בארצות הברית ירדו יותר בהשוואה למכירות של רשתות כגון קוסטקו ואחרות. אחת הסיבות לירידה בתוצאות העסקיות היתה השם הרע שיצא לוול מארט כמעסיק אגרסיבי אשר אינו מתחשב באחרים, וגם לא בעובדיו. הקמפיין השלילי כנגד וול מארט כמעסיק, החל לתת את אותותיו גם בתוצאות העסקיות. בנוסף, העובדים התאגדו ושבתו דווקא ביום המכירות החשוב ביותר קרי בלק פריידיי, יום שישי השחור, היום שלאחר ת'נקס גיווינג.

וולמארט נכנעו ללחץ, וביום חמישי הודיעו ששכר המינימום לעובדים יועלה מעבר לרף הפדרלי (7.25$) לתשעה דולר לשעה, ובפרברואר 2016 לעשרה דולר לשעה. אין מדובר בלחץ שנובע ממחסור בעובדים מובטלים אשר אין להם ברירה אחרת, אחוזי האבטלה בארצות הברית אמנם נמוכים, אך יש היצע אדיר של עובדים במשכורת מינימום אשר מועסקים במשרות חלקיות כרגע, ואחרים שהתייאשו משוק העבודה.

ההחלטה של וולמארט היא החלטה עסקית גרידא. בדומה לפורד אשר הכריז על יום עבודה בחמישה דולר ב1914 (גם פורד לא היה ידוע ברכות שלו, או ביחס החם לעובדיו), גם וולמארט הכירו בכך שיש יתרונות עסקיים טהורים בלשלם משכורת לעובדים שלך, משכורת המקרבת אותם לחיים סבירים. היתרונות הברורים שמהם נהנים רשתות כגון גאפ, קוסטקו, הול פוד מרקט, הם היכולת להחזיק עובדים לאורך זמן, תפוקה טובה יותר של עובדים, ופחות גנבות.

*

מדובר כאן בצעד משמעותי ביותר בתנועת המטוטלת אל עבר חלוקה טובה יותר של ההכנסות בין הון לעבודה. וולמארט הוא סמן ימני בכל הנוגע ליחסי עבודה, ומדובר גם באחד המעסיקים הגדולים בארצות הברית, אם לא הגדול בהם. כמו שכבר כתבתי בעבר, לדעתי מדובר בתהליך שהחל ב2008, השנה ראינו את התהליך מתרחש בישראל, בגרמניה, וכן גם במדינות רבות בארצות הברית. הלחץ העסקי להעלאת משכורת המינימום חשוב אף יותר מהלחץ הפוליטי המתבטא בחקיקה. לכן לדעתי מדובר כאן בצעד משמעותי ביותר, צעד שישפיע על כל העולם העסקי בארצות הברית. לא רחוק היום שאפילו מקדונלדס יאלצו לשלם משכורת כזו לעובדיהם, שלא תאלץ אותם להתסמך על השלמת הכנסה של המדינה.

דרך אגב, זה משתלב מצוין עם ההסכם החדש המעניק לעובדי סלקום השתתפות ברווחים בסך 12.5% מעל רצפה מסוימת, המטוטלת זזה בכיוון מסוים, הכיוון של חלוקה חדשה.

*

במכות בין גרמניה ויוון, שני הצדדים החליטו על פסק זמן. כמצופה, השם של הטרויקה שונה לועדת יועצים, אך לא חל שום שינוי בהרכב הועדה. היוונים קבלו זמן להצהיר על הרפורמות שכן יבוצעו, וכן אירופה הסכימה לכך שהעודף התקציבי יותאם למצב הכלכלי לשנת 2015. מאידך היוונים לא יוכלו להכריז על תום מדיניות הצנע מיידית. למעשה נתנה ארכה של כמה חודשים. ארכה בה הצדדים יוכלו אולי להגיע לפשרה, או לפחות להערך טוב יותר למצב בו יוון מופרשת מגוש האירו. שר האוצר הגרמני כבר הצהיר שהוא מלא סיפוק, ולא מבין איך היוונים יוכלו לחזור הביתה ולספר שנכנעו לעמם. לעומתו היוונים מכריזים על כך שאירופה התחילה להבין שכך זה לא יכול להמשך. בקיצור, לא קרה שום דבר משמעותי באמת בסוף השבוע, בדומה להפסד של מכבי להפועל חיפה אתמול.

*

מתן גילור כתב פוסט כלכלי מעניין על התחזקות הש"ח

 

מה קורה כאן?
And The Oscar Goes To…

27 Comments

אריאל גרייזס 22 בפברואר 2015

יש לך סימוכין לטענה שזה נובע מהלחץ הציבורי, שאכן הירידה בתוצאות העסקיות של וולמארט היא אכן תוצאה של השם הרע ולא כתוצאה ממחסור בעובדים?
יכול להיות שזה כתוצאה משביתת עובדים? יכול להיות שזה כתוצאה מאחוז אבטלה נמוך מאוד בארה"ב, שזאת התוצאה האחרונה שלו?

גיל שלי 22 בפברואר 2015

סימוכין, אין. אך שותפים למסקנה שלי רבים מהפרשנים הכלכליים שאני מעריך את דעתם. בכל מקרה, עובדה שמקדונלדס לא ביצעו צעד דומה, אז כנראה שאפשר להמשיך להעסיק עובדים בשכר המינימום הפדרלי

אריק האדום 22 בפברואר 2015

מעניין איך זה משפיע על מיץ פטל… יעלו עכשיו את השכר של זהבי מעל המינימום?

גיסנו 22 בפברואר 2015

יווו איזה מצחיק! קראת לו מיץ פטל! אתה בטח מרגיש מהזה גבר עכשיו!

אריק האדום 22 בפברואר 2015

מצחיק מצחיק

S&M 22 בפברואר 2015

זה לא מה שאמרת בטור הקודם, אותו כיתרת כ'משחק צ'יקן בין אירופה ליוון' (ציטוט מהזיכרון).

הוחלט על דחייה. מה שאומר שהכל נשאר אותו דבר. אירופה לא הייתה צריכה לעשות כלום כדי שהכל יישאר אותו דבר. יוון הייתה צריכה לפרוש כדי שכלום לא יישאר אותו דבר. כלומר, יוון היחידה שהייתה צריכה לעשות משהו כדי לנצח. משמעות הדחייה היא שיוון מצמצה.

ועוד משהו – הדבר הכי קבוע בחיים הוא הזמני. הדחייה תחזור ותחזור, ויוון כבר לא תפרוש לשום מקום. אולי יוותרו לה, אולי יתפשרו, אבל אין כאן שום הפתעה לא בגלל שזה לא הוכרע. זה כן הוכרע – זה עוד מקרה של פוליטיקאים שהבטיחו לבוחר, ויום אחרי שנבחרו עשו ההפך. יוון נשארה בגוש האירו. סוף.

D! פה 22 בפברואר 2015

זה עוד מקרה שבו פוליטיקאים שאינם בשלטון הפריחו הבטחות ש
א. אין להם שום הבנה אמיתית באשר למשמעות הביצוע שלהן
ב. אין להם שום יכולת מעשית לבצע
ג. את משמעותן האמיתית הבינו רק כשהתיישבו על הכסא שממנו גם לשאלת האחריות יש ערך
ד. כל התשובות נכונות יחדיו או אף אחת מהן אינה נכונה.

גיל שלי 22 בפברואר 2015

לא מסכים איתך

Amir A 22 בפברואר 2015

המנכ"ל החדש של וולמרט עשה סיורים בחנויות וראה את מה שכל לקוח של החברה מכיר. מדפים ריקים ומבולגנים, תורים ארוכים לפני הקופות, עמדות שירות שבהן אין אף עובד ועוד. אם תכנסו לוולמרט כדי לפתח תמונות, התמונות יהיו ביד שלכם אחרי 2 דקות בזכות המכונה האוטומטית, אבל אז תחכו עוד רבע שעה כדי שמי מהעובדים יגיע לתחנה שמנפיקה את הקוד לתשלום.
כנראה הוא הבין שעל כל דולר לשעה שהוא יעלה בגזרת השכר, הוא ירוויח דולר כפול X בגזרת הלקוח. כמובן שלהציג את זה כאילו וולמרט הופכת להיות חוד החנית במאבק על שכר צודק לא יכול להזיק בעולם שבו יחסי הציבור חשובים יותר מכל דבר אחר, אבל תרשו לי לפקפק אם באמת התפרץ פתאום לחברה ג'וק של חמלה.

גיל שלי 22 בפברואר 2015

אמיר, זה בדיוק מה שניסיתי לכתוב. וולמארט עשו החלטה עסקית, כמו פורד בזמנו, הם לא שואפים לצדק, הם שואפים לתוצאות טובות יותר. התהליך במקרה הזה הוא פשוט, במשך 30 שנה המנהלים החליטו שהדרך הטובה ביותר להרוויח כסף עבור החברה היא לדפוק את העובדים כמה שיותר, הגלגל הזה מתהפך

Amir A 22 בפברואר 2015

לדעתי אתה מפספס את הנקודה. באוקטובר האחרון וולמרט הודיעו שהם מבטלים את ההטבה של ביטוח בריאות לעובדים בהיקף משרה של פחות מ-30 שעות שבועיות. מדובר על סדר גודל של 30,000 עובדים או 2% מכוח העבודה של החברה בארה"ב. לאלו שעדיין זכאים, התשלום של הפרמייה שמושת על העובדים עלה מ-$3.5 לכל צ'ק שבועי לסך של $21.9 לכל צ'ק (רק שיהיו בריאים. אני משלם מכיסי פי ארבע לפחות כך שאני לא רוצה לדמיין את איכות הביטוח שהם מקבלים).
וולמרט תמשיך לדפוק את העובדים איפה שאפשר. הסיבה שהשכר לשעה מועלה היא ההנחה שזה יוביל לשירות טוב יותר ללקוחות ומכאן לעליה בפדיון. הסיבה שביטוח הבריאות נחתך היא, בין השאר, ההנחה שזה לא יוביל את העובדים למתן שירות רע יותר (ובמאמר מוסגר, בסופו של דבר העובדים שמהם נלקח ביטוח הבריאות יעברו לביטוחים שמסובסדים על ידי אובמהקר, ולא ברור אם הם ירוויחו או ידפקו מזה).
אנשים לרוב לא מבינים שההטבות שניתנות להן במסגרת העבודה צריכות להחשב כחלק מהשכר הכולל. הם מסתפקים בלראות את המספר שרשום על הצ'ק השבועי וזה מה שנתקע להם בראש. בגלל זה אפשר לתת להם מצד אחד ולקחת להם מצד שני, בדיוק כמו שוולמרט עשו בחודשים האחרונים, והם יגידו תודה. כמו מכונה שאתה משמן מצד אחד אבל לא מחליף חלקים פגומים בצד השני, רק בגלל שהחלק הפגום לא מפריע כל כך לפעילות התקינה.

גיל שלי 22 בפברואר 2015

לא מפספס. יש פה מאבק בין האינטרסים. וולמארט לא נהיו קדושים, איפה שאפשר לדפוק ידפקו. התהליך העולמי בעיני הוא שעכשיו חברות יתחילו לשלם יותר לשכבות הנמוכות כי זה נכון עסקית

Amir A 22 בפברואר 2015

זה נכון עסקית כרגע. דעתי הסובייקטיבית לחלוטין היא שמבחינת תדמית בסולם ה-Retail וולמרט נמצאים רק מעל קי-מארט. אין להם סיכוי להגיע לתדמית של טארגט גם אם הם יכפילו את השכר של העובדים. והלקוחות מוציאים כסף על תדמית ולא על שירות. גם אלף חיוכים בכניסה לחנות לא ישפרו את התחושה הזולה שיש כשאתה נכנס לחנות של וולמרט. אפילו בחירת הצבעים שלהם, עם האפור והכחול הקרים, לא יכולה להתחרות באדום החם של טארגט.
עוד כמה רבעונים, שהמאזן העסקי לא ישתפר, תתחיל לשמוע זמירות על המנכ"ל החדש, והחברה לא תהסס לשניה לפני שהיא תתחיל לחתוך שוב בשכר העובדים (לדוגמא, שכר נמוך יותר לעובדים חדשים, תוך כדי דאגה לקצב תחלופת עובדים גבוה). לעומת זאת, יכול להיות שההתאוששות הכלכלית תימשך (למרות שלא ברור לי עד כמה היא מחלחלת אל קהל הלקוחות המסורתי של וולמרט) ואנשים יתחילו להוציא עוד יותר כספים ואז תתחיל לשמוע עד כמה מקמילן גאון. בשני המקרים השורה התחתונה במאזנים לא תהיה קשורה בגרוש, לדעתי, להעלאת השכר.

גיל שלי 22 בפברואר 2015

זה נכון לגמרי, בגלל זה ההעלאה כאן היא משמעותית כסמן לתהליך ולא כמעשה העומד בפני עצמו

רוגל 22 בפברואר 2015

וול-מארט תמיד שילמו מעל לשכר המינימום הפדרלי. זו אחת השיטות שלהם לדחוק מתחרים מקומיים קטנים להוצאות גדולות יותר

גיל שלי 22 בפברואר 2015

לפחות ממה שקראתי בסוף השבוע (וקראתי המון על הנושא), אתה טועה

Amir A 22 בפברואר 2015

משהו לגבי הסימום שבדיונים על שכר מינימום כפי שהם מתקיימים היום (הנתונים הבאים הם מתוך טור של אריק שרמן שהופיע בפורבס):
ביטוח הבריאות הפופולרי ביותר של וולמרט הוא זה אשר מנכה משכר העובדים סדר גודל של 36 דולר לחודש. זה הולך להפוך ל-40 דולר לחודש. זה הביטוח הזול ביותר שהם מציאים והוא כולל מאפיינים כגון $2,750 השתתפות עצמית מכורח איזה חוק פדרלי ולאחר מכן כיסוי של 80% של ביטוח הבריאות (עד שהעובד מוציא מכיסו $5,000 במהלך השנה, ואז התוכנית מכסה את הכל). נניח שעובד מסכן אושפז בגלל משהו לשבוע ועל שולחנו נוחת חשבון של $30,000. זה לא סכום מופרך. ובכן, העובד ישלם קודם כל $2,750. וולמרט בנדיבות תחזיר לו $250. אחרי כך נשאר קצת יותר מ-$27,000. 20% מזה העובד צריך לשלם. זה עולה על $5,000 ולכן העובד יתבקש לשלם רק את ה-5K האלו. בסופו של דבר העובד ישלם על החשבון מכיסו סך של $7,500.
לפי וולמרט, השכר הממוצע של עובד בחברה לשעה הוא קרוב ל-$13. כמובן שזה מוטה כיוון שזה כולל את שכר המנהלים וכדומה. אם נסתכל על השכר שעליו מדברים כרגע, וולמרט יעלו את השכר של אלו בתחתית הפירמידה ל-$9 לשעה ובהמשך ל-$10. שבוע עבודה של 40 שעות למשך 52 שבועות בשנה יסתכם בשכר שנתי של $20,800. רק בשביל המושג, השכר החציוני למשק בארה"ב הוא $52,000, כך שאם שני ההורים עובדים כקופאים בוולמרט הם ירוויחו כמעט 80% מהשכר החציוני.
אז הנה, הקופאית המסכנה שלנו מוצאת את עצמה עם חוב למערכת הבריאות של 36% מהכנסתה השנתית. מי שחושב שהעלאת שכר המינימום מ-$9 ל-$10 תשנה משהו טועה בגדול. אפילו העלאה של שכר המינימום ב-$5 תסתכם בהבדל שנתי של $10,000. סכום שחשבון בריאות אחד כמו שראיתם יכול לבלוע בקלות. או משהו אחר כמו הצורך לתקן רכב, להחליף את מערכת החימום בבית, להחליף את הגג הדולף או לא יודע מה. כמעט בכל שנה תמיד יש את החשבון הלא צפוי של כמה אלפי דולרים.
הסיפור הגדול לגבי המצב הכלכלי של אלו בתחתית הפירמידה לא צריך להיות סביב השאלה האם שכר המינימום צריך לעלות בדולר או שניים נוספים לשעה. הדיונים האלו טובים רק בשביל לנקות את המצפון של מקבלי ההחלטות.

אריאל גרייזס 22 בפברואר 2015

בקיצור, עדיף להיות עשיר ובריא מעני וחולה. מה חדש?
זאת השיטה האמריקאית לטוב ולרע. סתם מתוך עניין, כמה יעלה להם ומה יהיה הכיסוי שאותו עובד יקבל מאובמהקר?

Amir A 22 בפברואר 2015

אל תתפוס אותי במילה, אבל הערכה של התוכנית יכולה להיות משהו כזה:
למשפחה של 5 נפשות שמרוויחה $41,000 יהיה סיבסוד ממשלתי בסדר גודל של $712 לחודש. למשפחה עצמה נותר לשלם $131 בחודש.
האופן שבו אובמהקר בנויה מציע ארבע רמות כיסוי, והסכומים שרשמתי הם לכיסוי ברמת SILVER, רמה די בסיסית. הרמה הזו תדרוש השתתפות עצמית של עד $4,500 לשנה ואז כיסוי של 94% על ידי התוכנית. אם ניקח את הדוגמא של חשבון על סך $30,000 מבית החולים, הסכום שהפרט יצטרך להוציא מכיסו יהיה משהו כמו $6,000. פחות מה-$7,500 תחת התוכנית של וולמרט, אבל עדיין סכום מאוד משמעותי למי שנאלץ ללכת לאובמהקר כי המעביד לא מספק לו ביטוח. יתרה מכך, אם העובד של וולמרט משלם $80 לחודש, זה של אובמהקר ישלם $50 יותר, או $600 יותר בשנה. זה סכום משמעותי ברמות ההכנסה עליהן מדובר.
יש הרבה ניתוחים של אובמהקר והמסקנות תלויות לרוב במי מזמין את הניתוח. את המשמעות האמיתית יהיה אפשר להבין רק בעוד מספר שנים. הבעיה האמיתית היא עלות שירותי הבריאות. לדוגמא, במסגרת הבדיקה השנתית עשיתי גם בדיקת דם. וכשהחשבון הגיע הוא היה על סך של $500. לבדיקות דם. התקשרתי למעבדה לשאול אם הם לא חושבים שזה קצת מוגזם (ולא, לא היו לי תקוות). התשובה היתה שהם עשו שלוש בדיקות שונות (כל בדיקה בודקת פרמטרים אחרים), ועלות כל בדיקה בסביבות $170. מישהו באמת חושב שעלות בדיקת דם צריכה להיות בסביבות $170? מישהו באמת חושב שחשבון אישפוז של שבוע צריך להיות $30,000?
ואפשר לקחת את זה גם למקומות אחרים (ושוב, אל תתפוס אותי במילה לגבי הדיוק בנתונים. רוח הדברים ברורה): אם אני לא טועה, לפני מספר שנים נעשה ניתוח שגילה שאם יחסלו את כל המערכת שעוסקת במתן הלוואות לסטודנטים, אפשר יהיה להוריד את שכר הלימוד בערך דומה לערך שהסטודנטים מקבלים בהלוואה. אני אחזור על זה שוב, הסטודנטים נפלטים לשוק העבודה עם חוב כספי שהיה יכול להעלם אם רק היו מבטלים את כל המערכת שעוסקת במתן ההלוואות לסטודנטים. מנפלאות הניהול האנושי.
רוצים לשפר את רמת החיים של אנשים? תורידו עלויות של שירותים חיוניים ותפסיקו לרדוף אחרי מוצרים שאינם נדרשים (שמישהו יסביר לי למה לכל הרוחות צריך להוציא סמרטפון חדש כל שלושה חודשים ויותר מזה, למה צריך לקנות סמרטפון חדש כל שלושה חודשים). לא זה יקרה ולא זה יקרה.

אריאל גרייזס 22 בפברואר 2015

כן, ברור שעלויות הבריאות מנופחות בצורה מטורפת. כשגרנו באריזונה (והיה לנו ביטוח טוב מהעבודה, מן הסתם) אז עברנו תאונת דרכים שבה אף אחד לא נפגע בצורה משמעותית אבל הלכנו למרפאה שיבדקו את אשתי, על כל מקרה. בדק אותה רופא ועשו לה צילום רנטגן וקיבלנו חשבון הזוי. הייתי בשוק.
מה שקורה זה שבגלל שהביטוחים משלמים את זה, נוצר מצב של משא חמצן בינם לבין נותני השירות ואז מראש מעלים את המחיר לסכום מטורף. ולא שהסכום שמסכימים עליו בסוף הוא נורמלי. שוק ביטוחי הבריאות הרג את הבריאות שם. לאלו שמספרים לך שצריך לתת ליד הנעלמה לעשות את שלה

Amir A 22 בפברואר 2015

אכן השורה הראשונה בכל חשבון היא תמיד סכום מנופח. והשורה הבאה מכונה "הנחה לחברת הביטוח" ואז מגיע הסכום שהם גובים בתכלס. שגם הוא מנופח בפני עצמו.

מיקו גוטליב אהלן סבבה 23 בפברואר 2015

בריאות היא לא מוצר שאפשר להשאיר לשוק החופשי, מהסיבה שככל הידוע לנו כיום אנשים חיים רק פעם אחת. אין להם שום יכולת מיקוח.
לגביי הדוגמא עם הקולג'. לא מדובר פה ביד נעלמה, להיפך. התערבות ממשלתית היא שיצרה את המפלצת הזאת.

Amir A 23 בפברואר 2015

לצערנו, כל דבר אפשר להשאיר לשוק החופשי. ולצערנו הגדול יותר, לרוב כשלא משאירים משהו לשוק החופשי הוא נראה אז גרוע עוד יותר מאשר אם הוא הולך לשוק החופשי. האנושות היא טרגדיה יוונית.

מעיין אוהד מכבי 22 בפברואר 2015

גם אם מדובר בהחלטה עסקית (ואני מניח שמדובר בהחלטה עסקית), עצם ההכרה בכך ששיפור אי-השוויון/החלוקה ברווחים מובילה לשיפור עסקי יכולה להשפיע רבות על שוק העבודה בארצות הברית ובעולם בכלל.
אי-שוויון הוא אחת הבעיות המרכזיות במבנה הכלכלי הנוכחי, ואני מעריך שתופעות כמו "שכר מחייה בכבוד" וקואפרטיבים יהוו חלק משמעותי בעיצוב הכלכלה העולמית פוסט-סאבפריים פרה-מאבקים על אי-שוויון (פורמט שעובד לא רע בספרד ולהערכתי יתפוס תאוצה בשנים הבאות, כפי שניתן לראות בסוג התאגיד "החדש" בדלאוור – B Corporation – תאגידים אשר רשאים ונדרשים לקחת בחשבון גורמים נוספים מעבר למיקסום הערך עבור בעלי המניות)ץ

יוני (המקורי, מפעם) 22 בפברואר 2015

ממש עשה לי טוב לקרוא על ביטוחי הבריאות בארה"ב. חשבון של 10,000$ זה הגיוני על אשפוז של שבוע. תודה לך אלוהים, אלוקים, השם ומוטי קקון.

They Beyonder 22 בפברואר 2015

EDLP זה לא "סלוגן" – זוהי האסטרגיה העסקית של וולמרט. בניגוד לאסטרטגית High-Low (סירס למשל), בה מציעים מוצר במחיר ריטייל ו"חותכים" אותו לאחר מכן כדי להציג לצרכן, כביכול, כמה חסך ממחיר ריטייל מלא (אם וכאשר חותכים), ב-EDLP כל השנה המחירים הם אטרקטיביים כמה שניתן מבחינת הריטיילר, מתוך רצון להעביר לצרכן מסר שהוא לא צריך לקנות רק מתי המחיר נמוך, כי המחירים תמיד אטרקטיביים. קוסטקו אגב גם פועלת לפח אסטרטגיית EDLP.
JC PENNY ומרבית חנויות הכולבו פועלות לפי High-Low.

רועי 23 בפברואר 2015

כמה וול מארט קנדה קשורה לוול מארט ארה"ב?
האם המדיניות שם שונה?

Comments closed