ליגת שוקי ההון – האם כל ליברל הוא קפיטליסט חזירי בתחפושת?

ביום שישי דני גוטווין פרסם מאמר במקום הכי חם ברשת. בתמצית המאמר קבע שני דברים, אחד גיא רולניק הוא משת"פ של הימין הכלכלי ומסווה עצמו כמי שדואג לשוויון מתוך מגמה לרסק את העובדים. השני, החלוקה הקלאסית של שמאל סוציאליסטי וימין קפיטליסטי שריר וקיים, כל מי שמנסה לאמר אחרת הוא שקרן ומנסה לעבוד על הפרולטריון המדוכא. http://bit.ly/1lWDq34

לא התאפקתי ועניתי לו באתר, http://bit.ly/1tyBQII

להלן הטור:

מאמרו של דני גוטווין כנגד "הניאו ליברליזם באריזה עדכנית" הצטיין בתשוקה ובלהט אדיר אשר הופנה בעיקר להצגת ה"מואשם" גיא רולניק כמי שמנסה להסתוות במסווה אדום על מנת להפיל בפח את האדומים האמיתיים, ולהוביל אותם בכחש אל עבר מחנה הקפיטליסטים המסוכנים.

הסכנה העיקרית שגוטווין מיחס לרולניק היא הגישה שרולניק אכן דוגל בה, שההפרדה בין ימין ושמאל כלכלי, הלאמה לעומת הפרטה, היא גישה מיושנת, בעוד שלדידו של גוטוויין הפרדה זו שרירה וקיימת גם בימינו אנו.

לצערי דני גוטוויין איננו מציע נימוקים לתזה שדוגלת בכך שהפרדה זו נכונה גם היום, ומסתפק בתקיפת רולניק כמי שמוביל אנשים בכחש, ומביא לכך "הוכחות" רבות בעיקר באמצעות ציטוטים ה"מוכיחים" שרולניק הוא ביבי בתחפושת עדכנית, וכולנו הרי יודעים שביבי הוא קפיטליסט מהסוג הישן.

*

אני חייב להודות שאני נמצא עם רולניק באותו מחנה, אך אנסה לנמק זאת בנימוקים לגופו של עניין ולא בשלילת האדם שחושב אחרת ממני. לפני כן אני חייב לציין שאין לי כל רקע כלכלי תיאורטי, בניגוד לדני גוטוויין מעולם לא למדתי כלכלה, אך מניסיוני בהשקעות במשך יותר מעשרים שנה, למדתי שהבנת המניע האנושי בדרך כלל חשובה יותר מידיעת התזות הכלכליות על בורין.

טענתו העיקרתי של גוטוויין (פרט ל"חשיפה" של "מניעיו הניסתרים" של רולניק) היא כדלקמן – בישראל לא תתכן עסקה של "קביעות תמורת פלקססקיוריטי". מהלך של ביטול הקביעות לא יועיל במאום לנעדרי הקביעות להפך יש להניח כי ביטולי הסדרי הקביעות יעוררו גלי הדף שיגרמו להרעה בהסדרי ההעסקה של כלל העובדים במשק.

לצערי לא מצאתי תימוכין לטענה חשובה זו במאמר, פרט לציון העובדה שבישראל רק רבע מהעובדים מאוגדים בעוד שבסקנדינביה מדובר ב75% מהעובדים, וכנראה ההנחה היא שמדובר בגזירה משמים שנובעת מהתרבות הסוציאל דמוקרטית בסקנדינביה לעומת התרבות הקפיטליסטית המקומית בישראל. מאחר וכך, כאשר רולניק מטיף למודל הסקנדינבי כל שהוא עושה זה לשתף פעולה עם נתניהו, להוביל בכחש את העובדים בישראל כחלילן מהמלין אל עבר ארצות הצפון, בעוד הזאב הרשע מחכה להם בתחפושת של בלונדינית סקנדינבית.

*

הגישה העקרונית שלי היא פשוטה. לטעמי ככל האינטרס של המעסיק ושל השכיר מתאחדים ככל שהטווח ארוך יותר, בעוד שישנה סתירה בטווח הקצר. בטווח הקצר זהו משחק סכום אפס, כל שקל שהולך לשכיר, יורד מכיסו של המעסיק, אך בטווח הארוך השקל בכיסו של השכיר עשוי להחשב כהשקעה שתניב יותר משקל לכיסו של המעסיק.

יש לכך דוגמאות אין ספור ברחבי העולם. דוגמה קטנה אפשר למצוא ברשת השיווק טריידר ג'וס בארצות הברית. רשת זו מתגמלת את עובדיה בשכר גבוה הרבה יותר בהשוואה לוול מארט לדוגמה, ומעניקה תנאים נלווים מצוינים. בתמורה עובדי טריידר ג'וס הנם פרודוקטיביים הרבה יותר, יש פחות גנבות ברשת, ובקיצור ההשקעה בעובדים השתלמה.

*

הבעיה במודל ההסתדרות הנוכחית אל מול ועד עובדים כמו זה שקיים לעובדי טריידר ג'וס היא פשוטה. ראש ההסתדרות בהגדרה הנו פוליטיקאי, שכן הוא צריך להבחר לראשות ההסתדרות כתוצאה מבחירות ומקואליציה של כוחות. הפוליטיקה בדומה לטווח הקצר היא משחק סכום אפס. כוחו של האחד הוא חולשתו של האחר.

מאחר שכך, ראש ההסתדרות בהגדרה צריך להועיל למי שייבחר בו לראשות התנועה. אין הוא מרוויח כתוצאה משיפור שכרם של מי שלא משפיעים על בחירתו לראשות התנועה, וכמו כן הוא לא ירוויח דבר מחברות אשר ירוויחו יותר כסף. האינטרס הפוליטי של ראש ההסתדרות הוא לייצר קואיליציה עם הגופים המשפיעים על בחירתו, קרי הוועדים הגדולים של החברות הממשלתיות בישראל. מי שמכיר את ההתנהגות האנושית יודע שהאינטרס הוא שמכריע את ההתנהגות, ולאור זאת הסיכוי שההסתדרות תועיל לשכירים שאינם משפיעים על הבחירות, או להצמחת החברות ולחיזוקן על מנת שאלו בתורן יוכלו לשלם יותר לכל השכירים, הוא סיכוי קלוש ביותר.

*

כמובן שאנו לא צריכים להסתפק במודל תיאורטי. כל מי שעיניו בראשו רואה למי ההסתדרות דואגת. דוגמה נהדרת קבלנו בשביתת העובדים הסוציאליים. האם ההסתדרות דאגה להם כמו שהיא דואגת לעובדי הנמלים? זה לא נבע מרשעות, זה נבע מאינטרס פשוט.

מכאן אני מסכים לחלוטין עם רולניק. גם אני גורס שהמודל הנוכחי הקיים בישראל פשט את הרגל. כשאני מחפש מודל לשמירה על האינטרס של המועסקים, הקו המנחה שלי הוא למצוא מכנה משותף רחב ככל היותר בין המעסיקים ובין השכירים. כפי שטענתי קודם לכן, ככל שנעודד את המעסיקים לראות את הטווח הרחוק, הסיכוי יגדל להשקעה בשכר העובדים.

אני רואה דוגמאות במקומות שאולי יפתיעו את חלקכם. בליגות הספורט המקצועניות בארצות הברית, כמו גם בבנקים דוגמת גולדמן זאקס, סך השכר לעובדים מוגדר לפי אחוז מסוים של ההכנסות באותה שנה. אני מאוד אוהב מודל זה.

אם נספק הטבות מס רווחי הון והטבות על מיסוי הדיבידנדים לחברות אשר ידאגו שסך השכר לכל העובדים יהיה המשכורות בתוספת ההשלמה עד לאחוז מסויים מרווחי החברה, מיד נביא לאיחוד האינטרסים בין הצדדים. על מנת שהטווח הרחוק ישלוט, צריך למנוע השתלטות על חברות באמצעות רכישות ממונפות, שכן המינוף מכריע את האינטרס לטווח הקצר, וגובר על שיקולי טווח ארוך.

הצעד הנוסף הוא שכל עובדי החברה יהיו באותו צד של המתרס, מהמנכ"ל ועד לעובדי הנקיון. ברגע שהטבות המס יוקצו רק לחברות בהן יש מדיניות שכר אחידה, לא שכר אחיד לכולם, אלא לדוגמה, במידה והחברה החליטה שנכון לתמרץ את המנכ"ל באמצעות אופציות, אז באותו הרגע החברה החליטה שנכון לתמרץ גם את עובדי הנקיון באמצעו אופציות, כך גם בונוסים לפי מספר משכורות וכו'.

צעד נוסף שאני מציע הוא קביעה שבכל חברה שיש בה מעל X עובדים, החברה תחוייב לאגד את עובדיה בוועד, אך לא בוועד שיקבל שירותים מההסתדרות, אלא וועד שיקבל שירותים ממומחי תגמול עצמאיים אשר יעזרו לוועד לגבש מדיניות תגמול אשר תועיל גם לחברה וגם לעובדיה. כך זה עובד באיגודי השחקנים של הליגות המקצועניות בארצות הברית לדוגמה, וההצלחה הכלכלית של אותן ליגות יכולה ללמד אותנו שבעלי ההון לא ממש סובלים משיתוף השכירים ברווחי העתק של הקבוצות.

*

אלו כמובן הצעות על קצה המזלג. נדמה לי שאפשר לקבוע שהמודל הנוכחי לא ממש עובד בישראל. קביעה שכל שינוי רק יפגע במעמד העובדים הנה קביעה אשר לא תאפשר שיפור את שיפור מצבם. אני מעדיף לנסות ולהכשל, לעומת לשמור על מצב קיים מתוך תקווה לשינוי פוליטי שיבוא ביום מהימים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

ha-makom

הספרס ב6
נשארים בארץ/מעקב ברקו (2)

33 Comments

יניב פרנקו 1 ביוני 2014

באיזו קבוצת כדורגל משקיע הבעלים של טריידרס גו?

גיל שלי 1 ביוני 2014

נראה לי שעידו חג'ג' יישאר אתכם עוד הרבה שנים, אתם לא צריכים לחפש בעלים חדשים, לא בטוח שאני הייתי שמח במקומך

יניב פרנקו 1 ביוני 2014

מה הייתם עושים בלי הפועל -אבל שאלה עקרונית -וולמארט לא בדיוק הארגון הכי מפרגן לעובדים -ועדיין לא פעם ידעת לתת לאחד הבעלים שם (זכיין מרכזי יש לומר) קרדיט כאדם שפעולותיו טובות למשק .
אז השאלה האם ארגון שפוגע בזכויות עובדיו כדי לממן לבעליו צעצוע היא דוגמא לקפיטלזים קשוב?

גיל שלי 1 ביוני 2014

וול מארט זה ארגון שנוא עלי במיוחד, אין לי מושג איך הוא מתנהל בקנדה. פירגנתי למיטש גולדהאר על היכולות שהפגין בבעלות על מכבי תל אביב כדורגל, אין לי מושג איך הוא מתנהל כזכיין וול מארט בקנדה.
בארצות הברית קוסטקו, טריידרס ג'ו, סטארבאקס, מוכיחים שאפשר להתנהל הפוך מוול מארט ומקדונלדס ועדיין להרוויח יפה מאוד

אריאל גרייזס 1 ביוני 2014

אני מניח שקנדה, שהיא מדינה הרבה יותר סוציאלית, לא מאפשרת לוול מארט להתנהל שם בצורה שהוא מתנהל בארה"ב, אבל מעניין באמת לבדוק את זה.
בלי קשר, מעניין לבדוק את קוסטקו בהשוואה לוול מארט – טריידרס ג'ו הם לא חברה שהייתי משווה בינה לבין וול מארט כי הם עובדים על קהל שונה לגמרי (אפשר אפילו להגיד שמי שקונה בטריידרס ג'ו ייגעל ללכת לקנות בוול מארט), אבל קוסטקו כן עובדים על הלואו-אנד, מצד שני השיטה שלהם שונה למדי מזו של וול מארט – הם מוכרים בסיטונאות ולא משקיעים אגורה בשירות, אתה אורז לעצמך, הכל זה מחסן ענק וכו'.
בקיצור, השאלה היא האם ארגון כמו וול מארט, שעובד על מכירה של מוצרים בעלות נמוכה, מה שהופך את מתח הרווחים שלו לנמוך, מסוגל בכלל להתנהל בצורה הוגנת לעובדים שלו ולהמשיך להרוויח

יניב פרנקו 1 ביוני 2014

וולמארט זה וולמארט גם בקנדה – המודל הוא אותו מודל – קמעונאות מצטיינת – יתרון לגודל – שנוא על ידי ספקים,יצרנים קטנים ,עובדים ומתחרים קטנים.
רק מי שידע לעבוד באסטרטגיה הפוכה מולם יכול לשרוד בתחרות מולם והדגש הוא על הישרדות – מה גם שטריידר גו לא באמת מתחרה בוול מארט על אותה משבצת .
המודל של גולדהאר בקנדה אפילו קשוח יותר – הוא מפעיל את מרכז הקניות המסחרי שוולמארט מייצרת את הטרפיק – סוחר קטן במרכז הקניות תלוי בו עוד יותר .

גיל שלי 1 ביוני 2014

אני מניח שהוא מסוגל, אבל לא רוצה. בסופו של יום אפשר לתת לעובדים ביטוח בריאות למשל, אני לא מאמין שזה חייב לגרור העלאת מחירים, הסיבה שוול מארט שומרת על עצמה כמקום הכי זול קשור לכח שיש להם מול הספקים, לא כתוצאה מהיחס המחפיר שלהם לעובדים

יניב פרנקו 1 ביוני 2014

אריאל – השאלה היא כזו – וולמארט נפלא לצרכן – הוא מספק סל מוצרים רחב במחירים באמת נמוכים – הוא פשוט דורס את כל שאר השרשרת .

גיל שלי 1 ביוני 2014

אולי כמו שאסור לאפשר לבנקים להיות גדולים מדי, אסור לאפשר לרשתות שיווק להיות גדולות מדי, מפני שהן בהגדרה מנצלות את הכח שלהן כדי לייצר יתרון תחרותי שחונק את המתחרים.

יניב פרנקו 1 ביוני 2014

גיל ההבדל בין וולמארט לטרייד גו זה שבוולמארט רוב המכר מגיע ממותגים והכוח מול ספקים הוא רק חלק מהיכולת להגיע למחיר הנמוך – ליעילות הלוגיסטית ולתפעול יש משמעות לא פחות ולזה יש מחיר בעלויות עבודה .
טריידר גו חיה ממותג פרטי של 80 אחוז ומפצה על כך בשירות שמגיע בין היתר בהשקעה בעובד .

אריאל גרייזס 1 ביוני 2014

אני חושב שצריך להפריד בין דברים:
התנהלות מול ספקים וכו' היא משהו שאני לא רואה אותו כמשהו לא רצוי. היכולת של וול מארט להוריד את המחירים לרצפה באמצעות הכוח שלהם היא משהו שהצרכן מרוויח ממנו, בניגוד לארץ שבו לצרכן אין טיפה כח.
ההתנהלות מול העובדים היא משהו אחר, וזה כן דוחה אותי במודל שלהם. זה כמובן לא רק הביטוח בריאות, זה גם הפנסיונרים בשכר רעב שעומדים בכניסה ואומרים לך שלום ועוד הרבה דברים

יניב פרנקו 1 ביוני 2014

בכל מה שקשור לזכויות עובדים אני לא יודע כמה העובדה שיש לוולמארט כוח מיקוח בלתי מוגבל מול יצרנים היא לגמרי לטובת העובד – בסופו של דבר מעגל העובדים מחוץ לרשת שיווק גבוה בהרבה ממעגל העובדים ברשת וחלק מכוח המיקוח של הרשת פוגע ביכולת של יצרנים בינוניים וקטנים לתת לעובדים שם אל המגיע להם .

לוולמארט היום יש תחרות לא רק עם קמעונאים מסורתיים – אלא גם עם קמעונאים דיגיטליים כמו אמזון – המודל התפעולי של אמזון הוא גם אגרסיבי יותר כלפיי העובד ואני מציע לראות את הכתבות של המלקטים שם – עבדות מודרנית של ממש – ככה שבעתיד אני מניח שהרשת תהיה אגרסיבית עוד יותר – בסוף התחרות שלה רק מתגברת.

רועי 1 ביוני 2014

וול מארט החריבו עסקים קטנים ברחבי ארה"ב.
הם פתחו חנויות בכל עיירה. החנויות שלהם גרמו לסגירת העסקים במרכזי העיירות הקטנות. לאחר מכן הם סגרו חנויות והקימו אחת גדולה בקרבת העיירות כולן. למעשה הם גרמו לסגירת עסקים ומקומות עבודה.

עד כמה שאני יודע בקנדה זה קצת פועל אחרת.

ובענין המודל הסקנדינבי אני לא בטוח שזה מתאים למדינה כמו ישראל, האוכלסיה בסקנדינביה היא הומוגנית, כאן זה קיבוץ גלויות. תרבויות שונות והשקפות עולם שונות. גם במדינות סקנדינביה יש ביקורת על השיטה. כנראה לא מספיק רחבה.

ido moria 3 ביוני 2014

וולמארט ודומיהם (וולוורט, K MART) חנקו כבר את כ-ל מגזר הריטייל בארצות הגדולות, ואת זה אני אומר ממקור ראשון.

הם בנו את הקניון והשכירו אותו בעצמם ובמחירים גבוהים לסוחר הקטן, ובכך הרגו את הסוחרים הקטנים והרחוב המסחרי הישן.

הם חנקו את הספקים (אם משהו ייבקש אני יכול לשלוח לו חוזה אספקה לפירמדיה כזאת) שלא יכולים שלא למכור להם כי הם שולטחם בקניון ואין חנויות אחרות…

הם חנקו את מגזר המשלחים והאוניות כי הם שוכרים אוניות שלמות. וגם את מגזר המעצבים כי הם מכתיבים עיצובים.

הם חנקו ערים שלמות בסין ובנגלדש אם מחירי הייצור המגוחכים שהם משלמים, והסחורה הזולה שלהם.

ובגלל שהם שולטים בריטייל ובהולסייל הם הורידו את המשכורות לבלתי מקצועיים למינימום, והיום בבוקר היתה ידיעה בחדשות שהם העבירו חקיקה שהם לא משלמים שעות נוספות בימי ראשון…

אה.. והם המעסיק הכי גדול במשק.. אז רוב העובדים הפכו לעניים בגללם. אבל – זה בסדר כי הם מוכרים ממש בזול.

יניר 1 ביוני 2014

רבותי, אתם מתבלבלים.
מיטש גולדהאר בסך הכל בונה ומשכיר לוול- מארט את הנדל"ן שלהם. הוא לא זכיין ולא מפעיל את החנויות

יניב פרנקו 1 ביוני 2014

גולדהאר הוא הזכיין הקנדי של וולמארט – הוא מחזיק בחברה ששותפה בפעילות הקמעונאית – בנוסף הוא יזם הנדלן שמשכיר את שטח המסחר לחברה המשותפת – הוא ממש לא רק הנדנליסט.
המודל הזה מקובל בקמעונאות והוא בהקשר של הפוסט עוד יותר רלוונטי – ככל שוולמארט תהיה חזקה יותר כך הקניונים של גולדהאר יהיו חזקים יותר .
איך וולמארט נהיית חזקה יותר – את זה כבר פירטנו .

no propaganda 1 ביוני 2014

קודם קראתי את הכתבה של גוטווין ובאמת הייתה לי הרגשה שרולניק צודק כמעט בכל דבר והכותב מנסה בכח לשכנע אותנו שזה הפוך.

לגבי הפוסט:
1.האם אתה באמת חושב שאם וול מארט הייתה משתמשת בשיטה שאתה מתאר, היא הבעלים היו מרוויחים יותר כסף? ואם הם אכן היו מיישמים את השיטה והיו משלמים יותר טוב לעובדים יותר מיומנים אז הם כנראה היו מעסיקים פחות אנשים ומפטרים נניח 10 אחוז ממסכת העובדים, האם אתה לא רואה בזה גם סוג של בעיה?

2. אחד הדברים שהכי אהבתי בציטוטים של רולניק זה שהוא לא מאמין בעבודה מאורגנת בחברות ממשלתיות. זה מאוד נכון ואנחנו רואים את הבעייתיות של זה כמה פעמים בשנה. הייתי מוסיף לזה שהתארגנות עובדים במונופוים או אפילו דואופוחים עלולה להביא לבעיות דומות למה שקורה בחברת החשמל כשכל הציבור משלם משכורות שנופחו בגלל הכח של הועד.

3. זה לא מבטיח שרולניק ונתניהו קרובים בדעותיהם הכלכליות. נתניהו מביו גדול בכלכלה ונתניהו שר האוצר הראה את זה בזמנו. הבעיה נתניהו ראש הממשלה לא ממש עושה את מה שהוא טוען שצריך לעשות, לפעמים בגלל סחיטה קואליציונית, לפעמים בגלל יחסי הון שלטון.

4. לא יודע אם המודל הסקנדינבי הוא מה שאנחנו צריכים לשאוף אליו. צריך גם להתחשב בסוג האנשים שגרים כאן. בדנמרק, הממשלה רואה שחסר אנשים בבניין אז הם מכשירים דנים לעבוד בבניין והדנים בסדר גמור עם זה. בארץ אנשים לא מוכנים לעבוד בבניין, הם מעדיפים לשבת על קצבה ולבכות שאין עבודה. בסקנדינביה גם אין מגזר שלם שלומד תורה במקום לעבוד וחי על חשבון המדינה, מגזר כזה היה לדעתי ממוטט של את כל השיטה.

D! 1 ביוני 2014

4. מגזרים כאלו כבר עכשיו ממוטטים את השיטה בכל רחבי אירופה.
אני ראיתי את זה קורה (מתחיל לקרות) בהולנד ב2003-2004 ואחרי כן גם בבוואריה.
שחיקה אדירה של הטבות סוציאליות כי מגזרים מסויימים טוחנים אותן ובמקביל עובדים בשחור.

fish & chips 1 ביוני 2014

לגבי הסעיף ה-3 על נתניהו ,

כאחד שלא בחר בו אף פעם , וגם לא היה בוחר בו אף פעם ( רק בגלל המנגנון הפוליטי בישראל ) , הסיבה העיקרית שנתניהו עושה ( כמעט בהכל ) הפוך ממה שהוא אומר ונואם , היא המנגנון הפוליטי בישראל

אני חושב שאם זה היה תלוי בו , דרך החיים בישראל הייתה נראית שונה בהרבה , אבל בגלל המנגנון הפוליטי בישראל ( ועמדת המוצא התמידית של המדינה ), הוא צריך להיכנע לסחיטות

יאמר לזכותו , שבראייה לאחור ( בעוד עשרות שנים ) הוא יזכר לפחות כאחד שהראה לעם ישראל שיש עוד דרך ממה שהוא ( עם ישראל ) חשב וידע , גם אם זה רק ברמזים

אני חושב שאחריו יהיה חלל גדול , שינוצל בתענוג על ידי כל " הקשת " הפוליטית , לתקופה מאוד מאוד ארוכה שבכלל לא בטוח שיהיה לה סוף , ושתגרום להרבה אנשים פה ב- דה באזר ( ובכלל כמעט בכל עם ישראל ) עונג צרוף , הרבה יותר ממה שהם הרשו לעצמם לחשוב עליו

אדם בן דוד 2 ביוני 2014

3. נתניהו מבין גדול בכלכלה. האיש ששיחרר את כספי הפנסיה לידי המוסדיים? האיש שהציף את השוק במילארדים ונתן הזדמנות לכל מיני שרלטנים (בן דב לדוגמא) למנף עצמם לדעת ולספר אותנו כשנכשלו? האיש שעשה כל זה עם אפס רגולציה שרק עכשיו מתחילים לנסות להסדיר אותה? האיש שנתן כסף זמין למקורבים, תוך שהוא שוחט את הרווחה (אני עבדתי אז בפנימיה וביום אחד פשוט הודיעו לנו שאין יותר תמיכה. המדינה החליטה שחמישים ילדים, שהוצאו מביתם ע"י צו בית משפט כי ההורים שלהם מכים, נרקומנים וכו- לא צריכים אוכל)הוא מבין גדול בכלכלה?
אם כבר הזמן מלמד עד כמה נתניהו מכוון להישרדות, לטווח הקצר, ומבזבז מה שיש כדי לצאת בסדר.
ראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן ויצר הכי הרבה נזק.

ניתאי 2 ביוני 2014

השיטות של נתניהו אכן פעלו – לזמן קצר ובמשק צומח. אבל לטווה הארוך, ובסימן הכי קטן של משבר, הן התגלו במערומיהן.
ולגבי הפוליטיקה – הבעיה של נתניהו היא לא השיטה הפוליטית, אלא חוסר היכולת שלו למנף אותה. יש שיגידו חסר חוטה שדרה, יש יגידו מזגזג, יש יגידו ביצים קטנות. זה לא משנה. עובדתית נתניהו לא מסוגל (בטח בשיטה הנוכחית) להנהיג דרך ברורה ויוצא לו מין מיש-מש לא ברור. השיטה לא עוזרת, אבל כבר היו מנהיגים שהצליחו

אביאל 1 ביוני 2014

כמה דברים –

נתחיל בזה שהמודל הסקנדינבי קצת משקר, ראשית יש צורך בסביבה סופר הומוגנית (בעיקר בכל מה שקשור לתפיסת החברה – בדומה לדור הראשון ברעיון הקיבוץ), נמשיך בעובדה שהמדינות מקצצות יותר ויותר בשני העשורים האחרונים בנתינה לאוכלוסיה ומעל לכל גלי ההגירה שמונעים מהמודל להתפתח. נמשיך בזה שאמנם המודל יושם בפועל בצורה טובה ואלה ארצות נהדרות לחיות בהן (אלא אם כן אתה לא יכול להתמודד עם שלג), אבל מבחינת נתונים, שוודיה היא המדינה הכי קרובה לאוליגרכיה במערב אירופה (לא סתם הלחץ להימנע מהיורו הגיע מגבוה), מספר חברות גדולות שולטות בחלקים עצומים במשק (אם היה להם חוק ריכוזיות כמו שלנו, היה לסופר העשירים השוודים כאב ראש ענקי). מה שכן, העשירים השוודים בחוכמתם יודעים להעניק לעובדים שלהם (בניגוד לאמריקאים וגם לישראלים). גם פיקטי בספר הלהיט הנוכחי, הקפיטל במאה 21 מראה את אי השיווין ההולך וגדל בשוודיה כדומה מרכזית.

בקשר לפתרונות, אני אישית דווקא רואה את המודל הגרמני-יפני ככזה שיכול להתאים לישראל, כוח האדם כאן באיכות גבוהה ובשתי במדינות מתמקדים בתעשייה ובעיקר בכזאת שלסינים יהיה קשה לחקות בשני העשורים הקרובים. גם שם יש תאגידי ענק וסופר עשירים, אך יש איזה רעיון חברתי, שבו אדם שבא לעבוד ״כפועל״ בתעשייה מקבל קביעות, לא הקביעות הבזויה שאנחנו מכירים בארץ (כזו שמובילה בעיקר לאבטלה סמויה) אלא קביעות בעל פה שנסמכת על כבוד הדדי ותפיסות הדדיות של שיתוף פעולה בין המעסיקים לעובדים, לכן המוני יפנים וגרמנים מתחילים לעבוד במקום בעבודה בגיל 18 ומסיימים בגיל הפנסיה בלי לחשוש מפיטורים ועם תנאי פרישה הגונים. מדובר על גמישות יחודית, בה בזמני משבר העובדים מצמצים בשעות העבודה אבל בשעת שגשוג המעסיק מפצה אותם, בקיצור יצירה של כבוד וצורך הדדי בין המעסיק למועסק.

הייתי גם מציע לקרוא את ספרו של פרוספור משה מאור (המרצה שלי בסמינר) – ׳דרך הימין החברתי׳, המפלגה השמרנית הבריטית למדה ויישמה המון ממנו בהקשרים החברתיים-כלכליים.

עוד משהו מעניין בהקשר, שניתן להציב מול הדברים של גוטויין, הוא המאמר הבא ממוסף הארץ של הסופ״ש – http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2333888 רעיון שנקרא הקפיטליזם הקשוב והוא ברוח הדברים שכתבת גיל.

סתם ככה 2 ביוני 2014

הבעיה העיקרית עם רולניק וחבריו היא שהצדק החברתי שהם מדברים עליו והרווחה הכלכלית שהם מכוונים אליה מוטה חזק כלפי בבואתם שלהם והמילייה התרבותי-תעסוקתי שסובב אותם, חוסנה של חברה לא נובע מהמוכשרים והמלומדים כגון רולניק שיסתדרו באשר יהיו, אלא ממעמד הרגילים והבינוניים.
חשוב שיהיה מעמד ביניים חזק גם באשדוד ולא רק ברעננה, ועדיף חוסר איזון לטובת העבודה המאורגנת מאשר ההפך.
לגבי גוטווין, הוא תקוע באידאולוגיות וזה באמת פסה..

ג'וש 2 ביוני 2014

איך אדם ,שהעיד על עצמו שהצביע מרצ , דוגל בקפיטליזם ?

אדם בן דוד 2 ביוני 2014

אני דווקא נוטה לקומוניזים אם כבר…:)

גיל שלי 2 ביוני 2014

אני חושש שהוא התכוון אלי, הוא כנראה ממחנה גוטוויין רק הפוך

ג'וש 2 ביוני 2014

אני הפוך מגוטווין כלכלית, והפוף ממך מדינית.
ועדיין , לא ענית על השאלה…

גיל שלי 2 ביוני 2014

גוש – אם למרצ יהיה שכל הם יבינו שבעולם של היום הימין הכלכלי שומר על האינטרס של המחוברים והשמאל הכלכלי הוא קפיטליזם טהור כמו בNFL לדוגמה

אסף THE KOP 2 ביוני 2014

האם חדש לך שהדרך של הסמול, באשר הוא, להתמודד עם מתנגדיו, היא ע"י תקיפה אישית וקטלוג היריב האידאולוגי כ"קיצוני", כ"משוגע", ולא פעם כ"פאשיסט" ?

ככה זה עם הבולשביקים, הם בעד פלורליזם של דעה אחת. זאת שלהם.

אסף THE KOP 2 ביוני 2014

ואחרי שקראתי את המאמר של דני גוטווין, אני חייב לציין שכל מה שכתבתי לעיל לא נוגע למאמר שלו.

יחד עם זאת, הסגנון תואם רבים מחבריו למיליה.

קשקשן בקומקום 3 ביוני 2014

שלא לדבר כמובן על מה אפשר להגיד על הימין הממהר למצוא את האויב הפנימי שאתה מייצג בתגובה אוטומטית, אלימה ושגויה. כי למה לקרוא? בואו נכתוב טוקבק מטנף קודם

אסף THE KOP 4 ביוני 2014

לעניין, קשקשן. לעניין…
בניגוד לקשקוש הפאבלובי שרשמת, אני כתבתי מפורשות שאחרי שקראתי את המאמר של דני גטווין, לא מצאתי בו התקפה אישית על גיא רולניק.

זה לא משנה את העובדה שהסמול הישראלי מורכב מלא מעט חלאות. חלקם בלוגיסטים באתר הזה ממש.

ורד שפירא 6 ביוני 2014

דיברת על המניע האנושי. בוא נדבר על נמל חיפה. עובדי הנמל אנשים חרוצים שעובדים קשה. בטח במושגים של בעלי מיקצועות חופשיים שנהנים מהרפתקאות אינטלקט שונות ומסערות ריגשיות בעבודה. הם לא. הם פועלים. ביי דה בוק. עובדים במישמרות בפס ייצור מתפעלים מכונות. נהנים מקפה מחברה ומימשמרת שגמרו ליפני הזמן כי הספיקו את העבודה. יש להם זכויות סוציאליות מצויינות ושכר גבוה. אני רואה כמה מהם מהם בשכונות. מעמד פועלים גאה זורח כימעט שיש לו בתים צנועים בשכונות צנועות שיכול לצאת לחופשות בחו״ל לירכוש טלוויזיות באיזה גודל שמיתחשק להם ואפילו לחסוך.
נמל חיפה נימצא גבוה ברשימה הבינלאומית של הנמלים היעילים בעשירייה הפותחת. ובכל זאת המדינה מיתעקשת ליבנות נמל פרטי. שמשמעותו אחת ויחידה העסקת עובדים בשכר נמוך ובתנאים פוגעניים. הפרטה בישראל גרמה לכך שיש אנשים עובדים עניים. ואם לא עניים ממש אז נאבקים. אין פה תרבות פשוטה של מעמד פועלים גאה וזורח. יקחו את הבלגן באשדוד וישיתו אותו על חיפה. אני רואה את אותו דבר ברכבת ישראל – שלא תהיה טעות. מיתעללים שם בעובדים. ומייצרים תיקשורת סמיכה של שקרים אפילו פוגעניים כלפי מיזרחיים. חד וחלק. חיסול העבודה המאורגנת זה חיסול החברה הישראלית. זה שילטון של שיסוי והסתה.

Comments closed