עדיף לא לבלבל בין המטרות

כאשר מבקשים מקרנות הפנסיה לדאוג לצמיחה בכלכלה הישראלית, למעשה מבקשים מהם לדאוג לכיסים של מעט מאוד אנשים, והחוסכים לפנסיה לא ממש כלולים בקבוצה זו

גברת איריס שטרק, בעלת טור בגלובס המשמשת כדחצ"ית בחברות ציבוריות גדולות וגם מרצה, סבורה שקרנות הפנסיה צריכות ויכולות לדחוף את הכלכלה הישראלית. פרופסור טרכטנברג מתרעם על כך שכספי החסכונות של הישראלים הולכים לממן פרויקטי נדל"ן ברומניה, בגלל ששוק ההון המקומי לא מפותח דיו.

*

כשאני רואה כותרות כאלה, אני מתמלא כעס. אם נקבל את התאוריה של אדם סמית', כאשר כל אחד מתמקד בהשגת הרווח האישי שלו, השגת המטרה האישית, הכלכלה מרוויחה. חשבו על מאמן כדורגל למשל. כאשר מנהל הקבוצה מגדיר למאמן מטרה פשוטה, השג כמה שיותר נקודות, התפקיד של המאמן הוא פשוט, עליו לבחור את השחקנים והטקטיקה אשר ישיגו לקבוצתו את מירב הנקודות האפשריות בסוף העונה. אך חישבו על מצב בו המנהל דורש מהמאמן בנוסף להשגת מירב הנקודות, גם מטרות נוספות. לדוגמה, אתה צריך להשיג את מירב הנקודות תוך הבקעת שלושה שערים בממוצע למשחק. או למשל, אתה צריך להשיג את מירב הנקודות תוך פיתוח השחקן משה חיים לחלוץ מצטיין, כך שנוכל למכור אותו בסוף העונה. אני מקווה שברור לכם, שמטרות אלה עשויות להתנגש, ובעצם כך שהוגדרו למאמן מטרות נוספות, הוא עלול להצליח פחות במטרה של השגת מירב הנקודות בסוף העונה (כן יש פה גם את הדעה שלי על פאקו).

*

לקרנות הפנסיה שלנו יש מטרה אחת ויחידה (למען האמת אמורה להיות להן מטרה אחת ויחידה, לצערי זה לא המצב, יש קרנות ששואפות למשל למקסם את הרווחים עבור בעלי הקרן, יש קרנות שמנוהלות על ידי אנשים המעוניינים למצב עצמם טוב יותר בדרך לתחנה הבאה, אך בתיאוריה יש מטרה אחת ויחידה). מטרה זו אמורה להיות פשוטה בתכלית, השגת תשואה מקסימלית עבור החוסכים בקרנות, כך שכאשר יצאו לפנסיה, יוותר בידם כמות כסף מקסימלית אשר תשרת אותם בתקופת הפנסיה שלהם.

קשה מאוד להשיג מטרה זו, אך נקשה על השגת המטרה, במידה ונדרוש מקרנות הפנסיה להעדיף השקעות דווקא בכלכלה הישראלית לדוגמה. מנהל הפנסיה שלנו אמור לדעתי להשקיע את כל הכסף בחו"ל אם כך הוא בטוח שישיג תשואה טובה יותר על הכסף לטווח ארוך. כמובן שמדובר באמירה תיאורטית לחלוטין, שכן ברור גם שההנחה היא שהחוסך הישראלי יפרוש לפנסיה בישראל, לכן חשוב להתחשב גם במטבע המקומי למשל. בכל מקרה בהשקעות עדיף לפזר את הכספים, אך האמירה היא ברורה, אין להכניס מטרות המתנגשות עם טובת החוסך, שכן בכל אנו נפגע גם בחוסך לפנסיה, וגם בכלכלה הישראלית בסופו של יום.

*

המחלה הגדולה ביותר של הפנסיה הישראלית לטעמי, היא השקעת יתר באג"ח והשקעה קטנה מדי במניות. השקעת היתר באג"ח על חשבון המניות, הובילה לתופעת המחיקות, שכן היה יותר מדי כסף שרדף אחרי מעט מדי הזדמנויות השקעה, למען האמת תופעה זו היא שיצרה את ההלוואות לקבלנים ישראלים אשר בנו ברומניה, זו בדיוק אותה תופעה, יותר מדי כסף שמחפש מעט מדי אפיקי חוב.

כמובן שהשקעת היתר באג"ח מאוד השתלמה לגופים הפיננסיים שמחזיקים בקרנות הפנסיה, למשל מקרה דמיוני בו אדם יכול היה להחזיק במקביל קרן פנסיה וחברה לחיפושי אנרגיה, השקעה עודפת באג"ח ישראלי, הובילה להורדת הריבית להלוואות של גופים ישראלים (כלומר יצירת אשראי זול במיוחד לגופים לחיפוש אנרגיה כדוגמה).

*

הפופוליזם של האנשים הוא ברור מעצמו. אנחנו מעדיפים שהכסף של החוסכים הישראלים ישרת את הכלכלה הישראלית, אך העיוות הזה למעשה פוגע גם בחוסכים עצמם, וגם בכלכלה הישראלית, מצד שני הוא כמובן תורם לכיסם של אנשים עם נגישות לגיוס אשראי בישראל, אז אולי בעצם הכל בסדר.

 

יומן דאבל פרק ט"ז - לא משבר, מבחן
גרנד פרי טביליסי: הפריצה של תומשבסקי?

39 Comments

אריאל גרייזס 3 במרץ 2015

יפה מאוד. למה בעצם ההשקעה במניות של קרנות הפנסיה היא כל כך נמוכה? אני יודע שבעקרון זאת נחשבת להשקעה בסיכון גבוה, אבל בטווח הרחוק, שזה מה שפנסיה אמורה להתעסק בו, האם זה באמת ככה? כמובן, בהנחה שעושים את זה בחוכמה ומפזרים את ההשקעה במניות מספיק כדי להקטין סיכונים.

גיל שלי 3 במרץ 2015

אם נשווה את אחוז הכסף המושקע במניות בקרן פנסיה ישראלית, לאחוז הכסף המושקע במניות בארצות הברית, נגלה פער עצום. הסיבה לא ברורה לי, כנראה שילוב של הבאים – שוק הון קטן בישראל (הנחה סמויה שאמורים להשקיע את רוב הכסף בישראל כמובן), רצון לספק אשראי זול (הרבה ביקוש לאג"ח מובנה, מעט היצע של אג"ח), גישה עאלק שמרנית ישראלית (מניות זה מסוכן, פויה)

עידו 3 במרץ 2015

גיל, עוד שלוש סיבות לשיעור השקעה נמוך יותר במניות:
א. בישראל בניגוד לעולם יש שוק אג"ח גדול סחיר. חלק מהסכום מופנה לשם
ב. לאורך השנים המוסדיים פיתחו התמחות בהשקעה ישירה בנדל"ן – תחילה בישראל ואחר כך בשווקים נוספים
ג. אג"ח מיועדות עדיין מהוות מרכיב משמעותי בעל תשואה מובטחת בתיק

גיל שלי 3 במרץ 2015

דווקא האג"ח המיועדות המובטחות היו אמורות לגרום לגופים הפנסיוניים להעדיף להשקיע את שאר הכסף יותר במניות ופחות באג"ח, זה לא קרה

אביאל 3 במרץ 2015

אריאל – אם אני לא טועה זה מוגבל בחוק.

שי 3 במרץ 2015

לא משנה כ"כ שיש מגבלה על היחס, כי החוסכים עצמם בוחרים מסלול השקעה בין האפשרויות השונות. זאת הנקודה העיקרית בה לא בוחרים במניות.

אוהד 3 במרץ 2015

נראה אותך בתור מנהל של קרן פנסיה משקיע במניות ואחרי זה צריך להסביר לנוני מוזס למה הפסדת כסף, והאם שרה נתניהו צעקה עליך ע"מ שתקנה מניה מסוימת.

תראה על העליהום אחרי שהפסידו בקניית אג"ח בסיכון יחסית נמוך, ותכפיל את זה פי 100 לפחות, ועוד בסה"כ הם עדיין ברווח.

אריק האדום 3 במרץ 2015

או בקיצור שקשוקה למתקדמים

אביאל 3 במרץ 2015

גיל שלי – כמו שכתבתי לאריאל – אין איזה מגבלה בחוק לגבי מידת ההשקעות במניות ? או הגבלה כללית על השקעות מחוץ לישראל ?

בכל מקרה, קראתי לא מזמן ראיון עם חגי בדש מפסגות, הוא אמר שהם יותר ויותר משקיעים במניות ובחו״ל באופן כללי. בנוסף, גם בנק ישראל העלה את תקרת ההשקעה של עתודות המט״ח ל12 אחוזים – ככה שנראה שהתפיסה של מניות תופסת תאוצה.

אבל הדבר מעלה שאלה נוספת, האם משתלם דווקא עכשיו ״לשחרר״ יותר אפשרויות להשקעה במניות יחד עם הביטול הקרב של ההרחבה הכמותית האמריקאית ועליית הריבית הצפויה בעקבותיה – בתקופה זו יש סיכון גבוה יותר לשוק דובי לא ?

גיל שלי 3 במרץ 2015

קיימת בהחלט, ההגבלה על כמות הכסף המושקע בחו"ל היא הישג ענק למשקשקים, מספיק אם אצטט את ניר גלעד – מה אתם רוצים שכספי החסכונות בישראל יממנו חברות קוריאניות?
אני מומחה מאוד קטן בתזמון, אין לי מושג מהו התזמון הנכון לעשות את השינוי, אבל בעולם של ריבית אפס, השינוי הזה בהחלט נדרש

תומר (הוותיק) 3 במרץ 2015

אחלה פוסט גיל, בלי קשר לעובדה שאני מסכים עם הנאמר היית חד ומדוייק בו מאוד.
שאלה על רעיון בתחום שרץ לי בראש כבר זמן מה.
למה לא לאפשר לחוסך לחסוך לפנסיה לא דרך התיווך של הקרנות?
אם אני מאמין שאני מבין בהשקעה טוב יותר מאשר מנהלי הקרנות, למה שלא אוכל לקחת את כספי ולהשקיע אותו באופן ישיר?
היום יש בעצם קופסה שחורה שרוב החוסכים מגלים את תכולתה ביום פרישתם והאפשרות שלהם לשנות את התשואה היא מאוד נמוכה.

ערן 4 במרץ 2015

1. אם אתה מבין יותר מהם אז יש לך פיזור מושלם, אתה מנהל תיק שלך והם תיק גיבוי (אם נפלת חזק אז כנראה שטעית בהנחה שלך והם ישיגו עודף עליך** כנראה שגם יש לך סכום התחלתי לבניית תיק כי אתה יודע טוב).
2. בתור אדם שעובד בתחום, אני רואה הרבה שמבינים טוב יותר או שחושבים ככה. אחראיות המדינה והשאיפה שלה היא שישאר לחוסכים כסף עד היציאה לפנסיה. אתה יודע טוב מאוד שהתוחלת של ההצלחה(גם בשקלול דמי הניהול השערוריתיים מהפרמיה, אגב שזה הגזל הגדול ביותר, בטח במובני רבית דריבית) של כל אלו שמבינים יותר טוב או חושבים ככה תצבע באדום

אדם בן דוד 3 במרץ 2015

1. כל הכבוד על הטור- עוד מעט ארבע וזה הטור היחיד שעלה היום. אתה מבין מה זה עושה לבנאדם יום שלם בליטור אחד בדהבאזר???
2. אני מסכים בהחלט. אבל לא מבין את הפליאה- יש משהו בישראל שלא כולל עוד לפחות שני אינטרסים?
3. זה כמו שתגיד:
-הייתי מצפה שעיתון לעדכן בנוגע לאירועי היום ללא כל קשר למי חבר של הבעלים
– הייתי מצפה שרכבת, ש (כמעט ו)לא מושפעת מפקקים ווגורמים חיצוניים, תעמוד בלוח זמנים.
– הייתי מצפה שמי שנבחר בהצהרה שידאג להוריד את מחירי הדירות לא יעשה בדיוק ההיפך
– הייתי מצפה ששוטרים יעסקו באכיפת החוק ולא בהפרתו
(אני מזמין כל מי שרוצה להוסיף עוד דוגמאות כאלה- תנסו! זה מצחיק ומעצבן באותה המידה)

אלעד כץ 3 במרץ 2015

גיל, מאמן כדורגל מצד אחד צריך לנסות ולהשיג כמה שיותר נקודות בעונה, ומצד שני להמשיך ולהשיג כמה שיותר נקודות גם בעונות הבאות.
מטרות אלו מתנגשות לא פעם (למשל השקעה בשחקנים צעירים או בסגל רחב שיתן תשואה גם בשנים הבאות).
אותו דבר בקרנות הפנסיה. הן מצד אחד רוצות להשיג תשואה גדולה כמה שניתן בשנה נתונה, בשביל למשוך אליהן חוסכים, ומצד שני להשיג תשואה מקסימלית לאורך תקופה ארוכה.

גיל שלי 3 במרץ 2015

לא מסכים שקיימת הפרדה כזאת, המטרה של מאמן כדורגל היא לעזור לקבוצה שלו לנצח כמה שיותר משחקים בעונה (המנהל אמור לדאוג לעונות הבאות). מנהל קרן פנסיה שמסתכל על שנה ספציפית, חוטא לתפקידו חטא שלא ניתן לסלוח עליו, פנסיה בהגדרה היא חסכון ארוך טווח

מעיין אוהד מכבי 3 במרץ 2015

מיעוט ההשקעה במניות נובע מגישת ניהול סולידית ומכך ששוק ההון בישראל לא מספיק מפותח. בארה"ב, למשל, משקיעים מוסדיים הם חלק עיקרי וניכר מהמשקיעים בשוק ההון, אבל האופציות שלהם גדולות פי כמה.
אגב, אם יש בעיה או התנגדות להשקעה בחו"ל, קרנות הפנסיה יכולות להשקיע גם במניות של חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל (אני בטוח שיש מנהלים שהשקיעו בטבע, בצ'קפוינט, באמדוקס, בנייס וכדומה), ובסך הכל מהוות אפיק השקעה "בטוח" יחסית, בדומה לאג"ח.

איציק 3 במרץ 2015

שתי הערות, ובשביל אחד שלא מבין, זה ממש הרבה:
1. עבור קבוצה שלא רצה לאליפות ולא מועמדת לירידה זה מאד הגיוני לדרוש מקסימום נקודות תחת אילוץ של פיתוח שחקנים לשנים הבאות. ברור שזה לא מקסימום נקודות, אך זה לרוב ככה בשיטות אופטימיזציה עם אילוצים. אם המאמן מבין ומסכים וגם ההנהלה, אז אין בעיה עם זה.
2. עד כמה שאני מבין, תפקיד קרנות הפנסיה הוא להגדיל לי את הפנסיה. עכשיו אני אומר משהו היפותטי ואין סיכוי שזו המטרה הסמויה של הקרנות אבל רק לצורך הדיון. נניח שהתשואה ממניות בחו"ל גבוהה מזאת של אג"ח-ים. מצד שני אג"ח-ים גורמים לתמריץ בשוק כך שהכלכלה מתפתחת, גורר המשכורות בשוק עולות ולכן אני מפריש יותר לפנסיה ולכן גם החיסכון שלי גדל וישאר לי יותר בסוף לא בגלל הריביות כי אם בגלל שיפור מצב המשק. תוסיף לכך שאם השכר שלי עלה אז גם המצב הכלכלי הנוכחי שלי השתפר. אין מצב טוב יותר. עכשיו רק צריך שקרנות הפנסייה יבצעו זאת :-)

גיל שלי 3 במרץ 2015

לגבי הנקודה הראשונה, צריך להחליט מה המטרה, אי אפשר להחליט שגם וגם, מאחר ואז אחד יבוא על חשבון השני.
בכל דבר בחיים צריך להגדיר מה רוצים להשיג. התפקיד של עידוד הצמיחה לא אמור להיות מוטל על קרנות הפנסיה, לכן אין רלבנטיות להגדלת הפנסיה כתוצאה מהגדלת השכר. בסופו של יום הכסף בקרנות הפנסיה שייך לחוסכים, וצריך להשתמש בו רק עבורם

איציק 3 במרץ 2015

למה לא תתכנה שתי מטרות. מטרה ראשית ומטרת משנה, או מטרה ואילוץ שיאפשר ביצוע פחות טוב של המטרה תוך השגת יעדים נוספים. הרי הייה יכול להיות ביטחון טוב יותר אם היו מקצצים עוד בבריאות ובחינוך, אך בכול זאת פוגעים בביטחון של כולנו לטובת הרווחה של האזרחים. זה פיתרון ביטחוני תחת אילוצים של שיקולי רווחת האזרח :-) :-) :-)

גיל שלי 3 במרץ 2015

אין ספק שאפשר מטרה ואילוץ, אך אילוץ הקשור למטרה. למשל תשואה יציבה על חשבון גדולה ככל האפשר. בטחון הוא לא מטרה הוא אמצעי, כמו חינוך

איציק 3 במרץ 2015

וגם יש הקרבה רבה בתקציב הביטחון למען החינוך.
ד.א., למה ביטחון וחינוך אינן מטרות כי אם אמצעי? הן גם וגם. הם אולי אמצעי לרווחת האזרח אבל אלו בהחלט מטרות שהממשלה מחויבת להשיג לעמן אזרחיה.

תומר (הוותיק) 3 במרץ 2015

גיל, אולי דרך יותר נכונה להגדיר את זה היא, תעדוף של מטרות.
כמו שאיציק אמר:
מטרה עיקרית ומטרה/ות משנה לפי סדר עדיפויות.

גיל שלי 3 במרץ 2015

הטענה שלי שצמיחת הכלכלה לא יכולה שתוגדר כמטרה של קרן פנסיה, גם לא מטרת משנה

איציק 3 במרץ 2015

בזה אני מסכים, אבל זו יכולה להיות דרך להגדיל את ההכנסות. כלומר זה בהחלט יכול להיות אמצעי. אם הם יגרמו לכך (או יסיעו לכך) הם הלקוחות ירויחו מזה. אני לא טוען שזה ישים או שזה בכלל מעניין אותם, אך מנקודת מבט תאורטית מעניין האם יש לכך ערך מוסף כלשהו מבחינת הלקוחות.

גיל שלי 3 במרץ 2015

ניסיתי להסביר בפוסט למה זה לא יכול באמת לשמש כאמצעי, כנראה לא הסברתי טוב מספיק

איציק 3 במרץ 2015

כנראה לא הבנתי טוב מספיק :-(
אני צריך להפסיק להגיב על נושאים כלכליים שבהם אני מבין אפילו פחות מאשר באחרים.

אביאל 3 במרץ 2015

איציק – אתה פיזיקאי לא ? טובי הפיזיקאים עובדים היום בוול סטרייט בונים כל מיני אלגורתימים שיום אחד יהרסו את כולנו :) מיקרו-מאקרו, תורת המחירים ואתה מסודר !

גיל שלי 3 במרץ 2015

הפוך איציק, הפוך, אני צריך לכתוב טוב יותר ואתה עוזר לי בזה

איציק 3 במרץ 2015

אביאל, אני ממש לא פיזיקאי ואף פעם לא היתי חזק בזה לצערי. משום מה גיל החליט שאני יכול לכתוב פוסט על פיזיקה גרעינית, ואף החליט לחלוק את דעתו עם הקוראים באחת התגובות. יש בינינו חוסר הסכמה בנושא זה ;)

אביאל 4 במרץ 2015

איציק – אז איזה מקצוע עם מספרים, לזה הכוונה :)

גיל שלי 3 במרץ 2015

איציק, בא ניקח את הבטחון עכשיו כמטרה. האם צהל יוכל לספק בטחון מקסימלי אם יגדירו לו את הבטחון כמטרת על ויצור ספורטאים שיקבלו מדליה אולימפית כמטרת משנה? או אפילו דאגה שכל חייל יסיים את הצבא עם תואר אקדמי?

איציק 3 במרץ 2015

התשובה לכך היא, אם זה יעזור לשפר את הביטחון יותר מדרך אחרת להבטיח את הביטחון אז הוא בהחלט ישאף לכך. זה מה שאני בעצם שואל, האם יתכן מצב שקרנות הפנסיה בהשקעה מושכלת בכלכלת יכולים לשפר את מצב התעסוקה, קרי מספר עובדים ושכר עובדים שעקב כך החיסכון של רוב המבוטחים יגדל יותר מאשר דרך אפיקים אחרים. תחושת הבטן היא שלא. אבל אז אני נזכר שאתה אומר שצריך לפזר סיכונים, אז אולי כדאי להפנות חלק מהמשאבים לכך. ואז תחושת הבטן שעדיין לא כי יש יותר מידי פרמטרים חופשיים שלא ניתנים לניהול. ועדיין כמודל תאורטי זה יכול להיות משחק מעניין.

גיל שלי 3 במרץ 2015

התשובה פשוטה, לא

תומר (הוותיק) 4 במרץ 2015

גיל,
לגבי הדוגמה שנתת אני מסכים לחלוטין (דוגמה של הגדרת מטרת על לצהל של שמירה על הבטחון ומטרת משנה של ייצור ספורטאים לנבחרת), ברור שניסית להקצין כדי להעביר נקודה.
אך, עם זאת במישור הלוגי של העניין, אם הרמטכל ושר הביטחון משוכנעים שייצור ספורטאים יתרום למטרת העל, אזי זה לגיטימי (בדוגמה הזאת זה פשוט מופרך).
לגופו של נושא, הטיעון שלך על ההגבלה שמטילים על הקרנות בכך שהן לא יכולות להשקיע מחוץ לישראל פוגע בעצם המהות שלהן אני מסכים באלף אחוז.
ההגבלה היא טיפשית והיא ניסיון כנראה לקומבינה על חשבון המטרה האמיתית.
אך עם זאת, בהנחה שיסירו את ההגבלה ומנהלי הקרנות ימצאו אמיתית איזה שהיא קורלציה או הגיון בלהשקיע בשוק המקומי כי באופן מוכח זה מעלה את התשואה של הלקוחות שלהם, תפאדל.

גיל שלי 4 במרץ 2015

מסכים עם כל מה שכתבת

no propaganda 4 במרץ 2015

למה מופרך?
אם ישראל הייתה מייצרת את מסי\רונאלדו\לברון\קובי\בולט הבא, אתה לא חושב שזה היה תורם לביטחון?

איציק 4 במרץ 2015

באיזה מובן :-)
נניח בולט יעזור לך לברוח…
איך מסי ישמור עליך?

no propaganda 4 במרץ 2015

:)
דעת קהל עולמית וכאלה. ואפילו הסכם שלום אפשרי על בסיס זה שגם הילדים של החמאסניקים אוהדים את בארסה.

תומר (הוותיק) 4 במרץ 2015

הכוונה שלי במופרכות הייתה שאשכרה נייצר אותם

Comments closed