המכשפה מתה 2

לפני שבלינדר וכל שנאי מיאמי קופצים עלי, יש לכם כאן עסק עם רוצח מכשפות מנוסה. הפעם האחרונה שבה הכרזתי על מות מכשפה היתה לאחר ההפסד השני של הלייקרס לדאלאס, אז חבר'ה להיות רגועים.

http://debuzzer.com/shely/%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%A4%D7%94/

*

אסור לקחת כלום מהתצוגה הנפלאה של אחת הקבוצות המרגשות ביותר שראיתי בNBA היא קבוצת הסן אנטוניו ספרס, מאז הקינגס שנשדדו על ידי הליגה ורוברט הורי במדים הצהובים, לא היתה תצוגה קבוצתית כה יפה.הורד (2)

סן אנטוניו בניגוד לסקרמנטו ההיא גם יודעת לשמור ברמה גבוהה, את זה ראינו הלילה במשחק הרביעי במיאמי למשל. לכן לא אכתוב שהסיפור הוא ההתפרקות של מיאמי, אך התפרקות זו היא חלק אינטגרלי מהסיפור, ולדעתי מדובר בסוף השושלת, בדומה ללייקרס בפוסט, בדומה ללייקרס שהפסידו בגמר לדטרויט במקום להעניק טבעת פרידה לקרל מאלון.

*

מה שראינו הבוקר הדהים אותי, וזה לא חוסר השינה שגרם לתדהמה. כל הפרשנים היו תמימי דעים, כולם היו בטוחים שמיאמי יפתחו את המשחק עם האינטנסיביות ההגנתית אותה הפגינו בתחילת הרבע השלישי במשחק הקודם. כולם היו בטוחים שאין סיכוי שההיט יתנו לעצמם שוב לפול לבור של 20 הפרש במחצית הראשונה.

הפעם סן אנטוניו לא נזקקו ל76% מהשדה כדי להוביל 20 הפרש, הם פשוט לקחו כמעט כל ריבאונד אחרי החטאה, עצרו את מיאמי שירדו מ40%, ושלטו לחלוטין במשחק תוך הפגנת משחק הגנה נהדר, אך הבעיה היתה שלא ניתן היה למדוד את הספרס מול קבוצה שלא הגיעה.

*

כנראה הידיעות על המרדף אחרי כרמלו, מגיעות על רקע מסויים בהיט. ישנה תחושה של חוסר פנימי של הקבוצה. לברון אמנם נצץ ברבע השלישי, אך ניצוץ זה לא גרר אחריו שום שחקן אחר בהיט, ולא גרם אפילו לכיפוף קל בכנף, הרבע השלישי הסתיים בפער גדול שלא עמד בשום סכנה.

דוויין ווייד נראה כצל של עצמו, כריס בוש נחשב כפרנצ'ייז פלייר בעברו, אך לאחר ארבע שנים בהם התרגל לנגן כינור שלישי אם לא רביעי, כנראה כיום אינו מסוגל לחזור לעמדה של העמסת הקבוצה על הכתפים. ריי אלן מסוגל לפרוח בגילו הנוכחי, רק כאשר ישנם שחקנים מובילים אשר מוליכים את הקבוצה בבטחה.

קראתי על אנשים שמתפלאים על כך שספולסטרה לא עשה את ההתאמות למשחק הזה, אבל זה לא הסיפור כנראה. הסיפור הוא שהקבוצה הנוכחית במיאמי מרגישה את הסוף, ואין לה את להלחם חזרה כאשר הסכין מונחת על הצוואר. כל העולם ואשתו יודעים שלברון ייצא מהחוזה הנוכחי בסוף השנה, והידיעות על הבאת כרמלו הם כנראה הנשק בו משתמשים במיאמי כדי להותיר סיכוי לחוזה חדש.

ההימור שלי הוא שמיאמי יוכלו להתפנות למשחק על העתיד שלהם כבר בין ראשון לשני.

מונדיאל (3). מנקודת המבט הצרה
Girls just wanna have fun - מיכל אנגל

48 Comments

אודי 13 ביוני 2014

יש להם את האחוז קליעה השני בטיבו בהיסטוריה של סדרת הגמר בארבעה המשחקים הראשונים.

איציק 13 ביוני 2014

קבוצה שניבנתה אינסטנט, מגיע לה שתתפרק באותה המהירות ואותו אופן שנבנתה. בקבוצה זו אין "רוח מועדון" הגם שאני לא בטוח מה זה אומר. ל-SA יש, לליקרס, דטרויט, בוסטן היה ואולי עדיין יש למרות חוסר ההצלחה. זה כיוון שיש להם מסורת. למיאמי אין מסורת, יש לה הצלחות אינסטנט (כן, אני יודע, הם לא זכו בשנה הראשונה, אבל הבנייה היתה לשם כך ובמחשבה זו).

גורביץ' 13 ביוני 2014

דווקא לא מתאים שיתפרקו, מקווה שימשיכו להילחם שנה הבאה כמו שהם עשו אחרי ההפסד לדאלאס. גם שנה הבאה באותו סגל עם שיפצורים קלים הם הטים טו ביט במזרח ובכלל.

אריק האדום 13 ביוני 2014

גיל? קורא הודעות בפייסבוק?

גיל שלי 13 ביוני 2014

בהחלט

אריק האדום 13 ביוני 2014

אז חפש אותי ב-other

גיל שלי 14 ביוני 2014

איך מגיעים לother?

גיל 13 ביוני 2014

חלק ביקרו אותי שאמרתי במשחק הקודם שצריך לשים לב להגנה האדירה של הספרס ואתמול הייתה דוגמא לכך. ההגנה שלהם אנדרייטד והם לא נותנים שום סל קל ו4 נאבקים על כדור חוזר בהתקפה ובהגנה. המהלך שלברון חטף שתי גגות היה שיא המשחק לדעתי (ויסלח לי לינארד וההטבעות שלו).

אני חושב שמעולם לא ראינו קבוצה אלופה שמגיעה לגמר כל כך כבויה וזה שם צל על המורשת שלהם. הם זכו באליפויות מכוח יריבים חלשים בדרך לגמר ויכולת אתלטית ואישית מעולה. כקבוצה, הם נכשלו בגדול והספרס מראה להם איך דברים צריכים להעשות.

גם אין מה להתפלא על היכולת של מיאמי. הם שיחקו ככה רוב העונה רק שנגד המזרח זה מספיק. המחשבה שהם פתאום יכולים להעלות את הרמה אחרי שכל העונה משחקים אחרת היא די נאיבית. רק לגמור את הסיפור ביום ראשון, אם כי יש בי צד שרוצה שהספרס יפסידו ויקחו אליפות במיאמי.

טל 13 ביוני 2014

נראה לי שגם הם האמינו לסיפור הזה על העלאת הרמה והאינטנסיביות מתי שהם מחליטים.
כך גם לגבי הסיפור של ניצחון לאחר הפסד.
חולשת המזרח גרמה לכך שהם ניצחו בלי להזדקק לספסל באופן משמעותי, ועכשיו כשצריך, כולם לא בכושר ולא תורמים. (האסלם, באטייה ועוד)

גיל 13 ביוני 2014

נכון. אנשים עוסקים בעיקר בקלישאות במקום לצפות במשחקים. הספרס קבוצה טובה יותר וזה כל הסיפור.

Yavor 14 ביוני 2014

ביקרו אותך בצדק (מודה, זה הייתי אני). במשחק 3 ההגנה לא היתה משהו, וזה חלק מההתאמות שפופ עשה כי הוא ידע שערב קליעה כמו ההוא לא יחזור. מלחטוף 50 נקודות במחצית כולל לא מעט לייאפים ובידודי לברון יעילים, ואח"כ עוד רבע שלישי של 25 נקודות וצמצום הפער, הם עברו במשחק 4 להגנה בלתי מתפשרת שנותנת מלחמה ועבירות, ועוזרת בזמן ובחוכמה. התוצאה: 36 נקודות במחצית, 57 אחרי 3 רבעים כולל סגירה מעשית של המשחק. במשחק 3 ההתקפה נתנה את הטון ולכן היה קשה יותר לסגור את המשחק, ואילו הפעם ההגנה תיסכלה את ההיט ולכן מוטטה את רוחם בשלב מוקדם בהרבה.
גם אם תבדוק את אחוזי הקליעה של מיאמי תראה הבדל גדול בין המשחקים (3 רבעים ראשונים), וגם אם תראה מה קרה ברבע השלישי הפעם – סגירה הרמטית של כל מי שהשם שלו לא מתחיל ב-ל' וצמצום שלהם ל-2 נקודות כל הרבע (!!) – כך תבין שהפעם היתה זו ההגנה, שעשתה התאמות למשחק הקודם.

גיל 14 ביוני 2014

ההגנה לא השתנתה הרבה במהות רק התוצאה טובה יותר. הספרס לא נותנים לאף שחקן לנשום כל הסדרה ומגוונים את הצבע כך של ברון לא יכול לחדור. במשחק הקודם פשוט היו יותר זריקות קשות שנכנסו זה הכל. וגם הפעם מיאמי צימצמה ברבע השלישי והורידו את ההפרש ל10 אבל זה לא הספיק,

shadow 15 ביוני 2014

ליבור

בלי להביא נתונים על כמות פוזשנים למשחק (במקרה הזה למחצית) אין לניתוח שלך שום משמעות.

MOBY 13 ביוני 2014

זה רק אני או שהזכרון האנושי הוא מופלא.
לא נדע לעולם מה היה קורה במשחק 1 ללא הפציעה. בכל מקרה מיאמי היו במשחק 3 רבעים.
משחק 2 היה מיאמי כל כולו. אז הגיעו שני משחקי החוץ המופלאים של הספרס. מדהים יפהפה.
להגיד שמיאמי לא באו?
כדורסל הוא משחק קבוצתי, לברון לבדו לא יכול, בלי וויד ובוש אין למיאמי סיכוי. ככה היא נבנתה. וייד יודע את זה. האם יש לו מה לעשות? לא יודע. זו הסיבה לקום בבוקר מוקדם.
גם פופוביץ יודע שכלום לא גמור. הסיכוי גדל מאוד. אבל לא נשכח את אלן לשלוש…

גיל 13 ביוני 2014

הזיכרון אכן מופלא אבל גם צריך לקחת אותו בפרופורציה. אתה שוכח שבמשחק השני הספרס פספסו 4 קליעות עונשין בצורה לא אופיינית במשחק צמוד מאוד כך שלתאר אותו כמשחק שכולו היה מיאמי לא יהיה נכון.

מילא הספרס היו מתפוצצים משחק אחד בלבד, זה משהו שקורה כל הזמן. אבל לנצח פעמיים רצוף באותה צורה אחרי שלכולם היה ברור שמיאמי עולים בטרוף למשחק הבא ושהם לא הפסידו פעמיים רצוף בפלייאוף כבר 4 שנים? זה כבר מצביע על מגמה.

ואלן יכול להמשיך עם השלשות שלו כמה שהוא רוצה. הן חסרות חשיבות בסדרה הזו ואין להן שום אימפקט.

ערן 13 ביוני 2014

+1

תקרוס 13 ביוני 2014

ואיפה הייתם מדרגים את פופוביץ׳ ברשימת המאמנים הגדולים של כל הזמנים?

אריאל גרייזס 13 ביוני 2014

טופ 5, אולי אפילו טופ 3

איציק 13 ביוני 2014

בלאט… ומי הנוספים לפניו?

גיל 13 ביוני 2014

רק אורבך לדעתי משתווה לו.

אלון 13 ביוני 2014

טופ 1, בלי תחרות.

ערן קאלימי 13 ביוני 2014

הדירוג שלי?

NBA בלבד כמובן, אורבך, ג'קסון, פט ריילי, פופ.

גל ד 14 ביוני 2014

ראשון.

חותם המאמן על הקבוצה הזו חסר תקדים. אם תקחו את כל שלושת ה"כוכבים" מהקבוצה הזו, תחליפו אותם בגבוה כזה של MLE, שמשחק פיק אנד רול בסדר ומגן על הטבעת (מישהו כמו אד דייויס, לדוגמה) ואני משוכנע שהם עדיין קבוצת פלייאוף, ואחת מ 8 הטובות בליגה.

עם כל הכבוד העצום שמגיע לג'קסון, ריילי ואורבך, ההשפעה שלהם היתה פחותה משל פופ ביחס לשחקנים ששיחקו עבורם. גם מבחינת המשמעות של השיטה, וגם מבחינת עקומת הלמידה של השחקנים ששיחקו עבורם.

גיל שלי 14 ביוני 2014

+1

פה איתמר 13 ביוני 2014

היו ארבעה משחקים. שני הראשונים בשליטה של מיאמי ושני האחרונים בשליטה מוחלטת של סאן אנטוניו.
שנה שעברה משחקים 2-5 הסתיימו בצורה חד צדדית לכל אחת הקבוצות למשחקים 1,6 ו 7 צמודים ומותחים (רק נזכיר: קליעה מהתחת, השלשה, הליי-אפ שהוחמץ).
הכל יכול לקרות בין הקבוצות. למה אתם כל כך בטוחים שמשחק מספר חמש יהיה זהה למשחקים 3-4?
אתם לא יודעים שזה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה?
איפה איציק שיסביר לנו שניבוי העתיד על סמך אקסטרפולציה מצומצמת של העבר היא ניחוש ולא מדע

גיל 13 ביוני 2014

איתמר, שני המשחקים הראשונים לא היו בשליטת מיאמי. הם היו משחקים מאוד שקולים שבאחד ניצחה הספרס ובשני מיאמי.

אף אחד לא יכול לצפות מה יקרה במשחק 5 ומיאמי בהחלט יכולים להתפוצץ. עם זאת, המשחק הרביעי היה אמור להיות משחק ההתפוצצות שלהם. משחק הלהיות או לחדול שבו הם עושים התאמות מההפסד המשפיל במשחק הקודם. לא ראינו שום דבר מזה אז למה אתה מצפה שמשהו יהיה שונה במשחק הבא?

פה איתמר 13 ביוני 2014

כמובן שרוב הסיכויים שסאן אנטוניו תזכה באליפות.
אני קראתי את התגובות אחרי משחק 2 ורובם צפו שליטה של ממיאמי במשחקים 3-4.
אז עכשיו היה רצף של שני משחקים מדהימים, אבל כבר היו דוגמאות מהעבר בין שתי הקבוצות הללו ובוודאי בסדרות אחרות שאחרי בלו אווט הסדרה חזרה להיות מאוזנת.
למשל משחקי הגמר המופתיים ב1993. שיקאגו ניצחה את השניים הראשונים בפניקס וזה היה נראה כמו סוואפ מהדהד רק כדי לקבל את פקסון מכריע עם הבאזר סדרה צמודה ביותר ומונע משחק 7.

גיל 13 ביוני 2014

לא היה מקרה בין שתי הקבוצות הללו שקבוצה הייתה דומיננטית בשני משחקים רצופים כפי שקרה עכשיו.

איציק 13 ביוני 2014

ניבוי העתיד הוא תמיד ניחוש, השאלה עד כמה מוסכל.
אם מסתכלים על משחק מס' 1, אז לא לשכוח שמיאמי בעצם נתנה רבע שלישי גדול ותחילת רביעי אשר סגרו והפכו את הפער. אחר-כך SA חזרו, וללברון קרה מה שקרה. משחק 2 הוכרע פחות על יכולת של מיאמי כי אם ביכול של SA לקלוע עונשין. SA בדרך-כלל שמה הרבה יותר מאשר במשחק 2. על משחקים 3 ו-4 אני בכלל לא רוצה לדבר. אם עושים אסטראפולציה גרועה, צריך להגמר 30 ל-SA, ואם עושים אקסטראפולציה טובה, אז ממתינים פחות מ-48 שעות ורואים מה יהייה. אני חוזר ב-23 לארץ (ואיפה שאני נמצא כל הוידאו חסום באינטרנט, פינים מניאקים). אם הכל ילך כסידרו (וגם אם לא) עד חזרתי כנראה תהייה מישהי שתיקח 4 משחקים.

סנטה 14 ביוני 2014

איציק אני גר בפינלנד ורואה את המשחקים באינטרנט בלי בעיות.
איפה אתה נמצא שחוסמים אותך?

נדב 14 ביוני 2014

league pass

אריק האדום 13 ביוני 2014

מחשבה… בהקשר של קבוצה אלופה שמגיעה לגמר… בהנחה שג'ורדן לא פור ש בפעם הראשונה… זה היה נגמר בשמונה רצוף?

גיל 13 ביוני 2014

למה לעצור רק שם? הרי הוא פרש והשושלת התפרקה בעיקר מסיבות ניהוליות. הם יכלו לרוץ עוד שנה ויותר ויכלו תאורטית להגיע ל10 אליפויות רצופות. עם זאת, זה לא סביר. אם לא היה פורש בפעם הראשונה אז יתכן שהיה מתעייף יותר. הם יכלו אולי לזכות ב4-5 אליפויות רצופות אבל באיזה שהוא שלב הייתה עייפות החומר.

asaf 13 ביוני 2014

פופוביץ' מבחינת מקומו בהיסטוריה לדעתי טופ 3 אחרי רד אורבך ובאותה מדרגה עם פיל ג'קסון.
אחרי אורבך מכיוון שרד היה יחיד סגולה שהצטיין גם מעמדת המאמן וגם מעמדת המנהל בשלבים מאוחרים יותר…
בין פופוביץ' לג'קסון קשה לי להכריע,בנו קב' דומות עם שניים-שלושה סטארים והרבה שחקנים שבדיעבד לא היו אמורים להיות משהו מיוחד אך ידעו להתאים אותם לשיטתם ולהוציא מהם את המיטב.
נק' זכות לג'קסון- בסופו של יום היא מספר האליפויות הרב יותר,
נק' זכות לפופוביץ'- מעולם לא היה לו שחקן ברמה של
"אחד אלוהינו" ובנוסף אני לא זוכר שלא קב' מתפרקת מול קב' שכביכול נחשבות נחותות ממנה בסוויפ סטייל הלייקרס מול דאלאס אוו הלייקרס עטורת הכוכבים מול הפיסטונס 03/04

Yavor 14 ביוני 2014

אבל פופ הוא בכל זאת בין היחידים שהפסיד סידרה בתור מדורג 1 למדורגת 8. זה בוודאי לא עומד לזכותו, כמו גם הטעויות ברגעים הקריטיים בשנה שעברה. עכשיו הוא על הסוס ואני מת עליו (לטעמי עדיף על ג'קסון, קשה לי לשפוט את רד), אבל צריך לזכור שהיו לו גם נפילות

אריק האדום 14 ביוני 2014

איך להתייחס לפופ, גקסון ואורבך? בוא ננסה להקביל לכדורגל שזו שפה פשוטה יותר (-:
אורבך: מאט באזבי (או ביל שאנקלי) – דור המייסדים. עשה את כל הדברים הגדולים לפני כולם. שינה את הענף. וכדומה.
ג'קסון: מוריניו. תמיד הצליח (כמעט, סביב ה-90%) אבל תמיד הקיף את עצמו בגדולים מכולם. שזו אגב הסיבה שלדעתי פופ גדול ממנו.
פופ: פרגסון. אותו מועדון במשך שנים. לקח מועדון קטן ועשה אותו ענק במימדים היסטוריים (היונייטד שלפני פרגסון היו קטנים…). לוקח שחקנים "פחות" טובים ועושה אותם ענקיים בתוך המסגרת שלו.
איך לסדר אותם??? גדול עלי.

גיל שלי 14 ביוני 2014

זו ההגדרה הנכונה ביותר לדעתי. אם הייתי צריך לבנות קבוצה וירטואלית מאפס והבחירה הראשונה היא מאמן בלי לדעת מי השחקנים, כנראה הבחירה הראשונה שלי היתה פופ.

גיל 14 ביוני 2014

המיקום חסר משמעות כקבוצות קרובות ביכולת כמו שראינו השנה. ולדעתי פופ לא עשה דום טעות שנה שעברה. הוא הי מר על טקטיקה מסוימת ונכשל בדיוק כמו שהרבה הימורים מצליחים לו. הייתה סדרה דל אירועים די נדירה זה הכל.

ניינר 13 ביוני 2014

העיקר שהמועדון המתועב הזה הולך להתפרק אחרי התבוסה הזו ורק בגלל זה פופ הוא מס 2 בכל הזמנים אחרי אוורבך. בזכות המצווה הזו לפרק את מיאמי ולהעמיד את לברון במקום הראוי לו

martzianno 14 ביוני 2014

+++

Rondi 14 ביוני 2014

אני חושב שאמנם הסדרה הזו הוכרעה אבל זה נראה לי מוקדם להכריז על מות המכשפה. כל מי שחושב שמיאמי היא קבוצת אינסטנט לא מבין מהחיים שלו. זה מועדון שמהיום שפאט ריילי הגיע אליו מבסס את עצמו בצורה הדרגתית. ספולסטרה לקח את המושכות מריילי באופן הכי טבעי שיכול להיות, מועדון שהצליח גם עם בחירות דראפט (בסדר לא ביסלי) וגם עם רכש בומבסטי וזו קבוצה שמשחקת בדיוק איך שהתכוונו לשחק כשעשו את המהלך הגדול שלהם.

אני התחלתי לחשוש להיט כששמעתי את ספולסטרה אומר במחצית המשחק השלישי שכל מה שהם צריכים לעשות זה לקזז את ההפרש בחצי. הקבוצה שלך ישנה על המגרש ואתה מדבר על הפרשים?!? מיאמי התחילו להאמין יותר מדיי לעצמם שהם יכולים לחזור מכל דבר ונרדמו בשמירה. מבלי להוריד כלום מהעובדה שהספרס משחקים כדורסל עצום!

קודם כל אני חושב שבמשחק הקרוב מיאמי ינצחו את המשחק האחרון שלהם העונה וזה ההבדל הגדול מהקבוצה שהפסידה לדאלאס. לברון היום כן יודע להילחם על החיים שלו. ההפסד בסדרה הוא שיעור חשוב למיאמי אבל לא מעיד על סוף לדעתי.

גל ד 14 ביוני 2014

אני מסכים לגבי מיאמי "קבוצת האינסטנט" ולברון. אני בספק גדול לגבי הפסקה האחרונה.

לברון ווינר ענק, אבל הקבוצה שלו כבר עושה חישובים של עונת המלפפונים. בלי משחק גדול של וייד או בוש ועוד אחד מהרול-פליירס הקבוצה הזו אבודה ואפילו לברון לא יוכל לשנות את זה.

קורא אדוק 14 ביוני 2014

הקינגס נשדדו? די עם הבכיינות הזו
השיפוט היה שערורייתי בכל הסידרה ולשני הצדדים

גיל 14 ביוני 2014

טים דונאהגי שהורשע מספר איך השופטים בסדרה הזו קיבלו הוראה להאריך אותה ל7 משחקים. 27 קליעות עונשין ברבע כשחלקן הגדול היו לא עבירות ברורות מעלות ספק לטוהר הסדרה הזו.

Yavor 15 ביוני 2014

גיל והצל
לא צריך להביא נתונים כדי לראות בעיניים שבמשחק 3 ההגנה לא היתה עילאית. אין לי טענה לכך, אגב – כשההתקפה כל כך חזקה זה טבעי שנותנים קצת פחות בהגנה. אם תעבור על אותה מחצית תמצא כמות גדולה מדי של לייאפים קלים למיאמי, לרוב בגלל בלבול ביציאה לאלן אחרי חסימה, כששניים יוצאים והחוסם נשאר לבד תחת הסל. זה כמעט לא קרה במשחק 4 (הקרדיט לרביץ שכתב על הנקודה הזו ראשון בוואללה). מה שעוד תמצא זה לא מעט בידודים של לברון שחופר באין מפריע על השומר עד לקליעה קלה מתחת לסל, בלי שום נסיון לעזרה או רוטציה, ולא מעט שלשות חופשיות של לואיס והחברים. הרבה מאוד נקודות בתחילת משחק 3 הגיעו מהדברים האלו, וכמעט כולם תוקנו על ידי צוות האימון של הספרס במשחק 4, שם היה ברור (וגם פופ אמר לפני כן) שההגנה חייבת להשתפר כי הם לא יקלעו עוד פעם 76% מהשדה.
ואם אתה מתעקש על נתונים: במשחק 3 מיאמי קלעו 50 נקודות ב-19 מ-34 מהשדה במחצית הראשונה (כולל 7 מ-14 מהשלוש), כלומר 56% שזה הרבה מעל הממוצע שלהם. ברבע השלישי היותר הגנתי הם עדיין קלעו אותו מספר נקודות (25) אם כי רק ב-7 מ-15 מהשדה (שלשה אחת מתוך 3 נסיונות) – לא ממש נורא (47%).
במשחק 4 הם קלעו 36 ב-12 מ-34 מהשדה במחצית הראשונה (מספר הזריקות מספיק קרוב לזה של מחצית משחק 3? תודה). זה יוצא 35%, עם 4 מ-10 לשלוש. ברבע השלישי הם "השתפרו" ל-8 מ-17 (47%), אבל זה נתון משקר כי לברון קלע 19 מתוך 21 הנקודות שלהם ברבע ב-87% מהשדה, כך שאתם יכולים להבין מה היתה האיסטרטגיה הספרסית ועד כמה היא עבדה כאן נכון.

שורה תחתונה – ההגנה במחצית משחק 3 היתה "עוברת", לא מעבר. מה שנתן את היתרון הגדול היתה ההתקפה, וההתקפה בלבד. מראה עיניים, שמגובה הן בנתונים והן בהצהרות של פופוביץ', מוכיח שההגנה עלתה פאזה במחצית משחק 4 ולמעשה נתנה את הניצחון במקרה הזה.
גם בבדיקת הרבע השלישי נראה שההגנה היתה עדיפה במשחק 4 על משחק 3.

גיל 15 ביוני 2014

אחוזי קליעה לא אומרים הרבה כי אפשר לקלוע גם קליעות קשות. ואכן מראה העיניים חשוב. רוב הסלים הקלים נקלעו החל מאמצע הרבע השני כשהמשחק כבר היה בפער גדול.

Comments closed