ליגת שוקי ההון – האם באמת טייקונים = ועדים?

הפוסט הבא מופיע במקום הכי חם בגהנום – http://www.ha-makom.co.il/post/gilshely-rolnik

האם אכן ועד עובדי רשות התעופה הוא הגורם ליוקר המחייה?

גיא רולניק מנהל מאבק ראוי באמצעות דה מארקר על חלוקת הכנסות שוויונית יותר במדינת ישראל. זכויות רבות לעיתון זה, וגם הישגים רבים. כחלק ממאבק זה, רולניק מזהה את הוועדים הגדולים וההסתדרות כגורמים לבעיה, ומציע את המודל הסקנדינבי גרמני כפתרון, אך האם פתרון זה אכן יכול להתקיים במדינה שלפי קברניטיה עדין נמצאית תחת איום קיומי?

*

המאפיין החשוב ביותר של המודלים המצויינים לעיל הנו החשיבה לטווח ארוך, הגישה העסקית לפיה אחד ועוד אחד זה יותר משניים. קשה לי לחוש שמאפיין זה משותף גם לכלכלה הישראלית הבנויה עדין על כח, משחק סכום אפס וכדומה. נדמה לי שמדינת ישראל עדין מתנהלת על פי הטווח הקצר, "בזכות" ה"איום הקיומי" התמידי, כאשר אדם לא בטוח שיחיה מחר, הוא בדרך כלל לא עושה תכניות למחר.

*

ההגיון הקיים מאחורי קיום ההסתדרות בנוי על משחקי הכח הישראליים. זה אך הגיוני לנצל את כוחם של הוועדים הגדולים המצויים בחברות ממשלתיות מונופליסטיות, להטבת תנאי העבודה של שאר העובדים אשר אינם נמצאים במוקדי הכח הישראליים, הבעיה היא שלא זה המצב בהסתדרות הנוכחית. אך אולי הדרך לתיקון הבעיה לא עוברת בביטול הכח הקיים אצל העובדים כיום, אלא בתיקון ההסתדרות?

רולניק מרבה להשתמש במשכורות ה"מקושרים" בבנקים, או אלה העובדים ברשות שדות התעופה כגורמים ליוקר המחייה בישראל. טענה זו לא מחזיקה מים אצלי. באם נבחן את מחירי החשמל בישראל לדוגמה, האם אכן הוא יקר יותר בהשוואה למקומות אחרים בעולם? האם השירות של חברת החשמל הישראלית אכן נחות בהשוואה לסטנדרד העולמי המקובל?

הסטת תשומת הלב אל העובדים בחברת החשמל לדוגמה, הינה דרך קלאסית לניצול הרגשות האנושיים הבסיסיים של קנאה באחר, במקום להתמקד בעיקר. גם שכר עובדי הבנקים לא משפיע באמת על העמלות, מדיניות בנק ישראל לפיה הפוך ההכנסות לעומת המודל העולמי, קרי שני שליש מהכנסות הבנקים בישראל הם מעמלות ורק שליש מאשראי בעוד בעולם המודל המקובל הוא הפוך, הוא הגורם האמיתי. אין באמת קשר ישיר בין תנאי השוק המאפשרים עמלות יקרות, ובין השכר החציוני של עובדי הבנקים.

שכר עובדי רשות שדות התעופה אינו משפיע במאום על יוקר המחיה בישראל, גם אם כוס קפה בארקפה בבן גוריון הוא אחד מפלאי הבריאה.

*

לעומת מדינות אחרות בעולם, נושא הפנסיה התקציבית טופל בישראל ביד חזקה. מובן שעדין ישנם איים שנהנים מאפליה לטובה, בעיקר במשרד הבטחון אך לא רק, אבל מצבנו שפיר לעומת הנורמה העולמית, כלומר גם כאן הכח של ההסתדרות לא מנע היערכות כלכלית סבירה של הרגולציה הישראלית לקראת עידן חדש בפנסיה.

*

ההנחה שביטול כוחה של ההסתדרות תוביל להקמת וועדים בסגנון הגרמני – סקנדינבי הינה הנחה לא מוצקה במיוחד באקלים הישראלי. אני רואה קרבה יתרה דווקא למודל האמריקאי שעשוי לשרור במצב זה, כלומר החזק ישרוד על חשבון החלש. הדרך לתיקון המצב בישראל לא עוברת בביטול המוסדות הקיימים, אלא בשינוי שלהם.

laborday2010

 

 

 

אני אשים לך פלאח
יומן ברזיל (7) - עליה לרגל

22 Comments

יוסי 2 22 ביוני 2014

ענייני ומחודד.
מיד כשהתחלתי לקרוא את הכתבה דנן, קיבלתי את ההרגשה שאולי ליבו של רולניק במקום הנכון, אבל הקישורים הלוגיים שלו לוקים בחסר. ודרך אגב, אם מדברים על ישראל לעומת העולם, בכל נמלי התעופה המתוקנים בעולם מחירי האוכל שערוריתיים (ובכל מגרשי הספורט והמוזיאונים וכיו"ב). נראה לי שרולניק מתעסק במה שמרגיז אותו ומפספס את מה שהורג אותו.

ארז (דא יונג) 23 ביוני 2014

* כולם חוץ מטייוואן (וזה בגלל מועצת צרכנות חזקה ומשפיעה)

תומר הוותיק 22 ביוני 2014

אתה לא חושב שהבעיה נעוצה בצורך כל פעם לתת ״מודל״ לחיקוי במקום לציין מה אנחנו שואפים אליו?
בנוסף אני אטען שישנה הטעייה של הזמן שאנחנו מודדים את המודלים.
הסקנדינביות הן אנומאליה שאני די משוכנע שתלך ותדרדר, זה צירוף של מבנה דמוגרפי הומוגני לחלוטין (אחרי מאות שנים של ״שחיטה של האחר״), סגירות גאוגרפית ואוצרות טבע מרובים על מספר קטן יחסית של תושבים.
עקב ילודה נמוכה,הגירה של מהגרי עבודה (היי,יש כסף חינם) אני לא רואה את זה מחזיק מים.

יריב 22 ביוני 2014

לנורבגיה יש אוצרות טבע, מה יש לשוודים? עץ? ואם כבר, למה סקנדינביה היתה אזור עני עד אמצע המאה העשרים?

אריק האדום 22 ביוני 2014

אני חושב שועדים, במיוחד כמו אלו שיש בישראל, וההתסדרות בראשם, הם הדרך של הסוציאליזם להפנות אצבע משולשת לקפיטליזם. משהו בסגנון "ניצחת, אבל אני אשתה לך את הדם עד הסוף".
מההיכרות שלי את הבנקים הועדים יושבים למקבלי ההחלטות ובעלי העניין כמו עצם בגרון (עם הבדל בין בנק לבנק), ואולי הם לא דואגים לכולנו אבל הם דואגים לעצמם. ואם כולנו נתאגד בועדים, למשל ועד עובדי התקשורת, אז נוכל לדאוג לתנאים יותר טובים, כמו שכר וימי חופש.
הכלכלה הישראלית היא מאוד כוחנית, וכולם מבינים כוח.
אני תוהה מה יקרה אם למשל אם כולנו לא נלך מחר לעבודה. ומחרתיים, ואחרי מחרתיים. כמה זמן ייקח עד שיבואו עם הצעה שתאפשר לנו לחזור לעבודה בתנאים טובים יותר? חלוקת הון צודקת, מתן אפשרויות אמיתיות.
אנחנו ממש לא צריכים לפרק את ההסתדרות, אלא להגדיל את כוחה. להקים איגודים וועדים. לכל מקצוע, לכל דורש.
אחרת זה ייגמר בכוח אחר.

שי 22 ביוני 2014

לתת יותר כוח להסתדרות לא מקביל לנתינת יותר כוח לשכירים במשק ולא יעזור, הרי מה שקורה היום הוא שארית של המצב בו להסתדרות העובדים הייתה מדינה.
אפשר ליצור ולעודד התאגדות בריאה של עובדים, פשוט ההסתדרות היא לא המקום לזה.

שי 22 ביוני 2014

אני לא מסכים כ"כ, כי רולניק בהחלט שם את האצבע על "תופעת טבע" שעולה להרבה ישראלים לא מעט כסף. בחברת החשמל למשל, החלק של המשכורות ממחיר החשמל הוא די זניח, אבל יש אלמנטים בהתנהלות העובדים שעולים לציבור הרבה כסף, כמו למשל 1.5 מיליארד ש"ח עודפים בחשבון שמיועד למימון התחייבויות פנסיוניות, שוועד העובדים נלחם להשאיר במקומם. מצד שני, כמו עם כל תופעת טבע הרבה יותר קל להסתגל מאשר למגר.

חוץ מזה, הניסיון להצביע על כל מיני גורמי-מיקרו כאחראים ליוקר המחיה הישראלי שגוי בעיניי. יש סיטואציית מקרו ידועה היטב, בה תוצר גבוה לנפש צריך לממן הוצאות ביטחון אסטרונומיות; יש עלייה מטורפת ומוכרת במחירי הדיור, שנופלת על חסרי הדירה ומעשירה את המשכירים; ובונוס של הוצאות חינוך גבוהות (ביחס לתוצר), שנובעות ממספר גבוה של ילדים למשפחה ביחס לאירופה (שהיא נקודת ההשוואה המקובלת שלנו בנושא המחירים, בעיקר כשזה נוח) – אפילו אצל משפחות חילוניות-בורגניות.
זה די הרבה.

אלעד אחד 22 ביוני 2014

אני חושב שרולניק שם לו למטרה להצביע על הכשלים הרבים במשק הישראלי, וגם עם נראה שכל פרט ופרט הוא שולי, הרי שההצטברות שלהם יוצרת מעמסה רבה על התקציב. הרי זה לא שמחיר החשמל או מחיר הקפה בשדה התעופה הוא מה שמעיק עלינו, אלא שהכספים ההולכים לרש"ת או להטבות לעובדי חברת החשמל ומשרד הבטחון (ולעוד אי-אלו גופים), באים במקום תקצוב הוגן למשרדי הבריאות החינוך והרווחה למשל.

קרוב של "נער אוצר" 22 ביוני 2014

מחירי החשמל בארץ אמנם לא גבוהים בהשוואה לעולם אבל חברת החשמל מגלגלת חובות ענק שבסוף או שנשלם מכספי המיסים בצורה ישירה (הממשלה תזרים כספים להציל את החברהיעלו את התעריפים ) או שייתנו לחברה לקרוס וכתוצאה מירידת הבטחון של המשקיעים בחברות ממשלתיות אחרותממשלת ישראל נתקשה לגייס אשראי זול מה שיעלה לנו כסף בצורה עקיפה.

גיל שלי 22 ביוני 2014

גם אם זה נכון, זה לא קשור למשכורות אלא לניהול. מאיימים באפוקליפסה באגחים של חברת החשמל כבר למעלה מעשור. החברה אכן מגובה על ידי מדינת ישראל ובמצב הריביות היום ימשיכו לאיים עם האפוקליפסה הזאת עוד הרבה מאוד שנים בלי שיקרה כלום

ליאור 22 ביוני 2014

הסיבה שמחיר החשמל בישראל אינו גבוה היא כי הוא נקבע על ידי המדינה, שקובעת מחיר נמוך יותר מעלות היצור שלו, ולכן חברת החשמל המהוללת בחובות של עשרות מיליארדים. מי ישלם את החשבון הזה? נכון, אנחנו.
הנזק מהמשכורות המטורפות ברשות שדות התעופה (וקשה להאמין עד כמה הם מטורפות – פרטים אצל רולניק) אינו במחירים הגבוהים במסעדות בנתב"ג, אלא פשוט בכך שמי שמשלם אותן הוא, נכון, אנחנו. המסים שרובנו משלמים הולכים, במקום לחינוך ובריאות, למימון משכורות מופרעות.
החינוך הסוציאליסטי שרוב המדינה גדלה עליו עדיין מקשה על הרבה אנשים לקבל את העובדה שהועדים הכוחניים לא מגינים עליהם, אלא חיים על חשבונם. אבל אנשים לאט לאט מתפכחים, ורולניק הוא בהחלט מהתורמים העיקריים לכך.

גיל שלי 22 ביוני 2014

מי שעשה את הקישור בין המשכורות לחוקר המחיה הוא רולניק, לא אני. רולניק זכויות רבות בשיח הכלכלי שמתפתח פה, אך הוא גם משתמש בצורה פופוליסטית במשכורות של העובדים כדי להסביר את יוקר המחיה פה למרות שאין קשר ישיר

ליאור 22 ביוני 2014

מה זאת אומרת אין קשר ישיר? המשכורת האלה מגיעות ישירות מהכיס שלך. עם הכסף הזה היה אפשר להגדיל את סל התרופות, לבנות תשתיות, אולי להוריד קצת מכסים – מה יותר קשור מזה ליוקר המחיה?

גיל שלי 22 ביוני 2014

ליאור אלו טענות מאוד לא מבוססות שלך, טענות שאגב רולניק לא טוען. אולי כדאי שתקרא קודם את המאמר שלו. יוקר המחיה פה קשור הרבה יותר לקבוצות אינטרסים שמרנות על עצמן מתחרות, ממש לא ממשכורות. ישראל סוציאליסטית היום בדיוק כמו שהיא רודפת שלום

ליאור 22 ביוני 2014

לא אמרתי שכל בעית יוקר המחיה היא בעיית המשכורות במגזר הציבורי. ברור שזה רק חלק קטן ממנה (אבל משמעותי). כמו שאמר רולניק, מדובר אכן באוסף של "מיליציות מיסוי" כמו שהוא קורה להן, שמיליציית עובדי המדינה היא אחת העיקריות שבהן. ואם תקרא שוב את התגובה הראשונה שלי, תגלה שלא התייחסתי רק למשכורות – באופן כללי התייחסתי לאותן נקודות עליהן דיברת בפוסט, הטענות שלדעתך "לא מחזיקות מים" – ונראה לי שדווקא נימקתי לא רע למה הן דווקא כן מחזיקות.

איש הפח 22 ביוני 2014

רולניק, כמו יתר חבריו לדה מרקר, הוא נאו ליברל מהסוג השמרן. לפעמים הוא עולה על דברים נכונים אבל בדרך כלל הוא סתם נטפל לקטנות.
המאמר הנ"ל הוא דוגמא מעולה לחוסר מקצועיות ורדידות. בשום מקום לא מוזכרת העובדה שהאוכל בנתב"ג יקר מסיבה אחת פשוטה – קהל שבוי. הרבה נוסעים + מעט מקומות לאכול בהם = מחירים גבוהים. כמו כל סניף בסיטואציה דומה הם בוודאי גם רווחיים מעל הממוצע, בניגוד למה שיכול להשתמע מדמעות התנין שמזילים הזכיינים בנתב"ג.
האמת הפשוטה, וממנה רולניק מתעקש להתעלם, שבמשק הישראלי יש בעיה מובנית של אנרכיה. של בתי משפט שלא אוכפים חוקים (שביתות לא חוקיות, אי כיבוד החלטות בית משפט וכד'), מערכת פוליטית שמתעקשת לא להפעיל רגולציה על המשק, ומערכת אכיפת חוק שאיכפת לה יותר מיחסי הציבור שלה מאשר לעשות את העבודה שלה.
בסביבה כזאת מה הפלא שיחסי העבודה במשק נראים כמו שהם נראים. וועדי העובדים בסך הכל עושים מה שכל ילד יודע לעשות, הם לוקחים מה שנותנים להם, ובישראל למזלם נותנים להם די הרבה. אם יתנו להם פחות אז כמו כל ילד הם קצת יצעקו ויבכו ואחרי זה יסתדרו עם מה שיש. כל השאר זה פשוט סימפטומים של הבעיה הזאת.

פורד פרפקט 22 ביוני 2014

כוס קפה בארקפה בתור פלא בריאה במהדורה הבאה של "מדריך הטרמפיסט בגלקסיה"

יוני דניאל 23 ביוני 2014

כמו שאמרו כאן קודמיי, הכסף הציבורי שהולך על מעט אנשים שחיים טוב דרך הועדים החזקים נוגסים בכסף של תקציב שיכל ללכת למקומות אחרים, ולשנות את ההסתדרות זה דבר כמעט בלתי אפשרי כי כולם שם נגועים בשחיתות המובנית הזאת.
אם כבר צריך ליצור התאגדויות בצורה רוחבית (איגוד מלצרים, איגוד של אנשי מקצוע בתקשורת, איגוד של מאמנים וכו').

א.ק 23 ביוני 2014

היי גיל,
לדעתי תשומת הלב שניתנת לועדים הגדולים עושה נזק לגל ההתאגדויות שקורה במשק.
אשתי חברה בכח לעובדים. ארגון מתחרה של ההסתדרות שפועל למען העובדים המוחלשים. ( למרות שהיה שמח לעובדים חזקים). איני בקיא יותר מדי בפרטים אך אני יכול להגיד שמאבק על עובדי חברת חשמל או הנמלים מעשיר בעיקר את קופת ההסתדרות אך מאבק על עובדים סוציאלים ומורים שהינם עובדי קבלן, מעשיר בסוף את החברה שהממשלה כבר התנערה מהם לפני שנים.
אני עובד במשרד רואי חשבון מהגדולים במשק ואני יכול להגיד שאין דבר יותר גרוע מעובדים לא מאוגדים( בארגונים גדולים). כאשר כל קיצוץ בארוחה, ימי חופשה וכדו׳ חוסך לארגון מליונים, לרוב זה יבוא על חשבון העובדים בשלב הנמוך בהיררכיה.
ולמי שתהה רואי חשבון בישראל מרוויחים ממש גרוע.
תשאלו כל מי שעובד במשרדים הגדולים.
אומנות ניצול העובד.

אדם בן דוד 23 ביוני 2014

המחשבה שהקטנת כוחם של העובדים תביא להטבת המצב היא מגוחכת. הדרך היחידה שבה יהיה איזשהו סיכוי לחלוקת רווחים הוגנת, או הפחתת יוקר המחיה היא לתת יותר כוח לעובדים. אבל לא לאותם עובדים שממילא יש להם כוח- אלא לעובדים החלשים.
שביתת העובדים הסוציאלים היא דוגמא מעולה:
כולם, אבל כולם היו בעדה. לא הגיוני שיגידו לעו"ס שהם לא נכללים בהסכמי השכר של עודי המדינה כי להם מגיע יותר, ואז יפחיתו להם בשכר.
כולם יודעים שהם עובדים בשכר רעב (וזה עוד האלה שעובדים במדינה- רב הרווחה ממזמן מופרטת ורוב העו"סים מרווחים פחות משכר מינימום. כן פחות).
הם שבתו. אפילו המסכנים שנפגעו מהשביתה תמכו בהם. והמשיכו לשבות גם שנקרע להם הלב.
ואז האדון עיני, והגברת יחימוביץ פשוט שברו אותם.
והם חזרו לעבוד בלי תוספת ובניכוי השכר שהגיע להם כששבתו.בזמן השביתה הארוכה והכואבת שלהם, שבתו עובדי נמל אשדוד למשך שעה. שעה! וקיבלו תוספת סטייקים שעלותה דומה לעלות התוספת הצנועה שביקשו אלפי עו"סים.
והציבור שתק. ההסתדרות- שאמורה לארגן את התמיכה הכוללת- סובבה סכין בגבם.
אם תחזור הסולידריות, נוכל להסתדר פה.
אם תחזור לפה התחושה שלא ייתכן שלמעטים יהיה כל כך הרבה ולרבים יהיה כל כך מעט- נוכל להתייצב.
אבל בנתיים אין סיבה שעובדי רשות שדות התעופה לא ימשיכו לעשות מה שבא להם.
הם יודעים שאם לא הם- מישהו אחר יגזור קופון.
עד שלא יבוא מישהו שהאינטרס שלו זה לתקן ולא רק לגזור קופון- המצב לא ישתפר.
ובאנלוגיה לספורט-
בשנים הראשנות של מיץ' כולם ניסו לחלוב אותו.
כל סוכןמנג'רמאמןשחקן עבר נערץ עשה עיסקאות מפוקפקות וטובתו האישיטת מול עיניו. כל מקורב חלב עוד קצת כסף.
הקבוצה לא נראתה טוב, חשבון הבנק של מיץ' לא נראה טוב (יחסית, כן?) והכל נראה על סף קריסה.
פתאום, החליט מיץ' שדי עם הקומבינות. כולם פועלים לטובת המערכת- והכל זורם.
עד שלא תהיה יד מכוונת אחראית, עד שלא טובת המערכת כולה תהיה השלטת- הכל ימשיך להיות רקוב.

גיל שלי 23 ביוני 2014

לייק ענק

duncan 24 ביוני 2014

בכל שדה תעופה בעולם יותר יקר מאשר בחוץ

Comments closed