ליגת שוקי ההון – התזוזה לכיוון השכר בעיצומה

ביפן לא הסתפקו בהרחבה כמותית אשר הגדילה את הרווחים של ההון בלבד. ראש ממשלת יפן השתמש בהון הפוליטי שלו, על מנת להכריח את החברות לשתף את עובדיהן ברווחים שנוצרו להם כתוצאה מהאייבונומיקס. בקרוב הסרט מגיע לישראל

יפן היא ראשונות הכלכלות המפותחות המתמודדת עם הדפלציה. יפן היו הראשונים לנסות הרחבה כמותית, הם גם ניסו להתמודד עם הדפלציה באמצעות הרחבה פיסקלית, ללא הצלחה מרשימה עד כה. התכנית הכלכלית הקרויה אייבנומיקס יצאה לדרך עם הרחבה כמותית אגרסיבית יותר בצורה יחסית, בהשוואה לזו האמריקאית. הרחבה כמותית זו החלישה מאוד את הין, והביאה לקפיצה אדירה בבורסה ביפן. כמו כן, לראשונה מזה הרבה מאוד שנים, נרשמה צמיחה ואינפלציה חיובית ביפן. לאחר מכן השלב השני של התכנית, היה העלאת מס הקנייה ביפן. העלאת המס הביאה לחניקת האינפלציה ושובה של הדפלציה, אך העלאת המס היתה הכרחית, שכן ממשלת יפן רצתה להראות שהיא נוקטת צעדים משמעותיים להקטנת הגרעון התקציבי הגדול בעולם.

*

כיום התכנית עברה לשלב השלישי, החשוב ביותר לטעמי. ממשלת יפן מפעילה לחץ אדיר על החברות הגדולות ביפן, להעלות בצורה משמעותית את המשכורות ביפן. כלומר, ממשלת יפן, בדומה לבנק המרכזי הגרמני, הגיעו להכרה שאין אפשרות להוציא את המדינות מהתהליך הדפלציוני, באמצעות הרחבה מוניטרית (הרחבה כמותית, כלומר סוג של הדפסת כסף) בלבד. ההנחה היא שכדי לצאת מהספירלה הדפלציונית, יש צורך בנקיטת צעדים משמעותיים לחלוקה טובה יותר בין הון למשכורות.

ביפן השנה חברות כמו טויוטה, ניסן והיטאצ'י או כפי שהחברות הגדולות נקראות ביפן – Japan inc, נעתרו לדרישות ראש הממשלה, והסכימו להעלאת שכר הבסיס בחברות אלה בצורה החדה ביותר מזה עשור. משכורת הבסיס בטויוטה למשל עלתה ב1.1% (קצת פחות מדרישות הועד), אך כאשר מחשיבים גם את הבונוס, השכר הכולל בטויוטה עלה ביותר מ3.2%, בזמן של אינפלציה שלילית. כלומר, ראש ממשלת יפן דאג תחילה להגדיל את רווחי החברות, אך בניגוד לממשלת ארצות הברית למשל, הוא לא הסתפק רק בכך. הוא הפעיל לחצים פוליטיים עצומים, על מנת לשתף את העובדים בהגדלת רווחי החברות, ונחל הצלחה כבירה.

*

אם נוסיף לכך את התמיכה של הבנק המרכזי בגרמניה בדרישות הועדים הגדולים להעלאת שכר בסדר גודל של שלושה אחוז בזמן של אינפלציה שלילית בגרמניה, נמצא שהמגמה אכן משתנה בעולם. לאחר שנים בהן המטוטלת נעה בחדות לטובת רווחי הון, על חשבון הקטנת השכר, המטוטלת נעה חזרה. תופעה זו מגיעה גם לישראל באמצעות התאגדות עובדים. בהסכמים הקיבוציים בענף הסלולר והביטוח לדוגמה, ענפים שלא חוו התאגדות עובדים לפני השנים האחרונות, ראינו גם תוספות שכר בסדרי גודל של שניים, שלושה אחוז בשנה, אך גם קביעת רף מינימום העולה בכמה אחוזים על שכר המינימום שעלה לאחרונה באמצעות הרחבת הצו.

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, תופעה זו מתרחשת גם בארצות הברית, הדוגמה החזקה ביותר היא וולמארט.

*

התהליך מתרחש, גם אם נבחרה ממשלת ימין בישראל, חלוקת הון טובה יותר בין הון ועבודה, היא עובדה קיימת. המטוטלת זזה.

 

תחגוג אלירן, תחגוג
הזדמנות אחרונה קרלו - נמרוד איתן

14 Comments

ניתאי 22 במרץ 2015

גיל איך יוצרים איתך קשר בפרטי?

Amir A 22 במרץ 2015

1.1%? עד כמה זה משמעותי? הרי מדובר, מבחינת האדם הבודד, בסכום זניח.

גיל שלי 22 במרץ 2015

המספר החשוב הוא שלושה אחוז כולל הבונוס. במצב דפלציוני זה משמעותי במיוחד, זו תחילתה של מגמת שינוי, זה לא מספר שעומד בפני עצמו

אנונימוס 22 במרץ 2015

ואם זה 3%, אז מה? לאדם שמרוויח 4,000 שקל זה אומר 120 שקל נוספים בחודש. מן הסתם כל שקל חשוב למי שמרוויח משכורות נמוכות, אבל קשה לאמר שיש פה משהו שישנה את חייו.
השקעה במערכות ציבוריות, כמו הבריאות/חינוך/תחבורה הייתה הרבה יותר משפרת את חייו (וחוסכת לו הוצאות) בתכלס מאשר עוד 1000-1500 שקל בשנה

אביאל 23 במרץ 2015

אנונימוס – העניין הוא שהכסף יוצא מהכיס של בעלי המניות ולא מכיסה של המדינה, זה המתכון המנצח לצמצום הפערים, מה גם ששלושה אחוזים נוספים כמו שגיל טוען, בראייה מערכתית תורמים המון, גם אם הסכום זניח יחסית הוא לרוב הולך לצריכה פרטית ומביא לשגשוג גדול יותר.

Amir A 22 במרץ 2015

הרשה לי לפקפק בנושא הבונוס. הרי מי שנהנים מהבונוס יותר אלו העובדים בדרגים הגבוהים יותר. בנוסף, רק כדי לסבר את האוזן, בשביל מישהו בעל משכורת ממוצעת בארה"ב (50K למשפחה) העלאה של 3.2% (אני נדיב ומוסיף את הבונוס שלך) היא תוספת של בערך $100 לשכר החודשי אחרי מיסים. לא משהו שיציל את הצורך להתבסס על ביטוח לאומי בזיקנה.

גיל שלי 22 במרץ 2015

הבונוס מחולק לכולם בחברות שציינתי. זה ההבדל בין יפן לארצות הברית. שים לב שראש הממשלה לחץ על החברות, זה בדיוק מה שאובמה היה צריך לעשות בארצות הברית

Amir A 22 במרץ 2015

גם בחברות שבהן הבונוס מחולק לכולם, האחוז שיקבל סגן הנשיא יהיה גבוה מהאחוז שיקבל עובד הייצור. ועדיין, גם עם בונוס כמו שציינת מדובר על סכום זניח. אתה באמת מאמין ש- $100 לחודש יעשו איזשהו הבדל? וזה עוד למי שמרוויח את השכר הממוצע. לאלו בקצה הנמוך של הסקאלה הסכום האמור נמוך הרבה יותר.

גיל שלי 22 במרץ 2015

היית צודק אילו היה מדובר במקרה חד פעמי. השינוי לא יגיע מכך שיעלו את המשכורות של כולם בשלושים אחוז, אלא בדרך המתוארת כאן

איציק 22 במרץ 2015

לפי התאור שנתת נראה שיש הבדל מהותי בין יפן וגרמניה לבין ישראל. ביפן וגרמניה גם מעמד הבינים מרויח מההעלאה. בישראל לעומת זאת רק השכבות החלשות מרויחות קצת. לא שזה לא חשוב, זה חשוב מאוד, אך מבחינת הצמיחה, אני חושב שאין לזה משמעות גדולה בלי צרוף מעמד הבינים.

גיל שלי 22 במרץ 2015

נכון איציק, אני רק חושב שזה ישתנה גם בישראל, הכיוון העולמי הוא להגדיל את החלק בעוגה של השכר הכולל בחברות, על חשבון הרווחים שנותרים בידיים של בעלי המניות

תומר (הוותיק) 22 במרץ 2015

גיל,
תיארת כאן שהמהלך של ראש ממשלת יפן נחל הצלחה גדולה.
איך מודדים את ההצלחה? עצם זה שהחברות הסכימו לזה?
אגב, ציינת שהממשל היפני דאג ראשית להגדיל את רווחי החברות, בכמה הוא הגדיל אותם?
הסיבה שאני שואל היא, האם בבסיס הטעון שלך על חלקות הון/שכר נכונה יותר, אין אנו צריכים לדבר על מצב שהעוגה נשארת באותו גודל (וכך באמת אנשי ההון צריכים ״לוותר״ על נתח לטובת העובדים) וכך שלושה אחוזים יכולים להיות התחלה של משהו, לעומת מצב שבו הממשלה בצליחה להגדיל את רווחי החברות ב 20% והחברות בתמורה מחלקות ״מתנה״ קטנה בדמות 3%.
הסיבה לשאלה היא, שאם החלוקה ״ההוגנת״ יותר תלויה בהגדלת העוגה, לדאתי יהיה קשה מאוד לקיימה לאורך זמן.

מעיין אוהד מכבי 23 במרץ 2015

המטוטלת אכן זזה, השאלה מתי היא תגיע לישראל (מגמות כלכליות נרחבו כאלה נוטות להגיע לישראל באיחור).
אכן אפשר לראות ניצנים ראשונים להפנמה שצמיחה לא מביאה איתה את כל ה-benefits ברמת כלל המשק כאשר רק חלק קטן משוק העבודה נהנה מהצמיחה. אחד האתגרים הגדולים ביותר של הממשלה החדשה-ישנה שלנו, לצד הדיור, הוא לשפר ולצמצם את אי-השוויון. השאלה המרכזית, בעיניי, היא, איך מגבירים את השילוב של אוכלוסיות כמו החרדים והערבים, שלרוב נכנסים לתפקידים באזור שכר המינימום, לצד צמצום אי-השוויון.

Comments closed