ליגת שוקי ההון – מסביב לעולם ובחזרה

אחד מפקידי הממשל המרוויחים ביותר במקסיקו הנו מר בסיליו גונזלס. האיש נמצא בתפקידו 23 שנה ומרוויח משכורת שנתית בערך של 213 אלף דולר אמריקאיים. בהחלט לא משכורת רעה לאדם בן 70 אשר לא יצא עדין לפנסיה. התפקיד שלו הוא להיות האחראי על משכורות המינימום במקסיקו. במהלך כהונתו משכורת המינימום במקסיקו איבדה 43% מערכה במונחים ריאליים (קרי לאחר התחשבות באינפלציה). לפי חישובים של האקונומיסט, עובד במשכורת מינימום ממוצעת במקסיקו ייאלץ לעבוד כל יום במשך 116 שנה על מנת להגיע למשכורת השנתית של באסיליו.

*

לאחרונה כלכלנים אמריקאיים, בעיקר אלה המרצים באוניברסיטת שיקאגו, מאוד מוטרדים מנושא משכורת המינימום. הם טוענים את הטענות הישנות והמוכרות, משכורת מינימום רק תגביר את האינפלציה, תביא לאבטלה, וכיוצא באלה. ה"הוכחות" שלהם ממשיכות בהשוואה בין המצב התעסוקתי הנפלא בבריטניה ובארצות הברית לעומת המצב באירופה. הם כמובן מערבבים את נושא משכורת המינימום בגמישות מערך העבודה. משום מה מושגים אלה הנם היינו הך עבור אותם כלכלנים מבריקים.

משום מה אותם כלכלנים לא מכירים את מה שקורה במקסיקו לדוגמה. מקסיקו החליטה לפני שנים שהדרך להלחם באינפלציה היא באמצעות דיכוי משכורות העובדים הנמצאים בתחתית הסולם. אכן האינפלציה ירדה מסדר גודל של 22% שנתי בשנת 1991 ל4% שנתי בימים אלה. אך אינפלציה בסדר גודל של 4% היא לא הישג יוצא דופן בעולם בימים אלה. זוהי בהחלט אינפלציה גבוהה. כמובן אל תבלבלו את החברה משיקאגו עם עובדות. מבחינתם אלו חדשות נפלאו לכלכלה שהמשכורות של הרבעונים התחתונים בארצות הברית ובאנגליה נמצאות בירידה מאז שנת 2008, עובדה הכלכלות של מדינות אלה התרחבו במהלך זמן זה.

ככה זה כשמסתכלים על הסטטיסטיקות הלא מעניינות. אחד ההישגים הגדולים ביותר של המאבק העולמי באינפלציה היה ריסון משכורות העובדים בעולם, והגדלת הרווחים של ההון. ההנחה היתה שהגדלת ההון תביא ליותר השקעות, יותר השקעות יביאו ליצירת יותר מקומות עבודה, וכך יווצר גלגל נפלא של צמיחה בריאה. בן ברננקי דיבר כבר ב2006 על הצטברות גדולה מדי של הון בעולם (הוא היה מודאג מהשקעות סיניות באגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות) אשר מעוותות את הכלכלה העולמית. זוהי הנקודה שהפרופסורים המפורסמים מתעלמים ממנה. כיום הגענו למצב בו העודף הגדול של ההון מביא לתחרות אדירה על הזדמנויות מועטות להשקעה, ולחוסר יעילות באפיקי השקעה.

ההון במקום לייצר מקומות עבודה, מייצר תרגילים פיננסיים המגדילים את הכנסותיהם של מומחי אלגוריתמים המשחקים בבורסה, אך נפח המסחר בבורסה הוא מהנמוכים אי פעם. שאר ההון הולך להשקעות באגרות חוב זבל למשל, שכל קיומן נועד לשרת את מי שמסוגל לגייס כסף מהציבור בריבית גבוהה, לשלם לעצמו משכורת יפה, ולהסתמך על ריביות נמוכות שיביאו את המשקיעים הבאים להמשיך לגלגל את הגלגל.

הגיע הזמן לחשיבה חדשה שכבר מתרחשת בדרום קוריאה למשל, המשכורות של העובדים הן לא האוייב של הכלכלה המודרנית, אלא גלגל ההצלה שלו. כלכלות שרוצות זכות חיים, חייבות לחשוב על דרך של חלוקה שונה של ההון בעולם.

*

לשם כך אנו צריכים להפטר מאנשים כמו בסיליו היקר, וצריכים לעדכן גופים כמו הסתדרות העובדים בישראל. האוצר הישראלי צריך להתעסק בחלוקת ההכנסות בצורה רחבה יותר בין כל העובדים בארגון, במקום בהגבלת משכורות בלבד של הבכירים. כלכלנים רבים בעולם נטועים בתיאוריות של העבר, התיאוריות שהיו נכונות לשנות השמונים בהן האינפלציה היתה האיום הגדול ביותר על שלום העולם. הם מסרבים לפקוח את העינים ולראות המציאות החדשה שנוצרה כתוצאה מההצלחה האדירה במאבק באינפלציה. ההצלחה האדירה שהביאה את המטוטלת לנקודת הקיצון ההפכית.

*

כמה חבל ששר האוצר הישראלי לקח את מע"מ אפס כבייבי הפרטי של האגו שלו, במקום להבין את המקום בו גם יוכל לקבל קולות רבים יותר, גם להיטיב עם המצביעים הישראליים בצורה אמיתית, וגם לתרום לכלכלה הישראלית בצורה אמיתית. מי יושב על האוזן שלו לעזאזל? למה הוא לא מצליח להבין שהיועצים שלו מפילים אותו בפח? היתה לו הזדמנות היסטורית. תפקיד שר האוצר נפל עליו בתזמון קלאסי. בהעמקה הנכונה הוא היה יכול לגבש מדיניות כלכלית חדשה בישראל שהיתה מזניקה אותו למקומות אחרים לגמרי על המפה הפוליטית בישראל, וגם מציבה את ישראל בראש השינוי הכלכלי העולמי. במקום זה הוא מתבזה בתכנית מע"מ אפס שנדונה לכשלון, וכבר גורמת לנזקים אדירים. הבנתי היא שאורי שני מניע את העניין הזה, מי יציל את יאיר לפיד ואותנו מהיועץ שלו?

images (1)

הריעו לסוטון
תסמונת האלבום השני

39 Comments

איציק 17 באוגוסט 2014

כרגיל הבנתי חלקית בלבד. מה שלא הבנתי בכלל זה את המשפט "…עובד במשכורת מינימום ממוצעת במקסיקו…" מזה משכורת מינימום ממוצעת המקסיקו? האם יש משכורת מינימום מקסימאלית ומסכורת מינימום מינימאלית?

גיל שלי 17 באוגוסט 2014

פשוט במקסיקו יש כמה וכמה משכורות מינימום לפי מחוזות

מתן גילור 17 באוגוסט 2014

גיל, אפשר, מותר ואולי אפילו רצוי להעביר ביקורת על שר האוצר ועל תכנית מע"מ אפס, אבל לא יזיק להקשיב לו לפני שעושים זאת כדי לדעת באיזה מישור לבקר אותו.
אתה חוזר וכותב לא פעם על הנזק שהתכנית תגרום לכלכלה ועל כך ששר האוצר עיוור לאותו נזק. אבל שר האוצר כבר אמר לא פעם שהוא מודע לזה שייתכן נזק לכלכלה בתכנית הזו. הוא חוזר ומצהיר שאין מדובר על תכנית כלכלית, אלא על תכנית *חברתית*. מבחינתו, הוא מוכן "לדפוק" את כל השאר כדי לסייע למי שיהנה מהתכנית (בהנחה שהזכאים אכן יהנו ממנה ע"ח השאר).
אז כמובן שאין שום בעיה למאוס בדעתו ולסבור שמדובר על עוול חברתי ממעלה ראשונה, אבל לדבר במונחים כלכליים, על תכנית שבאופן מוצהר לא מכוונת לשם, חוטא לעניין.

גיל שלי 17 באוגוסט 2014

מתן, הוא לא ישיג כלום והוא יודע את זה. זה רק אגו. התקנות של החוק כפי שהועברו לקבלנים למעשה מגבילות את ההטבה למאות בודדות של דירות אם בכלל. לעומת זאת אף קבלן לא תכנן דירה בצינור כי אי אפשר היה לתכנן. ביקוש שיתפוצץ מול היצע מוגבל, כך שלמעשה לפיד רק גרם לעצירת התהליך של הקפאת המחירים, ויגרום להם לקפוץ

מתן גילור 17 באוגוסט 2014

מסכים, אבל זה לא משנה את מה שכתבתי או יותר נכון את מה שלפיד טוען שהוא מכוון אליו. הטיעונים לעניין זה צריכים להיות למה בסופו של דבר גם הציבור שהוא רוצה להטיב איתו ייפגע ולא למה זה יפגע בשאר אזרחי המדינה.
זה כמו לנסות להסביר ליהדות התורה למה הזרמת כספים לכוללים פוגע בכלכלה הישראלית. התשובה היא שהמטרה אינה הטבה עם הכלכלה הישראלית, אלא השגת מטרה אחרת ע"ח טובה כלכלית.

יניב פרנקו 17 באוגוסט 2014

כל מה שנשאר ללפיד זה הדיור – מע״מ אפס זה חלק מהסיפור – ללפיד יש 2 משימות – להאריך את זמן הכהונה כדי לראות פירות אם וכאשר ולעשות הכל כדי שזה יעבוד והמחירים ירדו – אם זה לא יעבוד מהר הוא יפעיל מנופים גרועים יותר ואכן הכלכלה תיפגע -אבל כל הרעיון הזה שנקרא יאיר לפיד בנוי על הדיור כרגע .

אהד 17 באוגוסט 2014

הסיפור על באסיליו פשוט מדהים. הייתי צוחק לולא חשבתי שזה קורה גם בארץ. והגבלת שכר (אמיתית) לבכירים היא צעד סמלי. וסמלים זה דבר חשוב. אגב, אם כבר הייתי הולך על הצעד של יחימוביץ' שהציעה שיהיה קשר ישיר בין המשכורת הגבוהה בחברה מסוימת לבין הנמוכה ביותר באותה חברה. כך, עליות השכר בדרגים הבכירים היו גוררים עליה גם אצל העובדים הזוטרים.

פרופסור 17 באוגוסט 2014

מסכים ומחזק.
הפיסקה הראשונה בפוסט היא פשוט אגרוף לבטן.

בקשר לתוכנית של שלי יחימוביץ', נדמה לי שהיא דיברה על יחס של אחד לחמישים. ואני אומר שגם פי 20 זה יחס גבוה מאוד.
כך לדוגמה, אם אני הבוס בארגון שבו המשכורת הנמוכה היא חמשת אלפים לחודש – אני כבר מביא מאה אלף לחודש.
זה באמת לא מספיק?

אני כבר מתחיל לחשוב שבין קפיטליזם קיצוני וסוציאליזם קיצוני אני אבחר בשני. אבל אני עוד לא שם.

אסף THE KOP 17 באוגוסט 2014

סוציאליזם קיצוני הוא גרוע פי כמה.
מה ההגיון בגישה שכולם צריכים להיות עניים באותה המידה ?

איציק 17 באוגוסט 2014

סבא שואל את נכדתו הדיקבריסטית, על מה הרעש? הפגנה סבא. ועל מה מפגינים, שואל הסב. לא רוצים שיהיו עשירים עונה הנכדה. מוזר, מגיב הסב, אנחנו הפגנו שלא יהיו עניים.

Amir A 18 באוגוסט 2014

:-) אם זה לא היה עצוב זה היה עוד יותר מצחיק.

אלעד אחד 17 באוגוסט 2014

זה לא באמת שכולם עניים. בשני המקרים מדובר באליטות שמנסות להגדיל את כוחם והונם ע"ח השאר. בקפיטליזם זה לפחות באופן פחות מוסווה.

גל 18 באוגוסט 2014

הטעות היסודית בהצעה של יחימוביץ' ( ביודעין או שלא ביודעין ) ששוק העבודה המודרני כולל חלוקה להתמחויות – אתה מוציא לחברה חיצונית את החלקים בעבודה שיש מי שיטיב לבצע אותה.
כמובן הדבר בהרבה מקומות הפך לכלי להפרדה בין החברה בפרונט ותנאי ההעסקה שבה, והקבלן החיצוני שלאף אחד לא ממד אכפת מה קורה אצלו ( חברות בין לאומיות משתמשות מצויין בטריק הזה )

ניתן בקלות לעקוף את ההצעה של יחימוביץ' עלידי העברת "ההתמחיות" במשכורת נמוכה לחברה חיצונית – לא זה הפתרון ( במאמר מוסכם גם ועדי העובדים בדור א' לא היו מקבלים את ההצעה )

אהד 19 באוגוסט 2014

לא מסכים. היום בתי המשפט יודעים לעשות הבחנה משפטית מתי העובד הוא עובד קבלן אמיתי ומתי הוא לא. אפשר להקים יחידת ביקורת במשרד האוצר שתעקוב אחרי הדברים האלה.
בלי קשר, כבר היום יש במלא חברות עובדים מן המניין שמשתכרים מעט מאוד. אותם בוודאי אי אפשר להחזיר לסטטוס של עובדי קבלן.

דניאל 17 באוגוסט 2014

אבל למה לא להילחם ב"תרגילים הפיננסיים" הללו שציינת?
נראה לי שקראתי לא מזמן על שר הכלכלה הצרפתי החדש שעורר הרבה מהומות על הנושא, כאשר הוא גם ניסה לדחוף למשהו בסגנון משטרת כלכלה בינלאומית, שתלחם בתרגילים הפיננסיים, דוגמת הרווחים הכלואים למיניהם. האם לדעתך זה לא סביר או בלתי אפשרי?

גיל שלי 17 באוגוסט 2014

מדובר בשני נושאים שונים. אך התשובה פשוטה. אותם גורמים נהנים מהפטור על רווחים כלואים כמו גם מהאלגוטריידינג. הם גם הגופים שבאמת מכריעים מה יקרה בעולם

אביאל 17 באוגוסט 2014

לא סביר בכלל, יש כבר שני עשורים מלחמות מס בין מדינות, תראה איך גוגל, סטארבקס ועוד כמה ענקיות הפכו את אירלנד למרכז בו הן מקימות את המטה האירופי שלהן כדי לחסוך הרבה מס – אם האיחוד האירופי לא הצליח להתמודד מול מדינה קטנה ולא ממש חשובה כמו אירלנד בנושא יהיה קשה מאוד.

אבל יש כבר שינוי בכל מה שקשור לאנשים פרטיים, ממשל אובמה הוציא תקנות חדשות – בהן נאמר שכל בנק בעולם שלא יעביר דיווח על חשבונות בנק של אזרחי ארה״ב לא יוכל לעבוד בארה״ב (במילים אחרות מכת מוות לבנק), על כן נוצרו שלל אמנות מס בין מדינות (גם עם ישראל), ככה לאנשים פרטיים יהיה קשה הרבה יותר להעלים כסף. גם שוויץ נכנעה ללחץ אמריקאי-צרפתי-גרמני והתחילה לשנות את עניין החסינות.

אבל תסמוך על העשירים שהם תמיד ימצאו את עורכי הדין ורואי החשבון החכמים ביותר שימצאו עוד ועוד דרכים להתחמק (בצורה חוקית), למערכות בירוקרטיות מטבען קשה לעקוב במהירות הנדרשת כדי לסתום את הפירצות החדשות.

shadow 17 באוגוסט 2014

מצחיק אותי שאנשים נותנים יד לכל ציד המכשפות הזה.

חשבתם על זה פעם? כל החוקים הקיימים היום בעיניני כסף ומיסים הם במטרה למנוע מאנשים את הכסף שמגיע להם.

למעשה אנחנו חיים, חיים שלמים כשהכסף אותו אנחנו מרווחים בעבודה קשה הוא לעולם לא שלנו.

תמיד יש איזה מס לשלם ותמיד החוקים הם מסובכים אז צריך לשלם לרואה חשבון ואם טעינו או שרואה החשבון טעה אז אנחנו בסכנה משפטית ויכולים להענש או גרוע יותר ללכת לכלא ואז גם צריך לשלם לעורך דין.

שלא יובן לא נכון אני לא חושב שאפשר לנהל מדינות ללא מסים ואני לא חושב שצריך להעלים מיסים, אבל השיטה היום היא פשוט שיטה גזלנית הגוזלת מהאדם הפשוט את הכסף שהרוויח בעבודה קשה.

איני מדבר על חברות ענק ובעלי הון מושחתים אני מדבר על בעלי עסקים קטנים ובנוניים שתמיד מפסידים מכל העסקה הזו.

זו גם אחת הסיבות שהכל יקר כי בעל עסק חייב לגלגל את עול המס לצרכן.

תגובה לאביאל

אביאל 18 באוגוסט 2014

מסכים עם כל מילה.

אהד 18 באוגוסט 2014

זו השקפת עולם מאוד שטחית. "אם אני הרווחתי אז זה שלי". חלק מהשקר שנקרא שוק חופשי.
מדינות מודרניות צריכות לדאוג לרווחה של כל התושבים שלהן, ומשמעות הדבר היא גם לדאוג לחלוקה צודקת של משאבים. אם אתה נגד הרעיון אין בעיה, רק קח בחשבון שהאלטרנטיבה האחרת היא כל דאלים גבר.

אביאל 17 באוגוסט 2014

גיל שלי – עניין האינפציה אכן ירד מסדר היום במציאות הכלכלית של ימנו, אבל מה יקרה אם נחזור לאיום האינפלציה הקודם ? מה עם העניין היותר ריאלי בכל הנוגע למשכורות מינימום – אם המעסיק לא יוכל להרשות לעצמו לשלם משכורת מינימום גבוה ויצטרך לפטר את העובדים כי פשוט לא יהיה רווחי לייצרלתת שירות עם משכורת כזאת ?

אין בשאלות האלה להעיד שאני לא בעד לעלות משכורות, בדיוק ההפך.

גיל שלי 17 באוגוסט 2014

צריך להעלות את המשכורות לרמה שלא תפגע במעסיקים, העקרון צריך להיות מבוסס על אחוז מסוים מהרווחים שייך למעסיק ואחוז מסויים לעובדים, החלוקה בתוך העובדים צריכה להיות טובה יותר (עובדים כולל כל דרגי הניהול). כשהמטוטלת תזוז מספיק האינפלציה תהפוך לאיום ואז שוב ינקטו בצעדים כדי להלחם בה, זו דרכו של עולם

אביאל 17 באוגוסט 2014

אז בעצם שכר בסיס פלוס חלוקה של אחוז מסוים של הרווח לעובדים ? האם גם אז ״בעלי ההון״ לא ימצאו דרכים להפחית את רווחי החברה כדי לצמצם גם את הרווח לעובד דרך כל מיני הטבות או דרכים יצירתיות אחרות להעביר את הכסף מחוץ לתחום של הרווח ?

גיל שלי 17 באוגוסט 2014

אני לא טוען שזה פשוט

אביאל 18 באוגוסט 2014

גיל – בדיוק בגלל זה יש דרך אחרת של חינוך, של יצירת הבנה אצל מי שמרקס מכנה בעלי ההון, שעליהם להבין לבד שהפערים יפגעו בסופו של דבר בהם, מישהו אמר פעם – יום אחד לעניים לא יהיה מה לאכול מלבד את העשירים.

ממליץ לקרוא את דרך הימין החברתי מאת פרופסור משה מאור. בבריטניה, השמרנים אימצו כמה מהרעיונות שבספר וזה בינתיים עובד במידה מסוימת.

גיל שלי 18 באוגוסט 2014

אני מאמין בדרך של הטבות מס על הדיבידנד. אם ניתן מס מופחת אפילו 0% מס על דיבידנד בחברות שדואגות למדרג שכר לפי עקרונות קבועים מהמנכ"ל ועד אחרון העובדים, מדרג שיכלול גם תכנית תגמול לפי עקרונות אחידים, כלומר בונוס אז התכנית בונוס היא לפי ביצועים ולא לפי מעמד בחברה, אופציות אז לכולם (כמובן לא אותה כמות לכולם, אבל אם זה מתאים למנכל זה מתאים גם לאחרון העובדים), יחס סביר בין השכר החציוני בחברה לשכר המינימום, יחס סביר בין שכר המנכ"ל והבכירים לשכר החציוני בחברה, אחוז מסוים מההכנסות לפי התעשייה שייך לעובדים, זה נראה לי טוב יותר מאשר לסמוך על המצפון החברתי לבדו

אביאל 18 באוגוסט 2014

גיל – רואי חשבון מעולים לשחק עם ממוצעים, זאת הבעיה הראשית בימנו, אבל שינויים כמו שהצעת גם יהיו כאלה שיתחמקו מהם עדיין יהוו שינוי חשוב,

אהד 18 באוגוסט 2014

למה ימצאו? מצאו כבר מזמן!
זה מה שהם עושים כדי להימנע מחלוקת דיבידנדים לבעלי מניות וזה מה שיעשו כדי להקטין את שורת הרווחים = גורפים משכורות עתק.

אביאל 18 באוגוסט 2014

אהד – מצד שני, אם שכר המנהלים יהיה נמוך יותר אז יהיה יותר כסף לבעלי המניות, עכשיו בהרבה מאוד מקרים מדובר על בעלי הון שהם העשירים ״האמיתיים״, הרבה יותר מאשר שכבת המנהלים.

אהד 19 באוגוסט 2014

אביאל, ברוב המקומות המניות אולי מרוכזות אצל בעל ההון המרכזי, אבל עוד אחוז לא מבוטל מהן נמצא אצל הציבור. לכן כדי למנוע את החלוקה גם לציבור, בעל ההון המרכזי תופסים תפקיד בכיר כמו מנכל ואז דרכו גורפים הון.
בחברות קטנות יותר זה בכלל ככה.

גור אילני 17 באוגוסט 2014

מה בעצם הסיבה שאינפלציה כבר פחו מאיימת? האם זה בגלל הגלובליזציה שבעצם מווסתת את המסחר במטבעות? או שיש ידע יותר נרחב לשימוש הממשלות? כי אם זה השני, אז האם עלול לקרות מצב שבו יידרש ידע חדש לטיפול באיומים חדשים (לדוגמה המסחר הממוחשב והשלכותיו) – שלא יהיה בידי הממשלות?

מעיין אוהד מכבי 17 באוגוסט 2014

גיל, סוגיית חוסר השוויון בהכנסות היא אחת הסוגיות המוזנחות שיש, וזה לא מפתיע מאחר שמרבית הפוליטיקאים נתמכים ע"י בעלי הון כאלה ואחרים, שכמובן מרוויחים ונשכרים רבות מחוסר השוויון.

מעניין לראות שזאת לא בעיה מקומית אלא כלל עולמית, ויפה ומומלץ לראות את הקטע הבא של ג'ון אוליבר האדיר בסוגיה – https://www.youtube.com/watch?v=LfgSEwjAeno.

אפילו בארה"ב זיהו את הבעיה הזאת וניסו לטפל בה אבל כמובן שאובמה נתקל בחומה הבצורה של בעלי האינטרסים.

לעניות דעתי, פתרון יצירתי וריאלי יחייב את כל המעסיקים שיש להם מעל 500 עובדים (או כל רף אחר שנשמע הגיוני לתעשיינים וכדומה, והדברים נכונים בפרט לגבי חברות בעלות השפעה ניכרת על צרכנים, כגון בנקים, חברות ביטוח ופיננסיים, חברות מזון ושיווק מזון, תקשורת, נדל"ן וכדומה) להצמיד את השכר של העובדים המשתכרים מתחת למשכורת הממוצעת במשק למדד המחירים לצרכן.

ההצעה שלי מתבססת על יצירת תמריץ לחברות גדולות, שמשפיעות בצורה ניכרת על יוקר המחייה, להגביל את עליית המחירים, ולקחת בחשבון שכל העלאת מחיר תחייב אותם להגדיל את ההוצאות שלהם.

מעיין אוהד מכבי 24 באוגוסט 2014

העובדה שאף אחד לא מצא לנכון להגיב לדברים שכתבתי מעלה לי חשש קל, מאחר שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה – התגובות כאן, שבעבר היו קרקע פוריה לדיונים מעניינים כמעט כמו התכנים באתר, הופכות אט אט למעגל סגור של אנשים שכותבים את אותם הדברים לאותם האנשים.

שימו לב.

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

מעיין, סליחה שלא זכית לתגובה. ההצמדה למדד יוקר המחיה היא לא פתרון מספק. למען האמת, המנגנון הזה קיים בערך, דרך שכר המינימום. זו הסיבה שסיפקתי בעבר פתרון שהוצע על ידי, תוכל לקרוא בחיפוש בגוגל תחת – תכנית דה באזר לקידום השוויון

מעיין אוהד מכבי 24 באוגוסט 2014

גיל,

תודה על התגובה.

שכר מינימום לא רלוונטי למרבית המשתכרים במשק.
לכן התייחסתי לשכר שנמוך מהשכר החציוני או משהו דומה.

צריך ליצור מנגנון שלא רק ישקף את העלייה במחירים השונים, אלא גם ייצור תמריץ למי שמעלה אותם לחשוב פעמיים לפני העלאת מחירים (מה שלא קיים היום).

ארז (דא יונג) 18 באוגוסט 2014

גיל, אתה סתם מעליל עליו. המשכורת נטו שלו היא כ 160 אלף דולר לשנה בלבד. :)

(המשכורת החודשית שלו שוות ערך ל 61 משכורות מינימום)

http://www.jornada.unam.mx/2014/04/08/politica/010n2pol

גיל שלי 18 באוגוסט 2014

נגדיר את זה כך, ראיתי טיעונים רציניים בהרבה מהכתוב במאמר זה, ועדין לא השתכנעתי. לטעון ששכר המינימום דופק את החלשים זה נחמד, זה לא תואם למציאות שאני מכיר היטב כבעלים של חברת סקרי השכר הגדולה בישראל

אריק האדום 18 באוגוסט 2014

שני פתרונות:
1. מהפכה, אלימה.
2. כינון ועדים.
האפשרות השנייה כבר יצאה לדרך, ביותר ויותר ארגונים קמים ועדים שודאגים לעובדים שלהם.
אני יודע, גם לועדים יש כוח, גם הועדים הופכים מושחתים.
אבל אני מעדיף את הרעל הזה, יותר אנשים מצליחים לשמור את הראש מעל המים בשיטה הזו מאשר בשיטה של הקפיטליזם החזירי.

Comments closed