ליגת שוקי ההון – דרושה מהפיכה?

סוף השבוע היה פשוט נורא. התמונה של דניאל טרגרמן החמוד במדי נבחרת ארגנטינה גורמת לי לדמוע בכל פעם שאני רואה אותה. הלוואי והיינו מצליחים להרגיש את אותה עצמה של רגשות גם כלפי הילדים שמתים בצד השני, ועוד יותר מכך, הלוואי והצד השני היה מרגיש כך כלפי כל הילדים שנופלים חללים למאבקים שאין להם שום חלק בהם. אם זה היה המצב, אם רק שני הצדדים היו רואים באויב בן אדם ולא מפלצת, אולי דברים היו שונים פה. בלב כבד אני כותב על הדברים הרגילים.

*

דה מארקר בראשותו של גיא רולניק, מרכזים את כל המאמצים במה שהם מכנים, מליציות המיסוי הפרטיות והציבוריות. הטענה היא פשוטה, כדי להביא את המשק הישראלי למיצוי מלוא הפוטנציאל שלו, יש לבטל את שיטת הקאסטות הנהוגה בישראל, כלומר המקורבים לצלחת יוצרים מונופולים מוסווים בחסות החוק, ודואגים לשמר את המצב באמצעות שיתוף פעולה עם ההסתדרות אשר מצידה מוכנה להקריב את טובת רוב העובדים במשק, על מנת לשמר ולחזק את מעמדם של העובדים המקורבים, קרי הוועדים הגדולים.

המקורבים לצלחת לפי גישה זאת הם משרד הבטחון, הטייקונים בעזרת המשת"פים ברשויות השונות, והוועדים הגדולים השולטים במשק.

אני מאמין קטן במהפיכות, אני מאמין גדול יותר בתהליכים. אי אפשר לטעמי לשנות את הכלכלה מקצה לקצה באמצעות מכה אחת, יש צורך בתהליך ארוך. בפוסט להלן אפרט את הסיבות שגורמות לי להיות אופטימי, הסיבות שבגינן אני מאמין שההסתדרות עומדת בפני שינוי שייכפה עליה ככורח המציאות. כמובן שאם היה לנו שר אוצר אשר היה מנסה להנהיג את התהליך, ומנסה לשנות את התנאים בצורה כזאת שתזרז את ההסתדרות להשתתף בתהליך, לחזק את העובדים החלשים והלא מיוצגים, וליטול את הכח העודף מאלו שצברו אותו במשך השנים, התהליך היה מהיר יותר.

*

הועדים הגדולים במשק נמצאים תחת מתקפה תקשורתית ולא מהיום. הסיבה לכך היא פשוטה, מפת האינטרסים של חלוקת ההכנסות בישראל משתנה, כפי שהיא משתנה בכל העולם מאז שנת 2008. בעוד שבעבר האינטרסים של המעסיקים הגדולים במשק חפפו לאינטרסים של יו"ר ההסתדרות, מאז שנת 2008, ובמיוחד לאחר המחאה החברתית, האינטרסים משתנים לנו מול העינים, וכאן אנסה לתאר את השינוי שלהם.

*

ההסתדרות אמורה להוות כח נגדי בשוק יחסי העבודה, לכוחם של המעסיקים. למעשה אמור להיות כאן תרגיל נחמד, לנצל את כוחם של הוועדים החזקים בחברות ממשלתיות כמו חברת החשמל, רשות שדות התעופה, הנמלים, על מנת לחזק את כוחם של אלה שאין להם שום מעמד בשוק.

ההסתדרות ניצלה כח זה בעבר לשם העלאת שכר המינימום לדוגמה, הסכמי שכר קיבוציים, הרחבות של הסדרי עבודה ועוד ועוד.

*

לכאורה אם נסתכל על העולם דרך משקפים ישראליות טיפוסיות, קרי במשחק סכום אפס, האינטרס של המעסיקים הגדולים במשק הוא הפוך לזה של יו"ר ההסתדרות. בעוד האינטרס שלהם הוא לשלם כמה שפחות לעובדים, האינטרס של ההסתדרות הוא לדאוג שהעובדים יקבלו נתח גדול יותר בעוגה.

מכאן ניתן להבין שהמעסיקים הגדולים במשק צריכים לנקוט בצעדים אשר יביאו את ההסתדרות למקום בה הם משיגים הישגים במגרש הממשלתי, ומוותרים בתמורה על הישגים במגרש של משכורות העובדים היוצאים מכיסם של המעסיקים הגדולים.

המעסיקים הגדולים הם לא מקשה אחת. מנהלי חברות ההייטק לדוגמה לא מבזבזים את הזמן בשמוזינג עם יו"ר ההסתדרות. הסיבה לכך היא פשוטה. בחברות ההייטק, הוצאת השכר המשמעותית היא על שכירים בעלי כח מיקוח. שכירים אלה לא זקוקים לכח המיקוח של ההסתדרות על מנת לדאוג לאינטרס של עצמם, והם מקבלים את התנאים הטובים ביותר שהשוק מאפשר להם לקבל.

בקצה השני של הסקאלה מצויים מעסיקים אשר הוצאת השכר המשמעותית שלהם היא השכר לעובדים נטולי הכשרה משמעותית, עובדים אשר אין להם יכולת מיקוח עצמאית מול מעסיקיהם. כמובן בדיוק מסיבה זו, תמצאו את המעסיקים הללו במעגלים הקרובים ביותר ליו"ר ההסתדרות, בדיוק מהסיבה שההסתדרות יכולה לגרום נזק משמעותי למעסיקים מסוג זה.

*

אם ננסה להכנס לנעלי המעסיקים מהסוג השני לרגע, נמצא כי לנו כטייקונים ממש אין עניין בתנאי השכר של עובדי חברת החשמל לדוגמה. שכרם אינו משפיע על כוחנו, ולא על הרווחים שנפיק מהחברות שלנו, עד שנרצה להפעיל תחנת כח משלנו.

מכאן אנחנו נשמח שיו"ר ההסתדרות יתמקד בעזרה לאנשי הועד הגדול של חברת החשמל, בתנאי שלא יהיה קשר בין התנאים שעובדים אלה יקבלו, ובין שיפור התנאים של העובדים המועסקים על ידינו. כמובן שלא ניתן להבחר שוב לראשות ההסתדרות בלי קשרים טובים עם ועד עובדי חברת החשמל, כך שהאינטרס שלנו חופף לאינטרס של יו"ר ההסתדרות.

*

מכאן המטרה שלנו כטייקונים ברורה, אנו נשאף להפריד בין הכח של עובדי החברות הממשלתיות הגדולות, ובין שאר העובדים במשק. האינטרס שלנו יחפוף את האינטרס של יו"ר ההסתדרות, עד שיצטרפו להסתדרות עובדים רבים נוספים, עובדים שיהיו מאורגנים מספיק כדי להוות כח גדול יותר בהסתדרות, כך שכוחם יהיה גדול מזה של חברי הוועדים הגדולים.

*

מטרת המשחק פשוטה אם כן. אנו צריכים לדאוג לכך שכוחם של הועדים הגדולים בהסתדרות יישאר חזק מספיק, כך שההסתדרות תמשיך להתמקד בשיפור התנאים של ועדים אלה, ותשקיע פחות תשומת לב בעובדים אחרים.

*

העניין הוא שהמשחק הזה משתנה אל מול עינינו. בעקבות 2008 בעולם כולו השכירים מבינים שמצבם טוב פחות ממצבם של מי שמרוויחים את כספם באמצעות שוק ההון. השכירים גם מבינים שכוחם ירד לשפל המדרגה, ולכן הם מחפשים למנף את כוחם, כך נוצרים ועדים חדשים אשר מצטרפים להסתדרות. אנא זיכרו, לנו כטייקונים מדובר בחדשות נוראיות. האינטרס של יו"ר ההסתדרות נפרד מהאינטרס שלנו בהתמדה. ביום שכוחו הפוליטי בהסתדרות לא יושפע עוד מכוחם של הועדים הגדולים בלבד, כדי להבחר שוב לתפקידו הוא יצטרך לשאוב כח מדאגה לשאר העובדים המאוגדים תחת ההסתדרות. המשחקים שיכולנו לשחק בעת שהאינטרס שלנו כטייקונים חפפו לאינטרס של יו"ר ההסתדרות, לא יתאפשרו עוד כאשר האינטרסים שלנו ושל יו"ר ההסתדרות לא יהיו מיושרים.

על כן נאלץ לשנות את המשחק ששיחקנו, עלינו לדאוג להחליש את כוחה של ההסתדרות באמצעות אותם אמצעים שלהם דאגנו כאשר האינטרסים שלנו היו מיושרים. כל ההישגים שהושגו עבור הועדים הגדולים, הופכים להיות כלי הנשק שלנו בדאגה מפני האינטרס החדש של יו"ר ההסתדרות.

זו הסיבה שאנו עדים למתקפה על הועדים הגדולים במשק ולא מהיום.

*

העניין הוא פשוט. נפלה לידי יו"ר ההסתדרות הזדמנות פז, הזדמנות להחזיר את ההסתדרות למעמד משמעותי בכלכלה הישראלית, ולא כמשרתם של בעלי האינטרס הגדולים במשק. המתקפה התקשורתית על הועדים הגדולים במשק, עשויה להוביל את ראשיהם לחזור אל עמדת המוצא. הדרך הטובה ביותר שעומדת לרשותם, היא להוכיח שהם לא האויבים של שאר השכירים במשק, אלא הידידים הטובים ביותר שלהם.

ראשי הועדים יכולים לעזור ליו"ר ההסתדרות באמצעות וויתורים על הישגים מצומצמים ולא משמעותיים כגון סטייקים ביום חמישי, חשמל חינם וכיוצא באלה, על מנת להשיג הישגים משמעותיים אמיתיים לשכירים אשר זקוקים לכח המיקוח של ההסתדרות בישראל. בתמורה הם יקבלו לגיטמציה ציבורית שכיום נשללת מהם בהתמדה.

השאלה הגדולה היא האם ראשי הועדים ויו"ר ההסתדרות קוראים את אותה מפה?

הורד

 

 

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

עונת המלפפונים 41: טעות? לעולם חוזרת
אובר-אנדר העונה של מכבי ת"א (וידיאו)

36 Comments

no propaganda 24 באוגוסט 2014

ניתוח מעולה!

קורא 24 באוגוסט 2014

קראתי בעניין רב את השטויות שרולניק כתב על סילבן שלום ועל כיל. רולניק חי בעולם אוטופי בו ברגע שתיפטר בעיית כיל ייפתרו כל הבעיות בעולם במקביל והכסף שהמדינה תקבל ממסים יזרום מיד למקומות שאליהם הוא צריך לזרום – ובכן, מדובר בשטות.

אני מעדיף שכיל תמשיך לפנק את העובדים שלה בשכר גבוה מאשר שהוא יזרום כמסים למדינת ישראל שתחלק אותו לתקציב הביטחון. אם המיסוי של כיל אכן יעלה, בניגוד להסכמים איתה אגב, יפוטרו עובדים של כיל שייפלטו לעולם האבטלה במקומות הכי קשים בישראל, בדרום, ויעלו למדינה הרבה יורת כסף בדמי אבטלה מאשר השיפור שתקבל מדינת ישראל בשיעור המס שהיא גובה מכיל כיום.

ברור שהמטרה הראשונית היא משק עבודה יעיל ומנוטרל מאינטרסים, הבעיה היא שאם כל החברות הממשלתיות יעבדו ביעילות וגם המשק הפרטי, אחוז האבטלה בישראל יעלה פלאים, מאחר והפיריון של העובד הישראלי נמוך במיוחד כיום, אז אולי הפיריון של אלה שעובדים ישתפר אבל מה עם כל אלה שיושלכו לרחוב?

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

קורא – כלכלה לא עובדת כך. אם הפריון של אלה העובדים בחברות הממשלתיות יעלה, יעלה איתו הפריון של שאר העובדים בישראל. התמונה שאתה מצייר היא ממש לא מדויקת. העלאת המיסוי על כיל לא תניס מפה את החברה, והרווחים העודפים לא ממש הגיעו לכיסי העובדים של החברה.

אביאל 24 באוגוסט 2014

גיל – קראתי ניתוח פעם שאומר שעודף כוח האדם בכל משרדי הממשלה עומד על 30 אחוז בקירוב, בדיוק כמו שקורא אמר, לעיתים המדינה צריכה לקבל את חוסר היעילות הזאת.

הכל מתחבר לעובדה הדי מצחיקה, שלמרות כל הדה רגולציה, השוק החופשי, הגלובליזציה, מיקור החוץ וכו׳ כוחה של הממשלה מתוך התמ״ג עולה בקצב קבוע ובכל העולם.

ירוק 24 באוגוסט 2014

מה שגיל אמר.

שכיל "תמשיך לפנק את העובדים שלה בשכר גבוה"?

הצחקת אותי. מדובר אולי בעשרים עובדים כאלו.

קורא 24 באוגוסט 2014

זה ממש לא נכון. השכר של עובדי כיל הוא בהחלט גבוה ביחס לעובדים בישראל, אתם מוזמנים לפתוח דוחות ולקרוא. זה נכון שלא כל הכסף מרווחי היתר של החברה חילחל לכיסי העובדים, וגם שכר הבכירים בה הוא מופרז, אבל חלק ממנו בהחלט הגיע לכיסי העובדים.

העלאת המיסוי לא תניס את החברה כי ים המלח אכן נמצא בישראל, אבל היא בהחלט תגרום לחברה להדק את החגורה, להוריד שכר לעובדים ולפטר עובדים שהיום היא לא מתעסקת איתם כי אין לה אינטרס, כל עוד הרווחים יותר גבוהים.

בקיצור, מה שניסיתי להסביר זה שהעולם מורכב ושלא הכל בחיים זה שחור ולבן.

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

ברור שלחברה יש כל הזמן אינטרס לצמצם בהוצאות השכר שלה, זה משאיר יותר כסף בכיסיהם של בעלי המניות, לכן אני חולק על גישתך, העלאת המיסוי לא תגרום לחברה להדק את החגורה דווקא בהוצאות השכר של העובדים, אם כבר אז אולי בהוצאות שכר הבכירים

קורא 24 באוגוסט 2014

כבר הוכח בעבר שחברות שנקלעו למשבר, גם אם נותרו רווחיות, הלכו דבר ראשון לשכר הזוטרים ולפיטורים ולא לשכר הבכירים, ע"ע, חברות הסלולר.

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

חברות הסלולר הן באמת דוגמה מצוינת לכך שסך העבודה בתחום לא ירדה אלא להיפך, למרות הפגיעה ברווחיות. נוצרו הרבה יותר מקומות עבודה בחברות שנפתחו לעומת מקומות העבודה שנגרעו

קורא 24 באוגוסט 2014

מבחינת מקומות העבודה שנוצרו זו דוגמה לא כל כך טובה מאחר וניתנו זכיונות לחברות חדשות באותו ענף. אם כיל תחליט לפטר עובדים, לא יקום ים המלח 2 בדרום.

צור שפי 24 באוגוסט 2014

השאלה שלי אליך גיל היא מה המשקל השלילי היחסי של כל אחד משלושת הגורמים הבאים על תחלואי המשק:
1. הטייקונים ומשפחות הכסף.
2. מערכת הבטחון.
3. הוועדים הגדולים. באלה אני מונה את עובדי הנמלים (ים ואוויר), חברת החשמל, רכבת ישראל ואולי עוד אחד או שניים.
אני שואל את השאלה כי אינני כלכלן אבל תחושתי היא שמאוד מאוד מגזימים בנזק שמסבים הוועדים. נראה לי שחשמל חינם או משכורת של עשרים-שלושים אלף שח למנופאי בנמל משקלם בטל בשישים מול אופן התנהלות הבנקים, הדנקנריזם, המיסוי הכבד על מוצרי יבוא נבחרים, המשכורות הגבוהות והפנסיות המוקדמות במערכת הבטחון וכו׳…

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

כידוע לך איני כלכלן. אך עדין אנסה להשיב לך. לדעתי הנזק העיקרי שנגרם לכל משק בעולם, הוא הנזק שנגרם כתוצאה מהטיות של השוק הכלכלי, שוק הכסף, אל עבר הכח. הכוונה שלי פשוטה, ברגע שיש גורם שמנצל את כוחו העודף על מנת לייצר לעצמו רווחים, נגרם נזק מהותי לכלכלה.
מכאן שהנזק האמיתי נגרם על ידי אלה שמשתפים פעולה עם הטייקונים, והמשקל העודף לבטחון. הוועדים הם חלק ההמשתפים האלה. הם הפכו להיות קולטי ברקים רק כאשר הטייקונים והחזקים האחרים, היו צריכים שעיר לעזאזל שיסיט את הלחץ מהם.
אני לא רואה נזק אמיתי שנגרם לכלכלה כתוצאה מתנאי השכר בנמל, בחברת החשמל, בבנקים. הנזק האמיתי הוא בדרך בה מנצלים הגורמים החזקים במשק את התנאים האלה כדי לחסל את התחרות

אלעד 24 באוגוסט 2014

הנזק הוא לא בחשמל חינם, אלא בכח הלא-פרופורציונלי שיש לועדים האלו יחסית ונישיבה שלהם על ה"שאלטרים". זה עוד גורם לחלוקה בלתי-שוויונית במשק.
הנזק הרבה יותר גדול כשחושבים מה היה יכול להיות אם הכח של העובדים היה מאגד בתוכו את רוב השכירים במשק ומביא לשיפור בתנאיהם של השכירים שאינם מאוגדים בקבוצות אלו. כיום מי שלא נמצא בקבוצות הכח, סובל כל הזמן מעלייה ביוקר המחיייה, הנגרמת גם בשל קבוצות אלה, כאשר מנגד אין עלייה בתנאי העובד הלא מאוגד ואין לו שום מנוף בו אפשר להיעזר.

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

זה בדיוק הנזק שמתואר בפוסט

אלעד 24 באוגוסט 2014

רק חיזקתי… אני אגב חסיד גדול של גיא רולניק

קורא 25 באוגוסט 2014

משרד האוצר עושה מאמץ אדיר להשחיר את ארגון העובדים של חברת החשמל ואת המשכורות כדי לאפשר את ההפרטה – שתוביל להעלאת מחירים. כרגע הגרעונות האדירים של חברת חשמל נגרמים בגלל שהמדינה מסבסדת את עלויות הפקת החשמל וכל פעם שתעריף החשמל מועלה היא סופגת ביקורת. יצרן פרטי יוכל להעלות את המחיר, ממש כמו שקרה בתאגידי המים. אם בכלל, הבעיה האמיתית במשכורות של חברת חשמל היא עלויות הפנסיה, ממש כמו במערכת הביטחון, ואת הבעיה הזו לא יפתור משרד האוצר או הפרטה של החברה.

אביאל 24 באוגוסט 2014

סתם אנקדוטה לגבי חברת החשמל, על אף חוסר יעילותה, סעיף המשכורת שלה הוא מתחת לממוצע העולמי, מה גם שכמעט כל ההפרטות של חברות חשמל לאומיות בשני העשורים האחרונים הביאו בסופו של דבר נזק לכלכלה, גם לעובדים וגם לטיב השירות (זמינות החשמל, מספר התקלות, יעילות אנרגטית ושירות לצרכן הסופי), צריך למצוא דרך ביניים.

עוד נקודה שחשוב להדגיש בעניין של החשמל בישראל, הוא זול ובקיצור המדינה מסבסדת את החשמל לאזרחים, אם זה טוב או רע זה כבר דיון אחר. בכל מקרה על המהומות בתקשורת בעיקר מול חברת החשמל תמיד היו נראות לי קצת מוגזמות, עד שפתאום נחשפו על ההטבות ליזמים הפרטיים, יותר מזה, התחנה החדשה באשלים (אני חושב), מבחינת יעילות אנרגטית שווה לתחנות הישנות של חברת החשמל ולא מתקרבת לחדשות, פה רואים בדיוק את העניין של הטייקונים, ככה השיטה עובדת – יוצרים הד תקשורתי וכך ציבורי, מפריטים את החברה והטייקונים גוזרים קופון.

מתן גילור 24 באוגוסט 2014

וזה רק קצה הקרחון.
תאר לך מצב בו ראש ממשלת הכדורגל הוא יו"ר הסתדרות לשער ועוד יו"ר הסתדרות לשעבר טייקון במדינת הכדורגל…

לגבי פיסקת הפתיחה – נכון, אבל אם רק צד אחד מרגיש כך זה יכול לעלות לו בעוד הרבה בני 4.

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

לא רואה איך צער אמיתי שלנו על כל ילד שנהרג, יגדיל את מספר ההרוגים אצלנו

מתן גילור 24 באוגוסט 2014

"הלוואי והיינו מצליחים להרגיש את אותה עצמה של רגשות גם כלפי הילדים שמתים בצד השני"
אם צער היה הרגש היחיד שנכנס לתכולת המשפט זה משהו אחד. שנינו יודעים שזה לא המצב (אולי אצלך כן, אבל אצל מרבית האנשים לאו).
למשל, אצלי יש תחושה חזקה שאני מוכן לפעול להכרעה כדי שזה לא ישנה. אם היתה לי הרגשה דומה כלפי ילדי עזה, מן הסתם שההרגשה שלי לגבי המצב היתה שונה לחלוטין.
אני לרגע לא מתנצל שהילדים שלי חשובים לי מהילד של השכן ותמיד הרגשות שלי כלפיהם יהיו עצמתיות יותר ושל השכן כלפי הילד שלו. אם זה היה אחרת, הייתי נותן לעצמי מינוס 2 נק' בסעיף אבהות.

ולפני שמישהו קופץ – צר לי על כל בלתי מעורב שנפגע, אבל צר לי יותר על אלו שבצד שלי.

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

זה רק אנושי שהקרוב אליך חשוב לך יותר. גם אני מסתובב גמור מיום שישי ולא כאבתי כך קודם

אסף THE KOP 24 באוגוסט 2014

אתם כותבים על איך רצוי שכל צד ירגיש כלפי ילדי הצד השני החפים מפשע הנהרגים, וזה באמת יפה מאוד ונכון ברמה האוטופית(על אף שאותי האמירה מקוממת כי היא יוצרת השוואה מופרכת בין תרבות המוות הפלסטינאית לקדושת החיים הישראלית, אבל שיהיה).

יחד עם זאת, לפני שמרגישים צער כלפי נפגעים בצד השני, רצוי להרגיש חמלה כלפי הנפגעים בצד שלנו. הנה, מסתבר שאחת הנפגעות בירי חמאס על גן יבנה היא אותה עדן אברג'יל שהצטלמה לפני מס' שנים, בחוסר טעם, עם אסירים פלסטינאיים אזוקים. לכו תקראו את הטוקבקים – חבורת יהודו-נאצים לכל עניין ודבר חוגגים על דמה ומצטערים שלא נפגעה קשה יותר. שמדברים על הימין הקיצוני, צריך לזכור שהסמול מכיל לא מעט חלאות משל עצמו.

אז זה יפה שמבקשים להתעצב על מותו של ילד פלסטינאי חף מפשע, אבל שאותם האנשים ממש קוראים למותה של פצועה מרקטה, זה הופך למופע של צביעות.

אלעד 24 באוגוסט 2014

השנאה בין המחנות הגיעה לשיא, אסף. לך תבדוק מה היו התגובות על מותהנ של מאי ליברקז, שכל חטאה היה שהיה לה חבר סודני. זה פסול מכל צד ולא צריך לעמוד אחד מול השני

the bird 25 באוגוסט 2014

צודק מתן לחלוטין.
אני אחזור על הציטוט הידוע
"עדיף 1000 אימהות בוכות של האוייב על אימא שלי (או של מי מעמי)"
ואין מה לומר בנוסף שכל כך משנה הכוונה
של החמאס לפגוע בילדים נשים לעומתינו
שזה בכלל משנה את כל הויכוח כמו שאסף רשם.
כואב הלב ונחמץ…לא יכולתי לפתוח דף חדשות כל השבת…):

אריאל גרייזס 24 באוגוסט 2014

ניתוח נהדר שאף פעם לא חשבתי עליו. אתה חושב שרולניק בעצם הוא כלי שרת בידיים של הטייקונים להסית את ההסתדרות להמשיך בדאגה למוקדי הכוח הממשלתיים?

סוס זקן 24 באוגוסט 2014

אתחיל מהשאלה האחרונה: האם ראשי הועדים ויו"ר ההסתדרות קוראים את אותה מפה?
לא. ממש לא.
עוד לא נולד מי שיוותר מרצונו על פריבילגיות. גם אם תוכיח לו באותות ובמופתים שבטווח הארוך זה לטובתו. זה טבע האדם.
נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי טייקון נעזב ומקושר מבקש לחם.
ולכן אסיים בשאלה הראשונה: דרושה מהפיכה?
כן. ויפה שעה אחת קודם.

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

זו גם היתה תגובתו של רולניק לפוסט

אביאל 24 באוגוסט 2014

עדיף להשתמש במושג הפיכה, מהפכה זה הרבה יותר מדי גדול ומשנה את השיטה לחלוטין, הפיכה זה לקחת רעיונות חדשים ולהטמיע אותם במערכת קיימת.

אסף THE KOP 24 באוגוסט 2014

עדיף שלא לדבר שטויות.
צריך שינוי. לא מהפכה ולא הפיכה.

אנונימוס 24 באוגוסט 2014

נכון חלקית בלבד שעובדי היי טק מקבלים את מיטב התנאים. כי מגיל מסוים (צעיר למדי) הם מקבלים את התנאים הכי חרא – אבטלה בגיל מוקדם

גיל שלי 24 באוגוסט 2014

הכי טובים שהשוק מאפשר

רמי 24 באוגוסט 2014

היי גיל, יש לך טעות עקרונית מהותית
הוזלת החשמל היא היא הדבר החשוב ביותר לתעשיה.
החלק המהותי מעלות הייצור היא העלות האנרגטית, לכן ראה בכל העולם את הריצה של מדינות אחרי מקורות אנרגיה. למה אתה חושב סין מנסה לשים רגל בכל מקום בעולם שיש בו אפשרות למציאת אנרגיה ומוכנה למשל להשקיע ברכבת לאילת שתוריד לה את עלות ההובלה (גם זו אנרגיה) של מוצרים.
אפשר לתת עוד דוגמאות ממדינות שונות עד בלי די, אבל הבהרתי את העקרון, עכשיו, איך התעשייה במדינת ישראל יכולה להתחרות עם מדינות אחרות בתעשיה מסורתית (לא הייטק) בשעה שהעלות האנרגטית כאן גבוהה בהרבה. לכן אנו נפסיד במירוץ אם לא נדרוש חברת חשמל סופר יעילה שמחפשת את כל הדרכים להוריד את עלות האנרגיה לייצרנים.
עכשיו כשנמצא הגז אני מקווה מאוד שהעלות אכן תרד ויפתחו תעשיות מסורתיות בארץ, אחרי שנים של מחדלים אדירים (למשל אי מעבר לגז מזמן מכיוון שהעברת תחנת חדרה מפחם לגז משמעו קיצוץ משמעותי של עובדים).
תודה, מחכה לתגובתכם

גיל שלי 25 באוגוסט 2014

מחירי החשמל בישראל נמוכים בהשוואה לעולם בגלל סיבות פוליטיות, מחיר החשמל מפוקח, שר האוצר מעדיף שחברת החשמל תכנס להפסדים, ומאחר וחברת החשמל נהנית מגיבוי בלתי רשמי של ממשלת ישראל, החוב של חברת החשמל זול במיוחד, וכך מכסים את ההפסדים.
בארצות הברית באמת השתמשו בתגליות האנרגיה על מנת לייצר מקדם תחרות רציני בתעשיות עתירות אנרגיה על פני אירופה. כאן בכלל לא מנסים לעשות את זה.

רמי 25 באוגוסט 2014

היי גיל, בדקתי את העניין
אכן במדינת ישראל ח"ח גובה 18 סנט על כל קילו-וואט עד כאן יפה וזה שם אותנו איפשהו באיזור צרפת (19 סנט) אך רחוקים מארה"ב, קנדה וכמובן הודו וסין (8 סנט)המדינות התעשייתיות.
http://shrinkthatfootprint.com/average-electricity-prices-kwh
רק מה שזו עבודה בעיינים כי לח"ח יש חוב של 74 מליארד נכון ל-2013 ואני אומר: WTF
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3627283,00.html
הטענה גם נכונה עבור ועדים גדולים נוספים, הנמלים שחוסר היעילות והעלות שלהם מונעים יבוא חומרים זול וייצוא זול שעומד בלו"ז.
יש/ גם קבוצות גדולות נוספות ששומרות רק על האינטרס של עצמן (ע"ע: עו"ד, פסיכולוגים, רופאים, אנשי אקדמיה ועוד) שאנו פוגשים ועלותם אינה הגיונית.
ומצד שני, כל מי שלא מוגן בועדים הוא טרף קל לבעלי ההון, שתמיד תמיד יחפשו להוריד אותו על הברכיים כי פשוט לקאפו התורן אין דרך אחרת להראות התייעלות תפעולית.
בקיצור, לא פשוט כאן :)

Cabrio 25 באוגוסט 2014

גיל, אני חושב שמאורעות התקופה האחרונה הבהירו לך היטב שתפיסת העולם שבה אתה חי שנים כל כך לא מתיישרת עם המציאות ועם מי שנמצא בצד השני, שמה שנקרא – "חטפת כאפה מהמציאות", וזו הסיבה שאתה מנסה לדחוף את הצדקנות והסיסמאות הנבובות האלה בטקסטים האחרונים שלך. אתה ראית יהודי שלא שורף לו הלב עד עמקי נשמתו על ילד ערבי שנפגע ?! ממתי לא איכפת לנו מהילדים שלהם ?! רק מה, איכפת לנו יותר משלנו – ועוד, ובמיוחד כשמי שתוקף ראשון ועוד תוקף בתים של ילדים ואזרחיםן הם הערבים (אין דבר כזה "פלסטינים" עם מומצא יליד 67', הם היו מצרים וירדנים לפני, ולפתע..), ולא אנחנו. אז אנא, מספיק לדחוף את משפטי הלה-לה לנד האלה, אנחנו במזרח התיכון – לא באיזו ארץ קסומה עם בועות סבון וסוכריות ורודות.

גיל שלי 25 באוגוסט 2014

ממש לא התכוונתי שהפסקה הראשונה בפוסט תהפוך להיות נושא לדיון. למי שלא מבין, מדובר כאן בבלוג אישי שלי. מותו של דניאל טרגרמן (נכון יותר הרצחו) משפיע עלי עמוקות, ולא הצלחתי לכתוב פוסט בלי התייחסות לנושא זה.
לכל מי שנפגע מהתייחסות זו, לכל מי שזה מפריע, זבש"ו

Comments closed