ליגת שוקי ההון – למה כלכלה חדשה?

בשבוע שעבר כתבתי פוסט ובו ציינתי בפעם המליון את דעתי שאנו נכנסנו ב2008 לתקופה כלכלית חדשה. עידוקוליס ליפשיץ ביקש ממני להסביר את שאין ביכולתי להסביר, מה המודל שמוכיח את התזה שלי, ומהם המודלים הלא רלוונטיים. במקרה לחלוטין באמצעות הפייסבוק קיבלתי מאמר שגורס בדיוק את זה. http://goo.gl/wABnin

תקציר אירועים – אלן גרינספאן אשר כיהן בראשות הפד כבר דיבר על החידה, בן ברננקי דיבר על עומס חסכונות. הכוונה היא פשוטה, משום מה יש עודף של הון בעולם שרודף אחרי מעט מדי הזדמנויות השקעה. המצב שנוצר כתוצאה מכך הוא פשוט, כאשר סוף סוף מוצאים מכשיר להשקיע בו, יש לו ביקוש עצום. לכן אנו רואים תופעות כמו אגרת חוב ממשלת גרמניה ל10 שנים בריבית של פחות מאחוז אחד לשנה. אגרת חוב ממשלת ישראל לעשר שנים בפחות מ2.5%. אגרת חוב ממשלת יפן לעשר שנים בפחות מ0.5%. קרנות הון סיכון אמריקאיות אשר לא מוכיחות יכולת יוצאת דופן להחזיר תשואה למשקיעים, טובעות בכסף של משקיעים למרות הכל, ומשקיעות סכומים מטורפים בסיכוי של אחד לאלף שההשקעה בחברת הטכנולוגיה תניב את הווטסאפ הבא.

עוד תופעות – הווטסאפ הבא שווה לפני הוכחת יכולת לעשות כסף, הרבה יותר מחברה כמו סוני או ג'נרל מוטורס. בכלכלה הישראלית השנה יש דיכוטומיה במצב בין חברות הסטארטאפ שמסוגלות לגייס הון מקרנות הון סיכון זרות, בקלות יחסית, אל מול חברות הייטק ותיקות אשר לא מצליחות במכירות בחו"ל. המצב כיום הוא שהרבה יותר קל לגייס הון מלהרוויח אותו באמצעות מכירות. לכן, בחברות ההייטק הותיקות השכר זוחל כלפי מעלה אם בכלל, ואילו חברות הסטארט אפ נהנות מתקופת שפע של הון המחפש הזדמנויות.

*

השאלה היא מה הגורם לתקופה זו. למען האמת שאלת הגורם בכלכלה בדרך כלל לא מעסיקה את הכלכלנים. כלכלנים מעדיפים להתעסק בסימפטומים הכלכליים, כמו אינפלציה, דפלציה, בועות נכסים וכיוצא באלה, מאחר ואלה תופעות מדידות. שאלת הגורם הינה שאלה תאורטית הרבה יותר ולכן כמעט ואינה ניתנת ל"הוכחה" מספרית, לבניית מודל וכיוצא באלה. בפוסט הקודם שלי המגיב פרי סיפק קישור מעניין במיוחד של סטטיסטיקות שסופקו על ידי נייט סילבר (איש סטטיסטיקה מפורסם אשר נוטה לספק סטטיסטיקות בסגנון המאני בול, סטטיסטיקות לא מקובלות המודדות בצורה אחרת לחלוטין את השאלות המקובלות ביותר),

http://fivethirtyeight.com/datalab/in-the-papers-recessions-early-education-and-slow-gdp-growth/

*

התקופה הכלכלית הנוכחית אכן זקוקה למאני בול שלה. הגיע הזמן שהכלכלנים יספקו לנו סטטיסטיקות מועילות הרבה יותר. למשל צורת מדידת אחוזי האבטלה שונה ממדינה למדינה, אף על פי כן, דו"ח התעסוקה בכל מדינה הוא דו"ח חשוב ביותר. האם באמת חשובים אחוזי האבטלה היורדים בארצות הברית יותר מאחוזי האוכלוסיה המשתתפת בעבודה? האם זה נכון בישראל? האם שאלת האבטלה חשובה יותר משאלת ההכנסה החציונית של משרה? האם משרד הכלכלה צודק בויכוח שערכתי עם נציגיו, הסטטיסטיקאים של משרד הכלכלה לדוגמה מודדים את השכר בישראל לפי שאלון המופנה לחברות בו הן נשאלות כמה ישלמו עבור משרה של מגויס חדש לחברה. אני גורס שיש למדוד את ההכנסה של עובדים קיימים שכן בהכנסה כזאת כלולים תוספות כגון בונוסים, קרן השתלמות, רכב וכיוצא באלה. למשל במשרה של רתך, ממוצע המשרה של משרד הכלכלה הוא 5,500 ש"ח בעוד משרת רתך ממוצעת על פי סקר השכר שלנו עולה בהרבה על 10,000 ש"ח. הסיבה להפרשים פשוטה, משרד הכלכלה מתעניין בשאלת השכר נקי מכל התוספות. הבעיה היא שמשרת שכיר בהייטק לדוגמה מניחה שכר גלובלי, אין שעות נוספות מאחר והכל נכלל בתוספת הגלובלית. אני מעדיף להשוות תפוחים לתפוחים, צריך להשוות את סך ההכנסה השנתי של הרתך, אל מול סך ההכנסה השנתי של עובד ההייטק. משרד הכלכלה מעדיף את משכורת הברוטו ללא שעות נוספות, ללא בונוס, ללא כל תוספות. מה לדעתכם חשוב יותר?

*

לעניין הגורם. אני לא כלכלן (בפעם המליון), אך אני מבין שאינפלציה נגרמת כאשר העובדים מצליחים להשיג תוספות שכר העולה על עליית התפוקה שלהם. אם עובד אחד מצליח ליצר כדור אחד בחודש, אך בשנה מסוימת הוא מקבל על הכדור חמישה שקלים בחודש, ואילו בשנה הבאה הוא מקבל על אותו כדור עשרה שקלים בחודש, יש אינפלציה של מאה אחוז, שכן המחיר של אותו כדור יעלה, בלי שהתמורה לכסף תעלה.

כאשר נלחמו באינפלציה רצו לייצר לבעלי ההון תמריץ לייצר מקומות עבודה. על מנת שלבעלי ההון יהיה תמריץ שכזה יש לדאוג לסביבת ריבית נמוכה, שכן אז יותר קל לקחת אשראי ליצירת מקומות עבודה. צריך לייצר סביבה יציבה שכן ככל שיש פחות סיכונים, יהיו יותר בעלי הון שמוכנים להשקיע. וככל שיהיה יותר הון, ההנחה היתה שיווצרו יותר מקומות עבודה. הבעיה היא שהמלחמה באינפלציה הצליחה יתר על המידה. במלחמה זו ניטל הכח מהעובדים לדרוש ולקבל העלאות שכר משמעותיות, ונוצרה סביבה כה בטוח, עם רמות אשראי כה נמוכות, עד כדי שנוצר עודף הון, וכך נוצר הגלגל שתיארתי למעלה. מכאן שלדעתי הפתרון לבעיה הוא חלוקה מחדש של הכנסות העסק בין ההון ובין העובדים. ברגע שאחוז מסוים של ההכנסות יגיע לידי העובדים, והחלוקה בתוך העובדים תהיה שוויונית יותר, כך נפתור את בעיית עודף ההון, והכסף שיגיע לידי העובדים יופנה לצריכה, וכך עסקים ירוויחו שוב ממכירות, ולא מיצירת הזדמנויות השקעה.

*

אשמח שכלכלנים אמיתיים יקראו את הפוסט הזה ויביעו את דעתם בתגובות.

הורד (3)

 

ברס, מחזור 1' - אלון ברק
?Who's got it better than us - חן חרמש שוסטק

36 Comments

מתן גילור 7 בספטמבר 2014

יפה מאד. תודה.

כמה דברים (קצת ארוך):
1. אין שום דבר חדש במה שעשתה ממשלת סין מבחינת התאוריה. הדרך לצאת ממלכודת הנזילות היא אך ורק באמצעות הרחבה פיסקלית. ההבדל בין סין לבין מדינות אחרות הוא שהיא הבינה איפה היא נמצאת והן עדיין מנסות לפתור את המצב באמצעות הרחבה מוניטרית. לא זו גם זו, את ההרחבה המוניטרית שהן כן עושות (שוב, אם מאוחר מדי והן במלכודת הנזילות אין לזה שום משמעות) הן עושות בצורה שרק מחמירה את המצב ומנפחת ערכם של נכסי נייר, כפי שגיל כתב לא פעם בעבר.
2. בשילוב של סעיף 1 לעיל עם הרצון למדיניות אנטי מחזורית (כפי שהסברתי בעבר כאן – http://bit.ly/1BjTu95) טוב עושה שר האוצר שמסרב להעלאת שיעורי המס ההכנסה מיגיעה אישית (השאלה היא האם הוא ידע להיות מספיק חכם כדי להעמיק את גביית המסים מבלי להעלות את שיעורם). מה שכן, חבל שלא מעלים את שיעורי המס על הכנסות פסיביות. אני לא בא לטעון כאן לצדק חברתי, אלא לאיזון כלכלי. אם היינו בצמיחה חזקה הייתי אומר הפוך, כדי לווסת את הכסף לכיוון השקעות שיניבו צמיחה בעתיד, אבל כיום צריך צריכה ולא השקעות (שיעור החיסכון של המשק הישראלי יותר ממספיק), ולכן באמצעות שיעורי המס ניתן לנווט את ההוצאה למקומות הרצויים.
3. אבל לעולם המערבי (החרג את ישראל וארה"ב) יש בעיה הרבה יותר גדולה – אנשים פשוט הפסיקו להביא ילדים לעולם. עכשיו, אני בכלל לא מדבר על התהום אליה הם יגיעו בעוד כמה עשורים, אלא על מצב בו במקום להוציא כסף על הילדים ולהניע את המשק הם חוסכים אותו (כי אם לא, מי ידאג להם בפנסיה? כשיש רק ילד אחד זה סיכון גדול מדי). ההרחבה הפיסקלית ה(ככל הנראה)מהותית ביותר היא השקעה בדור הבא, שהיא בעצם שילוב של הוצאה וההשקעה הונית המניבה ביותר שקיימת.
4. לגבי השכר – אני חושב ששילוב של שניכם הוא הנכון. רוצה לומר שכמובן שצריך להסתכל על השכר השנתי, לרבות כל הרכיבים, אבל צריך גם לשקלל מה מגיע בסופו של דבר אל העובד. אם למישהו יש פטורים ממס עד רמה מסוימת או יותר נקודות זיכוי הוא יהיה מוכן לקבל ברוטו נמוך יותר כי אותו מעניין הנטו (נטו: העברה לבנק + כספים לאפיקי חסכון ע"ש העובד) ועל פיו הוא מקבל החלטות לגבי צריכה/חסכון. אבטלה זה נתון מעניין חברתית יותר מאשר כלכלית, אך עדיין חשוב מאד. אני מסכים איתך שהוא לא חזות הכל ויש דברים לא פחות חשובים ואף חשובים יותר בשוק העבודה.
5. ועוד דבר בעייתי – קשה מאד להעביר כסף מהכיס שלי להלוואה לעסק קטן, כי:
א. לא משתלם לי להשקיע בפקדון בנקאי.
ב. עלות גיוס החוב החוץ בנקאי לעסק קטן עולה בהרבה על התועלת.
מעבר לתמריצים לבנקים למתן אשראי לעסקים קטנים, הממשלה צריכה למצוא דרך שאני אשקיע בעסקים קטנים, גם אם זה יהיה באמצעות צינור כלשהו (ושלא ידלפו ממנו יותר מדי מים…).
אפשרות אחרת היא להוציא מבסיס המס רווחי ריבית על הלוואות כאלו ולתת ערבות ממשלתית, באופן הבא:
עסק קטן ואנוכי חותמים על הסכם הלוואה גנרי (שיכתב ע"י היועמ"ש) בפני עו"ד לפי מאגר ממשלתי ותעריף ידוע מראש שישולם ע"י מקבל ההלוואה. אני לא אצטרך לדווח למס ולא לשלם מס על הרווחים בגין הלוואה זו. אני אקבל ריבית גבוהה יותר מאשר בבנק והעסק יקבל הלוואה בריבית נמוכה יותר. המדינה תהיה ערבה לנניח 50% מגובה ההלוואה.

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

דרך אגב גם ביפן וגם בדרום קוריאה נוקטים צעדים משמעותיים על מנת להגדיל את המשכורות במשק, ישנה התחלה של מלחמה בדפלציה ובאי השוויון באמצעות הטבות מס למי שיגדיל משכורות

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

הצינור הוא כל היוזמות החדשות שקיימות בעולם למיקרו השקעות, אלה הסטארט אפים הפיננסיים החמים ביותר בעולם

שמעון כסאח 7 בספטמבר 2014

סעיף 3 ישר ולעניין, האינטואיציה שלי אומרת שזהו הגורם העיקרי לבעיית הצמיחה.

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

מסכים

אלעד אחד 7 בספטמבר 2014

יופי של הצעה, מתן.

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

יש היום המון חברות שמתעסקות בגרופ פיננס, זה העתיד שמתן מדבר עליו

אלעד אחד 7 בספטמבר 2014

רק לרעיון של מתן יש גיבוי ממשלתי, וזה יכול להרגיע את מי שחושש לקחת הלוואה מגורמים פרטיים

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

זה בהחלט נכון

אביאל 7 בספטמבר 2014

מתן – שיעורי החסכון של הישראלים מספיקים ? ביחס לOECD ? תמיד היה לי הרושם שישראל לא חוסכת מספיק.

מתן גילור 7 בספטמבר 2014

אין רלוונטיות ל-OECD. להם אין שיעור ילודה שמספיק לרמת התחלופה הבין דורית. אנחנו הרבה מעבר. קח רק פנסיית חובה היום עובד+מעביד+פיצויים (17.5%, כשלמרבית העובדים מפרישים יותר) זה שיעור חסכון גבוה. לזה תוסיף חלק גדול להם קיימת גם הפרש לקרן השתלמות (עוד 10% מהברוטו).

מתן גילור 7 בספטמבר 2014

לעניין התזה – אני מסכים שלהצלחה במלחמה באינפלציה יש חלק נכבד במצב הנוכחי. זה בעיקר כי עיקרו את השילוב של "חינוך" (באמצעות הריבית) מצד אחד ולחצי שוק העבודה מצד שני.

אם כל בעל מכולת היה יודע שהעלאת מחירים תעלה לו במשכנתא על הבית הוא היה חושב פעמיים. אם כל מנכ"ל חברה ציבורית היה מבין שהעלאת מחירים תפגע לו באג"ח הצמוד הוא היה חושב פעמיים. אז מתי כן היו מעלים מחירים? כשאין ברירה, כלומר כשחייבים להעלות שכר. היום כבר כמעט את "חייבים" כי לעובדים אין כוח (זולת מקומות מועטים לטובתם רתמים עובדים רבים ממקומות אחרים ושם יש כוח מופרז לעובדים).

בסופו של דב נשארנו עם יציבות מחירים בלי האיזון של שכר שנהנה מאותה יציבות. מי שכן נהנה זה מי שחי מרווחים ולא משכר (עפ"י רוב) והוא בלאו הכי כבר הגיע למקסימום צריכה ובעיקר חוסך.

עומרי 7 בספטמבר 2014

לדעתי מה שקורה זה שהממשלות מנסות לתמרץ את הכלכלות ואת שווקי העבודה באמצעות הרחבות אבל באותו זמן הטכנולוגיה מאפשרת לארגונים להתייעל ולחתוך בצורך בעובדים קיימים וחדשים. זה גורם שאי אפשר להתעלם ממנו ולדעת רבים הוא ישחק תפקיד ראשי בתמורות שיעברו על שוק העבודה וחלוקת העושר בעשורים הבאים.

ווטסאפ היא דוגמא מצויינת, ולדעתי כבר עסקנו בה כאן. 50 עובדים שייצרו ערך עצום תוך שנים מעטות ובהשקעה מינימלית.
זו חלוקת עושר קיצונית ברמות שהעולם המערבי פשוט לא הכיר ב-50 השנים האחרונות.
לריביות האפסיות בוודאי יש משקל מסוים בכך – יתכן והן ניפחו את מניית פייסבוק, מה שבתורה איפשר לה לתת הצעה נדיבה מאין כמוה לווטסאפ שחלק משמעותי ממנה ישולם במניות פייסבוק.

אבל זה לא נכון לבחון את שווי העסקה לפי מודלים מסורתיים של הערכות שווי ולגרוס שהיא מטורפת, בגלל שני דברים:

1. לכל מיזוג יש ערך פיננסי וערך אסטרטגי הרבה יותר קשה לתמחור. הערך לפייסבוק בחברה שכבר 3 שנים כל דיכפין שרוצה לתאר איך פייסבוק תהיה חייבת ליפול מתישהו משתמש בפריחתה כדוגמא הוא ברור. הערך בחסימת גוגל הוא כנראה אפילו גדול יותר.

2. הוכח מעבר לכל ספק שניתן לעשות ערימות של כסף ממידע על משתמשים. גוגל הצהירה שהיא מוכנה לנצח כל הצעה על ווטסאפ – זו חברה שהדגימה את הטענה הזו מספיק על מנת שנבין שחצי מיליארד משתמשים להוטים עבורה זה מכרה זהב. בנוסף, ספק אם מנייתה שלה מתומחרת ביוקר, כך שתשלום באמצעות המניה יבוא ממקום יותר כלכלי של הנהלתה.

זה אכן מדאיג ששני מייסדים מוכשרים ו50 אנשי תוכנה מסוגלים ליצור ערך כזה מטורף בזמן כה קצר. זה משליך על היכולת שלנו לווסת את חלוקת ההכנסות בתוך ארגונים כפי שאתה מציע ואת היכולת להפוך את מערכת המס לשוויונית וטובה יותר. אבל זו מציאות שאני לא רואה כיצד תשתנה בעתיד הנראה לעין וכנראה להיפך מכך.

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

בכל מקרה הבעיה שלי היא לא עם ווטסאפ, היא הרבה יותר עם אלה שמרוויחים מתרגילים פיננסיים. השווי של ווטסאפ נגזר גם כתוצאה מעודף ההון בקרנות ההון סיכון למיניהן, אולי לא ווטסאפ עצמה שהיא מקרה ספציפי, אך כל חברות הסטארט אפ למיניהן

עומרי 7 בספטמבר 2014

ממה שאני קורא המצב בארץ הוא הפוך וסטארטאפים מתקשים לגייס סכומים משמעותיים. המוסדיים בתורם לא משקיעים כמעט בכלל בקרנות הון סיכון (אולי בצדק), אלא אם כן קוראים למייסד דני נווה ואין לו רקורד בכלל בכלל.

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

השנה נשבר שיא הגיוסים לסטארטאפים אי פעם בישראל, הכסף שגויס (בעיקר מקרנות הון סיכון זרות) הוא יותר מפי 2 לעומת שנה שעברה

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

המוסדיים צודקים (לא בטוח שמהסיבות הנכונות), ולכן הכסף לסטארט אפים מגיע בעיקר מחול

עומרי 7 בספטמבר 2014

לא קשה לגייס 5 מיליון דולר להרים פרויקט, אבל בעיה לגייס 50 מיליון בסיבוב שלישי-רביעי כדי ממש להתחיל לייצר צמיחה בהכנסות. זו בעיה שהיא מנת חלקם גם של המעולים שבסטארטאפים בארץ.

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

זה נכון לגמרי

עומרי 7 בספטמבר 2014

בעמק הסיליקון הכסף אכן זורם כמים. חלק משמעותי ממנו מגיע מענקיות הטכנולוגיה עצמן (גוגל ונצ'רס, אינטל קפיטל, קוואלקום, מיקרוסופט – כולן מפעילות קרן הון סיכון IN HOUSE)

איש הפח 7 בספטמבר 2014

לדעתי אנחנו אכן עוברים לכלכלה אחרת, אבל לא בכיוון שאתה מדבר עליו.
בהמשך למה שעמרי כתב, נוצר מצב שבו מספר מועט של אנשים יוצרים הרבה ערך (תפוקה). זה בולט מאוד בתחומים כמו הייטק או פיננסים, אבל למעשה קיים בכל אחד מתחומי ה"צווארון הלבן", ובתעשייה (למרות ששם יש גם אתגרים אחרים).
ומכיוון שנוצרים מגזרים שמייצרים לבעלי המניות תשואה עודפת יש ציפייה גם משאר המגזרים לייצר תשואה זהה, מה שמבוטה בצד השני של מטבע ההתייעלות – קיצוץ כח האדם והרעת תנאים (ריאלית גם אם לא נומינלית).
התהליך הזה של הזדקקות לפחות כוח אדם על מנת לייצר יותר ערך גורם בתחומים רבים ליצירת שוק של מעסיקים במקום שוק של עובדים.
בכלכלה החדשה יש תחומים צרים מאוד שבהם קיים מחסור בעובדים מיומנים ותחומים נרחבים מאוד שבהם יש עודף בעובדים מיומנים.

אביאל 7 בספטמבר 2014

בדיוק בגלל הסיבות שציינת יש גל בעולם של חזרה לייצור תעשייתי וזניחה של מגזר השירותים – זה בסופו של דבר מה שצריך להניע את כלכלת העולם מחדש וארה״ב היא המובילה כרגע בתחום, בטח שפחות ופחות משתלם להעביר ייצור לעולם השלישי.

כלכלן 7 בספטמבר 2014

מזל שכשאמרת לברוח מכל מה שקשור לארהב ב2010 התעלמתי מהשטויות שלך, ועשיתי מיליונים.
הכלבים נובחים והשיירה עוברת!! אותי אתה לא מפחיד

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

ברוכים השבים (כבר שכחתי את הכינויים הקודמים שלך), מקווה שאתה נהנה מהמליונים

כלכלן 7 בספטמבר 2014

אכן נהנה. מזכיר לך שקראת לצאת מהבורסה האמריקאית ולא להשקיע בנדלן. מאז זה עשה בסביבות 200-300 אחוז.
לתת עצות גם סבתא שלי יכולה

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

עכשיו נזכרתי, ברוך השב קאק

ניינר 7 בספטמבר 2014

לא הבנתי כלום. מה עם יומן האליפות של הכחולים (בזה אני קצת מבין)

גיל שלי 7 בספטמבר 2014

הפרק השני יפורסם לאחר הנצחון בדטרויט

ניינר 7 בספטמבר 2014

מחכה בקוצר רוח היות והם הולכים לרמוס אותכם

מעיין אוהד מכבי 7 בספטמבר 2014

מנקודת מבט "כלכלנית" (ככל שתואר ראשון בכלכלה מאפשר זאת) הטור שלך מתאר ומערבב בין מספר תהליכים שכל אחד מהם מורכב יותר.
עם זאת, אני בהחלט מסכים עם המסקנה הסופית שלך, שהיא בהחלט חלק מהשיח הכלכלי בשנים האחרונות ועיקרה פתרון אי-השוויון.

שוב, לכל מי שעדיין לא צפה, מומלץ לראות את הקטע הבא של ג'ון אוליבר האדיר על הסוגיה – https://www.youtube.com/watch?v=LfgSEwjAeno

דווקא בארצות הברית ובישראל יש בעיה קשה מאוד לטפל בסוגיה, עקב יחסי הון-שלטון והפעלת לחצים כבדים ביותר (לא רק לוביסטים אלא גם תרומות למועמדים פוליטיים ולמפלגות).

במדינות אירופה מנסים לטפל באי-השוויון. למשל, בספרד (בחסות האיחוד האירופי) מפעילים מזה כשלוש שנים תכנית שעיקרה "רענון" השכר והקביעות בסקטור הציבורי (שהוא משמעותי מאוד במדינה זו).
במקביל, אנחנו רואים תופעה של צמיחת מודל ארגוני חדש-ישן והוא הקואופרטיב (הנבואה ניתנה לשוטים אבל להערכתי בעתיד נחזה בעיקר בקרנות Private Equity לצד קואופרטיבים, כשני כוחות דומיננטיים מבחינת היותם מעסיקים ופעילים בשווקים השונים).

בחזרה לישראל, סוגיית אי-השוויון נמצאת על סדר היום זמן רב אבל ממש לא בעוצמה הראויה לבעיה הזאת.
חלק מהניסיונות להילחם בתופעה הם "קיזוז" (בכל זאת דה באזר קשור לספורט) המתווכים בדרך. למשל, בשווקי איכרים וביוזמת הפלפלים באוניברסיטאות השונות.

ללא ספק תקופה מרתקת אך מפחידה למדי.

אביאל 7 בספטמבר 2014

כתוב מעולה כרגיל וכמה דברים:

ראשית, הכלכלה מתנהלת בסוג של מעגליות, אני מניח שאנחנו נמצאים בתקופה בה לאחר יישום של כמעט 30 שנה של הרעיונות הניאו-ליברלים (מאז תאצ׳ר ורייגן) הם ממוסדים בצורה הכי חזקה שלהם (אם כי כבר נשמעים קולות ונעשים צעדים לשינוי המודל) – אז הבנקים המרכזיים בהרבה מדינות, בעיקר בארה״ב וביפן הם שמנהלים את הכלכלה של המדינה בפועל וכוחו של משרד האוצרכלכלה פוחת עם השנים – זהו סממן אחד, סממנים נוספים הם כאלה שאתה ציינת: אינפלציה מבוקרת ונמוכה, רעיון החלחול הכלכלי כלפי מטה, רגולציה מפוחתת וכו׳ – זו הסיבתיות בעיניי.

הדבר מתחדד עוד יותר אם נוגעים בעקרון מרכזי של הקפיטליזם, הדעה הרווחת שאומרים קפיטליזם היא תחרות, אבל יא אלמנט מרכזי נוסף והוא הציפיה העתידית – הציפיה הגורסת כי תמיד תיהיה צמיחה בר-קיימא, העוגה תמשיך לגדול ושהעתיד בטווח בארוך תמיד יהיה חיובי – יחד עם סבב הבום הטכנולוגי השני של ימנו אתה מקבל בדיוק את התשובה למה סטארטאפ יגייס כסף בקלות גדולה יותר מאשר חברה עם מוצר קיים.

לעניין המדידה, אני אישית בדעה שלך, בכלל תמיד זה נראה כאילו אנחנו מדינת עולם שלישית, אם בוחנים את השכר החציוני אתה שואל את עצמך איך אנשים בכלל מתקיימים (אוכל, חשמל ומים) ולא מבין איך אפשר בכלל לגדל ילדים, לקנות רכב (שלא נדבר על בית) ולטוס לחו״ל – אבל בפועל אתה רואה עלייה מתמדת בגודל הבתים (מחוץ לת״א וירושלים), עלייה במספר הרכבים החדשים שנמכרים, במספר הישראלים שיוצאים לטיסות, בהוצאה על ביגוד, בהוצאה על חינוך וכו׳ – אז נכון שנעזרים בהורים אבל זה לא מסביר את כל התופעה. אני אישית רואה שני הסברים: מדידה לא מדויקת וכסף שחור.
נחזור למדידה, אני מניח שמשרד הכלכלה בוחן את מרכיב השכר ברוטו, ללא תוספות וללא בונוסים מהסיבה שככה למעשה נקבעת הפנסיה של האדם אם אני לא טועה – כלומר בלי התוספות והבונוסים – אני לא יודע למה הם עושים את זה אבל כנראה שיש סיבה. בכל מקרה אני בדעתך, מדידה ובטח כזאת שהופכת לפרמטר השוואתי חייבת להיות שיקוף גדול ככל הניתן למציאות.

כל עוד גוף בינלאומי (או פשוט ארה״ב) יחליט על שינוי עולמי במדיניות המיסים (אגב מתחילה תזוזה בכיוון) ומלחמות המס יפסקו, קשה לי לראות שינוי משמעותי בחלוקה מחדש של המשאבים בתוך פירמות.
אמנם יש תנועות בכיוון, כמו הלחץ של אובמה על הרשתות הגדולות בארה״ב לעליית שכר המינימום, כמו גם עלייה בכמות העבודה המאורגנת והמחאות החברתיות, כלומר תנועה מלמעלה ומלמטה, אבל שוב צריך רגולציה גלובלית עם שיניים וקשה לי לראות איך בעלי ההון נותנים לדבר להתרחש עם היכולת שלהם ללחוץ פוליטיקאים. בכל מקרה תמיד יכול להתרחש אותו ברבור שחור שישנה את המפה בהקשר של חלוקת ההכנסות.

אלון 7 בספטמבר 2014

לפני יותר מעשור, שעבדתי בלמ"ס, התעסקתי עם נתוני כניסות ויציאות מישראל. מה שהדהים אותי זה שרוב אזרחי ישראל מעולם לא יצאו מהארץ. לכן העובדה שהחברים שלך קונים בתים גדולים ונוסעים לחופשות בחו"ל לא אומר הרבה.

אביאל 7 בספטמבר 2014

אלון – אני לא מדבר על חברים שלי (חברים שלי עוד לא בגיל שהם קונים בתים, אולי קצת טסים לחו״ל) – אני מדבר על הנתונים שמתפרסמים בעיתונות – שום דבר לא מרושם אישי או מהסביבה שלי.

אגב, עשור זה המון זמן, בטח ובטח העשור האחרון ששינה את הרגלי הצריכה, הנופש וההוצאה של הישראלי הממוצע.

איציק 7 בספטמבר 2014

בקשה,
האם ניתן את הפוסט ואת הדיון שאחריו במספר משפטים לתרגם לעיברית :-(

קצת תיאוריה כלכלית 7 בספטמבר 2014

לגבי אינפלציה יש אצלך הנחה שהיא שונה מההנחות הכלכלניות הקלאסיות.
אינפלציה על פי המודלים הקלאסים נגרמת כאשר פירמה מצליחה לקבל על אותו מוצר יותר כסף ולא כאשר היא משלמת על אותה תפוקה יותר לעובד.
כדי שיווצר תהליך אינפלציוני נדרש שימור כח הקניה של העובדים ולכן שכרם אמור לעלות בגובה עליית המחירים, אחרת יש שחיקת כח קניה ואז ירידה בביקושים והאינפלציה נבלמת. . דרך אגב הדרך לעצור אינפלציה בישראל היתה באמצעות עסקת חבילה מפורסמת שחלק מרכזי בה היה הפסקת מתן תוספות שכר. ברגע שעוצרים את תוספות השכר אין יכולת להעלות מחירים כי כח הקניה נשחק.
יש לזה משמעות מבחינת שאר הניתוח, כי המקור לאינפלציה במודלים האלה הוא בעצם עודף כסף שמסתובב במשק ברגע שיש יותר כסף ואותה כמות מוצרים אזי באופן טבעי מחיר מוצר במונחי כסף עולה וזה הבסיס לאינפלציה.
מה שקרה מאז 2008 שמנסים לדחוף כסף אבל זה לא גורר עליית אינפלציה. מה שזה כן גורר זה אינפלציה בתחומים מאוד נקודתיים למשל נדלן (בועת נדלן), מניות (שוק מניות שמנותק ממציאות כלכלית) וכיו"ב.

גלן 9 בספטמבר 2014

הספקתי לחזור אחרי אחד מערבים הטובים הללו . מתחיל בקומריקה (יצאתי באמצע) , דרינק מהיר וישר 5 דקות הליכה ל MNF הראשון שלי. ובכן… משחק בינוני פלוס שלנו, שוב כל הפנלטיס האלו כאילו לא הורחק ג'ים שוורץ מהארגון. מזל שמולנו עמדה קבוצת פח, QB פח עם סקונדרי גרוע אפילו משלנו. שנה שעברה היה אמור להיות כאן יומן 8:8. לא היה רחוק נגמר 7:9 כלומר משחק אחד פחות מהצפי כמו דורפן ועדיף על שאר היומנים שהיו פה. עדכון להשנה, אם היה לי זמן היה פה יומן 9:7 לתפארת. הלוח קשה מדי, מתישהו סטפורד יחזור לסורו והפנלטיס יעלו לנו במשחקים צמודים.

Comments closed